מציעה לך לא להתפתות לשיטות כמו שפר ודומיו לפני שאת קוראת ומבינה לעומק את הרעיון שלהם.

כי יכול להיווצר נזק יותר מתועלת.

אני במקומך הייתי שומעת פודקאסטים בנושאי חינוך ואם מתחברת לשיטה מסויימת- מחפשת מטפלת/מנחה בשיטה הזאת.

בהצלחה!

תעסוקה מסביב לשעון מאד עוזר

וגם לכי תתאווררי בעצמך מידי פעם זה נותן כח

אבל מענה לsos אולי יהיה לך בזה.

1. לא להיבהל שהם בודקים אותך. זה הגיל (במיוחד בן השנתיים אבל גם גיל שנה הוא קשוח מצד זה שכל היום שופכים ולא אוספים וכו'). לי, כשאני זוכרת שזה שלב התפתחותי נורמלי ובריא, זה עוזר לזכור להתייחס לזה יותר בשוויון נפש. כמו שלא אתחיל לצרוח על תינוק בן חודש למה אתה בוכה עכשיו כי זה לא הדרך שבה הוא יבין. הם צריכים שתגידי מה כן ומה לא

2. וכאן מגיע החלק החשוב- להגיד מה כן!! זה משנה חיים. אתה רוצה עכשיו לצבוע בטושים? בא אני אביא לך דף לצייר עליו. אתה רוצה לשחק? בא נאסוף מה שכבר מפוזר (בעיקר את, זה דורש הרבה אימון ועקשנות כדי שהוא יאסוף בעצמו בלאגן שלו, אז גם מזה לא להשתגע). אתה רוצה עוד פרי? כבר אכלנו עכשיו, צריך הפסקה, מחר או עוד שעתיים או מה שכן- תגידי. על נשיכות אני "לא סולחת" אפילו שזה גם שלב, כי זה אסור תמיד ולכולם. מרחיקה למקום אחר או שואלת מה זה? יש לנו פה כלבים? הכלבים נושכים. אתה רוצה ללכת לגור עם הכלבים?...

הרעיון הוא לתת את האפציה של ה-כן. מה שאי אפשר- להסביר שאי אפשר עכשיו (להסביר עוזר מאוד, הם מבינים את זה) ולתת אופציה או כמה של מה שכן אפשר. זה לא שזה מוריד את הצורך למנוע ולהציב גבולות, אבל זה מעביר את הדיון לדברים שאפשר לעשות ועוקף הרבה קרבות מיותרים.

ומקוה שמכירות את התחום יתנו לך פה רעיונות להנחיית הורים. בהצלחה!

מגיבה כאן לכולן-

הגדול שובב על ואני חסרת כוחות מולו

רק עכשיו שמתי אותו במיטה

שומעת צרחות

חוזרת רואה שהוא יצא מהמיטה נכמס ללול של הקטנה ויושב עליה בהתלהבות

"אמא הנה כלבלבי"

איך אפשר ללמוד על שיטות שונות?

אני מכירה רק שפר ופחות מתחברת..

זה קצת כמו יהדות, מבחוץ יכולה להרתיע וגם כשלומדים בשטחיות יש הרבה דברים תמוהים.

אבל כשלומדים לעומק לעומק מתגלה עולם מדהים

אצלי בגילאים האלה וגם אחרי לא קרה שאחד מהם או שניהם לא יוצאים מהמיטה אם אני לא משגיחה עד שישנים. אז לשים לב גם שהציפיות שלך מותאמות לגיל שלהם.

קודם כל קצת חמלה כלפי עצמך..

הגילאים האלו מאתגרים מאד. יש להם כבר יכולות אבל לא מספיק שכל כדי להתארגן נכון על ההתנהגות והסביבה.

הקור והחושך המוקדם מביאים אותך מן הסתם לשעות ארוכות בבית איתם...

יתכן שאין לך מודל נכון של הורות ותקשורת עם ילדים.

יתכן שאת בתקופה בחודש או בחיים של הורמונים שמקשים עלייך להגיב בסבלנות למצבים.

