ולא תמיג מתאים לי שיבוא חבר

ולקחת גם לא..

ולפעמים נקיפות מצפון שאין לי צפופים כמו שהיו אצלי בתור ילדה

בקיצור לאמהות תמיד יש מצפון

וילדה בת 10 עם 3 חוגים ותנועת נןער- וואלה, שתשתעמם טיפה. אין לה שיעורי בית? עזרה? אצלי מעסיקה בכביסה מתים על זה, הכנת עוגיות כשיש לי סבלנות... קריאה ברוך השם עכשיו התחיל לקרא אז יש תעסוקה יחסית זמינה.

האמת שאני מאמינה שאנחנו כהורים לא צריכים ״לשעשע״ את הילדים. מתוך השעמום הם כבר ימצאו מה לעשות…

רק אחהצ אחד בבית?

א. כל הכבוד לך על כל מה שאת עושה בשבילה- 3 חברות קרובות זה המון,

ו3 חוגים זה מלא אז סחתיין עלייך!!!!

ושואלת בזהירות- יגול להיות שזה יותר מדי?

שזה לא לגמרי מאוזן בשבילה ואז האיתות לזה זה שהיא משתעממת ביום אחד בבית?

קטונתי כי הגדולה שלי בת 6 ולא התנסיתי אבל רק יום אחד בבית זה יכול להיות גם מעט מדי כדי להרגיש מה עובר עליה, לשים לב אם יש משהו חריג וגם בשבילה-

מעט מדי זמן לבד כדי לעבד את הדברים שקורים, לתת לנפש מקום רגוע לנוח קצת, להתבודד וכו, לפתח את הקשרים עם האחים- בסוף זה עניין של זמן של יחד שמצטבר ..

זה מה שעולה לי

גם מתוך המחשבה האישית שלי בנושא הזה

יכול להיות שאני בכלל לא בכיוןן לגבי מה שאצלכם..

בהצלחה יקרה!!

יש לי בת חמש כזו (שדווקא בתור קטנטונת העסיקה את עצמה מצוין) - פעם הייתה אומרת ברגע שחוזרת הביתה: "משעמם לי בבית!!" עד שזה חרפן אותי, וביקשתי ממנה להחליף את המשפט (ואת הטון בהתאם) ל: "מה אני יכולה לעשות בבית?" זה עדיין מחרפן, אבל פחות, וזה בא בגישה חיובית יותר...

וגם אותי זה משגע, כי אני לא רגילה לילדים שמשעמם להם. חלק הולכים הרבה לחברים, חלק משחקים המון בבית ויוצרים ועושים מגוון דברים ביוזמתם. והיא - מצפה שאהיה לשכת התעסוקה שלה...

אבל זו היא. זה שלה. אני לא אשמה שהיא משועממת. עובדה - הילדים האחרים מוצאים יפה מאוד במה להתעסק.

אז זה הדבר הראשון שאני עושה - מנקה ממני את האשמה. כי זה באמת מעורר נקיפות מצפון.

אחר כך מנסה לחשוב איתה על רעיונות מה לעשות (ספציפית איתה הכנתי רשימת רעיונות לדברים שאפשר לעשות בבית, ולפעמים זה עוזר).

ואם גם זה לא עובד, ואין חברות שאפשר להזמין - אז אני מתעלמת. מה לעשות... כי שוב, זה שלה. בנושא הזה היא לא באחריותי.

הבת שלך גדולה יותר, ונשמע שבאמת יש לה תעסוקה מעל ומעבר.

לדעתי דווקא נשמע שכדאי להרגיל אותה יום אחד בשבוע להיות רק בבית מאחר הצהריים והלאה, כדי שתלמד להתעסק עם עצמה ועם משפחתה. לדעתי זה חשוב לבריאות הנפשית של הילד.

את יכולה גם לערוך איתה רשימת רעיונות לדברים שאפשר לעשות בבית, ושהיא תציע מעצמה, כדי שזה יהיה שלה והיא תהיה מעורבת. את יכולה לכוון איתה לפי התחביבים שלה ולפי העיסוקים שהאחרים עושים בבית, אבל מכאן שתחשוב בעצמה.

