יכול להיות שהבסיס למחלות הוא רגשי הרי ידוע שכשרגשית אנחנו חלשים זה משפיע על הגוף..

עכשיו לא מתכוונת חלילה לייאש אותך כי זה גם לא בשליטתך ובאשמתך חליחה כל העניין הזה עם הסיכון של ההריון אבל כן אולי קצת יעודד אותך שבעזרת ה אחרי שיעבור הכל הוא יתחזק ויהיה פחות חולה וגם בנתיים אולי לחשוב איך אפשר להרעיף עליו יחס ואהבה שקצת יקלו על הפרידה ממנו בזמן השמירה

ובגלל זה אני לא מןכנה להשאר באשפוז כרגע למרות שצריכה. הכי סבלנית אליו בעולם ולא מכירה את עצמי ככה

אבל מנסה תמיד לחשוב עם עצמי אם זה הגיוני כל החולי הזה? 

אני יודעת מה זה להתמודד עם תינוק עם אסתמה זה כ"כ מתסכל ומתיש!

אני הייתי מנסה לחזק אותו מהכיוון הטבעי,ויטמין c ופרוביוטיקה (את שניהם יש בנוזל)

יש גם שמנים אתרים איקליפטוס ומנטה שעוזרים לנשימה אפשר לשלב עם שמן בסיס למסאז' או לטפטף כמה טיפות על חיתול ולשים לידו כשישן

המון כח ובריאות!

לחיזוק כבר די הרבה זמן

בגלל הגיל שלו לא יכולה לתת לו כל דבר

ככה זה אסמטים? כל יומיים חולים שבוע שלם?

לא זוכרת את זה מהגדולים שלי שגם היו עם אסטמה

כל הכבוד

וואו מתיש ממש!

ניסית רפואה משלימה?

כמה שאני רוצה לקנות תכשירים לשיעול מסופרפארם טבעי וכאלה הוא פשוט נגד וזה מה שמתסכל. הוא אומר מה את בלחץ ככ תינוקות חולים

בטח תהיה אתה בהריון , מבדיקה לבדיקה ונדבר אחכ

אם לא, וזה נופל עלייך, אז סליחה אבל לא מבינה למה שיקול הדעת שלו גובר על שלך.

בסופו של דבר, אם את נותנת אנטיביוטיקה וסטרואידים - זה טיפול יותר אגרסיבי מטיפול טבעי כביכול.

לא בטוח שזה יעזור, אבל לא רואה סיבה לא לנסות במקרה הזה.

אאכ וזה יגרום בעיה חמורה בשלום בית וזה משהו אחר

אם זה רק עניין של התנגדות בעלמא בדיבור, הייתי מנסה לעמוד על שלך בכל זאת ולא להיות במקום מרצה

אז יש עזרה והרבה הוא בבית אבל עדיין אמא זה אמא

והרופאים לא מביאים ישר אנטיביוטיקה רק שהמצב חמור מאוד וברור לי כבר לאן זה מוביל

האמת שאני גם חושבת שלא כדאי הרבה אנטיביוטיקה כי בסוף הגוף מתחזק ממאבק במחוללי מחלות, רק שהסימפטומים יכולים להיות קשים לאסמטיים. וגם להורים, שעוברים את זה הרבה פעמים 🥴 ולכן אולי זה שיקול הדעת של הרופאים

אבל אם צריך אז צריך ואין מה לעשות .

אצלנו זה קרה לבן שלי עם יציאה של שיניים. כל פעם שהייתה יוצאת שן, כמעט דלקת ריאות. זה היה קשוח.. והוא חא אסמטי ולא פג

יש ילדים שיותר חולים. זה באמת לא פשוט

כדאי לנסות אפילו רפלקסולוגיה

לגבי חוסר ההסכמה ביניכם,לא יודעת מה לומר🙊

היה הולך לגן ארבעה ימים ואז חולה שבועיים ולפעמים גם מסתבך לדלקת ריאות. אז הוא מקבל תרופה מסויימת למניעה , מאז אין התקפים.

והוא באמת יותר רגיש גם לדברים אחרים. שנה שעברה היה עם חיידק שגרם לפצעים בעור, השנה היה עם יבלות , כשהיה תינוק גם היה עם יבלות ...

יש ילדים יותר רגישים...

הןא עוד מעט בן שנה , לא יודעת מאיזה גיל נותנים

בטוחה שהוא צריך חיזוק מעבר 

@shiran30005 תשאלי רופא אם אפשר לתת

אני בדיוק מתכננת לשאול אם אפשר להמשיך, כי בחודשיים שנתתי (הרופאה אמרה לי לתת חודש אחד שני כדורים ועוד חודש כדור אחד ואז להפסיק) הוא לא היה חולה, וברגע שהפסקתי הכל חזר 

מה שעזר בעבר זה אנהלציות על בסיס יומי של 3% ולפעמים יותר, ואנטביוטיקה מניעתית ( מוקסיפן פעם ביום)

יש ילדים שמשאפים לא ממש משפיעים עליהם ורק אנהלציות עם אחוזים גבוהים עוזרות.

רופא ילדים נתן או רופא ריאות?  פעם ראשונה שומעת על זה

ואינהלציה- לא מצליחים להחזיק אותו, משאפים בקושי מצליחים ועושים לו בכוח

זה באמת קשה שתינוק מתנגד, אבל אפשר להרגיל אותו, זה לא כואב או מציק, זה רק מרגיז שחייבים לשבת ולשים את המסיכה. אני שמתי סרטון או הסחת דעת כלשהי, ככל שעושים שוב ושוב (לא בכוח, אלא בשיכנוע) הילד מתרגל.

אותו דבר כמו אינהלציות ואפילו יותר יעילים. גם שהיינו מאושפזים בגיל חודש וחצי בגלל ברונכיט עשו לו שם משאפים וזה גיל שעוד אין התנגדות

אז מעניין מה שאת אומרת

אין מי מלח אלא רק חומר פעיל, הוא לא יכול להיות אותו דבר. יש ילדים שמשאף מספיק בשבילם ויש שלא.

אנהלציה צריך לעשות במשך דקות ארוכות, יכול להיות שיש הורים שאין להם כוח להשגיח ואז החומר לא נשאף מספיק ולכן לא יעיל, במקרה כזה אולי משאף יותר יעיל, אבל אם מקפידים לעשות אנהלציה כמו שצריך, החומר נשאף במלאו וגם יש את היתרון של מי המלח.

ורופא ריאות המליץ על טיפול מונע- פעמיים ביום משאףאו אנילציה עם פליקסוטייד. מינון נמוך שממשיכים באופן קבוע גם כשלא חולה. וכמובן הוא נותן הדרכה איך לזהות כשזה ממש ממש בהתחלה ולהתחיל טיפול לפני שמגיעים לסטרואידים ולפני שזה מתפתח לדלקת ריאות.

לנו ממש עזר

טיפול מונע. שמתחיל התקף מוסיפים משאף ונטולין ומעלים את המינון של הפליקסוטייד

ואני מוסיפה גם אינהלציות רק מי מלח בריכוז גבוה, 3% ולא המי מלח הרגילים.

הם יקרים אבל ממש עושים הבדל למי שיש לו קשיי נשימה

התחלנו עם זה בשנה האחרונה וזה עושה פלאים!!

דרך אגב, גם כשאני ממש מצוננת ומשתעלת אני עושה לעצמי עם 3 אחוז ורואה ממש שיפור ענק אחרי זה 

אנטיביוטיקה זה לא באמת קשור לאסטמה,  זה כשיש חיידק .

אני מבינה שיש לו דלקת ריאות ולכן זה מתחבר לך יחד

הטיפול הכבד יותר בהתקפי אסתמה זה סטרואידים בפה

ילדים אסמטיים הם בד"כ חולים יותר כי הסטרואידים (גפ במשאף הכתום) מדכאים מערכת חיסון בין היתר

אבל בכל מקרה כדאי ממש לראות רופא ריאות

בהצלחה ורופאה שלמה!!

