אפשר לפתוח דיון על ריטלין?? הלוואי תגיבו לי🙏אנונימית בהו"ל

יודעת שזה יותר מתאים לפורום השני, אבל פה יותר פעילו וגם מלא בנשים חכמות♥️

וחוצמיזה שאני בהריון אז מותר לי


ילד חמוד ומתוק, בכיתה ד', מאובחן עם קשב וריכוז (לא היפר בכלל) מתקשה מאוד מאוד בלימודים. מקבל שילוב בבית הספר והוראה מותאמת אחה"צ.

המורים מדווחים ממש על חוסר ריכוז, חוסר הבנה של משימות.

וכן ממליצים לנסות רטלין (הוא מאוד רגוע, לא מפריע בכלל בשיעור, אז ברור לי שאין למורים צורך אישי ברטלין בשביל שקט בכיתה, זה 100% בשבילו)


הוא עם מוטיבציה מאוד גדולה ללימודים (שמתחילה להיפגש) מודע לגמרי לקשיים שלו ולחוסר הצלחה ומאוד מתוסכל מזה. הוא רוצה להצליח.


בהתחלה היינו ממש נגד רטלין, עכשיו מתחילים לחשוב שאולי זה הפתרון. רוצים להתחיל לחקור את הנושא.


אשמח לשמוע כל חוות דעת, גם בעד וגם נגד! גם מכאלה שלוקחות בעצמן, גם מאמהות וגם ממורות לילדים שלוקחים.


( ואשמח מאוד לשמוע אם מההתחלה הייתם בעד/נגד וזה השתנה אחרי ניסיון, או שהדעה נשארה עם אחרי ניסיון...)


( היינו כבר אצל נוירולוג שהמליץ חד-משמעתי על ריטלין, הוא היה כ"כ לא אנושי ולא מחובר.. מרגישה שלא סומכת על הדעות שלו, אבל יש מרשם..)


תודה ענקית לענות😘

למה הייתם נגד ריטלין מלכתחילה?קופצת רגע

לא מנסיון שלי,

אבל אצל משפחה מורחבת,

ילדים חכמים מאוד מאוד, עכשיו לקראת סוף תיכון,

נוטלים ריטלין ועוזר להם מאוד.


 

ממה שאני הבנתי, התאמת המינון המדויק או התרופה עצמה (יש הרי כמה מקבילות) יכולה להמשך זמן ולהיות מתסכלת, אבל כשמוצאים זה עוזר מאוד. 

 

עריכה: רק מוסיפה שזו לא איזו החלטה בלתי הפיכה. מנסים, נשארים עם אצבע על הדופק, בודקים גם עם הילד איך הוא מרגיש, במיוחד שאת אומרת שהוא מודע לקשיים, ואם זה לא מוצלח, אפשר להפסיק, ולדעת שלפחות ניסיתם (רק לזכור כמעט שכתבתי שההתאמה כן לוקחת זמן ויכולה גם להיות עניין של ניסוי וטעייה, מה עובד הכי טוב, אז לא לוותר מהר מדי)

מצטרפת לשאלה. למה לא, מבחינתכם?המקורית
למה לא? לא לתת לו ככל הנראה שהנזק יעלה על התועלתפרח חדש

תחשבי איזה ילד מתוסכל הוא יגדל

בלי ביטחון עצמי

בלי הצלחות

כשעם התרופה ככל הנראה הוא יצליח להשתמש בכישורים שלו וביכולות שלו.

מכיוון שדחיתם את מתן התרופה

תקחו בחשבון שיקח לו זמן להדביק את הפער של כל מה שלא הצליח בעבר. זה לא פשוט.

אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם.

תעשו חסד עם הילד, ותנו לו את החומר הזה שהמוח שלו לא מפריש באופן טבעי.

 

יש לי שני בנים שמקבלים תרופה

ילדים שמחים, נמרצים, חכמים

משתלבים יפה בחברה ומצליחים בלימודים

 

הבןoo

שלי לוקח ריטלין מכיתה א ועד היום כיתה ז

גם אני לא רציתי לתת, חששתי מתופעות לוואי, מזה שרוצים לדחוף לילד תרופה.

גם הוא לא הפריע אלא היה חולמני.


הריטלין עוזר לו להתרכז ולהצליח בלימודים, להיות פחות אימפולסיבי ולהתנהל עם חברים והסביבה בצורה טובה יותר.


ילד עם בעית קשב יכול ממש לסבול בכיתה רגילה אם הוא לא מטופל. הקונספט של 30 או יותר ילדים בכיתה יושבים ומקשיבים למורה, לא מתאים לו. התרופה עוזרת לו להתמודד.


הסיבה שהתחלתי לתת לו כי אני בעד לנסות ולבדוק הצלחה, תמיד אפשר להפסיק. הריטלין עזר לו בצורה משמעותית די מהר, ככה שהבנתי שזו תרופה טובה עבורו.

גם כאדם וגם כמורה אני בעד עם הסתייגות ממש חשובה!:-)

אני לקחתי ריטלין בגילאי התיכון, בזמן היותי סטודנטית ולפעמים גם אח"כ.  לא בצורה קבועה וסדירה אלא כשהיה לי צורך. עשיתי את זה בליווי של רופא שמתמחה באבחון וליווי של ריטלין.

וגם כמורה שליוותה כמה תלמידים שהתחילו לקחת.

אני יכולה להגיד לך שבמיקרים מסוימים הכדור הזה הוא פלא! הוא כל כך יכול לעזור ולהקל. אני יכולה להסתדר בלי, אבל מה שאני מצליחה עם, ובקלות גדולה יותר, ברוגע זה לא אותו דבר!


אבל! אסור לשכוח שאין סוג אחד של ריטלין אלא כמה סוגים ומינונים שונים, לכל כדור יש השפעה אחרת ויותר מזה, תופעות לוואי אחרות. ולכן אם אתם מחליטים לנסות לתת לילד, צריך לדעת שזה דורש שימת לב מיוחדת בתקופה ההתחלתית, איך זה משפיע על השינה שלו, על התיאבון, מה זה עושה לו רגשית לילד? כלאלו תופעות לוואי שיכולות להיות ועם ליווי נכון של ההורים ושל הרופא מגיעים לכדור ולמינון שהתופעות הן מינוריות. לכן כן חשוב למצוא רופא שאתם מסתדרים איתו ולוודא שזה תקופה שאתם פנויים לשימת לב מיוחדת על הילד.


עוד נקודה מאד חשובה, מה המצב החברתי של הילד? הכדור יכול לעזור גם כאן אבל גם יכול להפריע, וצריך לשמוע מהילד האם הוא חווה שינוי ואיך הוא מרגיש, היה לי מקרה של תלמידה שבהחלטה שלה עם ההורים הם הפסיקו לקחת את הכדור כי הוא הפריע לה חברתית (מקרה שונה משלכם, לה היה גם היפראקטיביות) כמורה הסכמתי עם ההורים והערכתי מאד את שיקול הדעת...


בכל מקרה שיהיה המון הצלחה במה שתבחרו! והרבה נחת ממנו!

עונה כיועצתדבורית

אקדים ואומר שאני מהאחרונות שממליצה לקחת ריטלין ובכלל תרופות .. זה תמיד אצלי מוצא אחרון לאחר מיצוי אפשרויות אחרות.

אבל חייבת לומר לך שכמו בכל החלטה בחיים יש פה ניהול סיכונים של רווח והפסד. צריך לשים על שתי כפות המאזניים, מצד אחד ממה את חוששת ומצד שני את הסיכון של מה שעלול להיפגע.

מהניסיון שלי, ילדים עם הפרעת קשב לא מטופלת לבסוף נפגעים גם בהיבט הרגשי וגם בהיבט החברתי. וזה בלי לדבר על הלימודים, כי זה זניח לעומת שני ההיבטים המשמעותיים שהקדמתי לכתוב.

דימוי עצמי של תלמיד כלומד נבנה על תחושת מסוגלות לעמוד באתגרי הלמידה ולחוות הצלחות. היכולת ליפול ולקום, ללמוד מניסיונות ולהפיק מסקנות, לחוות קשיים אבל גם מסוגלות להתגבר עליהם ואחכ לחוות הצלחה. כל אלו חשובים מאוד בבניית הדימוי העצמי. בגילאים האלו הערך העצמי לא שלם, הוא בבניה. תהליך הבניה של הערך העצמי נסמך על חוויות הצלחה וכשלון, ועל פידבק סביבתי.

ברגע שאין לתלמיד שום חווית הצלחה, יום אחרי יום, למרות ועל אף מאמצים שלו, הדרך לייאוש ופגיעה בדימוי העצמי כתלמיד ואחכ גם בערך העצמי הכללי כאדם היא מהירה ומסוכנת.

אחכ נוספים על זה גם היבטים חברתיים שנפגעים. קודם כל באופן ישיר מכך שתלמיד שחווה התנתקויות על רקע קשבי לרוב לא מתפקד במיטבו גם בהיבטים בינאישיים (לא מחייב אבל לרוב). ואחכ גם באופן עקיף בעקבות כשלונות לימודיים, קונפליקטים מול מורים, חוסר הערכה עצמית שמשפיעים על האינטרקציות שהוא יוצר.


לכן, אני כן הייתי ממליצה לנסות את התרופה. יש כאלו שריטלין כמו נברא עבורם והוא מתיישב בול על ההפרעה וכמעט ללא פגיעות בתפקודים אחרים. ויש כאלו שלהפך. כמעט לא עוזר להפרעה ,אבל מייצר פגיעות אחרות כתוצאה מתופעות לוואי. ויש מנעד רחב באמצע.


בסופו של דבר ילד שהכדור עוזר לו משתף פעולה היטב עם הטיפול, חווה הצלחות ובהמשך בעתיד גם לא תמיד ממשיך לקחת אלא לומד כלים להתמודד עם ההפרעה, מפתח מיומנויות עקיפות ויוצא מחוזק מהתהליך.

לעומת זאת, ילד שלא היה מטופל לאורך שנים, בשלב מסוים נפגע בהיבט הרגשי חברתי ואז גם מפתח התנגדות לטיפול שמוצע לו מאוחר מידי בגילאי החטיבה.


כותבת גם כאמא לשתי בנות עם הפרעת קשב. וכנשואה לבעל חביב רחפן מקצועי.

האם הציונים שלו נפגעים?

האם ישנם קשיים רגשיים? חברתיים?

נסו לענות בכנות על השאלות ולפי זה תחליטו איפה יש יותר תועלת מול סיכון.

כמורה, במקרה הזה אני בעדסטודנטית אמא

אני ממש לא בעד תמיד!


אם ילד מצליח ללמוד אבל הוא שהוא מפריע בכיתה אז מבחינתי זה לא סיבה אוטומטית לקחת.

אבל לילדים מסויימים רטלין זה כמו משקפיים.

עכשיו עוד יש לו מוטיבציה, לרוב הילדים היא מתישהו נפגעת,

ואפשר לקחת לפחות לנסיון. זה לא החלטה בלתי הפיכה...

שיקח תקופה, תראו איך זה משפיע עליו (יש ילדים שזה משפיע לא טוב וגורם לעייפות, אבל להרבה ילדים כשמוצאים את המינון הנכון אין כמעט השפעות שליליות)

הוא יכיר את הכלי הזה, אולי ימשיך להעזר בו תמיד ואולי רק במקרה הצורך.

מכירה תלמידות שבתיכון לוקחות רק לפני מבחנים ובגרויות, זה מאפשר להן להצליח ולא לחוות כל הזמן כשלונות,

תלמידה שלי לוקחת מדי פעם, בכל פעם כזאת יש פער מטורף ביכולת שלה ללמוד ולהתרכז, אבל הדבר המדהים שבזכות זה שהיא לוקחת לפעמים אז אני חושבת שגם בשאר הפעמים היא מצליחה יותר כי היכולת שלה השתפרה באותו זמן שהיא כן לקחה, וזה עוזר לה גם בזמן שהיא בלי ריטלין ופחות מרוכזת...

גם אם הוא יקח רק שנה יש מצב שזה יעלה אותו על הגל של הצלחה,

בשנים האלו לומדים מיומנויות חשובות ומי שלא מצליח אח''כ קשה לו להדביק את הפער, הרטלין אפילו לתקופה יכול לאפשר ללמוד מיומנויות חשובות לחיים, ותמיד אפשר להפסיק אם זה לא משפיע טוב...

יש לי מה להגיב, מקווה להגיע לזה מאוחר יותרטארקו
מגיבה פה כדי שהשרשור יקפוץ לי..
יש לי 2 ילדים שלוקחים ריטלין.רוצהכברללדת

אחד מהם ילד שקט ועדין בן 6 ומהרגע שהוא התחיל לקחת (לא מזמן) יש השפעה ענקית על הצורה שהוא קולט את הקריאה ומתקדם בשאר התחומים.

מדהים ממש!

גם על הגדול יותר ההשפעה חיובית מאוד.

בקיצור אני ממליצה ממש!

ואם את רוצה יותר פרוט אשמח לענות לך....

כל מי שאני משתפת שחושבת להתחיל ריטלין אצל בן ב6שופטים
אומר לי שזה ממש מוקדם


איך גיליתם? מה היו התופעות?,

סיפור קצת ארוךרוצהכברללדת

אבל בקיצור, הופננו לגן שפה על ידי הגננת של שנה שעברה בגלל קושי מוטורי וכבר אז עלה החשד לקשיי קשב וריכוז בגלל רחפנות וסיבות נוספות...

השנה הוא נכנס לגן שפה ושם עלה הנושא שוב, הלכנו לנוירולוג והוא המליץ מאוד!

הייתרון אצלינו שהוא בגן שפה, אז יש שם תשומת לב לכל ילד והגננות עוקבות ומדווחות איך זה משפיע...

יש לי הרבה מה לכתוב על זהשקדיה.

אבל אשמח בפרטי.

אם מעניין אותך תכתבי לי

ברור שנענה, בשביל מה יש פורום? משמעת עצמית

עונה כמורה לילדים עם הפרעת קשב וליקויי למידה.

)מתחברת מאוד למה ש@דבורית כתבה,ואוסיף בקטנה:

קודם כל אף אחד לא אוהב לתת לילד שלו תרופה, זה דבר ברור והגיוני.

נשמע ממה שכתבת שאת די סומכת על ההמלצה של הצוות בביה"ס ומבינה שהם מכוונים לטובתו ולא שיהיה להם שקט...

בעיניי זה הרבה יותר משמעותי מאשר היחס של הנוירולוג. הוא אמנם נותן את התרופה בפועל אבל הם מכירים אותו טוב ואת הקשיים שלו.


 

מה שכן, חשוב לעשות את ההחלטה הזו ממקום של השלמה ולדעת שזה יכול להיות תהליך עד שמגיעים לסוג ומינון מתאימים. יש היום תרופות מאוד מתקדמות עם הרבה פחות תופעות לוואי או קשיים בריבאונד (זמן תפוגת הכדור).

מהנסיון שלי, הורים שלא רוצים לתת ומסכימים רק כדי "לעשות וי", אחרי הניסיון הראשון שלפעמים לא מתאים הם מרימים ידיים וטוענים. "ניסינו וזה לא עוזר"...


 

אני מאחלת לך שאם תחליטו לתת תרופה, שבאמת תעזור ותשמחו שזו ההחלטה שקיבלתם. זה המון. יש ילדים שלא מצליחים להתאים להם תרופה וזה קשה מאוד (נדיר אבל קיים).


 

בהצלחה!!

עונה כאמא לכמה ילדי קשב וכמורה...פודינג וניל

דבר ראשון האבחון הוא כבר צעד חשוב

ועכשיו השאלה אם לקחת רטלין או לא היא שלכם

כמו שרופא משפחה נבון אמר לי

זו לא תרופה קבועה שחייבים לקחת

צריך ועוזר- לוקחים..


אבל

זה שלא היפר גורם שכאילו אין לחץ לקחת

לא מפריעים לכיתה, רגועים

ולא תמיד זה לטובתם...


מהנסיון שלי

להיות עם יד על הדופק

לימודית, רגשית, חברתית.    


יש לי בת שאובחנה בכיתה ד'

והתחילב לקחת סדיר רק בח'


היום בי' וממש רואה הבדל בציונים עם ובלי רטלין


ועוד רחפן מתוק מאובחן שלמד אסטרטגיות ונתמודד מקסים בלי רטלין...


בהצלחה בכל החלטה

איך הוא בשאר התחומים חוץ מהלימודים? חברתי? ספורט?בתי 123אחרונה

יצירה.

לדעתי ילד בכיתה ד הוא כבר גדול ויהיה לכם קל לראות איך וכמה זה משפיע עליו שווה לנסות.

לימודים זה משהי שאפשר להשלים ולתגבר אבל אם ילד צובר תסכולים או שיש לו קושי חברתי זה משהו שיכול להשפיע מאוד על העתיד ולדעתי צריך לקחת את זה בחשבון

לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

אמן!רק רגע קט

נגעת ללבי.

תודה.

חלומות בהיריוןאהבה.

מישהי שמעה על הדבר הזה?

אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.

ממש קשה ומפחיד

אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.

מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר? 

אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

כן כןןשירה_11

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך? 
לא עזר לי כלום בגדול, זה היה סיוטאמא לאוצר❤
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.


אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

יכול להיותאהבה.
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

תקראי על חלום צלולכל היופי
בגדול יש טכניקות שעוזרות להבין תוך כדי חלום שזה חלום, ואז זה מרגיע (כי זה לא אמיתי) או לפעמים אפשר לשלוט בו או לסיים אותו
גם לי היה את זה בהיריון הראשון...והרי החדשה

נוראי.


העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

את לוקחת בונגסטה ? אצלי יש קשר לכדורהרמה
לא ידעתי שזו תופעה נפוצה בהריון...קוראת פהממתקיתאחרונה

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת

אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -

הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.

(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)

הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.

באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...

לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.

אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.

אבל אולי אני טועה?

מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?

עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?

מצוייןבשורות משמחות

אם את בכיוון של קושי בעיכול המציאות שהיא חוותה אז כדאי לטפל בטיפול רגשי

אבל במקביל אנשים שנוטים לכך המערכת הפיזית שלהם מקבילה את הנושא הרגשי בקושי עיכול המזונות וכדאי לתמוך אולי רק בהפרדת מזונות, רווחים בין הארוחות, להוסיף לתזונה יותר אוכל שקרוב לטבע ופחות מעובד ולא לגעת בתזונה עד עכשיו -זה קריטי עבורם כדי שהגוף יוכל לפלוט את הרעלים שהצטברו עד עכשיו ובהמשך באופן יעיל שמערכת העיכול ושאר איברים נוספים חשובים יעבדו כמו שצריך בלי לנצל עליהם המון אנרגיה

ורוב האנרגיה תנוצל על ריפוי האטופיק

התקנים...1375422

אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה

אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף

אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)

אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים

ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב

יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?

ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?

עוקבתרקאני
קכמצברוח

את רוצה גם למנוע הריון?

כןרקאני

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

עונהרק לרגע 1אחרונה

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה

שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר

אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)

ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו

ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי

מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות

מה זה הבריאות של הילדים

נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי

תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅

ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?

אני מגזימה?

חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈

אני גם כתבתי, שאנחנו מקפידים שיהיה רשוםטארקו

חלק/מהדרין

אבל לא כשרות מעבר לזה בהכרח...

אופ מה עושים עם קילקול קיבה בהריון?…חמדמדה

אתמול בערב אכלתי משו בחוץ כנראה היה מקולקל מאז כל דבר שאני אוכלת אני בשירותים או מקיאה או שילשול😭🥴

ומהבוקר זה באמת אני לא יכולה לשתות אני תוך חמש דק בשירותים

ואני חלשה

ולא כיף לי

ואני צמאה ורעבה

בה התינוקי זז בבטן

אבל אני במיטה חסרת כוח

והבית הפוך😭😭😭😭😭😭

חיבוק.. מצב מעצבןשמיכת פוך

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

כשיש קלקול קיבהאמאשוני

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.


תרגישי טוב. שבת שלום!

בעצם לא בטוחה מרק עם עוףאמאשוני

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

אמאלה אני גם!!מחכה עד מאודאחרונה
המלצות למטפלת- עו"ס קלינית או פסיכולוגיתאנונימית בהו"ל

בירושלים/ הסביבה

אשמח להמלצות מניסיון בלבד .

תודה רבה

מטפלת למי ולמה?...❤️מתואמת
לעצמיאנונימית בהו"ל
ענייני חרדות, מחשבות ועוד
בהצלחה! (לא מכירה...)מתואמת
יש לי המלצה לשתיים מדהימות ממשאמא טובה---דיה!אחרונה
תפני אליי בפרטי
דימום אחרי גרידהכמהה ליותר

ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.

אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.

 

זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)

חיבוק🫂כחל

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעייןאחרונה

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

אולי יעניין אותך