כי ברור שהבבא סאלי לא התפרסם בזכות ספרים שכתב

סאלי התפרסם מסיבות אחרות שאני לא יודע בדיוק, כי אני פשוט פחות מכיר.

מעניין מה אתם חושבים.

הבבא סאלי התפרסם בעיקר כי הברכות שלו התקיימו

יש איזו תורה של ר"נ בליקוטי מוהר"ן שמדברת בדיוק על הנושא הזה אני פשוט לא זוכר איפה

יש אחד שעוסק ממש בנושא הזה אבל שכחתי איפה

שנשכחו.

חלק חשוב ב'עבודת ה' שלי זה ה'מת מצוה' כביטוי ספר חסידים:

1. להחיות מצוות פחות מצויות

2.לפרסם חידושים על חלקי תורה פחות ידועים.

3. לגלות רבנים שנשכחו.

4. לגלות ספרים שנשכחו.

5. לדאוג ליהודים שנשכחו.

היא לא בהכרח קשורה לשאלה למה הם נשכחו

אם תמציא סגולה מוזרה שקשורה לאותו רב נשכח, ותצליח להפיץ אותה, ייתכן שזה יעלה אותו למודעות, אבל לא בהכרח יהיה לכך ערך.

הייתי מציע שתחפש, מי יוכל להפיק תועלת מהתורה של אותם רבנים, מה מונע ממנו כעת להפיק את אותה תועלת, ואיך אפשר לפתור את הבעיה.

למשל - ייתכן שיש לאותו רב חידושים שהלמדנים יוכלו להפיק מהם תועלת, אבל הם מתחבאים בתוך מערכות ארוכות, וכמעט אף אחד היום לא לומד ספרים כאלה.

ייתכן שיש לאותו רב הדרכות חשובות בעבודת ה', אבל הם מפוזרים בתוך דרושים בסגנון כזה שאנשים לא מתעניינים בו היום.

ייתכן שהספרים של אותו רב חשובים וכתובים בצורה בהירה, אבל קיימים במהדורה ישנה ולא נוחה לקריאה.

שיהיה לציבור עניין בהם, או לא מוצא דרך לבצע את עבודת ההנגשה בעצמך?

ולפרסם בכתבי עת תורניים.

שהרבנים שהעם זוכר ומוקיר יותר מכולם, הם אלה שפעלו למען עם ישראל והתפללו עליו יותר מכולם

כי הרי צדיקים השתוקקו ששפתותיהם יהיו דובבות בקבר ע"י שידברו מדברי תורתם

מי החליט במה מודדים הצלחה?!

חז"ל אמרו בגמרא שצדיקים רצו שאחרי מותם יגידו דברי תורה משמם. שזה זכות וצריך לשאוף לזה. משמע שזאת ההצלחה

יבמות צו ע"ב

"אמר רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב (תהלים סא, ה) "אגורה באהלך עולמים", וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמים, אלא אמר דוד לפני הקב"ה, רבונו של עולם, יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעוה"ז, דאמר רבי יוחנן משום רשב"י, כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר"

זה לא קשור לבריחה מכבוד בחיי חיותם.  

הם לא רצו כבוד בחייהם אבל בוודאי רצו שלפחות אחרי מותם ילמדו את תורתם ויגידו שמועות בשמם.

יש לפעמים בחינה של נסתר ונגלה. לדוגמא ר' נחמן אין הרבה שבאמת מבינים אותו לעומק. נגיד, ליקוטי מוהר"ן.

איך קישרת בין וורטים מול ירידה לעומק

לת"ח שנשכח מול זה שאומרים שמועה בשמו

לא כל מי שהתפרסם זה אחד שחידש וורטים, ומי שנשכח זה מי שירד לעומק הדברים..

אז לא הבנתי מה רצית להגיד.

קשה להוריד לאנשים פשוטים, רעיונות הלכה של ר' משולם איגר

כל מיני וורטים חסידיים יותר נתפסים ואז זוכרים את האדם שאמר אותם.

אין שום פגם ושום גאווה פסולה, במי שדחף את עצמו לתפקידים/משרות ששימשו אצלו כלי להפצת תורה ועדיין, היו כאלו שעשו כל מאמץ לברוח מכל עניין כזה, כי זו היתה הנהגתם. היו כאלו שכדברי המשנה, הכבוד רדף אחריהם (גם אם זה ציער אותם) והיו שהצליחו לברוח אפילו מכך.

אגב, זה בכלל לא אומר שלא מזכירים את דברי תורתם. מי שיכל להיות ראש ישיבה/מנהיג מפורסם אבל התחמק מכך ובסה"כ במשך כשישים שנה היה 'סתם' ר"מ ולימד גם תלמידים שבאו לביתו. יש לו אלפי תלמידים שמזכירים אותו ואת דברי התורה שלמדו ממנו - אבל 'מפורסם' הוא לא. היו בהלוויה שלו רק כמה אלפים, למרות שאם היה מסכים לקבל את אחת המשרות שרבותיו או חבריו התחננו שיקבל - כנראה שכל הישיבות היו מוציאות אוטובוסים...

שוב, לא דובר על פירסום בחיים, מדובר על ת"ח שגם אחרי מותו אף אחד לא יודע ממנו...

לפי חז"ל כנראה שיש לו איזה צער מזה.  כך משמע

אלא אם כן יש מקור שאומר אחרת שאני לא יודע ממנו. 

אפשר לא להיות מפורסם בכלל, ועדיין דברי התורה יתפרסמו בעולם כשאח"כ יגלו שהוא היה ענק ורק הסתיר את עצמו

עד כמה שידוע לי לפחות היו צדיקים כאלה

זה שלגדולים שונים, יש הנהגות שונות, מופיע אין ספור פעמים בחז"ל.

לא יתכן שכל מאמר חז"ל נגיד שלא מדובר על כולם סתם ככה מסברא כי היו כל מיני סברות אז בטח מישהו סבר אחרת..

זה לא קשור להנהגות. 

חז"ל גילו שיש מעלה ששפתותיו דובבות בקבר. אם יש מעלה כזאת וודאי שצדיק ירצה אותה 

שנית, המאמר שהבאת אינו הלכה, הוא אגדתא שמתארת מעלה מסויימת. אין לי מושג, למה צריך למצוא מאמר חולק.

שלישית, חז"ל הן במקורות הנגלה והן בזוה"ק מלאים ממעלת הצדיקים הנסתרים. אז נכון שאלו שמוזכרים, הם אלו שמישהו גילה, אבל ברור ופשוט שיש עוד רבים שאיש לא פרסם.

כך הוא כתב למעלה: "יש ענקים תורניים שאף אחד לא יודע עליהם" 

על זה אני מדבר, וכנראה על פי חז"ל יש להם צער מזה..

ברור שזה לא הלכה כי אין לזה שום מעשה בפועל, זו מעלה שקיימת לת"ח שנפטר ואפילו חלק מהתכלית

נפקא מינה שצריך להתפלל על זה. 

(עיין גם בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ז אות ד שמדבר על זה)

אולי אנחנו חולקים בהגדרת צדיק נסתר, 

לדעתי צדיק נסתר זה אחד שהסתיר את עצמו כל חייו, אבל השאיר ספרים או אמר דברי תורה שיגלו אותם אחרי מותו.

ואם יש כאלה שאיש לא פירסם (לפי הבנתי עד כה) כנראה שיש להם צער מזה.

אחד, אלא בקושי מכירים.

ברור לי שכאשר אנשים גדולים עוסקים בתורתם ברצינות של היותר נסתרים, זה שווה פי אלף מכל מיני וורטים פופולריים.

כי כעומק התורה כך עומק השכר.

חוץ מזה שיש נסתרים שמלמדים תלמידים, ותורתם טבוע בכתבי תלמידיהם.

בכל מקרה צדיק אחד הרוויח ששפתותיו דובבות בקבר ואחד בקושי לומדים אותו

ודי ברור שספריו של המפורסם הגיעו גם ללמדנים הרציניים.  (ואם הם עמוקים מובן למה אין להמון עם עסק בהם)

הזה העיקר העומק, כך גם בעולם הבא.

אז אם צדיק השאיר תורה עמוקה יותר, אז שפתותיו שדובבות בקבר יהיה להם ערך יותר עליון, גם אם פחות יעסקו בזה.

שמי שספריו מפורסמים יותר זה כי הוא כתב דברים פחות עמוקים מזה שלא התפרסם?

לא נראה לי שזה נכון... 

ואם לא לזה התכוונת

אז אנחנו מדברים על שני צדיקים שכתבו דברים עמוקים רק שהאחד התפרסם והשני לא

וחוזרים לעניין של החיסרון... זתומרת לא ממש חיסרון, אבל הוא היה רוצה שיותר ילמדו אותו

יכולים להיות שובבות בקבר גם אם לא התפרסם כל כך.

אבל נראה לי שיש עוד פרמטרים לפרסום.

אבל משמע לי מחז"ל שעדיין כל ת"ח היה רוצה שלאחר מותו תורתו תתפרסם כמה שיותר

נכון שכן לומדים ויש לזה ערך עם העומק והכל...אבל אם שפתותיו דובבות זה טוב לו, וודאי שירצה יותר ויותר.

לא כך?

תרל"ח

ב"ה ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. ואלה מוסיף על הראשונים שכ' אלה תולדות השמים והארץ בהבראם באברהם. ועתה ניתוסף קיום בעולם בבחי' יצחק כמ"ש ז"ל שאברהם תיקן את העולם בבחי' אהבה וחסד. ויצחק בבחי' יראה ומדה"ד. וראינו שעיקר הבירור נעשה ע"י יצחק שממנו נבררו יעקב ועשו כל אחד להיות בפ"ע. למדנו שהיראה היא העיקר. אמנם עיקר היראה היא הבאה ע"י אהבה. ומזה נולד נקודה של אמת. וז"ש אברהם הוליד את יצחק. כלומר שע"י שיראת יצחק באה מכללות אהבה של אביו. עי"ז נולד ממנו יעקב. וכל אלה הענינים צריך כל איש ישראל בפרט ג"כ לתקן עצמו שהוא עולם קטן בכל המידות. וכ' וכל הבארות כו' סתמום פלשתים. וישב יצחק ויחפור כו'. וכ"ז הי' כדי שיצטרך יצחק לתקן העולם בבחי' השייכה אליו. לכן נסתם דרכו של אאע"ה לפי שעה. אעפ"כ ע"י עבודת יצחק אבינו במדה"ד נתעורר גם בחי' אברהם. כמ"ש וישב בחי' תשובה כו'. ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו. לברר שאח"כ חזרו גם הארות הראשונים שתיקן אאע"ה. וכן נוהג בכל איש שאחר שמתקן עצמו בבחי' אהבה. נסתם הדרך. כדי שיצטרך לתקן שאר המידות. ואח"כ חוזרין כל הארות ויגיעות הראשונים לטוב:

= לפעמים יש דרכים של צדיקים שהולכות לאיבוד, לפעמים הן גם חוזרות ומתגלות על-ידי צדיק אחר

(ידועים הרבה צדיקים שהתורה שלהם לא מפורסמת כשלעצמה אבל העניין הוא שהם השפיעו על התלמידים שלהם)

בהחלט יש ערך ללומדים תורה בצינעה, יש ערך לבריחה המוחלטת מן הכבוד. יש בחז"ל מקורות רבים על צדיקים נסתרים וערכם הגדול.

אין לי מושג מה אתה רוצה

נכון יש ערך ללומדים בצנעא ויש ערך לבריחה מוחלטת מן הכבוד - עד כאן אמת ויציב!

אבל כל זה בחיים.. לאחר המוות זה הפוך - יש ערך שילמדו את התורה שאותו ת"ח גילה/כתב בצינעא בחייו.

לא שמעתי על צדיקים שלא רצו להתגלות גם אחרי המוות.  ככה משמע 

אני יודע מה שחז"ל אמרו.. יש לך מימרא שמוכיחה אחרת תביא, בשמחה

אין שום הדרכה של חז"ל שאומרת שאדם צריך לשאוף שיכירו אותו ואת גדלותו. הבאץ אגדתא אחת, שאפשר להבין אותה אחרת לגמרי מההדרכה שהוצאת ממנה, אבל גם אם כדברך - יש בגדולי ישראל הנהגות שונות.

לעומת זאת יש אין ספור מקורות מחז"ל ומגדולי כל הדורות, על צדיקים/תלמידי חכמים נסתרים, שעשו הכל כדי להצניע את תורתם.

אין לי מה להוסיף יותר

אם אתה לא רוצה להגיב יותר - זכותך בהחלט. 

אבל קח בחשבון שביקשתי שתביא מקורות או סיפורים ולא הבאת - רק אמרת שישנם...

חבל שאתה דן לכף חובה ככה סתם בלי סיבה.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.