אם הלב שלכן עדיין שבור/שבוי
מתלבטות אם הפרידה הייתה נכונה או לא/ חיות בסרט שהוא עדיין ירצה אתכן.
בבקשה אל תיכנסו לקשר חדש כל עוד יש בכן את כל הספקות האלו זה יחסוך הרבה כאב לב תתחשבו באחר ואל תכניסו אותם לתסבוכים שלכן
אם הלב שלכן עדיין שבור/שבוי
מתלבטות אם הפרידה הייתה נכונה או לא/ חיות בסרט שהוא עדיין ירצה אתכן.
בבקשה אל תיכנסו לקשר חדש כל עוד יש בכן את כל הספקות האלו זה יחסוך הרבה כאב לב תתחשבו באחר ואל תכניסו אותם לתסבוכים שלכן
ואתה צודק
זה בהחלט לא נעים להיכנס לקשר חדש במחשבה תמידית על אדם אחר
לא נעים שעברת את זה
אנשים יקרים, עשו טובה לאנושות
אם הלב שלכם עדיין שבור/שבוי
מתלבטים אם הפרידה הייתה נכונה או לא,
בבקשה אל תיכנסו לקשר חדש כל עוד יש בכם את כל הספקות האלו זה יחסוך הרבה כאב לב.
תתחשבו באחר ואל תכניסו אותם לתסבוכים שלכם.
למה זה עדיף בעיני?
א. במקום לתקוף את כל הבנות באשר הן, זה מופנה לכל האנשים - שהרי ייתכן שישנם גם נשים וגם גברים שההודעה הזאת רלוונטית לגביהם.
ב. קצת יותר עידון בניסוח.
יש גאן זעקה כואבת, ונראה שהיא נובעת מניסיון מר - אבל אסור להסיק מזה דברים לגבי כל אחת ואחת מאיתנו.
אני לא מאחלת לאף אחד, לא גבר לא אישה, להיות בקשר כזה...
במקום להתעסק באיך היה נכון להתלונן, כדאי פשוט לקרוא בצורה קצת יותר מבינה לדעתי
והוא בחר לתקוף
התגובה שלך נחמדה מאוד אבל בלי הקשר נכון.
שאתה כותב בצורה עדינה לאדם שאתה מבין אותו ..ולא נעים מה שהיה
והוא בוחר לזלזל בך ורושם לך שאתה אדם כזה
אין טימטום כזה ואין גועל כזה
לכן החמלה שלך לא במקום הנכון
הדברים לא נאמרו בוואקום (שם, שם).
מי שבכל ההודעות שלו בחר לתקוף נשים, נראה לי מעיד שיש כאן משהו עמוק יותר.
ואם הוא מתכוון להתחתן עם אישה, לדעתי יהיה לו מאוד קשה עם הגישה הזאת.
ברור שכולנו כותבים מתוך הניסיון שלנו, ושתמיד צריך להיות אמפתיים (וכך ניסתי גם בסוף הודעתי),
אבל גם לתלונה יש דרך וצורה.
אם הייתי פותחת שרשור, וכותבת שכל האנשים שלמדו בישיבה X לא סגורים על עצמם ונכנסים לקשרים כשהם עדיין מתלבטים לגבי קשרים קודמים (למרות שהם חיים בסרט שהצד השני עוד רוצה אותם) -
אני מניחה שהשרשור הזה ינעל מהר - גם בגלל סגנון הדברים, וגם ברור שזה שטויות לחלוטין - לא ייתכן שכל בוגרי ישיבה X מתנהגים באותה הצורה. למה זה לא ברור שגם כל הנשים לא מתנהגות באותה צורה? למה הכללות מסוימות הם סבבה ואחרות לא?
אני לא באה להתווכח כאן עם שיטת הניהול, זה לא ביקורת כלפיך - אלא כלפי הפותח, שגם משאר ההודעות, נראה שהוא מפספס משהו בתחום הזה של לנ"ו.
אף אחד לא היה נועל, כי ברור שזה לא תוקף כל אחד ואחד, כאשר מדובר על דיבור על קבוצה מסוימת, אז היחס שונה.
ולכן חשת צורך לשנות מכל הגברים לישיבה X, כי גם לך ברור ההבדל
והתקבל בכפיות טובה
ובאמת שאני לא זוכר כבר מה כתבתי ועל מה כל העליהום הזה
אבל אם פגעתי אני מצטער
זה היה בציניות
אבל זה באמת מדהים לראות!
