הזה גורם להבנה שטחית בחז"ל וראשונים. צריך ללמוד לעומק את כל חז"ל והראשונים והטור והשולחן ערוך והאחרונים העיקריים ולהתעמק בהם. שוב ושוב.

אפשר לקרוא פה ושם אחרונים אחרים ומודרניים להתעניין.

אבל צריך ליצור תורה דיליה ממכלול התורה שאתה לומד כשמתרכזים בעיקר.

אתה מביא את השו"ע בלי סייגים, בעוד שיש הרבה מאוד אפשרויות להבין השו"ע, יש הרבה מאוד סתירות בב"י בשו"ע ובכס"מ.

יש עוד דילמו על כללי השו"ע במקרה הזה.

ובמקום שתעבור על כל הסוגיא טוב טובף תעיין היטב במר"ן השו"ע אתה סתם מפנה לאיזה מקום (שלא נכון), ומביא שכן הבאר היטב והמג"א.

אז אם אתה לא יודע לבד לעיין בכל המקורות, כדאי שלפחות תקרא אחרונים שהם יפנו אותך לעוד מקורות, ותוכל לעיין בהם טוב.

שלא נדבר על הרמב"ם והגר"א. וכו'...

בברכות שטענת שלא מצוי שיש לאדם כיסוי בשכיבה תוספות כותב שכן.

מוכן לעבור איתך מקור מקור בגמרא וראשונים.

אגב לא טענתי שאין מקום לשיטת הפר"ח והגר"א, רק אני נוטה לשיטות האחרים.

הסברתי את הרמב"ם לפי הלחם משנה, וזה הפשט.

וכמו שהדגשתי הפר"ח והגר"א בסופו של דבר מחמירים.

אתה זה שממציא שיש איסור אתה צריך להוכיח אחרת. לא אני שסתמא דמילתא שמותר.

הראיה של הגר"א מברכות היא מאוד ברורה, והדחיה שלך לא דוחה, אדם ישן סתמא דמילתא בלי כיסוי, ומברך כמה ברכות עד שמכסה את הראש.

גם אם נדחוק שאפשר שאדם ישן עם כיסוי לפעמים, מ"מ אפשר גם שישן בלי ועדיין יכול לברך.

הגמרא לא אמרה כשמתעורר יכסה ראשו ויאמר..

זה ממש פשוט, לא מבין מה מסובך להבין את זה.

לבגי שאר הדברים, במרמב"ם ואחרונים כבר כתבתי באורך לעיל.

אפשר לדון אם יש מחלוקת שם במסכת סופרים. אבל בפשטות יש איסור. אני לא ממציא.

תוספות מדבר לגבי אדם ששוכב והוא עם כיסוי. זה לא דחוק. גם אם לא נלך לפי תוספות, יכול להיות כשקם הוא שם כיסוי קטן, ורק אז שם סודר.

זה הגיוני לחלוטין.

בהנחה של המסכת סופרים, אם לכל ברכה צריך להיות עם כיסוי. למה הגמרא צריכה להגיד את זה.

היא עוסקת במתי מברכים ברכות השחר, לא בדיני ברכות כלליות.

זו סברא ישרה לחלוטין.

ת"ק שמסתמא הלכה כמוהו (עי' בויאמר מאיר סמן ג, לגבי שגם בתוספתא הלכה כסתם מול י"א) כותב שמותר לקרוא קריאת שמע בראש מגולה!

הגמ' בברכות מפורש אומרת כשמברך כמה ברכות ואז כי פריס סודרא. הפשט ברור שמדובר שהוא בגילוי ראש גמור. וגם אם לפעמים יש כיסוי, א"צ לשים.

ואכן עי' באבודרהם שכתב שלמה עוטרים מצנפת כדי שלא ילכו בגילוי הראש! משמע שאין משהו נוסף. והוא הוסיף שבארצות שלו הולכים בלי מצנפת אלא גלויי הראש, ולכן לא אומרים ברכה זאת.

