אני בנאדם מדייק. אומרים לי לבוא בשעה מסויימת אז אני מגיעה בשעה שאומרים. גם כשיש בלתמים וכאלה אז אני מתנצלת שמונים פעם ומעדכנת ברגע שאני יודעת וכו'.
חמי וחמותי ההפך הגמור, מגיעים שעה אחרי לכל דבר. וזה מחרפן אבל למדתי לעשות שינויים בהתאם. אם יש משהו משפחתי וקריטי שהם יגיעו בזמן אז אני מעדכנת את כולם בשעה X ואותם שעה לפני וככה כולם מגיעים באותו זמן. אם לא קריטי אז שיאחרו והפסד שלהם. ברגיל לא בונה על חמותי לבייביסיטר למרות שהיא לא עובדת ומציעה פשוט כי אני לא יכולה לסמוך עליה שתגיע כשאני צריכה. היא מגיעה לבקר כשאני פה וכשאנחנו לא לחוצים בזמן וככה היא רואה את הנכדים ובמקביל אני לא מתבאסת שהיא מאחרת.
אז עכשיו יש לי תור ממש חשוב לרופא שאני מחכה לו המון זמן. ובעלי במילואים והילדון חולה בבית אז לא מרגישה בנוח לבקש מכל אדם לבוא לשמור עליו כי הוא באמת מסכני. אז ביקשתי מחמותי שתבוא לשמור עליו (אמא שלי עובדת) והיא אמרה בכיף. אמרתי לה שאני צריכה לצאת ב-11:30 ובבקשה שתגיע בזמן כי אני לא יכולה לאחר לרופא! בפועל אני חייבת לצאת לפני 12 אבל עכשיו היא אפילו לא באופק ויש לה עוד חצי שעה נסיעה לפחות. אז למרות שאמרתי לה שעה מוקדמת ממה שצריכה בפועל היא עדיין מאחרת ואפילו לא הודיעה או משו פשוט ראיתי שהיא לא פה אז התקשרתי.
וזה מחרפן אותי. ואני יודעת שהייתי צריכה לדעת שככה זה יהיה כי אני מכירה אותה אבל איכשהו עדיין מתבאסת כל פעם מחדש. ואני לא יכולה להתעצבן עליה כי בסה''כ היא עושה לי טובה ענקית שהיא באה עד כאן.
ובכל מקרה זה מבאס.
אוף. אני שונאת לאחר !! והפעם זה יקרה ואין לי ברירה.
