מארגנים ומתארגנים מה שצריך ויוצאים לבית חולים

שמה מגלים- 0 תנאים ללידה

מתאשפזים במחלקת נשים- מחכים אולי יתפתח משהו טבעי.

יום שישי- 14:30, אין צירים באופק, אין פתיחה

כבר יותר מ48 שעות אחרי ירידת מים, מחליטים ללכת על זירוז,

מתקבלים לחדר לידה, מתחילים פיטוצין

18:30 - הנסיכה בחוץ

לא כאב?

בלי אפידורל?

שכבת כל הזמן הזה?

לא שכבתי

הייתי עם מוניטור אלחוטי

נשברתי ממש לקראת הסוף (לא ידעתי שזה הסוף...)

בפועל קיבלתי אפידורל שאפילו לא הספיק להשפיע- מיד בסיום הדקירה התחילו צירי לחץ ופתיחה מלאה וילדתי תוך 10 דק

אפילו לא הספיקו לחבר אותי למשאבה.

(כן הספקתי מנה אחת ישירות לגב- שבדיעבד היתה טובה לחתך קטן שהיה צריך לתפור)

שעה אחרי הלידה כבר עמדתי על הרגליים והתקלחתי בחדר לידה- שרק בגלל זה אני שוקלת לוותר על האפידורל בלידה הבאה

אני לא הרגשתי פלג גוף תחתון כמה שעות טובות אחרי הלידה

רק מנה אחת

ועוד לא הספקתי להתחבר למשאבה

שלא הפסקתי ללחוץ על האפדירול שיזרום

יחי ההבדל

התחילה ירידת מים, מגיעה ואין ממש צירים.

המליצו לי ללכת לזירוז, כי מהניסיון שלהם הם רואים שזה יותר טוב לאמא ולעובר, ולא לחכות 24 שעות (צופה מראש את התגובות הכועסות כאן, לי זה היה מצויין).

התחילו פיטוצין

ביקשתי מוניטור אלחוטי כדי שאוכל לזוז, דיברתי מראש עם המיילדת שאני רוצה כמה שאפשר בלי אפידורל. היא אמרה שאין בעיה, אבל בגלל שעם פיטוצין הלידה יכולה פתאום להתקדם מהר, היא לא ממליצה לחכות עד שזה בלתי נסבל לגמרי, אלא עד שזה כואב מאוד ואז לבקש.

וזה מה שעשיתי.

התחלתי עם פיטוצין, על כדור פיזיו

לאט לאט התחילו להעלות את המינון והצירים התגברו

ביקשתי אפידורל, הפסיקו את הפיטוצין כדי שפחות יכאב לי עד שאקבל אפידורל.

קיבלתי אפידורל ומשם זה זרם

מהאפידורל כמה זמן בערך עד הלידה?

היית צריכה לשכב?

הייתי צריכה להיות על המיטה, אבל המיילדת עזרה לי לשנות תנוחה מידי פעם

בשבוע 41.

נתנו אפידורל ואז זירזו עם פיטוצין.

לידה חלומית. לא הרגשתי צירים כמעט. זכור לי מעט מאוד כאב אם בכלל.

אפידורל נתנו לפני שהיתה בכלל פתיחה??

תרגיעו אותי!!!

עם הפיטוצין

וגם אמרו לי שבכל רגע נתון אפשר להפסיק ולקבל אפידורל. והפיטוצין משפיע מהר אבל גם מתפוגג מהר מהגוף

אבל לא לחכות עד שכואב מידי כי א. לוקח זמן עד שהאפידורל משפיע

וב. הרבה פעמים הפיטוצין מתניע את המערכת והגוף ממשיך את הלידה בעצמו..

באופן אישי, קיבלתי 2 מנות של פיטוצין(עלו בהדרגה כל חצי שעה, אז קיבלתי מנה של 30 ומנה של 60) ואז ביקשתי אפידורל אז בנתיים הפסיקו את הפיטוצין

ואז ראו שיש צירים- כלומר הגוף כן ממשיך לקדם לידה בעצמו אז לא חיברו אותי שוב לפיטוצין והגוף שלי הגיע לבד לפתיחה מלאה, כולל ירידת מים והכל...

(אח''כ הלידה הסתבכה אבל זה לא היה קשור לזירוז אלא דברים אחרים)

מסייגת שכן הגעתי עם תנאים כלשהם ללידה אבל ממש לא עם מצב שהיו מכניסים לחדר לידה אם לא הייתי צריכה זירוז..

לי כאב ממש ולא עזר חח🙈

אבל אני לא עונה בשרשור שלך על הזירוז שלי כי זה ההיפך משביקשת🥴😅😘

כי אצלי הרופאה רוצה לעשות לי במרפאה

ורק אח"כ להפנות אותי לבי"ח..

ההשאלה האם להסתכן בלהיות נידה כל כך מהר....

בסוף לא עשה כי אמר שאני בפתיחה 3.5 ומחיקה 80, אז אני פשוט אלד. שלח מיד לבית חולים שיעשו לי שם

בסוף הצירים התחילו בדרך אז לא עשו בכלל סטריפינג

לבית חולים מקצועי

ההבדל בין בתי חולים בלידה עם צורך בהתערבות רפואית (וגם בלידה רגילה) יכול להיות מאד משמעותי, מומחיות המרדים והשפעת האפידורל, מומחיות הרופאים והמיילדות, רמת התקשורת וההמלצות.

אצלי בלידה שלא התקדמה מספיק אחרי ירידת מים וירידות קלות בדופק בקשתי ניתוח, הגיע רופא מומחה וגרם ללידה מפתיחה 4 ומנע את הניתוח (עין כרם)

ולקחת את זה בחשבון. לפעמים צריך להמתין יומיים שלושה עד שמתפתחת לידה. כשבאים מוכנים זה מכניס אורך רוח לתהליך.

ה' יעזור

בלי אפידורל (אני לא רציתי...). גם בשבוע 37-38.

אין לי זמן לכתוב עכשיו, אבל מגיבה כדי לא לשכוח לחזור בהמשך ולפרט יותר...

שתי הלידות הראשונות שהיו בזירוז היו עם פיטוצין.

כן ניסיתי להתחיל קודם עם זירוזים טבעיים (דיקור סיני, רפלקסולוגיה, לא זוכרת מה עוד…), בפועל זה לא גרם ללידה להתחיל (באחת מהן כן התחילו קצת צירים אבל הם לא התקדמו לקראת לידה).

הגעתי לבית החולים עם מחיקה מחאה או כמעט מלאה, והתחלה של פתיחה (1.5 או 2 בערך) - לא יודעת אם בגלל הזירוזים שעשיתי, או שזה היה ככה בכל מקרה (היתה לי עוד לידה טבעית לפני, אומרים שבלידות חוזרות זה די שכיח להגיע עם פתיחה), אז התחילו ישר עם פיטוצין.

יכול להיות שהזירוזים הטבעיים שעשיתי מראש כן הכינו את הגוף שלי לקראת הלידה ועזרו לו להגיב טוב לזירוז (סה"כ זה היה נחשב מהלך טוב של לידה, ילדתי תוך 7 שעות בערך מההתחלה של הזירוז). אבל אני לא באמת יודעת מה היה קורה בלי זה.

על מהלך הלידה, וגם על הנשימות שעזרו לי להתמודד עם הצירים, פירטתי פה בעבר -

מפרטת על דרכי ההתמודדות עם הכאב- - הריון ולידה

בלידה השלישית שהיתה בזירוז (האחרונה שלי בינתיים) - הגעתי דווקא עם פחות מחיקה ופתיחה מאשר בלידות שהיו לפני כן. אז הרופא אמר שלפני שנתחיל עם פיטוצין, כדאי לשים ג'ל פרוסטין שירכך את צוואר הרחם ואולי הוא גם יתחיל קצת צירים.

בפועל, די מיד אחרי ששמו את הג'ל התחילו צירים סדירים כל כ-5 דקות.

בהמשך זה התפתח כמעט כמו לידה רגילה, בהתחלה הצירים לא היו כל כך כואבים, הסתובבתי קצת במחלקה, ובעיקר שמחתי שאני לא צריכה להתעסק במחשבה של 'מתי הזמן הנכון לצאת לבית החולים?' ו'מי ישמור על הילדים?' ועם נסיעה לבית החולים תוך כדי צירים.

בהמשך הורידו אותי לחדר לידה, נכנסתי להתקלח ומיד כשיצאתי מהמקלחת כבר היו צירי לחץ והתינוקת יצאה… לידה חלומית ממש!