וזה שהמצב מפריע לך- מראה כמה שאת מודעת, וגם נכונה לקבל כלים ואפילו להשקיע משאבים לשם כך.

מהממת!

הייתי במקום שלך. במקרה נחשפתי לפרסום על קורס עם מנחת הורים בגישה היקשרותית ונרשמתי.

התהליך היה ארוך ויקר אבל רכשתי ארגז כלים מתנה לכל החיים והרווחתי המון כאמא שיכולה להתמודד בצורה טובה עם אתגרי הגידול והחינוך.

ממלצצה לך בחום. חפשי באזורך.

הזמן הכי טוב ללמוד זה עכשיו, כשיש לך "עבודה מעשית" תוך כדי ומצד שני הם עדיין צעירים וגם את נכונה להתפתח.

תצליחי! ובינתיים תגידי לעצמך מילה טובה, את ראויה לה!

ליזום תעסוקה. נגיד משחק לבת שנתיים בשולחן, לבן שנה ברצפה.

דברים שאת לא מרשה לאחסן בארונות גבוהים , אם יש דלת למטבח, אז בכלל אפשר לנעול חלק מהזמן.

להציע אוכל שאת מרשה לפני שהם ביקשו.

לא לרדוף אחרי סדר בזמן שאתם משחקים ( רק אם מתאים לך). את יכולה לבחור לתת רק משחק אחד לשחק ולא להביא משהו אחר עד שאוספים, כך יש יותר סדר. או להפך לפתוח כמה משחקים והם יהיו עסוקים יותר, אבל יותר בלגן.

ציפיות ריאליות , בני שנה עדיין לא יודעים להתאפק ולא לקחת או לא לזרוק. בני שנתיים כן יודעים אבל לא כשהם עייפים או עצבניים.

אני תמדי יוזמת תעסוקה- כל יום! או יצירה או משחקים או בריכה או כל דבר אחר

זה מעניין אולי לעשר דקות במקרה הטוב ואז הכי כיף זה לזרוק את המשחק על הקיר/ רצפה

לקשקש בכל מקום/ להוציא את המים מהמקלחת/ לפתוח ברז ולהשפריץ/ לפתוח ארונות ולשבור וכו

בן השנתיים מגיע לארונות הגבוהים- לוקל כיסא מטפז על השיש וכו כנל יודע לפתוח את המקרר והמקפיא

כל סוגי הסוגרים ששמנו לא עבדו ליותר מיומיים- הוא למד איך לפתוח או ניסה לפתוח ככ חזק שזה נשבר..

בת השנה כל הזמן רוצה ידיים ואז גם בן השנתיים והם מושכים אחד לשני בבגדים/ שערות/ רגלים וידיים כדי לתפוס מקום על אמא

אז הדבר היחיד שאני מצפה ממנה זה לקבל את זה שאמא לא כל היום יכולה להחזיק אותה על הידיים בעמידה.

אוכל- תמיד אני מציעה ויש זמין

הם רוצים מה שאין

אני ממש בדמעות

חסרת אונים מולם

תודה שאת מנסה לעזור

פשוט אכשהו כל הדברים לא עובדים עליהם

אבל למה לא לשחק במשהו יותר פשוט והגיוני לגיל? מכוניות , קוביות , לגו גדול, משחק דימיון , את אמא מכונית והוא מכונית קטנה ואתם צריכים לבנות לכם בית , משהו כזה. גם אצלי אמבטיה ארוכה תמיד נגמרת בשלוליות בגיל הזה אז לא אוהבת את זה. יצירה זה מעייף ומשעמם.

הם ישנים צהריים ? לפעמים ילדים משתוללים מעייפות...

וגם מותר להם לבכות, אם את לא מרשה משהו אז את לא מרשה גם אם יבכו שעתיים.

אחרי הגן עם מים ופירות. בחוץ זה שונה מאשר בבית..

וכן, זה גיל שובב.

