יעל מרדיקס עו"ס קלינית

054-3430699

בהצלחה🙏בטוחה שתצליחי לעבור את זה ולראות את הטוב💗

"תקופות של דכדוך" וכבר לקחת חומר כימי? חסר שיטות היום טבעיות ואפילו מהירות טיפוליות שעוזרות??...

ולפותחת- בהצלחה!! שתצאי בע"ה מזה מחוזקת ושמחה

"מדי פעם חושבת לשים לעצמי סוף" זה אמירה שאי אפשר להקל בה ראש בשום צורה. והאמת שכן, חסר היום שיטות טבעיות ומהירות שעוזרות. תשאלי את כל אלו שבדכאון עמוק ולא מצליחות לצאת מזה עד שפנו לטיפול תרופתי.

לזרוק את הסיסמה "חומרים כימיים", זה סתם זריקת סיסמה פופליסטית, מתנצלת. התנסת בזה בעצמך? חווית דכאון על בשרך שאת יודעת להגיד שקל לצאת מזה?

ה'חומרים הכימיים" האלו, מצליחים חיים, פשוטו כמשמעו. בלעדיהם המון נשים היו לא כאן. וגם אם היו כאן, היו בסבל עמוק. 

לק"י

מהיכרות עם אנשים קרובים, לפעמים צריך תרופות. ו"רק" טיפול לא יועיל.

אולי הכי טוב שילוב של שניהם.

לק"י

יש פה נשים שמתמודדות/ התמודדו עם כל מיני דברים, כמו דיכאון אחרי לידה.

לתת להן הרגשה כאילו הן לא בסדר שבחרו בדרך טיפול מסויימת, זה לא יפה. גם ככה לא תמיד קל להודות שקשה ולפנות לטיפול.

לך אולי מתאימה דרך מסויימת.

לא לכולן.

הרגשה שמישהי שהולכת או חושבת ללכת לפסיכאטר היא לא בסדר, חלילה...

זה בסדר והכל טוב, יש פשוט עוד דרכים אחרות שכדאי לנסות קודם, זה הכל.

גם טיפול רגשי, אגב, אם הוא לא מותאם לפי שיטה או מטפלת מדויקת גם לא בהכרח מועיל...

ואת יכולה גם לקרוא מה שהגבתי בחזרה לבאורות, יותר הבארתי את דבריי שם...

להחליט מה נכון להתחיל יכול מאוד לבטל ולגמד..

את לא יודעת מה משהי עברה עד שהיא החליטה שזה מה שנכון לה

וזאת החלטה מאוד קשה וקורעת לפעמים

במקרה הזה, כמו שכתבתי, הגבתי ברפרוף והתנצלתי על זה...

ולא החלטת לה, המלצתי, שוב על סמך משו שנקרא בצורה לא נכונה...

יש מקרים ויש מקרים. מן הסתם במציאות המילים שלי יהיו יותר מותאמות לבן אדם שמולי...

ואמת. החלטה לא פשוטה

ספציפית... באמת הוא לא פשוט בכלל...

קראתי פעם ראשונה ואחכ פעם שניה ברפרוף וזכרתי רק את המילה דכדוך...

אני לא חוויתי דיכאון, אבל אני מהתחום ושמעתי הרבה סיפורים גם כאלו של דיכאון וחוסר תפקוד שהטיפול ההאנרגטי הרים אותם משם והחזיר אותם לתפקוד מלא ללא התערבות תרופתית. ממקור ראשון שמעתי, לא מכלי שני או שלישי.

ונכון, באמת לא מכירים היום שיטות טבעיות שעוזרות, ואני לא מדברת רק על תזונה וספורט או צמחי מרפא אני מדברת על אנרגיה. זה עדיין לא נכנס מספיק חזק לצערי הרב הרב, ויש לזה המון פקפוק ולא לחינם ואני מבינה את זה ומקבלת את זה.

ואני גם לא שוללת טיפול תרופתי, ממש לא... יש מצבים שכדאי בשילוב עם טיפול רגשי...

פשוט אני בעד לנסות את כל הדרכים בינהם גם אנרגטיות וגם תזונה וגם רגשי וכו' ואז ..רק אז תרופתי.. וגם זה כמובן תלוי. יש מקרים קשים מאוד. מודעת לזה.

עם כמה שאני בעד טבעי, יותר נכון אנרגטי, אני לא פנטית ולא נגד תרופות באופן כללי. אני מודעת לזה שהן יכולות להרים את הראש מעל המים ולעזור לתפקד. יש כאלה לתקופה קצרה ויש כאלו לכל החיים וזה בסדר גמור!...

ואני לא חושבת שהתגובה שלי גורמת לכך שנשים התביישו ללכת לפסיכאטר, בסהכ דעתי היא שאם יש תפקוד סביר לדעתי לא כדאי לרוץ לתרופות. אלא אם כן שוב, אין שום היכרות עם תחום הטיפול האלטרנטיבי וזה באמת האופציה היחידה...

וחלילה שום דבר לא שגוי בהם. כתבתי תגובה קצרה יחסית, לא נכון להסיק מזה את דעתי הכללית על שילוב תרופות בטיפול...

הוא שלילה של הדרך הזו. עצם התיוג 'חומרים כימיים', להגיד וואי וואי, לכתוב "כבר" מ"רק דכדוך". בקיצור, למילים, גם אם הן במשפט קצר, יש נתינת טון ומשמעות. ככה אני הבנתי, מניחה שאני לא היחידה, אז טוב שהבהרת.

אני פשוט חושבת שלפעמים אנשים הולכים סחור סחור, מבזבזים אלפי שקלים וזמן יקר על טיפולים אנרגטיים והומאופתיה ודיקור וכו'. כשבסוף הפתרון היה מולם. אני כן חושבת שחייבים טיפול פסיכולוגי במקביל לזה. אבל לטעמי (וזו דעתי האישית כמובן ומבינה לגמרי את כל מי שמאמינה אחרת) זה קצת בזבוז זמן כל המסביב. מי שבדכאון אין לה כח לשנות תזונה או לעשות ספורט או כל דבר אחר. התרופות נותנות את הקפיצת מדרגה שמאפשרת הרבה פעמים לסלול את הדרך לטיפול מיטיב לגוף שכולל גם את המכלול. 

טוב, הבהרתי למה הגבתי בצורה כזו כי קראתי לא נכון והכל התגלגל משם...

לדכדוך שבא והולך לא הייתי אומרת לרוץ לרופא משפחה או פסיכאטר, זה הכל...

וטיפול אנרגטי מספיק פעם אחת כדי להרגיש אם הוא פועל משו, או מתחבר לי, לא צריך לבזבז ים של כסף. בכללי אין מה לעשות גם אם נקבל את השליחים הטובים ביותר או ההמלצות הטובות ביותר, ה' הוא המחליט מתי נשתחרר ממשהו מסוים...

אגב יש שיטות מסוימות שאפקטיביות יותר למצבים רגשיים מסוימים, יותר מטיפול פסיכולוגי סטנדרטי רגיל...

המטרה שלי זה רק להציע דרך למי שעוד לא שמעה/הכירה... כמו שגם אני עברתי דרך לשם.... אחרי הרבה התנסויות, סיפורים, וכו'   

בלי לשלול דרכי טיפול אחרות.

זה מתקבל הרבה יותר באוזניים פתוחות ולא פוגע..

את יכולה למשל להמליץ על טיפול אנרגטי שאת מכירה ויודעת שעוזר, וזה בהחלט מבורך להציע טיפולים אלטרנטיביים מסוגים שונים ושכל אחת תוכל לבחור מה שטוב ומתאים לה..

אבל לשלול את זה שיש כאלה שמה שטוב ועוזר להן (ובהרבה מקרים טיפול תרופתי מאפשר בכלל את הצעדים של לגשת לטיפול רגשי או אלטרנטיבי) זה לא שייך. אז פשוט באמת לשים לב איך להתנסח, במיוחד בפורום שקוראים בלי לשמוע את הטון.

אז את ממש מוזמנת בשמחה לחשוף אותנו לשיטות ש*מנסיונך* עוזרות במקרים כאלה. בטוחה שיש פה לא מעט שירצו לשמוע

לפעמים אני ממליצה בגדול את שם השיטה בלי מספרים כי מעדיפה לתת בפרטי...

וכן זה עולם ומלואו... אני נמצאת בסביבה של מטפלות ובנות רבות שהתנסו בשיטות שונות ועדיין מתנסות. ותמיד אני אוהבת לחקור ולשמוע, ואם צריך גם לתקן את עצמי (לדו' מישהי שהמלצתי עליה לפני כמה שנים והיום פחות אמליץ וכו')

ולא באה לזלזל בשום דבר, פשוט ככ רוצה לעזור ועם הזמן מדייקים את הידע והשיטות וההתאמה לכל דבר... ואם הניסיון שלי יכול לתרום למשהי/להקל עליה אז דיינו...

ובדכ מה שאני ממליצה זה משהו שהתנסיתי בו באופן אישי או/וגם ששמעתי הרבה סיפורים מכלי ראשון או שני... 

כי להגיד "זה עולם ומלואו" עדיין משאיר באוויר........ זה כמו להגיד "יש מלא מקומות עבודה" אבל לא להציע שום מקום עבודה או תחום שמאפשר לחפש בו...

האמת כתבתי בשרשור אחר, סתם לא רוצה לחפור...

אבל בכיף-

פרחי באך,

ביו אנרגיה

הילינג יהודי (מכירה ספציפית מטפל שעובד אצלו...)

ותטא הילינג

מה שכתבתי זה השיטות האנרגטיות שמכירה והתנסיתי בהן

מעבר לזה יש שיטה מעולה שממליצה עליה לטראומות וגם לדיכאון או בכללי לכל רגש קשה...

S.e שזה Somatic Experiencing

למה הוא עדיף מטיפול פסיכולוגי רגיל ?

כי לדבר את הטראומה זה לא כמו לשחרר אותה מהתאים בגוף/ממערכת העצבים... בשיטה של s.e בעצם דרך תחושות הגוף (ללא מגע) משחררים את התחושות הקשות שבאות לידי ביטוי במחשבה,רגש, 5 החושים וכו' ע"י שימת לב לתחושה בגוף ועוד...

בנוסף לטראומה או עיבוד חוויה קשה ממליצה שילוב גם של see far cbt שזה דומה לs.e רק משולב עם קלפים טיפוליים (שבעצם משמשים לסיפור הטראומה/חוויה) וcbt- הדרגתיות. עבודה פרקטית של לקיחת משימות לפי רמת קושי. וכל משימה מפרקים אותה בעבודה הרגשית ואחכ מתנסים בה וכך עולים לאט לאט ברמת ההחשפות...

זה על רגל אחת...

ותודה לכולן.

אין לי בעיה עם תרופות בגדול מאמינה ברפואה קונבנציונלית יותר מאשר אלטרנטיבית, אבל אמרתי ננסה טיפול של שיחות קודם.

יש לי תקופות יותר גרועות ויותר טובות, אבל בגדול לא מצליחה הרבה פעמים למצוא סיבה מספיק טובה למה לקום מהמיטה או למה לאכול. מסתדרת אבל אמא שלי כבר אמרה לי למה סתם לבזבז את החיים ככה אם אפשר לטפל.

אחרי הלידות המצב תמיד נהיה גרוע יותר בקטע של לרצות למות אז מעדיפה לעשות עם עצמי משהו לפני ההיריון הבא

בגדול פשוט רציתי המלצה של מישהי שאני לא אלך סתם על עיוור ואבזבז את הכסף שלי. אקבע גם תור לרופאת משפחה תודה!

חלק בלתי נפרד מהדיכאון סביב לידה ובהריון, וגם מהדכדוך

זו תחושת ה"שקיעה", הלסחוב עוד ועוד ימים, הקושי לפנות לטיפול.

אני חיכיתי חודשים (!!) לפני שפניתי לעזרה.

ולכן, אם מישהי כבר מאותתת שהיא במצוקה- חשוב מאוד לפנות לעזרה כמה שיותר מהר.

ועזרה קובנציונלית הא יותר מהירה לרוב.

אני מאוד בעד טיפולים אלטרנטיביים, גם אנרגטיים וגם מבוססי צמחים,

ועדיין- יש מצבים בחיים שזה קודם כל להתייעץ עם רופא משפחה או מטפל מוסמך בבריאות הנפש.

אם מישהי קוראת את השירשור והיא במצב דומה, אני מפצירה בה לפנות, להתייעץ, להציף ולבקש עזרה.

אחר כך מבינים את עומק הביצה שבה שקענו...

פעם אחת פניתי לרופאת משפחה ושיתפתי אותה, ואחרי שיחה ארוכה היא אמרה לי שלדעתה אין צורך בתרופות,

כל עוד אדאג לטפל בעצמי בהקדם (שיחות או טיפול אלטרנטיבי או מה שאני מרגישה שמרים אותי).

ככה שגם שיתוף של איש מקצוע לא אומר באופן אוטומטי תרופות, זו פשוט התייעצות עם מישהו שמוכשר לבחון מצבים כאלו

כימיה בהגדרה זה חומרים. לא משנה איפה הם נמצאים - באוכל יש חומרים כימיים מעצם זה שיש בו חומרים.

שמרים בבצק יוצרים תגובה כימית.

הרבה חומרים בעולם כשהם נפגשים יוצרים תגובה ביניהם, וזה נוצר בגלל תגובה כימית בדרך כלל...

כל דבר שאת אוכלת ומשחרר הורמונים בגוף שלך יוצר תגובה כימית במוח אין דרך אחרת לשחרר הורמונים.

ההבדל הוא האם החומרים מיוצרים במעבדה באופן סינתטי או ממוצים במעבדה מתוך משהו ואז קוראים לזה לא טבעי, או שהם נמצאים בתוך מקור טבעי כלשהו כמו צמח. אבל השימוש הוא אותו שימוש ומה שקורה בתוך הגוף זה אותו תהליך בדיוק (במידה ושניהם עובדים באמת)

בכל אופן... חומרים טבעיים וחומרים מלאכותיים מן הסתם שזה לא כזה פשוט להגיד שהגוף עובד אותו דבר

עובדה שיש תופעות לוואי ללקיחת תרופות...

ובלי קשר מאמינה שיש כאלו שמבינות בזה יותר ממני... 

האנרגיה גורמת ל... לא האנרגיה עצמה היא ההורמון או חומר כימי...

ואני מדברת על אנרגיה כמשו מופשט, רוחני אולי... כמו האנרגיה של פרחי באך לדוג'.. 

הפקת אנרגיה של הצמח בתהליך הפקת אנרגיה (הרתחה וסינון המים)..

כלומר זה לא הצמח עצמו כמו צמחי מרפא לדו' אלא זה האנרגיה של הצמח... ולא מוסף לזה כלום חוץ ממעט אלכוהול לבקבוק ששומר על המים שלא יתעפשו...

זה משהו שד"ר אדוארד באך גילה שהיה רופא קונבציונלי בעצמו וגם בהמשך חייו למד הומאופתיה, היה אדם רוחני שרצה לרפא דברים מהשורש... והוא גילה שבצמחים יש אנרגיה שבעצם מקבילה לאנרגיה אצל בני אדם, שהאנרגיה הזאת מתבטאת במצבים רגשיים... כלומר מצב רגשי זה השתקפות של מצב אנרגטי... פרחים הם מאוזנים אנרגטית ולפי הכלל של הומאופתיה שדומה מרפא דומה, הוא ביסס את השיטה הזאת, שאנרגיה של פרח מצמח מסויים יכולה לרפא חוסר איזון של אנרגיה מסוג מסוים...

אבל תכלס, האנרגיה הזו עובדת על מנגנונים פיזיים של הגוף

אני נוטלת צמחי מרפא באופן קבוע. וזה לא האנרגיה שלהם פרופר, הם באמת משפיעים על תסמינים פיזיים למעשה.

ככ כי בעיניי זה לא מאוד משנה

אין אנרגיה בצמחים לבדם לרפא, הם משפיעים על מערכת העצבים באופן כלשהו או על מערכות אחרות. אם בהרגעה של תסמינים פיסיים כמו דופק מהיר, אם בהפרשה של סרוטונין או דופומין לדוגמה בחומרים אחרים. או בעצירה של הורמוני לחץ. אי אפשר להגיד שזה רק אנרגיה

זה לא רק אנרגיה, יש מנגנון מאחורי כל רקיחה של חומר כזה או אחר ולכן הם גם מתאימים למצבים שונים

מאחורי מצב פיזי - יש תסמינים פיזיים. וגם רגשיים לעתים קרובות, שזו הדרך שלהם לבוא לידי ביטוי.

יש קשר בין גוף נפש, אני מכירה עת זה כמנגנון המג"ן- מח, גוף, נפש - תפיסה מנטלית, מצב פיזי, מצב נפשי, וכולם קשורים יחד

פרחי באך זה לא משהו ששותים? (באמת שואלת, אין לי מושג)

אם שותים את זה אז החומר נכנס לגוף ויוצר תגובה כימית.

לפעמים יש תגובה כימית בלי מפגש חומרים, לדוגמא יש תגובה כימית שגורמת להפרשת אדרנלין בזמן מצוקה או אוקסיטוצין בזמנים של התרגשות.

כמובן שיש תופעות לואי לתרופות, אבל גם לחומרים טבעיים, את פשוט לא חושבת על זה ככה.

אבל לדוגמא אם את אוכלת מאכלים מסוימים תופעת הלוואי שלהם היא שלשולים. זה תופעת לוואי של חומר טבעי (לא במובן שהתכוונת אליו מבחינת הורמונים, אני פשוט לא מכירה את התמציות/תרופות הטבעיות שמיועדות לדיכאון וכו אז מעדיפה לדבר על מה שאני מכירה)

ותזכרי שגם ארס של נחש זה טבעי ותופעת הלוואי היא מוות...

הן חלק מהקיום שלנו...

פשוט יש רבדים של טיפול, זה הכל.

יש את הרובד הרוחני, האנרגטי, הרגשי, ולבסוף הפיזי...

בסוף הכל מגיע לגוף, כמובן...

פרחי באך לדוג' לא יעשו לך לעולם נזק לגוף. תרופות כן יכולות...

בכללי נכון, לא כל דבר טבעי הוא טוב ובריא.. כמו פטריות הזיה/סמים... 

שיטות טבעיות גם אם ישנן הן איטיות.

לפעמים באמת מדובר בחוסר איזון כימי שתרופה יכולה לפתור, עם תרפיה נפשית מקצועית כמובן.

בשביל זה הולכים לפסיכיאטר שלמד מספיק כדי לאבחן ולתת טיפול מקצועי, מותאם ואתי.

אני ממש בעד.

אצלי זה עזר ובגדול.

וכן, ברור שזה יכול לעזור.. ולפעמים גם אין ברירה וחייב...

ואגב לגבי השיטות הטבעיות, יש כאלו שלוקחות זמן ויש כאלו שעובדות דרך טיפול אחד או שניים... כן כן, כמובן שהן לא מוכרות כ"כ... אחרת מצבנו כנראה היה הרבה יותר טוב בעולם... 

ויש גם אפשרות לעזרה מטעם הקופה

וטוב שתדע שתוכלי להיות במעקב,ויהיה עוד מישהו אחראי.

כל הכבוד על הצעד! מדהימה🎀

אלופה.

גם אני הייתי שם, אם תרצצי מוזמנת לאישי.

בידיים

מקווה שתראי פירות מהטיפול ושהשם ישלח לך שליחים טובים ❤️

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני

אין לי עצות, רק הזדהות

אני מאוד מזדהה עם מה שאת כותבת כי גם אני נאלצתי לפתח הרגלי "ניהול עצמי" רק כבוגרת וזה מאוד לא פשוט.

אז כאן בעיניי הדבר הנכון הוא להתחיל מצעדים קטנים, קטנטנים, בוני אמון בינך לבין עצמך.

מה אני מתכוונת?

היום כשאת מחליטה לעשות משהו, זה לא ממש קורה.

נכון?

נניח את מחליטה לעשות משימה של העבודה ובפועל נמרחת ואת עושה את זה ברגע האחרון.

כלומר כשאת אומרת לעצמך "אני אעשה כך וכך, יש בך איסה קול, מודע או לא, שמגחך לעצמו ויודע שזה לא יקרה בזמן שקבעת לעצמך (אם בכלל קבעת וזה לא נשאר באוויר).

ולכן אני קוראת לזה "צעדים בוני אמון", את צריכה להאמין לעצמך שאת תצליחי להגשים את מה שאת מבטיחה לעצמך, וזה לא משנה אם את מבטיחה לעצמך לסדר את החדר או להתקשר לקולגה מהעבודה.

ההתחלה היא בצעדים ממש ממש קטנים.

את אומרת לעצמך "עוד 2 דקות אני אקום מהספה" ובאמת לקום מהספה.

לא אחרי חמש דקות אלא שתי דקות, כי זה מה שאת החלטת.

על כל ניצחון קטנטן כזה, תרימי לעצמך.

משימות גדולות פרקי למשימות קטנות, שימי לעצמך זמן לביצוע ותתלהבי מבפנים על כל צעד קטן שקבעת לעצמ לעשות ועשית.

במשימות "גדולות" שמורכבןת מהרבה משימות קטנות אבל אפשר לעשות הכול בפרק זמן קצר, אני אוהבת לשים לעצמי טיימר, על כל המשימה או חלקים ממנה.

זה עוזר לי להתמקד ולהתעודד שזה רק עוד איקס זמן

ואני מבטיחה לעצמי שאחרי הטיימר ניקח הפסקה (ובאמת לחזור מההפסקה למשימה הבאה! אבל זה לאט לאט אחרי הרבה צעדים בוני אמון)

ותהיי גאה בעצמך על הצלחות.

אם את רוצה עזרה מקצועית, בעיניי אימון אישי יכול להתאים פה מאוד.

אה ועוד משהו, שדי סותר את השרשור הזה אבל בכל זאת... תתנתקי מכל הפורומים, הרשתות החברתיות וכו', זה שואב ברמות.

גם לזה את יכולה לקבוע לעצמך דד ליין ולעמוד בו, נגיד עד יום שני ב14:00 להתנתק מהרשתות החברתיות, בערב יום כיפור ב16:00 להתנתק מפורומים, סתם דוגמה ללו"ז כזה.

רק כותבת שאני מצאתי פודקאסט שקצת התכתב עם זה, קוראים לו אנשי הקשב ..

ועוד משהו קטן, אני רואה את זה על עצמי כמו התמכרות, ואני יודעת שלהתנקות מהדופמין שזה מייצר לוקח לפחןת שבועיים, אני גם במאבק תמידי על זה , ומחפשת פתרון. מחזקת אותך!! ושתדעי שהאשמה זה חלק מהמעגל הזה ... בזבוז זמן, אשמה ,חוסר הצלחה

הדחיינות הזאת מתבטאת בעוד נושאים בחיים?

ושרשרת אליי בטעות?

מה שעזר לי -

להיות סלחנית כלפי עצמך. זו את כרגע, רגשי אשמה ויסורי מצפון על כל יום ויום לא מקדמים. מותר לפעמים להימרח ולהיות פחות יעילים. מותר לטעות ומותר להודות שאנחנו לא יודעים משהו. זו עבודה בשינוי החשיבה, אבל זה אפשרי.

למצוא מה הזמנים היעילים שלך. כשאת כן יעילה, באיזו שעה ביום זה קורה? אצלי זה ב10-15. אני מראש לא מתחילה לשבת על דברים קשים לפני וברגע שאני רואה שעברתי את שלב היעילות אני נותנת לעצמי הפסקה ארוכה. אחר כך לפעמים יש עוד זמן יעיל, אם נחים מספיק.

לכתוב על דף את המשימות שצריך לעשות היום ולהרים לעצמך על כל משימה שסיימת. גם אם היו 20 משימות וסיימת 5, זו הצלחה. לאט לאט תלמדי את עצמך לסיים יותר משימות וגם להיות ריאלית בכמות שאפשר להספיק ביום.

לזהות מתי הגלישה היא התחמקות ממשימה, לנשום עמוק ולהגיד לעצמך "אני מתחמקת מלהתקשר לשמוליק ולכן מוסחת" ולבצע את המשימה שהתחמקת ממנה. אפילו דבר קטן כמו לנסח טיוטה לבקשה משמוליק. העיקר להפסיק להתחמק

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כי בעלי שם.

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

אחי וגיסתי נקלטו בהזרעה ראשונה

הבעיה היתה לא ידועה אצלהם הכל היה תקין 😊 בקרוב אצלך שהשנה החדשה תביא לך הריון תקין 🙏

לא מכניסה את זה הביתה בשיגרה ולכן תקוע לי בראש שזה ממש ממש לא בריא

מכירה הרבה שבהריון לא מסתדרות עם מים ומיץ כן עובד להם. נכון שזה לא בריא אבל בהריון זורמים עם מה שהגוף דורש🙂

שתיתי כל יום 3 ליטר פטל,

ואחרי תקופה נהיו לי שיניים ורודות....

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).