פעם בחור יצא עם בחורה, ואז התגלה שהיה לה קשר עם אחר לפניו ועדיין היה לה קצת מחשבות עליו. הבחור התעצבן והלך לרבי הימ"ג והתלונן עליה.
הימ"ג חייך והרגיע את הבחור ואמר לו כתוב בפרשת משפטים: "או נשבר או נשבה אין רואה". הרבי הסביר לבחור שאתה לא ראית בפועל שהלב שלה היה שבור מהבחור הקודם או עדיין שבוי בקסמו. הבחור אמר אז אני רוצה שהיא תישבע לי כי כתוב אחר כך: "שבועת ה' תהיה בין שניהם". השיב לו הרבי הימ"ג כתוב אחר כך "אם לא שלח ידו במלאכת רעהו", והשולחן ערוך בחושן משפט קצב, ד פוסק כבית הלל שצריך מעשה ולא כבית שמאי שמחשיבים מחשבה כמעשה.
לכן במקרה שלה שזה רק מחשבה בעלמא, היא לא חייבת לך כלום ושום פיוס.
הבחור לא אהב את השנינות של הרבי הימ"ג, והמשיך להתעצבן עליה ולנטור לה שנאה.
אחרי כמה חודשים הבחורה מצאה בחור חדש והם התחתנו, והרבי הימ"ג סידר להם קידושין.
הבחור שמע על זה ולבו התהפך עליו כתבעירה משנאה וקנאה יוקדת.
הבחור שוב בא לרבי הימ"ג והתלונן אליו למה סידרת לה קידושין?
הרבי הרגיע אותו שוב ואמר לו כתוב בפדר"א פרק יב כתוב: "מה דרכו של חזן עומד ומברך לכלה בתוך חפתה, כך הקדוש ברוך הוא עמד וברך לאדם ולעזרו, שנאמר [בראשית א, כח] ויברך אתם אלהים."
לכאורה תמוה הרי כתוב בתורה כמה פעמים "והלכת בדרכיו" ופה הפדר"א אומר הפוך שדרכו של הקב"ה כדרך בני אדם.
אז פנה הרבי לבחור אם אלוהים הולך בדרכי ומחקה אותי כשאני מסדר קידושין, אז גם אם אתה מחשיב את עצמך כאלוהים, אתה צריך להיכנע ולשמוע לעצתי להתגבר עליה.
פני הבחור חפו.
המעתיק מוסיף: שאותו בחור בסוף המיר את דתו והפך להיות נזיר קתולי, ולא התחתן מימיו ולא העמיד צאצאים.
בליל ה'ניטל' כדי לבטל את קליפת הכעס שמובילה לעבודה זרה כבבלי שבת קה ע"ב.
אז כשיש ביטול לקליפת העבודה זרה ששולטת בלילה זה, החסידים מתגברים ועוסקים בתורה כאריות.
אני הקטן שמעתי סיפור זה כשהתחממתי לאורם של החסידים בליל 'ניטל' שהיה לפני יומיים.



את טענתך.
בחרדה הוא שאל את זקן החסידים: האם יש תירוץ למעשיו של אותו פלוני אלמוני?
בהפתעה אמר לו אותו זקן: אני פעם ביקרתי אצל אותו נזיר עבודה זרה להחזירו בתשובה והוא הטיח כלפיי: "כי כול(כם) מנאפים עצרת בוגדים".
הזקן חזר בהרכנת ראש מתוך עלבון לרבי הימ"ג וסיפר לו את דברי הבלע של פלוני. באותה העת הרבי הימ"ג היה על מיטת חוליו. פתאום הרבי קם כלביא ואמר את הפסוק בישעיהו כד, טז: "מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק ואומר רזי לי רזי לי אוי לי בוגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו".
הסביר הצדיק במתק שפתיו: מכנף הארץ הצדיק שומע מאחרי הפרגוד, זמירות וכיסוח הרשעים, וזה פאר לצדיק.
הזקן החסיד הפסיק אותו באמצע ושאל: אז מה הרז והסוד בזה?
חייך אליו הצדיק ואמר: בנוסף יש לשאול למה כתוב בפסוק 5 פעמים בגידה וידוע שרש"י מפרש על 5 מלכויות, אבל אנחנו נלך בדרך אחרת.
הצדיק הסביר ברוב נימוק: יש לנו חמישה חומשי תורה והתוספות בתחילת גיטין מביא בשם רב סעדיה גאון להקביל בין ספר תורה לגט: "ומה שנוהגים לכתוב י"ב שורות בגט אומר ר"ת משום דגט גימטריא י"ב ור"י שמע בשם רב האי גאון ובשם רבינו סעדיה משום דכתיב ספר כריתות כשיעור י"ב שיטין המפסיקין בין ארבעה חומשי ספר תורה".
הרבה פעמים בשידוכים ונישואים רואים שזה בוגד בזאת וזאת בוגדת בזה. אבל איך אפשר לעמוד על סוד הדבר מי הוא באמת הבוגד ומי רק נמשך לתוך קלחת המריבה? איך אפשר לעמוד על רז וסוד זה?
לכן ההיקש בין גט לספר תורה, מלמד אותנו שהבוגד שמתגלה קלונו שכופר בתורה, הוא הבוגד האמתי באלו שיצא איתן.
אותו חסיד זקן רץ לספר זאת לנזיר העובד עבודה זרה. אבל קללת הצדיק עשתה רושם וכבר אותו בוגד נלקח לגיהנום.
"שנשיכתן נשיכת שועל, ועקיצתן עקיצת עקרב, ולחישתן לחישת שרף, וכל דבריהם כגחלי אש"
ועם התנהלות לוקה בחסר בבין אדם לחברו של הימ"ג,
ומסכים עם ראשיתך:
מסכן. עבר אכזבה בגידה וטראומה. לא פלא שנהיה נזיר - לקראת נישואין וזוגיות
יש גם סיפור עליו שהוא שם לב שהחסידים שקועים מדי בתורה ולא מקיימים כראוי מצוות עונג שבת (הוא זיהה את זה לפי הבגדים הנקיים של החסידים בשבת בבוקר).
אז בטיש הבא הוא דיבר על חשיבות מצוות עונג שבת, ושיבח במיוחד את אכילת הקוגל, ואמר שהוא מאכל לכבוד שבת ולכן גם הגימטריה שלו כמו של שבת.
הופתע אחד החסידים, נזדעק ואמר לרבי- רב'ה החשבון לא נכון. קוגל זה הרבה פחות
ענה לו הרבי- אז תאכל עוד פרוסה
שנעלו לו את השרשור הקודם זו ממש איוולת..
אני לא רוצה לומר לך איזה שרשורים היו כאן בעבר שלא ננעלו, ולא מזמן.
כל בת שמדווחת ישר המנהלים קופצים.
יש לי תחושה שאני יודע גם מי דיווח
וד"ל.
מניסיוני האישי, לא כל דיווח מקפיץ את המנהלים..
ושמע, לא הייתי כאן כמה זמן, ועד שחזרתי ראיתי את השרשור הזה.
לתחושתי זה לא היה נושא שמתאים לדבר עליו בפורום מעורב, ובטח שלא בדרך ובמילים שבהן זה נעשה, אז דיווחתי.
אגב, האופן שבו אתה מדבר על זה הוא דיי בריוני..
והאמת שממה שראיתי שהולך כאן כרגע, ב''ה שלא הייתי.
כל טוב
כשקוראים את השורה הבאה שלך:
"האופן שבו אתה מדבר על זה הוא דיי בריוני.." זה די מוכיח את מה שכתבתי.
כרגיל, הבנות בערוץ באות להזדעק את זעקת הקוזק הנגזל ולהגן על חברותיהן.
הן אף פעם לא אשמות. זה תמיד הבריון התורן שאשם.
לא היה נושא שמתאים לדבר עליו? ובטח שלא בדרך ובמילים שבהן זה נעשה?
למה? כי זה מטריד כמה בנות שמזמן איבדו את הבושה ולהן מותר הכל? מה הטריד אותך גברת?
שהוא כותב את המילה "משיכה" ? זה הטריד אותך? שהוא כתב שכשרואים את הכף רגל זה מושך והוא תוהה לגבי זה?
אני יכול למצוא עשרות שרשורים שמדברים על עניינים יותר גרועים פי אלף שהיו שרשורים ארוכים מאוד שלקח למנהלים שנים בכדי לנעול אותם.
