הרגשתי ככה כשהיו לי 2 תינוקות קטנים, היה לי עמוס מדי כל הזמן, לא מצאתי פתרונות באותו זמן, אבל הבנתי שאני חייבת לתכנן את חיי לחיים פחות עמוסים.

רק כשהם גדלו העומס פחת, הצלחתי למצוא זמן לעצמי, לרצונות שלי והרגשתי יותר טוב.

עזרת לי להבין שאני נורמלית...

לשם ההשוואה...

שלי בת שנתיים וחודש, ותשעה חודשים, ואכן מרגיש עמוס

גיל 3 הרגשתי הקלה חלקית, באיזור גיל 6 העומס פחת משמעותית.

שלך קטנים ממש.

כשמגיעה תקופה כזו אני מזכירה לעצמי שאסור להגיע למצב שהחיים בלתי נסבלים. אסור לא מהבחינה של נו נו נו, אלא של תחושה שאפשר וצריך אחרת

אפשר לחיות את החיים במיטבם במילואם

מתוך מילוי כוחות גוף ונפש

אפשר וצריך לדאוג לפתרונות

לפעמים לוקח זמן עד שמוצאים אותם

ולפעמים זה עניין של ניסוי ותעיה

ולפעמים אין כוח אפילו לנסות, כי גם זה דורש משאבים

אז לנסות במינונים שאפשרי לך

אבל לא להישאר חסרי אונים.

עצם התודעה הזאת שאפשר אחרת, מולידה אצלי תחושה טובה יותר של רווחה, גם לפני שמצאתי פתרון.

ולשאלתך, תפרטי קצת בני כמה הילדים

מה בעיקר זולל את האנרגיות שלך (אם את יודעת לשים את האצבע)

ואיפה יש לך משאבים ותמיכה

ונחשוב יחד 🤗

ואם היית מדברת איתי לפני תקופה הייתי אומרת אותו דבר.
אבל עכשיו מרגישה כבדה ושקשה לי. שפעולות שפעם ידעתי לתקתק- היום לא.
ושהפתרון היחיד זה לנשום עמוק ולחכות שהתקופה תעבור בטוב או לפצל כוחות עם בעלי אבל לא כל יום הוא יכול.
ועד שהיה יום שהזמנתי ביביסיטר, בסוף זה היה מיותר כי התינוק ישן...
וכמובן שגם המצב הבטחוני מוסיף פה...

בני כמה הילדים?

את עובדת?

הם יוצאים למסגרות?

יש לך קרובי משפחה בסביבה?

מה הבעל עושה?

אני יודעת מה את מרגישה כי עברתי את זה

עם השנים למדתי לתת מקום לעצמי גם בתוך העומס

וגם לזכור שזה תקופה קשה, אבל זמנית. זה עובר!! הם גדלים יש לפעמים קשיים אחרים

אבל זה לא העומס הזה שיש כשהם פיציים ורק תלויים בך.

חוץ מהתינוק. אבל יש עוד מסגרת לא מסודרת, מקוןה שזה מצב זמני. לא משהו שתלוי בי...

אני עוד בחופשת לידה ולא חזרתי לעבודה...יש לי ארבעה ברוך ה'. מתוכם שניים צפופים ופה עיקר הקושי.
האחר הצהריים והערב מאד אינטנסיבי וכבר עברתי לאוכל "זבל" או אוכל פשוט בערב אבל עדיין...גם ה"גדולים" לא גדולים מספיק להכל וצריכים אותי לחלק מהדברים.
ועד שהתינוקי הולך לישון, אחר קם. או שבאים אלינו בלילה. או שקמים מסיבה אחרת בלילה. ומאד קשה לי עם חוסר בשינה.
יש לי תמיכה ועזרה אבל אני צריכה עוד עזרה ולא תמיד מוצאת... .
בנוסף, הרבה מהטיפול עם ילד אחד עושה אותו עצבני, למשל עד שמסכים להיכנס למקלחת, עד שמסכים להחליף גדולים... צריך ממש "בתחבולות"

הבעיה שבערב שנינו מותשים...
ובלילות לא תמיד ישנים טוב,
בבקרים כל עוד אני בחופשת לידה אני מעדיפה להשלים שעות שינה וקצת מתפנה לבית / סידורים שלי / משימות שלא מגיעים אליהן בשוטף. מדי פעם נפגשת עם בנות...

ואני מרגישה שזה לא מספיק "מטעין" אותי

גם אני ב "חופשת לידה" וזה כל כך מתיש שאין לתאר

וגם אני משתדלת לצאת מידי פעם להתאוורר, יוזמת מפגשים, משתדלת להיעזר ולהשלים שעות שינה

ועדיין

זה פשוט מלא מלא עבודה סביב השעון

אני מאוד מזדהה איתך

אני מרגישה כמוך בדיוק

אין לי חיים , אני לא ישנה טוב, קמה מוקדם כדי להגיע מוקדם לעבודה כדי שאוכל לצאת יחסית מוקדם כדי להספיק לאסוף אותם מהגן.

ההרדמות גם אצלנו נצח

ברמה שהם נרדמים לי ב9-10 בלילה ואז אני כבר הולכת לישון

מה עושים? אני גם כמוך רוצה לצאת קצת לחוג או לעשות ספורט ואין זה לא הולך

מצטערת שאין לי איך לעזור אבל באמת שאת לא לבד בתחושה הזו

חשבתי לקחת יעוץ שינה להקל לפחות בקטע הזה... אולי תבדקי גם...

החיים משתנים, זה לא בהכרח רע, דווקא הזמן עובר מהר כשנמצאים בתוך זה.

הברכה שבשיגרה..

מוסיפה אחרי שקראתי, אני רואה שאת בחופשת לידה, זם גם מוסיף קושי. תינוק קטן דורש הרבה ועוד שלושה נוספים

אין לי הרבה מה לומר, תרשי לעצמך לפרוק. הזמן יעבור והם יגדלו והעומס ירד בע"ה

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...