אצלי גם היו מטרללים

. מה שכן -  זה אופייני שהוא יעלה לארונות וכו', אבל אני שמתי לב שכל עוד אני איתם ממש ולא מורידה את העינים, הם פחות מעיזים. כי זה עניין של תשומת לב ממה שאני חוויתי ולא רק פורקן אנרגיות. והשובבות היא ברגע של חוסר שימת לב. שזה יש לכולן כמובן ולא ניתן למנוע לגמרי

יש אפשרות למנעול בשירותים?

את אומרת 'אסור' בצורה אסרטיבית ולא רק מורידה מהארון?  כי זה גם בחינה של גבולות. וסבלתי מזה הרבה..

וגם - אם שניהם רוצים לשבת עלייך, אז בכבוד! על הספה. זה מה שיש לאמא להציע. גם אם היא תבכה קצת.  זה מה שאני הייתי עושה

וחיבוק לך ❤️ זה באמת גיל קשה

יש להם מגנטים/ ברבצק?

לא הייתי נותנת טושים אם את רודפת אחריהם ככה. בעיניי לא שווה את המחיר

קודם כל חיבוק, הם מתוקים ומתישים וכל יום איתם זה יום, ואני בטוחה שאת אמא שרק רוצה שיהיה להם טוב ונעים.

לי יש שני בנים (2.5, 1.4) ואצלי הולך מצויין פשוט להיות בחוץ! צריך להיות ממש ממש קר כדי שנשאר בבית.

אני מוציאה אותם מהגן כשיש לי בתיק קופסה עם פירות בשבילם ונשנושים, בקבוקי מים, מוצצים, מגבונים וכמובן מעיל כובע ופשוט מטיילים. גן משחקים מעביר לנו המון מהזמן בכיף אבל לא רק. הולכים לפינת חי קרובה, מסתכלים על עצי הדר שפורחים עכשיו, מסתכלים על הכביש (אוטובוס, משאית, אוטו, איש), קופצים בשלוליות. האוויר הפתוח מרגיע אותם, הבית לא מתבלגן, אני לא יכולה לברוח למשימות הבית אלא לגמרי איתם ויש לי פחות סיטואציות קשוחות איתם.

כשאנחנו בבית (כי אני עייפה בהגזמה/גשום מדי) אני מרגישה המון את הלא שאת מדברת עליו, ושם אני באמת עושה הפרד ומשול והצהריים קשוחים יותר.

בשגרה אנחנו נכנסים הביתה בערך בחמש וחצי, כל ילד בוחר ספר או משחק ומעסיק את עצמו בזמן שאני מכינה ארוחת ערב, ברבע לשש כבר אוכלים, שש מקלחות והקטן כבר עייף מאוד ולי יש ערב שלם ובית שלא הספיק להתבלגן.

מקווה שחלק מזה יהיה ישים אצלך ושיהיה לך קל יותר

❤️

בהצלחה, וחיבוק ❤️

כמה שעות רצוף עם 2 תינוקות זה קשה ומתיש.

אני בשיטה של צימצום נזקים וצמצום דברים שצריך לטפל בהם:

לוקחים מהארונות? כל הדברים עוברים למקום שהם לא מגיעים

אולי לוותר על המרדף של קשקושים על הקיר

אולי להאכיל אותם בלי גישה משלהם לאוכל

גם אחרי כל השיטות זה יהיה קשה ולא כדאי לצפות למשהו אחר, להבין שזו תקופה עד שיגדלו.

זוכרת את עצמי בול ככה עם הגדולים שלי

כל בוקר היה כזה -

לקום ו'מה הפעם הם החריבו?'

יכולה לאמר לך ש

1. את נורמאלית לגמרי לגמרי

2. זה עבר אצלנו כשהם גדלו (חמש שש כזה) זה לא ממשיך לנצח

3. עזר לי לשבת עם עצמי ולחשוב במה אני משחררת (קשקוש על הקירות, להוציא את כל המגבונים ממאה חבילות וכאלה. כמה שיותר לשחרר- במה שמתאים לי כמובן)

ממליצה על גישות שאני התחברתי אליהם,

שמתמקדות בך - כאמא

1. שושי זליקוביץ (מתמקדת בזוגיות אבל זה רלוונטי לגמרי לכל מערכת יחסים בחיים. אני אישית קניתי את הליווי שלה בשביל הורות)

2. זיוה מאיר - לא התנסיתי בתכנית ליווי שלה אבל שמעתי ניסים ונפלאות, ואני אישית מתחברת לסגנון דיבור שלה

בהצלחה רבה וחיבוק ענק!

מקווה שתצליחי לנשום ותחזיקי מעמד ♥️

גם מקצועית וגם מנסיון אישי בצמודים

מוזמנת לפנות בפרטי

אבל בגדול אגיד לך

שהעיקר זה לשנות מטרה

משליטה במציאות החיצונית

'כנראה בגיל הזה אף פעם לא תהיה מושלמת ותעבור חלק כי זה לא תואם גיל

ללעבטר

לשליטה

פנימית

בעצמך

להבין מי את רוצה להיות

ואיך מגיעים לזה

ודבר נוסף-

להבין יותר את השלב בו הילד נמצא

ולמה הוא זקוק שם ומה לא ביכולת שלו עדיין

כשלך יהיה ברור

מי את רוצה להיות

ומה הילד צריך

יהיה לך הרבה יותר בטחון ורוגע בהורות

התמודדות תהיה

אף אחדדדד לא יגרום להם לשבת במקום ולא לזוז או לנסות דברים חדשים

זה גם לא באמת טוב ונכון

כי ברור שככה התפתחות בריאה נראית

פעילה וחיונית ועם רצונות ברורים!

זה הגיל וזה חשוב

אבל כשלך יהיה בטחון בתפקיד שלך

יהיה לך רגוע יותר

מופתעת כ"כ מהתגובות המהירות והמכילות-

ממש מרגיע ומחזק!!

@שוב חוזר הניגון קראתי קצת על הגישה. אם אני רוצה לשמוע קטעים בנושא- איפה אני יכולה למצוא?

@המקורית @ערגלית

זה רעיון מעולה אבל הבעיה שממש קר אצלנו. ממש. פשוט אי אפשר להיות בחוץ יותר מכמה דקות בלי שהאפים שלהם אדומים והידיים קפואות והם גם ככה כל היום חולים. וגם בן השנתיים ממש צבקש אחרי המסגרת לחזור הבייתה. נראה לי שהוא זקוק לזה.

@00

@שמש בשמיים תודה על ההבנה!!

@שעוונית תודה על ההעצות והנירמול! הולכת לבדוק מה שכתבת

@אין כבר כח

אני באה לפרטי!! תודה על הרצון לעזור!

אתן נשים מדהימות!!!

אני באמת כולי התפעלות מהגיוס והרצון הטוב של כולן!

זה ממש מרגש אותי

'בחזרה ללב ההורות'.

אני גם רכשתי אצלה כמה קורסים שבהם לומדים את הגישה יותר לעומק, וזה נתן לי הרבה. אבל אפשר ללמוד המון גם מהתוכן החינמי שהיא נותנת.

זה נחמד לקרוא חומר אבל כדי לתרגל ולהתמודד עם השטח אני ממליצה מאד על הנחיה חיה ומענה לשאלות ותהיות שלך.

אני זוכרת שממש 'רבתי' עם המנחה עד שדברים שהיא אמרה + נסיון חי בשטח יישבו לי את הדברים. לא חושבת שהייתי מצליחה להשיג את כל זה מקריאה חד-צדדית.

אז אחרי שתחשפי קצת ואם תתחברי-

נסי למצוא מנחה באזורך או בזום ללימוד אינטראקטיבי.

תביאי פעמיים בשבוע ילדה חמודה בכיתה ה או ו או ז

תשלמי לה כמה שקלים

לשעתיים פעמיים בשבוע

ותדברי עם הגדול הרבה על זה שאיזה כיף שהיא מגיעה עוד מעט וככה תעשי מזה הרבה רעש

ותקני פרסים במקס סטוק של 5 או 10 שח מלא קשורים שבגילאים האלו מעסיקים שעות.

