ולא תמיג מתאים לי שיבוא חבר

ולקחת גם לא..

ולפעמים נקיפות מצפון שאין לי צפופים כמו שהיו אצלי בתור ילדה

בקיצור לאמהות תמיד יש מצפון

וילדה בת 10 עם 3 חוגים ותנועת נןער- וואלה, שתשתעמם טיפה. אין לה שיעורי בית? עזרה? אצלי מעסיקה בכביסה מתים על זה, הכנת עוגיות כשיש לי סבלנות... קריאה ברוך השם עכשיו התחיל לקרא אז יש תעסוקה יחסית זמינה.

האמת שאני מאמינה שאנחנו כהורים לא צריכים ״לשעשע״ את הילדים. מתוך השעמום הם כבר ימצאו מה לעשות…

רק אחהצ אחד בבית?

א. כל הכבוד לך על כל מה שאת עושה בשבילה- 3 חברות קרובות זה המון,

ו3 חוגים זה מלא אז סחתיין עלייך!!!!

ושואלת בזהירות- יגול להיות שזה יותר מדי?

שזה לא לגמרי מאוזן בשבילה ואז האיתות לזה זה שהיא משתעממת ביום אחד בבית?

קטונתי כי הגדולה שלי בת 6 ולא התנסיתי אבל רק יום אחד בבית זה יכול להיות גם מעט מדי כדי להרגיש מה עובר עליה, לשים לב אם יש משהו חריג וגם בשבילה-

מעט מדי זמן לבד כדי לעבד את הדברים שקורים, לתת לנפש מקום רגוע לנוח קצת, להתבודד וכו, לפתח את הקשרים עם האחים- בסוף זה עניין של זמן של יחד שמצטבר ..

זה מה שעולה לי

גם מתוך המחשבה האישית שלי בנושא הזה

יכול להיות שאני בכלל לא בכיוןן לגבי מה שאצלכם..

בהצלחה יקרה!!

יש לי בת חמש כזו (שדווקא בתור קטנטונת העסיקה את עצמה מצוין) - פעם הייתה אומרת ברגע שחוזרת הביתה: "משעמם לי בבית!!" עד שזה חרפן אותי, וביקשתי ממנה להחליף את המשפט (ואת הטון בהתאם) ל: "מה אני יכולה לעשות בבית?" זה עדיין מחרפן, אבל פחות, וזה בא בגישה חיובית יותר...

וגם אותי זה משגע, כי אני לא רגילה לילדים שמשעמם להם. חלק הולכים הרבה לחברים, חלק משחקים המון בבית ויוצרים ועושים מגוון דברים ביוזמתם. והיא - מצפה שאהיה לשכת התעסוקה שלה...

אבל זו היא. זה שלה. אני לא אשמה שהיא משועממת. עובדה - הילדים האחרים מוצאים יפה מאוד במה להתעסק.

אז זה הדבר הראשון שאני עושה - מנקה ממני את האשמה. כי זה באמת מעורר נקיפות מצפון.

אחר כך מנסה לחשוב איתה על רעיונות מה לעשות (ספציפית איתה הכנתי רשימת רעיונות לדברים שאפשר לעשות בבית, ולפעמים זה עוזר).

ואם גם זה לא עובד, ואין חברות שאפשר להזמין - אז אני מתעלמת. מה לעשות... כי שוב, זה שלה. בנושא הזה היא לא באחריותי.

הבת שלך גדולה יותר, ונשמע שבאמת יש לה תעסוקה מעל ומעבר.

לדעתי דווקא נשמע שכדאי להרגיל אותה יום אחד בשבוע להיות רק בבית מאחר הצהריים והלאה, כדי שתלמד להתעסק עם עצמה ועם משפחתה. לדעתי זה חשוב לבריאות הנפשית של הילד.

את יכולה גם לערוך איתה רשימת רעיונות לדברים שאפשר לעשות בבית, ושהיא תציע מעצמה, כדי שזה יהיה שלה והיא תהיה מעורבת. את יכולה לכוון איתה לפי התחביבים שלה ולפי העיסוקים שהאחרים עושים בבית, אבל מכאן שתחשוב בעצמה.