חיפשתי לך את הסיפור לידה שכתבתי פה, אבל אני רואה שהוא ממש ארוך, אז כתבתי לך פה את עיקרי הדברים (אם בכל זאת את רוצה לקרוא את כל הסיפור עם הרבה פרטים שלא רלוונטיים לך - מוזמנת לקרוא פה https://www.inn.co.il/forum/t1354301#14713952 )

אגב, בסיפור לידה סיפרתי שהתפללתי תוך כדי הצירים על מישהי (לזיווג), אז עכשיו אני יכולה לספר שהיא באמת התחילה להיפגש עם בעלה לא הרבה אחרי הלידה (הם נשואים כבר כמה חודשים ב"ה).

שתיהן בשבוע 37 שהיה צורך ליילד.

לידה אחת התחילה עם בלון 12 שעות ואז פיטוצין, תוך 4 שעות מתחילת הפיטוצין החמודה היתה בחוץ, בלי אפידורל כי לא רציתי, עם מוניטור אלחוטי מקלחת כדור פיזיו וכו'. חוויה טובה וצוות מדהים

לידה שניה ניסו לפקוע את המים ולא הצליחו, התחילו פיטוצין, לאט לאט הוסיפו והצירים התגברו.. אחרי 4 שעות מתחילת הפיטוצין ובבת אחת יצאה הקטנטנה בלחיצה אחת. הייתי עם מוניטור אלחוטי רוב הזמן ובלי אפידורל.. יכולתי לזוז וכו' אבל האמת 'רוב הזמן שכבתי כי לא היה לי כוח.

בייחוד שהאיש במילואים ובזירוז הוא מגיע איתי...

באופן אישי התבאסתי כשהבנתי שאצטרך כנראה זירוז וללדת בשלב מוקדם

חברה שלי ממש עודדה אותי כמה זה כיף לדעת, להתכונן, לבחור אפידורל מראש אם רוצים, לבוא ללידה בראש טוב

פעם אחת בלון ופקיעת מים, פעם שניה רק פקיעת מים כי כבר הייתה פתיחה. ילדתי תוך כמה שעות.

רק אומרת שבשני המקרים נאמר לי שלא נותנים פיטוצין לנשים ולדניות אחרי מספר לידות מסוים גם אם לא היה ניתוח בעבר. 

אינדיבידואלי לגמריי, לי היה מזעזע ברמות קשות!!!

ושמעתי גם כמה שלא הרגישו כלום בכלל

מפתיחה אפס ל3.5 ב6 שעות בערך.

גם כשיצא הבלון והגעתי לפתיחה לא הרגשתי כלום. ברמה שהייתי יכולה לרדת לחדרי לידה לבד.

רק אחרי חצי יום עם פיטוצין שכל שעה מכפילים מינון אמאלה ראיתי כוכבים. אולי כי הכל התחיל בבת אחת ובעוצמה מאד גבוהה.

@נביעה

אבל לפני מתן פיטוצין עמדנו על אפידורל (הצוות פחות התלהב, חששו שהלידה תיתקע.)

צעקתי כמו משוגעת כמה שעות

אחר כך סתם הציק

ולמחרת הוציאו לי אותו הייתה לי פתיחה 4

ירדתי לחדר לידה

פיטוצין עם אפידורל (עוד לא הרגשתי כאבים או צירים אבל רציתי להקדים את הכאבים)

וקצת אחרי כניסת שבת פקעו לי את המים

וזמן ממש קצר לאחרמכן ילדתי את האושר של החיים שלי שלא האמנתי בכלל שאני בחדר לידה ולא לפני שאיבה

אמאאאא באלי שובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב

התחלתי עם פתיחה של 2 בערך בגלל צירים מוקדמים, פיטוצין קיבלתי בשעה 13:00 בערך, אחרי שעתיים - שלוש אפידורל ובשעה 18:50 הילדון היה בחוץ אחרי 2-3 לחיצות

לידה מהממת, מיילדת מהממת, כמה פעמים עשתה לי סטריפינג תוך כדי הלידה כדי לזרז יותר , זוכרת שכאב לי מאוד הפעולה הזאת למרות האפידורל אבל זה גם מה שזירז

חוויה מהממת! בלידות הבאות ציפיתי שיהיה אותו דבר אבל התבדיתי חחחח

הרבה תפילות שתפלי על שליחים טובים...

המרכזי שבהם: את באה ללידה מתוזמנת יחסית, יש לך ודאות שמשם זה רק ללידה

ואפשר להתארגן על הבית והילדים בהתאם (נורא משמעותי בבית מבורך).

2 הלידות שלי עם זירוזים היו הכי טובות שיש. אחת עם פרופס, השניה בלון.

מהבלון נהניתי יותר (בלידות מתקדמות מעדיפים אותו). אחרי שהוא גרם לפתיחה ראשונית של 4

העבירו אותי לח. לידה, קיבלתי אפידורל ותוך 3 שעות ילדתי. לא כאב, היה שקט רגוע ומושלם.

היתרון הגדול של לידה בזירוז זה שלא צריך לנסוע עם צירים לבית החולים...

באחת הלידות כשהיה עומס בחדר לידה אז הם גם הפסיקו לי את הזירוז (פרופס) והמשיכו כשנרגע...

לכן כתבתי שצריך לזכור שזירוז הוא לא תמיד  זריז.

אבל כן הייתי בודקת למה בעצם צריך זירוז, והאם באמת צריך את זה (אם תרצי, מוזמנת להתייעץ בשמחה פה/ בפרטי)

ובכל מקרה אם מתחילים זירוז הייתי עושה קודם טיפול איזון לגוף (אקווליבריו/ אמבריו באלאנס) להגדיל את הסיכויים לכניסה טובה לתעלת הלידה.

שיהיה בקלות ובטוב❤️

ואם יש סיבה רפואית, לא נכון לזלזל בזה...

רופאים לא תמיד רק מסבכים, לרוב הם עוזרים ולא מעט פעמים גם מצילים...

אז אין על מה לדבר.

אבל אם זה חלום של @נביעה בגלל עובר גדול, אז באמת להתייעץ עם רופא ממש טוב. והוא יחליט מה הזירורז הנכון..העיקר לידה קלה כתרנוגלת ובידיים מלאות❤❤❤🐌

ברור שזה החלטה רפואית.

וכמו שאמרתי מחר יחליטו כנראה מה צריך.

ולכן אני מתכוננת נפשית.

זה יכול להיות מהמון סיבות.

אצלי בלי זירוז לא בטוח בכלל שהייתי חובקת תינוקת עכשיו....  

עברתי מקרה טראגי לפני המון שנים כתוצאה מרשלנות של אחד הרופאים שלא הסכים לזרז למרות נורות האזהרה

אני תמיד יולדת בזירוז/קיסרי וזה לגמרי מציל את הילדים שלי

מה שכן, צריך להתפלל על שליחים טובים

לא כאב ככ, ממש לרגע ולא מעבר, אחרי שעתיים שלוש התחילו צירים סדירים ונכנסתי לחדר לידה, שלוש-ארבע שעות וילדתי ב"ה.

שמו לי בלון ואשפזו במחלקה.

אחרי כמה שעות התחילו צירים.

ככה הייתי במשך היום עד שהבלון יצא.

אחר כך הציעו לי ללכת למיון יולדות לעשות סטריפינג.

אחרי הסטריפינג נכנסתי לחדר לידה, ואז הלידה התפתחה ממש מהר ואחרי שעה וחצי ילדתי.

בקצרה, מאושפזת יום וחצי עם סטריפינג וציטוטק, מתקדם אולי חצי סמ

00:00 נכנסת לחדר לידה עם 1.5 פתיחה, פיטוצין ואפידורל. המיילדת מנסה להכין אותי נפשית שזה יקח הרבה מאוד זמן, מפה לשם בחסדי שמיים אינסופיים ב3:25 הילדון בחוץ.

כל הצוות היה בשוקקק 

בע"ה שיהיה בקלות ובשמחה גדולה!

פשוט עשיתי את כל הסגולות ששמענו עליהם..

מקווה בתשיעי, נועם אלימלך וחלב חיטים מתחת הכרית בחדר לידה, הפרשת חלה בתשיעי, בעלי ישב מאחורי הווילון ואמר פתח אליהו, תיקון הכללי וספר יונה וכל חודש תשיעי עשה פתיחת ההיכל, ותוך כדי הלידה הלך לטבול במקווה, ריבת אתרוגים בכניסה לחדר לידה.

ממש כל מה ששמענו עשינו וב"ה הייתה לידה ממש ממש זריזה וניסית עם ילד בריא והורים שמחים

פעמיים סטריפינג

צירים פה ושם

פתחו לי וריד לקחו דמים

ואז-

עומס

עומס

עומס

: "תחזרי מחר, אין חדרי לידה פנוים"

מהההה🤯😭

אז הוציאו לי את המחט

ואוצ'

בדרך הביתה

כאובה

ומלאת חששות מה יהיה...

מחר מתכננים לחזור בבוקר.

תפילותתתתתתת!!!!!!

אבל המתח..

החששות..

הפחד..

איך עומדים בזה🥶

ממש רציתי להיות אחריי.

תפילות

מצד שני נשארים עם הלחץ של מה יהיה..

אתמול בלילה היה לי קשה לישון מרוב מתח..

מקווה הלילה לישון טוב😆

להישאר בבי"ח זה מתיש... העיקר שיהיה בקלות ובידיים מלאות!

תבשרי טוב!

והוא עוד רוצה לנסוע הלילה לבסיס בשביל לארגן דברים ולחזור מחר🫣🫣

מדי פעם ציר בודד ..

הלוואי שתצליחי לנוח בבית ולשאוב כוחות מהסיטואציה💞💞 ואולי הלידה תתפתח באופן טבעי עכשיו🙏🙏🙏

תודה.

האמת רגוע לי בבית..

מהלחץ של המיון יולדות....

מבחינתי זה הכי עדיף ככה,

לעשות סטריפינג ואז לחכות ללידה בנחת ובסבלנות בלי שכל שניה מסתכלים עלייך בחדר לידה.

אצלי אחרי סטריפינג לא נתנו לי ללכת הביתה אבל בכמה לידות לא היה מקום בחדר לידה,אז חיכיתי במחלקה או פעם אחת אפילו במסדרון,והרגשתי שזה הכי מושלם שיכול להיות,

לא הייתי לחוצה,לא עקבתי כל שניה כן מתקדם / לא מתקדם פשוט הסחתי דעתי וביליתי הרבה על כדור במקלחת.

וזה היו לידות ממש טובות ב"ה. פתאום בבקר לגלות שכבר רואים את הראש!

שיהיה לך בעז"ה בקלות ובשמחה ובידיים מלאות!

ואל תשכחי להתפלל במשך הלילה, כי לידות כאלה יכולות להפתיע ואז לא מספיקים להתפלל

הלידה הכי קלה שלי ב"ה!!

לידה מדהימה! 

אני מזכירה לעצמי:

הלידות שלך (שלי..)  מדהימות!!

קלות!!

תבטחי בקב"ה!!!

תני לקב"ה את המקום שלו לכוון.. בע"ה שתהיה לך לידה קלה בידיים מלאות.

אני מברכת על הזירוז הזה, שבזמנו חששתי.. 

ב"ה לא כאובה אז לא מתלוננת.

אבל מצב הזוי.

בעלי הולך וחוזר

נשמח לתפילות!!!

בקלות ובידיים מלאות!

באיזה בית חולים את? חשוב לך דווקא שם?

אולי כדאי לבדוק אם יש בית חולים פחות עמוס שיכול לקבל אותך עכשיו?

או שאת בנחת וזה בסדר לך?

יכול להיות שאם תגידי להם שאת רוצה ללכת לבית חולים אחר זה יזרז את התחלת הזירוז? 

בזכות הבלון שהזכרת.

שבוע 37. אפס תנאים...

אז הכניסו בלון אמרו לכי תסתובבי יומיים

אבל תוך 20 דקות התחיל דימום משוגע..

אז הכניבו לחדר לידה, פקעו מים. התחילו צירים כואבים. נתנו לי שעה כי בקשתי לפני הפיטוצין.

אחרי שעה לא היה התפתחות אז נתנו פיטוצין.. הציעו אפידורל לפני.

לא נתנו לי להסתובב וזה באמת היה מקום גרוע. שכבתי במיטה ולא היה לי כיף. לידה ראשונה ולא ידענו להיות אסרטיבים מול הצות.

אבל.. תוך 4 שעות ילדתי בה!

כולם הפחידו אותי אבל היה קל ומהר!

שיהיה לך בקלות ובבריאות יקרה!!!

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת

באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.

כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.

ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.

מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.

וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

חיבוק 🫂

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.

לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.