התכוונתי לכיסוי מסויים לראש.

נגיד לברכות אפשר לשים מגבת, לתפילה משהו קצת יותר מכובד.

הבנות הרווקות פה לא נוהגות ככה?

זה שו"ע או"ח צא, ג.

שיהיה הבדל בזה בין גברים ונשים.

כותב הערוך השולחן: "מיהו בגילוי ראש מבואר להדיא מדבריו דאינו תלוי במנהג המקום. ואפילו במקום שדרך לעמוד בפני גדולים בגילוי הראש – אסור בשעת התפילה".

בלי להיכנס לכל התשובה של הרב עובדיה ביביע אומר או"ח ו, טו הוא גם מודה שזה פשטות הרמב"ם והשולחן ערוך ומורה לפחות לכסות בשעת התפילה וברכת המזון.

אפשר גם קשת\סרט

לדעתי 99.99998 אחוז מהבנות הדתיות לא נוהגות כך\לא מכירות את ההלכה.

השיער אבל כן כיסוי מסויים.

כמו שכיפה לא מכסה את כל הראש וזה בסדר כך גם קשת\סרט שלא מכסים את כל הראש זה בסדר

משום שהעניין פה זה לא מטעם צניעות או משהו כזה.

ייתכן שיש עדיפות למטפחת\צעיף.

כיפות סרוגות קטנות, אכן בעיה להתפלל איתם תפילת שמונה עשרה.

זה כן מעט שונה ובכל אופן אני שמעתי מרב שזה בסדר גם קשת\סרט\חצי כיסוי.

מורה למישהי לברך ככה לכתחילה.

הענין שיש לך מסכת סופרים שאומר 'אין רשאי' והמשנה בחלה.

ברור שהמשנה בחלה מדברת בלית ברירה, ולכן הכוונה אין רשאי במקרה רגיל.

מכסים את הראש כשאומרים את שם השם.

זה לא משום כבוד התפילה או הברכה כי כשקוראים נגיד בתנ"ך וכו צריך לכסות אבל אם קוראים נגיד שיר השירים שאין שם את שם השם אז לא צריך לכסות.

צרופי שם השם/שמות אחרים של ה' זה לא כמו שם השם בצורה מפורשת.

אני יכולה להבין למה ראוי אבל זה לא ההלכה.

מעולם לא פגשתי רווקה שנוהגת כך - לא משנה העדה.

שלה.

חשבתי שלפחות אלו שהולכות לפי הרב עובדיה יוסף, עושות את זה.

בא לזלזל בצניעות של מוסלמיות, זה חלק משמירת הברית שנותן להם אחיזה בארץ.

במשנה בשבת ו, ו משמע שנשים יהודיות שנמצאות בארצות ערב צריכות לנהוג צניעות כמותן, אז אתה רואה שחז"ל לא זלזלו בכך.

את אומרת שכל (הרוב המוחלט) בנות ישראל לא מקפידות על הלכה?

אין סיכוי שאת מזלזלת ככה בבנות ישראל.

אני יודעת שמאוד כדאי וראוי אבל זה לא שמי שלא מקפידה על זה חוטאת.

הרוב בכלל לא מכירות את זה.

הן לא מכירות, והאבות שלהם, והרבנים שלהם

מה אתה רוצה להגיד? שאין הלכה כזאת?

או שהיא פחות רלוונטית מאשר בעבר

המון הלכות מהשו"ע פשוט לא רלוונטיות להיום. 

ויש לך מקור או הסבר.

תיזהר לך מגחלתם של המסכת סופרים והשולחן ערוך.

שמע יש בעניין הזה מחלוקת רחבה בין פוסקי אשכנז לספרד

כרגע נפוץ הדבר שרוב הבנות הרווקות לא נוהגות ככה ויש להן על מי ליסמוך.

והטענה שהבאת ממש לא במקומה אני יכול להביא לך רשימה של הלכות שפשוט לא רלוונטיות להיום מככ הרבה סיבות. וזה לא מגיע ממקום של זלזול בכלל אז אין מה להתלהם

למשל המהרש"ל שמקל בכיסוי ראש בכללי, אומר שצריך לכסות כשמברכים, אז איך אפשר לתלות בזה מחלוקת.

אף אחד מהאחרונים הקדמונים לא חילק שם בהלכה בסימן צ"א.

לגבי המנהג היום, גם יש הרבה אשכנזיות שלובשות פאה מודרנית בדיוק כמו השער שלהן, שאין לזה היתר כלל וזה ערוה. אפילו מורות בבית יעקב

היום לובשות פאה כזאת. אי אפשר ללמוד כמעט כלום ממנהג.

זה לא כמו פעם שהיו נשמעות לרב העיר והאזור, ואם לא, הם היו מתריעים על כך.

היום כל אחת עושה מה ששומעת ברדיו או רואה את החברה שלה או מה שמתאים למודה.

אני לא בטוח וצריך מחקר מעמיק, אבל נדמה לי שכן ראיתי תמונות של רווקות באשכנז מכסות ראשן למשל בהדלקת נר.

על כל פנים, זה לא משנה לעצם ההלכה, כי אם המנהג לא ככה, זו מנהג של טעות ולא סומכים על זה כדברי הרשב"א, כי זה לא נבע מפי חכמים.

הבעיה שטענת מבורות שהלכה מסויימת לא רלוונטית כשעכשיו אתה לפחות יודע שזה כן רלוונטי לטענתך לפחות לספרדים, אתה צריך להיזהר בלשונך.

אם אתה אדם ישר אתה צריך להגיד טעיתי לפחות לגבי ספרדיות.

תשובות מהרש"ל ע"ב מעלה שזה מידת חסידות וראוי אמנם מצד מה שנהגו (= לא שייך ביחס לבנות אשכנזיות)

לא מצינו אינה ראייה

עכ"פ דעת הרב עובדיה זצ"ל בעצמו היא שאלו שמקילות יש להן על מה שיסמוכו הגם שעדיף עם

לגבי מנהג הפאה הפולמוס ידוע אבל יש מי שמתיר ואין צורך להוציא לעז

רש"ר הירש חורב "כסוי שער האשה בנשאה על הראש פאה נכרית משערות זרות או משערותיה הכרותות, הוא מנהג קדום ובלתי אסור"

האם אני עף על זה? לא (ואני חד-משמעית פוסל על העניין הזה)

אבל האם בהכרח בית יעקב פרוצים בעריות? גם לא

אי-אפשר לפתוח שולחן ערוך לקרוא הלכה ולהגיד שחצי משלומי אמוני ישראל כולל החרדים עוברים על התורה וכופרים בעיקר

אשרינו שכולנו חכמים ונבונים להכריע בכל סוגיה הלכתית שנויה במחלוקת...

תולה את זה המנהג, אלא בזה שהוא לא רוצה לחלוק על הקדמונים האוסרים.

"ולולי שאינני רגיל לחלוק על הקדמונים... ומה אעשה שכבר הורו לאיסור."

ואז הוא גם מוסיף מנהג.

המנהג זה על פי הקדמונים שאסרו בלי קשר למנהג.

דיברתי על פאה שנראית בדיוק כמו השער שלה ואף יותר טוב.

לגבי בנות עד כמה שידוע לי לא כתבו הראשונים וגם לא הוזכר ברוב האחרונים

אפשר לומר שמתוך שלא חילקו אה"נ שייך ביחס לכולם

אפשר לומר שלא מצינו אינה ראייה ופוק חזי מאי עמא דבר

יש פוסקים בני זמננו + מנהג שתומכים בא'

ויש גם כאלה + מנהג שתומכים בב'

לגבי פאה שנראית כמו השיער: א' א"כ נתת דבריך לשיעורין, ב' הרש"ר אומר בפירוש שאף שיערותיה הכרותות אפשר

שוב למעשה יש הרבה צדדים לאסור ולהגיד לך שזה אחלה -> לא נראה לי שזה אחלה

לומר שזה ערווה? איני במדרגה לקבוע ושתעשינה ע"פ הוראת רבותיהן

בעניין הפאות, הרב קנייבסקי זצ"ל אמר שאם נראה כמו שיער אסור.

בזמנו הראו לו המון פאות שהיו נפוצות באותה תקופה ואמר על כולן שאסורות, והיום תעשיית הפאות רק השתכללה..

נ.ב זה שמגזר שלם נוהג ככה לא אומר שזה הלכה, הלכה לא לומדים מהרחוב. יש את עניין החצאיות בבית יעקב שבתקנון אוסרים על הבנות להגיע עם חצאית עד הקרסול האם הרבנים מסכימים עם זה? לא המורות החליטו אחרת. זה שקוראים לזה בית יעקב לא אומר שהכול שם 100.

לא כל מנהג הוא קדוש מנהג הוא גם אותיות גהנם..

אמותינו בכלל לא הלכו ככה בכל הגלויות עד לעת המודרנית.

זו השפעה של הרחוב. מה שהולך היום לצערינו זה מה שנוצץ ומושך.

אחד הדברים שאני יותר שונא זה התנשאות בתורה באצטלה של קדושה

הבית יוסף שהיה קדוש ה' מכובד שכתב את השולחן ערוך בקדושה וסילודין מתוך אוירא דארץ ישראל המחכמת ויראת ה' היא אוצרו, כדי לבטל תג אחד מדברו בלי ראיות או סימוכים, אתה צריך לירוא מאוד. מי נגע אל השולחן הטהור ולא ינקה.

אני יודע שזה מתוך שגגה אבל חייבים למחות, כמו שעשיתי.

לפני כל הפילפולים שלך בתורה הייתי ממליץ לך לעבור שוב על הפרקים הראשונים במסל"ש 

חלק מ'ענוה' במסל"ש.

באמת.

אני נגד תנועת המוסר. אבל מסל"ש זה לא ספר מוסר, אלא ספר לימוד.

ההבנה במהרש"ל אחרת, ומעשרות מקורות עולה שאין חובה לכסות הראש בכללי ואף לא באמירת שם שמים או לימוד תורה.

נכון שיש איזה מעלת חסידות בזה, ותו לא.

והיות וזה חסידות בעלמא, לא נהגו בה נשים ועדיף שכך, שזה יוהרה על חסידות. וכשם שלא מניחות תפילין.

מה שנותר זה בעיית הצניעות של הרמב"ם, שבמילא לא נהוגה.

בברכות ודברי קדושה.

המהרש"ל מבטל את דעתו לראשונים בענין דברי קדושה.

בענין דברי קדושה זה מוסכם על כולם שזה חיוב כדברי האחרונים בסימן צא

מאיפה הבאת את זה שזה יוהרה?

ההלכה הזאת כתובה גם בספרי הלכה עדכניים ורבנים של ימינו מדברים על זה. אתה לא יכול למחוק ככה הלכה ועוד להגיד שזה יוהרה.

 במסרים.

אבל זה עדיין לא יכול לבטל את זה הרבנים כן מורים להקפיד על זה. 

סתם לא לגבי דברי קדושה.

ששם הפוסקים העיקריים הכריעו שזה מעיקר הדין

מי זה הפוסקים העיקריים??
הגר"א לא פוסק עיקרי? הפרי חדש? הרמב"ם? 

כמעט כל הראשונים באשכנז?

המוסר" (סימן ח) ובסימן צא מביא מקור לדברי השולחן ערוך. משמע שלמעשה מסכים למסכת סופרים.

לא אכתוב את כל דברהין, בקיצור הגר"א הביא ראיה שאין עליה תשובה שמותר לכתחילה לומר שם שמים הגילוי הראש מברכות ס:

הפר"ח הביא עוד 4 ראיות יפות (בסימן ב) לזה.

וכן דעת החיד"א בכסא רחמים על מסכת סופרים

וכן דעת הארצות החיים סימן ב

הזקני יהודה האריך מאוד בזה, והוכיח שמותר לכתחילה, והוא עצמו היה דורש בגילוי הראש, וכתב שכן האיטלקים ככה נוהגים

הראשונים כתבו שהיו קוראים בתורה בגילוי הראש

הרבה ראשונים מחקו מהתפילה ברכת עוטר ישראל בתפארה כי לא נהגו לכסות הראש, אז ברכה לבטלה.

יש עוד הרבה מקורות רק אעבור למה שכתבת בבטחה בשו"ע:

אז בדברי הב"י יש הרבה מאוד מאוד דעות באחרונים, כי הוא דיבר על זה ב 8-9 מקורות ויש סתירות לכאורה, למשל ביו"ד השו"ע פוסק שערום לא ישחוט כי לא יכול לברך ערום - הא בלי זה יכול, וכ"כ הבאר היטב. 

ויש עוד בסימן ב, ח, מו ,צא קנא, שכא (אולי פה אני טועה בסימן, אבל באיזור) ועוד מקומות. 

הלחם יהודה למשל סובר שלשו"ע מותר מדינא לומר שם שמים בגילוי ראש, ובשו"ת מים חיים (כג) כתב שאין הכרעה בדעת השוע בזה לאור הסתירות הרבות.

יש לזכור שבסימן צא השו"ע כתב בלשון י"א, ולפי השו"ע הגבוה דעת השו"ע לא לפסוק בי"א. 

הראיה, ודאי שיש על זה תשובה שיש לו כיסוי יותר קטן ושם את הכיסוי העיקרי כמבואר כבר בראשונים.

הפר"ח כותב למעשה להחמיר.

החיד"א כותב שם: "נכון הדבר ליזהר."

בארצות החיים הוא לא מדבר לענין ברכות ותפילה.

שוב זה לא ראיה כי מדובר על הכיסוי העיקרי שעליו מברכים עוטר ישראל בתפארה כמבואר בראשונים.

ברור כשאין ברירה, אז אפשר לברך בלי כיסוי ראש ולכן לא קשה מיו"ד. אבל המצב לכתתחילה שצריך כיסוי.

סתם יש אומר בלי חולק, השולחן ערוך פוסק כדבריו.

אתה יכול להביא דעות מועטות שמקילות.

בסופו של דבר רוב הדעות מחמירות וזה סתם השולחן הערוך, וגם הדעות שמביאות סברות להקל כמו הפר"ח והגר"א אומרים למעשה לכסות.

הם כתבו מפורש כל אלו שאין איסור מדינא, ורק נכון להחמיר מחסידות.

אדרבה רוב הדעות אם כבר מתירים, כתבתי מקצתן. תקרא הראשונים שקראו בתורה בגילוי ראש, למדו תורה בגילוי ראש, נשבעו בשם שמים בגילוי ראש, ואיפלו נשיאת כפים בא"י היה בגילוי ראש.

ובכל מקרה, בדרבנן הלך אחר המקיל! לא אחר המחמיר, כלל פסיקה ראשוני.

מה שכתבת בשו"ע כבר אמרתי שהשלחן גבוה כותב לא ככה בכללי השו"ע. ויש עוד אחרונים שהסכימו עימו (עם כי הרוב הלכו כיד מלאכי בזה).

ומ"מ הנוה שלום, הלב נשבר (סימן ב) ועוד אחרונים כתבו על זה, שהשו"ע לא הכריע פה, ולכן לא אזלי' בתר מרן אלא בתר החיד"א והפר"ח שהתירו ללכת ולומר שם שמים בגילוי הראש מדינא.

הכי מדוייק בסוגיא זה לשון הגר"א: "כללא דמלתא אין איסור כלל הראש מגולה לעולם, רק לפני הגדולים וכן בעת התפילה אז נכון מצד המוסר לקדושים שעומדים לפני ד' תמיד".

המוסר ושאר היום לקדושים שעומדים לפני ה' תמיד."

זאת אומרת לכולם מצד המוסר בעת התפילה;ולקדושים שאר היום. למה קפצת על מיליים?????? יש לך גירסא אחרת???

הדיון על התפילה הוא דיון שונה מהותית מאשר באמירת שם שמים.

אם יש חובה בתפילה זה דיון אחד. זה שאין חובה באמירת שם שמים זה דיון ב

תשמע, אני יודע את הגר"א הזה בע"פ כמעט. 

תקרא אותו טוב אם משהו לא ברור לך בו. תעבור על כל הראיות הרבות שהביא.

הוא אומר שאין איסור כלללל לומר שם שמים בראש מגולה, וזה רק מידת חסידות.

יש הפרש כמובן לפני גדולים או בתפילה. וכמו למשל המאירי ועוד ראשונים שדייקו מהגמ' בקי' שזה עזות. 

אין לנו מחלוקת לגבי מה מעיקר הדין, אלא מה הוא אומר לעשות בפועל.

ולא אחזור שוב על הדברים,
אתה סתם מתעקש או לא מסתכל בסוגיא.

מקום, כי הוא לא מעיר בסימן צ"א.

ככה נראה לי.

"ולא יעמוד לתפילה באפונדתו, ולא בראש מגולה"

דיברת על הרמב"ם, ואכן במורה נבוכים (פרק נב) הוא כתב וגודלי החכמים היו נעמנים מלגלות ראשם וכו', מדוייק שזה הנהגה רבנית!

ובהלכות דעות (אולי פרק א) כתב שזה צניעות שת"ח נוהגין בעצמן לא לגלות ראשם.

ובהלכות תפילה כתב שיש 8 דברים של תפילה, לא אפונדתו ולא ראש מגולה - מבואר שלא בתפילה אין את זה! וגם בתפילה זה לא מעכב.

וכ"כ הלחם יהודה על הרמב"ם ובמים חיים (כג) והרדב"ש בספר הבתים.

וברכות.

פשטות הרמב"ם שציון המלבושים זה מפסוק כדברי הלחם משנה והכסף משנה אומר שכיסוי הראש לא תלוי במנהג המקום.

יש תפילה ויש שם שמים כללי.

הדיון נגיד במסכת סופרים זה דווקא לגבי קריאת שמע, תפילה אפשר ששונה.

או הדיןו בגמר' על עיטוץ של ברכת המזון, 

הטור , והמנהיג ועוד ראשונים חילקו בזה, בין תפילה לבסתם שם שמים.

האו"ז שכותב שמנהג רבותינו שבצרפת שמברכים בראש מגולה.

וכבר הבאתי את ספר החילוקים שמנהג א"י לשאת כפים בראש מגולה, או את הזקני יהודה, וכו'

הוא מביא 4 ראיות ברורות שמותר לומר שם שמים וקריאת שמע בגילוי הראש, רק שמוסיף שראוי להחמיר.

לא מדינא!!! 

זה הגמ' אומרת שהרווקים שהיו מכסים הראש זה יוהרא, כי דרך הרווקים ללכת בגילוי הראש.

לכן אותו דבר לגבי נידונינו.

רווקים שהיו מכסים את הראש בתפילה? 

אני יודעת מהרבנים שאני שומעת שזה טוב כדאי ונכון יותר.אתה חושב שאתה יודע יותר טוב? בסדר.

גם אם נניח ויש דעות כמו שאמרת, כבר הדריכו חז"ל (מסכת ע"ז) בדרבנן הלך אחר המקיל...

וכמו שהרב אוירבעך אמר (מעדני ארץ) שאפילו אם האוסר יצעק זה אסור זה אסור, מ"מ היות וזה מחלוקת בדרבנן,יש למי שחושב שאסור לומר שזה מותר!

תשובה של הרב מוצפי בנושא

אסור ללמוד תורה, לברך ולהתפלל בגילוי ראש כולל הבנות הרווקות, ובארצות המזרח הקפידו מאוד בזה, גם בבבל ובארץ ישראל ובתוניס ובג'רבא ובתימן ועוד מקומות בארצות המזרח נזהרו בכך, ועתה בדורינו נפרץ הדבר על ידי אנשי אירופה. ועיין שו"ת ישכיל עבדי חלק ז דרפ"ט, שכתב לאסור להוציא מפיו אזכרה בראש מגולה, העלה, דממילא אין שום הבדל בזה בין איש לאשה ובין קטן לקטנה שכולם שוים לאיסור. וכן פסק בשו"ת יביע אומר חלק ו אורח חיים סימן ט"ו, ובספר אבן ספיר [חדרי תימן סימן כ"ז], ובשו"ת איש מצליח אורח חיים סימנים כ"ד וכ"ה שכתב בחריפות נגד הקלקול שמתפללות בגילוי הראש. וכתב "גם הבתולות צריכות לכסות ראשן בשעת ברכה כי היכי דתיהוי עלייהו אימתא דשמיא. ואם בשאר הזמנים הוזהרו על זה האנשים בלבד, מכל מקום בשעת ברכה דכשאין עושה מה שגורם לעמוד באימה וביראה הוי קלות ראש, אין חילוק בזה בין אנשים לנשים ובתולות. וזה ברור למודה על האמת". ומור אבי ז"ל הקפיד בזה מאוד, וגם בביתינו אנחנו מזהירים על כך בתפלה, בקידוש ובברכת המזון ועוד. ועיין בשו"ת יחוה דעת חלק ה, סימן ו. וילקוט יוסף סימן צ"א, ח. ושארית יוסף חלק ב עמוד שס"ח ועוד.

///

אמנם האשכנזים לא נהגו בזה ומה לעשות גם בבית יעקב החרדים וגם אם תלך לסמינר של סאטמר לא נהגו בזה

בדיוק כמו שרוב האשכנזים מתירים פאה, גם אצל חרדים הרדקור, הגם שהרב עובדיה והרבה רבנים ספרדים מאוד התנגדו לזה

הלכה לא נקבעת אמנם רק לפי כמות האחרונים שמצדדים בפסק מסוים

ציץ אליעזר חלק י"ב סי"ג גם כתב בנושא

למשל מה שהביא מיביע אומר ויחוה דעת, המסקנה שלו שמה אחרת.

וכן בשארית יוסך וילקו"י

עיין בראשונים ואחרונים, למה דבריך לא נכונים

זה להסתכל ב-כ-ל המקומות שהב"י דיבר על זה, ובאחרונים שעסקו בזה, שיש מאות.

ואם היית עושה זאת היית רואה שזה ממש ממש לא פשוט לכתוב ככה.

אפילו ביבי"א הביא איזה 10-20 אחרונים בנושא, למרות שי עוד הרבה יותר. אבל זה המינימום.

אם אתה רוצה לראות חלקית היותר עיקריים, תסתכל ביבי"א, בקציני ארץ (סימן ב) בפתח דביר (סימן ב) בבנימין הצעיר (שם) בשיח יצחק (סימן ב) במטה יהודה (לא זוכר הסימן) התבואות שמש (סימן לב , דווקא מסקנתו כמוך), היוקח נא (צא) ..

ותראה שממש לא ברור דעת השו"ע בזה.

אפילו אין לך בעיה לצטט גר"א לא נכון או פר"ח וחיד"א שאומרים להחמיר.

העיקר עוד מקורות לבלבל את המוח. בלי עיון אמתי.

אם ניכנס לגמרות ומדרשים לא תמצא ידים ורגליים. שמשמה ברור שאין שום חובה מדינא.

הכל התחיל מאחרונים.

ומה שציטטתי מהאחרונים  זה מילה במילה.

אתה מנסה לדחות את הראיה של הגר"א בגרוש, שיש לו כיסוי קטן מתחת, ממש חלש.

הפר"ח מביא 4 ראיות בררות, ונכון שניסו לדחות, אבל מבואר שלא ככה.

אתה רואה שו"ע כותב י"א, וכבר מסיק מסקנות, מבלי לעיין במדרשים, ובראשינם.

מביא מהלכות תפילה לרמב"ם, שמדובר שמה הפוך. כפי שכבר כתבתי.

כבר אמרתי שאם תרצה אשלח מעל 50 ראיות מהסגויות כמו מדרשים וגמרות וראשינם , תפנה במסרים כי פה ארוך.

משם הכל מתחיל.

"אל יתהלל חוגר כמפתח" כבר נכשלת בקטן נגד פירוש הגמרא וראשונים שלא הכרת, כפי שנגיד עכשיו.

נתחיל בגמרא בברכות ס ע"ב. נשאל שאלה פשוטה אתה יודע מה 'סודרא' בגמרא?

כותב ר' אברהם בן הרמב"ם המספיק לעובדי ה' על הרמב"ם שאר ברכות: "ובעת חבשו את 'המצנפת' על ראשו מברך "בר את יי אלהי מל הע עוטר ישראל בתפארה";"

מה עולה מהמאירי ראש ח ע"ב: "זה שכתבנו כאן ועטרותיהם בראשיהם פירשוה בתלמוד המערב מפני שהכורך סודר על ראשו מברך ברוך עוטר ישראל בתפארה והעבדים לא היו כורכין סודר מפני שהוא סימן לחרות וכשהגיע זמן היובל היו כורכין ומברכין וזהו שאמרו ועטרותיהם בראשיהם."

זה סתם כיפה או כובע ועטרת????

אומר על זה העלי תמר: "ושוב למדנו שאין לברך עוטר ישראל בתפארה כשהוא לובש כיפה וכ"ש כיפה קטנה אלא דוקא כובע שהוא סודר ועטרה"

ומפורש בספר המנהיגות לר' אשר מלוניל: "ומי שעוטר מצנפת כמו שעושין בספרד מברך עוטר ישראל בתפארה שדומה לעטרה" ועיין שם בכל דבריו.

אני לא אומר שיש דעות שאי אפשר לברך על כיפה, אבל גם לדעות אם הוא שם כובע עיקרי דומה לסודר יחכה ויברך על זה, כמשמעות הסודר.

לכן הפוך ממה שחשבת פשטות הגמרא שמדובר על כובע יותר כמו מצנפת או גדול, לא כובע קטן. אם כי ניתן לפי חלק מהראשונים גם לברך על הכיסוי הקטן, אבל זה לא מה שמפורש בסוגיא.

הראשונים לא מדברים על הגמרא הנ"ל, זה סתם אוקימתא שאתה מביא. יותר נכון, כבר כתב אותה בשו"ת צאן יוסף, סימן קי.

אבל האמת שהגר"א צודק בראייתו מפה שמדובר בראש מגולה, כי אנשים ישנים בלי כלום על הראש, ואין שום סיבה לומר שבזה מדובר.

אתה יכול לדייק מתוס' בנדרים לגבי כיסוי ראש. לגבי שחורי הראש.

וגם הרא"ש בעצמו כותב שאין חובה בכיסוי ראש באמירת שם שמים (בתשובה)

הבן של הרא"ש רבינו יהודה כתב שהיה לומד תורה בגילוי הראש.

הטור ג"כ אפשר להוכיח שדעתו קרובה לזה.

האו"ז כותב על מנהג צרפת לקרא בתורה בגילוי הראש.

התרוה"ד כותב שלא מצא איסור לשם שמים בגילוי הראש.

וכן הלאה עוד הרבה ראשונים מבעלי התוס'...

כי רואים שיכול להיות כיסוי מסויים לפני במה תרצה לדון עוד.

בסה"כ רצתה לדעת מה אתם דוחים לאחרי החתונה

אצל @חסדי הים זה כמובן תפילין דר"ת

ולא ראיתי מישהי שכן

לפעמים אני שמה קליפס אבל זה סתם כדי לא להתעסק בזה בטעות התפילה אבל גם זה לא תמיד אבל בכל מקרה אני יודעת שאסור לגעת בשיער בתפילה

זה בזכות השיר בגן בתפילה לא נוגעים לא בנעליים ולא השערות .. וכו

המורה צרחה עלינו "תעזבו כבר את השיער כל היום אתן נוגעות בשיער " כאילו על התפילה..

מה לעשות הוא תמיד נופל על הפנים

אבל מה היא מבינה לה יש פאה קצרה ממש קצרה כמו של בנים אז שום דבר לא הציק לה

לכן היה לי חשוב לברר.

אז לגמרי מותר לגעת בו ולהזיז אותו, רק לא בקרקפת.

תנשמי לרווחה, ותרימי טלפון למורה האולפנה להגיד לה

תארי לך את מתפללת

תוך כדי שאת עושה צמה לא יודעת לא מתאים

חחח דווקא היתה חמודה 

את שאר הדרכים אחסוך מכם

רק שזה עזר לאחת ולשניה רק בלאגן

ואז זה היה נוווו

ואז המורה..

 אבל אסור לדבר!

אני דווקא אוהבת לגעת בשיער תוך כדי תפילה.. משום מה זה עוזר לי להתרכז

אין שום בעיה לגעת בשיער.

הבעיה לגעת במקומות שיש בהם זיעה/לכלוך. אז אסור לגעת בקרקפת או מתחת לבגד.

וחסדי, זה חסדי 

אבל אם מפריע תפתח את זה בעדינות בחכמה ובזמן מתאים אולי

אני לא מכיר אותה מספיק זמן כדי לדעת מה זה אומר. האם זה מעיד משהו על המידות שלה? האם זה משהו בתפיסה של מה זה גבר ומה זו אישה? לא יודע

מצד שני לבוא לפתוח איתה שאני רוצה שהיא גם תרצה לשלם או לפנות או להרים נשמע לי קצת שיחה מוזרה לנהל, לא יודע

ככה נראה

כאילו חסר רגישות יותר כלפי הצד השני.

בשלב התחלתי כמו שאתה מדבר הייתי מחזיקה את זה בראש ומנסה לתת עוד זמן ולראות האם זה משתנה בהמשך. יכול להיות שזה גם מביישנות וחוסר ביטחון בהתחלה וככל שהיא תרגיש ביטחון בקשר אז היא תפגין יותר יוזמה.

בהצלחה

שהיא לא ביישנית בכלל ונראה שיש לה הרבה ביטחון בקשר חחח, אז זה לא נראה לי ממניע כזה.

יותר מניע של תפיסת עולם אולי?🤔 מסובך

בכל מקרה, לדעתך אפשר לדבר על דבר כזה?

אחראית בבית, אם היא סוג פרינססה באופן כללי או שכן מתפקדת רק עוד לא בא לידי ביטוי בקשר.

(אני למשל טיפוס שעושה הרבה, אבל ברגע שמישהו לוקח אחריות פחות בנוח לי להתחיל את הויכוח המוכר הזה מי ישלם, מי יפנה וכו')

ממה שאני מכיר היא בכלל לא פרינססה בבית. מבשלת עוזרת וכו.

אבל חשבתי שאולי דווקא בגלל שאין לה את המקום "להתפנק" בבית אז אולי זה גרם לה להיות ככה בדייטים כי ככה היא מדמיינת את התפקיד שלה בבית שהיא תבנה בע"ה. אבל ברור שזו השערה גדולה מאוד.

חבל שאי אפשר פשוט לשאול דוגרי, זה היה מקל מאוד בהרבה דברים חחח

שאישה נשואה ממוצעת מפרפרת המון.

ובכללי אישה שבעלה טוב כלפיה בד"כ רוצה להחזיר לו לא פחות.

לא מבינה איך אפשר לפספס את המידות של הנשים שאתה סביבן קל וחומר אישה שהוא יוצא איתה

בשלב הזה בכל מקרה לא הייתי פותחת את זה.

בהמשך תלוי...חוץ מזה היא מוצאת חן בעיניך ויש התאמה באורח חיים? היא כן מפגינה באיזשהיא צורה מחוות רומנטיות כלפיך?

זה שאלות שתצטרך לשאול את עצמך בהמשך..

אתה לגמרי צודק שכל אדם זקוק לאיזשהיא הערכה. יכול להיות שהיא טיפוס יותר "קריר" וזה באמת פחות מתאים לך, ויכול להיות שרק צריך לדבר איתה על זה בהמשך ולהסב את תשומת ליבה ודברים ישתנו. כשרוצים מאד מישהוא אנחנו נעשה בשבילו הרבה.

יכול להיות שהיא מפרגנת לך הזדמנות לצאת גבר?

אולי אפילו - היא מעריצה אותך ורואה בך כזה גבר-גבר שכל נסיון שלה לעשות משהו במקומך יפגע ביחס הזה?

מאד יכול להיות שהיא רוצה את החיזור הזה כדי להתמסר. יכול להיות שאם תתן לה 100% עכשיו, היא תרגיש בטוחה מספיק לתת לך 100% כל החיים.

כמובן יכול להיות שהיא גם מרשעת, יש גם כאלה. אבל בעיני עדיף לעוף על הפרשנות המחמיאה ולבדוק רק מדי פעם שאתה לא מפספס שורה של נורות אדומות.

ואם אתה מרגיש בנוח לדבר איתה על זה - זה מעולה שאתה מרגיש בנוח לדבר על זה, ותנצל את זה כדי להעלות את זה לשיחה.

אני הייתי ממליץ להיזהר מלהיכנס לחשבונאות קטנה, ורק להסביר שאתה מנסה להבין מה הראיה שלה של שותפות בזוגיות. אם היא פשוט מרגישה שאתה יכול הכל והעזרה שלה לא שווה כלום, או שאתה משרה עליה אווירה של עצלנות.

(נניח מביאה דברים שהיא הכינה) והיא מקשיבה באמת כשאתה מדבר על עצמך- אני לא חושב שיש פה בעיה. היא כנראה תופסת את הדברים שציינת כדינמיקה בין גבריות לנשיות.

אם אכן כן, אני גם לא חושב שכדאי לדבר על זה ולפנצ'ר את הענן שלה

אתם רק בהתחלה, תמשיך הלאה. אם טוב לכם - לא הפסיק.

יכול להיות שהיא סתם לא שמה לב כי היא מאוד מרוגשת, או חושבת ומהרהרת בתוכה הרבה (לא מוכרח שאתה מזהה את זה) או עוד אלף ואחת סיבות חיצוניות.

תבדוק בהמשך עד כמה זה משמעותי.

אם תראה שזה חלק ממנה, תכונה שלה; אז אם זה מאוד משמעותי לך (ונשמע שזה כן -מבין אותך לגמרי... גם לי הדבר הזה מפריע ומשמעותי. הייתה לי אחת כזו. זה מעיק ומציק) אז כשאתם יותר בעומק הקשר בהחלט ששייך לשקול להעלות את זה בעיתוי ובצורה הנכונה והעדינה. כי אם תרגיש שהיא שלך אבל זה משהו שכן מפריע, זה בעצם אומר שאתה מקבל אותה כפי שהיא לגמרי אבל רק בפרט הזה לא. אז תוכל להעלות את זה מתוך מקום של בירור מולה איפה זה יושב. מאיפה זה מגיע.. לא כביקורת וככה תבין מה זה ועל מה זה.

*מומלץ לא להיות בעננים כבר מההתחלה...

כמו לשלם, לסחוב, אולי גם למזוג שתיה ולפתוח דלת. אבל לסדר ולפנות אשפה נשמע לי כמו דברים בסיסים שאין סיבה לא לקחת חלק בהם. אחריות בסיסית שנדרשת מאנשים לסביבה ולמעשים שלהם.

אני מבינה מאוד למה זה צורם לך, בעיקר אם אין הבעה של הערכה באופן כללי למה שאתה עושה.

אבל אני לא חושבת שזה סיבה לפסול בגללה, בעיקר שבאופן כללי הולך טוב.

כדאי לקחת זמן לראות אם זה התנהלות שחוזרת על עצמה, ולא ביישנות/ התרגשות/ חוסר נעימות של התחלה. בהמשך כדאי לדבר על תפקידים של גבר ואישה בקשר ומשפחה. אפשר להגיד בעדינות "עכשיו אני משלם ומסדר, זה נראה לך משהו שאמור להיות בנישואים?" "אני חושב שגם אישה צריכה לקחת חלק בXYZ, מה את חושבת?" ולנסות להבין אם זה עקרוני אצלה.

יכול להיות שזה לא קשור לתפיסה של דינמיקה זוגית, אלא סתם תכונה לא טובה של חוסר לקיחת אחריות. לא משהו שהיית רוצה בבת זוג, אבל בסוף אף אחד לא מושלם. ואז צריך לשקול את זה כמו כל חסרון אחר, אם זה לא מפריע באופן מהותי ומאפיל על הדברים הטובים בקשר אפשר לקבל את זה כחסרון אנושי.

של לשחק אותה כדי להביא לגבר להוביל (;

בקשר להצעה לתשלום, זה סתם משחק חיזורי, כמו שבעבר נשים התעלפו כדי שהבעל יתפוס אותן, אם גם ככה ברור לך שתשלם, למה המשחק? יש כאלה שלא מעוניינות לשחק משחקים, אם היא אומרת תודה זה סימן מספיק שזה לא מובן מאליו בעיניה.

בקשר לשאר הדברים, היא לא עוזרת בכלל או רק מחכה שתיזום בעצמך ואז נותנת יד?

יכול להיות מביישנות, יכול להיות מהתחשבות יתר שלא תרגיש לא נעים, יכול להיות מלתת לך מקום להוביל, יכול להיות שבאמת קיפלת את הדייט לפניה.

ברור שהיא צריכה להעריך ולהודות ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו

אבל מה קרה לכם היא פרינססה (:

למה כל דבר צריך להיות מלווה בציפייה לקבל משהו בחזרה

גם לי היה בחור שכבר בהתחלה מתי את תבואי אליי

ואני שואלת למה הלחץ?

אפשר פשוט לחזר ולפנק מתוך רצון לשמח

כשאבא שלי או אח שלי מפנקים אותי אני לא מרגישה שאני צריכה להוכיח משהו בחזרה

כשבחורה מרגישה אהובה ומוערכת הנתינה כבר מגיעה ממנה בטבעיות

מה קרה לגברי ישראל

אגב היה בחור שהעלה נושא דומה למה שאתם כותבים .. האמת? קצת מרגיש לי פחד מלהיות גבר

וכן להיות גבר זה לא להיות קטנוני .

לגיטימי לגמרי להרגיש רצון להדדיות בקשר ולא להיות היחיד שמחזיק אותו כשהצד השני לא נוכח ורק לוקח.

אבא ואח גדול כבר מושקעים בך רגשית ומכירים אותך, בחור רנדומלי שפגשת פעמיים עוד לא מכיר. למה לו להשקיע בך? מה את מביאה לקשר? זה לא חייב להיות הרבה, אבל זה צריך להיות משהו. (ולא, מראה חיצוני זה לא נחשב).

לא אומרת שצריך להיות מרוץ "להוכיח את עצמי" או דקדוק מייגע של כמה כל אחד תרם, אבל אין סיבה שהבחורה תהיה פרינססה והגבר יסחוב את הקשר על גבו בלי שום תמורה.

וכמו שאת מעריכה שמתאמצים בשבילך, גם הבחור- לפני כל השטויות של "משפיע ומקבלת"- הוא גם בן אדם עם רגשות ולא אוהב להרגיש שמנצלים אותו.

אני מביא שתביא גם ..

דיי זה ימעייף אז אל תביא .. באמת שעדיף לא להביא אם לא מביאים בכיף..

שאני מכינה עוגיות לבחור, אני חושבת על מה יצא לי מזה? מזה השטויות האלה די כבר לקחת כוח של נתינה ולהשמיד אותו ועוד בתור גבר מזעזע בעייני

ותקראי את ההמשך

תראי - לקראת נישואין וזוגיות

גם אחרי נישואים זה ככה?

אם לא, מתי זה משתנה?

זה נועם הליכות די בסיסי בעיני.

מי שלא מראה את זה לפני נישואין כנראה שזה לא יופיע גם אחרי נישואין, לפחות לא באופן טבעי.

ולהשתפר עם דוגמא טובה יותר. אני חושבת שאני גדלתי יחסית בלי מודעות של ליטול חלק בדברים כאלה, ואצל המשפחה של בעלי ראיתי דוגמא של יותר שותפות ולמדתי מזה.

כלומר, זה לא נבע מעצלות או תפיסת עולם של פרינססה, פשוט מחוסר מודעות.

(מסייגת שלא זוכרת כבר מה הייתי עושה בסיטואציה של דייט - יש מצב שכן יותר משתתפת, אבל כן בטוחה שלמדתי לקחת חלק בסיטואציה של סעודה משפחתית למשל, מה שלא היה הרגל שלי לפני כן.)

אוהבים אותך כמשפחה, למה גבר שבקושי מכיר אותך צריך לחזר באובססיביות רק מעצם היותך, מושלמת ככל שתהיי?

יותר הגיוני שבעל אחרי שנים יחזר בצורה כזאת.

ודווקא בעלי גם נסע אליי תמיד וגם שילם וגם יותר מזה.

אבל זה לא אובייס בכלל.

צריך לחזר ובטח מצד הגבר, אבל אם זאת הסיבה שהיא לא נותנת יד בלארוז פיקניק, זה מוגזם לדעתי (מלמדת עליה זכות זאת לא הסיבה)

הגבר אולי לא צריך לצפות בחזרה בנתינה שלו,

אבל גם ציפייה של חיזור מוציאה את כל הטעם מהחיזור.

חיזור צריך להינתן ולא להילקח.

אישה שדורשת חיזור מייצרת גבר שלא ירצה לחזר אחריה

כי כל הטעם של חיזור זה לצאת מהמובן מאליו ולא לתת מה שהצד השני דורש לקחת.

זה הרבה עניין של איך הבחור גדל

אצלנו בבית הגברים פשוט אוהבים לעזור ולדאוג

אם אני בדרך לאוטו עם מזוודה אין סיכוי שאסחב אותה לבד הם כבר יתערבו וייקחו אותה ממני בלי שאבקש

וכמו שחברה שלי אומרת אם לתת לבחורה יחס של נסיכה זה מורכב בשבילך אולי פשוט אל תבחר אחת כזאת

ואם היית יודעת כמה משברים אחרי החתונה קשורים גם לדינמיקה של גבריות ונשיות היית מבינה כמה המקום הזה

משמעותי

אז קח טמבוי..

למה אתה מצפה שהבת זוג שלך תצליח לסחוב כמוך ?

או תפתח דלתות ששוקלות מאה קילו

למה צריך להשוות בכלל ? למה זה לא בא לך בכיף

אני באמת חושבת שאתה צריך לעבוד על עצמך על המקום הזה

זה שגבר מצפה להערכה על מחוות רומנטיות שמפגין זה לא אומר שהן מורכבות לו לעשייה אלא זה רק אומר שהוא גבר נורמלי שמצפה למינימום הערכה. וזה גם עונה על השאלה האחרונה שלך למה זה לא בא לו בכיף.

להרגיש הערכה?

אם היא הייתה מביעה הערכה במילים או במחוות קטנות אחרות זה היה ממלא את החוסר?

או שאתה רוצה יותר שותפות?

שלמה שהיא יכולה היא תתן גם?

בטח בה לב בעלה...

אם הגבר בוטח באישתו אז היא יכולה לעשות הכל.

לאנשים שונים יש דעות שונות, ולחלקם יש רצון לחלוק את דעתם איתך, בין שתרצה בכך ובין אם לא.

מה עושים?

אפשר להתעלם.

זה לא עניינכם.

זהו ההחלטה שלי, וזהו.

לפעמים זה הדבר הנכון לעשות.

אבל

אפשר גם לנסות להבין את הצד השני.

למה הוא אומר לי את זה?

מה הוא חושב עליי?

האם ייתכן שיש צדק בדבריו?

האם הוא רואה משהו שאני לא רואה אותו?

ואם אתה שומע את אותו הדבר מכמה אנשים,

במיוחד אם זה אנשים שאתה מוקיר ומעריך,

אולי לא צריך להציב סימן קריאה על הדבר,

ואולי כדאי לחשוב על זה מחדש.

להיות מוכנים לאפשרות שלניסיון חיים של אנשים אחרים יש משהו שאני יכול ללמוד ממנו,

ואולי לדייק יותר את הדרך שלי.

בסופו של יום אלו החיים שלך,

אתה זה שאחראי לקבל את ההחלטות,

אבל הרבה פעמים דווקא מתוך דיבור ושיתוף עם אנשים שלא מסכימים איתנו,

אפשר לדייק את עצמינו עוד יותר, להבין מה חשוב יותר ומה פחות,

ותמיד להשאיר איזשהו פתח שדברים יגיעו מכיוון שלא חשבת עליו בכלל.

עם זאת, כל אחד רואה את החיים מתוך הפרספקטיבה הצרה שלו, וייתכן שמה שהיה טוב ונכון לאדם אחר זה לא הדבר הנכון והטוב עבורך.

(ומזכירה כאן את השרשור הזה: האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות)

אבל מתוך ידיעה ברורה שאני מחפשת משו מסוים ושיש דברים שלא אתפשר עליהם

מהצד שלי אני יכולה לומר שכנראה שידרתי מבחוץ משו אחר ממה שאני מחפשת ואולי זה מה שגרם אבל בפנים זה לא ערער אותי וזו תובנה של בדיעבד

אחד בעניין הזה. אף אחד לא יקח אחריות על כל בחירה שתעשה

סמוך רק על עצמך ועל הלב שלך.

עצות של אחרים רק יהרסו לך

לא לקחת עצות מאנשים שלא הגיעו למקום שבו אתה רוצה להיות. זו גם עצה לכל דבר בחיים לא רק לבחירת אישה.

וזה שהם נשואים לא אומר שהם בהכרח איפה שאתה רוצה להיות, אלא אם כן אתה מוכן להתחתן בכל מחיר ואז כן, תקשיב להם.

אם אני יודע מה אני רוצה ומחפש, כל מי שיגיד אחרת הוא לא נפק"מ... אני אשמע מה יש לו להגיד, אם אשתכנע-אשתכנע. אם לא... לא.

תראה משיכה זה דבר נורא אינדיבידואלי ואין בזה קלישאות שמתאימות לכולם.

יש אנשים שמתפתחת אצלם משיכה עם הזמן ויש כאלה שפשוט לא. יש כאלה שאצלם יש רכיב פסיכולוגי דומיננטי ויש כאלה שזה הרבה יותר "אובייקטיבי" ופשוט כן או לא. גם בנים וגם בנות.

כמו עוד הרבה דברים בזוגיות, אי־אפשר לדעת בוודאות עד שלב ה"אחרי"...

על עצמי אני יכול לומר שהכרתי בנות שאמנם חמודות והכל וגם היינו חברים טובים אבל לא נמשכתי אליהן כלל וזה לא השתנה ככל שעבר הזמן. יש כאלה שהרגשתי כלפיהן משיכה מיידית ופרפרים בלב, ויש כאלה שבהתחלה לא, אבל אחרי זמן רב (כמה שנים נניח) זה נפתח.

השאלה אפוא, כמה זה קריטי לך? אם נצא מנקודת הנחה שחוץ מחיבוקים ו־high five לא תהיה לך משיכה משמעותית מעבר לזה, אך כמו שאתה אומר, גם לא בהכרח דחייה, האם תוכל לחיות עם זה בשלום? יש כאלה שהקרבה האינטימית פחות קריטית להם בהשוואה לעניינים אחרים וזה גם בסדר גמור, זה לא כזה קל למצוא עסקת חבילה מושלמת, והחיפוש אחריה גם הוא כרוך במחיר, השאלה עם מה הכי נוח לך להסתדר.

אבל מה עם הבחורה? גם לה יש רצונות ורגשות.. היא צריכה להרגיש שעפים עליה, שרוצים אותה.. אז גם אם מבחינתי זה משהו שאני יכול לחיות איתו, מי אמר שהיא תהיה שלמה עם מצב כזה? אולי בשבילה זה קריטי? זה נושא שיכול לערער אותה ולפגוע בה מאוד..

נתן לי כיוון.

תראה, יש בזה משהו, לרצות להרגיש רצוי ומושך והכל, אבל זאת חרב עם שתי פיות או יותר... יש הרבה אנשים יפים שמתלוננים שנמשכים אליהם רק בגלל היופי, ולא בגלל מי שהם. והכרתי בנות שממש לא סבלו שהחמיאו להן על המראה החיצוני שלהן (והן באמת היו נאות מאוד), בדיוק מהסיבה הזאת. יש בזה משהו גם קצת יותר גדול, כי כמו ש@מוקי_2020 אמר, יש בנות שהן מושכות ברמה שממש מסובבת את הראש (לא מדבר רק על יופי חיצוני, אלא על כל המכלול - וייב, סגנון, צורת דיבור והתנהגות ואפילו קול), וזה יכול לעוות כל־מיני שיקולים, וגם אם לא, הקשר יכול להיבנות סביב הנושא הזה, שהוא מאוד מסנוור ובולט, ועניינים אחרים נדחקים לפינה. לא אמרו חז"ל "שקר החן והבל היופי" ו"אל תתנו עיניכם ביופי"? (סתם, כתוב תנו עיניכם ביופי. אבל, לפי גרסת הירושלמי, "הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה.").

לדוגמה, הכרתי מישהי שהייתה מושכת ברמה פסיכית. יש לה גם חתיכת אישיות (ומכאן גם רוב המשיכה) אבל בשלב מסוים המשיכה הזאת התחילה ממש לבלבל אותי ולהכניס אותי לתסביכים ודווקא נתנה תחושה שזה מעיב, לפחות לי, על התקשורת, כי זה רעש רקע שכל הזמן נמצא שם, וקשה לי יותר להרגיש משוחרר וטבעי.

ולעומת זאת הכרתי מישהי שמתחילה לא ממש נמשכתי אליה, כאילו, יפה והכל, אבל לא הרגשתי משיכה אקטיבית על־כל־פנים, והיה לי מאוד קל להתחבר אליה בתור חברה, ודווקא ה"דיסטנט" הזה ממש סייע בכך. ואז בוקר בהיר אחד התעוררתי ופתאום התחלתי להימשך אליה, אחרי שנים על־גבי שנים של היכרות.

ועכשיו אני אגיד משהו שאני לא יודע אם הוא נכון, אבל כך אני נוטה להאמין: אי־אפשר לאכול את כל העוגה. נכון לגבי כל הצדדים. זה ממש, ממש קשה למצוא מישהי שמצד אחד היא מושכת ברמות ומצד שני היא גם החברה הכי טובה ומצד שלישי גם האימא הכי טובה וגם הרמה הדתית המדויקת והכל מדויק ומושלם ובדיוק. ונראה לי שגם אני לא הייתי רוצה שכשמישהי תבחר אותי כמישהו שאמור למלא תפקיד של מושלם. כי אפילו נניח שאני הכי מושך בעולם, זה סטנדרט מאוד גבוה! מי יודע אם אהיה כזה גם מחר (או אצל נשים: אחרי שתי לידות?)

קראתי פעם ספר על מיניות שעלתה בו כמה וכמה פעמים הבעיה של זוגות שהתחילו מאוד מאוד חזק עם משיכה בעננים ואז אחרי השנים או אחרי לידה פתאום אין. או שירד לצד אחד החשק המיני (ואז מה עושים? הרי זה היה משהו כל־כך מרכזי עד כה?), או שפתאום העניינים פחות עובדים, או שפתאום נעשינו פחות יפים. ואז יש הרבה אכזבה ותסכול סביב הגעגוע לימים הטובים. לעומת זוגות שאכן יש לחלק הזה המקום שלו, אבל הוא לא כזה דומיננטי, ובינתיים הספיקו לבנות המון רבדים אחרים.

ברור כמובן, שאם זאת מישהי שאתה לא מסוגל לדמיין את עצמך נמשך אליה, אז זה עוול עצום גם לה וגם לך לנסות לבנות על זה משהו. אבל אחרת, יש כל־מיני דרכים למשיכה להתפתח (ולדעוך). יש משיכה שנובעת ממראה חיצוני מיידי, יש משיכה שנבנית עם הזמן, יש משיכה רספונסיבית (זה ממש מונח מסתבר! הכוונה למשיכה שלא נולדת מן האין, אלא מתעוררת כתוצאה ממגע וקרבה פיזית. אין טעם לפרט יותר מדי, אבל זה בהחלט קיים וראיתי את זה קורה בפעולה.)

שוב, אצל כל אדם זה אינדיבידואלי וכמו שאמרו תצטרך לברר את השאלות האלה עם עצמך, לפי איך שאתה מכיר את עצמך.

הם באמת יודעים (גם רווקים יכולים לשאול שם)

אני חןשב שלחלק מהשומרי נגיעה המשיכה יותר מורכבת ופנימית בראש ובראשונה משום שבחיים לא באמת היינו עם בחורה אז כביכול יש קושי מסוים במה לדמיין ואיך זה מרגיש אז זה כביכול לא כל כך מושך. חיבוק היה יותר קל לדמיין אז לכן זה היה יותר "ריאלי".

דבר שני שאני יכןל לומר לצערי מניביון זה שאם כבר בקשר יחסית מתקדם אתה עדיין עם לבטים וספקות כאלה אז עדיף לא להמשיך כי הבחורה נקשרת יותר ככל שעובר הזמן. ואתה מצידך כמעט כלום לא הישתנה במשיכה (למרות שקיוות שכן)

משיכה זה לווא דווקא לגוף זה יכול להיות מאד גם לסגנון בנאדם ולדברים שאתה מעריך בה ואתה רוצה לבלות יותר זמן איתה ולהיות קרוב. זה גם דגש חשוב

שומרי נגיעה יותר יכולים לדעת איזו משיכה נצרכת כדי להתחתן.

זה לא מסובך. אם יש לך חיבור רגשי אליה ויש לך רצון להרגיש את החיבור הזה דרך נשיקה מהסוג הזוגי - אז אתה מספיק נמשך.

ודוק כי קיצרתי

אחי את הרף אתה מציב, אף אחד לא יכול להגיד לך "שמע הרף מגיע ב- x" כי הם לא אתה ויכול להיות שלהם זה עבד אבל לך זה פחות יתאים. התשובות לשאלות האלה בעיניי נמצאות בתוכינו ולהכניס אנשים אחרים למקום הזה ששייך לך זו טעות.

אין לך שום דרך לדעת עד שאתה לא יודע.

אתה יכול להמשך למישהי מאוד אבל כשתדע אותה, תבין שזה לא זה

ואתה יכול לא להמשך למישהי בכלל (כמובן בלי דחייה), אבל כשתדע אותה, תמשך אליה פי אלף יותר.

דבר נוסף,

ממה שאני למדתי בחיים ואני חושב שזה משהו אובייקטיבי אבל לא יכול להבטיח

(כמו נניח שלאכול 3 עוגות ביום, זה די מוסכם על כולם שזה לא בריא)

משיכה חזקה מדי, זה גם דבר לא טוב.

משיכה בינונית-חלשה זה הקלאסי. כי אז , בצורה שקשה לי להסביר, אתה "נאלץ" להכניס לתוך זה את הקרבה והתקשורת והיא מרימה הכל ומשדרגת את זה למשהו איכותי יותר

מאשר סתם משיכה חזקה מאוד שהיא מסנוורת ולא בריאה. זו דעתי לפחות, אבל אני לא יכול להתחייב שזה אצל כולם ככה, אבל אני חושב שאצל הרוב. נראה לי.

מקווה שרשמתי את זה בסגנון מכבד עבור הקוראים.

שמעתי גם מחבר (שהוריד את הכיפה בינתיים..)

איך זה הגיוני? יש לך הסבר לזה.. למה מה שמרגיש מושך לא מושך פתאום? אם יותר נוח, אפשר לפרט בפרטי..

ובכלל, אז איך אפשר להחליט ככה?

xxx

העיקר זה הביחד, ביחד זה הדדיות.

וכמובן, גם בחיזור יש מימד של הדדיות. הרי מה זאת הדדיות? ששני הצדדים מרגיש שהם נותנים את חלקם ורואים את השחלק של השני/ה.

בגדול אנחנו רואים שמימד החיזור הוא רוחבי.

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ולכן לכל קשר תהיה דינמיקה ייחודית עם דגשים שונים. מה שחשוב בקשר אחד לא יהיה חשוב במשנהו.

אממה, אם חיזור זה עניין רוחבי שחוצה קשרים, אפשר ללמוד ממנו קצת. כמובן שהלמידה צריכה להיות עקרונית ולא סתם חקיינות. אם זיהית שיש עניין שדרכו של האיש לחזר אחרי אישה (כפי שכותבת הגמרא בעמוד הראשון של מסכת קידושין) אז אולי גם לך, האדם האינדוודואל, יש מה ללמוד מזה. אבל תלמד בצורה שתואמת את כישוריכם ואת רצונותיכם ומאוויכם בתור בני זוג.

חשוב לי להעיר, לא אוהב את מימד הלעומתיות בהתנסחות שלך. מוזמן להגיד את דעתך גם ללא פרובוקציה

לעניין מקום ביחד עם שאר העניינים והאינסופיות שהיא נפש האדם.

לגבי פרובוקציה, אני מורד counter-culture קיצוני. ואיני רואה בזה פרובוקציה כלל, אלא צד שני והפוך של המטבע.

אין לי בעיה עם הדדיות יש לי בעיה עם המקום שאליו חלק מהגברים לקחו אותה.

פתאום הדדיות הפכה לחיוב ! שהבחורה תגיע אליו, שגם היא תשלם, תיזום ותארגן.

אם לא היא נצלנית וזה ממש לא נכון.

אני בהחלט מסכימה ובעד שאישה תציע מקומות, במיוחד כשהגבר מגיע לאזור שלה ולא מכיר אותו!! זה הדבר הנכון לעשות ודי להפיל עליו את זה .

אבל בואו לא נזלזל בכוח של הנתינה הגברית.

לא יקרה כלום אם בחור יציע להגיע לאזור של הבחורה אחרי שהשקיעה שעה וחצי בהתארגנות,

בחייאת רק לייבש את השיער זה חצי שעה.

או יארגן פיקניק בעצמו בלי לחלק לה משימות.

יש משהו משמעותי בגבר שיוזם ומשקיע מתוך רצון לשמח את האישה שמולו.

אני מאמינה שלאישה יש חתיכת לב, וכשהיא באמת תרצה את הגבר שמולה ותרגיש רצויה ומוערכת, היא תרצה להעניק, לפנק ולהשקיע בו בחזרה

והוא יבין שהוא ממש זכה בלוטו.

לא סתם איזה היא כמו לביאה לילדים שלה הנתינה של נשים היא לא נגמרת.

הדדיות אמיתית היא לא התחשבנות של חמישים חמישים, אלא רצון של שני הצדדים לתת, גם אם כל אחד מבטא את הנתינה אחרת.

וכן בחייאת אל תתחשבנו איתי ואל תדברו איתי להגיע לאזור שלו אחרי שעה ועשרים של התארגנות .

ולא אני לא מדברת על בחורות שמתארגנות חמש דקות ויוצאות נשגב מבינתי.

מסכימה שהדדיות לא צריכה להיות חלוקה מדוקדקת של 50-50, אבל עדיין לצפות מהגבר לתת גם התארגנות חיצונית, גם זמן נסיעות, כסף, מחשבה ותכנון, וגם רגש והקשבה, ומהאישה מצופה לתת רק את הרגש שלה והתארגנות חיצונית.

אין פה שום הדדיות, העול של הקשר נמצא רק בצד אחד.

גם אפשר להבין מדברייך שאם האישה מצפה מגבר לכל הנ"ל והתרומה שלה לקשר היא בהתארגנות חיצונית, אז כנראה לגבר יש לגיטימציה לדרוש נראות חיצונית מסוימת, כמו שהאישה דורשת את כל הנ"ל. זה נשמע מאוד לא בריא ודי מחפיץ.

ובחיי שלא לקח לי מעולם שעה וחצי להתארגן לדייט. נגיד את מתאפרת, כמה זה לוקח? 15- 20 דקות? ועוד 10 דקות לסדר את השיער? אם את ממש נמרחת עם הכל אולי 40 דקות, בואי נגזים לשעה. והגבר גם כן לוקח לו זמן להתארגן במיוחד אם הם ילדים טובים ומקשיבים להנחייה להתקלח, לשים דאודרנט ולהחליף בגדים לפני כל דייט.

ושוב, ממש לא אוהבת את הרעיון שהתרומה של האישה לקשר זה המראה החיצוני שלה.

ברור שלא

אולי את החלטית לי קשה לבחור מה לשים

אחרי 2 פגישות שבעלי הגיע אליי, נסעתי אליו. ועודף זמן לא היה לי. הייתי סטודנטית עובדת. אבל עדיין זה חלק מהעניין בעיניי שגם הבחורה תבוא וזה היה אוטובוס ורכבת ועדיין זה קרה ולא היה נראה כמו דרישה לא הגיונית האמת

אגב לא התארגנתי ברמה שונה מההתארגנות ליום יום האמת. גמככה אני מתאפרת, מחליק בשיער כנל, לא חייב בגד מאוד מיוחד.. מי ישמע לאן הולכים חח

לא יודעת אולי הסטנדרטים שלי לא משו אבל אם אין זמן לייבש שיער לא חייב לחפוף אותו בכל מחיר. אפשר להתארגן על השיער אפילו יום לפני בערב אאכ ושיא הקיץ חום אימים ואז למה לייבש אותו בכלל הוא ייהרס תוך רגע

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

.

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.

אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.

קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.

כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.

אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.

וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.

יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.

כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.

בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.

"כאשר במהלך הקשר הגבר נותן בצורה טכנית" -זה העניין אסור שזה יהיה טכני. זה צריך להיות אמיתי. זה בדיוק כמו שיש בחורים שמשחקים אותה גברים אלפא אבל בתכלס הם רק משחקים אותה והביטחון שלהם בריצפה. בחורות קולטות ומרגישות את זה.

אני הצעתי רק שאנחנו נופיע יותר את הצד הגברי שבנו

אז צריך שיהיה תיאום טוב בין הבחור לבחורה.

בין כל זוג קיימת דינמיקה ייחודית שהם בוחרים לפתח ביחד.

בכל קשר יהיו דברים שלבחורה יהיה פחות מתאים לקבל ויהיו דברים שהיא תאהב לקבל.

לכן זה סוג של ריקוד שבו גם עדינות מסויימת.

מותר לא להיות מדוייק ואז לדייק בפעם הבאה. זה הכרחי וזה בלתי נמנע.

אם אני מהותית מתכוונן לתת לבחורה אז ברמות שונות אני צריך גם לדעת מה היא רוצה לקבל וגם לקבל סירוב או דיוק ממנה ביחס לזה, בלי ליפול מכך מהכיסא.

ישבנו על הריצפה(;

דבר שני, ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

בתכלס בכללי המהות של הגבר זה לתת והמהות של האישה זה לקבל.

ברור שיהיו יוצאים מהכלל יכול להיות גבר נשי יותר ויכולה להיות אישה עם תכונות גבריות.

במצב תקין אם לצורך העניין הבחורה מזמינה את הגבר לגלידה ומשלמת עליו זה יוצר איזה שיפט בהרגשה וזה לא סתם

דהיינו, לא התכוונתי לומר אם היית בסדר או לא, או שפעלת לפי העקרון או לא.

רק ניסיתי להעמיק טיפה יותר בעניין.

אני לא מתכוון לומר שיש מקרים יוצאי דופן.

אני מתכוון לומר שהדינמיקה של הנתינה והקבלה היא דינמית והיא תלויה ב"ריקוד" מסויים בין השניים.

לצורך העניין, התפקיד של האישה זה לכוון את האיש היכן היא רוצה לקבל והתפקיד של האיש זה לזהות, איפה הוא רוצה לתת וגם איפה האישה רוצה לקבל.

הגיוני שנשים שונות ירצו לקבל במובנים שונים זו מזו.

אז פה נכנס התפקיד של הגבר לתת.

הנתינה היא גם תלוית שלב בקשר כמובן.

הצד השווה שבהם - נתינה שבאה מתוך ראיית הזולת והקשר איתו, וכמו כן, קבלה שבאה מתוך ראיית הנותן והעצמת הקשר.

אתה נתת דוגמא של "להתחיל עם בחורה", בעיני זה מקרה טיפה יוצא דופן שלא מאפיין חיזור בתוך זוגיות קיימת שהיא עיקרית יותר. באמת להתחיל עם בחורה יכול להיות מורכב. בכל זאת, נראה לי שהמחשת בצורה יפה מאוד את האנרגיה שקיימת בחיזור, וזה קיים בכל חיזור.

החיזור העיקרי כמובן הוא חיזור בתוך זוגיות יציבה ממוסדת.

החיזור של הדייטים זה דרך להתקשר ולבנות קשר מבסיסו, יכול להיות שיש הבדל בין שני החיזורים.

אני אישית תמיד נגעלתי מכל המשחקים האלה,

דווקא אלה שעשו את זה הצליחו די טוב.

(אולי יש בנות שנזקקות ליחס/תשומת לב...)

ואני לא יותר טוב ממך בשום דבר.

אבל שתדע שכל אדם מחוייב לתקן חטאות נעורים.

ומי שלא מתקן יורד עוד יותר,

ואחר כך הצער על החטאים הוא גדול מאוד והבושה קשה מהכאב.

אני מבין גם את הרצון שלך למצוא את הזיווג ולהיות אדם שלם לפי ה'.

אבל "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" הוא פסוק ממגילת משלי (פרק י"ט, פסוק י"ד).

לכן אין עיצה אמיתית חוץ מתפילה ולה' הישועה.

ויש אנשים שדילגו על הקטע הזה

חלק מתוך מנטליות

חלק מתוך פחד

לא ברור לי איך הם מתכוונים לגדול

רבי נחמן מסביר שאפילו הרהור או מחשבה זה פגם גדול מאוד בנשמה ובעולמות העליונים.

מהתגובה שלך אני רואה שאין לך מושג מהי דרך ה',

אבל ברור לי שלא עליך האשמה אלא האשם הוא האדם שחינך אותך (הורים מורים ורבנים).

ואני יכול להגיד לך בבירור שאתה וכל הפורום הזה (וכל המדינה) רחוקים מאוד מקדושת המחשבה והנשמה - ונשכחה תורה מישראל.

אבל בזכות הצדיק האמת יחזור העולם לתיקון בשלימות.

נ נח נחמ נחמן מאומן הפתק אמת ותורתו אמת.

לא בזכות צדיק אחד.

ובישביל להגיע לתיקון עוברים קודם בחרא ומתקדמים משם. ככה עובדים מנגנונים התשובה

רואים שלא למדת את כתבי הרב

נכון, שאחרי החטא, האמירה היא שכנראה היה פה עניין רוחני, אבל זה בוודאי לא משהו שאפשר לומר לפני החטא.

(הסתירה כאן היא השאלה של ידיעה ובחירה, שבצורתה הפשוטה מעולם לא הבנתי אותה, עד שנחשפתי לאמירות הנועזות והיפות של האיזביצ'א בנושא)...

אבל בפועל, כן. כל העולם הזה בנוי ממנגנונים של כשל ובנייה

אשמח אם תשתף מאמירותיו

ואין לי את זה תחת ידי כעת, אבל יכול להיות שהציטוט המרכזי היה מתלמידו ר' צדוק הכהן מלובלין, והנה הציטוט מצדקת הצדיק אות מ' ( באדיבות ג'מיני):

עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות – רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב): שלוש פסוקים כו' "ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי" כו';

וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף", ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו: במקום הבחירה – שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה – שם באמת אין מקום לבחירה.

לגבי הבחירה והידיעה זה מעניין, אבל חבל שהוא לא מסביר למה או איך

זאת הפואנטה, שבעולם שלנו ולפני מעשה יש בחירה, אבל לאחר מעשה בעולם שמחוץ להשגתנו יש בחינה שונה...

כך לעניות דעתי.

יש הרבה טעויות גם בזרמים היהודיים הדתיים השונים והמגוונים על כל צבעי הקשת.

לכן ה' עשה איתנו חסד גדול הקדים רפואה למכה ושלח לנו את הצדיק הגדול.

הוא משה רבינו הוא רבי נחמן מברסלב שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, כולם צריכים לקבל ממנו התורה הקדושה והדרך האמת.

ונתן לנו עצות נפלאות שכולם מקדשות את האדם בכל מיני קדושות - תיקון הכללי תפילות התבודדות תורות כאלה שכולם רפואות לצאת מהחושך הגדול בו אנו נמצאים.

תעסוק בהם ותראה חיים חדשים טובים ונפלאים.

אם אתה יודע מהי הדרך להגיע לתיקון העולם, אז הייתי שמח ללמוד ממך.

אבל אם הוא מבקש? מזה אומר?

שהייתי בשיעור היה הרבה אוכל בשולחן ולקחתי עוגיות והוא כל שניה בחור מצחיק שאל אותי אפשר עוגיה? והבאתי לו ואז הוא שאל אם אפשר עוד אחת? שיגע אותי. ולא לקח מהשולחן כי טען שלקחתי את כל הטעימות

אז אחרי 3 נגלות אמרתי לו אבל לא יהיה לי ,אז הוא הלך לקנות מהמכולת למטה טימטם ואז הוא אמר זה רק שלנו אנחנו לא חולקים ... הוא גם הכין לי שוקו ואז התעצבן עלי שאמרתי שהוא מגעיל שקל לבחון את החברות הזו מחדש.. אבל היה לי קשוח כי הרב מדבר חזק וזה מבהיל

שאדע ללכת גם

חלב יש פעם ב..

אבל בכל שיעור שאני נמצאת בו .

יש גם מישהי ממש קסומה שממש מביאה עוגות לפעמים סלטים אפילו ,באמת יש אנשים מתוקים.

כל מקום דתי יש מי שמארגן פעילויות תורניות תפנה לגרעין.

הייתי שמח גם להתכבד בחטיף אנרג'י, אתה שומר את זה רק לבנות המין היפה?

אני חווה הדרה על רקע מגדרי.

הבאתי את זה אחכ לאיזה בחור שהתלהב מדיי בקטע קריפי.וגם בכללי אני הרבה פעמים משאיר שם קוראוסונים כי כל האוכל שם במטבח בריא ופלצני מדיי.

אתמול נרדמתי איזה חצי שעה מהתחלת השיעור ואז הלכתי

חיפשת אותי מתוך סקרנות או בישביל החטיפים?

גם אני נרדמתי מעט...

אגב, אני חדש שם ועוד לא עמדתי על טיבו של המקום, נראה אם אצליח לשרוד

אתמול, איכשהו אני וידיד שפכנו בטעות תה על הרצפה, והייתה שם בחורה שחששנו שהגיע גם אליה, אמרה ש"אם זה עושה לנו טוב, לא אכפת לה שישפך גם ממש עליה", נראה שזאת האווירה, מעניין אם זה אמתי או משחק/בועה...

שמע מאנגידך ישם אנשים מיוחדים

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם