ההרפיה אחרי שגרת הערב האינטנסיבית עם הילדים, גורמת לי למן הפך כזה, למצב שאני רוצה רוגע וזמן לעצמי ונמרחת איתו ומחשיכה את הבית ורואה סדרה בנטפליקס או אפילו שיחה עם בעלי עד שיש זמן לזה גררת וכבר 23 או 00 בלילה, בקושי הספקתי משהו ובכלל הזמן שלי מתמזמז כי יש עוד מישהו איתי ובעצם אני פחות נאמנה לעצמי.

אני רוצה להיות כזו בת, שבשעה 20:00 עוברת לפיג'מה, מורידה איפור, דואגת למים וטיפוח, עושה מה שצריך ומה שנכון. חותכת סלט.

אבל אני רק רוצה לנוח או זמן לעצמי ואז משם הכל מתחרבש.

שעושה מה שנכון אפילו שקשה ותובעני ורק רוצים להתפרק אחרי שכולם רק דורשים ממך?

ולא ילדת בייביסיטר שרק רוצה לראות טלויזיה או להבדיל נגררת עם בדיקת מבחנים עד חצות ואז מגלה שלא אכלתי מסודר ולא שתיתי ואין זמן להוריד איפור.

בכלל, אם לכם יש טבלאות מסודרות למנהגים והספקים וכו'-אשמח לשמוע על כך.

אבל תנסי לקחת בצורה חיובית כי זה באמת ממקום טוב.

אם אני לא מבלבלת אז רוב הפוסטים שלך מתמקדים במה את רוצה להיות ואיך את לא מצליחה.

אני מרגישה שיש לך דימיון בראש שאצל כולם הכל עובד טוב ומושלם, ויש איזה תמונה ורודה שיצרת אצלך בראש שככה נראה אצל אחרים ועכשיו את מנסה להגיע לזה.

אני אומרת את כל זה ממקום שאני בעצמי כזאת יוצרת לי תמונות ורודות על חיים של אחרים אבל ממש התחלתי לעבוד על זה.

ובמקום להתעסק במה אין לי ואיך אצל אחרים הכל נראה מושלם התחלתי לחשוב מה מפריע לי בחיים שלי, מה אני רוצה לשנות, מה הכי קריטי לי.

שיחחרתי את המחשבות של איך אחרים עושים את זה והתחלתי לחשוב מה אני צריכה ואיך אני מדייקת את עצמי ואת החיים שלי.

מאז רמות האושר והנחת שלי בחיים עלו ממש, גם בתקופות לא מוצלחות.

מצד שני להלקות את עצמי זה רע, כי אני עושה ואחראית על כ"כ הרבה.

אבל חבל לי שיש נשים שגם מורות כמוני אבל מגיעות עם סלט וקינואה. או יש נשים בגילי שעם יותר ילדים ומספיקות לעשות ספורט ולהתמיד.

או נשים בסטטוסי המשפחתי ואיכשהו קמות מארגנות ומתארגנות לא מאחרות לעבודה.

זה מראה שהדברים אפשריים. אבל איך?

יש נשים שאחראיות ומבינות שהן עושות כ"כ הרבה אז פשיטא שצריך לישון מוקדם לאגור כוחות-שנת יופי.

ואני לא כמו שאמרתי אני מאד מודעת לכל המשגים אבל כוח הרצון מפיל אותי. האישה של הלילה (הילדה חסרת האחריות שדואגת רק להנות מהרגע הזה) גוברת אצלי על האישה של היום (זו שמתבאסת על כל התקלות שנוצרו מחוסר האחריות הזה).

כשאני מתארחת אצל אחותי או כשאמא שלי אצלנו אני רואה איך נשים אחרות מתנהלות (הולכות לישון מוקדם, שגרת טיפוח בלילה, לא מתפתות לאכול עוגות ומתוקים ושטויות שהילדים אוכלים)  ופתאום מיישרת קו ומנסה גם, אבל כשאני לבד עם בעלי ומשפחתי זה חזק ממני והדפוס חוזר.

וכי אני כותבת פה על זה, החלטתי לארגן לי אוכל מסודר למחר.

אבל ברור שבכללי, עדיף לראות סדרה ולעשות כיף מלארגן לעצמי אוכל, לא? אז מי שכן עושה את זה בקבוע, אשמח לטיפים.

תקבעי לעצמך סדר ערב, מין רוטינה שמוקדם בערב את דואגת לאוכל למחר.

ויאללה מנסה גם

הכי חשוב שיש

לשחרר לחיות את החיים

לא להלקות

ולהיות נכונה וצודקת וחכמה כל הזמן

אני בת הזקונים אז אני מפונקת ורגילה שעושים בשבילי.

ופתאום אני באמת אמא ורעיה ומתפקדת ומתכללת אבל זה המון וכן, דברים שלי מתפספסים בדרך. דברים חשובים.

וכן אני לא מלקה ואוהבת את עצמי. אבל רוצה ללמוד גם את רזי האימהות האחראית.

וזה מה שחשוב

אל תתייגי את עצמך כחסרת אחריות כי יש לך כמה "בעיות"...

לכל אחד יש את הדברים אצלו שהוא צריך לעבוד עליהם..

ולגבי הבעיות שרשמת - מעולה שהגדרת אותם-

לגבי בריאות- הייתי ממליצה לקחת קורס בנושא, כשמבינים את ההיגיון מאחורי ומזדהים איתו הרבה יותר קל להתמיד בזה,

כי בפועל זה לא המון השקעה

אבל לעשות את זה רק כי צריך כדי להרזות לא עובד.

קורס בתשלום גם גורם לנו להשקיע כדי שהכסף לא ילך לפח.

ויש המון קורסים כאלה.

הוצאה לא מבוקרת של כסף-

ממליצה על רייזאפ, והמליצו כאן הרבה עליהם,

הם עושים סדר בכסף ומדווחים לך על מה הוצאת לפי קטגוריות, איך תסגור את החודש וכו

יש אצלם מבצעים אבל בהכי הרבה משלמים 45 לחודש,  סכום שבטוח מתקזז עם החיסכון שיוצא מהשירות הזה

התארגנות על אוכל

בגדול את צריכה לשים בערב קופסה עם אוכל בריא שתוציאי אותה בבוקר ותשימי בתיק. מקסימום להוסיף שמן ומלח בבוקר.ולהוסחף שתי פרוסות לחם מלא ולאכול ביחד.

בבוקר אין זמן לכלום.

בערב גמורים, אז צריך בצהריים לבשל משהו או להכין כמה ירקות שתוכלי לחתוך אותם בערב ולשים בקופסה.

ועוד משהו לגבי בריאות

מה שקונים זה מה שאוכלים.

לקנות רק מה שאת רוצה לאכול.

פשוט לקנות גם בריא לנשנושים- פירות העונה, אפשר לפנק. פירות יבשים וירקות , לגוון כל פעם משהו אחר. חסה לסלט.

פריכות, קרקרים, אגוזים למיניהם .

ולשים את כל הדברים הלא בריאים בבית בקופסה אחת ולקבוע שבה לא נוגעים- רק לילדים לזמנים שאתם חושבים שצריך.

ויש כאלה שעוזר להם התערבויות-

תתערבי עם מישהי ששתיכן לא אוכלות דברים מתוקים שוקולד, עוגות וכאלה שבוע ותראי שאת מצליחה

בהצלחה!!!

באמת רייזאפ מומלץ? אפשר קישור לשרשור על זה?

אוקיי, ונניח שעכשיו מסדרת אוכל בקופסא, זה דוחה לי את זמן המקלחת וההתארגות. כל דבר זה זמן והשקעה.

תרשמי כל יום כמה מטרות.

נניח, אם את רוצה סלט, יש בבית ירקות טריים טריים? כי זה מעלה את החשק. אולי לחתוך בסלייסר? זה מאד מקצר

יש לך מתכונים של סלטי ירקות טעימים?

חביתה. אם אין לך סבלנות, אז טולי ביצה קשה?

ובפריזר צריך שיהיה לחם או פיתות מקמח מלא.

אז הכל מתחיל כמובן מרשימת קניות. תכנון שבועי.

להמרח בנטפליקס פעם בשבוע מותר.

מים - תקני לך בקבוק יפה ותמלאי. גם כוס כיפית לחדר מורים.

תחפשי מתכונים לסנדוויצים, אם לא קינואה וסלט אז לפחות כריך שווה.

עוד טיפ: תפוח עץ. או בננה. אם באת רעבה ואת לא מסוגלת להכין אוכל מרוב רעב אלא לחייג לאוכל מוכן, תאכלי פרי. הוא יחזיק אותך עד שתסיימי את הסלט.

לגבי בזבוז הכסף - אני לא יודעת. כל פעם שאני מצלחחה להפסיק זה מסתיים בכמה קניות שעושות לי שמח בנפש ומלא מצפון.

בהצלחה!

תשמרי על הכייפות, הרעננות והקלילות שלך

זה יותר חשוב מלהיות מתוקתקת🤗🤗

וחבל, כי את נשמעת כזאת אמא מהממת, שמנסה להשקיע בכל כך הרבה תחומים, וזה הכי מובן וטבעי שאת לא מושלמת ולא מצליחה בהכל.

זה מהמם שיש לך רצון להשתנות. אבל הלקאה עצמית היא מחלישה, ולא חושבת שזה מה שיעזור לך להתקדם.

קודם כל תתני קרדיט לעצמך על כל מה שאת כבר עושה (שזה המון - אולי אם תכתבי את זה בעצמך זה יעזור לך לראות כמה הרבה את עושה).

האמת שאני ממש רוצה להמליץ לך לעשות אימון אישי. זה נשמע לי שזה יכול להיות מושלם בשבילך. אני עשיתי בעבר ואני מרגישה שהכלים שקיבלתי שם עזרו לי לעשות שינויים בחיים הרבה יותר ממה שחשבתי שאני אהיה מסוגלת (ועדיין יש דברים שאני לא מצליחה לשנות. יש לי עוד הרבה עבודה. אבל כן קיבלתי כלים). ומה שאני מאוד אהבתי באימון זה בדיוק הנקודה שכתבתי עליה - קודם כל מתמלאים ומרגישים את הטוב והכוחות שיש בנו, ומתוך זה מקבלים כוח לשלב הבא של השינוי שרוצים לעשות.

אם נשמע לך שזה כיוון שיכול להיות רלוונטי, אני יכולה לתת לך בפרטי את הפרטים של מי שעשיתי אצלה. היא מהממת ממש, ואפשר לעשות אצלה גם בזום. (בטח יש עוד טובות, אני רק מציעה, ומקווה בכלל שיש לה מקום פנוי...)

ואם לא מתאים לך עכשיו (בטח קשה להוסיף עוד משהו לעומס שגם ככה יש...) - ממש ממליצה לך לעשות קצת עבודה מקדימה עם עצמך, ממליצה בכתב (אפשר לשבת על זה בשלבים, לא חייבים הכל באותו יום) -

- להתחיל מלראות את הטוב שאת כבר עושה (לכתוב, שזה יהיה מול העיניים. והכי טוב זה כל יום לכתוב לעצמך לפחות שלושה דברים טובים שאת שמחה בהם)

- לחלום איך היית רוצה שהמציאות תיראה, אם לא היו שום הגבלות והכל יכול לקרות.

- לבחור מתוך זה כמה מטרות מוגדרות שהיית רוצה לשנות.

- לקחת מטרה אחת שאיתה את רוצה להתחיל, ולחשוב לעומק למה חשוב לך להשתנות בזה, איזה טוב יצא לך מזה

- לבחור צעד קטן ולא מאיים שאת יכולה לקחת על עצמך כדי להתחיל ללכת לכיוון המטרה

- לבחור יעד מוגדר שאת משתדלת לעמוד בו כל יום, ולעצור בסוף כל יום לבדוק אם הצלחת לעמוד ביעד, אפשר ביחד עם הכתיבה של הדברים שהצלחת בהם היום. אם יש לך מישהו לשתף בזה - זה יכול ממש לעזור לעקוב ולהתמיד (אני הייתי בקבוצת וואטסאפ מהממת שמישהי מהפורום פה פתחה, שכל חודש הגדרנו לעצמנו יעדים ושיתפנו בקבוצה אם עמדנו בהם. לי זה ממש עזר...)

- ולהמשיך לפרגן לעצמך, על כל מה שאת ממשיכה לעשות, ועל השינוי שאת מצליחה להתחיל להכניס לחיים שלך.

(מה שכתבתי פה אלו דברים שלמדתי באימון שעשיתי, אבל בעיני הכוח של אימון אמיתי הוא הרבה יותר גדול. וזה גם תהליך יותר מדוייק כי מישהי מלווה אותה ומתאימה את התהליך בדיוק לפי מה שהיא רואה שעולה, אז זה יכול להיות הרבה יותר ממה שכתבתי פה. אז אם יש לך את האפשרות ומספיק מוטיבציה להשקיע בשביל שינוי - אני ממש ממליצה...)

בהצלחה רבה!

אני הבנתי שנפשית פשוט קשה לי להיות ממוקדת במשימות ולעשות את הכל עכשיו ומיד. אני גם זקוקה לזמן, ונכון שזה קצת "מריחה" - אבל זה צורך נפשי, ואני לא יודעת שאני יכולה להתעלם מזה או שכדאי להתעלם מזה. למשל - אני תמיד שמה שעון מעורר לרבע שעה או עשרים דקות לפני שאני מתכננת בפועל לקום כדי שיהיה לי את הזמן הזה שאני יכולה להגיד לעצמי "עוד כמה דקות אני אקום". זאת מריחה, אבל צורך נפשי ואני לא שונאת את עצמי על זה.

לגבי האוכל בעבודה, באמת שאין לי פתרון מספק. כנראה שהייתי לוקחת סנדוויץ' (גבינה לבנה עם ירקות, למשל) כלשהו ולא טורחת לחתוך סלט.

לגבי הכסף - אני לא עוקבת אחרי פירוט ההוצאות. מה שמטריד אותי זה שאני רואה כל חודש כמה כסף בסה"כ הוצאתי בכרטיס אשראי ( רוב ההוצאות שלי הן בכרטיס אשראי), וכמה נשאר בפועל בחשבון הבנק. אם הוצאות הכרטיס לא נראות לי גבוהות מדי ואני לא במינוס בבנק, הכל סבבה מבחינתי. רק אם נכנסים למינוס ח"ו או שנכנסים לחובות בעקבות הלוואות וכו' זה מבחינתי מצב שדורש התייחסות יותר מעמיקה.

אני חושבת שצריך להבין שלכל אחד יש אופי שונה, והנשים המתוקתקות ב"ה - זה האופי שלהן. אני לא חושבת שאוכל לעבור השתלת אופי שיגרום לי להיות מתוקתקת אז אני משחררת מהקנאה והרצון להיות כמו הנשים האלה ופשוט מבינה שאני זאת אני. 

ופספסו את העיקר, זה פחות האישיו, יותר קטע שאני רוצה להתבגר ולהיות יותר אחראית ורוצה לשמוע מבנות איך הן מצליחות בזה.

אני מאד מרוצה מעצמי וציינתי את זה כמה פעמים

אוסיף טיפ שעוזר לי- לא להתיישב אחרי ההשכבות!

יש לנו סדר מה צריך לעשות בערב- כלים, אוכל למחר (סלט או סנדוויצים), סלון וכביסות. אנחנו עובדים על זה ביחד (בד"כ חלוקה קבועה) ומסיימים תוך חצי שעה - שעה. אבל אם מתיישבים לפני- זה עלול להמרח שעות... אז כל הדברים, גם עניינים לעבודה, רק אחרי שמסיימים.

לטיפוח עצמי גם אני לא ממש מגיעה. מכריחה את עצמי להתקלח🤦🏽‍♀️

לאחרונה יותר מצליחה ללכת לישון מוקדם כי אני קמה המון בלילה לקטנה. אבל זה באמת קשה..

לי עושה חשק לדעת ששימחתי את בעלי באוכל (גם הכי פשוט) ואני יודעת שאני נמרחת ואחרי שהתיישבתי כבר אין לי כח לקום ולכן קבעתי לי די קבוע:

1. מנוחה אחרי ההשכבות היא גג חצי שעה ובשעה קבועה אני חייבת לקום ולהעמיד משהו, אחרי זה אפשר שוב לשבת

2. שמה לי ברקע במחשב/ בפלאפון משהו שיעזור לי להעביר את הזמן במטבח (אפילו חדשות ערוץ 14 וכאלה) שלא צריך לראות אלא רק שומעת ברקע..

3. חושבת מה בין האפשרויות הספציפיות באלי ופשוט עובדת רצוף כמה דקות עד שגומרת (חביתה וסלט/שקשוקה / מרק או סתם ירקות בתנור), והמון פעמים בזמן שנותנת לילדות לאכול מקלפת בנתיים ירקות או חותכת כבר סלט שאחרי זה אני יגמור יותר מהר😅

תמצאי לך מה עושה לך קצת חשק לעבוד ואיך את מצליחה לשמור עליו קבוע..

לגבי אוכל לעבודה, אין לי עצות חוץ מזה שמשתדלת תמיד בזמן שאני חותכת לבנות פרי לגן לחתוך גם לי תפוח ואז יש כבר התחלה לארוחה🙃

בהצלחה!

אני חושבת שאולי בתת מודע את אומרת לעצמך שבלי החלקים הכיפיים שלך- תשאר רק האני המשימתית והדורשת מעצמה. ו-וואלה לא בא לך חיים כאלה.

לכן אולי את נותנת עדיפות להנאות ולכיף.

שזה סבבה.

אני אגיד לך מה שאצלנו, תקחי מזה מה שתקחי-
קודם כל הזמן אחרי השכבות הוא בגדול זמן חופשי שלי. קבוע. אני לא מסוגלת כל היום להיות בתקתוק.
- ארוחת ערב קבוע אצלנו בלו"ז ואני לוקחת 20 דקות-חצי שעה להתארגן אליה מראש. מה זה אומר? לחתוך ירקות, להכין חביתה, לחמם דברים מהמקרר, לשטוף כלים לפניי (כדי שהכיור לא יהיה גדוש אחרי הארוחה), לבשל משהו מהיר אם צריך (אצלנו ממש הולך שעועית. זה קל להכנה ביותר!!!)
- השכבות יחד עם בעלי. הוא מספר סיפור ואני נשארת איתם עד שישנים.
- מחליטה מה לעשות עם הזמן שאחרי- להתקלח, להיות בנייד, לראות משהו, אולי משהו קטן לעבודה
- הולכת לישון בין 10:30 ל-11:30. לא תמיד קל לי להירדם, אז משתדלת יותר מוקדם

אבל מראש אני לא קרייריסטית (בנקודת זמן הזאת בחיי).
בחרתי בעבודה של "שגר ושכח" שאני אוהבת אותה ולא צריכה להתאמץ יותר מידיי, וגם אין שעות בבית לתת.

ואני חושבת שפה המפתח.

במתח הזה של בית ועבודה. 

כי בימינו אישה שואבת הערכה מהיותה "מולטי-טאסקינג" שאיכשהו מצליחה בהכל ומג'נגלת בין הכל. היא גם אמא להרבה ילדים, גם לא שוכחת שום דבר לאף ילד, גם מתמרנת בעבודה, גם מכינה אוכל טעים, גם הבית שלה מצוחצח, גם נראית טיפ-טופ, וכמובן שהילדים שלה מחונכים ומסודרים ושקטים וחברותיים

קיצור, האישה המושלמת.

אבל כל אחת מבינה בסוף, גם שהכוחות שלה מוגבלים, וגם שלכל דבר יש מחיר.

את לא יכולה לדרוש מעצמך להיות ספצית בהכל ולהחזיק הכל. כי בסוף זה יפגע בך. את תרגישי שהרצונות שלך נמחקים תחת אינספור דרישות שאת דורשת מעצמך.

אז שלנשים המושלמות בחדר מורים יהיה סלט קינואה עם מלפפון. אז מה? 

זה לא אומר שאת לא צריכה להעריך את עצמך. זה רק אומר שאם יש לך מלפפון בפריג'ידר, תוציאי תשטפי ותביאי לעבודה.
 

אז אולי מישהי כבר כתבה לך את זה -

יכול להיות שיש לך קשיי קשב? זה קצת נשמע ככה מהתיאור שלך.

יכול להיות שעד עכשיו השכל שלך חיפה כל זה, והסתדרת מצוין בלימודים ובעבודה, אבל עכשיו כשהחיים שלך מפוזרים על פני כמה תחומים - אז זה פשוט קשה להחזיק ראש בכול.

אם זה כך - אז את לא אשמה! (בכל מקרה את לא אשמה, אבל פה יש תירוץ רשמי ) זה באמת קשה נורא נורא להחזיק ראש כשיש קשיי קשב.

והבשורה הטובה היא שיש פתרונות לזה - אימון קשב, תרופות שמסייעות וכו'.

(לא כותבת מניסיון אישי, אלא מהיכרות מהצד עם העניין הזה)

בכל אופן, מצטרפת לתגובות שכתבו לך פה - שדי להלקאה העצמית. להחזיק בית וילדים ומשרה מלאה זה קשה מאוד! בטח אם לא "גדלת לתוך זה"... (אני למשל התחתנתי וילדתי בגיל צעיר, אז אני לכאורה לא מכירה משהו אחר. ועדיין, גם לי זה קשה לפעמים, ואני מרגישה כמו ילדה קטנה שנתנו לה תפקיד גדול ממידותיה...)

ועוד נקודה - נכון שבגיל מסוים אדם צריך להיות אחראי ולא להתנהג בלי חשבון כמו ילד, אבל בעיניי יש גם יתרון בלהרגיש כמו ילד - שמח, מאושר, מבין טוב יותר ללב הילדים... אז תראי גם את הפלוס שבזה

כוח הרצון מפיל אותך...

אז תתחילי בקטן.

תכתבי משימה או 2 שהכי קריטיות ותתחילי להתמיד בהרגלים הטובים.

תמיד לקום לפני הילדים, לעשות איזה שהוא ריטואל של הכנת קופסת אוכל לעבודה ליומיים באופן קבוע.

בכלל, מי אמר שחובה להתקלח בבוקר?

להחליט שכל ערב את מרגישה 10 דקות לאיפוס של הסלון או המטבח.

החלטה קטנה שתוכלי לעמוד בה ועם ההצלחות תבוא גם המוטיבציה אי"ה.

זה גם לא סותר, אפשר להרגיש ילדה ולהתנהג כמוזר אישה אחראית, זה כמובן עניין של אופי...

לדעת שיש זמן לצחוק ולהשתחרר, לעשות שטויות עם הילדים והבעל אבל לא לשכוח שמחר צריך לקום מוקדם.

יש גם מחירים ששווה לשלם.

ואז מתבאסת

ופעם שאלתי את אמא שלי הי"ו איך כל הזמן היא הצליחה להיות 'על זה'

ואם היא שילמה מחיר

אז היא אמרה לי שכן, היא בטח שילמה מחיר. ולא עשתה תמיד מה שנח לה

אבל מבחינתה, זה היה צריך להיעשות וזהו

זה מאוד עזר לי להבין, שמה שאני מגדירה כ- צריך, ייעשה בסוף כי זה צורך. אבל רק אם אני מגדירה אותו ככזה, אחרת - אם תעדפתי דברים אחרים על פניו, כנראה שאולי זה לא מספיק חשוב לי בסולם העדיפויות

אז מבחינתי לאכול בריא זה צורך, ואני טורחת את הזמן שזה מצריך ממני בבישול בסופש כדי שיהיה לי אוכל עד יום שלישי לעבודה

מחלקת בקופסאות כבר מיום שישי ולמקרר. יש ימים שאני אוכלת פחות בריא, כי אני מתעדפת, אבל הלאו הכי שלי זה כן לדאוג לעצמי 

אני קונה פירות וירקות כדי לקחת איתי, וארוחת ערב אני אוכלת עם הילדים אם כבר. אני כבר במטבח מכינה, למה לעמוד פעמיים? לא קונה דברים שאני לא רוצה להכניס לפה גם

ובנוסף, אצלי גם זמן לעצמי זה צורך. גם זמן לרביצה אני צריכה ממש לנפש שלי, אז זה גם חלק מזה. ואני משתדלת לאזן בין הצרכים שלי

יש בי גם אמא ואישה אחראית וגם ילדה שרוצה לנוח ולרבוץ ולברוח מאחריות. הילדה מקבלת פחות מקום כמובן אבל היא לא נעלמה. אני גם לא רוצה שהיא תיעלם

ברגע שמקבלים משכורות לעשות חלוקת תקציב. להגדיר איזה סכום לאן הולך.

הוצאות שוטפות/ חסכון/ מעשרות. וזה יכול להיות חופשה/ קורס שאת חוסר אליו (ואז לחסוך הרבה יותר כיף כי יש לך מטרה) אפשר לעשות קופת גמל שכספים אוטומטית מועברים אליה והכסף שנשאר איתו את צריכה להסתדר.

הרבה נשים מנסים לשבת על דוחות כספיים אחרי שכבר הוציאו ובזבזו ואין לזה באמת תועלת.

שמהחודש הוא רוצה שנתחיל לחסוך. לא פיקדונות אלא סכום שיורד קבוע כל חודש.

לפי הקניות הליליות שלי - כדאי מאד.

אולי היום כבר אגיד כן וזהו

1. לגבי אוכל כמה עצות שלי עוזרות

א. מבשלת כמות גדולה לשבת שישאר ליום ראשון שני בשבוע

ב. בקניות אני קונה אוכל בריא ומהיר לדוגמא ירקותש של סנספורסט שזה רק לשים בתנור (אני עושה בנינגה) ויש אנטיפסטי, עוף שאת רק שמה טיבול ומכניסה לנינגה, חזה עוף שזה 5 דק לזזרוק על פלנצה, פרגיות שזה גם 5 דק על פלנצה, והג'נק פוד שלנו זה סטייק לימים שאין לי כוח להשקיע אז אני רק צורבת ואוכלת עם מלח.  לימים שאני ממש גמורה ואין לי כוח להכין כלום תמיד יש לי במקפיא בורגר ולחמניות בורגר שאם אין כוח שמים את זה בנינגה ל10 דק ומוכן ויש ארוחה.

ועוד כלל אם לא קונים גנק פוד אין גנק פוד ואז האופציה הזו לא קיימת

בנוסף אני קונה פסטות אורז פתיתים קוסקוס כתוספת ומכינה בפעם 1 כמות גדולה שתספיק כתוספת ל2 ארוחות לפחות .

ג. אין אוכל בניפרד לנו ולילדים כולם אוכלים אותו הדבר אני מכינה סיר 1 בשביל כולם וככה כולנו אוכלים בריא ומזין

ד. יש לי אופה לחם כל ערב מכינה את המצרכים באופה לחם (אני מכינה כוסמין שיהיה בריא) ובבוקר יש לחם בריא טעים וחם

ה. קונה פירות וירקות מהירים שלא חייב לחתוך כמו תפוח בננה אגס וכל צהריים מוציאה לילדים ולי פירות

ו. קונה פירות קפואים לשייק לפנק את עצמי ואת בעלי בערב

2. יהיו חכמות ממני בנושא כספים זה הצד החזק של בעלי לא שלי ...אבל בנקודה אחת אני הייתי מוציאה מהלקסיקון להזמין אוכל בחוץ אוכל בחוץ זה פעם בחודש (ואנחנו מנצלין את זה בדכ לראש חודש)

3. הייתי מנסה לשנות כמה הרגלי בוקר שלך אולי לא להתקלח בבוקר אלא בערב? או לקום הרבה לפני הילדים להתקלח להתארגן ואז להכין אותם

אני בבוקר עובדת עם סטופר שהדד ליין מאוד ברור כל ילד אני מארגנת עם שעון על דקות ממש מעירה את הקטנה מחליפה טיטטול בגדים שמה בקבוק מעירה תאמצעי בגדים טיטול מסרקת ביסקוויטים בשקית שיאוכל בינתיים מעירה תגדולה בגדים תסרוקת שיער ואיך שאני מסיימת בשניה שסיימתי ממש לא מחכה דקה מוציאה את כולם מהבית שלא יספיקו לבאלגן  אולי תנסי לעבוד עם שעון מולך?

משפט מפתח:

׳שנינו עובדים קשה עם הילדים, משקיעים המון, עובדים גם בחוץ ושנינו מותשים בערב׳

הלופ של עבודה קשה ועייפות בשעות הערב, לא מאפשר לחשוב על שינויים ועל ביצוע שלהם.

כל עוד תשארו בלופ הזה, כנראה אין דרך לעשות שינוי משמעותי.

השינוי הראשוני צריך להיות בהפחתת עומסים ובפינוי זמן לחשיבה, ניתוח ותכנון. אח״כ אפשר להגיע לשינויים בשאר תחומי החיים.

יש נתונים שלא תמיד בוחרים אותם, אבל מה וכמה לעשות ואיך להתנהל, זו תמיד בחירה.

חלק מהם כבר רשמו לך.

אני גם שמה לב שאם אני מרדימה את הלידה ומתיישבת על הספה, מבחינתי הערב נגמר. לכן אני יודעת שאם אני רוצה לעשות משהו, אני עושה את זה ישר כשאני מתפנה והילדה ישנה. עוד משהו שאני עושה, זה להתחיל להכין דברים קודם, למשל כשהיא אוכלת ארוחת ערב, ואז זה מחייב אותי לסיים, למשל, להתחיל לחתוך ירקות או להוציא מהמקפיא, ואז אין ברירה אלא להכין את מה שהתחלנו. הרבה פעמים שאין לי כוח אני משתדלת להכין משהו פשוט יחסית. כן קורה שממש אין לי כוח לכלום ואז באמת אני לוקחת משהו מהיר יותר (ולא תמיד הבי בריא). לגבי ירקות, אפשר לקנות ירקות בייבי (מלפפונים ופלפלים) ועגבניות שרי, ואז אפשר בקלות להוסיף את זה לארוחה, בלי הרבה מאמץ.

עוד משהו שאפשר, זה לדאוג לדברים במקפיא שרק צריך להוציא ולחמם. למשל, אני אוהבת שיש לי במקפיא בשר מוכן (בד"כ יש לי שניצלים, חזה עוף ופרגית) ואז רק צריך להוציא. אפשר להכין סלט בסלייסר ולהוסיף את הבשר, ויש אחלה סלט. עוד אופציה, להכניס לפיתה מקמח מלא עם חומוס (או כל ממרח אחר שאוהבים) וירקות, וזאת גם אחלה ארוחה מהירה.

לגבי להכין אוכל למחר, אני גם בבעיה הזאת.. גם לי הרבה פעמים אין כוח להכין בערב.. אני דואגת שיהיו לי דברים בעבודה לימים בהם ממש אין לי זמן בבוקר להכין לי אוכל, אבל אני לא בטוחה שזה רלוונטי לך, כי אני עובדת במשרד, ויש לי די הרבה מקום להשאיר דברים..

לגבי הכסף, אלו דברים שבד"כ בעלי מתעסק בהם, אני משתדלת להכנס כל כמה זמן לראות את העובר ושב, אבל מבחינת שאר הדברים, זה נטו בעלי.

איפור- אין דבר כזה שאני לא מורידה. מבחינתי זה יהרג ובל יעבור. גם אם אני גמורה מעייפות, אני לא אשן עם איפור. מה שכן, הרבה פעמים אני נרדמת באמצע שאני מורידה.. כן עוזר לי להוריד איפור מול השידה והמראה, ואז יותר קל לי. כן משתדלת להוריד איפור ולהתקלח בשעה הרבה יותר מוקדמת.

יש להם קושי במה שנקרא תפקידים ניהוליים.

גם אני כזאת, במחשבה לא מבינה מה הבעיה לארגן אוכל למחר או לעבור על חשבונות, או להשקיע רבע בטיפוח עצמי או הבית, בפועל בשעת אמת זה די מצטייר לי כמו הר גדול.

אז צריך לאמץ כל מיני תכסיסים שיכולים לעזור.

למשל חלק מהדברים לעשות תוך כדי הזמן עם הילדים ולא לחכות שירדמו, למשל למשל למחר לחשוב מה רוצה להכין ולשטוף  את הירקות או להעמיד שניה סיר שיהיה מוכן אחרי שנרדמו. בשביל זה צריך לחשוב על אוכל שקל לך להכין, תכיני רשימה של על במנות שיספקו לך את הצורך באוכל אמיתי ותדאגו שיהיו את המצרכים.

טיפ נוסף ששמעתי לאחרונה ואהבתי ממש זה לשים תזכורת לאזור שעה 21 באורך של שיר, 3-5 דקות וכשצלצל את יודעת שכל עוד הוא מנגן את מנקה/מורחת קרם/שוטפת כמה כלים או כל מה שבא לך.

לפעמים אחרי שהשיר נגמר יש חשק להמשיך, אבל גם אם לא לפרגן על מה שכן עשית ולהמשיך במה שעשית קודם.

באופן כללי ניהול חשבון זה כאב ראש גם למי שלכאורה בוגר וקשה להיות על זה, אפשר לשמוע פודקאסט בנושא כדי לקבל טיפים להתייעלות בקלות ולרכז את המאמץ למה שבאמת חשוב.

וגם חושבת שכן כדאי פגישה עם יועץ כלכלי שיעשה סדר בעניין 

א. באמת יש לה קשיי קשב וריכוז

וקושי ארגוני

והיא איטית.  ומתחרפנת בעמידה בזמנים. ובביצוע התפקודים בבית.

והיא אימא טובה אוהבת ומשקיענית ומשקיעה גם בעבודה שלה  .

אבל התפקוד בבית גרוע.

וגם תמיד מאחרת כרונית.

מה שיכול לעזור .זה אבחון. טיפול ממוקד.

כדורים.

אמון

אם תרצי באמת לפתור את הדברים את צריכה ללכת לכיוונים האלו.

ב. אם תרצי טיפים

אז נתנו לך כמה טובים מאוד למעלה.

מחדדת דברים שנראים לי חשובים.

1. ברשימת קניות השבועית תכניסי כל דבר שאת רוצה לאכול השבוע .ותוציאי מה שאת לא רוצה לאכול

וגם הילדים לא יאכלו אותם.

זה חשוב. .

ארוחות מהירות שלי - גם לא מספיק עוצרת ומכינה לי ארוחה

א.  אגס. תפוח. אפרסמון תפוז

שקדים אגוזי פקאן ויוגורט.

אחלה ארוחה מושקעת ומפנקת יומית

בלי הכנה רק לשים בשקית

ב.  קןטג / גבינה מטובלת ולהוסיף פרכיות

ג. לחמניות  שאופה לארוחת ערב שמה מעל שמן זית זעתר וקצת מלח וסוכר. והם טעימות מאוד ולא צריך שום תוספת.

רק להוציא מהמקפיא.

ד. פלפל,  קרקרים וסלט חציל קנוי/ חומוס קטן

ה. יוגורט ושקית גרנולה .

אלו דברים שרק בשימת לב קונים אותם מראש בקניה השבועית ויש בבית.

ואז הארוחה בעבודה מסודרת.

2. ארוחת ערב תמיד אני אוכלת איתם. ומשתדלת שישאר לבעלי  .

פעם בשבוע עושים ארוחה זוגית שחותכים במיוחד סלט ומבשלים משהו נחמד קליל.

שאר השבוע הוא אוכל מה שנשאר מהצהרים או מהערב  

ואני עם הילדים אוכלת .

לא פותחת אחרי ארוחת ערב מטבח שוב.

3. מיד בסיום הארוחה נותנת לילדים גג רבע שעה להסתובב ומחזלשת  מטבח. ברמה שאפשרי.

לא חוזרת שוב למטבח עד למחורת  בבוקר.

ודקה לפני שיוצאת מכינה על השיש פיתות או דברים שנשארו מארוחת ערב לסנדוויצ'ים למחורת

אם זה לחמניות / פיתות במחבת/ פנקייק/ מלוואח/ ביצה קשה/ וופל בלגי . ואז כבר סגרתי פינה לבוקר.

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

אז אין זרימה של כל המפלים וכו' .. וגם היה מאד מלוכלך ..

השאלה היא אם הגשם שהיה מאז שינה משו משמעותי 

כמו שכתבתי עשינו את ההליכה לאורך הירדן

המשכנו גם אחרי הסכר

השביל לאורך הנחל נקי וממש נעים, שקט ורואים את המים יפה גם אם אין זרימה חזקה

ונוף לכנרת ולא קר שם

בכללי טבריה יכל להיות נחמד כי לא קר שם

מנסה להזכר בשם.

אבל עשינו את זה שנה אחת והיה באמת ממש כיףכי היה נוף מהמם של הכנרת והיינו עם תינוק וילדה בת שנתיים ןעוד כל השאר והיה קליל וכיף

כנסי לאתר "יש לאן",

יש להם משחקי שטח מדהימים ממש, בהרבה מקומות בארץ, ניווט עם משימות וחידות.

ספציפית אנחנו היינו ביער מבוא חמה, שזה מסלולון כיך, עשינו עם עגלה גם ויש לו תצפית מדהימה על הכינרת.

עם "יש לאן"- זה הפך למשחק כייפי, מצחיק, מלמד, ומגבש.

ממליצה ממש ממש בחום!

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע

(סייג לחוכמה שתיקה)

אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה

לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה

באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא

אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

יש נשים שמאוד אוהבות שמחמיאים להן ושמים לב שהן רזו.

זאת אומרת, הן עושות מאמצים גדולים בשביל להגיע לאיזה משקל יעד ושמחות ומוחמאות מזה ששמו לב שהן רזו.

זה ממש לא סותר את מה שהפותחת מרגישה. ואם מעירים לך על זה המון, אז בכלל, זה מטריד ולא לעניין. בייחוד אם את מרגישה שזו חדירה לא לגיטימית למרחב האישי.

אני רק באה להגיד שזה לא שחור או לבן, זה בהחלט תלוי סיטואציה, תלוי קירבה ותלוי בעוד הרבה גורמים שניתן להעריך אותם ברגע נתון ולקלוט את הניואנסים והרגישויות סביב מקרה ספציפי.

הכי חשוב זה באמת לנסות להיות רגישים, מנומסים ואמפתיים לצד השני. שנזכה!

וזה לא תורה גדולה

אם אומרים פעם אחת 'יפה לך רזית' אף אחד לא תוטרד מזה

אבל אם אומרים שוב ושוב או חודרים לפרטים זה הופך מטרד

רצתה לרזות ועשתה מאמצים לשם כך, בהחלט שאני אחמיא ואפרגן לה.

אך זאת בתנאי שאני בטוחה בכך..

ואז את מחמיאה לה.

כי כאן היא פתחה את הנושא.

אני מדברת על לגשת למישהי, ולהגיד לה ''ואי, ממש שמנת. כמה את אוכלת?''

אז הפוך

זה פוגעני, וזו חדירה בוטה לפרטיות.

ומאוד האיר את עיני.

מאז זה נמצא אצלי בראש.

תודה שהזכרת לכולנו♡

זה באמת לא כיף

אם זה מחמאה על מראה זה סבבה

כי אם מחמיאים לך באמת עדיין פוגע?

להגיד למישהי ''ממש שמנת! כמה את אוכלת?''

לא.

אז בעיני זו לא מחמאה להגיד לי ''כמה רזית. כמה את אוכלת?''. לא מחמאה בכלל, וחדירה למרחב האישי שלי.

משקל זה נושא רגיש, לא רק למי ששמנה.

גם לי, כבחורה רזה, זה נושא רגיש ואינטימי.

וזה לא נעים ששואלים אותי איך אני רזה כל כך או כמה אני אוכלת?

ואני לא מדברת על הערות חודרניות יותר...

כמו:

''אני אביא לך כמה קילו משלי''

''לא נראה שילדת''

''את אוכלת משהו?''

''עוד רגע את נעלמת''

זה לא נעים.

ברור שלמישהי שמנה בחיים לא תדברי באותו האופן.

אז למה למישהי רזה כן?

אי אפשר לדעת באיזו נקודה זה פוגש בה.

גם אם בעינייך זה מחמאה, את חודרת לי למרחב האישי.

וחדירה כזו היא פוגענית,

גם אם לא הייתה כוונה לפגוע.

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

האמת שאני לא שיתפתי את בעלי באתגר אבל כן רציתי, אז אני באמת לא הייתי עם הפלאפון אחרי ההדלקה, אבל בעלי כן אז זה היה חצי כזה...

וגם בערב שרציתי להתנתק, בעלי כן פתח אז גם אני פתחתי ואז בעשר וחצי גיליתי שנעלמה לי שעה מהחיים בלא לעשות כלום וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...

ואני ממש מכירה את זה..

תשתפי אותו!

🙂❤️

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

אשרייך לגמרי!!

אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!

ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!

בהצלחה היום! תעדכני.. 

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.

חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.

בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

וכנראה שמרתם עליו טוב.

אצלנו היה טיולון פשוט שהחזיק עם ארבעה ילדים. היה בשימוש לא מעט (כולל גרם מדרגות בכניסה לבית שכל פעם צריך לעלות/לרדת). אבל לא העמסנו עליו בצורה מוגזמת (לא שני ילדים בו זמנית, וגם לא המון שקיות של קניות וכדו').

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

שהטיולון הנפרד יותר סגור

העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה

רגע שולחת תמונה

כי הם לא יציבים כל הישענות או תיק מפיל אותם

וכי הגלגלים נתקעים בכל אבן ואני גרה במקום עם דרכי עפר גם

קונה רק עגלות משולבות קלות משקל ונוחות  ולא מסורבלות ומשתמשת בטיולון שלהן

לי יש בייבי בוס בובקט שוקלת 7 קילו

ממ שקלה נוסעת חלקקק ןיציבה ומתקפלת ביד אחת

באמת לא מוצאת חסרון או סיבה לעבור לטיולון אחר

קונה יד שניה בזול ממ ש לא מפחדת שישחק

מקסימום לילד הבא אקנה חדש

לקנות גם עגלה משולבת וגם טיולון

אני קונה יד שניה בסביבות ה300-400 עגלה משולבת במצב מעולה ..יש גם ב500..

כבר שנים קונה ככה

מוכרת בזול את הישנה

ולהוציא את הסכום על טיולון קליל שנשבר אחרי ילד אחד מרגיש לי בזהוז

אם את כל ילד קונה ב400-500.. או שלא הבנתי נכון

לי יש ספורטליין שקניתי ב-2000 שח ומשמשת אותי כבר לילד שלישי ב"ה, אז יוצא שעד כה היא עלתה לי 600 שח לילד+- ומאמינה שתחזיק גם לעוד ילד אחד לפחות, אז לגמרי שווה לי את המחיר.

ומחזיקה גפ טיולון פשוט כי לפעמים יוצא שאנחנו יוצאים עם שתי עגלות, או שנוח שהטיולון הקליל באוטו ומשתמשת בו ליציאות קצרות עם האוטו 

והן גם לא נהרסו או משהו בדוקא לפעמים החלפתי כי רציתי מסיבות אחרות

עגלה שקניתי ב300 החיזקה לי ל3 ילדים

לדוגמא

זה נשמע אחרת.

בעיני עגלה שמחזיקה לכמה ילדים שווה להשקיע ולקנות חדשה אבל אפ הצרכים משתנים וכל כמה זמן צריך להחליף עגלה אז באמת שווה לשקול את האופציה של יד2

לפעמים בזול מדי יהיו כתמים..ולפעמים לא..

אבל אם תשלמי 500-800 נגיד יש עגלות ממש במצב חדש

לא רואה אפילו סיבה אחת לשלם פי 2 או 3

אבל אני ככה בכל דבר..לא מכירה חנויות

@רוני_רון אני זוכרת שרשמת משו על הטיולון שלך

אשמח ❤️

זה רק בספירת דם של גיל שנה ורק פעם אחת.

אני יודעת שהיו פעמים שחשבתי שאין סיכוי ובסוף זה היה בסדר

ולגבי החששות

מה שאמרת אמרת

אל תלקי את עצמך

זה לא ייגמר זה מכניס למחשבות

אולי לא אמרתי מספיק אולי לא הסברתי טוב

מה שאמרת אמרת

וגם הרב שואל מה שצריך וזהו

הכל משמים

יש גם עניין של שופעת , שזה כמות דימום

שלפי מה שאת מתארת זה לא המצב..

קיצור

ברור להתייעץ!! אין לך מה להפסיד!!

וזה באמת מוזר בתחושה, יצא לי כבר כמה פעמים שהתירו לי דימומים מסיבות שונות ורק אמרו להיזהר לא להאסר אבל זה באמת היה לי הזוייי והרגשתי לא בסדר וכל הזמן בעלי הזכיר לי שזה באמת בסדר ואם אנחנו שאלנו והתירו אז מותר!

הוא יודע הלכה ויודע להתיר כשמותר, לא כל דימום הוא דימום שאוסר

הכמות שאת מתארת היא ממש לא נחשבת ל"זרם"

ולכן מאמינה שיתירו לך.

כמובן תלוי פסיקה. 

אם לא רואים על משהו שאוסר אז לא נאסרים, ואם ממה שאת מתארת זה כתם ולא מחזור אז הגיוני מאוד שהרב התיר. לי היו הרבה פעמים שהייתי בטוחה שאם יש דימום נאסר, והרב אפילו לא התלבט כי זה לא היה על דבר שמקבל טומאה...

וממש מתאים לחנוכה!

שמנה כמו פרה ויש לי חלב כמו פרה

אבל לפחות יש לי שכל של בן אדם ונשמה של יהודי🥰

וכ"כ מרגש לשמוע שהיא מסתובבת בחופשיות בבית,את כ"כ דאגת להתפתחות המוטורית שלה....

מלא נחת מכולם

חנוכה שמח

היא לא זוחלת עדיין, כמובן, אבל מתקדמת בישיבה, נעמדת על חפצים, מנסה להגיע לכל מיני מקומות, ואפילו עמדה כמה פעמים לשניות בודדות בלי להחזיק בכלל.

ב"ה באמת נראה שהיא עולה על דרך המלך!

(עכשיו רק נותר לי לדאוג על הדיבור שלה... אבל לפחות מבחינה תקשורתית נראה שהיא ממש בטוב!)

נשמעת מתוקה אמיתית...

בעז"ה שרק תמשיך להתפתח ולהתקדם בכל התחומים!