אבל באמת קודם כול לנקות ממך את האשמה. אמא אחראית על הרבה דברים אצל הילדים שלה, אבל לא על הרגשות והעיסוקים שלהם. ואת נשמעת באמת אמא נהדרת ומשקיעה ❤️

היתרון זה לשבת איתה לא בזמן שמשמעם לה ולהציע לה רעיונות, להסביר לה שחשוב גם להיות בבית ולדעת להעסיק את עצמך לבד, וממש לכתוב יחד רעיונות (זה כן דורש שתזרמי עם הרעיונות קצת פחות מתאימים לך, כמו בישול, אפיה או סתם יצירות. מלכלכות יותר)

לי יש רק ילדונת אחת כרגע בת 4.

לא נפגשים לרוב אחה''צ עם חברים, ואין חוגים.

מסיימת את הגן ב2 ואז מעסיקה את עצמה לבד.

יש לה מחברת אותיות, מחברת חשבון, ברבצק, חומרי יצירה, משחקים זמינים, והיא משחקת לגמרי לבד. לפעמים גם אני משחקת איתה, אבל לרוב לבד.

נשמע שאת ממש מרחמת עלייה, ואז היא ''מתיישבת'' לך על הנקודה הזו

ילדה בת 10 צריכה לדעת להעסיק את עצמה. ואם לא, זה הזמן ללמוד. נשמע שיש לה ימים מאוד גדושים. 4 ימים פעילות אחה''צ זה המון!!

שתקרא ספרים, תכין יצירות, תעסיק את האחים הקטנים שלה... לא חסר מה לעשות

כתובות מילים ולידן ציור של המילה, ואת המילה במקווקו, ואז היא צריכה למצוא בדף מדבקות את האותיות של המילה, ולעבור על הקיווקו.

מדי פעם גם מתאמת על אות מסויימת 

למי שלא רגילה לעשיה הזו, זה יכול להיות מורכב.

מעניין אותי לשמוע איך מתנהל היום אצל בנות גדולות יותר. כי אני זוכרת בתור ילדה שהאחה"צ שלי היה עמוס עם חברות.. ולה אין את זה.

היא כבר בגיל של עצמאות, מאוד עצמאית, אבל מאוד תלויה בי חברתית.. כי אין לה אפשרות אחרת🤷

בלי חוגים ובקושי נפגשתי עם חברות, הרבה אחים ב"ה ולא היה חסר לי שום דבר.

לא יודעת אם אני דוגמה טובה, אבל אני חושבת שאין שום בעיה באחר צהריים אחד בבית בלי חברות, העניין הוא שאת חושבת שהיא מסכנה אז היא מרגישה את זה

אבל יש לי גם ילדים גדולים יותר, והם בהחלט מעסיקים את עצמם גם בלי חברים.

משחקי דמיון עם האחים, משחקי התעמלות שונים, יצירות בלי סוף מכל מיני סוגים, קריאת ספרים, סתם לשוחח עם האחים ואיתי... באמת לא חסר מה לעשות בבית.

וגם אני - גרתי ביישוב אמנם אבל לא אהבתי להיות עם חברות אחר הצהריים, ומצאתי מלא תעסוקה בבית. היו לי מיליון פרויקטים שקידמתי (לפעמים אני מקנאה בעצמי של פעם על ההספקים ) ואהבתי מאוד לבלות עם האחים שלי.

באמת שאין צורך שתרחמי על הבת שלך... יש לה די והותר תעסוקה וגם חברות, וזו תהיה מתנה גדולה בשבילה אם תלמדי אותה ותאפשרי לה להעסיק את עצמה לבדה...

אף ילד שלי לא היה ב3 חוגים בו זמנית, רוב הזמן הם היו ללא חוגים והעסיקו את עצמם מצוין עם ובלי חברים.

אם את מרגישה צורך להעסיק אותה, היא תרגיש שיעמום וצורך בעזרה בתעסוקה, זה מעגלי.

הבית עם התכולה מכיל מספיק גירויים  כדי לפתח יצירותיות וסקרנות.

בגיל 10 העולם יכול לספק הרבה יותר חוויות ממה שהילד יכול לגלות בעצמו שחבל לא לחשוף אותו.

למשל ילדה בת 10 יכולה ללמוד לנגן בגיטרה מתוך שיעורים ביוטיוב או לפתור קוביה הונגרית.

אבל לא חושבת שילד בן 10 יכול לעלות על זה לבד (אלא אם יש לו גישה חופשית למחשב ויש לו מספיק כישורים להבחין למשל בין עיקר לטפל, בין מידע שמעשיר למידע ששורף זמן וכו')

בקיצור את צודקת עקרונית שגם ילד בן 10 יכול למצוא לעצמו תעסוקה לבד אבל אפשר גם לספר לו על תעסוקות שהוא לא מכיר ולפתוח לו עולמות חדשים. זה לא רע.

הילדים שלי עצמאיים לגבי שימוש במחשב (מסונן) ובגיל 10 ידעו לחפש בגוגל וביוטיוב את מה שרצו.

מאד חשוב ללמוד להבחין בין עיקר לטפל, בעיניי הדרך היעילה ביותר היא ניסוי וטעייה ולא הנחיות שלי במה לעסוק.

לגבי קוביה הונגרית, האישו שלה היא אתגר לפיצוח ולא העתקת שיטה לפיתרון כדי לסדר אותה.

אז הבת לא יכולה לחפש את תחומי העניין האלו לבד.

אין לי ספק שהילדים שלך עצמאיים ויודעים לחפש לבד במחשב כי את מלמדת אותם בגיל קטן,

אבל זה לא רק כי את לא מכילה את התלונה "משעמם לי" אלא גם מספקת להם מקורות תעסוקה ולמידה עצמאיים וכנראה גם מגוונים שהם יכולים לבחור מתוכם וגם מקנה להם כלים.

בקיצור מה שרציתי להגיד שההשוואה בין מציאת תעסוקה בגיל קטן לבין מציאת תעסוקה בגיל 10 היא לא דומה בעיניי.

בשניהם אומנם אפשר להנגיש לילד תחומי עניין שלא בנויים רק על הסביבה הקרובה שלו,

אבל בעוד שבגיל קטן זה לא מחייב וילד יכול להתפתח וללמוד רק מהסביבה הקרובה, כמו במקרה של הפותחת, ילד גדול זקוק כבר לגירויים נוספים.

ועוד כמה בנים אחריה..

דוקא לבת הכי פחות משעמם והכי פחות חסר חברה אחהצ.

א. כי היא יודעת להעסיק את עצמה יוםי לבד ואוהבת לשחק לבד( בכיתה יש לה המון חברות)

ב. היא עמוסה בשיעורי בית.

ודטקא הבנים שלי יותר מבקשים חברים אבל אני לא שולחת לכל בית ובכל גיל אז מצמצמת את זה ובעיקר מארחת..

זה יושב לך על המצפון

וזה מפעיל אותך

משעמם זה לא רע

חשוב שילד ילמד להתמודד עם שעמום ולהעסיק את עצמו

ובואי, יש 3 (!) חוגים זה חתיכת וואו. וגם בני עקיבא.

זה הרבה תעסוקה נהדרת, המצפון שלך יכול להיות נקי

עכשיו, להיפך תאמיני בה שהיא יכולה למצוא תעסוקה חיובית לעצמה

ולגבי המחשב אני ממש מצדיעה לך

אולי כדאי לאפשר לה קצת במינון מוגבל שמקובל עלייך 

אני אכתוב קודם על הבת שלי (גם בת 10) -

האמת שהיא לא נפגשת הרבה עם חברות (דווקא כשהיתה לה חברה הן לא ידעו כל כך מה לעשות עם עצמן ורצו לעשות הרבה דברים שלא תמיד היו לי נוחים. אבל החברה עברה דירה, ואין לה כרגע חברה אחרת שהיא נפגשת איתה באותה תדירות...), וגם אין לה הרבה חוגים. אבל היא דוקא מעסיקה את עצמה יפה בדרך כלל.

מה שהיא אוהבת לעשות:

לצייר - בעפרונות, לפי סרטונים ביוטיוב שמדריכים שלב אחרי שלב, היא לומדת מזה ממש יפה אבל אפשר להתחיל גם בלי לדעת כלום. ולפעמים בצבעי מים, כשמתאים לי לאפשר לה.