וכן בשבולי הלקט.

הרא"ש מלוניל כתב: "ונר' בעיני שהמנהג שלנו שאין מברכין (עוטר ישראל) משום שאין כל ישראל מכסין ראשים והוליכם בגילןוי הראש"!!!

הרי שהכוונה גילוי ראש ממש בלי ברכת עוטר ישראל!!!

המרדכי (חולין תקעא) הביא מאלדד הדני שיש לשחוט עם סודר על הראש (ומברך), וכתב שזה חומרא בעלמא ולא נוהגין כן.

וכן בגמ' נא. לגבי עיטוץ שזה דין בברכת המזון, וכן בירו' פ"ז בברכות שהיה מיסב מתעטף ומברך, הרי שקודם הרי גלוי ראש.

הרא"ש כותב (ברכות ז,לה) שרגיליםן בפריסת סודר בברכת המזון שלא לברך בראש מגולה! הרי שחוץ מברכת המזון שצריכה עיטוף היו מברכים בראש מגולה!! (ולענ"ד זוהי כוונת רי"ו, דלא כב"י).

ז"ל ר"י בן הרא"ש סימן כ): "טוב הוא שלא לישב בגליוי הראש בשעת הלימוד למי שיכול לסבול וכו'". 

מבואר שאינו חובה וטוב אם לא קשה..  והוא הוסיף: "וכבר ההגתי בעצמי לישב בכובע של פשתן דק בעיתות החום לצאת ידי כולם", הרי שלחומרא עשה כן.

והמדרש המפורסם: כלום הטרחתי עליכם וכו'. מבואר שבגולוי ראש בקריאת שמע.

כל הראיות שמביא הפר"ח הן ראיות טובות סה"כ, בעל קרי לא טובל עם כיפה על הראש, הוא ערום לגמרי, וכן שאר הדברים.

ספר  החילוקים הוא מתקופת הגאונים!! ומפורש בו שהיו בני א"י מברכים ברכת כהנים וראשם פרוע.

בספר אבני חן (עמ' 202) מביא שזה תקנה לתפילה הכיסוי מפני הגבעונים, מימי רבן יוחנן בן זכאי. ע"ש.

התרוה"ד סימן רג) מפורש כתב " ואיני יודע כ"כ איסור מפורש שלא להזכיר השם להדיא בגילוי הראש" לצורך שבועות ווכו' ובגילוי הראש לא אשכחן קפידא להדיא לאיסור". מ]פורש הוא אומר שלא מצאנו מפורש לאיסור בזה!! 

או"ז (שבת מג): "ואין נר' בעיני מנהג רבותינו שבצרפת שמברכים בראש מגולה ובשמחה תורה נהגו לקרות נשים או אנשים ומזכירים אזכרה בראש מגולה וכו'".

זה מקצת מקורות.

(זה לא כמו מקרה שמביא את שתי הדעות)

היסוד פשוט מאוד לענות על רוב שאלותיך. המשמעות של 'פרוע' זה ששערו מגודל יוצא, זאת אומרת שהוא לא מכסה את שערו לגמרי.

הרי אצל מצורע הוא חייב לכסות שערו אבל השער שלו גודל ויוצא (הלכות טומאת צרעת י, ו). לעומת זאת המצנפת והסודר מכסים את שערו בצורה גמורה, כמו שהיה נהוג.

לכן לא קשה כלל מהמדרש, כי מדובר שהיה כיסוי רק השיער יוצא, וגם מברכת כוהנים.

האבודרהם מדבר על גילוי לעומת המצנפת שהוא מכסה לגמרי, לא גילוי גמור.

הרא"ש מלוניל משמע ממנו שהמנהג שלהם כן היה ללכת עם כובעים, רק היו כמה מישראל שלא עשו כדין ואולי הלכו עם כיסוי כל שהוא או לא בכלל.

מרדכי לא ראיה כי כמו ששוחט ערום זה בלי ברכה, ככה יכול להיות בלי כיסוי. חוץ מזה שמדבר שזה לא פיגול, לא לכתחילה.

