בחיים לא חשבתי לחשבן דברים כאלה..

זה מוזר להיכנס לשלפוחית של השני

בסדר?

נראה לי אבל יותר בכיוון של מוזרה נורמטיבית.

אני לא יודע מה עוד היה, ומאמין שהחשש מ"מוזרות" יושב על דברים יותר קשורים.

לא כדאי להפוך את העניין ל"חיפוש מוזרויות". בעיני זה לא תורם. אם זה מרגיש לך כמכלול משהו שלא מתאים לך, תמשיכי הלאה.

בנוסף, אני חושב שכדאי לנסות להבין מה בדיוק מפריע לך. כי אני משער לדוג' שזה שהוא הולך לשירותים הרבה זה לא משהו שבאמת מפריע לך. מה ב"מוזרויות" מפריע לך? האם את חוששת שיש דברים יותר עקרוניים שמסתתרים מאחורי? האם זה יכול להיות שבגלל הנק' מבט הראשונית שלך (שיכולה להיות צודקת לחלוטין), את דנה אותו ככה?

ובסוף האם את רואה תוחלת לקשר הזה ולמה?

בהצלחה!

ויותר משובחים.

אבל גם דברים טובים מאוד.

מה זה יכול להיות?

שאלתי את מי שיכולתי ואמרו לי שלא ככה הם התרשמו ממנו

ולעשות ממנו צחוק

לא התרשמת נקסט אבל תכבדי אותו

אני מתארת אותך מתקשרת לשאול אם תמיד הוא הולך לשירותים או תמיד צוחק

סירסלי?

אם הייתי משדכת בחור והבחורה היתה מתקשרת להגיד לי זה מוזר שהוא א. ב. ג. ד.

לא היה לי נוח בשיחה

רוצה תני לו צ'אנס או תשאלי אחרת .. מה הדברים הטובים שאת רואה בו? מה האתגרים שאת חושבת שיהיו בנינו

אבל לא להתחיל לרדת לרזולציות כאלה של הבחור הלך לשירותים הוא צוחק בקול זה מביא לי עצבים..

במקום אפשר לשאול .. איך הוא בתחילת קשר לוקח לו זמן להיפתח?

את חושבת שהוא טיפוס קולני או יותר מהשקטים?

ואולי זה הוא.

היה רק דייט אחד?

אם את מתלבטת שווה לנסות עוד, כדי להבין יותר אם ההתנהגות שהפריעה לך היא חד פעמית או פשוט ככה הוא ביומיום.

מוזר או לא זה פחות העניין... העניין הוא אם מפריע לך ואם את יכולה להיות עם זה או לא, וזה כבר תלוי רק בך.

זה אולי פחות נורמטבי אבל לגמרי אנושי ודי נפוץ כשמסתכלים על שכבת הגיל שלך ואתגרי הקשב שלהם. אנחנו בני אדם ויש לנו את האתגרים שלנו. זה בסדר.

כל דבר אפשר להסתכל עליו מכמה כיוונים, ומה שהופך משהו לבעייתי אובייקטיבית או לא זה לא רק המוזרות בעינינו ומה הפרשנות שאנחנו נותנים לזה, אלא הקשר נכון ובירור של השורש מאחורי הדברים מנקודת מבט אמיתית.

כי מה שיכול להיות מוזר בעיניי אחד, יכול להיות הטבעי והנורמלי של האחר. ונכון שיש נורמות חברתיות והכל, אבל אנחנו אנשים שונים שכל אחד יש לו גוף אחר, אופי אחר, ביטוי אחר ואנרגיה שונה. וכמו שתוכלי להגיד מי מהחברות שלך שקטה ורגועה ומי תוססת ומלאת אנרגיה שניכרת כלפי חוץ, ככה זה גם בצד השני, לכל אחד יש ביטוי אחר. וזה מה שלומדים לברר ולגלות במהלך ההיכרות ואם החיבור הזה נכון ומתאים וטוב לשניכם.

לצורך העניין בנוגע למה ששאלת, יש מי שילך הרבה להתפנות כי יש לו איזו בעיה או כי פשוט קר לו מדי או כי יש התרגשות שמשפיעה על המערכות של הגוף גם באופן כזה. יש מי שהקפיציות אצלו תעיד על משהו מורכב יותר, ויש מי שזו פשוט האנרגיה שלו שהיא יותר תוססת ומתבטאת בתנועה והוא מתרגש מדברים שמעניינים אותו, או כל סיבה אחרת. דיבור עם תנועות ידיים גדולות עלול להיראות מאיים לאחד, אבל יכול להיות פשוט ביטוי אולי לפתיחות ורוחב לב של האדם עצמו וכדו'.

נסי להתבונן בזה מנקודת מבט אחרת, לזהות קודם כל האם יש מצב שמדובר בפרשנות שאת נתת לדבר או שזה משהו שברור לך מעוד סימנים שזה מעיד על עניין אחר, ונסי לברר את זה אם בהתבוננות נוספת ואם בשאלות נכונות ורגישות שקשורות לעניין (יכולה לכוון לשאלות כאלו אם יעניין אותך) או לברר עם אדם אובייקטיבי, מה שנשמע שכבר עשית.

