לאחרונה רבו ההודעות בסגנון של/בנוסח של:
אני בקריסה
נמאס לי
מה עושים
נמאס לי להיות בבית
מרגישה שאין לי חיים
ועוד בסגנון הזה
תוהה, האם זה בגלל המצב הבטחוני, האם בגלל שיש איפה לפרוק באנונימיות.
חלילה לא מתכוונת כביקורת אלא כמציאות וללא ספק שטוב שהמקום הזה קיים כדי להתעודד.
האם יש קשר בין הכותבות הללו למצב הקשר הזוגי שלהן.
שואלת זאת, מסיבה שאני נמצאת בקשר זוגי לא הכי הכי ומדי פעם שצפות בעיות רציניות, על קטנות של יום יום אני לא מדברת. אז כל פעם אני חושבת שאם היה לנו קשר זוגי חזק שאומר שהיתה גם הכלה עידוד וחיזוק בנושא הבעיה הקשה אז לא הייתי מגיע לתסכול רציני.
לא חושבת שמי שחיי הזוגיות שלהם מושלמות לא מחייב שלא יהיו לה תסכולים, אך כן חושבת שהחיבור,עידוד ותמיכה מסייעים לעבור אתגרים קשים.
ללא ספק שכל אחד עם הניסיון שלו.
והעיקר שתמיד נמצא את הכוכב הקטן שיאיר לנו