עיטוף בברכת המזון זה יותר מסתם כיסוי. עיין רש"י שבת י ע"א: "דיינין מתעטפין בטליתן - כשפותחין בדין מאימת שכינה ושלא יפנו ראשן לכאן ולכאן ותהא דעתן מיושבת עליהם:"

אותו דבר הזיכרון יהודה מדבר על 'אימה': "למי שיוכל לסבול לפי שילמוד יותר באימה". זאת אומרת שאז צריך דומה לעיטוף, ואם לא אז מספיק כיסוי כל שהוא.

כל טבילה אפשר לשאול את השאלה הזאת, איך מברכים? אבל אין דרך אחרת במקרה הזה. בבעל קרי כמו שאומרת המשנה עדיף שיעלה ויתכסה ויקרא אבל אם לא יכול ויעבור הזמן, יקרא במים.

לגבי התרומת הדשן אני כן חושב בדבריו שזה גלוי ראש גמור, כמו שהגויים נוהגים. אבל הוא פוסק כך מאילוץ השלטונות שגזרו כך, ויכול להיות במצב רגיל הוא היה מחמיר כפר"ח וכגר"א. גם אם זה בהזכרת השם, זה לא מוכיח תפילה. אבל שוב נראה ממנו יותר בכיוון הפר"ח והגר"א, שמתיר באילוצים כי לא חושב שיש איסור, אבל עדיף כן.

לגבי האור זרוע לא מכיר ציטוט כזה, הוא מזכיר שם קטנים שעולים לתורה בגילוי ראש ומתנגד למנהג, לא גדולים.

אתה שם לב שאת מנסה בכח לאנוס הגמרות והמפרשים רק בשביל להעמיד בכח את טעותך.

פרוע ראש וראש מגולה, בעצם מדובר שיש לו כיסוי, עיטוף זה יותר מסתם כיסוי. אדם ישן עם כיסוי ראש, ועוד ועוד שאר דחיקיות ללא צורך ועניין. וכללי השו"ע שאתה שרירותית בוחר. ושאר העניינים.

אין עניין להמשיך לדון כאשר לא מעניין האמת אלא סתם להעמיד את הטעות בכח.

כלל לא מדברת על הענין הזה של כיסוי. רק על מצנפת. אז לא ידוע אם היה לו כיסוי לפני או לא, אז אי אפשר להוכיח כך או אחרת, חוץ מתוספות שמשמע שכן.

אז אין ראיה שלא שמים מהסוגיא.

שולחן ערוך הוא כותב רק את הדעה החמירה ולא דעה אחרת.

פרוע ראש הבאתי לך מה ההגדרה בתורה במצורע, והרמב"ם, זה עם כיסוי, מי שמפרש אחרת ידו על התחתונה.

עיטוף ברור שזה יותר מכיסוי כפי שהבאתי מרש"י ויש עוד מקורות. מצנפת ברור שזה יותר מכיסוי.

כל אלה הדברים זה דברים בסיסיים. שום דוחק.

כל הבעיה אם ניגשים לסוגיא מתחת ללמעלה. להציג כל מיני ראיות שמוצאים אחת כאן ואחת כאן.

אבל עם זה מלמעלה למטה עם יסודות חז"ל ממרחב התורה לא מסתבכים ורואים את האמת.

ההעמדה היחידה זה באבודרהם שהוא כותב גילוי הראש לעומת המצנפת: "והטעם לברכה זו לפי שהיו עוטרים מצנפת כדי שלא ילכו בגלוי הראש." הוא לא כותב שהם היו הולכים בגילוי ראש. רק בארצות אסלאם היו מכסים עם מצנפת משום גילוי ראש.

בנוסף מהרא"ש מלוניל משמע שלא היו הולכים עם מצנפת, אבל כן עם כובעים, חוץ מעמי ארצות.

לכן גם זה ברור לי שם כמו שכתבתי.

תועה בשער.

ב. מביאים מסוגית גמרא דברי הבל פורחות, אשר לא יודעים מה זה פריעת ראש בתורה נכוחות.

ג. חושבים שהשולחן לא ערוך היטב, מעקמים את דבריו בלא לב.

ד. מביאים ממרדכי הצדיק שלא נוגע לברכה, מבלבלים סודר מצנפת ועיטוף בכיפה רגילה.

ה. חושבים להרים דשן במקדש לברכה, כשהוא עצמו מדבר על מקרה מלכות דוחקה.

ו. מצטט מאור זרוע לצדיק בצורה לא נכונה, גם מהגר"א לא מפחד להשמיט מילה.

ז. הכל כדי להצדיק גילוי ראש כדרך הגויים כדברי הט"ז, נכנסים לכנסייה מורידים הכובע לבז.

ח. ישראל קדושים הנוהגים בצניעות, מכסים ראשיהם באהבה ודבקות.

ט. ראש אויביו קדקד שער מתהלך באשמיו, להיות ח"ו נדמה לגויים הארורים לעשיו.

י. ותקח הצעיף ותתכס עשתה רבקה, כן זרע יעקב יעשו אחריה בשמחה.

יא. כבר אמר איוב ירא ה' ואין כסות בקרה, המקררים את עם ישראל מתלהבות המצווה.

יב. התלהבות שהשכינה למעלה מראשינו, כוונה עמוקה לבורא ישראל מלכינו.

יג. לא יעזרו כמה תירוצים ועיוותים, קול התורה הברורה בוקעת צורים.

יד. נזכה לבנין המקדש ומצנפת בכהן הגדול, לברך לפני ה' בצניעות וקדושה במגדול.

גם אז תדרוש ללמוד את כל שרשרת הפסיקה?

כמובן שזה רצוי.

אבל עד שאסיים ללמוד את הלכות שבת בקצב הזה אחלל הרבה שבתות

שאתה יכול להתייעץ איתו.

אולי אתה בחרת דרך דומה אבל אחרת.

אני יותר דברתי על מי שרוצה להעמיק.

חייב ללמוד דבר ראשו הלכה תכלס.

להעמיק? אחלה. אחרי שיודעים הלכה פרפקט.

אני מסכים מעשה אתה לא יכול ללמוד מספר, צריך מרב חי.

מאשר ספר בן 150 שנה

לא שאני חס וחלילה מזלזל בספר/רב כזה או אחר

אבל ספר בן 150 לא באמת מכיר את אופי החיים היום. לא באמת עדכני.

ולא פוסקים ויש שם המון טעויות.

לכן היום צריך לשמש רב שהוא גדול בידע וסברא ולא סתם מאסף.

יש ערך לאיסוף, למשל להפנות למקורות וכדומה, אבל אי אפשר לפסוק מזה. 

לריבוי דעות תורניות ביהדות, אבל צריך דרך מסויימת ברורה להכרעה.

חלק מהפוסט מודרנה זה להגיד שיש ריבוי דעות וככה לשלול קיום של אמת אבסולוטית.

זה מה שעושים ללא מודע הרבה ממלקטי הדעות.

אפשר לצרף דעה אל דעה כדי להתיר אפילו חזיר.

היהדות היא לא ככה. יש דרך ברורה להכרעה. יש סברות יסודיות. יש היררכיה הלכתית. יש אחריות.

יכולה להיות מחלוקת בהכרעה אבל המכריע צריך להכריע מתוך דרך ובירור.

מי שבוחר לעצמו רב. צריך לבחור לעצמו רב שיש לו אחריות על הכתפיים ודרך, ולא איזה מלקט דעות שלא ברור לו מימינו ומשמאלו ורק אנציקלופדיה.

רב זה לא ויקיפדיה ולא chatgbt.

רב לא מאגר מידע.

רב זה מי שמעבד את המקורות בצורה עמוקה.

זה כן קשור למחלוקת שלי עם @כי קרוב. בנושא הנידון, אבל אני לא מתכוון להאשים אותו כלל במה שכתבתי.

זה רק הגיג שעלה לי.

בטח אתה מכיר הסוגיא בחולין קי כמדומני, שיש ראשונים שסוברים שאם תיקח חתיכת חזיר שהתערבה ב 2 חתיכות היתר, שיהיה מותר לאכול את שלוש החתיכות בביס אחד, אע"פ שבוודאי אוכל איסורא, וטעם דעה זאת כי האיסור נהפל להיתר, ממש!

זאת סתם דוגמא מיני רבות בדיני חזקות ורוב ותערובות.

ואכן בספקות כמו ספק דרבנן לקולא, ספק ספקא בשל תורה, ועוד כל מיני לעיתים זה מותר מכח זה, עי' בכללי הש"ך למשל לגבי ספק דרבנן, ובדיוני האחרונים הארוכים בזה.

וכמו שאמרתי קודם בשם הרב אוירבאך וכו'. וגם הרב קוק באגרות כתב על זה (רוב מצויין אצל ספרים..).

זה היה על חזיר לא על בשר טרפה?

כתבתי חזיר כי הוא השתמש בדוגמא זאת, אבל אין הפרש באמת.

אלו דברי הרא"ש (סימן לז): "חד בתרי בדבר יבש דאפילו מדרבנן בטל, דלא משום ספיקא שרינן ליה... אלא משום דגזירת הכתוב הוא, דכתיב 'אחרי רבים להטות', הלכך חד בתרי בטל ונהפך איסור להיות היתר ומותר לאכלן אפילו כולן כאחת...".

והרב יונתן אייבשיץ אומר שמי שמחמיר יש לחוש בו למינות, שלא מאמין לדברי חז"ל שהולכים אחר הרוב.

וזכורני שאף לגבי כללי פסיקה היו אחרונים שהביאו דבר זה (המשאת משה למשל).

למרות שאומרים שאם יבוא אפילו משה רבינו עכשיו ויאמר שהוא יודע שמותר וכו' לאכול חזיר אז אסור לשמוע לו ואאל"ט אפילו סוקלין אותו באבנים.

אבל אולי יש הבדל אם מגיעים לזה מהתורה. למרות שזה מוזר כי יש גם את מה שקיבלנו ואת מנהג/ מסורת ישראל שאסור וזה לא פשוט לבטל את זה.

זה כמו שמישהו עכשיו יוכיח מהתורה שמותר להשתחוות לפסל האם שומעים לו? לא כי יש לנו מסורת שאסור וכו'.

לגבי דברי הרב יונתן אייבשיץ זה קצת קשה לשמוע כי קשה לי לחשוב שיהודי ירא שמיים באמת יצליח לא להחמיר בזה בפועל.

בוודאי שאף אדם ואף לא משה רבינו יכולים להתיר דבר שאסור בתורה.

אבל התורה גם כן אמרה שיש בטלות ברוב, ולפני רבים להטות, ולכן זה מותר כי האיסורים נאמרו בוודאי ולא בספק או במיעוט (הטעם שכתבתי לא מדוייק, רק להסברה).

דווקא דברי הרב יונתן איבשיץ ברורים, אנו עושים כי התורה אמרה, לא מצד הרגש. וגם אחד האחרונים אמר שיש בזה העלאת ניצוצות, וכו' דברים לא לרמתינו.

נ.ב לא הבנתי מה הוכנס פה עניין המנהגות.

למשל יש את תשובת הרמ"א לגבי ביטול בשישים של שומן חזיר שיש בו נותן טעם לפגם.

אבל זו סוגיא כלל לא פשוטה. עיין שו"ת בית יצחק יו"ד א קמא שמאריך.

לכן כל מיני חשש תערובות חזיר ואפילו ג'לטין שיש בזה מחלוקת, צריך לשאול פוסק מוסמך שמכיר את המציאות.

לא באתי לתת הלכה, רק לומר שלעיתים גם חזיר נהייה מותר כביכול משום כללי תערובות. (וממילא לספקות, שס"ס עדיף מרוב).