אבל באמת קודם כול לנקות ממך את האשמה. אמא אחראית על הרבה דברים אצל הילדים שלה, אבל לא על הרגשות והעיסוקים שלהם. ואת נשמעת באמת אמא נהדרת ומשקיעה ❤️

היתרון זה לשבת איתה לא בזמן שמשמעם לה ולהציע לה רעיונות, להסביר לה שחשוב גם להיות בבית ולדעת להעסיק את עצמך לבד, וממש לכתוב יחד רעיונות (זה כן דורש שתזרמי עם הרעיונות קצת פחות מתאימים לך, כמו בישול, אפיה או סתם יצירות. מלכלכות יותר)

לי יש רק ילדונת אחת כרגע בת 4.

לא נפגשים לרוב אחה''צ עם חברים, ואין חוגים.

מסיימת את הגן ב2 ואז מעסיקה את עצמה לבד.

יש לה מחברת אותיות, מחברת חשבון, ברבצק, חומרי יצירה, משחקים זמינים, והיא משחקת לגמרי לבד. לפעמים גם אני משחקת איתה, אבל לרוב לבד.

נשמע שאת ממש מרחמת עלייה, ואז היא ''מתיישבת'' לך על הנקודה הזו

ילדה בת 10 צריכה לדעת להעסיק את עצמה. ואם לא, זה הזמן ללמוד. נשמע שיש לה ימים מאוד גדושים. 4 ימים פעילות אחה''צ זה המון!!

שתקרא ספרים, תכין יצירות, תעסיק את האחים הקטנים שלה... לא חסר מה לעשות

כתובות מילים ולידן ציור של המילה, ואת המילה במקווקו, ואז היא צריכה למצוא בדף מדבקות את האותיות של המילה, ולעבור על הקיווקו.

מדי פעם גם מתאמת על אות מסויימת 

למי שלא רגילה לעשיה הזו, זה יכול להיות מורכב.

מעניין אותי לשמוע איך מתנהל היום אצל בנות גדולות יותר. כי אני זוכרת בתור ילדה שהאחה"צ שלי היה עמוס עם חברות.. ולה אין את זה.

היא כבר בגיל של עצמאות, מאוד עצמאית, אבל מאוד תלויה בי חברתית.. כי אין לה אפשרות אחרת🤷

בלי חוגים ובקושי נפגשתי עם חברות, הרבה אחים ב"ה ולא היה חסר לי שום דבר.

לא יודעת אם אני דוגמה טובה, אבל אני חושבת שאין שום בעיה באחר צהריים אחד בבית בלי חברות, העניין הוא שאת חושבת שהיא מסכנה אז היא מרגישה את זה

אבל יש לי גם ילדים גדולים יותר, והם בהחלט מעסיקים את עצמם גם בלי חברים.

משחקי דמיון עם האחים, משחקי התעמלות שונים, יצירות בלי סוף מכל מיני סוגים, קריאת ספרים, סתם לשוחח עם האחים ואיתי... באמת לא חסר מה לעשות בבית.

וגם אני - גרתי ביישוב אמנם אבל לא אהבתי להיות עם חברות אחר הצהריים, ומצאתי מלא תעסוקה בבית. היו לי מיליון פרויקטים שקידמתי (לפעמים אני מקנאה בעצמי של פעם על ההספקים ) ואהבתי מאוד לבלות עם האחים שלי.

באמת שאין צורך שתרחמי על הבת שלך... יש לה די והותר תעסוקה וגם חברות, וזו תהיה מתנה גדולה בשבילה אם תלמדי אותה ותאפשרי לה להעסיק את עצמה לבדה...

אף ילד שלי לא היה ב3 חוגים בו זמנית, רוב הזמן הם היו ללא חוגים והעסיקו את עצמם מצוין עם ובלי חברים.

אם את מרגישה צורך להעסיק אותה, היא תרגיש שיעמום וצורך בעזרה בתעסוקה, זה מעגלי.