לאפות - היא נכנסת למטבח בהדרגה. עכשיו כבר יש כמה מתכונים שהיא יודעת להכין לבד (בפעמים הראשונות הייתי בסביבה כשהיא הכינה, ועכשיו אני כבר מאפשרת לה לבד), ולפעמים היא מנסה דברים חדשים ואז אני משתדלת להיות בסביבה ולעזור לה במה שצריך (ואחר כך אני גם עוזרת לה לנקות אחריה, כי עוד קשה לה לקחת אחריות עד הסוף).

לרקום - יש לה חוג רקמה במסגרת בית הספר, ולפעמים היא ממשיכה בבית.

לקרוא - אני משתדלת לדאוג לתחלופה של ספרים (כל כמה זמן הולכים לספריה, וגם מנויים לאותיות וילדים), והיא גם אוהבת לחזור על ספרים שקראה כבר.

לעשות תסרוקות - ליום הולדת קנינו לה ראש של בובת תסרוקות, והיא הלכה פעם לחוג תסרוקות, אז היא נהנית לעשות תסרוקות לבובה (ומחכה שאחותה הקטנה תהיה מספיק גדולה כדי לעשות לה...)

לעצב בקנבה - אני משתדלת שזה לא יהיה כל יום כי בכל זאת זה כן מסך, אבל סה"כ זה מסך 'ייצרני' - היא אוהבת להכין משחקים, לעצב תמונות עם כיתובים, לפעמים להכין משהו כדי לשלוח למישהו או להשתמש ולפעמים סתם בשביל עצמה.

נראה לי שאלו העיסוקים העיקריים שלה. פעם היא גם אהבה לכתוב ולהמציא סיפורים, אבל היום פחות...

אני לא יודעת אם מה שכתבתי יעזור לך, כי לכל ילדה יש את תחומי העניין שלה, אבל אולי בכל זאת זה ייתן רעיונות.

3 חוגים ועוד בני עקיבא זה המון.

מה היא אוהבת לעשות? אפשר ספרים, יצירות, משחקים.... 

ודומה לתיאור שלך. פחות חוגים, יותר חברים אבל גם בנסיעה ברכב. כ"כ התרגלתי שלא הבנתי לרגע מה מוזר בזה, אבל גם אני גדלתי בישוב,

אז כן יש הבדל, אבל מתרגלים.

הגדולים שלי יכולים לנסוע באוטובוס אם יש איזה סיבה שאי אפשר להקפיץ אותם.

אולי גם לך זה יעזור.

אבל האמת נשמע שיש לה ממש מספיק פעילויות.

את בטוחה שהיא מחפשת תעסוקה מחוץ לבית?

ילדות בגיל שלה דווקא מתחילות להיות יותר עם עצמן מאשר לחפש דווקא חיי חברה.

היא אוהבת לקרוא ספרים? לכתוב לעצמה? לנגן? לעסוק באומנות?

יש המון כיוונים שאפשר שהיא תתפתח בהם.

אני לא בטוחה שאם היה בנות אחריה זה היה פותר את הבעיה, כי גם בנות קטנות בדיוק כמו בנים קטנים תחומי העניין שאפשר להתעסק בהם הם שונים.

לצורך העניין כשהיא תהיה בת 12 ויהיה לה אח נגיד בן 10 יהיה להם יותר במשותף מאשר היום.

כדאי להתייחס אליה כילדה על סף גיל ההתבגרות.

להנגיש לה תחומי עניין ולראות במה בא לה להתמקצע יותר.

תני לה לקחת את זה הלאה. אל תדאגי אותה בכוח כי זה לא יעבוד. תני לה לגלות את עצמה.

לגבי מחשב,אני חושבת שזאת הזדמנות לקחת אותה לשיחה ולהסביר על טכנולוגיה, מידע, להסביר מה אפשר לעשות וללמוד עם מחשב.

כשאת אומרת מחשב למה את מתכוונת? לסמי הכבאי ביוטיוב או ללימוד תכנות? לימוד בזום של קורס כלשהו?

משחקים לימודיים?

הגדולים שלי לשניהם יש מסגרות לימוד של קורסים שלמים בזום. הבן (12) לומד על בינה מלאכותית ולומד להשתמש במגוון כלים.

הבת שלי (10) אוהבת להכין מצגות ומשתפרת בזה מאוד.

אוהבת מאוד גם עשר אצבעות.

בנוסף יש אתר ללימוד אנגלית שהם רשומים אליו שיש שם סיפורים ומשחקים אינטראקטיביים.

בקיצור מחשב זה עולם ומלואו. גיל 10 לדעתי זה גיל מספיק גדול כדי להתחיל לחשוף לאפשרויות מתוך הכוונה ופיקוח כמובן.

זה גם יבדיל אותה מהקטנים שעדיין לא מסוגלים להשתמש במחשב כמו גדולים ולהפיק תועלת אמיתית משימוש במחשב.

מבחינת משחקים יש הרבה, גם לשחקן יחיד. השאלה מה הכיוון של המשחקים שהיא אוהבת.

ממליצה להיכנס לקטלוגים של פוקסמיינד, משחרי שפיר, הקוביה, קודקוד וכו' ולחפש מה הטעם שלכם.

אבל כמו שאמרתי לפני כן, תנסי להנגיש לה כיוונים ותני לה לגלות את עצמה ואת תחומי העניין הייחודיים שלה שבא לה לפתח. זה בדיוק הגיל לזה.

גם הגיוני שהיא תתחיל להחליף סגנון חברות.

היא עדיין לא למדה להעסיק את עצמה לבד בבית.

יש ילדים שזה יותר בא להם בטבעי,

ויש כאלו שלא מוצאים את עצמם כשהם אלו שצריכים להחליט ולמצוא תעסוקה.

אז דבר ראשון, לנרמל - לך ואח"כ גם לה - להשתעמם זה מעולה! ככה עולים לראש רעיונות טובים לתעסוקה. ככה לומדים להיות יצירתיים.

אח''כ אפשר לשבת יחד איתה בזמן רגוע (לא כשהיא מתלוננת שמשעמם) ולכתוב, דווקא לכתוב, רעיונות לתעסוקה בבית. בהמשך אפשר אולי לארגן או לקנות אמצעים שחסרים עבור תעסוקות מסויימות (אני מתכוונת לדברים פשוטים כמו חבילת צבעי קרש וחוברת מנדלות, גומי, להדפיס דפי צביעה, לשאול ספרים מהספריה, לקנות חומרי אפיה).

כאמא לילדה בגיל קרוב

היא לא בחוג

ובני עקיבא יש פעם בשבוע וגם זה לא תמיד.

היא משחקת/ מטיילת עם חברות רוב אחר הצהרים

כשהיא בבית היא לא מוצאת הרבה תעסוקה אבל כן יכולה לשחק עם האחים שקטנים אליה קלפים/ משחקי דימיון וכאלה.

אבל יש לה גם הרבה זמנים שהיא יכולה להגיד שמשעמם לה/ שהיא רוצה לראות סרט ומסך.

ואני לא מרשה במשך השבוע..

אז בסוף היא תמצא בדרכ מה לעשות.( ציור , הכנת עוגיות/ פנקייקים/ וכו..)

אז יש לה תחומי ענין. היא יכולה לעשות בבית דברים מהתחום של החוג - בישול,,אפיה, יצירה וכו.

חוץ מזה היא יכולה להכיר תחום חדש או ללמוד נושא שהיא לא מכירה כמו שפה חדשה או מחשבים.

כמה משמעת עצמית יש לה לשבת לבד ללמוד או להתמיד במשהו? זה תלוי הרבה בזה.

אם יש לה יכולת התמדה הייתי לדוגמא מעודדת אותה ללמוד יותר אנגלית/שפה חדשה.

אם היא ילדה של דברים מרגשים שקשה לה להתמיד אז אולי פרויקטים קטנים, אפילו מחשבים אפשר ללמוד דרך פרויקטים קטנים

אפשר לעשות מנוי לספריה ולקרוא הרבה

אפשר לקשט את החדר לפי נושא חודשי

אפשר להתחיל להכין תחפושות לפורים לה או לאחים, משהו מושקע ויצירתי

אפשר לחשוב על עיצוב למשלוחי מנות

אפשר להתחיל להכין ארונות עליונים לפסח

אפשר לתכנן פעילות שבועית לאחים - יומיים מכינה יום מעבירה

אפשר לקנות פאזל גדול ולעשות פרויקט הרכבה

אפשר להכין כריכות יפות ומושקעות למחברות שלה (וגם שערים כמובן)

אני גדלתי בעיר ולא פגשתי הרבה חברות היה לי חוג פעם בשבוע, לא כל שנה. ובעיקר העסקתי את עצמי בבית עם עצמי או עם האחים

מצד אחד מצדיעה ומעריכה

מצד שני אשמח לשמוע

אצלנו כן רואים ביום סרט /2 מערוץ מאיר

ועם הילדה בת 10

שגם משעמם מאוד

אנחנו לומדים למצוא לה תחומי עיניין.

הגדולה שלי באמת בגיל הזה התחילה להתעסק בתסרוקות

באפייה

וקראה המון

ושחקה עם האחים הקטנים שלה.

זאת שעכשיו בת 10 לא ככ אוהבת לקרוא, לא אוהבת לשחק עם האחים הקטנים ולא אוהבת תסרוקות.

אז לפעמים נמשכת לאפיה

יש אתר של חן במטבח

שעושה סרטוני הסברה מאוד מונגשים אז רואה ומכינה מקסים.

לפעמים נמשכת ליצירות בפלסטלינה - קניתי לה קורס יצירה בפלסטלינה והמון פלסטלינה. ויצרת מקסים.

לפעמים עושה אוריגמי - יש ברשת מלא הדרכות ועושה מהמם.

לפעמים גם רק שומעת מוזיקה וחושבת עם עצמה

אבל כל זה עם מחשב.

בלי מחשב זה יותר אתגר להעסיק בגיל הזה.

אבל מאמינה  מאוד שאפשרי

צריך להיות יצירתיים.

ולחשוב מה אוהבת לעשות

ולרכוש את הדברים.

לדוגמא היא לא תצייר בצבעי מים של הילדים בני 4

צריך לקנות לה ערכה איכותית.

היא לא תצייר בטושים של הילדים בני 5

צריך לקנות לה ערכה של צבעי עפרון אם אוהבת כיוון של צביעת מנדלות  לדוגמא או צבעי גירים אם אוהבת לצייר נופים.

אם אוהבת קריאה- להשיג ספרים ולדאוג לתחלופה. ולעשות מבצעים לתחזק את הקריאה.

אם אוהבת עבודה יותר עדינה לקנות רקמה או ערכות יש יצרות עם מדבקות קטנות.

או סתם ערכות יפות יש במקס סטוק כל מיני ערכות.

זה לא הגיל שהילד יעסיק את עצמו בקפלה ובבובות.

אז צריך לקנות דברים מותאמים לגיל שיעסיקו אותו.

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים

ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

לק"י

ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?

זוגות בהיריון? רוצים לתרום למחקר חשוב ולהרוויח כלים משמעותיים ללידה? השאירו פרטים ונחזור אליכם!

הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.

בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

עם כדור או בלי כדור,

כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין 

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

אבל בעיקרון ממשיכים כרגיל כמה שאפשרי.

אם יצא הלוואי ומעולה, אם לא אז מניחה שתתראו בהמשך? עדיף לטבול בזמן. אם יוצא במועד ממש לא מתאים והוא ממילא בטוח לא מגיע אישית הייתי דוחה ביום.

מבחינת היריון/ביוץ וכו, לא בהכרח שיתפספס אבל גם אם כן לדעתי אין הרבה מה לעשות אם זה מצב חד פעמי. את יכולה לשאול רופאת נשים ולעקוב אחרי הביוץ, אולי זה פשוט יסתדר לבד.

לצערי אלה התובנות שלי בנושא, מקווה שיסתדר לטובה בעזרת ה'.

ממש ממש מתסכל....

תזכרי שה' יכול לעשות הכל... להוציא את בעלך מכל חור, שתיקלטו מתי שזה לא יהיה שתהיו ביחד לראשונה... תנסי להתמקד בהשתדלות שלך. מעבר לזה - 3 שותפים לאדם...

חיבוק... מנסיון זה באמת משוגע... 

את רוצה גם למנוע הריון?

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

ואז ב"ה במעקב הריון אצלו

הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה

אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים

הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים 

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו

ב"ה

לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת

עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן

עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי

מאד מאד מרוצה

לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים

אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!

בשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים

ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי