אולי יש סיבה לכך שחכמינו לא המשיכו הלאה להיקש הזה?

א. יש משהו מעליב בהשוואה של אישה לחפץ, ועוד שמקבלים אותו כפרס.

ב. בדברים האלה הכוונה ליופי חיצוני, ואני מקווה שהכוונה שלך היתה לנוי פנימי.

אבל נניח לרגע שמדובר ביופי חיצוני, אז כל מה שאני עושה בחיי לא שווה כלום, כי הנוי החיצוני שלי נקבע מראש?

ומי אמר שעם אישה יפה תהיה זוגיות טובה יותר? האם לדוגמניות יש זוגיות מוצלחת יותר מאחרים?

בעיני זה ממש מרדד את השיח ואת הציפיה לקשר, ואם יש לך תלונות על איך שאני נראית, לך תגיד את זה לאומן שעשאני.

ג. חכמינו גם אמרו שאנחנו לא אמורים לקיים מצוות על מנת לקבל פרס. הראייה הזאת בעיני מאוד מרדדת את האמונה, בעיקר כשהמשוואות האלו לא מסתדרות לנו (ועיין מה קרה לאחר).

א. זה שאשה היא פרס זה לא מעליב, אדרבה זה אומר שהיא דבר שחפצים בו. זה לא אמור להעליב,יש גם הרבה מקרים בתנ"ך שאבות הציעו את הבנות שלהם כפרס .כמדומני שהן לא נעלבו,להפך.

ב. כול לפעמים יופי הוא בעיני המתבונן ז"א יכול להיות מישהי שהיא לא הכי יפה אבל בעיני בעלה תהיה הכי יפה שיש. וצריך להודות יופי הוא מתנה! כמו שחכמה,כושר דיבור, מעמד וכו' הן מתנות. ברור שזה לא מבטיח זוגיות מושלמת אבל זה מתנה, את בטח בתור אישה אמורה להעריך  יופי. 

ג. אנחנו כל הזמן מקיימים מצוות גם כדי לקבל פרס, זה מעולה אם זה מדרבן אנשים לקיום מצוות. כמו שסעודה רביעית היא סגולה לX Y Z, וכול מיני סגולות כאלה ו'כל המתפלל על חברו נענה תחילה'- תתפללי על החברה כדי שתושעי בעצמך או כבד את אביך ואת אמך *למען*יאריכון ימיך (ניסוח לא שלי..). וכל מיני כאלה. אז אין פה שום בעיה ואדרבה אם זה מסייע בשמירת מצוות מה טוב.. אנחנו לא נגד פרסים..

ואני כותבת את זה בתור אשה

א. המציאות של התנ"ך שונה מהמציאות של ימינו, ואני מאוד שמחה שאני לא חיה בזמן התנ"ך. ואני רוצה שיתייחסו אלי כאדם, לא כחפץ.

ב. אני מסכימה איתך לחלוטין שביופי יש צד סובייקטיבי, וחשוב מאוד שנראה יופי בבן הזוג שלנו. (ובטח את מכירה את הדיון על "כלה נאה וחסודה"). אבל בגלל ההיקש שהכותב עשה, נראה שמדובר על יופי אובייקטיבי חיצוני, וזה מה שמפריע לי.

ג. אני לא מקיימת מצוות כדי לקבל פרס. אני מקיימת מצוות כי ככה צוויתי. (ואת בטח מכירה את אבות א, ג). הסיבה שהפניתי בתגובה הקודמת למה שקרה לאחר, זה בדיוק בגלל הפסוק שהבאת על למען יאריכון ימיך - לכי תקראי למה אלישע בן אבויה התפקר.

תראי, אני יודעת שיש לא מעט אמירות של חז"ל שקשה לי איתן, בגלל שמעמד האישה השתנה מאוד במהלך הדורות (ויש לזה גם השלכות, כמו נגיד הסבה בליל הסדר). אבל לא כל דבר הייתי מצטטית ומביאה בכל במה. (נגיד בהקשר של הדיון הספציפי הזה, אם מישהו היה שואל אותי איזה מצוות יש ביהדות, לא הייתי מתחילה מאשת יפת תואר...).

איזו אישה לא רוצה שיתייחסו אליה כפרס? כמשהו שמאוד מאוד רוצים להשיג?

