יכול להיות שהבסיס למחלות הוא רגשי הרי ידוע שכשרגשית אנחנו חלשים זה משפיע על הגוף..

עכשיו לא מתכוונת חלילה לייאש אותך כי זה גם לא בשליטתך ובאשמתך חליחה כל העניין הזה עם הסיכון של ההריון אבל כן אולי קצת יעודד אותך שבעזרת ה אחרי שיעבור הכל הוא יתחזק ויהיה פחות חולה וגם בנתיים אולי לחשוב איך אפשר להרעיף עליו יחס ואהבה שקצת יקלו על הפרידה ממנו בזמן השמירה

ובגלל זה אני לא מןכנה להשאר באשפוז כרגע למרות שצריכה. הכי סבלנית אליו בעולם ולא מכירה את עצמי ככה

אבל מנסה תמיד לחשוב עם עצמי אם זה הגיוני כל החולי הזה? 

אני יודעת מה זה להתמודד עם תינוק עם אסתמה זה כ"כ מתסכל ומתיש!

אני הייתי מנסה לחזק אותו מהכיוון הטבעי,ויטמין c ופרוביוטיקה (את שניהם יש בנוזל)

יש גם שמנים אתרים איקליפטוס ומנטה שעוזרים לנשימה אפשר לשלב עם שמן בסיס למסאז' או לטפטף כמה טיפות על חיתול ולשים לידו כשישן

המון כח ובריאות!

לחיזוק כבר די הרבה זמן

בגלל הגיל שלו לא יכולה לתת לו כל דבר

ככה זה אסמטים? כל יומיים חולים שבוע שלם?

לא זוכרת את זה מהגדולים שלי שגם היו עם אסטמה

כל הכבוד

וואו מתיש ממש!

ניסית רפואה משלימה?

כמה שאני רוצה לקנות תכשירים לשיעול מסופרפארם טבעי וכאלה הוא פשוט נגד וזה מה שמתסכל. הוא אומר מה את בלחץ ככ תינוקות חולים

בטח תהיה אתה בהריון , מבדיקה לבדיקה ונדבר אחכ

אם לא, וזה נופל עלייך, אז סליחה אבל לא מבינה למה שיקול הדעת שלו גובר על שלך.

בסופו של דבר, אם את נותנת אנטיביוטיקה וסטרואידים - זה טיפול יותר אגרסיבי מטיפול טבעי כביכול.

לא בטוח שזה יעזור, אבל לא רואה סיבה לא לנסות במקרה הזה.

אאכ וזה יגרום בעיה חמורה בשלום בית וזה משהו אחר

אם זה רק עניין של התנגדות בעלמא בדיבור, הייתי מנסה לעמוד על שלך בכל זאת ולא להיות במקום מרצה

אז יש עזרה והרבה הוא בבית אבל עדיין אמא זה אמא

והרופאים לא מביאים ישר אנטיביוטיקה רק שהמצב חמור מאוד וברור לי כבר לאן זה מוביל

האמת שאני גם חושבת שלא כדאי הרבה אנטיביוטיקה כי בסוף הגוף מתחזק ממאבק במחוללי מחלות, רק שהסימפטומים יכולים להיות קשים לאסמטיים. וגם להורים, שעוברים את זה הרבה פעמים 🥴 ולכן אולי זה שיקול הדעת של הרופאים

אבל אם צריך אז צריך ואין מה לעשות .

אצלנו זה קרה לבן שלי עם יציאה של שיניים. כל פעם שהייתה יוצאת שן, כמעט דלקת ריאות. זה היה קשוח.. והוא חא אסמטי ולא פג

יש ילדים שיותר חולים. זה באמת לא פשוט

כדאי לנסות אפילו רפלקסולוגיה

לגבי חוסר ההסכמה ביניכם,לא יודעת מה לומר🙊

היה הולך לגן ארבעה ימים ואז חולה שבועיים ולפעמים גם מסתבך לדלקת ריאות. אז הוא מקבל תרופה מסויימת למניעה , מאז אין התקפים.

והוא באמת יותר רגיש גם לדברים אחרים. שנה שעברה היה עם חיידק שגרם לפצעים בעור, השנה היה עם יבלות , כשהיה תינוק גם היה עם יבלות ...

יש ילדים יותר רגישים...

הןא עוד מעט בן שנה , לא יודעת מאיזה גיל נותנים

בטוחה שהוא צריך חיזוק מעבר 

@shiran30005 תשאלי רופא אם אפשר לתת

אני בדיוק מתכננת לשאול אם אפשר להמשיך, כי בחודשיים שנתתי (הרופאה אמרה לי לתת חודש אחד שני כדורים ועוד חודש כדור אחד ואז להפסיק) הוא לא היה חולה, וברגע שהפסקתי הכל חזר 

מה שעזר בעבר זה אנהלציות על בסיס יומי של 3% ולפעמים יותר, ואנטביוטיקה מניעתית ( מוקסיפן פעם ביום)

יש ילדים שמשאפים לא ממש משפיעים עליהם ורק אנהלציות עם אחוזים גבוהים עוזרות.

רופא ילדים נתן או רופא ריאות?  פעם ראשונה שומעת על זה

ואינהלציה- לא מצליחים להחזיק אותו, משאפים בקושי מצליחים ועושים לו בכוח

זה באמת קשה שתינוק מתנגד, אבל אפשר להרגיל אותו, זה לא כואב או מציק, זה רק מרגיז שחייבים לשבת ולשים את המסיכה. אני שמתי סרטון או הסחת דעת כלשהי, ככל שעושים שוב ושוב (לא בכוח, אלא בשיכנוע) הילד מתרגל.

אותו דבר כמו אינהלציות ואפילו יותר יעילים. גם שהיינו מאושפזים בגיל חודש וחצי בגלל ברונכיט עשו לו שם משאפים וזה גיל שעוד אין התנגדות

אז מעניין מה שאת אומרת

אין מי מלח אלא רק חומר פעיל, הוא לא יכול להיות אותו דבר. יש ילדים שמשאף מספיק בשבילם ויש שלא.

אנהלציה צריך לעשות במשך דקות ארוכות, יכול להיות שיש הורים שאין להם כוח להשגיח ואז החומר לא נשאף מספיק ולכן לא יעיל, במקרה כזה אולי משאף יותר יעיל, אבל אם מקפידים לעשות אנהלציה כמו שצריך, החומר נשאף במלאו וגם יש את היתרון של מי המלח.

ורופא ריאות המליץ על טיפול מונע- פעמיים ביום משאףאו אנילציה עם פליקסוטייד. מינון נמוך שממשיכים באופן קבוע גם כשלא חולה. וכמובן הוא נותן הדרכה איך לזהות כשזה ממש ממש בהתחלה ולהתחיל טיפול לפני שמגיעים לסטרואידים ולפני שזה מתפתח לדלקת ריאות.

לנו ממש עזר

טיפול מונע. שמתחיל התקף מוסיפים משאף ונטולין ומעלים את המינון של הפליקסוטייד

ואני מוסיפה גם אינהלציות רק מי מלח בריכוז גבוה, 3% ולא המי מלח הרגילים.

הם יקרים אבל ממש עושים הבדל למי שיש לו קשיי נשימה

התחלנו עם זה בשנה האחרונה וזה עושה פלאים!!

דרך אגב, גם כשאני ממש מצוננת ומשתעלת אני עושה לעצמי עם 3 אחוז ורואה ממש שיפור ענק אחרי זה 

אנטיביוטיקה זה לא באמת קשור לאסטמה,  זה כשיש חיידק .

אני מבינה שיש לו דלקת ריאות ולכן זה מתחבר לך יחד

הטיפול הכבד יותר בהתקפי אסתמה זה סטרואידים בפה

ילדים אסמטיים הם בד"כ חולים יותר כי הסטרואידים (גפ במשאף הכתום) מדכאים מערכת חיסון בין היתר

אבל בכל מקרה כדאי ממש לראות רופא ריאות

בהצלחה ורופאה שלמה!!