הבית עם התכולה מכיל מספיק גירויים  כדי לפתח יצירותיות וסקרנות.

בגיל 10 העולם יכול לספק הרבה יותר חוויות ממה שהילד יכול לגלות בעצמו שחבל לא לחשוף אותו.

למשל ילדה בת 10 יכולה ללמוד לנגן בגיטרה מתוך שיעורים ביוטיוב או לפתור קוביה הונגרית.

אבל לא חושבת שילד בן 10 יכול לעלות על זה לבד (אלא אם יש לו גישה חופשית למחשב ויש לו מספיק כישורים להבחין למשל בין עיקר לטפל, בין מידע שמעשיר למידע ששורף זמן וכו')

בקיצור את צודקת עקרונית שגם ילד בן 10 יכול למצוא לעצמו תעסוקה לבד אבל אפשר גם לספר לו על תעסוקות שהוא לא מכיר ולפתוח לו עולמות חדשים. זה לא רע.

הילדים שלי עצמאיים לגבי שימוש במחשב (מסונן) ובגיל 10 ידעו לחפש בגוגל וביוטיוב את מה שרצו.

מאד חשוב ללמוד להבחין בין עיקר לטפל, בעיניי הדרך היעילה ביותר היא ניסוי וטעייה ולא הנחיות שלי במה לעסוק.

לגבי קוביה הונגרית, האישו שלה היא אתגר לפיצוח ולא העתקת שיטה לפיתרון כדי לסדר אותה.

אז הבת לא יכולה לחפש את תחומי העניין האלו לבד.

אין לי ספק שהילדים שלך עצמאיים ויודעים לחפש לבד במחשב כי את מלמדת אותם בגיל קטן,

אבל זה לא רק כי את לא מכילה את התלונה "משעמם לי" אלא גם מספקת להם מקורות תעסוקה ולמידה עצמאיים וכנראה גם מגוונים שהם יכולים לבחור מתוכם וגם מקנה להם כלים.

בקיצור מה שרציתי להגיד שההשוואה בין מציאת תעסוקה בגיל קטן לבין מציאת תעסוקה בגיל 10 היא לא דומה בעיניי.

בשניהם אומנם אפשר להנגיש לילד תחומי עניין שלא בנויים רק על הסביבה הקרובה שלו,

אבל בעוד שבגיל קטן זה לא מחייב וילד יכול להתפתח וללמוד רק מהסביבה הקרובה, כמו במקרה של הפותחת, ילד גדול זקוק כבר לגירויים נוספים.

ועוד כמה בנים אחריה..

דוקא לבת הכי פחות משעמם והכי פחות חסר חברה אחהצ.

א. כי היא יודעת להעסיק את עצמה יוםי לבד ואוהבת לשחק לבד( בכיתה יש לה המון חברות)

ב. היא עמוסה בשיעורי בית.

ודטקא הבנים שלי יותר מבקשים חברים אבל אני לא שולחת לכל בית ובכל גיל אז מצמצמת את זה ובעיקר מארחת..

זה יושב לך על המצפון

וזה מפעיל אותך

משעמם זה לא רע

חשוב שילד ילמד להתמודד עם שעמום ולהעסיק את עצמו

ובואי, יש 3 (!) חוגים זה חתיכת וואו. וגם בני עקיבא.

זה הרבה תעסוקה נהדרת, המצפון שלך יכול להיות נקי

עכשיו, להיפך תאמיני בה שהיא יכולה למצוא תעסוקה חיובית לעצמה

ולגבי המחשב אני ממש מצדיעה לך

אולי כדאי לאפשר לה קצת במינון מוגבל שמקובל עלייך 

אני אכתוב קודם על הבת שלי (גם בת 10) -

האמת שהיא לא נפגשת הרבה עם חברות (דווקא כשהיתה לה חברה הן לא ידעו כל כך מה לעשות עם עצמן ורצו לעשות הרבה דברים שלא תמיד היו לי נוחים. אבל החברה עברה דירה, ואין לה כרגע חברה אחרת שהיא נפגשת איתה באותה תדירות...), וגם אין לה הרבה חוגים. אבל היא דוקא מעסיקה את עצמה יפה בדרך כלל.

מה שהיא אוהבת לעשות:

לצייר - בעפרונות, לפי סרטונים ביוטיוב שמדריכים שלב אחרי שלב, היא לומדת מזה ממש יפה אבל אפשר להתחיל גם בלי לדעת כלום. ולפעמים בצבעי מים, כשמתאים לי לאפשר לה.

לאפות - היא נכנסת למטבח בהדרגה. עכשיו כבר יש כמה מתכונים שהיא יודעת להכין לבד (בפעמים הראשונות הייתי בסביבה כשהיא הכינה, ועכשיו אני כבר מאפשרת לה לבד), ולפעמים היא מנסה דברים חדשים ואז אני משתדלת להיות בסביבה ולעזור לה במה שצריך (ואחר כך אני גם עוזרת לה לנקות אחריה, כי עוד קשה לה לקחת אחריות עד הסוף).

לרקום - יש לה חוג רקמה במסגרת בית הספר, ולפעמים היא ממשיכה בבית.

לקרוא - אני משתדלת לדאוג לתחלופה של ספרים (כל כמה זמן הולכים לספריה, וגם מנויים לאותיות וילדים), והיא גם אוהבת לחזור על ספרים שקראה כבר.

לעשות תסרוקות - ליום הולדת קנינו לה ראש של בובת תסרוקות, והיא הלכה פעם לחוג תסרוקות, אז היא נהנית לעשות תסרוקות לבובה (ומחכה שאחותה הקטנה תהיה מספיק גדולה כדי לעשות לה...)

לעצב בקנבה - אני משתדלת שזה לא יהיה כל יום כי בכל זאת זה כן מסך, אבל סה"כ זה מסך 'ייצרני' - היא אוהבת להכין משחקים, לעצב תמונות עם כיתובים, לפעמים להכין משהו כדי לשלוח למישהו או להשתמש ולפעמים סתם בשביל עצמה.

נראה לי שאלו העיסוקים העיקריים שלה. פעם היא גם אהבה לכתוב ולהמציא סיפורים, אבל היום פחות...

אני לא יודעת אם מה שכתבתי יעזור לך, כי לכל ילדה יש את תחומי העניין שלה, אבל אולי בכל זאת זה ייתן רעיונות.

3 חוגים ועוד בני עקיבא זה המון.

מה היא אוהבת לעשות? אפשר ספרים, יצירות, משחקים.... 

ודומה לתיאור שלך. פחות חוגים, יותר חברים אבל גם בנסיעה ברכב. כ"כ התרגלתי שלא הבנתי לרגע מה מוזר בזה, אבל גם אני גדלתי בישוב,

אז כן יש הבדל, אבל מתרגלים.

הגדולים שלי יכולים לנסוע באוטובוס אם יש איזה סיבה שאי אפשר להקפיץ אותם.

אולי גם לך זה יעזור.

אבל האמת נשמע שיש לה ממש מספיק פעילויות.

את בטוחה שהיא מחפשת תעסוקה מחוץ לבית?

ילדות בגיל שלה דווקא מתחילות להיות יותר עם עצמן מאשר לחפש דווקא חיי חברה.

היא אוהבת לקרוא ספרים? לכתוב לעצמה? לנגן? לעסוק באומנות?

יש המון כיוונים שאפשר שהיא תתפתח בהם.

אני לא בטוחה שאם היה בנות אחריה זה היה פותר את הבעיה, כי גם בנות קטנות בדיוק כמו בנים קטנים תחומי העניין שאפשר להתעסק בהם הם שונים.

לצורך העניין כשהיא תהיה בת 12 ויהיה לה אח נגיד בן 10 יהיה להם יותר במשותף מאשר היום.

כדאי להתייחס אליה כילדה על סף גיל ההתבגרות.