למה את לא רוצה להרגיש פרס? או מונעת מעצמך מלהרגיש כפרס?

תשובה פשוטה..את מחפשת גבר שיראה בך כשווה אליו ולא "ינהיג" אותך ויוביל אותך ואת הבית אלא תובילו ביחד, אני טועה? באמת שואל ולא מחפש לקנטר, בהכי תמימות שיש.

להתייחס לאדם כפרס זה משהו מחפיץ בעיניי, כי אתה רואה את האדם כחפץ ולא כאדם.

אני מחפשת אדם שרוצה לראות אותי כשותפה. לא במובן של שוויון, זו מילה שלדעתי אי אפשר לתרגם אותה למעשים בפועל. אני מניחה שמי שזה לא יהיה בסופו של דבר, יהיו דברים שבהם הוא יוביל ויהיו דברים בהם אני אוביל - אבל מתוך שיח וכבוד, לא מתוך דיקטטורה.

אבל שוב, גם כאן אני חושבת שחשוב לדייק בטרמינלוגיה. אני רוצה להרגיש אהובה, רצויה, מוערכת, מיוחדת - כמו שאני עכשיו, על היתרונות והחסרונות שלי - ואני מאמינה שאלו דברים שכל אדם רוצה להרגיש בקשר, הן גבר והן אישה.

עוד משהו בטרמינלוגיה של מה שכתבת - "משהו שמאוד מאוד רוצים להשיג" - מי שרואה את זה כאתגר, ומצליח להשיג את מה שהוא רוצה, "זוכה בפרס" - האם הוא קופא על השמרים למשך המשך החיים, או שהוא מנסה אח"כ לכבוש עוד פסגה? אם כבר זכית בפרס בגיל 25, אולי בגיל 35 תפזול אל עבר "פרסים" בנות 25 צעירות ויפות יותר מאותה אחת שכבר עברה הריונות ונראית פחות טוב - או אולי אחרי כמה שנים ביחד החסרונות שלה הרבה יותר בולטים מהיתרונות, ואצל האחרות הכל נוצץ?

אני לא רואה את עצמי כמוצר על מדף. אני לא משווה את עצמי לאחרות. אני לא רואה את עצמי כמתחרה על ליבו של מישהו. בכל פעם שאני יוצאת עם מישהו אני מתמקדת רק בו, וכל השאר נהיים לא רלוונטיים בעיני באותו הרגע, עד למיצוי הקשר הנוכחי.

מקווה שזה ענה לך על התהיות. ב"ה אני מעריכה ואוהבת את עצמי

(שתי האסוציאציות הראשונות שעולות לי בהקשר הזה של פרס:

א. prize cow - בירידים, מקובל לדרג חיות משק ע"י סך תכונות מסוים וביחס לשאר החיות, ולהעניק פרס לפרה (או החיה הרלוונטית) הכי טובה.

ב. "נשות ניחומים" - אם אתה לא יודע מה זה, לך תקרא על זה.)

איך הגעת מזה שגבר שדרכו לכבוש, והוא רואה את האישה כיעד, כמתנה, כפרס, איך מזה הגעת לנשות ניחומים ה' ירחם?

Prize cow עוד החרשתי..גם לא מסכים אבל מבין את החשיבה, אבל נשות ניחומים? השכל שלי קטן מלהבין.

ולא, לא בגיל 35 הולך לחפש לו איזה "פרס" חדש, לא יודע איך הגעת לזה. אלא זוכה בפרס שלו ושומר עליו מכל משמר, זאת המתנה הכי גדולה שלו הדבר הכי יקר לו בחיים(בהנחה שזאת ההסתכלות כמובן כי בכל זאת "פרס"), למה שהוא יחפש מתנות אחרות?

כאן אני מדבר איתך על פרס שעובדים בשביל להשיג אותו (שוב, גבר דרכו לכבוש), אז אחרי העמל וההשקעה אם הוא אידיוט הוא יחפש פרסים אחרים ונכון זה יכול לקרות, אבל גם האחוזים אצל הנשים הם לא קטנים בכלל פשוט יותר מושתקים מאשר אצל גברים אז זה לא בדיוק רלוונטי כי פה ופה קיימים אותם דברים.