ותקשיבי לאינטואיציה שלך האם ההרגשה שעולה לך מולו היא שזה משהו תקין או לא. ועם ההרגשה הזו תלכי לברר בצורה אמיתית, כי היא יכולה ללמד שם משהו ולכוון לבירור נכון יותר, אם זה באמת משהו שנמצא אצלו או שאולי זה פחד או משהו אחר אצלך שנתן פרשנות מסויימת לדברים.

אחרי שתדעי מה העניין באמת, בשילוב ההרגשה שלך לגבי החיבור שנוצר ואיך השפיע עלייך, תוכלי לעמוד מול שאלות נוספות על המשך הקשר ואם מתאים לך.

היה פלוסים ?

כי נניח שהוא תקין לגמרי (זאת אומרת, אין בעיה -רצינית-)
אז קחי בחשבון הוא לא יקפוץ בכסא מהתרגשות כל החיים שלו.

למעשה, את תתגעגעי לתקופה שהוא יקפוץ כמו ילד בכיסא מדברים מעניינים ומשמחים..

כשהוא יבין מה מחכה לו בהמשך החיים כשבונים תא משפחתי.

את לא שיפוטית יותר מדי. את בסדר גמור.

אני במקומך,

-אם היו גם פלוסים- נותן עוד צ׳אנס לדייט אחד,

ואז תדעי סופית אם משהו לא מתאים לך וגם תחתכי בלב שלם.

אבל זה רק אם היו גם פלוסים.

בונוס :

גם תדעי שבאמת נתת צ׳אנס

ומי יתן שגם לך יתנו בהמשך צ׳אנס כשממש תתלהבי מבחור ואולי תלכי גם את לשיירותים 3 פעמים 

כי לא תוכל לעמוד בקסם שלו ויתכן שתלכי בצורה מזורה על ספסל.

כן, זה יכול לקרות.

הבחור המקסים קופץ רגע להביא לכם שתייה חמה ומשום מה, קיבלת מכת אנרגייה בפארק ובא לך ללכת -על- הספסל, הלוך וחזור. זה יכול לקרות.

בהצלחה.
 

שילך חמש פעמים לשירותים

שיקפץ משמחה גם מאה פעמים ..

לי זה לא נראה מוזר

פשוט תנסי לחשוב אם הרגשת נעים איתו, לא למה הוא מוזר , אלא תתמקדי בך ..

שפתחתי את השרשור

לא חוששת שהוא פה אבל קיבלתי תחושה שנגעתי כאן בנק' רגישה אצל אנשים.

אפשר למחוק .

לא "מה הוא לא בסדר" ויותר כמו "מה מפריע לך".

תקראי את התגובות פה. ותנסי להבין באמת מה מפריע לך בכל הנושא הזה. אולי תקבלי תשובה מעניינת.

את החששות המוקדמים שלי.

חששתי מראש שעלול להיות משהו ,לא ידעתי בדיוק מה.

פשוט קודם הרגשת שמשהו לא בסדר ולא ידעת מה, ועכשיו מצאת לך "סיבה" להרגיש לא בסדר.

זה לא קשור לבחור. זה לגמרי שלך.

בואי נתחיל מזה שמותר להרגיש לא בסדר עם דייט גם בלי סיבה.  אם הבחור לא מתאים לך, גם אם זה בגלל צבע שיער מותר לך להגיד לו לא.

שנית, הבטן שלך שמדברת עכשיו צריכה יחס יותר רך - מה מציק לי בו? מה לא טוב לי? למה ? (ומתי פגשתי עוד את התחושה הזו?)  וכשתקבלי תשובה לשאלה הזו תוכלי להחליט אם להמשיך או לא.

הייתה סיבה טובה מאוד לחשש שלי ( תזכור שאתה לא יודעת מי מגיבה לך ועל מי אני מדברת)

כי הוא בא מעולם שפוסל אחת כמוני נגיד ככה

אני מצידי חשבתי שאולי הוא אחר.

ופתאום ראיתי את כל הדברים האלה באדם אחד

באמת היה משהו מוזר ,היו עוד דברים שלא כתבתי,הבעיה שאני לא יודעת מה זה.

הייתי רגועה ונינוחה בדייט.

עכשאני לחוצה, אוכלת סרטים.

אולי אם מישהו היה מגלה לי במה מדובר הייתי נרגעת.

אחרי שקראתי את התגובות פה (שלמדתי מהן הרבה) חשבתי שטעיתי במה שכתבתי.

אבל עכשיו כשאת אומרת שהוא גם בא מעולם ש"פוסל אחת כמוני" זה בהחלט מחשיד, והגיוני שזו לא סתם התרגשות או מוזרות אלא משהו מהותי שלא סיפרו לך עליו.

ולכן כותב בעדינות.

אם זה העולם החרדי והעולם שבו פוסלים אותך, זה לגמרי מצדיק הבנה עמוקה יותר. לצערי יש שם תופעה שבה מפנים בחורים "קשי שידוך" לעולם הדתי לאומי בתקווה ששם זה יעבוד יותר בקלות.

חלק מהאנשים שמופנים הלאה הם אנשים נפלאים, וחלק... ובכן... קצת יותר מורכב.

אבל זה לא קשור לנושא שכתבת עליו שם. יש אנשים עם רגשות עזים יותר או תגובות גוף קצת יותר דומיננטיות. אפשר להחליט שזה לא מתאים לך (וזה בסדר גמור) ואפשר להגיד שהאישיות שלו שווה את זה.

לגבי החשד למה הוא מסכים להיפגש אתך שראיתי שהעלת בשרשור אחר וכנראה לזה התכוונת לגבי אימות החשדות(?) - לדעתי את יכולה לשאול אותו ממש באופן ישיר מאיפה מגיע הרצון להיפגש לאו דווקא בתוך המגזר / לא בדיוק עם הטייפ המצופה ממנו.

אנשים צריכים להרגיש בנח לשאול -הכל- בפורום (טוב, כמעט הכל)

על ידי כמה אנשים שחושבים שהם יודעים הכל והאמת מונחת אצלם בכיס. ההתנשאות הזאת פשוט מעלה ריח צחנה. איכס.

במקום להתייחס לגופו של עניין, האם זה מוזר או לא, את מקבלת הרצאה על מה חסר לך במידות. כאמור, איכס.

לק"י

אם יש הודעות מסויימות שאתה חושב שהן בעייתיות, בבקשה תדווח לנו ואנחנו נחליט מה לעשות.

מי שלא נעים לו בפורום, לא חייב להיות פה.

(גם אשה חייבת במאה ברכות, והילקוט יוסף כותב כך. זה עוד התנגשות מעשית עם הטעות שלו שאשה לא חייבת בשלוש תפילות רק אחת. איך אשה נורמלית תצליח להגיע ל100 ברכות, אם היא לא מתפללת 3 תפילות? סתם הערתי כי היה שרשור בנושא)

סתם ככה, כצופה מהצד פה, אתם קוטלים ולא נעימים לפעמים בלי סיבה. לא מכבד ולא מאפשר לפורום להיות נעים ומזמין.

לשאלתך, לי נשמע מוזר ובהחלט הייתי מבררת טוב טוב *לא דרך מי שהציע* אלא באופן עקיף דרך אנשים שמחוייבים אלייך, על האדם הזה.

מתקשרת ישר בלי הודעה לפני ואומרת שאני רוצה לברר על איקס. ואז םותחת טוב את האוזניים לשמוע האם הם משתהים בתגובה או דוחים אותך בתירוץ לא מוצלח. או לחילופין ישר משבחים אותו

אחכ הייתי מבקשת שיספרו עליו, ובסוף שואלת ישירות:

איפה היית ממקמת אותו על הציר בין בחור בוגר ורציני לבחור קליל וספונטני? שומעת ומבקשת דוגמה.

אחכ-

תראי יש לי הרבה ספקות לגבי,הקשר. אני חוששת שיש לו לעיתים התנהגות פחות מקובלת. ילדית אולי. את יודעת על מה אני מדברת?

להקשיב טוב. זו המילה. לרוב מהשקט ביו השאלות תגלי יותר מהמילים עצמן.

כנל- ידוע לך על בעייה רפואית שהוא מתמודד איתה? עוד משהו חשוב שכדאי שאדע?

מאשר חיפוש זוגיות.

פחות התחברתי. למרות שהכוונה שלך ברורה וחיובית.

אמון, רצון טוב ותקשורת טובה פותרים את רוב האתגרים.

אני בעד לערב צד שלישי (שלא קשור לצד השני) 
-שיחזק אותך- -ויחדד אותך- לגבי מה לבדוק ואיך לבדוק ומה לעשות. איך להערך. איך להתמודד.בכל תהליך הפגישות.

אגב, לדעתי זה גם טוב כשיש זוגיות ונישואים. מישהו שיחזק אותך אבל לא יתנהג כמו בורר או שופט בזוגיות. את זה -אתה- צריך לעשות (מי שמתייעץ)

באמת לא הכי נעים..

המקרה הזה גם לא שגרתי באפשרויות הבירור ולא מעוניינת לפרט למה.

בקיצור ,קצת אכלתי אותה ,ואצטרך כנראה קצת להמר.

כי אנשים לא מבינים שהחיים הם כאלה

ולאנשים יש צורך לחייך או לצחוק או לשתות או ללכת לשירותים

הכל לגיטימי זה ממש לא הופך אותו למוזר

וחלק מהעניין זה להבין לא למה האחר מוזר

אלא מה הצורך שלי , למה אני הרגשתי לא בנוח?

אולי הרגשתי לא בנוח לחכות לו הרבה זמן? אולי הרגשתי שהוא לא שומע אותי?

ואם זה מעליב אני באמת לא מבינה ..

מה שלי נראה ממש רחוק מהמציאות 

זה להתקשר לשדכנית ולשאול אותה אם יש לו בעיה רפואית ..

לאן נסעת דעי את מקומך

מניסיון של כמה הצעות שידוך לחברות כמעט לכל אדם יש לו אתגר כזה או אחר 

וכל אחד חושב ששלו הכי גרוע 

אחד פצע אחד כאב ברגל אחד חרדה אחד בטן

שאלה תמימה שלך יכולה לפגוע עד מאוד באחר

ואני באמת חושבת שמי שכל דבר קטן גורם לו לפסול שלא יצא לדייט ..

ובמקום לחשוב למה האחר לא טוב / מוזר 

צריך לשאול איזה חוסר שלי לא נראה 

השאלה הזו הרבה יותר מדויקת גם להמשך .. אם לא איתו אז אחר

רשמתי את זה מלא פעמים

מותר לה להרגיש את שלל הרגשות שהיא מרגישה

וטוב שהיא מקשיבה להם

מה שעדיף לא לעשות זה להתרכז בשני במקום מה אני מרגישה כי זה יוצר בסוף יותר נזק מתועלת

מותר לה להרגיש מה שבא לה,

ומותר להעיר לה על זה.

ומותר לחשוב שזה לא מתאים.

ומותר הרבה דברים.

לא כל מה שמותר זה חכם ונכון לעשות.

מותר..

החבר של זכותי

תשומת הלב. זה בד"כ יהיו אותם אנשים שכאשר לא סוברים כמותם אז אתה כנראה לוקה במידות שלך ומשהו חסר אצלך בעבודת ה'.

שוב, מחזק ורק אוסיף לפותחת, לגיטימי לגמרי מה שאת מרגישה, אל תתני לקולות פה לגרום לך להרגיש שאת לא בסדר.

כן זה מוזר שהוא קופץ מהכיסא כמו ילד מאושר או משמחה.

כן זה מוזר לדבר יותר מדי עם הידיים ולעשות תנועות מוגזמות.

אני לא יודע לגבי שירותים(יכול להיות מהלחץ), אבל זה כבר שלו ואני לא נכנס לו לגוף.

ולכל אותם שאומרים לך שאת לא בסדר בצורה כזו או אחרת, תציעי להם לצאת עם הבחור או אם בחורה דומה, לשבת במסעדה או במקום עם הרבה אנשים ונראה איך הם ירגישו כאשר הם יעשו את מה שתיארת. קל לדבר כצדיק מהצד, אבל כל מה שתיארת שהרגשת לגיטימי ובאמת מוזר וראוי ליחס מיוחד, ולא לביטול בטענה שאת צריכה לעבוד על המידות או לבחון קודם את עצמך כמו שקיבלת מהרבה כאן. בהצלחה.

אני לא חושבת שזה יפה להתקשר לשדכן או לשדכנית

ולהגיד לה הוא תמיד צוחק בקול? הוא תמיד הולך אלף פעמים לשירותים?

אלא (בפעם המיליון שהסברתי)

הוא בחור קולני? או שקט? הוא מרגיש בנוח מהר או לוקח לו זמן להתפתח?

היית שמח אם היו מדברים עליך ככה? כי אני לא

ואני כן חושבת שהוא לא רלוונטי אלא היא החשובה היא הרלווטנית

מה אני הרגשתי ?? הרגשתי שקופה ? הרגשתי שהוא רואה אותי?

מה כל זה גרם לי להרגיש ובזה להישאר לא להיתקע בו

ואין בזה שום פסול

איזה בשבילי אתה יודע כמה זמן אני מחכה פה בתור כולם עוקפים אותי

הלוואי בשבילי

אם הצד השני מפרש התנהגות שלי כביזארית. 

אני יודעת בוודאות שלפעמים התשובה היא כן.

נורמטיביות זה עניין יחסי. מה מקובל בחברה. מה שמקובל אצלי, זה לא בהכרח מה מקובל אצל אחרים.

לדוגמה, דיברתי פעם עם מישהי ממגזר אחר, והיא סיפרה ששם המדוייט מגיע (ועדיף בידיים מלאות) לבית ההורים עם רכב, עולה להגיד להם שלום, ואז לוקח את המיועדת לדייט.

אם מישהו בדייט ראשון היה דופק בבית של ההורים שלי (ועם שי כלשהו) - הייתי חושבת שהוא ממש מוזר.

לגבי מה שאת מתארת, אני חושבת שנכון לשאול: מלבד הדברים שמרגישים לך חריגים, האם השאר סבבה?

אם כן, לנסות שוב, ואולי לבחור תפאורה יותר נינוחה לדייט, אולי מקום שקט יותר, עם פחות גירויים. דייט בסופו של דבר זה רגע בחיים, ואולי המעטפת של הרגע ההוא גרמה למשהו לא רגיל אצלו.הואם זה עדיין ממשיך, והשאר עדיין סבבה - אפשר לנסות לברר מול מכרים שלו, או אולי לפתוח ישירות מולו (כמובן ברגישות ועם טאקט).

אם לא - אז את לא רואה כאן פוטנציאל, אז למה להמשיך?

מעבר לעניין האובייקטיבי (אם בכלל יש דבר כזה בפרשנות של מה מוזר) - יש את העניין הסובייקטיבי. איך זה זה גורם *לך* להרגיש. ולדעתי, אם את מרגישה שלא בנוח בדייטים - זה לא קשר שראוי לפתח. בלי קשר אם אדם אחר היה מרגיש בנוח באותה סיטואציה.

אנשים טובים,תודה לכל מי שניסה לעזור.

למדתי מהאירוע שהפורום הוא  מקום אחרון להתייעצויות מהסוג הזה מכמה וכמה סיבות

יש הרבה אנשים שחווים דחיות ,תסכולים, כאבים ומה לא

ואנשים טובים שרוצים לגונן על אחרים וכו

ראיתי פער גדול בין ההתייחסות כאן לאנשים שמכירים אותי.

המסקנה שלי היא שאם אתה או את בעלי מודעת עצמית סה"כ טובים שלא מחפשים כל היום מה לא בסדר אצל אחרים תהיו קשובים מאוד לעצמכם. וכן, יש מציאות של התנהגות מוזרה ואפילו מופרעת.

ה' עזר ושמעתי על הבחור דברים מלחיצים ומבחילים ברמות.

אל תתנו לאף אחד לכבות את החושים הטבעיים והבריאים שלכם,לא משנה כמה ינסו להטיף לכם.

עברתי על התגובות הבאמת יפות ופשוט ידעתי שרובן  לא רלוונטיות אבל לא ידעתי מה בדיוק ראיתי.

ממליצה בחום להייעץ עם מי שמכירים ורוצים נטו בטובתכם בלי רעשי רקע.

תודה ובהצלחה לכולם.

ואתה מאלו שעליהם היא מדברת..

"הלך 3 פעמים לשירותים?!" כן אחי 3 פעמים ככה היא כתבה.

"אף פעם לא חשבתי לחשבן דברים כאלה" , וואו איזה צדיק אתה.

אז אם מישהי תקום 70 פעם לשירותים בפגישה של שעתיים זה לא יהיה מוזר בעיניך? אם לא, קטונתי, אבל כנראה שכן אז אל תתחסד על חשבון אחרים.

וזה מייאש לכתוב את זה כל-כך הרבה פעמים

רשמתי תקשיבי לעצמך מה את מרגישה את העיקר פה ולא הוא

מה את חווית

חבל מאוד שאת זה לא ראית.

את תראי שכולם כמעט מסכימים שאין כזה דבר התנהגות מוזרה אובייקטית ושהכל בעצם  סובייקטיבי ועם זה אני לא מסכימה בכלל. וכשהרבה מאוד אומרים שזה לא קיים זה עלול לערער, ב"ה זה לא קרה אתי אבל עם אחרים אולי כן. אני חושבת שאם כל אחד מאיתנו יהיה אמיתי עם עצמו עד הסוף בלי כל מיניב שיקולים  שיכולים להשפיע איך נכון להגיב בפורום עם כל המשמעויות וההשפעות של זה הרובלפחות  יסכימו שיש חריגויות אובייקטיביות.

בנוסף אני מכירה בחיוב שבלדבר על מה אני הרגשתי ,צריך לשים לב טוב שיש בזה גם חסרונות במיוחד אם מקצינים עם הגישה הזאת

יש בזה משהו מטשטש בין בריא לחולה.

למשל מה תגידי על מישהי שעברה הטרדה מינית? תדברי רק על מה שאת מרגישה ולא על הפוגע?

יש מציאות שצד אחד בסדר מכל הבחינות רגוע ושליו והצד השני מופרע. אפשר וצריך לומר את זה.הסיטואציה לא חישיבת להיות קיצרנית כדי 

הגישה היא שהצד השני לא רלוונטי

אלא מה את מרגישה ..

נניח מישהו מסתכל עליך  וחברה שלך חושבת שזה בסדר

מבחינתי נניח זו כן הטרדה

אז אני העניין פה

העניין איך אני מרגישה ומה אני חווה לא מעניין אותי מה היא חושבת..

ואם לא אהבתי את זה אז לא אהבתי את זה

ויהיו לזה השלכות

כנ"ל פה אמרתי תעזבי אותו ,תתמקדי בך רגע,מה אכפת לך ממנו? את העניין  תשאלי את עצמך מה הרגשתי במהלך הדייט

המפגש נועד כדי לבדוק אם יש התאמה

לכן חושי הביקורת  חייבים לפעול,

ברור שלא לחפש בכח מה לא בסדר.

הגישה של לומר מה הרגשתי טובה כשכבר יש קשר ויש מחויבות ועוד יותר כשנשואים אבל אסור לקדש אותה כאילו זאת דת שאסור לזוז ממנה ,והאמת שזה גם קצת נוגד את הנטייה הטבעית שלנו.

אני מאמינה שרוב מי שאחז בגישה שמוזרות זה עניין סובייקטיבי בלבד לא באמת אוחז בזה, יש חריגויות אובייקטיביות. אני מבינה גם את המורכבות להגיב "נקי" בפורום שכזה, יש רגישויות יש שיקולים כאלה ואחרים ,יש התמודדויות ,יש אנשים שמכירים אחד את השני וכו.

אפשר להסתכל מה קורה סביבנו ולשאול "מה קורה? מה אני רואה? מה זה?".כשאומרים את זה לא צריך ישר לרוץ לפרשנות שיש עין רעה,רכילות וכו.

לפעמים שאלה היא שאלה.

בסך הכל חושבת שאת צריכה להתמקד בעצמך

זה יתן לך תשובות יותר מדויקות ..

והוא לא מעניין מעניין איך את הרגשת לאור מה שהיה לך בדייט

כל השאר לא רלוונטי.. לא מעניין אם מוזר או לא

הגעתי למסקנה שאת צודקת.

חבל שפתחתי את השרשור הזה,אשתדל לא לחזור על הטעות הזאת יותר.

סליחה ממי שאולי החלשתי באופן כזה או אחר.

בהצלחה לכולם. שבת שלום.

אני מניחה שכולנו יכולים להסכים שיש חריגויות שהן אובייקטיביות - אבל אם היה מדובר בחריגה כזו, כנראה לא היית שואלת אותנו אם זה נורמלי, כי היה ברור לך שזה חריג.

ברגע שזה לא חריג, ויש שטח אפור, וברור שאנחנו לא יודעים מספיק מה ההקשר ומיהם האנשים - אין לי דרך לדעת.

בהודעה שלך שאלת מה זה נורמטיבי - אז עניתי שזה לא ברור ותלוי תרבות. האם יש התנהוגיות שמוזרות בכל תרבות? כן, אבל אז כנראה שלא היית שואלת.

אז המימד האובייקטיבי לא קיים כאן מבחינתי בגלל שאין לנו את כל המידע.

אבל מעבר לזה, יש אנשים שבעיני הם חריגים (מבחינת התנהגות) והם נשואים.

כלומר זה שאדם מתנהג באופן חריג, זה לא בהכרח עילה בעיני להיפרד. הדגשתי בהכרח, כי לאחרים זה כן יכול להיות סיבה - זה לא שכל מי שחריג לא ראוי לנישואין לדעתי.

הכי קל להגיד - הוא מוזר, למה בכלל לנסות שוב? אבל אם את כותבת כאן, וזה לא ברור לך, כנראה שיש לך ספק כלשהו, ועל הספק הזה באתי לכתוב.

בע"ה שהבחור הבא שתפגשי יהיה מדויק לך! ובלי עוד התנסויות פחות נעימות

הפוך, אמרו לדייק יותר. נשמע סביר ששמעת עליו דברים יותר גרועים בעיקר בגלל הרקע שלו המסתיר או מה שלא יהיה.

מי הם שיגידו לה או ידייקו לה מה היא הרגישה?

היא באה ואומרת לך הרגשתי x , הם באים ואומרים לא לא, הרגשת y תקשיבי לנו.

איך זה לא התנשאות? איך זה לא ביטול שלה? מי הם שיבואו לדייק מה היא הרגישה, מה חוויתם את הדייט ברוח הקוטג' שלכם?

לק"י

יענו לו מה שהוא רוצה לשמוע.

יש פה אנשים שונים עם דיעות שונות.

לא קראתי את כל השרשור, אבל לא ראיתי פה משהו פוגע או מזלזל כלפיה.

ובאה אליי בתלונות וטענות כאילו פגעתי במישהו, שוב כנראה אותם "צדיקים" פנו אלייך בטענות שווא.

שימי לב שאני לא היחיד שטען שהתגובות פה מאוד מבטלות וגורמות להרגשה לא נעימה בפורום, זה שאמרתי להם את זה בפנים כמו שצריך? אני חושב שאם הם כותבים הם צריכים להיות מספיק חזקים להתמודד עם תגובות נגד בדיוק כמו שאמרת, יש לי דעות שונות ואני אומר להם את זה בפנים, מי שלא מתאים לי איך אמרת מוזמן לא להיות פה לא ?

לק"י

התחושה שלי כשקראתי את ההודעות שלך היתה שאתה מנסה להשתיק את מי שלא הסכים עם הפותחת.

גם דיעות שונות צריך לדעת איך לומר.

אפשר להגיד "אני לא מסכים עם זה, לענ"ד זה כך וכך", ואפשר להגיד "איזה דבילי מה שכתבת".

בכל מקרה, תלונות על הודעות נעשות בכפתור "דווח". 

על מה שהוא כתב..ממש מרגיש שאת חלק משליטי /צדיקי הפורום שמשתיקים אחרים כשמשהו לא נראה להם, אחרי שתקראי את כל ההודעות אקבל את מה שאמרת שאני מבטל אחרים, עד אז אין לך זכות לומר זאת כאילו אני תקיף והם צדיקים שוחרי שלום.

שוב אני אדגיש, אני לא מתכוון ללטף אף אחד או להגיד בצורה עדינה מה שנראה לי שצריך לומר בפנים כמו שהוא. ואף פעם לא עשיתי את זה בצורה שמקללת מישהו אחר, באמת מספיק עם ההתקרבנות הזאת, מי שלא מתאים לו מה שאומרים בדיוק כמו שאמרת שלא יהיה פה. לא תשתיקי את הדעות שלי בטענה שאני לא נחמד. כשבתכלס את פשוט מנסה להשתיק אןתי כי אני לא חושב כמוך וכמו שליטי הפורום.

מעולם לא הייתי שליטה פשוט

אני רוצה לדעת אם מביאים לי מתנות

זה לא כאילו שכל מי שנשוי צדיק ולא מדבר לשון הרע, ולהפך.

ובעיני ההודעה הזאת פוגענית.

אז בטח את גם חושבת שההודעה שלה

"לדעתי מיותר לדבר עליו לשון הרע" היא מאוד פוגענית, או שלא כי לא קראת כי את טורחת להוכיח לי כמה אני טועה במקום לפקוח עיניים.

הגבתי את מה שהיא הגיבה וסך הכל מה שאמרתי זה על המשקל של מה שהיא אמרה, "אין טעם לדבר על אחרים" לא ? דיבור עליהם זה לשון הרע. לא אמרתי שום דבר לא בסדר, ואם את חושבת שכן, אז בהכרח מה שהיא כתבה גם לא בסדר.

אבל אני לא מצפה ממך להודות בזה כי "אחוות נשים" או איזו שטות שלא תהיה שמסנוורת אותך.

ונראה לי שאתה מפספס משהו בקריאה. (וזה בעיני דרך יותר נחמדה לכתוב שכנראה אתה לא טורח לפקוח עיניים ולהבין מה שכתוב בהודעות).

מישהו הגיב שהדברים שהיא כתבה מוזרים.

הפותחת הגיבה שיש עוד דברים מוזרים, אבל יש גם דברים טובים, ושהיא ניסתה לברר.

הפי כתבה שאם היא לא התרשמה מהבחור, שלא תדבר עליו לשון הרע עם אחרים אלא תעבור הלאה.

אתה לעומת זאת הרגשת צורך לחלק להפי הוראות במי היא צריכה להתעסק, ולהדריך אותה בזה שהלשון הרע שלה לא תוביל אותה לזיווג.

לא מצאתי ציטוט כזה בהודעות כאן בשרשור ("אין טעם לדבר על אחרים").

והמשקל של מה שהפי כתבה שונה לחלוטין לדעתי ממה שאתה כתבת.

זה יפה שאתה חושב שמה שאתה טוען זה אמת ואובייקטיבי, אבל אם אני טוענת משהו זה בגלל שאני אישה או שאני מסנוורת.

לא חושבת שיש לפורום הזה שליטים\צדיקים. יש אנשים שמתנדבים מזמנם החופשי כדי לנהל את הפורום.

אין לי שום רצון שכולם כאן יחשבו כמוני.

לדעתי, גיוון הקולות הוא מה שנותן את היופי שיש כאן בפורום.

אני מסכימה עם יעל - זה לא שקראת למישהו דבילי, זה לא מה שהיא כתבה.

היא מתכוונת לזה שגם דרך וצורה להגיד את הדברים, והציגה דוגמה לאיך אפשר לומר את אותה האמת, אבל זה נשמע אחרת לחלוטין בצד השני. והצורה שבה בחרת להגיד דברים כאן לא נחמדה. זה לא אומר שדעתך לא חשובה.

יש גם הבדל בעיני להגיד את הדעה שלך, לבין לבטל דעות של אחרים. ולא אני קראתי כאן לאחרים בריונים ומתנשאים.

ולגבי מה שכתבת, גם לי אין עניין שיחשבו בדיוק כמוני, מה אני מדבר עליו זה אנשים שמבטלים אחרים ואז הולכים ומחזיקים מעצמם צדיקים. מה הפותחת בסך הכל אמרה? דבר לגיטימי לחלוטין, והצדיקים מיד מבטלים, בטענות שאת לא יודע מה הרגשת וכל מה שנאמר פה מקודם, אין טעם לטחון מים.

קראתי להם בדיוק מה שהם. איך זה לא ביטול להגיד לה "3 פעמים לשירותים?!" בזלזול כזה, לא ראיתי אף אחד מכם קם להגיד לו להפסיק לבטל כי אתם חושבים כמוהו. וזה בסדר, פשוט לא להיתמם ולהגיד שאני תקיף כי לא נוח לכם לשמוע אמת.

היא רק שאלה:

"יצא לכם להתנהג בצורה ביזארית בדייט?

איפה עובר קו הגבול בין התנהגות מוזרה נורמטיבית ללא נורמטיבית?

זה תקין לקפץ כמו ילד בכיסא תוך כדי ישיבה כשמשהו מעניין/משמח, ללכת 3 פעמים לשירותים תוך שעה וחצי,לדבר עם תנוחות ידיים גדולות?

באמת שלא יודעת מה לחשוב נראה לי מוזר מצד שני אולי אני שיפוטית מדי?"

היא ביקשה מאיתנו לתאר חוויות שלנו (איך יצא לנו להתנהג בדייטים),

להגדיר מהו התנהגות נורמטיבית ולא נורמטיבית,

לחוות דעתינו על התנהגויות מסוימות,

ולשפוט אם היא יותר מדי שיפוטית.

וזה מה שראיתי שנעשה כאן בשרשור. לא מבינה למה זה בעיניך בריונות והתנשאות.

ספציפית לעניין השירותים, אני חושבת שהמגיבים הפרידו בין זה לשאר הדברים - כי ייתכן ומדובר במשהו רפואי ולא אישיותי.

אני לא ראיתי כאן ביטול של מה שהיא הרגישה, אלא הצעות לתת לה נקודת מבט אחרת על העניין. היא מוזמנת לקחת או לא, אף אחד לא כופה עליה. ברור שאנחנו לא מקבלים החלטות במקומה.

שוב, גם אם מה שאתה טוען שהוא אמת זה נכון (ואני לא חושבת שקראת נכון את הדברים בשרשור) - יש דרך לתווך את האמת הזאת לאחרים. 

מי שאומר את האמת כפי שהוא רואה אותה בפרצוף של האחר, בלי לחשוב על הניסוח המתאים, אנחנו נוטים לקרוא לזה חוסר טאקט.

לק"י

כי זה לא משנה.

וסליחה שאני אומרת, הפורום זה לא דמוקרטיה. אם יש צורת דיבור משפילה/ מקטינה/ מעליבה וכו', אז אנחנו לא נותנים לזה מקום.

לכן אמרתי-

א. יש דרך להביע דיעות אחרות.

ב. דיווח על הודעות זה בכפתור "דווח".

אני עוצרת את הדיון פה. אם תרצה, אתה יכול לפנות אלינו באישי.

אם הוא לא אמור לרצות אותך, ובכל זאת רוצה, זה או כי את מיוחדת ממש, או שיש לו בעיות. ובלי קשר לזה שאני בטוחה שאת מיוחדת ממש- הייתי מהמרת על האפשרות השניה, במיוחד כי אמרת שיש לו התנהגויות מוזרות- מה שפירטת ומה שלא.

אני הייתי בסרט הזה- התארסתי עם מישהו בעייתי ובסוף התבטל וכל הקשר גרם להרבה כאב. אל תעשי טעות כזו. את חשובה מכדי לעשות לעצמך דבר כזה. אמר אוקיי ומתלבטת אם לבטל? תגידי שאת צריכה עוד זמן. זה לא באמת נורא כ"כ. אל תתחתני עם מישהו שאת לא רוצה בו או שלא טוב לך איתו!!

אם זה לא פעם ראשונה שזה קורה, סביר להניח שככה הוא.

אם פעם ראשונה, או שזה חד פעמי, או שהוא עכשיו חושף מיהו באמת.

תחשבי טוב טוב לפני החלטות. ותזכרי, גם אם אמרת אוקיי- מותר לבטל. זה לא סוף העולם. ולכולם יהיה ככה הרבה יותר טוב.

תכתבי לעצמך ממש מה מוצא חן בעינייך בו, ומה לא. תוכלי להיעזר במישהי שמכירה את שניכם לצורך זה.

בהצלחה!

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

@איזו

ויש מגוון עצום של אנשי מקצוע.

וצריך למצוא את הסוג והאדם המתאים לאירוע.

באופן אישי, נעזרתי באנשי מקצוע שונים לדברים שונים. לי חשוב ניסיון החיים של האדם, וגם סוג ההכשרה.

לא דומה בעיניי אדם שעשה קורס של חודשיים אצל מאמן אחר ומגדיר את עצמו כמאמן לחתונה ועוסק בזה שנה, לבין אחרים שלמדו טיפול בצורה רצינית יותר במסגרות אחרות, ועוסקים בזה מספר דו ספרתי של שנים.

יש היום המון גישות טיפוליות. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע, להשקיע זמן וכסף, ולא התאים לי. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע אחרים, שמאוד עזרו לי. מצאתי שהגישה של האחרים דיברה אליי הרבה יותר מהראשונים, שלא היתה לי מועילה. 

בעיני שווה להשקיע זמן ומאמץ למצוא אדם שיוכל לעזור לך, במיוחד אם מדובר במשהו שיש בו דפוס חוזר. אפשר לפתח מיומנויות וכלים, שלענ"ד יסייעו גם בחלק הבא של המסע הזה.

אורך ההכשרה ושנות הניסיון לאו דווקא מעידים על התאמה ואיכות,

וזה נכון לכל דבר ועניין..

לגבי טיפול, הפרמטרים החשובים הם התאמה בהשקפת עולם וחיבור בין-אישי.

צריך להכיר המלצות אישיות על מאמנים

והשאלה שלו נראת לי שיא הטריוויאלית.

לא בטוח הייתי קופץ דווקא לרעיון הזה.

יכול להיות שכן יש צורך אבל יכולות להיות גם עוד אופציות..

אנחנו לא יודעים אם זה קורה לו באופן חד פעמי או שזה קורה לו לאורך זמן 

ובאופן טבעי אנחנו לא יודעים עוד משנים ביחס לסיטואציה

בעיני, האמירה ללכת לאיש מקצוע היא לא אמירה נטרלית.

היא אמירה שיש לה משמעות מסויימת ולכן הייתי אומר אותה במידה ויש תשתית מסויימת.

יש הרבה עניינים שקשורים לרגש שאפשר במקרים מסויימים לדבר בין חברים או עם דמות חינוכית אפילו...

כמובן, בלי לגרוע כלל וכלל מהצורך והחשיבות והתועלת המרובה שיש באנשי טיפול ומקצועות טיפוליים.

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.