אם בכלל. "בטח לא בדרך ובמילים".. הוא הדגיש עשרות פעמים שהוא מכוון לתועלת ולהבין את הנושא. אז איזה דרך ומילים בדיוק? מה את רוצה שהוא יעשה פנטומימה?
וזה בסדר לדעתך שבפורום נשואים טריים מעלים כל מיני שאלות שהשתיקה יפה להם?
או על בגידות וכדומה? זה הפלטפורמה של הערוץ. אז אם שם לא נועלים שרשורים בסגנון, אין סיבה שזה יתרחש כאן.
אם הפלטפורמה לא מתאימה לכן אל תיהיו כאן. כמו שכתבת "ב''ה שלא הייתי".
אם זה היה שרשור של חברה שלה תיהיו בטוחים שהיא לא היתה מדווחת. מאה אחוז.
אם להתמקד, המשפט 'יש לי תחושה שאני יודע מי דיווח' נשמע כמו משהו מהסטייל של 'אני יודע איפה אתה גר'.
ו-וואלה, זה נשמע בריוני. וכתבתי את זה בעיקר בגיחוך..
אני לא הולכת להיגרר לדיון הבנות מול הבנים. דיווחתי כנציגה של עצמי בלבד, וגם עכשיו אני מביעה את דעתי בלבד..
ודעתי היא שבפשטות לא מתאים לדבר על ענייני צניעות בפורמט הזה.
אין לי מושג מה קורה בנשואים טריים. מעולם לא נכנסתי לשם, כך שמבחינתי ההשוואה לא רלוונטית.
אבל אם מפריע לך שאנשים שם מדברים על דברים שלא מתאימים- אתה יותר ממוזמן לדווח.
לגבי הפורום הזה- כן, קרה לא מעט פעמים שנפתחו דיונים על נושאים כאלו ודיווחתי, בלי להבחין אם זה נפתח ע"י בנים או ע"י בנות.
אם אתה חושב שהמנהלים עושים איפה ואיפה זה שלך, והגיוני לגמרי שזה מעצבן אותך. רק שים לב שאתה מוציא את העצבים על האנשים הנכונים.
זו בדיוק הנקודה. המנהלים צריכים לאפשר להתבטא כל עוד זה בגבולות הנכונים.
את לא יכולה לדווח על משהו שהוא לרוב הדעות לא חוצה את הגבולות. "דעתי היא שבפשטות לא מתאים..." - דעתך לא רלוונטית.
זו הנקודה. ואם המנהלים החליטו לנעול אז כן, הקצף הוא בעיקר עליהם, אבל גם עליך שאת חושבת שאפשר לדווח על *כל* דבר שהוא *לדעתך* לא מתאים.
ולכן כתבתי בהודעה הראשונה שהיו פעמים שחשבתי שמשהו לא מתאים ודיווחתי, ולא חשבו כמוני.
גם המנהלים טועים לפעמים..(;
ובנימה קצת יותר רצינית-
אתה כותב דברים שתיאורטית הם חמודים, אבל בפועל ביישום הם יותר מורכבים. הרי מי ייקבע את הקריטריון לזה שדברים עוברים או לא עוברים את הגבול לרוב הדעות..?
בסוף לא פתחת סקר ולא שאלת את כולם. ואם המנהלים יהיו הקריטריון הם גם לא בסדר לדבריך..
ובסיטואציה הספציפית הזאת, אתה גם מכניס אנשים לפינה, כי אם הייתה בת שהייתה כותבת בתגובה שהיא חושבת שזה לא מתאים- כנראה שהיית נכנס בה (בעצם לא כנראה. הרגע נכנסת בי על זה בדיוק. ואני לא היחידה..). ואם לא אתה אז מישהו אחר מהפצל"שים שלך.
אז בעצם, באיזה תרחיש תסכים לשמוע שישמצב שהדיון על הנושא הזה הוא לא במקום הנכון? יש תרחיש שיגרום לך לעצור רגע ולחשוב אם אולי ההערות שלך עוברות את הגבול לרוב הדעות?
והכי לא אישי שבעולם, אבל דעתי לא רלוונטית לפחות כמו שלך. אז לא, אני לא רואה שום בעיה בזה שדיווחתי..
אני שומר לעצמי את הזכות להשתמש בכל אחד מהפצלשי"ם שלי
לצורכי שאלות מביכות או לצרכים של הצקה בלי לחשוש מהתגובה שלך או של כל אחד אחר.
לעצם העניין, אף אחד לא צריך לקבוע שום קריטריון, למנהלים יש זכות וחובה לשקול כל נושא בנפרד אם הוא ראוי או לא. אבל במקרה דידן,
אין אינדיקציה למשהו שחרג מגבולות ברורים. גבולות ברורים= שפה בוטה, קללות וכו'. להפך, זה היה סה"כ דיבור על כף רגל, ועל אורך חצאית שומו שמיים. כאן ברור שלא הייתה צריכה להיות התערבות. כאמור- יש לזה תקדימים בפורומים מקבילים. מה שנכון שם נכון גם כאן.
דבר אחד בטוח, זה לא היה מנהל ממין זכר שנעל את השרשור שלך. וד"ל.
את מדברת על בריונות
אבל לא מזמן היה פה שרשור ש@בנות רבות עלי הגיב בו בצורה שכנראה לא תאמה לרוח הבנות, והן פשוט יצאו עליו בצורה גועלית ולא ראיתי אותך עומדת להגנתו ומטיפה מוסר על בריונות, אולי כי הוא גבר אז שיתמודד. עכשיו אני לא בא להתבכיין אכלו לי שתו לי, גם הוא לא. אבל אם כבר את מדברת על בריונות(שאגב אני ממש ממש ממש לא רואה איך מה שהוא כתב זה בריונות כן הבנתי את ההקשה ל"אני יודע איפה אתה גר" ועדיין, לא רואה פה בריונות, כי נו הוא יודע מי דיווח אז? הוא ילך להרביץ לו?) אז נראה לי שלכמה בנות פה בפורום לא תזיק השיחת מוסר שלך.
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
אם פעם אחרי פעם את פוסלת דייטים רק על סמך מראה, תעשי להם ולך טובה ותבקשי תמונה.
מראש אין להם סיכוי .
וזה לא להעלות סטנדרטים, זה לשנות/לדייק סטנדרטים.
כל אחד ומה שחשוב לו.
אין את הבחור המושלם, חיצונית אולי כן, אבל אין שלמות אצל אף אחד.
ופוסלת עוד לפני הדייט,
בדייטים עצמם פחות מפריע לי אם משהו לא 100%
ותודה על התשובה🙏
אם בדייטים זה פחות מפריע, תתקדמי עם זה.
אני חושבת שחשוב להתחתן עם משיכה, ולא מסכימה עם הדעות שגם ככה עם השנים מתכערים, מי שמשקיע בעצמו לא מתכער, הזנחה יכולה לגרום לדחייה גם אחרי קשר של שנים גם כשאוהבים, מתבגרים ומפתחים יופי אחר.
אם את מרגישה דחייה, תחתכי.
אם אין דחייה, גם אם הוא לא מושך ממבט ראשון, כדאי לתת צ'אנס של כמה דייטים.
בסוף נשים נמשכות לביטחון ולא ליופי, לרוב מתרגמים ביטחון ל- שרירים, גובה, כסף.
נתונים חיצונים שלכאורה משדרים שהגבר הזה יגן עליך ויתן לך ביטחון.
במציאות, הבריאות הנפשית והאופי נותנים הרבה יותר ביטחון מכל אלה, ולכן יש סיכוי להימשך יותר ככל שמכירים את האופי. (לדעתי יותר ממקרה הפוך של משיכת גבר לאישה)
אז אל תוותרי על חתונה עם משיכה מסוימת, אבל תני לה זמן ומספר דייטים להתפתח במקרה ואין דחייה.
אגב, כבן, לא הייתי רוצה לצאת עם בחורה שמפריע לה המראה החיצוני שלי. זה מאוד מבאס להרגיש דחוי.
יש מראה שהוא גבולי מבחינתך? אז תנסי?
אבל נשארת עם גזרה מצומצמת...
בסוף אם חשוב לי גובה מסוים אז 50% יורדים רק על זה...
ואני תוהה עם עצמי אם לא כדאי להתפשר על כאלו נמוכים יותר, למרות שרואה שבדייטים עצמם זה מפריע לי... (אני גבוהה יחסית)
מממ לגבי מראה וכל דבר שהוא קשור לתחושה שאולי יכולה לעבור האינדיקציה בעיני זה אם את יכולה לבוא לדייט ולהנות ולהתמקד בשאר הדברים.
אם את יכולה אז הייתי ממליץ לך לנסות להמשיך לצאת אבל בלי לשים סטופר מתי זה ישתנה, דהיינו בלי לשאול כל סוף פגישה זה השתנה, זה לא השתנה? ככה הכי פחות יש סיכוי שזה ישתנה. ושוב, לא להכחיש במכוון את הקושי בתחושה שעולה.. זה יחסית עדין, מקווה שסה"כ הבנת מה באתי לומר.
ולגבי התגובות שאמרו לך "מראה משתנה" והקטינו בחשיבות של מראה כזה או אחר. יש בהם צד של אמת אבל כדי להשלים את התמונה נראה לי לומר שזאת משוכה שצריך לעבור, ואי אפשר להתעלם ממנה על ידי ידע שכלי קר ויבש. זה עניין ריגשי שצריך לדעת לעבוד מולו. ניסוי וטעייה. אם את מתלבטת בנוגע למשהו מסויים, תנסי אותו..
ועוד דבר חשוב - בסוף את בעלך את תאהבי ומתוך כך תאהבי את המראה שלו, אז קחי את זה באמת כמשוכה שצריך לעבור. כי נניח גם אם תתחתני עם בחור שמושלם חיצונית כעת מבחינתך או שתתחתני בסוף עם בחור ש"התפשרת" לגביו - בפועל מבחן התוצאה יהיה כעמעט אותו דבר מבחינת החיבור שלך אליו, ככה נראה לי. בסוף האמון והקשר והאהבה משפיעים על הכל וגם על החיבור למראה
מה שהחברות אומרות זה שטויות. איפה כתוב שאשה וגבר צריכים להיות באותה רמת יופי?
זה תלוי בך.
תחשבי טוב מה מתאים לך, מה חשוב לך, מי את.
יש הרבה זוגות שאחד נאה ביותר והשני ההיפך הגמור והם מסתדרים מצוין ואוהבים מאד. ונשואים מספרים שמתרגלים למראה בסוף כי זה כ"כ מתגמד לעומת האישיות.
הבעיה שאת מתארת היא של בעיה של רבים מאיתנו בדייטים.
אני חושבת שאפשר לחלק את זה לשניים- מראה חיצוני בדייטים ומראה חיצוני בתמונות.
עם תמונות רצוי באמת לתת יותר צ'אנס כמו שההורים שלך אומרים...
בדייטים זה כבר יותר תלוי עד כמה יש בעינייך פוטנציאל ששווה להמתין ולראות אם גם המראה יתחבב בסוף.
רק שואלת, כמה זמן לתת צ'אנס לראות שאני מתרגלת למראה החיצוני בדייטים?
ומפחדת שאראה שהבחור מתאים לי רק לא אוהבת איך שהוא נראה ואכנס לקונפליקט ולא אדע מה להחליט😏
בסוף זה משהו שמוטבע בי עמוק, לא רק רצון להרשים ו"מה יגידו" האנשים...
השאלה היא האם המראה שלו פשוט לא מושך אותך כרגע, או שהוא ממש דוחה אותך.
כשיש דחייה, לעניות דעתי חבל על כאב הלב של שניכם.
כשהבחור חמוד והכל אבל את לא מרגישה אליו משיכה (וגם לא דחיה)- זה משהו שלדעתי ממש יכול להתפתח.
לא הייתי מתחתנת בלי שיש משיכה. אבל משיכה זה משהו שממש יכול להתפתח עם ההיכרות והאהבה הרגשית, ועם הזמן. אז כן הייתי ממשיכה לדייט שני (כמובן אם האופי מתאים וכו)
הרמוניהותסתכלי פנימה מה באמת מפריע לך.
האמת שמאז שאני ילדה ממש קטנה הפריע לי מראה חיצוני, אמא שלי אמרה לי שכבר שהייתי ילדה בת 4 לא הסכמתי להיות חברה של ילדה שיש לה "פנים לא יפות"
כמובן זה עבר לי עם השנים, אבל עדיין בעל זה לכל החיים בעז"ה.
פשוט חושבת שזה שריטה/ טבע בסיסי שלי.
ואני רוצה להיות נשואה למישהו שאני נמשכת אליו, ומפחדת שאם אתחתן עם מישהו שלא אהיה שלימה ב100% איתו יהיה לי קשה להשלים עם זה אחרי הנישואין...
מקווה שאני מצליחה להתנסח ברור בכאלו שעות😅
ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. נניח שתמצאי את הבחור המושלם מבחינתך, מה תעשי עוד 10 שנים? 20? המראה משתנה. גם המראה שלך ישתנה אחרי לידות.
אף אחד לא אומר לך לסבול, אבל כן לדייק מה מפריע לך ולמצוא דרך להתגבר על זה.
מכיר אישית מישהי שעד היום לא מסוגל לצאת עם מישהו שהוא לא "חתיך" כלשונה. כבר מתקרבת היום ל40 
מסכימה עם כל מי שכתבו שצריך פה להכנס פנימה, לראות על מה זה יושב אצלך וכו'
ואחרי שעושים את העבודה, בעיניי לשחרר ולתת מקום להקב"ה. יופי זה דבר גם סובייקטיבי... בע"ה כשה' יפגיש אותך עם בעלך הוא ימצא חן בעינייך.
תשתדלי להיות מחוברת לעצמך וצאי לדייטים בביטחון ובשמחה. הכל מאת ה'.
אם את מרגישה שיש הרבה פעמים שהחלטת בדקות הראשונות בדייט שלא מתאים ואם היית חושבת על זה כבר מהתמונה היה ברור לך שלא מתאים, אז לדעתי נכון לפסול כבר מראש. לאו דווקא כי זה סיבה נכונה או שגויה לדעתי, אלא כי אם ברור מראש שאין סיכוי חבל סתם לבזבז ערב לשניכם.
אם את מרגישה שצריך שהוא יהיה יפה יותר כי את יפה, מה שמגדיר בני אדם כטובים יותר או פחות זה היופי?
אולי יש דברים אחרים שחשוב יותר להקפיד עליהם ולבחור לפיהם?
שאלות נוספות בסיסיות ביחס להעלאת או הורדת סטנדרטים:
1. האם יש עודף הצעות? או חוסר?
2. האם יש הצעות רבות לא שייכות? אם כן, מה מאפיין אחוז ניכר מההצעות הלא שייכות?
ושניהם - לא קולות שלך. כלומר את פשוט משקפת קולות חיצוניים שמתנגנים אצלך בראש.
מה הקול האמיתי שלך? אולי בכלל זה פחד להתחתן שמתחבא מאחורי רצון במשהו שלא ניתן להשגה. ואולי זה משהו אחר. שווה לעשות שם התבוננות יותר מעמיקה.
תוך 15- 20 רוב הגברים בשכבת הגיל הנוכחית יקריחו, יגדלו כרס ויהיו עם גיבנת קלה.
באופן דומה, כנראה שהיופי שלך יראה בעיקר על ידי בעלך אחרי מספר הריונות...
אפשר ורצוי להתגבר על הטבע, זו תכונה בסיסית של עמנו.
משיכה נובעת משילוב של מציאת חן פנימית וחיצונית.
אי אפשר להיות בטוחים ב100% שהכל יתאים, זה ביטוי לחוסר אמונה וחוסר נכונות לעבוד על עצמך בזוגיות.
אם יש לך מספיק הצעות אז אין בעיה שתפסלי על כל דבר שתרצי. רק תקחי בחשבון שגברים משיבים תשובה חיובית ל20% מההצעות בערך.
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

נלאתי נשוא.
לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox
בשלושה
אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…
דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים
אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון
תפילות עם ניגונים
לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות
אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה
אם מצד תיקון ביזוי המועדות
כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)
ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)
לק"י
אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.
קצת מנוחה...
חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש
אשמח לרעיונות למקומות לדייטים
שיש לידם ממ"ד או מרחב מוגן..
בירושלים או באיזור המרכז (מודיעין ועד חצי שעה +- נסיעה משם)
אפשר גם בתי קפה וכו', אבל גם מקומות אחרים,
עדיף אפילו מקומות אחרים, כי בתי קפה רובם סגורים בפסח ..
תודה
יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש
החג של הגאולה
של יציאה מעבדות לחירות
של ניסי ניסים
ושל קריעת ים סוף
ו"קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף"
מאחלת לכל אחד ולכל אחת כאן את קריעת ים סוף הפרטית שלו במהרה ובמתיקות אין קץ
"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" - שהקב"ה שבידו הכל יראה לכם נפלאות גדולות, ניסים עצומים, וגאולה שלמה ואמיתית בטוב גלוי במהרה ממש 🙏💪
חג כשר ושמח ❤️