וקצת קשה לי על המשפט שהוספת "כמו שאני עכשיו" במילים אחרות, את רוצה להרגיש אהובה וכו' על ידי הגבר שתתחתני איתו, אבל גם עכשיו סבבה לי אז הוא לא יוסיף יותר מדי.

את לא מרגישה עכשיו חוסר? נראה לי שכל אדם רווק שרוצה להתחתן מרגיש את החוסר הזה בתוכו, שוב לא מדבר איתך על התמסכנות אלא צורך אנושי של "לא טוב היות האדם לבדו" אז אם את מרגישה אהובה וכו' כבר עכשיו, מה יוסיף לך בעל בחיים?

לעניות דעתי האהבה בין איש לאישתו צריכה להיות הרבה יותר ממה שאני מרגיש עכשיו אהוב ומוערך וכו'

וחוץ מזה, יש הבדל.

על ידי מי אני אהוב ומוערך עכשיו? על ידי המשפחה? על ידי הבוס בעבודה? על ידי חברים? על ידי עצמי? יש הבדל עצום עצום עצום בהערכה של אח או חבר לבין הערכה של אישתי זה שני דברים שונים בתכלית. זה אמור למלא איזה חלל שהיה חסר והפך אותם לשלמים עכשיו, אז להגיד "כמו שאני עכשיו" זה אל תחשוב שתוסיף לי יותר מדי, משמע מדברייך אני לא צריכה את האהבה שלך יותר מדי כי גם עכשיו אני אהובה וכו'.

למילים מסוימות יש הקשרים מסוימים.

השימוש במילה פרס נושא (בשבילי) את הקונוטציות הנ"ל.

לכן, אם מישהו היה אומר לי - את הפרס שלי, בעיניי זו אמירה פוגענית ומעליבה.

אם מישהו היה אומר לי - את הדבר הכי יקר לי בחיים, אני רוצה להשריע ולעבוד כדי שיהיה לך טוב, זו אמירה שבסדר גמור להגיד.

לכאורה, כשאדם זוכה בפרס משמע שהוא סיים את הדבר. כאן, נישואין הם רק התחלת הדרך וממש לא סופם.

במילים אחרות, נכון לדעתי להשתמש במשמעות שאתה נותן לפרס ולא בפרס עצמו.

אני חושבת שכל אדם בכל שלב של חייו צריך להרגיש שלחייו יש ערך ומשמעות, שהוא אהוב ורצוי. זה הבסיס לקשר שלנו עם אנשים שמסביבנו.

זה לא אומר שלא חסר, זה לא אומר שאם יש לי קשר קרוב עם חברות, משפחה, עמיתים לעבודה וכו' אני לא כמהה לקשר זוגי, שהוא במהותו יותר קרוב ועמוק. זה שגם עכשיו יש אנשים שאני יודעת שאוהבים אותי, לא אומר שאני לא רוצה גם אהבה מסוג אחרת. אהבה היא לא משהו כמותי, שאם אמא שלי אוהבת אותי אז אין מקום גם לאבא שיאהב אותי, ולכן גם אם אני אהובה עכשיו זה לא אומר שום דבר על בן זוג.

לגבי "כמו שאני עכשיו" - זה לא התייחס לאהבה מצד אחרים, אלא למה הסיבות שבן הזוג אוהב אותי.

אני חושבת שאנחנו צריכים להסתכל על בן זוגינו כמו שהוא היום, על יתרונותיו וחסרונותיו. לא לבנות, לא לצפות שהוא ישתנה בשבילינו, כדי שהוא יתאים לתבנית שאולי יש בראש. שיקבל אותי ככה, כמו שאני. יתן לי את הביטחון והיציבות שלא משנה מה יקרה, הוא יהיה איתי. ולא מצב של - רק אם ארד 5 קילו יהיה אכפת לו ממני. 

ואם הם כן מסתכלים, ה"לשם שמים" שלהם לא עובד. וגם פעם אחת זה הרבה.

בדיוק הם צריכים להתבונן בשכר שה' יתן להם, וזה יסייע להם כנגד יצר הרע.

היו פה אנשים שכתבו שההיקש שלי לא נכון בלי הסבר, אולי תסבירו?? זה היקש מובהק בעיני

אגב "חפץ" פירושו משהו שחפצים בו, דוקא ביטוי מתאים מאד לאשה. היום באקדמיה המציאו לזה משמעות אחרת.

להסתכל באישה זה יצר הרע?

מאיפה זה?

אולי אם מכניסים למוח ולחינוך שכל אישה היא התגלמות יצר הרע, ובגלל זה למשל גם מאלצים בחברות וקהילות מסוימות נשים לשבת בחלקו האחורי של האוטובוס, שלא יעברו חלילה ליד גבר וחלילה יביאו למחשבות פגומות ויצרים אפלים, אז כן.

שמירת העיניים חשובה.  

כמי שחי וגדל בחברה מעורבת, אני לא מתייחס לנשים כמעוררות את היצר הרע.  

הסתכלות = עם כוונה להנות מהיופי שלה. (שורש ש.כ.ל) גם אם זה לא מוביל למחשבות פגומות. וראייה היא בלי התבוננות ובלי כוונה.

זו הגדרה הלכתית שאין עליה חולק.

הגמ' הביא דוג' מסויימות, זה לא אומר שהכלל הזה חל על כל מקרה אחר, דומה ככל שיהיה. לא לומדים ככה גמ'.

מנחות מד,א

הסיפור הארוך על הפרוץ ששניה לפני שחטא עם הפרוצה היפה בעולם, חזר בו.

ובזכות זה "אותן מצעות שהציעה לו באיסור הציעה לו בהיתר", זכה להתחתן איתה אחרי שחזרה בתשובה שלמה.

כך גם כאן, אדם מונע את עיניו מיופי אשה, יזכה להתחתן עם אשה יפה.

אבל יותר אהבתי את ההיקש שלי

למה את מצטט רק חצי משפט?

"א"ר נתן אין לך כל מצוה קלה שכתובה בתורה שאין מתן שכרה בעה"ז ולעה"ב איני יודע כמה צא ולמד ממצות ציצית מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצות ציצית.."

הגמ' אומרת שיש שכר גם בעולם הזה על מצוות, ומביאה את הסיפור הזה בתור דוג' לשכר על מצוות ציצית!

ברור שלמי ששומר את עיניו יש שכר גדול, בעולם הזה ולעתיד לבוא, אבל לא כתוב (או אפילו מרומז) בשום מקום שהשכר הוא "אישה נאה".

"ולא תתורו אחרי עיניכם". והוא קיים את זה בדיוק.

הוא לא היה מקבל את השכר של להתחתן עם היפה, אם הוא היה סתם יושב בבית עם ציצית.

וחוץ מזה סברה עדיפה על ראייה (כדברי הגמ'), ולדעתי ההיקש שלי הוא סברה חזקה.

נניח שהוא מקבל אישה נאה- לבסוף זה לא בהכרח יעשה אותו מאושר יותר מאשר אישה פחות נאה ויותר מתאימה לו מבחינה פנימית (שאולי אגב בשקלול הכולל תהיה נאה יותר בעיניו גם חיצונית).

זה בעצם אותו עקרון של שמירת עיניים. למה לא להסתכל? כי צריך להבין שהפנימיות קודמת לחיצוניות. אם אדם מפנים את העקרון זה וממתק לפחות קצת את היצר, הוא ממילא ירצה פחות להסתכל ויחפש יותר פנימיות, ואז השכר (אישה שמתאימה לו יותר מבחינה פנימית) הוא שכר ישיר לעבודה שעבד עם עצמו.

פעם היה קשה יותר ליצור קשר פנימי ממגוון סיבות, ולכן לחיצוניות וליצר היה יותר מקום וממילא הגיוני שמי שנשמר קיבל את השכר שמתאים לו ושהוא רוצה- חיצוניות ברמה גבוהה שתהיה מותרת לו.

אז מי שזה חשוב לו מאוד יתכן שיקבל את זה גם עכשיו לפי ההיקש, אבל לא בטוח שיהיה מאושר יותר אחרי שיחיה איתה ויתוודע לעולמה הפנימי.

עד כאן דברי תורת בבל.

אבל בתורת א"י כתוב שעצם המשיכה ליופי שורשה במשיכה לפנימיות. אם מפנימים את זה דברים מתאזנים בלי יותר מדי מלחמות. ת"ח שבא"י מנעימים זה לזה.

"מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצוות ציצית"

הוא היה זהיר בלבישת ציצית, ולכן הציצית טפחה על פניו והצילה אותו מלחטוא. השכר הוא שהוא לא חטא (שכר מצווה מצווה), לא זה שהיא התגיירה בסוף.

וכמו שנוגע לא נוגע כתב, קשה לי גם עם הרעיון שלך באופן כללי.אדם ששומר את עיניו בשביל לזכות בסוף באשה יפה מפספס את העיקר.

אבל לא קיבלתי את זה כי בסיפא נשמע לא ככה: "לכי זכי במקחך. אותן מצעות שהציעה לו באיסור הציעה לו בהיתר. זה מתן שכרו בעה''ז ולעה''ב איני יודע כמה". 

התוספת והאריכות "אותן מצעות..." משמע שזה שכרו בעוה"ז.

אני לא מתכוון שמי ששומר עיניו לשם שמים, שיתחיל לכוון בשביל אישה יפה.

אני מתכוון שמי שלא שומר עיניו לגמרי, יתחזק בזה.

ברור!

ומתוך שלא לשמה יגיע לשמה.

אני מבין ששניכם כבר הגעתם לשלמות בשמירת העינים, ורק נשאר לכם לעבוד על כוונה לשם שמיים, אשריכם.

אם לא הגעתם לשלמות, תפסיקו להמעיט בערך מי שמכוון גם לשכר. זו גם עבודה חשובה מאד, והיא תוביל לדרגות גבוהות.

שכל שפע שנגזר על האדם, היצר מנסה לפתות אותו לקבל באיסור - כדי שלא יקבל אותו בהיתר. (כמדומני הרמב"ן אומר את זה)

וזה מסתדר עם הסיפור והסוף שלו.  שמה שלא עשו באיסור קיבלו בהיתר

אבל מי ששומר על העיניים לא נראה לי בהכרח יקבל מישהי יפה 

אלא יקבל אשה שהיא הזיווג שיעדו לו משמים שזה הכי טוב לו 

"לא מכרה והביאתן והוא היה מתן שכרו בעה"ז"

הכוונה לשכר כספי, כי הן היו מכסף וזהב.

לא מזלזל באף אחד, ברור שגם לא לשמה זה טוב, מפריע לי משהו אחר.

א. לא מדובר בהבטחה שחז"ל אמרו.

ב. זה עלול לגרום לדברים לא טובים, שהוא יחשוב שבזכות שמירת העיניים מגיע לו משהו מיוחד ואז הוא יהיה יותר בררן או שיתבאס אחרי החתונה, כי יש אולי יותר יפות.

עדיף לחשוב מה שכתבתי בתגובה הראשונה, שבזכות שמירת העיניים הוא יזכה לשמוח עם אשתו, בלי להשוות אותה לאחרות.

א. אני לא טוען שהם אמרו, אלא זו נראית מסקנה ברורה מדבריהם.

ב. גם מי שזהיר במזוזה יתחיל להסתבך עם קניית בית? זו ההשתדלות הנכונה בפן הרוחני, וה' יחליט מה יקרה בסוף, בהתחשב בהמון נוסחאות רוחניות, הדין עמוק ומורכב.

אם היצר שלך משתכנע מהמשפט האחרון שכתבת, אשריך, אצל הרוב זה לא משכנע. 

תזכה לחיצוניות שזה אשה נאה במראיה.

אבל אם הכוונה שלך בשמירת עיניים לשם שמים, תזכה לאשה נאה בפנימיותה שמתקשרת לעומק נשמתך, כדברי תיקוני הזוהר תיקוני שתיתאה, ואז כשיש קשר נשמתי עמוק, אז היא תראה הכי יפה בעיניך כי "חן אשה על בעלה" (בבלי סוטה מז ע"א).

שאתה צריך לייפות אותה בשביל ה'.

דיברתי על אשה נאה כפשוטו כמו שזוכה לטלית נאה.

אבל יש עניין של "הוגנת לו" (אישיות), שזה תלוי בזכויות אחרות של הבחור, בעיקר מידותיו.

לפי הבנתי זה הולך על הנשמה שלך אבל כולל את החיבור לנשמה שלך שזו אשתך.

זה דומה לרבי עקיבא שעשירות זו אשה נאה במעשים. (שבת כה ע"ב)

נאה זה בעיני המתבונן וברגע שההתבוננות שלך מגיעה ממקום פנימי גם הגדרת הנאה והיופי משתנה למראה טהור.

הטלית הנאה והדירה הנאה של ר' אלישיב, זה לא הטלית הנאה והדירה הנאה של ג'ף בזוס.

המוחות של בני אדם השתתבשו לחלוטין בהגדרת יופי, במיוחד ביופי הגוף.

אדם ששומר את עיניו לא באופן פנימי ואמתי לשם שמים, אלא רק כדי לקבל שכר, המיקוד שלו זה גם על היופי החיצוני.

יוצא מכאן שהכוונה לאישה נאה בפנימיותה ומתוך כך גם בחיצוניותה, כמו שבטח התכוונת.

שלדעתי הן הבעיות שגורמות שאנשים יצאו נגד הדברים שלך.

(והן גם הכשל בהיקש)

ושלוש הבעיות קשורות אחת לשניה.

א'- מזוזה היא תיקון של הבית, ציצית היא תיקון של הבגד, קידוש זה מצוה שאתה מקיים ביין.

שמירת העיניים זה ממש לא תיקון האשה. זה תיקון לך בעצמך. 

אדם שעוסק בתיקון של דבר מסוים בצד הרוחני - זוכה לאותו הדבר בצד הגשמי.

אבל זה לא סתם פרס - שאם תעשה אז תקבל.

ב'- לא כתוב שעל ידי פרישות מהבית אני זוכה לבית טוב יותר. או על ידי פרישות כלשהי מהבגד אני זוכה לבגד טוב יותר.

זה לא פיצוי על מה שהפסדת.

אלא על ידי קידוש של הבית אני זוכה לבית טוב יותר. על ידי קידוש של הבגד אני זוכה לבגד טוב יותר.

ברגע שאתה מחנך אנשים שעל ידי הפרישות הם יקבלו יותר הנאות - אתה בעצם מחנך אותו להתאוות לאשה יפה, רק לחכות שזה יבוא בהיתר ולא באיסור. אז בעצם אתה לוקח את התנועה של התאווה בנפש ומעודד אותה.

ג'- ברגע שאתה מעודד את התנועה של התאווה בנפש, אתה בעצם נותן מקום לצד שמתייחס לדברים בצורה מאד גופנית, ויש בזה משהו מחפיץ כלפי הנשים.

ואני אסיים במשהו שאני חושב שהוא פירוש אמיתי למאמר מפורסם בגמרא.

אני מניח שכל האנשים כאן מכירים את דברי חז"ל שהיו הבנות יוצאות בט"ו באב ויו"כ וחולות בכרמים, והיו היפות אומרות - "תן עיניך ליופי", והיו המיוחסות אומרות - "תן עיניך במשפחה", והיו המכוערות אומרות "קח מקחך לשם שמים, ובלבד שתעטרנו בזהובים".

והרבה שנים שאלתי את עצמי (שאלה די מתבקשת שאני מניח שהרבה שואלים) - מילא שהן אומרות "קח מקחך לשם שמים", אבל למה הן עוד באות עם דרישות "ובלבד שתעטרנו בזהובים"? לא מספיק שאין להן מה להציע, עוד יש להן דרישות?

ולפני כמה שנים האיר לי שבעצם ה' נתן יופי באשה כדי שהאיש ימשך לקחת אותה. אבל יש גם הרבה נשים טובות שהן פחות יפות, ויש קריאה אלינו האנשים - "קחו מקחכם לשם שמים" - ה' רוצה שתקחו נשים, והן נשים טובות, בלי קשר לשאלה כמה הן יפות. אבל מי שבאמת לוקח את מקחו לשם שמים, אז הוא בעצמו גם מבין את הערך של הזוגיות והחיבור לאשתו, ולכן הוא מעטר אותה בזהובים כדי שתהא נאה בעיניו, הוא בעצמו "הולך בדרך ה' ", ועושה את האשה יפה כדי שתמצא חן בעיניו.

וזה לענ"ד פירוש נכון.

ולענייננו - אז אולי אפשר לומר שמי ששומר עינים יזכה לעשות את אשתו נאה בעיניו...

וזה עניין של טעם

יכולה להיות נאה בעינייו וזה מה שיפה

וזה מה שחשוב 

יכולים לשוות לתווי הפנים והגוף מראה אצילי, מכובד ויפה.  

לא חסרים דוגמאות לאנשים מבוגרים - שנראים מצויין.  

בפרט נשים.  

נשים מטופחות עם מודעות ליופי ואסתטיקה יודעות איך להיות יפות גם בגיל מבוגר.  

עם עור מתוח כשל בת 20 - נראית בובה מלאכותית, ואף מגוכחת.  

לא התכוננתי למנותחות. אלא למטופחות.  

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

רתיעה - אין דיבור לעולם על להתחתן עם מישהו שמחשבה על קרבה ואינטימיות איתו גורמת לרתיעה. זה פשוט לא עובד, ומי שמתעלם מזה גוזר על עצמו חיים של אומללות.

משיכה - יש אנשים יפים מאוד שכשמסתכלים עליהם אומרים "וואו!" והם מושכים את תשומת הלב והיופי שלהם מהפנט. ולכל אדם יש רצון שבן הזוג שלו יהיה עד כדי כך יפה.

אבל לרוב האנשים *יש* משיכה גם לאנשים פחות יפים. אני רואה על עצמי שרוב מוחלט של בנות ישראל כן מוצא חן בעיניי, גם אם הן לא דוגמניות... אבל יש נשים שאני לא יכול להעלות על הדעת קרבה אליהן ואני נגעל רק מעצם המחשבה...

לכן לדעתי המלך המשיח שציטטת מדבר על הסוג הראשון ומכריח שתהיה משיכה כלשהי, אבל לא שחייבים למצוא את המהפנטים והמושכים והשש קוביות בבטן והחיוך מיליון דולר...

אני יוצא כיום עם מישהי והיא בכנות מאוד יפה, ובהמון סיטואציות אני מתפלא עד כמה היא יפה ושמח בה. אבל כשאנחנו ליד נשים יפות ממנה צובט לי הלב מאוד ואני מאוד משתדל לא להסתכל על נשים כדי שלא יכאב הלב ככה, ומטבע הדברים לידן היא נראית פחות יפה... אבל אני יודע שיהיה לי טוב איתה כי היא *מספיק* יפה, וזה מאוד מאוד משמעותי

אז אין יותר מדי מה לעשות עם זה.

אם יגידו לך שאת חייבת לבחור אחד מבין שני בחורים,
אחד חתיך אבל כלומניק והשני לא חתיך אבל עם מידות טובות.

את מי תבחרי?

צריך לזכור שהרבה ממציאת החן היא מההערכה שיש לך אל בן הזוג, ולאו דווקא מפרמטרים חיצוניים.

ואת זה אי-אפשר לגלות מיד, ואפילו לא תמיד בפגישות הראשונות.

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

הכי קל לי, (במיוחד שאני קצת מקורר ולא מרגיש טוב)

להגיד לך "מסכים עם כל מילה שאמרת. אני פשוט עניתי תשובה כללית לכל הקוראים שנותנת -עוד- זוית."

אבל אני לא מוכן להסתפק בזה.

כי גם כשאני קורא את התשובה שלך

ואני מסכים איתך,

אני יודע שיש משהו שמפריע לי (מפריע לי, בשבילך. שאולי אתה מפספס)

ואני אתן דוגמא :

"ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה."

לזה אני לא מתחבר. ויתכן שאני לא מבין אותך או מפספס.

כשאתה מקבל הצעה,

אותך צריך לעניין :

א. האם אני מעוניין בה.

ב. האם אני חושב שאני יכול לספק לה את הציפיות שלה ואת השאיפות שלה בטווח הארוך.

הפרמטר "היא לא רוצה מאוד" "היא רוצה מאוד אבל בתנאים"

הוא מעצבן, הוא לא נעים, אבל...בחישוב קר, הוא לא נכון.

אני אגיד לך למה.

כי יש מיליון דוגמאות.

כלומר זה לא איזה סיפור נדיר,

זה חלק מהאופי של הבחורות (אל תאמין לי , תברר את זה לעומק)

שבחורה רגילה לגמרי עם היגיון בריא, יכולה לומר על בחור מסויים "מממ...לא יודעת.." "תבדוק לפני את זה..."

אבל אח"כ הכל משתנה אצלה ובני הזוג צוחקים שהיא לא רצתה בהתחלה. מלאאאאאא מקרים כאלה.

זו הסיבה שאני אומר לך (שוב, זה לא קל, אבל זה באמת ככה !)

יותר חשוב זה מה שיש לך להציע, מאשר הסרט שהיא חיה בו.

זה יכול להשתנות בדייט אחד !

מספיק שהיא תראה זוית חדשה שהיא אהבה אצלך,

אצל בחורות נורמליות, זה מקבל תפנית חזקה בעלילה. הרגש משחק כאן תפקיד גדול מאוד.

אז כאילו, אני אומר לעצמי "בואנה, שלא יתחיל עכשיו להתבאס מכל מי שתתחיל להציב תנאים"

תלך לפגישה הראשונה.

תנסה להבין מי הבחורה

ואם החלטת שאתה מעוניין בה *ו* אתה מתאים לה *ו* היא מתאימה לך

זה מה שחשוב <---------

מה שהיא אומרת, לא רלוונטי (בהקצנה).

לצערי,  אולי אני מסביר את עצמי לא טוב.

בוא נגיד ככה.

נניח שהעמדה שלך היא 3 והעמדה שלי שהיא מאוד קלה בתאוריה כי הכי קל לקשקש, היא 8.

אז אני אומר "אוקי, אל תשאר ב 3 . תדאג שאתה לפחות ב 5".

כלומר שחס וחלילה, לא תכנס לאוטומט "יש תנאים ? ביי". כאן הבעיה.

תהיה קר ומחושב עם עצמך. כן ! אבל תבדוק בצורה כנה, אם זו שחיה בסרט, שווה להלחם עבורה

כי שניכם תרויחו בסופו של דבר.

לזה שהיא לא רצתה כ"כ בהתחלה, ***אין משמעות*** להמשך הקשר. מבין?

צוחקים על זה אח"כ.  לא אני אומר. העובדות אומרות את זה על אלפים...ואולי עשרות אלפי זוגות.

מקווה שאני קצת ברור יותר אחרי הקידוח הזה.

רציתי לסיים "אוהב אותך" אבל, אין לי מושג מי אתה באמת, אנחנו לא מכירים מעבר להודעות בפורום.

אז אני אסיים, מחבב אותך מאוד ובהצלחה בהמשך, בציפייה להודעה משמחת שלך בפורום.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

שיעביר הלאה.

שיש הבדל בין שאלות לבירור לבין אמירה של הגברת שהיא נפגשת מתוך התלבטות.

גם הבחור מברר דברים שחשובים לו, אותו דסר הצד השני.. לכן אני חושבת שאם הדברים נעשים בצורה שיש מתווך-

אז גם שהמתווך יהיה חכם ולא יגיד לך "היא רוצה להיפגש אבל מתלבטת".

באופן עקרוני, תמיד פגישות הן עם ספק, לא?

זה לא שבדייט ראשון אני יודעת שזה האדם שאיתו אתחתן.

מטרת הדייטים היא לבדוק אם הפוטנציאל שקיים כאן הוא בר מימוש.

כלומר, הספק מונח על השולחן תמיד.

יכול להיות שזו צורת התבטאות מסוימת, איזושהי רתיעה ממחויבות, להדגיש שזה רק בדיקה ולא הצעת נישואין.

אדם שרוצה לברר דבר ספיצפי שיברר אותו ואז יחזיר תשובה. זאת היתה האמירה.

ספק כללי, זה שאתה לא מכיר את הבנאדם עדיין ואין לך מושג מה באמת היחס שלך כלפיו.

אבל מהצד הגברי כן יש מקום להחליק את זה. לפעמים התשובות המהוססות מגיעות מתוך מגננה אחרי פגיעה כלשהי, או מתוך חשש שהצד השני לא מספיק רוצה.

למה יש עניין מה הצד הגברי להחליק? יש לי גם רגשות

אין סיבה שאני אהיה חסר רגש בגלל שאני גבר

כוונתי היא שבתחילת קשר אף אחד לא מכר את השני ולא באמת מבינים את ההקשר והעוצמה של כל ביטוי.

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

תעזרו לי בבקשה - לקראת נישואין וזוגיות

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)