כי ברור שהבבא סאלי לא התפרסם בזכות ספרים שכתב

סאלי התפרסם מסיבות אחרות שאני לא יודע בדיוק, כי אני פשוט פחות מכיר.

מעניין מה אתם חושבים.

הבבא סאלי התפרסם בעיקר כי הברכות שלו התקיימו

יש איזו תורה של ר"נ בליקוטי מוהר"ן שמדברת בדיוק על הנושא הזה אני פשוט לא זוכר איפה

יש אחד שעוסק ממש בנושא הזה אבל שכחתי איפה

שנשכחו.

חלק חשוב ב'עבודת ה' שלי זה ה'מת מצוה' כביטוי ספר חסידים:

1. להחיות מצוות פחות מצויות

2.לפרסם חידושים על חלקי תורה פחות ידועים.

3. לגלות רבנים שנשכחו.

4. לגלות ספרים שנשכחו.

5. לדאוג ליהודים שנשכחו.

היא לא בהכרח קשורה לשאלה למה הם נשכחו

אם תמציא סגולה מוזרה שקשורה לאותו רב נשכח, ותצליח להפיץ אותה, ייתכן שזה יעלה אותו למודעות, אבל לא בהכרח יהיה לכך ערך.

הייתי מציע שתחפש, מי יוכל להפיק תועלת מהתורה של אותם רבנים, מה מונע ממנו כעת להפיק את אותה תועלת, ואיך אפשר לפתור את הבעיה.

למשל - ייתכן שיש לאותו רב חידושים שהלמדנים יוכלו להפיק מהם תועלת, אבל הם מתחבאים בתוך מערכות ארוכות, וכמעט אף אחד היום לא לומד ספרים כאלה.

ייתכן שיש לאותו רב הדרכות חשובות בעבודת ה', אבל הם מפוזרים בתוך דרושים בסגנון כזה שאנשים לא מתעניינים בו היום.

ייתכן שהספרים של אותו רב חשובים וכתובים בצורה בהירה, אבל קיימים במהדורה ישנה ולא נוחה לקריאה.

שיהיה לציבור עניין בהם, או לא מוצא דרך לבצע את עבודת ההנגשה בעצמך?

ולפרסם בכתבי עת תורניים.

שהרבנים שהעם זוכר ומוקיר יותר מכולם, הם אלה שפעלו למען עם ישראל והתפללו עליו יותר מכולם

כי הרי צדיקים השתוקקו ששפתותיהם יהיו דובבות בקבר ע"י שידברו מדברי תורתם

מי החליט במה מודדים הצלחה?!

חז"ל אמרו בגמרא שצדיקים רצו שאחרי מותם יגידו דברי תורה משמם. שזה זכות וצריך לשאוף לזה. משמע שזאת ההצלחה

יבמות צו ע"ב

"אמר רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב (תהלים סא, ה) "אגורה באהלך עולמים", וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמים, אלא אמר דוד לפני הקב"ה, רבונו של עולם, יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעוה"ז, דאמר רבי יוחנן משום רשב"י, כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר"

זה לא קשור לבריחה מכבוד בחיי חיותם.  

הם לא רצו כבוד בחייהם אבל בוודאי רצו שלפחות אחרי מותם ילמדו את תורתם ויגידו שמועות בשמם.

יש לפעמים בחינה של נסתר ונגלה. לדוגמא ר' נחמן אין הרבה שבאמת מבינים אותו לעומק. נגיד, ליקוטי מוהר"ן.

איך קישרת בין וורטים מול ירידה לעומק

לת"ח שנשכח מול זה שאומרים שמועה בשמו

לא כל מי שהתפרסם זה אחד שחידש וורטים, ומי שנשכח זה מי שירד לעומק הדברים..

אז לא הבנתי מה רצית להגיד.

קשה להוריד לאנשים פשוטים, רעיונות הלכה של ר' משולם איגר

כל מיני וורטים חסידיים יותר נתפסים ואז זוכרים את האדם שאמר אותם.

אין שום פגם ושום גאווה פסולה, במי שדחף את עצמו לתפקידים/משרות ששימשו אצלו כלי להפצת תורה ועדיין, היו כאלו שעשו כל מאמץ לברוח מכל עניין כזה, כי זו היתה הנהגתם. היו כאלו שכדברי המשנה, הכבוד רדף אחריהם (גם אם זה ציער אותם) והיו שהצליחו לברוח אפילו מכך.

אגב, זה בכלל לא אומר שלא מזכירים את דברי תורתם. מי שיכל להיות ראש ישיבה/מנהיג מפורסם אבל התחמק מכך ובסה"כ במשך כשישים שנה היה 'סתם' ר"מ ולימד גם תלמידים שבאו לביתו. יש לו אלפי תלמידים שמזכירים אותו ואת דברי התורה שלמדו ממנו - אבל 'מפורסם' הוא לא. היו בהלוויה שלו רק כמה אלפים, למרות שאם היה מסכים לקבל את אחת המשרות שרבותיו או חבריו התחננו שיקבל - כנראה שכל הישיבות היו מוציאות אוטובוסים...

שוב, לא דובר על פירסום בחיים, מדובר על ת"ח שגם אחרי מותו אף אחד לא יודע ממנו...

לפי חז"ל כנראה שיש לו איזה צער מזה.  כך משמע

אלא אם כן יש מקור שאומר אחרת שאני לא יודע ממנו. 

אפשר לא להיות מפורסם בכלל, ועדיין דברי התורה יתפרסמו בעולם כשאח"כ יגלו שהוא היה ענק ורק הסתיר את עצמו

עד כמה שידוע לי לפחות היו צדיקים כאלה

זה שלגדולים שונים, יש הנהגות שונות, מופיע אין ספור פעמים בחז"ל.

לא יתכן שכל מאמר חז"ל נגיד שלא מדובר על כולם סתם ככה מסברא כי היו כל מיני סברות אז בטח מישהו סבר אחרת..

זה לא קשור להנהגות. 

חז"ל גילו שיש מעלה ששפתותיו דובבות בקבר. אם יש מעלה כזאת וודאי שצדיק ירצה אותה 

שנית, המאמר שהבאת אינו הלכה, הוא אגדתא שמתארת מעלה מסויימת. אין לי מושג, למה צריך למצוא מאמר חולק.

שלישית, חז"ל הן במקורות הנגלה והן בזוה"ק מלאים ממעלת הצדיקים הנסתרים. אז נכון שאלו שמוזכרים, הם אלו שמישהו גילה, אבל ברור ופשוט שיש עוד רבים שאיש לא פרסם.

כך הוא כתב למעלה: "יש ענקים תורניים שאף אחד לא יודע עליהם" 

על זה אני מדבר, וכנראה על פי חז"ל יש להם צער מזה..

ברור שזה לא הלכה כי אין לזה שום מעשה בפועל, זו מעלה שקיימת לת"ח שנפטר ואפילו חלק מהתכלית

נפקא מינה שצריך להתפלל על זה. 

(עיין גם בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ז אות ד שמדבר על זה)

אולי אנחנו חולקים בהגדרת צדיק נסתר, 

לדעתי צדיק נסתר זה אחד שהסתיר את עצמו כל חייו, אבל השאיר ספרים או אמר דברי תורה שיגלו אותם אחרי מותו.

ואם יש כאלה שאיש לא פירסם (לפי הבנתי עד כה) כנראה שיש להם צער מזה.

אחד, אלא בקושי מכירים.

ברור לי שכאשר אנשים גדולים עוסקים בתורתם ברצינות של היותר נסתרים, זה שווה פי אלף מכל מיני וורטים פופולריים.

כי כעומק התורה כך עומק השכר.

חוץ מזה שיש נסתרים שמלמדים תלמידים, ותורתם טבוע בכתבי תלמידיהם.

בכל מקרה צדיק אחד הרוויח ששפתותיו דובבות בקבר ואחד בקושי לומדים אותו

ודי ברור שספריו של המפורסם הגיעו גם ללמדנים הרציניים.  (ואם הם עמוקים מובן למה אין להמון עם עסק בהם)

הזה העיקר העומק, כך גם בעולם הבא.

אז אם צדיק השאיר תורה עמוקה יותר, אז שפתותיו שדובבות בקבר יהיה להם ערך יותר עליון, גם אם פחות יעסקו בזה.

שמי שספריו מפורסמים יותר זה כי הוא כתב דברים פחות עמוקים מזה שלא התפרסם?

לא נראה לי שזה נכון... 

ואם לא לזה התכוונת

אז אנחנו מדברים על שני צדיקים שכתבו דברים עמוקים רק שהאחד התפרסם והשני לא

וחוזרים לעניין של החיסרון... זתומרת לא ממש חיסרון, אבל הוא היה רוצה שיותר ילמדו אותו

יכולים להיות שובבות בקבר גם אם לא התפרסם כל כך.

אבל נראה לי שיש עוד פרמטרים לפרסום.

אבל משמע לי מחז"ל שעדיין כל ת"ח היה רוצה שלאחר מותו תורתו תתפרסם כמה שיותר

נכון שכן לומדים ויש לזה ערך עם העומק והכל...אבל אם שפתותיו דובבות זה טוב לו, וודאי שירצה יותר ויותר.

לא כך?

תרל"ח

ב"ה ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. ואלה מוסיף על הראשונים שכ' אלה תולדות השמים והארץ בהבראם באברהם. ועתה ניתוסף קיום בעולם בבחי' יצחק כמ"ש ז"ל שאברהם תיקן את העולם בבחי' אהבה וחסד. ויצחק בבחי' יראה ומדה"ד. וראינו שעיקר הבירור נעשה ע"י יצחק שממנו נבררו יעקב ועשו כל אחד להיות בפ"ע. למדנו שהיראה היא העיקר. אמנם עיקר היראה היא הבאה ע"י אהבה. ומזה נולד נקודה של אמת. וז"ש אברהם הוליד את יצחק. כלומר שע"י שיראת יצחק באה מכללות אהבה של אביו. עי"ז נולד ממנו יעקב. וכל אלה הענינים צריך כל איש ישראל בפרט ג"כ לתקן עצמו שהוא עולם קטן בכל המידות. וכ' וכל הבארות כו' סתמום פלשתים. וישב יצחק ויחפור כו'. וכ"ז הי' כדי שיצטרך יצחק לתקן העולם בבחי' השייכה אליו. לכן נסתם דרכו של אאע"ה לפי שעה. אעפ"כ ע"י עבודת יצחק אבינו במדה"ד נתעורר גם בחי' אברהם. כמ"ש וישב בחי' תשובה כו'. ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו. לברר שאח"כ חזרו גם הארות הראשונים שתיקן אאע"ה. וכן נוהג בכל איש שאחר שמתקן עצמו בבחי' אהבה. נסתם הדרך. כדי שיצטרך לתקן שאר המידות. ואח"כ חוזרין כל הארות ויגיעות הראשונים לטוב:

= לפעמים יש דרכים של צדיקים שהולכות לאיבוד, לפעמים הן גם חוזרות ומתגלות על-ידי צדיק אחר

(ידועים הרבה צדיקים שהתורה שלהם לא מפורסמת כשלעצמה אבל העניין הוא שהם השפיעו על התלמידים שלהם)

בהחלט יש ערך ללומדים תורה בצינעה, יש ערך לבריחה המוחלטת מן הכבוד. יש בחז"ל מקורות רבים על צדיקים נסתרים וערכם הגדול.

אין לי מושג מה אתה רוצה

נכון יש ערך ללומדים בצנעא ויש ערך לבריחה מוחלטת מן הכבוד - עד כאן אמת ויציב!

אבל כל זה בחיים.. לאחר המוות זה הפוך - יש ערך שילמדו את התורה שאותו ת"ח גילה/כתב בצינעא בחייו.

לא שמעתי על צדיקים שלא רצו להתגלות גם אחרי המוות.  ככה משמע 

אני יודע מה שחז"ל אמרו.. יש לך מימרא שמוכיחה אחרת תביא, בשמחה

אין שום הדרכה של חז"ל שאומרת שאדם צריך לשאוף שיכירו אותו ואת גדלותו. הבאץ אגדתא אחת, שאפשר להבין אותה אחרת לגמרי מההדרכה שהוצאת ממנה, אבל גם אם כדברך - יש בגדולי ישראל הנהגות שונות.

לעומת זאת יש אין ספור מקורות מחז"ל ומגדולי כל הדורות, על צדיקים/תלמידי חכמים נסתרים, שעשו הכל כדי להצניע את תורתם.

אין לי מה להוסיף יותר

אם אתה לא רוצה להגיב יותר - זכותך בהחלט. 

אבל קח בחשבון שביקשתי שתביא מקורות או סיפורים ולא הבאת - רק אמרת שישנם...

חבל שאתה דן לכף חובה ככה סתם בלי סיבה.

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)