כללים ברורים, למה שאתה קורה ספק בפוסקים.

קודם כל בראשונים וראשוני האחרונים, לא השתמשו בזה כמעט כלל, אלא אם כן היה ברור להם שיש שני צדדים שווים בסברא ובמשקל לשאלה בפוסקים.

(אני לא מדבר כמו בקים לי, שזה כבר שייך לטענה שבן-אדם יכול לטעון אני סובר כפוסק הזה ואתם לא יכולים להוציא ממני ממון)

אני מתכוון לפסיקת הלכה.

מה שכמה אחרונים משתמשים בזה בצורה רחבה, לפי דעתי זו טעות.

חוץ מזה שאתה לא יכול להתחיל לעשות ספקות מכל רב שאומר משהו. זה חייב להיות שיטה מעמיקה שנובעת מהסוגיא וכאמור לפי דעתי זה דווקא כששני הסברות שאמר כל אחרון שווה בעיניך, אחרי שהתעמקת בסוגיא.

מתי ואיך עושים זה דבר שדורש לעיין טוב.

ומי שלא בקיא בזה, לא כדאי שיפסוק.

תנועת המוסר בסה"כ היא מעין "נאו" חובות הלבבות, או לחילופין, קונטרה ליטאית לתנועת החסידות כאשר המטרה היא אותה מטרה פשוט במקום להשתמש בשיח החסידי-קבלי תנועת המוסר נשארת בפשט הפשוט.

אני לא יודע על איזה בדיוק נושא או אסכולה של תנועת המוסר אתה מדבר (קלם?) כי יש הרבה נושאים והרבה גישות. אני מסכים איתך שחיטוטים אינסופיים בנפש זה קצת OCD ומרחיק את האדם מהחיים הממשיים ומחברת בני אדם. לכן הגישה הנכונה, לדעתי, היא לקחת את הדברים בפרופורציה, לצורך העניין הנושא של מידת האמת והנגיעות, כמה צריך לדקדק עד אינסוף בכל דיבור ומעשה ועניין עד חוט השערה. מבחינה מעשית זה יכול להחליש ולסבך. אבל אם להשאיר את זה בתור "ביקורת גמישה" כלומר לא משהו אבסולוטי אולטימטיבי זה יכול בהחלט לעזור להתבונן פנימה, במיוחד בעידן המודרני אנחנו חיים רוב הזמן על טייס אוטומטי, אנחנו לא מבקרים את עצמנו יותר מדי, אז זה טוב לעצור מדי פעם ולשאול האם אנחנו באמת דבקים במידת האמת או שאנחנו מבלפים? האם אנחנו באמת מקיימים את המצוות ברמת דקדוק שתואמת את הרמה הרוחנית שלנו? וזה לא משהו מיוחד לתנועת המוסר, זה רעיון כללי שאפשר למצוא בכל-מיני מקומות, החל משער חשבון המעשים בחובות הלבבות, דרך כל ספרי המוסר הישנים, קח אפילו את ההקדמה לשער המצוות של המהרח"ו, או אפילו במשלי ותהילים, אם לסכם את תנועת המוסר בשני פסוקים אז זה "מכל משמר נצור לבך" ו"אתה ציויתה פיקודיך לשמור מאוד" (כלומר במובן רחב, פנימי, משמעותי, כמה שיותר מלא).

אמנם ביקורת עצמית היא רק אחד מהכלים של תנועת המוסר, קשה לומר שבזה זה מסתכם.

וברור שאנחנו רוצים להיות אנשים מוסריים ומזוככים, אני לא חושב שזה חייב לבוא דווקא מכיוון של גאווה. עכ"פ לא זאת התחושה שקיבלתי ממה שקראתי מתנועת המוסר (אם כי אכן לא התעמקתי בכל). ועכ"פ רואים גם שתנועת המוסר (לפחות בזרמים שאני מכיר, להוציא קלם קלאסי) מאוד נותנת דגש על אהבת הרע ועניינים בסגנון, אם כבר הזכרתי את אור הצפון, הסבא מסלבודקה מאוד מאריך בנושא הזה, אבל ראיתי גם בספרים בסגנון נובהרדוק רעיונות דומים, בקיצור לא רואה איך הם מפספסים את המטרה אא"כ אתה מדבר על משהו ספציפי.

ביחס למדרשים ואגדות חז"ל, כל מה שקראתי של תנועת המוסר (טוב, האמת לא המון - מכתב מאליהו, "ואני תפילה", אור הצפון, אולי עוד דברים שאני לא זוכר), מבוסס מאוד על מדרשים וגמרא ותנ"ך. פשוט לומדים את אותם מדרשים דרך העדשות המיוחדות של תנועת המוסר כלומר שמים לב לדגשים מיוחדים או מבליטים נושאים מסוימים. כמו שאפשר ללמוד מדרש בסגנון עין איה, מהר"ל, מהר"ץ חיות. או ללמוד באופן מאוד שטחי.

אז נכון, נפש החיים לא מתלהב מהגישה הזאת, היא היא המחלוקת כנראה. אם כי, נפש החיים בעיקר נותן משקל נגד כנגד כל-מיני תופעות קיצוניות. ובכל מקרה האדמו"ר יסוד העבודה סגר פחות או יותר את הנושא.

דעתי האישית: אני לא אוהב גישות "שיטתיות" לעבודת השם. זאת אומרת, ברור שלכל תנועה או ראשון או אחרון יש גישה שיטתית אבל זה מאוד בעייתי לאמץ איזשהו קו מסוים מאוד וללכת איתו באש ובמים, בתוך מציאות חיצונית ופנימית דינמית ומעורפלת. לכן לוקחים את מה שעוזר בכל פעם, לפעמים מה שעוזר זה חסידות, לפעמים מוסר, לפעמים פשוט ללמוד גמרא עם תוס'. לכן גם ביחס לתנועת המוסר אפשר לאמץ עקרונות מסוימים בזמנים מסוימים אם רואים בזה תועלת.

לגבי ביקורת עצמית באופן ספציפי, אני לא רואה אישית תועלת משמעותית בלשאול את עצמי פעמיים ביום מה טיב כל פעולה שעשיתי. שינוי שאינו חוזר לברייתו, ואינו דומה לזאב והרועה שרבים על הכבש בשמות רבה, הוא שינוי תודעתי ולא רק טקטי. אני חושב שהרש"ר הירש עושה בזה עבודה טובה. אבל גם תנועת המוסר יכולה לעזור לנו לשנות את השיח ואת האופן שבו אנחנו מבינים דברים, כאשר הביקורת העצמית מלבד המעלה האינטרינזית שלה, היא גם חלק מאותו "שיח אלטרנטיבי" שאנחנו מנסים לאמץ.

לגבי הטבה לזולת:

א' מי אמר שלא מדברים על זה

ב' כ"א לפום שיעורא דיליה, יש כאלה שהנפש שלהם יותר שייכת לעבודה מעשית-כללית ויש כאלה שפחות, לא בהכרח מעיד על חיסרון

ג' חלק מההטבה לזולת זה תיקון עצמי, כמו שאומר הרב דסלר זצ"ל "לב העולה על גדותיו", ואני יכול להעיד על עצמי שעבודה פנימית מצומצמת הביאה אותי קרוב יותר ל"לב העולה על גדותיו" באופן שרציתי יותר לעזור לאחרים וגם הייתה לי יותר יכולת לזה

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

זה נראה לי רק יגביר לי

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

בערב

אז אפשר לומר שכן.

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

שואף ליותר בע"ה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

תודה רבה על העדכון המשמח

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.

איזה היתרים יש?

עשיתי בגוגל - שאל את הרב מכון כושר מעורב

נכנסתי ל-5 תוצאות בעמוד הראשון של התוצאות

כולם כתבו שאסור

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה