התכוונתי לכיסוי מסויים לראש.

נגיד לברכות אפשר לשים מגבת, לתפילה משהו קצת יותר מכובד.

הבנות הרווקות פה לא נוהגות ככה?

זה שו"ע או"ח צא, ג.

שיהיה הבדל בזה בין גברים ונשים.

כותב הערוך השולחן: "מיהו בגילוי ראש מבואר להדיא מדבריו דאינו תלוי במנהג המקום. ואפילו במקום שדרך לעמוד בפני גדולים בגילוי הראש – אסור בשעת התפילה".

בלי להיכנס לכל התשובה של הרב עובדיה ביביע אומר או"ח ו, טו הוא גם מודה שזה פשטות הרמב"ם והשולחן ערוך ומורה לפחות לכסות בשעת התפילה וברכת המזון.

אפשר גם קשת\סרט

לדעתי 99.99998 אחוז מהבנות הדתיות לא נוהגות כך\לא מכירות את ההלכה.

השיער אבל כן כיסוי מסויים.

כמו שכיפה לא מכסה את כל הראש וזה בסדר כך גם קשת\סרט שלא מכסים את כל הראש זה בסדר

משום שהעניין פה זה לא מטעם צניעות או משהו כזה.

ייתכן שיש עדיפות למטפחת\צעיף.

כיפות סרוגות קטנות, אכן בעיה להתפלל איתם תפילת שמונה עשרה.

זה כן מעט שונה ובכל אופן אני שמעתי מרב שזה בסדר גם קשת\סרט\חצי כיסוי.

מורה למישהי לברך ככה לכתחילה.

הענין שיש לך מסכת סופרים שאומר 'אין רשאי' והמשנה בחלה.

ברור שהמשנה בחלה מדברת בלית ברירה, ולכן הכוונה אין רשאי במקרה רגיל.

מכסים את הראש כשאומרים את שם השם.

זה לא משום כבוד התפילה או הברכה כי כשקוראים נגיד בתנ"ך וכו צריך לכסות אבל אם קוראים נגיד שיר השירים שאין שם את שם השם אז לא צריך לכסות.

צרופי שם השם/שמות אחרים של ה' זה לא כמו שם השם בצורה מפורשת.

אני יכולה להבין למה ראוי אבל זה לא ההלכה.

מעולם לא פגשתי רווקה שנוהגת כך - לא משנה העדה.

שלה.

חשבתי שלפחות אלו שהולכות לפי הרב עובדיה יוסף, עושות את זה.

בא לזלזל בצניעות של מוסלמיות, זה חלק משמירת הברית שנותן להם אחיזה בארץ.

במשנה בשבת ו, ו משמע שנשים יהודיות שנמצאות בארצות ערב צריכות לנהוג צניעות כמותן, אז אתה רואה שחז"ל לא זלזלו בכך.

את אומרת שכל (הרוב המוחלט) בנות ישראל לא מקפידות על הלכה?

אין סיכוי שאת מזלזלת ככה בבנות ישראל.

אני יודעת שמאוד כדאי וראוי אבל זה לא שמי שלא מקפידה על זה חוטאת.

הרוב בכלל לא מכירות את זה.

הן לא מכירות, והאבות שלהם, והרבנים שלהם

מה אתה רוצה להגיד? שאין הלכה כזאת?

או שהיא פחות רלוונטית מאשר בעבר

המון הלכות מהשו"ע פשוט לא רלוונטיות להיום. 

ויש לך מקור או הסבר.

תיזהר לך מגחלתם של המסכת סופרים והשולחן ערוך.

שמע יש בעניין הזה מחלוקת רחבה בין פוסקי אשכנז לספרד

כרגע נפוץ הדבר שרוב הבנות הרווקות לא נוהגות ככה ויש להן על מי ליסמוך.

והטענה שהבאת ממש לא במקומה אני יכול להביא לך רשימה של הלכות שפשוט לא רלוונטיות להיום מככ הרבה סיבות. וזה לא מגיע ממקום של זלזול בכלל אז אין מה להתלהם

למשל המהרש"ל שמקל בכיסוי ראש בכללי, אומר שצריך לכסות כשמברכים, אז איך אפשר לתלות בזה מחלוקת.

אף אחד מהאחרונים הקדמונים לא חילק שם בהלכה בסימן צ"א.

לגבי המנהג היום, גם יש הרבה אשכנזיות שלובשות פאה מודרנית בדיוק כמו השער שלהן, שאין לזה היתר כלל וזה ערוה. אפילו מורות בבית יעקב

היום לובשות פאה כזאת. אי אפשר ללמוד כמעט כלום ממנהג.

זה לא כמו פעם שהיו נשמעות לרב העיר והאזור, ואם לא, הם היו מתריעים על כך.

היום כל אחת עושה מה ששומעת ברדיו או רואה את החברה שלה או מה שמתאים למודה.

אני לא בטוח וצריך מחקר מעמיק, אבל נדמה לי שכן ראיתי תמונות של רווקות באשכנז מכסות ראשן למשל בהדלקת נר.

על כל פנים, זה לא משנה לעצם ההלכה, כי אם המנהג לא ככה, זו מנהג של טעות ולא סומכים על זה כדברי הרשב"א, כי זה לא נבע מפי חכמים.

הבעיה שטענת מבורות שהלכה מסויימת לא רלוונטית כשעכשיו אתה לפחות יודע שזה כן רלוונטי לטענתך לפחות לספרדים, אתה צריך להיזהר בלשונך.

אם אתה אדם ישר אתה צריך להגיד טעיתי לפחות לגבי ספרדיות.

תשובות מהרש"ל ע"ב מעלה שזה מידת חסידות וראוי אמנם מצד מה שנהגו (= לא שייך ביחס לבנות אשכנזיות)

לא מצינו אינה ראייה

עכ"פ דעת הרב עובדיה זצ"ל בעצמו היא שאלו שמקילות יש להן על מה שיסמוכו הגם שעדיף עם

לגבי מנהג הפאה הפולמוס ידוע אבל יש מי שמתיר ואין צורך להוציא לעז

רש"ר הירש חורב "כסוי שער האשה בנשאה על הראש פאה נכרית משערות זרות או משערותיה הכרותות, הוא מנהג קדום ובלתי אסור"

האם אני עף על זה? לא (ואני חד-משמעית פוסל על העניין הזה)

אבל האם בהכרח בית יעקב פרוצים בעריות? גם לא

אי-אפשר לפתוח שולחן ערוך לקרוא הלכה ולהגיד שחצי משלומי אמוני ישראל כולל החרדים עוברים על התורה וכופרים בעיקר

אשרינו שכולנו חכמים ונבונים להכריע בכל סוגיה הלכתית שנויה במחלוקת...

תולה את זה המנהג, אלא בזה שהוא לא רוצה לחלוק על הקדמונים האוסרים.

"ולולי שאינני רגיל לחלוק על הקדמונים... ומה אעשה שכבר הורו לאיסור."

ואז הוא גם מוסיף מנהג.

המנהג זה על פי הקדמונים שאסרו בלי קשר למנהג.

דיברתי על פאה שנראית בדיוק כמו השער שלה ואף יותר טוב.

לגבי בנות עד כמה שידוע לי לא כתבו הראשונים וגם לא הוזכר ברוב האחרונים

אפשר לומר שמתוך שלא חילקו אה"נ שייך ביחס לכולם

אפשר לומר שלא מצינו אינה ראייה ופוק חזי מאי עמא דבר

יש פוסקים בני זמננו + מנהג שתומכים בא'

ויש גם כאלה + מנהג שתומכים בב'

לגבי פאה שנראית כמו השיער: א' א"כ נתת דבריך לשיעורין, ב' הרש"ר אומר בפירוש שאף שיערותיה הכרותות אפשר

שוב למעשה יש הרבה צדדים לאסור ולהגיד לך שזה אחלה -> לא נראה לי שזה אחלה

לומר שזה ערווה? איני במדרגה לקבוע ושתעשינה ע"פ הוראת רבותיהן

בעניין הפאות, הרב קנייבסקי זצ"ל אמר שאם נראה כמו שיער אסור.

בזמנו הראו לו המון פאות שהיו נפוצות באותה תקופה ואמר על כולן שאסורות, והיום תעשיית הפאות רק השתכללה..

נ.ב זה שמגזר שלם נוהג ככה לא אומר שזה הלכה, הלכה לא לומדים מהרחוב. יש את עניין החצאיות בבית יעקב שבתקנון אוסרים על הבנות להגיע עם חצאית עד הקרסול האם הרבנים מסכימים עם זה? לא המורות החליטו אחרת. זה שקוראים לזה בית יעקב לא אומר שהכול שם 100.

לא כל מנהג הוא קדוש מנהג הוא גם אותיות גהנם..

אמותינו בכלל לא הלכו ככה בכל הגלויות עד לעת המודרנית.

זו השפעה של הרחוב. מה שהולך היום לצערינו זה מה שנוצץ ומושך.

אחד הדברים שאני יותר שונא זה התנשאות בתורה באצטלה של קדושה

הבית יוסף שהיה קדוש ה' מכובד שכתב את השולחן ערוך בקדושה וסילודין מתוך אוירא דארץ ישראל המחכמת ויראת ה' היא אוצרו, כדי לבטל תג אחד מדברו בלי ראיות או סימוכים, אתה צריך לירוא מאוד. מי נגע אל השולחן הטהור ולא ינקה.

אני יודע שזה מתוך שגגה אבל חייבים למחות, כמו שעשיתי.

לפני כל הפילפולים שלך בתורה הייתי ממליץ לך לעבור שוב על הפרקים הראשונים במסל"ש 

חלק מ'ענוה' במסל"ש.

באמת.

אני נגד תנועת המוסר. אבל מסל"ש זה לא ספר מוסר, אלא ספר לימוד.

ההבנה במהרש"ל אחרת, ומעשרות מקורות עולה שאין חובה לכסות הראש בכללי ואף לא באמירת שם שמים או לימוד תורה.

נכון שיש איזה מעלת חסידות בזה, ותו לא.

והיות וזה חסידות בעלמא, לא נהגו בה נשים ועדיף שכך, שזה יוהרה על חסידות. וכשם שלא מניחות תפילין.

מה שנותר זה בעיית הצניעות של הרמב"ם, שבמילא לא נהוגה.

בברכות ודברי קדושה.

המהרש"ל מבטל את דעתו לראשונים בענין דברי קדושה.

בענין דברי קדושה זה מוסכם על כולם שזה חיוב כדברי האחרונים בסימן צא

מאיפה הבאת את זה שזה יוהרה?

ההלכה הזאת כתובה גם בספרי הלכה עדכניים ורבנים של ימינו מדברים על זה. אתה לא יכול למחוק ככה הלכה ועוד להגיד שזה יוהרה.

 במסרים.

אבל זה עדיין לא יכול לבטל את זה הרבנים כן מורים להקפיד על זה. 

סתם לא לגבי דברי קדושה.

ששם הפוסקים העיקריים הכריעו שזה מעיקר הדין

מי זה הפוסקים העיקריים??
הגר"א לא פוסק עיקרי? הפרי חדש? הרמב"ם? 

כמעט כל הראשונים באשכנז?

המוסר" (סימן ח) ובסימן צא מביא מקור לדברי השולחן ערוך. משמע שלמעשה מסכים למסכת סופרים.

לא אכתוב את כל דברהין, בקיצור הגר"א הביא ראיה שאין עליה תשובה שמותר לכתחילה לומר שם שמים הגילוי הראש מברכות ס:

הפר"ח הביא עוד 4 ראיות יפות (בסימן ב) לזה.

וכן דעת החיד"א בכסא רחמים על מסכת סופרים

וכן דעת הארצות החיים סימן ב

הזקני יהודה האריך מאוד בזה, והוכיח שמותר לכתחילה, והוא עצמו היה דורש בגילוי הראש, וכתב שכן האיטלקים ככה נוהגים

הראשונים כתבו שהיו קוראים בתורה בגילוי הראש

הרבה ראשונים מחקו מהתפילה ברכת עוטר ישראל בתפארה כי לא נהגו לכסות הראש, אז ברכה לבטלה.

יש עוד הרבה מקורות רק אעבור למה שכתבת בבטחה בשו"ע:

אז בדברי הב"י יש הרבה מאוד מאוד דעות באחרונים, כי הוא דיבר על זה ב 8-9 מקורות ויש סתירות לכאורה, למשל ביו"ד השו"ע פוסק שערום לא ישחוט כי לא יכול לברך ערום - הא בלי זה יכול, וכ"כ הבאר היטב. 

ויש עוד בסימן ב, ח, מו ,צא קנא, שכא (אולי פה אני טועה בסימן, אבל באיזור) ועוד מקומות. 

הלחם יהודה למשל סובר שלשו"ע מותר מדינא לומר שם שמים בגילוי ראש, ובשו"ת מים חיים (כג) כתב שאין הכרעה בדעת השוע בזה לאור הסתירות הרבות.

יש לזכור שבסימן צא השו"ע כתב בלשון י"א, ולפי השו"ע הגבוה דעת השו"ע לא לפסוק בי"א. 

הראיה, ודאי שיש על זה תשובה שיש לו כיסוי יותר קטן ושם את הכיסוי העיקרי כמבואר כבר בראשונים.

הפר"ח כותב למעשה להחמיר.

החיד"א כותב שם: "נכון הדבר ליזהר."

בארצות החיים הוא לא מדבר לענין ברכות ותפילה.

שוב זה לא ראיה כי מדובר על הכיסוי העיקרי שעליו מברכים עוטר ישראל בתפארה כמבואר בראשונים.

ברור כשאין ברירה, אז אפשר לברך בלי כיסוי ראש ולכן לא קשה מיו"ד. אבל המצב לכתתחילה שצריך כיסוי.

סתם יש אומר בלי חולק, השולחן ערוך פוסק כדבריו.

אתה יכול להביא דעות מועטות שמקילות.

בסופו של דבר רוב הדעות מחמירות וזה סתם השולחן הערוך, וגם הדעות שמביאות סברות להקל כמו הפר"ח והגר"א אומרים למעשה לכסות.

הם כתבו מפורש כל אלו שאין איסור מדינא, ורק נכון להחמיר מחסידות.

אדרבה רוב הדעות אם כבר מתירים, כתבתי מקצתן. תקרא הראשונים שקראו בתורה בגילוי ראש, למדו תורה בגילוי ראש, נשבעו בשם שמים בגילוי ראש, ואיפלו נשיאת כפים בא"י היה בגילוי ראש.

ובכל מקרה, בדרבנן הלך אחר המקיל! לא אחר המחמיר, כלל פסיקה ראשוני.

מה שכתבת בשו"ע כבר אמרתי שהשלחן גבוה כותב לא ככה בכללי השו"ע. ויש עוד אחרונים שהסכימו עימו (עם כי הרוב הלכו כיד מלאכי בזה).

ומ"מ הנוה שלום, הלב נשבר (סימן ב) ועוד אחרונים כתבו על זה, שהשו"ע לא הכריע פה, ולכן לא אזלי' בתר מרן אלא בתר החיד"א והפר"ח שהתירו ללכת ולומר שם שמים בגילוי הראש מדינא.

הכי מדוייק בסוגיא זה לשון הגר"א: "כללא דמלתא אין איסור כלל הראש מגולה לעולם, רק לפני הגדולים וכן בעת התפילה אז נכון מצד המוסר לקדושים שעומדים לפני ד' תמיד".

המוסר ושאר היום לקדושים שעומדים לפני ה' תמיד."

זאת אומרת לכולם מצד המוסר בעת התפילה;ולקדושים שאר היום. למה קפצת על מיליים?????? יש לך גירסא אחרת???

הדיון על התפילה הוא דיון שונה מהותית מאשר באמירת שם שמים.

אם יש חובה בתפילה זה דיון אחד. זה שאין חובה באמירת שם שמים זה דיון ב

תשמע, אני יודע את הגר"א הזה בע"פ כמעט. 

תקרא אותו טוב אם משהו לא ברור לך בו. תעבור על כל הראיות הרבות שהביא.

הוא אומר שאין איסור כלללל לומר שם שמים בראש מגולה, וזה רק מידת חסידות.

יש הפרש כמובן לפני גדולים או בתפילה. וכמו למשל המאירי ועוד ראשונים שדייקו מהגמ' בקי' שזה עזות. 

אין לנו מחלוקת לגבי מה מעיקר הדין, אלא מה הוא אומר לעשות בפועל.

ולא אחזור שוב על הדברים,
אתה סתם מתעקש או לא מסתכל בסוגיא.

מקום, כי הוא לא מעיר בסימן צ"א.

ככה נראה לי.

"ולא יעמוד לתפילה באפונדתו, ולא בראש מגולה"

דיברת על הרמב"ם, ואכן במורה נבוכים (פרק נב) הוא כתב וגודלי החכמים היו נעמנים מלגלות ראשם וכו', מדוייק שזה הנהגה רבנית!

ובהלכות דעות (אולי פרק א) כתב שזה צניעות שת"ח נוהגין בעצמן לא לגלות ראשם.

ובהלכות תפילה כתב שיש 8 דברים של תפילה, לא אפונדתו ולא ראש מגולה - מבואר שלא בתפילה אין את זה! וגם בתפילה זה לא מעכב.

וכ"כ הלחם יהודה על הרמב"ם ובמים חיים (כג) והרדב"ש בספר הבתים.

וברכות.

פשטות הרמב"ם שציון המלבושים זה מפסוק כדברי הלחם משנה והכסף משנה אומר שכיסוי הראש לא תלוי במנהג המקום.

יש תפילה ויש שם שמים כללי.

הדיון נגיד במסכת סופרים זה דווקא לגבי קריאת שמע, תפילה אפשר ששונה.

או הדיןו בגמר' על עיטוץ של ברכת המזון, 

הטור , והמנהיג ועוד ראשונים חילקו בזה, בין תפילה לבסתם שם שמים.

האו"ז שכותב שמנהג רבותינו שבצרפת שמברכים בראש מגולה.

וכבר הבאתי את ספר החילוקים שמנהג א"י לשאת כפים בראש מגולה, או את הזקני יהודה, וכו'

הוא מביא 4 ראיות ברורות שמותר לומר שם שמים וקריאת שמע בגילוי הראש, רק שמוסיף שראוי להחמיר.

לא מדינא!!! 

זה הגמ' אומרת שהרווקים שהיו מכסים הראש זה יוהרא, כי דרך הרווקים ללכת בגילוי הראש.

לכן אותו דבר לגבי נידונינו.

רווקים שהיו מכסים את הראש בתפילה? 

אני יודעת מהרבנים שאני שומעת שזה טוב כדאי ונכון יותר.אתה חושב שאתה יודע יותר טוב? בסדר.

גם אם נניח ויש דעות כמו שאמרת, כבר הדריכו חז"ל (מסכת ע"ז) בדרבנן הלך אחר המקיל...

וכמו שהרב אוירבעך אמר (מעדני ארץ) שאפילו אם האוסר יצעק זה אסור זה אסור, מ"מ היות וזה מחלוקת בדרבנן,יש למי שחושב שאסור לומר שזה מותר!

תשובה של הרב מוצפי בנושא

אסור ללמוד תורה, לברך ולהתפלל בגילוי ראש כולל הבנות הרווקות, ובארצות המזרח הקפידו מאוד בזה, גם בבבל ובארץ ישראל ובתוניס ובג'רבא ובתימן ועוד מקומות בארצות המזרח נזהרו בכך, ועתה בדורינו נפרץ הדבר על ידי אנשי אירופה. ועיין שו"ת ישכיל עבדי חלק ז דרפ"ט, שכתב לאסור להוציא מפיו אזכרה בראש מגולה, העלה, דממילא אין שום הבדל בזה בין איש לאשה ובין קטן לקטנה שכולם שוים לאיסור. וכן פסק בשו"ת יביע אומר חלק ו אורח חיים סימן ט"ו, ובספר אבן ספיר [חדרי תימן סימן כ"ז], ובשו"ת איש מצליח אורח חיים סימנים כ"ד וכ"ה שכתב בחריפות נגד הקלקול שמתפללות בגילוי הראש. וכתב "גם הבתולות צריכות לכסות ראשן בשעת ברכה כי היכי דתיהוי עלייהו אימתא דשמיא. ואם בשאר הזמנים הוזהרו על זה האנשים בלבד, מכל מקום בשעת ברכה דכשאין עושה מה שגורם לעמוד באימה וביראה הוי קלות ראש, אין חילוק בזה בין אנשים לנשים ובתולות. וזה ברור למודה על האמת". ומור אבי ז"ל הקפיד בזה מאוד, וגם בביתינו אנחנו מזהירים על כך בתפלה, בקידוש ובברכת המזון ועוד. ועיין בשו"ת יחוה דעת חלק ה, סימן ו. וילקוט יוסף סימן צ"א, ח. ושארית יוסף חלק ב עמוד שס"ח ועוד.

///

אמנם האשכנזים לא נהגו בזה ומה לעשות גם בבית יעקב החרדים וגם אם תלך לסמינר של סאטמר לא נהגו בזה

בדיוק כמו שרוב האשכנזים מתירים פאה, גם אצל חרדים הרדקור, הגם שהרב עובדיה והרבה רבנים ספרדים מאוד התנגדו לזה

הלכה לא נקבעת אמנם רק לפי כמות האחרונים שמצדדים בפסק מסוים

ציץ אליעזר חלק י"ב סי"ג גם כתב בנושא

למשל מה שהביא מיביע אומר ויחוה דעת, המסקנה שלו שמה אחרת.

וכן בשארית יוסך וילקו"י

עיין בראשונים ואחרונים, למה דבריך לא נכונים

זה להסתכל ב-כ-ל המקומות שהב"י דיבר על זה, ובאחרונים שעסקו בזה, שיש מאות.

ואם היית עושה זאת היית רואה שזה ממש ממש לא פשוט לכתוב ככה.

אפילו ביבי"א הביא איזה 10-20 אחרונים בנושא, למרות שי עוד הרבה יותר. אבל זה המינימום.

אם אתה רוצה לראות חלקית היותר עיקריים, תסתכל ביבי"א, בקציני ארץ (סימן ב) בפתח דביר (סימן ב) בבנימין הצעיר (שם) בשיח יצחק (סימן ב) במטה יהודה (לא זוכר הסימן) התבואות שמש (סימן לב , דווקא מסקנתו כמוך), היוקח נא (צא) ..

ותראה שממש לא ברור דעת השו"ע בזה.

אפילו אין לך בעיה לצטט גר"א לא נכון או פר"ח וחיד"א שאומרים להחמיר.

העיקר עוד מקורות לבלבל את המוח. בלי עיון אמתי.

אם ניכנס לגמרות ומדרשים לא תמצא ידים ורגליים. שמשמה ברור שאין שום חובה מדינא.

הכל התחיל מאחרונים.

ומה שציטטתי מהאחרונים  זה מילה במילה.

אתה מנסה לדחות את הראיה של הגר"א בגרוש, שיש לו כיסוי קטן מתחת, ממש חלש.

הפר"ח מביא 4 ראיות בררות, ונכון שניסו לדחות, אבל מבואר שלא ככה.

אתה רואה שו"ע כותב י"א, וכבר מסיק מסקנות, מבלי לעיין במדרשים, ובראשינם.

מביא מהלכות תפילה לרמב"ם, שמדובר שמה הפוך. כפי שכבר כתבתי.

כבר אמרתי שאם תרצה אשלח מעל 50 ראיות מהסגויות כמו מדרשים וגמרות וראשינם , תפנה במסרים כי פה ארוך.

משם הכל מתחיל.

"אל יתהלל חוגר כמפתח" כבר נכשלת בקטן נגד פירוש הגמרא וראשונים שלא הכרת, כפי שנגיד עכשיו.

נתחיל בגמרא בברכות ס ע"ב. נשאל שאלה פשוטה אתה יודע מה 'סודרא' בגמרא?

כותב ר' אברהם בן הרמב"ם המספיק לעובדי ה' על הרמב"ם שאר ברכות: "ובעת חבשו את 'המצנפת' על ראשו מברך "בר את יי אלהי מל הע עוטר ישראל בתפארה";"

מה עולה מהמאירי ראש ח ע"ב: "זה שכתבנו כאן ועטרותיהם בראשיהם פירשוה בתלמוד המערב מפני שהכורך סודר על ראשו מברך ברוך עוטר ישראל בתפארה והעבדים לא היו כורכין סודר מפני שהוא סימן לחרות וכשהגיע זמן היובל היו כורכין ומברכין וזהו שאמרו ועטרותיהם בראשיהם."

זה סתם כיפה או כובע ועטרת????

אומר על זה העלי תמר: "ושוב למדנו שאין לברך עוטר ישראל בתפארה כשהוא לובש כיפה וכ"ש כיפה קטנה אלא דוקא כובע שהוא סודר ועטרה"

ומפורש בספר המנהיגות לר' אשר מלוניל: "ומי שעוטר מצנפת כמו שעושין בספרד מברך עוטר ישראל בתפארה שדומה לעטרה" ועיין שם בכל דבריו.

אני לא אומר שיש דעות שאי אפשר לברך על כיפה, אבל גם לדעות אם הוא שם כובע עיקרי דומה לסודר יחכה ויברך על זה, כמשמעות הסודר.

לכן הפוך ממה שחשבת פשטות הגמרא שמדובר על כובע יותר כמו מצנפת או גדול, לא כובע קטן. אם כי ניתן לפי חלק מהראשונים גם לברך על הכיסוי הקטן, אבל זה לא מה שמפורש בסוגיא.

הראשונים לא מדברים על הגמרא הנ"ל, זה סתם אוקימתא שאתה מביא. יותר נכון, כבר כתב אותה בשו"ת צאן יוסף, סימן קי.

אבל האמת שהגר"א צודק בראייתו מפה שמדובר בראש מגולה, כי אנשים ישנים בלי כלום על הראש, ואין שום סיבה לומר שבזה מדובר.

אתה יכול לדייק מתוס' בנדרים לגבי כיסוי ראש. לגבי שחורי הראש.

וגם הרא"ש בעצמו כותב שאין חובה בכיסוי ראש באמירת שם שמים (בתשובה)

הבן של הרא"ש רבינו יהודה כתב שהיה לומד תורה בגילוי הראש.

הטור ג"כ אפשר להוכיח שדעתו קרובה לזה.

האו"ז כותב על מנהג צרפת לקרא בתורה בגילוי הראש.

התרוה"ד כותב שלא מצא איסור לשם שמים בגילוי הראש.

וכן הלאה עוד הרבה ראשונים מבעלי התוס'...

כי רואים שיכול להיות כיסוי מסויים לפני במה תרצה לדון עוד.

בסה"כ רצתה לדעת מה אתם דוחים לאחרי החתונה

אצל @חסדי הים זה כמובן תפילין דר"ת

ולא ראיתי מישהי שכן

לפעמים אני שמה קליפס אבל זה סתם כדי לא להתעסק בזה בטעות התפילה אבל גם זה לא תמיד אבל בכל מקרה אני יודעת שאסור לגעת בשיער בתפילה

זה בזכות השיר בגן בתפילה לא נוגעים לא בנעליים ולא השערות .. וכו

המורה צרחה עלינו "תעזבו כבר את השיער כל היום אתן נוגעות בשיער " כאילו על התפילה..

מה לעשות הוא תמיד נופל על הפנים

אבל מה היא מבינה לה יש פאה קצרה ממש קצרה כמו של בנים אז שום דבר לא הציק לה

לכן היה לי חשוב לברר.

אז לגמרי מותר לגעת בו ולהזיז אותו, רק לא בקרקפת.

תנשמי לרווחה, ותרימי טלפון למורה האולפנה להגיד לה

תארי לך את מתפללת

תוך כדי שאת עושה צמה לא יודעת לא מתאים

חחח דווקא היתה חמודה 

את שאר הדרכים אחסוך מכם

רק שזה עזר לאחת ולשניה רק בלאגן

ואז זה היה נוווו

ואז המורה..

 אבל אסור לדבר!

אני דווקא אוהבת לגעת בשיער תוך כדי תפילה.. משום מה זה עוזר לי להתרכז

אין שום בעיה לגעת בשיער.

הבעיה לגעת במקומות שיש בהם זיעה/לכלוך. אז אסור לגעת בקרקפת או מתחת לבגד.

וחסדי, זה חסדי 

אם פעם אחרי פעם את פוסלת דייטים רק על סמך מראה, תעשי להם ולך טובה ותבקשי תמונה.

מראש אין להם סיכוי .

וזה לא להעלות סטנדרטים, זה לשנות/לדייק סטנדרטים.

כל אחד ומה שחשוב לו.

אין את הבחור המושלם, חיצונית אולי כן, אבל אין שלמות אצל אף אחד.

ופוסלת עוד לפני הדייט, 

בדייטים עצמם פחות מפריע לי אם משהו לא 100%

ותודה על התשובה🙏

אם בדייטים זה פחות מפריע, תתקדמי עם זה.

אני חושבת שחשוב להתחתן עם משיכה, ולא מסכימה עם הדעות שגם ככה עם השנים מתכערים, מי שמשקיע בעצמו לא מתכער, הזנחה יכולה לגרום לדחייה גם אחרי קשר של שנים גם כשאוהבים, מתבגרים ומפתחים יופי אחר.
 

אם את מרגישה דחייה, תחתכי.

אם אין דחייה, גם אם הוא לא מושך ממבט ראשון, כדאי לתת צ'אנס של כמה דייטים.

בסוף נשים נמשכות לביטחון ולא ליופי, לרוב מתרגמים ביטחון ל- שרירים, גובה, כסף.

נתונים חיצונים שלכאורה משדרים שהגבר הזה יגן עליך ויתן לך ביטחון.

במציאות, הבריאות הנפשית והאופי נותנים הרבה יותר ביטחון מכל אלה, ולכן יש  סיכוי להימשך יותר ככל שמכירים את האופי. (לדעתי יותר ממקרה הפוך של משיכת גבר לאישה)
 

אז אל תוותרי על חתונה עם משיכה מסוימת, אבל תני לה זמן ומספר דייטים להתפתח במקרה ואין דחייה.

אגב, כבן, לא הייתי רוצה לצאת עם בחורה שמפריע לה המראה החיצוני שלי. זה מאוד מבאס להרגיש דחוי.

יש מראה שהוא גבולי מבחינתך? אז תנסי?

אבל נשארת עם גזרה מצומצמת...

בסוף אם חשוב לי גובה מסוים אז 50% יורדים רק על זה...

ואני תוהה עם עצמי אם לא כדאי להתפשר על כאלו נמוכים יותר, למרות שרואה שבדייטים עצמם זה מפריע לי... (אני גבוהה יחסית)

מממ לגבי מראה וכל דבר שהוא קשור לתחושה שאולי יכולה לעבור האינדיקציה בעיני זה אם את יכולה לבוא לדייט ולהנות ולהתמקד בשאר הדברים.

אם את יכולה אז הייתי ממליץ לך לנסות להמשיך לצאת אבל בלי לשים סטופר מתי זה ישתנה, דהיינו בלי לשאול כל סוף פגישה זה השתנה, זה לא השתנה? ככה הכי פחות יש סיכוי שזה ישתנה. ושוב, לא להכחיש במכוון את הקושי בתחושה שעולה.. זה יחסית עדין, מקווה שסה"כ הבנת מה באתי לומר.

ולגבי התגובות שאמרו לך "מראה משתנה" והקטינו בחשיבות של מראה כזה או אחר. יש בהם צד של אמת אבל כדי להשלים את התמונה נראה לי לומר שזאת משוכה שצריך לעבור, ואי אפשר להתעלם ממנה על ידי ידע שכלי קר ויבש. זה עניין ריגשי שצריך לדעת לעבוד מולו. ניסוי וטעייה. אם את מתלבטת בנוגע למשהו מסויים, תנסי אותו..

ועוד דבר חשוב - בסוף את בעלך את תאהבי ומתוך כך תאהבי את המראה שלו, אז קחי את זה באמת כמשוכה שצריך לעבור. כי נניח גם אם תתחתני עם בחור שמושלם חיצונית כעת מבחינתך או שתתחתני בסוף עם בחור ש"התפשרת" לגביו - בפועל מבחן התוצאה יהיה כעמעט אותו דבר מבחינת החיבור שלך אליו, ככה נראה לי. בסוף האמון והקשר והאהבה משפיעים על הכל וגם על החיבור למראה

מה שהחברות אומרות זה שטויות. איפה כתוב שאשה וגבר צריכים להיות באותה רמת יופי? 

זה תלוי בך. 

תחשבי טוב מה מתאים לך, מה חשוב לך, מי את.

יש הרבה זוגות שאחד נאה ביותר והשני ההיפך הגמור והם מסתדרים מצוין ואוהבים מאד. ונשואים מספרים שמתרגלים למראה בסוף כי זה כ"כ מתגמד לעומת האישיות.

הבעיה שאת מתארת היא של בעיה של רבים מאיתנו בדייטים.

אני חושבת שאפשר לחלק את זה לשניים- מראה חיצוני בדייטים ומראה חיצוני בתמונות. 

עם תמונות רצוי באמת לתת יותר צ'אנס כמו שההורים שלך אומרים... 

בדייטים זה כבר יותר תלוי עד כמה יש בעינייך פוטנציאל ששווה להמתין ולראות אם גם המראה יתחבב בסוף.

רק שואלת, כמה זמן לתת צ'אנס לראות שאני מתרגלת למראה החיצוני בדייטים?

ומפחדת שאראה שהבחור מתאים לי רק לא אוהבת איך שהוא נראה ואכנס לקונפליקט ולא אדע מה להחליט😏

בסוף זה משהו שמוטבע בי עמוק, לא רק רצון להרשים ו"מה יגידו" האנשים...

השאלה היא האם המראה שלו פשוט לא מושך אותך כרגע, או שהוא ממש דוחה אותך.

כשיש דחייה, לעניות דעתי חבל על כאב הלב של שניכם.

כשהבחור חמוד והכל אבל את לא מרגישה אליו משיכה (וגם לא דחיה)- זה משהו שלדעתי ממש יכול להתפתח.

לא הייתי מתחתנת בלי שיש משיכה. אבל משיכה זה משהו שממש יכול להתפתח עם ההיכרות והאהבה הרגשית, ועם הזמן. אז כן הייתי ממשיכה לדייט שני (כמובן אם האופי מתאים וכו)

ותסתכלי פנימה מה באמת מפריע לך.

האמת שמאז שאני ילדה ממש קטנה הפריע לי מראה חיצוני, אמא שלי אמרה לי שכבר שהייתי ילדה בת 4 לא הסכמתי להיות חברה של ילדה שיש לה "פנים לא יפות"

כמובן זה עבר לי עם השנים, אבל עדיין בעל זה לכל החיים בעז"ה.

פשוט חושבת שזה שריטה/ טבע בסיסי שלי.

ואני רוצה להיות נשואה למישהו שאני נמשכת אליו, ומפחדת שאם אתחתן עם מישהו שלא אהיה שלימה ב100% איתו יהיה לי קשה להשלים עם זה אחרי הנישואין...

מקווה שאני מצליחה להתנסח ברור בכאלו שעות😅

ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. נניח שתמצאי את הבחור המושלם מבחינתך, מה תעשי עוד 10 שנים? 20? המראה משתנה. גם המראה שלך ישתנה אחרי לידות.

אף אחד לא אומר לך לסבול, אבל כן לדייק מה מפריע לך ולמצוא דרך להתגבר על זה.

מכיר אישית מישהי שעד היום לא מסוגל לצאת עם מישהו שהוא לא "חתיך" כלשונה. כבר מתקרבת היום ל40

מסכימה עם כל מי שכתבו שצריך פה להכנס פנימה, לראות על מה זה יושב אצלך וכו'

ואחרי שעושים את העבודה, בעיניי לשחרר ולתת מקום להקב"ה. יופי זה דבר גם סובייקטיבי... בע"ה כשה' יפגיש אותך עם בעלך הוא ימצא חן בעינייך. 

תשתדלי להיות מחוברת לעצמך וצאי לדייטים בביטחון ובשמחה. הכל מאת ה'.

אם את מרגישה שיש הרבה פעמים שהחלטת בדקות הראשונות בדייט שלא מתאים ואם היית חושבת על זה כבר מהתמונה היה ברור לך שלא מתאים, אז לדעתי נכון לפסול כבר מראש. לאו דווקא כי זה סיבה נכונה או שגויה לדעתי, אלא כי אם ברור מראש שאין סיכוי חבל סתם לבזבז ערב לשניכם.

אם את מרגישה שצריך שהוא יהיה יפה יותר כי את יפה, מה שמגדיר בני אדם כטובים יותר או פחות זה היופי?

אולי יש דברים אחרים שחשוב יותר להקפיד עליהם ולבחור לפיהם?

שאלות נוספות בסיסיות ביחס להעלאת או הורדת סטנדרטים:

1. האם יש עודף הצעות? או חוסר?

2. האם יש הצעות רבות לא שייכות? אם כן, מה מאפיין אחוז ניכר מההצעות הלא שייכות?

ושניהם - לא קולות שלך. כלומר את פשוט משקפת קולות חיצוניים שמתנגנים אצלך בראש.

מה הקול האמיתי שלך? אולי בכלל זה פחד להתחתן שמתחבא מאחורי  רצון במשהו שלא ניתן להשגה. ואולי זה משהו אחר. שווה לעשות שם התבוננות יותר מעמיקה.

תוך 15- 20 רוב הגברים בשכבת הגיל הנוכחית יקריחו, יגדלו כרס ויהיו עם גיבנת קלה.

באופן דומה, כנראה שהיופי שלך יראה בעיקר על ידי בעלך אחרי מספר הריונות...

אפשר ורצוי להתגבר על הטבע, זו תכונה בסיסית של עמנו.

משיכה נובעת משילוב של מציאת חן פנימית וחיצונית.

אי אפשר להיות בטוחים ב100% שהכל יתאים, זה ביטוי לחוסר אמונה וחוסר נכונות לעבוד על עצמך בזוגיות.

אם יש לך מספיק הצעות אז אין בעיה שתפסלי על כל דבר שתרצי. רק תקחי בחשבון שגברים משיבים תשובה חיובית ל20% מההצעות בערך. 

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש