ריצוי אצל בנות.
רציתי לשתף אותכן במסר שביום יום אני מנסה להעביר לבנות שלי והוא: "את טובה כמו שאת,
את לא בתחרות עם אף אחד."
ואולי יש כאן אישה שצריכה לשמוע את המילים האלה דווקא עכשיו.
"אני אוהבת אותך גם כשאת לא מצליחה.
גם כשאני כועסת עלייך אני אוהבת אותך.
את טובה מעצם היותך את.
שתדעי שהעיקר זו הדרך,
הלמידה,
ההשקעה.
לכל בן אדם יש יתרונות וחסרונות.
העיקר אל תרדפי את עצמך. את שווה המון.
יהיו תחומים שתהיי מצויינת בהם,
ויהיו תחומים שתהיי גרועה בהם,
דווקא אם תשקיעי יותר בתחומים שאת חזקה,
ככה הביטחון שלך יגבר ותשתפרי גם בתחומים אחרים.
אני סומכת עלייך,
אני יכולה רק להדריך אותך,
אבל הבחירה בידיך."
ילדה שתהפוך לאישה צריכה לדעת שאוהבים אותה לא בגלל מה שהיא עושה,
אלא,
פשוט
בגלל שהיא זאת היא.
כי יותר חשוב מזה שתצטיין בכל תחום,
חשוב שתגדל להיות אחת שיודעת להגיד "לא",
שלא מנסה לרצות את כולם.
שלא תצפה לקבל פרס, גם כשהיא ממש בסדר,
אישה למופת. כי אם עושים ונותנים רק על מנת לקבל פרס, החיים יכולים להיות מאוד אומללים.
שתעשה את תפקידה כבת, כחברה, כאם, כיהודיה בשמחה ובאהבה.
כי ציפיות עדיף להשאיר לכריות.
והכי חשוב שתהנה מהדרך, הדרך עצמה היא החיים. הפרס הכי גדול.
למה נזכרתי בזה?
הבת שלי בכיתה א' חזרה מבית ספר עם תעודת הצטיינות.
נזכרתי בעצמי הקטנה,
ברוסיה עודדו הישגיות
ולקבל תעודת הצטיינות זאת הייתה משאלת ליבי.
התלהבתי בשבילה וחיבקתי אותה חזק.
ואולי חיבקתי את הילדה שבי?
ואיזה ילדה את היית?
