היא רק שאלה:
"יצא לכם להתנהג בצורה ביזארית בדייט?
איפה עובר קו הגבול בין התנהגות מוזרה נורמטיבית ללא נורמטיבית?
זה תקין לקפץ כמו ילד בכיסא תוך כדי ישיבה כשמשהו מעניין/משמח, ללכת 3 פעמים לשירותים תוך שעה וחצי,לדבר עם תנוחות ידיים גדולות?
באמת שלא יודעת מה לחשוב נראה לי מוזר מצד שני אולי אני שיפוטית מדי?"
היא ביקשה מאיתנו לתאר חוויות שלנו (איך יצא לנו להתנהג בדייטים),
להגדיר מהו התנהגות נורמטיבית ולא נורמטיבית,
לחוות דעתינו על התנהגויות מסוימות,
ולשפוט אם היא יותר מדי שיפוטית.
וזה מה שראיתי שנעשה כאן בשרשור. לא מבינה למה זה בעיניך בריונות והתנשאות.
ספציפית לעניין השירותים, אני חושבת שהמגיבים הפרידו בין זה לשאר הדברים - כי ייתכן ומדובר במשהו רפואי ולא אישיותי.
אני לא ראיתי כאן ביטול של מה שהיא הרגישה, אלא הצעות לתת לה נקודת מבט אחרת על העניין. היא מוזמנת לקחת או לא, אף אחד לא כופה עליה. ברור שאנחנו לא מקבלים החלטות במקומה.
שוב, גם אם מה שאתה טוען שהוא אמת זה נכון (ואני לא חושבת שקראת נכון את הדברים בשרשור) - יש דרך לתווך את האמת הזאת לאחרים.
מי שאומר את האמת כפי שהוא רואה אותה בפרצוף של האחר, בלי לחשוב על הניסוח המתאים, אנחנו נוטים לקרוא לזה חוסר טאקט.