כי יש קוצר נשימה שהטריגר העיקרי שלו זה דלקת ריאות, הריאות מזדהמות שוב ושוב והזיהום גורם לקוצר נשימה.

אם מונעים את הדלקות מונעים את הקוצר.

מניעת דלקת ריאות נעשית ע״י אינהלציות של מי מלח עם 3% או יותר+ ונטולין/ בודיקורט/ אירובנט, במקרים שזה לא מספיק מוסיפים אנטיביוטיקה מניעתית. (ויש בטח עוד דרכים שאני לא מכירה, אם זה לא עוזר)

המחלה הזו נקראת בהתחלה בהגדרה של אסתמה, אם זה נמשך הרבה שנים זה נקרא מחלת ריאות ולא רק אסתמה.

הרופאה לגבי המי מלח, אמרה שאפשר לנסות להתחיל. אבל הסיבה שהיא נתנה ישר אנטיביוטיקה זה כי אם לא היינו מקבלים תוך יום -יומיים היינו מגיעים לדלקת חריפה כי היה נשמע לא טוב. וגם מההסטוריה הקצרה שלו (בן שנה כמעט) בכל הפעמים שהיה לו ככה בסוף בסוף הגענו לאנטיביוטיקה שהמצב כבר היה גרוע ממש ויש תינוקות שחייבים את זה. אמרה שעדיף אנטיביוטיקה מאשר להתחיל עם בטניזול כי זה סטרואידים ויותר לא מומלץ

בכל מקרה, הבוקר קם הרבה יותר טוב ב"ה

מחכה כמובן לרופא ריאות 

שהדלקת מתחילה חייבים אנטיביוטיקה, אין איך לטפל בה בלי אנטיביוטיקה.

ואכן מומלץ להמנע מסטרואידים כל עוד ניתן.

רופא ריאות אמור לתת טיפול מונע והנחיות ברורות לגבי טיפול בהחמרות.

תרגישו טוב 🙏

בדיוק חזרנו מהרופאה ומתחילים שוב אנטיביוטיקה, אמרה שנשמע לא טוב בריאות

התור לרופא ריאות רק עוד חודש ואז נתייעץ גם לגבי המי מלח בריכוז גבוה. אמרה שרק הוא יכול לתת לזה מירשם

ה' יעזור. רציתי ילדים לא? זה חלק מעיסקת החבילה 

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני

אין לי עצות, רק הזדהות

אני מאוד מזדהה עם מה שאת כותבת כי גם אני נאלצתי לפתח הרגלי "ניהול עצמי" רק כבוגרת וזה מאוד לא פשוט.

אז כאן בעיניי הדבר הנכון הוא להתחיל מצעדים קטנים, קטנטנים, בוני אמון בינך לבין עצמך.

מה אני מתכוונת?

היום כשאת מחליטה לעשות משהו, זה לא ממש קורה.

נכון?

נניח את מחליטה לעשות משימה של העבודה ובפועל נמרחת ואת עושה את זה ברגע האחרון.

כלומר כשאת אומרת לעצמך "אני אעשה כך וכך, יש בך איסה קול, מודע או לא, שמגחך לעצמו ויודע שזה לא יקרה בזמן שקבעת לעצמך (אם בכלל קבעת וזה לא נשאר באוויר).

ולכן אני קוראת לזה "צעדים בוני אמון", את צריכה להאמין לעצמך שאת תצליחי להגשים את מה שאת מבטיחה לעצמך, וזה לא משנה אם את מבטיחה לעצמך לסדר את החדר או להתקשר לקולגה מהעבודה.

ההתחלה היא בצעדים ממש ממש קטנים.

את אומרת לעצמך "עוד 2 דקות אני אקום מהספה" ובאמת לקום מהספה.

לא אחרי חמש דקות אלא שתי דקות, כי זה מה שאת החלטת.