כי יש קוצר נשימה שהטריגר העיקרי שלו זה דלקת ריאות, הריאות מזדהמות שוב ושוב והזיהום גורם לקוצר נשימה.

אם מונעים את הדלקות מונעים את הקוצר.

מניעת דלקת ריאות נעשית ע״י אינהלציות של מי מלח עם 3% או יותר+ ונטולין/ בודיקורט/ אירובנט, במקרים שזה לא מספיק מוסיפים אנטיביוטיקה מניעתית. (ויש בטח עוד דרכים שאני לא מכירה, אם זה לא עוזר)

המחלה הזו נקראת בהתחלה בהגדרה של אסתמה, אם זה נמשך הרבה שנים זה נקרא מחלת ריאות ולא רק אסתמה.

הרופאה לגבי המי מלח, אמרה שאפשר לנסות להתחיל. אבל הסיבה שהיא נתנה ישר אנטיביוטיקה זה כי אם לא היינו מקבלים תוך יום -יומיים היינו מגיעים לדלקת חריפה כי היה נשמע לא טוב. וגם מההסטוריה הקצרה שלו (בן שנה כמעט) בכל הפעמים שהיה לו ככה בסוף בסוף הגענו לאנטיביוטיקה שהמצב כבר היה גרוע ממש ויש תינוקות שחייבים את זה. אמרה שעדיף אנטיביוטיקה מאשר להתחיל עם בטניזול כי זה סטרואידים ויותר לא מומלץ

בכל מקרה, הבוקר קם הרבה יותר טוב ב"ה

מחכה כמובן לרופא ריאות 

שהדלקת מתחילה חייבים אנטיביוטיקה, אין איך לטפל בה בלי אנטיביוטיקה.

ואכן מומלץ להמנע מסטרואידים כל עוד ניתן.

רופא ריאות אמור לתת טיפול מונע והנחיות ברורות לגבי טיפול בהחמרות.

תרגישו טוב 🙏

בדיוק חזרנו מהרופאה ומתחילים שוב אנטיביוטיקה, אמרה שנשמע לא טוב בריאות

התור לרופא ריאות רק עוד חודש ואז נתייעץ גם לגבי המי מלח בריכוז גבוה. אמרה שרק הוא יכול לתת לזה מירשם

ה' יעזור. רציתי ילדים לא? זה חלק מעיסקת החבילה 

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

2. מנסה להרבות אהבה ולהרגיש שהיא קרובה אלי. הרי אם אחותי תזכה עכשיו במיליון דולר בטוטו, לא אשמח בשבילה? כי שמחתה זו שמחתי ואין מה לקנא. אז גם אם יש משהו לחברה ומקנאים, להתחבר יותר ולאהוב יותר, ומתוך כך שמחתה זו שמחתי!

נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.

ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.

קוראת דברי אמונה. מה ששלי שלי

ומתפללת להצלחתו

פשוט להגיד אני ממש רוצה ש... ולהכיר בזה שיש משהו שאת מאוד רוצה וכואב לך שאין לך אותו. זה לא קשור לזה שלאחרים כן יש, ואם יש משהו שאני רוצה אני מפרגנת אותו גם לאחרים, שיהיה להם, למה לא🤷🏻‍♀️ זה לא לוקח ממני. זה רק מציף לי את הכאב וזה בסדר.

ואם זה רלוונטי לנושא שאני מקנאה בו- להזכיר לעצמי שבחרתי בבחירות מסוימות ולמה בחרתי בהם, גם אם הם מבאסות אותי.

למה אני רוצה מה שיש לו/ לה?

זה בר השגה? אם כן, יוצאת לדרך

אם לא, אז אמונה. מה ששלי שלי ומה שלא אז לא.

זה דורש כנות פנימית. האם מדובר בחסמים שלי או באמת המציאות היא כזו שאין באפשרותי לשנותה או שבחרתי דרך מסוימת שיש לה מחירים כאלה ואחרים

רואה בקנאה רגש מצוין להעלאת המודעות

מה חסר/ כואב לי

ולמצוא דרך לענות על הצורך/ לטפל בכאב

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!