ואז יהיו לך פעמיים בשבוע שעתיים של משחק עם ביביסטר שתעסיק את הגדול במשחקי קופסא  , כדור, מכוניות , תחרויות בבית, ועוד.

הבנות בגלאים הטרום נוער מאוד רוצות להוכיח את עצמן שהן יכולות ומסוגלות לעשות בייביסיטר ועדין לא נכנסו לדיכי של מתבגרת

ככה שזה יכול להיות מעולה.

זה יתן לילד הגדול למה לחכות.ואז מספרים לאבא / סבאסבתא / גננת כמה התנהג יפה ושיחק מהמם עם הביביסטר

והוא יהיה ככ גאה שהצליח לשמח אותך .

וככה יחפש עוד הזדמנויות לשמח אותך.

ובשעתיים האלו יהיה לך פנאי להיות עם הקטנה שבאמת צריכה אמא בקירבה פיזית יותר משמעותית

וגם יהיה ביניהם נפרדות.

עוד משהו שתבדקי אם המשחקים שיש לך בבית מספיק מעניינים אותו.

אצלי הבן בן שנתיים וחצי משחק בפליימוביל ולגו קטן של גדולים. זה מעסיק אותו והוא ככ נהנה.

אז יכול להיות שכדאי להתחיל מקטן

ולקנות לו אחרי שהוא מתנהג יפה

ולשבח אותו כל הזמן כמה שהוא גדול ומתנהג יפה.

ולהגיד לו המון פעמים ביום

כמה שהוא מתנהג יפה ואת מרוצה ממנו

על דברים קטנים שעשה

.

ובמקום הלא - לנסות להגיד מה עושים

ומה אפשר כן לעשות.

ממליצה גם לנסות לצאת לחצי שעה סיבוב ב15.30 לריצה , אופניים, גן שעשועים בימי השמש, אפילו שקר.

או לעשות סיבוב ברכב

אצלנו שקר

אני יוצאת איתם לדברים טיפשיים עם הרכב - להחזיר למשהיא משהו, מכולת למשהו קטן ועוד.

זה עושה רגע סטופ כשמחורפנים

ואז כשחוזרים מתחילים מההתחלה.

וגם לנסות להזמין חבר מהמעון או לבד או עם האמא שלו גם ממש מאפס ונותן גיוון ומרגיע.

בהצלחה

וכמובן מצטרפת לכל מי שאמרה לפני ללכת להנחיית הורים. .אני ממליצה בחום ממש ממש 

א. את הכי נורמלית שיש!

לא למדת בשום בית ספר איך להיות אמא. כשהילדים קצת מאתגרים אנחנו לפעמים לא מוצאים את הדרך. לכן:

ב. ממליצה לך בחום ללכת להנחיית הורים פרטית. את צריכה מישהי שתשמע אותך ותלמד אותך צעד צעד בפשטות מה לעשות. בדרך שאת מתחברת. סוג של עשה ולא תעשה. את יכולה תוך פחות מחודש לשנות את החיים שלך!

אני חושבת שבמצבך ספרים ופודקאסטים יכולים רק לבלבל. את צריכה הדרכה נקיה וממוקדת שמתאימה לך ולילדים בבית.

בהצלחה!

אם את מעוניינת בפרטים - תוכלי לפנות באישי.

בוא נצייר על הדף הזה.

אתה רעב? הנה אני אחתוך לך תפוח.

כואב לו כשאתה עולה עליו, אני אעזור לך לרדת. אתה רוצה את המשחק איקס?

כשאתה דורך על המשחק זה הורס אותו/תראה איך זה נשבר/התקמט אנחנו רוצים לשמור על... שלא יהרס..

מהארונות רק אמא מביאה. ילדים לא פותחים ארונות כאלה לבד.

וכו.

ממליצה על הספר של לייף סנטר (כמו למשל הספר איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ...)

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