אז בהמשך לשירשור שפתחתי אתמול
צריכה כוחות נפש להריון🙏 - הריון ולידה
מוצאת את עצמי מאוד מבולבלת, ולא יודעת איך להתייחס כרגע לעצמי.
מצד אחד, מעדיפה להיות פסימית, כדי שאם חלילה ההריון לא יתפתח תקין, המשבר יהיה פחות גדול. סוג של הקדמת תרופה למכה..
מצד שני, מאוד מאמינה במחשבות טובות, ומאוד מאמינה בלדבר אל העובר בבטן, והמחשבה שאין מספידה משהו קיים ושזה יעבור אליו מפחידה ועצובה לי..
(אבל שוב חוזרת למצב אחד, לא רוצה לדבר איתו, להיקשר אליו, מהפחד שבסוף לא ניפגש..)
ובגלל שאני לא סגורה על עצמי, בא לי להפוך את זה לסקר🥳
מה אתן הייתי עושות? או איך אתן פעלתן במצב כזה?
מבינה אותך כל כך...
(אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)