להנגיש לה תחומי עניין ולראות במה בא לה להתמקצע יותר.

תני לה לקחת את זה הלאה. אל תדאגי אותה בכוח כי זה לא יעבוד. תני לה לגלות את עצמה.

לגבי מחשב,אני חושבת שזאת הזדמנות לקחת אותה לשיחה ולהסביר על טכנולוגיה, מידע, להסביר מה אפשר לעשות וללמוד עם מחשב.

כשאת אומרת מחשב למה את מתכוונת? לסמי הכבאי ביוטיוב או ללימוד תכנות? לימוד בזום של קורס כלשהו?

משחקים לימודיים?

הגדולים שלי לשניהם יש מסגרות לימוד של קורסים שלמים בזום. הבן (12) לומד על בינה מלאכותית ולומד להשתמש במגוון כלים.

הבת שלי (10) אוהבת להכין מצגות ומשתפרת בזה מאוד.

אוהבת מאוד גם עשר אצבעות.

בנוסף יש אתר ללימוד אנגלית שהם רשומים אליו שיש שם סיפורים ומשחקים אינטראקטיביים.

בקיצור מחשב זה עולם ומלואו. גיל 10 לדעתי זה גיל מספיק גדול כדי להתחיל לחשוף לאפשרויות מתוך הכוונה ופיקוח כמובן.

זה גם יבדיל אותה מהקטנים שעדיין לא מסוגלים להשתמש במחשב כמו גדולים ולהפיק תועלת אמיתית משימוש במחשב.

מבחינת משחקים יש הרבה, גם לשחקן יחיד. השאלה מה הכיוון של המשחקים שהיא אוהבת.

ממליצה להיכנס לקטלוגים של פוקסמיינד, משחרי שפיר, הקוביה, קודקוד וכו' ולחפש מה הטעם שלכם.

אבל כמו שאמרתי לפני כן, תנסי להנגיש לה כיוונים ותני לה לגלות את עצמה ואת תחומי העניין הייחודיים שלה שבא לה לפתח. זה בדיוק הגיל לזה.

גם הגיוני שהיא תתחיל להחליף סגנון חברות.

היא עדיין לא למדה להעסיק את עצמה לבד בבית.

יש ילדים שזה יותר בא להם בטבעי,

ויש כאלו שלא מוצאים את עצמם כשהם אלו שצריכים להחליט ולמצוא תעסוקה.

אז דבר ראשון, לנרמל - לך ואח"כ גם לה - להשתעמם זה מעולה! ככה עולים לראש רעיונות טובים לתעסוקה. ככה לומדים להיות יצירתיים.

אח''כ אפשר לשבת יחד איתה בזמן רגוע (לא כשהיא מתלוננת שמשעמם) ולכתוב, דווקא לכתוב, רעיונות לתעסוקה בבית. בהמשך אפשר אולי לארגן או לקנות אמצעים שחסרים עבור תעסוקות מסויימות (אני מתכוונת לדברים פשוטים כמו חבילת צבעי קרש וחוברת מנדלות, גומי, להדפיס דפי צביעה, לשאול ספרים מהספריה, לקנות חומרי אפיה).

כאמא לילדה בגיל קרוב

היא לא בחוג

ובני עקיבא יש פעם בשבוע וגם זה לא תמיד.

היא משחקת/ מטיילת עם חברות רוב אחר הצהרים

כשהיא בבית היא לא מוצאת הרבה תעסוקה אבל כן יכולה לשחק עם האחים שקטנים אליה קלפים/ משחקי דימיון וכאלה.

אבל יש לה גם הרבה זמנים שהיא יכולה להגיד שמשעמם לה/ שהיא רוצה לראות סרט ומסך.

ואני לא מרשה במשך השבוע..

אז בסוף היא תמצא בדרכ מה לעשות.( ציור , הכנת עוגיות/ פנקייקים/ וכו..)

אז יש לה תחומי ענין. היא יכולה לעשות בבית דברים מהתחום של החוג - בישול,,אפיה, יצירה וכו.

חוץ מזה היא יכולה להכיר תחום חדש או ללמוד נושא שהיא לא מכירה כמו שפה חדשה או מחשבים.

כמה משמעת עצמית יש לה לשבת לבד ללמוד או להתמיד במשהו? זה תלוי הרבה בזה.

אם יש לה יכולת התמדה הייתי לדוגמא מעודדת אותה ללמוד יותר אנגלית/שפה חדשה.

אם היא ילדה של דברים מרגשים שקשה לה להתמיד אז אולי פרויקטים קטנים, אפילו מחשבים אפשר ללמוד דרך פרויקטים קטנים

אפשר לעשות מנוי לספריה ולקרוא הרבה

אפשר לקשט את החדר לפי נושא חודשי

אפשר להתחיל להכין תחפושות לפורים לה או לאחים, משהו מושקע ויצירתי

אפשר לחשוב על עיצוב למשלוחי מנות

אפשר להתחיל להכין ארונות עליונים לפסח

אפשר לתכנן פעילות שבועית לאחים - יומיים מכינה יום מעבירה

אפשר לקנות פאזל גדול ולעשות פרויקט הרכבה

אפשר להכין כריכות יפות ומושקעות למחברות שלה (וגם שערים כמובן)

אני גדלתי בעיר ולא פגשתי הרבה חברות היה לי חוג פעם בשבוע, לא כל שנה. ובעיקר העסקתי את עצמי בבית עם עצמי או עם האחים

מצד אחד מצדיעה ומעריכה

מצד שני אשמח לשמוע

אצלנו כן רואים ביום סרט /2 מערוץ מאיר

ועם הילדה בת 10

שגם משעמם מאוד

אנחנו לומדים למצוא לה תחומי עיניין.

הגדולה שלי באמת בגיל הזה התחילה להתעסק בתסרוקות

באפייה

וקראה המון

ושחקה עם האחים הקטנים שלה.

זאת שעכשיו בת 10 לא ככ אוהבת לקרוא, לא אוהבת לשחק עם האחים הקטנים ולא אוהבת תסרוקות.

אז לפעמים נמשכת לאפיה

יש אתר של חן במטבח

שעושה סרטוני הסברה מאוד מונגשים אז רואה ומכינה מקסים.

לפעמים נמשכת ליצירות בפלסטלינה - קניתי לה קורס יצירה בפלסטלינה והמון פלסטלינה. ויצרת מקסים.

לפעמים עושה אוריגמי - יש ברשת מלא הדרכות ועושה מהמם.

לפעמים גם רק שומעת מוזיקה וחושבת עם עצמה

אבל כל זה עם מחשב.

בלי מחשב זה יותר אתגר להעסיק בגיל הזה.

אבל מאמינה  מאוד שאפשרי

צריך להיות יצירתיים.

ולחשוב מה אוהבת לעשות

ולרכוש את הדברים.

לדוגמא היא לא תצייר בצבעי מים של הילדים בני 4

צריך לקנות לה ערכה איכותית.

היא לא תצייר בטושים של הילדים בני 5

צריך לקנות לה ערכה של צבעי עפרון אם אוהבת כיוון של צביעת מנדלות  לדוגמא או צבעי גירים אם אוהבת לצייר נופים.

אם אוהבת קריאה- להשיג ספרים ולדאוג לתחלופה. ולעשות מבצעים לתחזק את הקריאה.

אם אוהבת עבודה יותר עדינה לקנות רקמה או ערכות יש יצרות עם מדבקות קטנות.

או סתם ערכות יפות יש במקס סטוק כל מיני ערכות.

זה לא הגיל שהילד יעסיק את עצמו בקפלה ובבובות.

אז צריך לקנות דברים מותאמים לגיל שיעסיקו אותו.

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כי בעלי שם.

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

עושה מאד טוב לנפש.

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

שכל שנה יכולה להיות טובה או רעה...

כמובן שלהתחזק בשמירת שבת זה חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נסחפים אחרי כל מיני ספקולציות...

(לא מדברת עלייך אלא בכללי)

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).