1. תראה בעולם חיות בערך 3.95 מיליארד בנות. גם אם תמצא את ה"אחת" מתוך אלף... זה אומר שיש בערך מיליון כמוה. עם כולן אפשר להסתדר ועם כולן צריך להשקיע מאמץ בשביל זה.
הכרתי כל-מיני בנות מעניינות לפני שחזרתי בתשובה ואני יכול לומר לך הגם שהן מאוד שונות זו מזו נראה לי שהייתי יכול להתחתן עם לפחות חצי מהן (לא ביחד מן הסתם) וזה יכול היה להסתדר. לא המשפט הכי רומנטי בעולם... וגם לא הייתי אומר אותו לאשתי לעתיד. אבל ככה זה, אנחנו לא אמורים לחפש איזו שלמות יוצאת מן הכלל. ה"חיבור" 8+ שאתה מדבר עליו זה לא תוצאה של "קליק" או התאמה שטחית (כל מה שקורה בדייטים זאת התאמה שטחית. שהיא גם מאוד חשובה כי אם אין התאמה שטחית זאת בעיה) אלא משהו שנוצר עם השנים אחרי הנישואים.
ניקח דוגמה מבריאות הנפש -> אנשים עם הפרעת אישיות גבולית נוטים להיות מאוד חמים ונעימים בהתחלה ולוקח זמן עד שמכירים את הצדדים הבעייתיים של האופי הזה. מאוד קל להתאהב בהם אבל מאוד מסובך להקים איתם משפחה. זאת סתם דוגמה קיצונית אבל האמת היא שעל זה נופלים חצי מהחילונים. הבחורה מכירה איזה אבדאי רומנטיקן, חושבת שהוא האביר על הסקודה הלבנה, הוא מספר לה שהם נועדו זה לזה, מנגן לה קצת בגיטרה שירי קיטש מזרחיים והנה לך קשר ייחודי ומיוחד שלאמיתו של דבר שווה כקליפת השום.
2. יש לי דעה קצת לא-פופולרית בנושא אבל אני אגיד אותה.
דבר ראשון נשאל שאלה: מה אנחנו באמת צריכים? הרבה אנשים רוצים להיכנס לזוגיות בגלל כל מיני חסכים שהיו להם בילדות, הם רוצים להרגיש חום ואהבה, הם בודדים, יש כאלה שנכנסים לזה בגלל תאוות כאלה ואחרות. בקיצור מתוך מסכנות.
אבל נדמיין לעצמנו לרגע אדם שהוא לא מסכן. מישהו עצמאי וחזק. יש לו עבודה מספקת, יציבות כלכלית, יש לו תחביבים, חברים, לא היו לו שום חסכים בילדות, נתנו לו אהבה וגם חינכו אותו כמו שצריך, יש לו גם עליות ומורדות אבל בסה"כ הוא מרגיש בסדר. למה אדם כזה צריך להתחתן? למה הוא צריך כזה כאב ראש? מה כבר אפשר לתת לו?
ועכשיו שאלה נוספת - מי בעיקר מצווה על פרייה ורבייה? זה שמלא במסכנות וחוסרים ובעיות, או זה שלקח את עצמו בידיים והגיע ליציבות ולא מרגיש שחסר לו משהו? לדעתי השני.
לכן - זאת הגישה האישית שלי - אישה לא צריכה למלא לי שום חוסרים. אם יש לי בעיות אני מוזמן לפתור אותן בעצמי כמו בן-אדם מבוגר. ברור שהיא יכולה להעניק לי תמיכה והרבה מעבר וזה מצוין אבל באמת מה אתה מצפה שבחורה תעשה בשבילך? ג'אגלינג? השאלות שאני שואל את עצמי בעיקר הן: האם יש לי משהו שמפריע בה באופן משמעותי? האם יש איזשהו גורם שיכול לגרום להרבה חיכוך וסטרס וקשה לפתור? אולי היא לא יפה, אולי היא משעממת בטירוף, אולי אנחנו פשוט לא מסוגלים למצוא שפה משותפת, רמה דתית לא מתאימה, אלה בעיות משמעותיות. אבל מעבר לכך מה אני כבר מצפה ממנה שתעשה? מה היא דובון אכפת לי?
דוב שמחה (Funshine Bear) - אוהב לשחק ולספר בדיחות, אך לפעמים שוכח שיש רגעים בחיים בהם צריכים להיות רציניים. צבעו הוא צהוב בהיר והסמל שעל בטנו הוא שמש מחייכת.
חייכנית (Cheer Bear) - דובה שמחה ועליזה אשר משמחת ומעודדת את כולם. צבעה הוא ורוד בהיר והסמל שעל בטנה הוא קשת.
שיתופית (Share Bear) - מסייעת לאנשים ללמוד לחלוק את רכושם עם אחרים. צבעה הוא ארגמן והסמל שעל בטנה הוא שתי סוכריות לב על מקל מוצלבות. בסדרה משנות ה-80 נקראה בעברית "דב כיף".
דוב לב טוב (Tenderheart Bear) - עוזר לכולם להביע את תחושותיהם ולהיות אכפתיים. צבעו הוא חום והסמל שעל בטנו הוא לב גדול ואדום.
דוב לילה טוב (Bedtime Bear) - דוב ישנוני. עוזר לכולם לישון היטב בלילות ולחלום חלומות נעימים. צבעו הוא כחול בהיר והסמל שעל בטנו הוא ירח כחול עם כוכב צהוב.
אם אנחנו יוצאים מהנחת יסוד של "לא מגיע לי כלום" ומאידך גם לא "צריכים" כלום, אז זה פחות משנה אם אשתי תהיה דובת שמחה או דובת לילה טוב ואין לי שום סיבה שבעולם לשקוע במחשבות שאולי עדיף הייתי בוחר את דובת לב טוב. פשוט מודים על הטובה הפשוטה. להיות פשוט זה הכי מיוחד.
3. כנ"ל אין באמת צורך בייחודיות. אשתך לא הולך להיות, מבחינה אובייקטיבית, יותר נפלאה או מיוחדת מכל הנשים בעולם, ההבדל היחיד (והחשוב ביותר!) הוא ההבדל הסובייקטיבי שהולך ונבנה עם הזמן.
לכן לשאלתך אכן אשתך ברמה האובייקטיבית תהיה כנראה ככל הנשים. אם היית נולד באמריקה, אוגנדה או קוריאה הצפונית כנראה גם היית מתחתן ומתאהב פשוט עם מישהי אחרת. ודווקא ה"מקרה" הוא ההשגחה ששמה אותך בדיוק איפה שאתה צריך להיות.
"על ידי מנת גורלנו, נלמוד לדעת, כי יחנכנו ה' כאב רחמן. תם וישר יבוא כל אחד מאתנו בעולם העובר, ראוי ומוכשר לעלות למדרגה גבוהה מעל גבוהה בגודל האדם; כי נולדת בשעה כזאת, במקום כזה ותחת מסבות כאלה וכאלה, מהורים ובחברת אחים כהמה, עם מדת כחות הרוח והגוף ואמצעים חיצוניים, כי תמצא לך מורים, מכירים ואוהבים כאלה, עליך לצייר ברעיונך דמיון נשגב, כי זה הוא גם לך "העדן" אשר שמך ה' בו." [אגרות צפון]
עניין ב' -> גם יצחק וגם יעקב העדיפו אישה יותר מתאימה מאשר זאת הקרובה, אם מבחינת תכונות ועניינים אחרים הרחוקה נראית לך יותר מתאימה אז עדיף
///
מסכת יבמות ס"ג ע"א
רבי חייא הוה קא מצערא ליה דביתהו [אשתו] כי הוה משכח מידי צייר ליה בסודריה ומייתי ניהלה [אם היה מוצא משהו שמוצא חן בעיניה היה מביא לה] אמר ליה רב והא קא מצערא ליה למר א"ל דיינו שמגדלות בנינו ומצילות אותנו מן החטא.
תאר לעצמך - ר' חייא הגדול (לא אחד זוכה לתואר כזה), שמסופר עליו שכמעט הביא את המשיח בתפילה שלו עד שהיה צריך דוב שיבריח אותו, שערך את התוספתא ברמה כזאת שכל ברייתא שלא שנה ר' חייא משובשת היא מרוב שהוא ידע אשכרה הכל, שהיה "מסתחבק" עם מלאך המוות, "נתקע" עם אישה קנטרנית ומציקה. ועדיין הוא מוקיר אותה ומשתדל לשמח אותה. ואני חושב שגם הוא חשב שהוא בחר מישהי מיוחדת ולא היה מחליף אותה עם כל הבלגן שהיא הייתה עושה לו.
בסוף בסוף מטרת הנישואים היא הילדים, החינוך, קיום המין האנושי בכלל וקיום עם ישראל בפרט, קיום העניין "כי לא תשכח מפי זרעו" אז יש הרבה מאוד שיקולים קטנים שזה באמת באמת סתם
ושוב אני לא אומר שהפתרון זה "אללה באב אללה" אלא לקחת בפרופורציות ולבוא עם ראש שקול ומפוכח