על כל ניצחון קטנטן כזה, תרימי לעצמך.

משימות גדולות פרקי למשימות קטנות, שימי לעצמך זמן לביצוע ותתלהבי מבפנים על כל צעד קטן שקבעת לעצמ לעשות ועשית.

במשימות "גדולות" שמורכבןת מהרבה משימות קטנות אבל אפשר לעשות הכול בפרק זמן קצר, אני אוהבת לשים לעצמי טיימר, על כל המשימה או חלקים ממנה.

זה עוזר לי להתמקד ולהתעודד שזה רק עוד איקס זמן

ואני מבטיחה לעצמי שאחרי הטיימר ניקח הפסקה (ובאמת לחזור מההפסקה למשימה הבאה! אבל זה לאט לאט אחרי הרבה צעדים בוני אמון)

ותהיי גאה בעצמך על הצלחות.

אם את רוצה עזרה מקצועית, בעיניי אימון אישי יכול להתאים פה מאוד.

אה ועוד משהו, שדי סותר את השרשור הזה אבל בכל זאת... תתנתקי מכל הפורומים, הרשתות החברתיות וכו', זה שואב ברמות.

גם לזה את יכולה לקבוע לעצמך דד ליין ולעמוד בו, נגיד עד יום שני ב14:00 להתנתק מהרשתות החברתיות, בערב יום כיפור ב16:00 להתנתק מפורומים, סתם דוגמה ללו"ז כזה.

רק כותבת שאני מצאתי פודקאסט שקצת התכתב עם זה, קוראים לו אנשי הקשב ..

ועוד משהו קטן, אני רואה את זה על עצמי כמו התמכרות, ואני יודעת שלהתנקות מהדופמין שזה מייצר לוקח לפחןת שבועיים, אני גם במאבק תמידי על זה , ומחפשת פתרון. מחזקת אותך!! ושתדעי שהאשמה זה חלק מהמעגל הזה ... בזבוז זמן, אשמה ,חוסר הצלחה

הדחיינות הזאת מתבטאת בעוד נושאים בחיים?

ושרשרת אליי בטעות?

מה שעזר לי -

להיות סלחנית כלפי עצמך. זו את כרגע, רגשי אשמה ויסורי מצפון על כל יום ויום לא מקדמים. מותר לפעמים להימרח ולהיות פחות יעילים. מותר לטעות ומותר להודות שאנחנו לא יודעים משהו. זו עבודה בשינוי החשיבה, אבל זה אפשרי.

למצוא מה הזמנים היעילים שלך. כשאת כן יעילה, באיזו שעה ביום זה קורה? אצלי זה ב10-15. אני מראש לא מתחילה לשבת על דברים קשים לפני וברגע שאני רואה שעברתי את שלב היעילות אני נותנת לעצמי הפסקה ארוכה. אחר כך לפעמים יש עוד זמן יעיל, אם נחים מספיק.

לכתוב על דף את המשימות שצריך לעשות היום ולהרים לעצמך על כל משימה שסיימת. גם אם היו 20 משימות וסיימת 5, זו הצלחה. לאט לאט תלמדי את עצמך לסיים יותר משימות וגם להיות ריאלית בכמות שאפשר להספיק ביום.

לזהות מתי הגלישה היא התחמקות ממשימה, לנשום עמוק ולהגיד לעצמך "אני מתחמקת מלהתקשר לשמוליק ולכן מוסחת" ולבצע את המשימה שהתחמקת ממנה. אפילו דבר קטן כמו לנסח טיוטה לבקשה משמוליק. העיקר להפסיק להתחמק

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כי בעלי שם.

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

לא מכניסה את זה הביתה בשיגרה ולכן תקוע לי בראש שזה ממש ממש לא בריא

מכירה הרבה שבהריון לא מסתדרות עם מים ומיץ כן עובד להם. נכון שזה לא בריא אבל בהריון זורמים עם מה שהגוף דורש🙂

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).