ואתה צודק

זה בהחלט לא נעים להיכנס לקשר חדש במחשבה תמידית על אדם אחר

לא נעים שעברת את זה 

אנשים יקרים, עשו טובה לאנושות

אם הלב שלכם עדיין שבור/שבוי

מתלבטים אם הפרידה הייתה נכונה או לא,

בבקשה אל תיכנסו לקשר חדש כל עוד יש בכם את כל הספקות האלו זה יחסוך הרבה כאב לב. 

תתחשבו באחר ואל תכניסו אותם לתסבוכים שלכם.

למה זה עדיף בעיני?

א. במקום לתקוף את כל הבנות באשר הן, זה מופנה לכל האנשים - שהרי ייתכן שישנם גם נשים וגם גברים שההודעה הזאת רלוונטית לגביהם.

ב. קצת יותר עידון בניסוח.

יש גאן זעקה כואבת, ונראה שהיא נובעת מניסיון מר - אבל אסור להסיק מזה דברים לגבי כל אחת ואחת מאיתנו.

אני לא מאחלת לאף אחד, לא גבר לא אישה, להיות בקשר כזה...

במקום להתעסק באיך היה נכון להתלונן, כדאי פשוט לקרוא בצורה קצת יותר מבינה לדעתי

והוא בחר לתקוף

התגובה שלך נחמדה מאוד אבל בלי הקשר נכון.

שאתה כותב בצורה עדינה לאדם שאתה מבין אותו ..ולא נעים מה שהיה

 והוא בוחר לזלזל בך ורושם לך שאתה אדם כזה

אין טימטום כזה ואין גועל כזה

לכן החמלה שלך לא במקום הנכון 

הדברים לא נאמרו בוואקום (שם, שם).

מי שבכל ההודעות שלו בחר לתקוף נשים, נראה לי מעיד שיש כאן משהו עמוק יותר.

ואם הוא מתכוון להתחתן עם אישה, לדעתי יהיה לו מאוד קשה עם הגישה הזאת.

ברור שכולנו כותבים מתוך הניסיון שלנו, ושתמיד צריך להיות אמפתיים (וכך ניסתי גם בסוף הודעתי), 

אבל גם לתלונה יש דרך וצורה.

אם הייתי פותחת שרשור, וכותבת שכל האנשים שלמדו בישיבה X לא סגורים על עצמם ונכנסים לקשרים כשהם עדיין מתלבטים לגבי קשרים קודמים (למרות שהם חיים בסרט שהצד השני עוד רוצה אותם) -

אני מניחה שהשרשור הזה ינעל מהר - גם בגלל סגנון הדברים, וגם ברור שזה שטויות לחלוטין - לא ייתכן שכל בוגרי ישיבה X מתנהגים באותה הצורה. למה זה לא ברור שגם כל הנשים לא מתנהגות באותה צורה? למה הכללות מסוימות הם סבבה ואחרות לא?

אני לא באה להתווכח כאן עם שיטת הניהול, זה לא ביקורת כלפיך - אלא כלפי הפותח, שגם משאר ההודעות, נראה שהוא מפספס משהו בתחום הזה של לנ"ו.

אף אחד לא היה נועל, כי ברור שזה לא תוקף כל אחד ואחד, כאשר מדובר על דיבור על קבוצה מסוימת, אז היחס שונה.

ולכן חשת צורך לשנות מכל הגברים לישיבה X, כי גם לך ברור ההבדל

והתקבל בכפיות טובה

ובאמת שאני לא זוכר כבר מה כתבתי ועל מה כל העליהום הזה

אבל אם פגעתי אני מצטער 

זה היה בציניות

אבל זה באמת מדהים לראות!

פעם בחור יצא עם בחורה, ואז התגלה שהיה לה קשר עם אחר לפניו ועדיין היה לה קצת מחשבות עליו. הבחור התעצבן והלך לרבי הימ"ג והתלונן עליה.

הימ"ג חייך והרגיע את הבחור ואמר לו כתוב בפרשת משפטים: "או נשבר או נשבה אין רואה". הרבי הסביר לבחור שאתה לא ראית בפועל שהלב שלה היה שבור מהבחור הקודם או עדיין שבוי בקסמו. הבחור אמר אז אני רוצה שהיא תישבע לי כי כתוב אחר כך: "שבועת ה' תהיה בין שניהם". השיב לו הרבי הימ"ג כתוב אחר כך "אם לא שלח ידו במלאכת רעהו", והשולחן ערוך בחושן משפט קצב, ד פוסק כבית הלל שצריך מעשה ולא כבית שמאי שמחשיבים מחשבה כמעשה.

לכן במקרה שלה שזה רק מחשבה בעלמא, היא לא חייבת לך כלום ושום פיוס.

הבחור לא אהב את השנינות של הרבי הימ"ג, והמשיך להתעצבן עליה ולנטור לה שנאה.

אחרי כמה חודשים הבחורה מצאה בחור חדש והם התחתנו, והרבי הימ"ג סידר להם קידושין.

הבחור שמע על זה ולבו התהפך עליו כתבעירה משנאה וקנאה יוקדת.

הבחור שוב בא לרבי הימ"ג והתלונן אליו למה סידרת לה קידושין?

הרבי הרגיע אותו שוב ואמר לו כתוב בפדר"א פרק יב כתוב: "מה דרכו של חזן עומד ומברך לכלה בתוך חפתה, כך הקדוש ברוך הוא עמד וברך לאדם ולעזרו, שנאמר [בראשית א, כח] ויברך אתם אלהים."

לכאורה תמוה הרי כתוב בתורה כמה פעמים "והלכת בדרכיו" ופה הפדר"א אומר הפוך שדרכו של הקב"ה כדרך בני אדם.

אז פנה הרבי לבחור אם אלוהים הולך בדרכי ומחקה אותי כשאני מסדר קידושין, אז גם אם אתה מחשיב את עצמך כאלוהים, אתה צריך להיכנע ולשמוע לעצתי להתגבר עליה.

פני הבחור חפו.

המעתיק מוסיף: שאותו בחור בסוף המיר את דתו והפך להיות נזיר קתולי, ולא התחתן מימיו ולא העמיד צאצאים.

בליל ה'ניטל' כדי לבטל את קליפת הכעס שמובילה לעבודה זרה כבבלי שבת קה ע"ב.

אז כשיש ביטול לקליפת העבודה זרה ששולטת בלילה זה, החסידים מתגברים ועוסקים בתורה כאריות.

אני הקטן שמעתי סיפור זה כשהתחממתי לאורם של החסידים בליל 'ניטל' שהיה לפני יומיים.

את טענתך.

בחרדה הוא שאל את זקן החסידים: האם יש תירוץ למעשיו של אותו פלוני אלמוני?

בהפתעה אמר לו אותו זקן: אני פעם ביקרתי אצל אותו נזיר עבודה זרה להחזירו בתשובה והוא הטיח כלפיי: "כי כול(כם) מנאפים עצרת בוגדים".

הזקן חזר בהרכנת ראש מתוך עלבון לרבי הימ"ג וסיפר לו את דברי הבלע של פלוני. באותה העת הרבי הימ"ג היה על מיטת חוליו. פתאום הרבי קם כלביא ואמר את הפסוק בישעיהו כד, טז: "מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק ואומר רזי לי רזי לי אוי לי בוגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו".

הסביר הצדיק במתק שפתיו: מכנף הארץ הצדיק שומע מאחרי הפרגוד, זמירות וכיסוח הרשעים, וזה פאר לצדיק.

הזקן החסיד הפסיק אותו באמצע ושאל: אז מה הרז והסוד בזה?

חייך אליו הצדיק ואמר: בנוסף יש לשאול למה כתוב בפסוק 5 פעמים בגידה וידוע שרש"י מפרש על 5 מלכויות, אבל אנחנו נלך בדרך אחרת.

הצדיק הסביר ברוב נימוק: יש לנו חמישה חומשי תורה והתוספות בתחילת גיטין מביא בשם רב סעדיה גאון להקביל בין ספר תורה לגט: "ומה שנוהגים לכתוב י"ב שורות בגט אומר ר"ת משום דגט גימטריא י"ב ור"י שמע בשם רב האי גאון ובשם רבינו סעדיה משום דכתיב ספר כריתות כשיעור י"ב שיטין המפסיקין בין ארבעה חומשי ספר תורה".

הרבה פעמים בשידוכים ונישואים רואים שזה בוגד בזאת וזאת בוגדת בזה. אבל איך אפשר לעמוד על סוד הדבר מי הוא באמת הבוגד ומי רק נמשך לתוך קלחת המריבה? איך אפשר לעמוד על רז וסוד זה?

לכן ההיקש בין גט לספר תורה, מלמד אותנו שהבוגד שמתגלה קלונו שכופר בתורה, הוא הבוגד האמתי באלו שיצא איתן.

אותו חסיד זקן רץ לספר זאת לנזיר העובד עבודה זרה. אבל קללת הצדיק עשתה רושם וכבר אותו בוגד נלקח לגיהנום.

"שנשיכתן נשיכת שועל, ועקיצתן עקיצת עקרב, ולחישתן לחישת שרף, וכל דבריהם כגחלי אש"

ועם התנהלות לוקה בחסר בבין אדם לחברו של הימ"ג,

ומסכים עם ראשיתך:

מסכן. עבר אכזבה בגידה וטראומה. לא פלא שנהיה נזיר - לקראת נישואין וזוגיות

יש גם סיפור עליו שהוא שם לב שהחסידים שקועים מדי בתורה ולא מקיימים כראוי מצוות עונג שבת (הוא זיהה את זה לפי הבגדים הנקיים של החסידים בשבת בבוקר).

אז בטיש הבא הוא דיבר על חשיבות מצוות עונג שבת, ושיבח במיוחד את אכילת הקוגל, ואמר שהוא מאכל לכבוד שבת ולכן גם הגימטריה שלו כמו של שבת.

הופתע אחד החסידים, נזדעק ואמר לרבי- רב'ה החשבון לא נכון. קוגל זה הרבה פחות

ענה לו הרבי- אז תאכל עוד פרוסה

שנעלו לו את השרשור הקודם זו ממש איוולת..

אני לא רוצה לומר לך איזה שרשורים היו כאן בעבר שלא ננעלו, ולא מזמן. 

כל בת שמדווחת ישר המנהלים קופצים.

יש לי תחושה שאני יודע גם מי דיווח

וד"ל.

מניסיוני האישי, לא כל דיווח מקפיץ את המנהלים..

ושמע, לא הייתי כאן כמה זמן, ועד שחזרתי ראיתי את השרשור הזה.

לתחושתי זה לא היה נושא שמתאים לדבר עליו בפורום מעורב, ובטח שלא בדרך ובמילים שבהן זה נעשה, אז דיווחתי.

אגב, האופן שבו אתה מדבר על זה הוא דיי בריוני..

והאמת שממה שראיתי שהולך כאן כרגע, ב''ה שלא הייתי.

כל טוב

כשקוראים את השורה הבאה שלך:

"האופן שבו אתה מדבר על זה הוא דיי בריוני.." זה די מוכיח את מה שכתבתי.

כרגיל, הבנות בערוץ באות להזדעק את זעקת הקוזק הנגזל ולהגן על חברותיהן.

הן אף פעם לא אשמות. זה תמיד הבריון התורן שאשם.

לא היה נושא שמתאים לדבר עליו? ובטח שלא בדרך ובמילים שבהן זה נעשה?

למה? כי זה מטריד כמה בנות שמזמן איבדו את הבושה ולהן מותר הכל? מה הטריד אותך גברת?

שהוא כותב את המילה "משיכה" ? זה הטריד אותך? שהוא כתב שכשרואים את הכף רגל זה מושך והוא תוהה לגבי זה?

אני יכול למצוא עשרות שרשורים שמדברים על עניינים יותר גרועים פי אלף שהיו שרשורים ארוכים מאוד שלקח למנהלים שנים בכדי לנעול אותם.

אם בכלל. "בטח לא בדרך ובמילים".. הוא הדגיש עשרות פעמים שהוא מכוון לתועלת ולהבין את הנושא. אז איזה דרך ומילים בדיוק? מה את רוצה שהוא יעשה פנטומימה? 

וזה בסדר לדעתך שבפורום נשואים טריים מעלים כל מיני שאלות שהשתיקה יפה להם?

או על בגידות וכדומה? זה הפלטפורמה של הערוץ. אז אם שם לא נועלים שרשורים בסגנון, אין סיבה שזה יתרחש כאן.

אם הפלטפורמה לא מתאימה לכן אל תיהיו כאן. כמו שכתבת "ב''ה שלא הייתי".

אם זה היה שרשור של חברה שלה תיהיו בטוחים שהיא לא היתה מדווחת. מאה אחוז.

אם להתמקד, המשפט 'יש לי תחושה שאני יודע מי דיווח' נשמע כמו משהו מהסטייל של 'אני יודע איפה אתה גר'.

ו-וואלה, זה נשמע בריוני. וכתבתי את זה בעיקר בגיחוך..

אני לא הולכת להיגרר לדיון הבנות מול הבנים. דיווחתי כנציגה של עצמי בלבד, וגם עכשיו אני מביעה את דעתי בלבד..

ודעתי היא שבפשטות לא מתאים לדבר על ענייני צניעות בפורמט הזה.

אין לי מושג מה קורה בנשואים טריים. מעולם לא נכנסתי לשם, כך שמבחינתי ההשוואה לא רלוונטית.

אבל אם מפריע לך שאנשים שם מדברים על דברים שלא מתאימים- אתה יותר ממוזמן לדווח.

לגבי הפורום הזה- כן, קרה לא מעט פעמים שנפתחו דיונים על נושאים כאלו ודיווחתי, בלי להבחין אם זה נפתח ע"י בנים או ע"י בנות.

אם אתה חושב שהמנהלים עושים איפה ואיפה זה שלך, והגיוני לגמרי שזה מעצבן אותך. רק שים לב שאתה מוציא את העצבים על האנשים הנכונים.

זו בדיוק הנקודה. המנהלים צריכים לאפשר להתבטא כל עוד זה בגבולות הנכונים.

את לא יכולה לדווח על משהו שהוא לרוב הדעות לא חוצה את הגבולות. "דעתי היא שבפשטות לא מתאים..." - דעתך לא רלוונטית.

זו הנקודה. ואם המנהלים החליטו לנעול אז כן, הקצף הוא בעיקר עליהם, אבל גם עליך שאת חושבת שאפשר לדווח על *כל* דבר שהוא *לדעתך* לא מתאים.

ולכן כתבתי בהודעה הראשונה שהיו פעמים שחשבתי שמשהו לא מתאים ודיווחתי, ולא חשבו כמוני.

גם המנהלים טועים לפעמים..(;

ובנימה קצת יותר רצינית-

אתה כותב דברים שתיאורטית הם חמודים, אבל בפועל ביישום הם יותר מורכבים. הרי מי ייקבע את הקריטריון לזה שדברים עוברים או לא עוברים את הגבול לרוב הדעות..?

בסוף לא פתחת סקר ולא שאלת את כולם. ואם המנהלים יהיו הקריטריון הם גם לא בסדר לדבריך..

ובסיטואציה הספציפית הזאת, אתה גם מכניס אנשים לפינה, כי אם הייתה בת שהייתה כותבת בתגובה שהיא חושבת שזה לא מתאים- כנראה שהיית נכנס בה (בעצם לא כנראה. הרגע נכנסת בי על זה בדיוק. ואני לא היחידה..). ואם לא אתה אז מישהו אחר מהפצל"שים שלך.

אז בעצם, באיזה תרחיש תסכים לשמוע שישמצב שהדיון על הנושא הזה הוא לא במקום הנכון? יש תרחיש שיגרום לך לעצור רגע ולחשוב אם אולי ההערות שלך עוברות את הגבול לרוב הדעות?

והכי לא אישי שבעולם, אבל דעתי לא רלוונטית לפחות כמו שלך. אז לא, אני לא רואה שום בעיה בזה שדיווחתי..

אני שומר לעצמי את הזכות להשתמש בכל אחד מהפצלשי"ם שלי 

לצורכי שאלות מביכות או לצרכים של הצקה בלי לחשוש מהתגובה שלך או של כל אחד אחר.

לעצם העניין, אף אחד לא צריך לקבוע שום קריטריון, למנהלים יש זכות וחובה לשקול כל נושא בנפרד אם הוא ראוי או לא. אבל במקרה דידן, 

אין אינדיקציה למשהו שחרג מגבולות ברורים. גבולות ברורים= שפה בוטה, קללות וכו'. להפך, זה היה סה"כ דיבור על כף רגל, ועל אורך חצאית שומו שמיים. כאן ברור שלא הייתה צריכה להיות התערבות. כאמור- יש לזה תקדימים בפורומים מקבילים. מה שנכון שם נכון גם כאן.

דבר אחד בטוח, זה לא היה מנהל ממין זכר שנעל את השרשור שלך. וד"ל.

את מדברת על בריונות

אבל לא מזמן היה פה שרשור ש@בנות רבות עלי הגיב בו בצורה שכנראה לא תאמה לרוח הבנות, והן פשוט יצאו עליו בצורה גועלית ולא ראיתי אותך עומדת להגנתו ומטיפה מוסר על בריונות, אולי כי הוא גבר אז שיתמודד. עכשיו אני לא בא להתבכיין אכלו לי שתו לי, גם הוא לא. אבל אם כבר את מדברת על בריונות(שאגב אני ממש ממש ממש לא רואה איך מה שהוא כתב זה בריונות כן הבנתי את ההקשה ל"אני יודע איפה אתה גר" ועדיין, לא רואה פה בריונות, כי נו הוא יודע מי דיווח אז? הוא ילך להרביץ לו?) אז נראה לי שלכמה בנות פה בפורום לא תזיק השיחת מוסר שלך.

תראה אמנם התמונה שכולם אוהבים לצייר (או בימינו לצלם) היא של פרחים ופרפרים וזיקוקים אבל מתחת לזה ברור שהחלטה כל־כך רצינית וגורלית כרוכה גם בכל־מיני ספקות / בלבולים / מחשבות / עייפות. יכול להיות זה למה משתדלים לעשות חתונה שמחה ושבע ברכות והורים מלווים כו' כדי לתת מעין תמיכה למשהו שמצד אחד הוא גדול ומשמח ומצד שני גם מלחיץ.

זה מאוד נורמלי לא לעכל סיטואציות רגשיות במהירות, אל תתן לזה לבאס אותך מעבר למה שזה. אמנם קצת קלישאתי אבל פשוט תנסה לזרום ולהיות נוכח בהווה, זה מה שאני חושב. אתה לא "חייב" להרגיש ככה או אחרת בסוף זאת החתונה שלך לא של מישהו אחר.

כך או כך אל תיעלם לנו מפרוזה וכתיבה חופשית

תן לגוף שלך לחוות את הכל. מותר הכל.

זאת סיטואציה שלא הייתה בה והגיוני שהיא תראה אחרת ממה שדמיינת אותה או הסתכלת עליה מבחוץ על אחרים (ויש מצב שגם לא ראית לתוך נבכי נפשם)

בטוח שכל חתן מרגיש ומעכל את זה שונה.

איך להתרגש ולשמוח? אמממ אולי תגיד תודה לכל מי שאפשרי, כמובן לקב"ה

שמחה באה בהבנה שמה שקורה הוא לא מובן מאליו, אמירת תודה מחזקת את ההכרה הזאת

אני גם הייתי ככה לפני החתונה

הרבה פעמים אתה פשוט טובע בהכנות ומרגיש שאין מספיק מקום להתרגשות

או שאולי במקביל לשמחה יש גם קשיים פוחדים

פשוט תנסה להיות קשוב לעצמך

יכול להיות שפשוט זה יגיע היום של החתונה או שאתה צריך לתת לפני מקום גם לדברים שיושבים עליך

בכל מקרה מזל טוב גדול

לוגיסטיות רבות לקראת החתונה ובעיקר בארגון הבית בו נגור אחרי החתונה - צריך להכשיר דירה למגורים, עם כל התכולות שיש בבית, יש הרבה הוצאות וכאב ראש בדרך בכל האחריות הנלוות לדברים האלו)

עצה פרקטית פשוטה, שכרגע עשויה להצטייר הזויה…

כנראה כמעט ולא יהיה לכם זמן לאכול כמו שצריך… מקווה שיחכה לכם כיבוד קל בחדר הייחוד, ואחרי זה לא תשבו בנחת וברוגע לאורך כל החתונה ותהיו כל הזמן בתנועה…

תכינו דברים טעימים בדירה / חדר במלון אליו תגיעו בלילה הראשון כזוג טרי 🙂 

קראתי אתמול מישהי שכתבה שתמיד יש ספיקות לפני אירושין, נישואין, וזה נורמלי וטבעי לחלוטין.

יש מן הסתם גם חששות - להקים בית, לא להיות לבד יותר (לטוב ולמוטב) - כל זה כנראה פוגם

קצת בשמחה שצריכה להיות (כך אנחנו מצפים). ולא לשכוח את אדון יצר הרע שלעולם לעולם

לא ישן ורק ממתין למשהו טוב ושווה כדי "להתלבש" עליו.

זהו. אגב, ספיקות יכולים להיות מדי פעם גם אחר כך....וגם זה טבעי. לא להתרגש מזה.

המון מזל טוב. היו מאושרים!

"

ולא התרגשתי בלידות של אף אחד מחמשת ילדיי.

לא יודע, כנראה שאפשר בלי.

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.

תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

בהצלחה!

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

לא נשמע לי כזה...

וזה בסדר ולגיטימי,

יש אנשים בחבשנים (כמוני) שצריכים לעבד ביחד את החוויה. כשמעבדים ביחד את החוויה אפשר להחשף ליותר צדדים של הסיטואציה ולהבין אותה יותר טוב.

אבל אם מרגישים שאין צורך/כוח לזה, אז סבבה אפשר טלפונית. 

אהבתי את המטאפורות המוגזמות שלך חחח

כשלמעשה, זה באמת לפעמים מרגיש לא רחוק, הרבה פעמים יכול להרגיש בצורה הכי טבעית שיש, שהשמיים נפלו.

הצד המסיים צריך לבוא לקראת הצד שמסיימים איתו (גם אם לצד המסיים גם קשה) 

אם היה קשר משמעותי בחודשיים האלה כדאי לעשות הכנה לפני ואז לתת אפשרות איך היא רוצה להיפרד. 

אם היה קשר משמעותי אני ממליצה מאוד בפגישה כדי לאפשר לסיים את הדברים באמת. 

השתדל להגיע אליה ו/או כל דבר שיקל על הסיטואציה 

בהצלחה! 

– ראשית אין לי מושג מה אומר "חודשיים" במושגים כאלה יש אנשים שתוך שבועיים מתחתנים ומצד שני יש לי משלוחים מאמזון שלקח להם גם יותר זמן להגיע. אין לי מושג עד כמה שניכם הייתם מושקעים בזה הקשר, באיזו תדירות כו' כו'.

– מה אני אישית כחתול זמני הייתי מעדיף אם היו נפרדים ממני? הייתי מעדיף שייפרדו ממני בשיחה או בהודעה מה הטעם לגרור אותי לפגישה שצריך לתכנן להתכונן אליה להתקלח להתלבש לנסוע הלוך ושוב אחרי העבודה במיוחד אם מדובר במרחק משמעותי רק כדי לומר לי "אה טוב אתה מוזמן לחזור הביתה". כאילו לא יודע לא שאין לי סנטימנטים פשוט אני לא אוהב שמזבלים לי במוח. בשלב השידוכין זה לא שהפכנו לחברי ילדוּת מהטובים שבטובים ועוד רק תוך חודשיים. בסדר היה נגמר כל סוף הוא תמיד התחלה חדשה.

– מאחר ולא כולם חתולים זמניים, הייתי מחלק את האנושות לשלוש קטגוריות:

1. חתולים זמניים, שזורמים עם הזרם הגדול של החיים ומקבלים את מה שיש לקב"ה להציע באהבה (ייסורים מקבלים באהבה או שלא מקבלים בכלל)

2. אנשים שלא משנה כמה דיפלומטי תהיה איתם יתבאסו על החיים שלך (במקרה כזה הייתי ממליץ לעשות מה שהכי פחות פוגע בעצמך כי גם ככה זה לא משנה)

3. איפשהו באמצע, כאלה שבדיו המילים הנכונות תוכל לרכך את המכה, אם אנחנו שייכים לקבוצה 3 אז פשוט לנסות לנסח משהו דיפלומטי, אם היו לי הערות משמעותיות הייתי אומר אותן בעדינות (הגעתי בסופו של דבר למסקנה שאני מחפש מישהי עם גישה קצת שונה לגבי XYZ כו') או מושך את האש אליי (בדיעבד הבנתי שאני לא לגמרי XYZ ברמה הכללית של הדברים)

אם הם מאוד סנטימנטליים אולי עדיף פגישה

אם לא אז לא

אבל טלפון לדעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית זה מתכון לאי־נעימות

ובכל זאת, מקבלים אותם באהבה.

ולא כולם חייבים להיות במדרגה הגבוהה של קבלת יסוריים באהבה וזה בסדר גמור.

בגדול - לא לכל מה שכתבת מלבד ספידדייטים וזום, אם לא מוצאים אפשרות אחרת.

בכלל - הרוב המוחלט של המיזמים האלו נולדו איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי. 

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הגמרא אומרת שגוץ לא יישא גוצה וגבוה לא יישא גבוהה

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה