פריקה לא קשורה לפורום, אבל אין לי למי לפרוק.אנונימית בהו"ל

יש לנו דירה שאנחנו משכירים, והשוכרים לא שילמו לנו כבר מלא זמן.

הם חייבים לנו כבר 42 אלף ש"ח!!

הם יראי שמיים, אבל פשוט עם קשיים כלכליים.

והם כבר כמה חודשים כל שבוע אומרים השבוע נשלם, ובסוף אין כלום.

וזה כל הזמן גורם לי ולבעלי לריב, כי בעיקרון בעלי אחראי על זה,

 והוא די חסר אונים מולו, והוא גם סומך עליו שישלם, כי הוא ירא שמיים.

ואני כל הזמן מתעצבנת עליו איך הוא לא מצליח להוציא ממנו את הכסף, ובעלי מתעצבן שאני לא סומכת עליו ושאין לו מה לעשות ושאני אחכה בסבלנות.

וזה פשוט מעצבן לריב בגלל כזה דבר!!!!!!

 

זו פריקה.

אפשר קצת עצות איך לא לריב על זה עם בעלי.

וואו זה המון כסףהמקורית

האמת שאם אין להם לשלם לכם את החודשי אני לא מאמינה שיצוצו פתאום 40-50 אלף שח

ואני חושבת שהכי טוב זה לבקש מהם להתפנות

הם משלמים חשבונות לפחות? יש לכם צ'ק בטחון שניתן להפקיד כנגד החוב?

 

העניין הוא שאם הם לא משלמים - זה אומר שאתם משלמים את המשכנתא על הדירה מה שאומר שיש לכם עוד הוצאה חודשית (במידה ויש עליה משכנתא)

האם אתם מוכנים לתרום סכום כזה כל חודש? 

 

אל תתעצבני עליו שהוא לא מצליח להוציא את הכסף. במקום להיות נגדו תהיי איתו

זו סיטואציה באמת לא נעימה לעמוד בה

בעלי אמר שאי אפשר להוציא לרחוב משפחה עם 12 ילדים.אנונימית בהו"ל

והוא צודק, אבל גם אני צודקת! זה הכסף שלנו!

השוכר כל הזמן אומר שהוא אמור לקבל תרומות או משהו כזה, אבל בינתיים הוא לא מקבל.

 

ולא בא לי לתרום להם את הכסף שלנו!

 

את צודקת שלא כדאי לי להתעצבן עליו, והוא באמת די חסר אונים,, אבל קשה לי לא להתעצבן עךיו, כי הוא זה שאחראי על זה.

 

ועוד השכרנו להם במחיר שנמוך בהרבה ממחיר השוק!!

וכן, בטח שיש עליה משכנתא. לא נמוכה.אנונימית בהו"ל
מאיפה הביטחון הזה שהוא ירא שמיים???שירה_11

ואם אין לו איך לשלם שכירות של חודש איך ישלם 40,000????

אני חושבת שכדאי להגיע איתם להסדר\ פשרה כל שהיא

ובלי קשרשירה_11

סליחה על הנחרצות אני לא חושבת שלהבא הייתי משכירה נכס למשפחה בת 12 נפשות 

14 נפשות חחח, הם 12 ילדים.אנונימית בהו"ל
אז משפחות כאלה דינם לרחוב?אביול
איזה הכללה נוראית. יש המון משפחות כעם הרבה ילדים שמתנהלות בצורה חכמהעם כסף 
מסכימהרוני_רון
עם מצב כלכלי כושל בהחלט לא.שירה_11

אולי הייתי צריכה להוסיף "אלא אם הם מליונרים" חשבתי שזה ברור כהמשך ישיר לסיפור הפותחת

 

כוונתי הייתה שלמשפחה עם 12 ילדים בלע"הר ללא הוכחת הכנסה לא הייתי משכירה את הבית, מה שאולי אולי הייתי עושה עם זוג וילד 

אולי

נכון, צריך לבדוק את המצב הכלכליאביול
אבל זה לא קשור למספר ילדים
לא רק כלכלישירה_11

אם את רוצה שהבית שלך יהיה שמור בלי נזקים לא בטוח שהיית מכניסה משפחה של הרבה נפשות,

גם אחרכך במקרים לא פשוטים כמו המקרה של הפותחת, יותר קל לרחם.

 

בקיצרו ה לא הנושא של הפותחת, אבל לפסול לפי מספר ילדים זו ממש לא כוונתי

לצערנו זה קשור. זה לא חדש שלמשפחות גדולותהמקורית

קשה להשכיר דירות. הגודל תלוי מגזר כן?

אבל בלאי של הבית גדל ככל שיש בו יותר ילדים וזה נלקח בחשבון ע'י בעלי דירות בהחלט

זה נראה לי הגיונישוקולד פרה.

ומאוד מובן.

ממש כמו שקשה למשפחות לתת בית *לשבת בלבד* למשפחה מרובת ילדים.

בני אדם לרוב חרדים לרכוש שלהם, וזה מובן.

הרבה פעמים במשפחות גדולותכבתחילה

כשהקטנים נולדים - הגדולים כבר מחוץ לבית.

אם במסגרות של פנימיה- אולפנא/ישיבה,

צבא, שירות לאומי, דירת סטודנטיות וכו'..


והכי נשמע לי מתאים לסיטואציה- מתחתנים.

לכן בדכ זה לא שיש 12 ילדים בבית בבת אחת. 

בכל מקרה אין לכם מה לעשות עם זהאמאשוני

אז חבל על העצבים.

מה את מצפה מבעלך לעשות שהוא לא עושה?

להיות אסרטיבי בכזאת סיטואציה זה לא פשוט בכלל.

אולי אם היית עושה את זה במקומו היית מבינה שתכלס הידיים שלכם כבולות וזה לא קשור לאסרטיביות.

לא מבינה את הדגש על יראי שמיים, אנשים ישרים יש חילונים ודתיים ואנשים בקשיים כלכליים יש חילונים ודתיים.

אם אין להם כסף לשלם שכ"ד זה לא קשור למורא שמיים.

בכל אופן, אין לכם ממש מה לעשות חוץ מלנסות להוציא אותם מהבית בדרכים עוקפות. אולי תגידו שאתם מתכננים שיפוץ או משהו. חוקית אי אפשר לגעת בהם ואי אפשר לפנות אותם.

אז אם אתם מצליחים לפחות שהחוב לא יצטבר זה גם משהו, ואח"כ דרך הידברות ולחץ לנסות לכסות חלק מהחוב.

אם אתם מאמינים שתראו את כל הכסף זה כנראה לא יקרה אלא אם באמת המצב הכלכלי שלהם הורע באופן זמני מאוד והם עקרונית משפחה בעלת הכנסה גבוהה והם יעלו על הגל חזרה יחסית מהר (תרחיש פחות סביר אבל אולי.. יש גם מצבים כאלו)

לא יודעת, שיצעק עליו, שיאיים עליו בבית דין.אנונימית בהו"ל

בעלי אדם עדין ובא לי שפשוט יצעק עליו. אבל אני מבינה שזה מאוד לא נעים.

אני לא מבינה איך הם מעזים לא לשלם לנו.

הם חושבים שהם יכולים לגור בחינם בבית לא שלהם?!?!?!

 

בעלי אמר שבגלל שהוא ירא שמיים הוא בטוח ישלם מתישהו. למרות הקושי הכלכלי (שהוא לא זמני).

הוא מנסה להשיג כספים כבר המון זמן.

אני לא הייתי סומכת על זה מאמיהמקורית

אבל אתם כן צריכים לחשוב מה אתם עושים הלאה ומה הצעד הבא

( וללמוד להבא לקחת צ'קים חודשיים וצ'ק בטחון )

לא מבינה בזה חוקיתאורוש3
אבל יראת שמיים זה לא ערובה לשום כלום. תתייעצו עם עורך דין. איך אם אין כמה אלפים בחודש פתאום יהיה ארבעים אלף? אין מצב. תבדקו מה אפשר לעשות. 
כי הוא מנסה להשיג כסף מתרומות או משהו כזה.אנונימית בהו"ל
נשמע מפוקפק ביותראורוש3
סיטואציה נוראית כן? אבל אם אתם רוצים את הכסף אז צריך לפעול לשם כך. 
תרומות של 50 אלף שקל? גם לחודשהבא?המקורית

אם כבר, הוא היה צריך לפנות לגמח

השאלה היא אם הם יקבלו הלוואה כזו

ואם יש להם בכלל איך להחזיר

מתי מסתיים החוזה שלהם?

תוציאו את הדירה להשכרה קצת לפני. תכניסו אנשים לבית, ותודיעו להם על פינוי קצת לפני שיתארגנו על עצמם

 עם כל כאב הלב, את לא יכולה להרשות לעצמך שישארו שם לנצח

 

החוזה שלהם נגמר עוד חצי שנה בערך.אנונימית בהו"ל
אני רק חושבת לעצמידפני11

למה אתם חושבים שהם יראי שמים?

כי יש להם כיפה על הראש? כי יש לה מטפחת?


לצערי כיפה ומטפחת זה לא הוכחה ליראת שמים.

מכירה מישהו שהיה שואל: הוא רב דתי?


אל תבנו על זה שיחזירו לכם את הכסף כי יש להם כיסוי ראש


יש גם נבלים ברשות התורה.


לגופו של עניין, אם אני לא טועה עד שנה ממתי שהפסיקו לשלם חוקית אתם יכולים לתבוע מהם בבית משפט לצאת מהבית.

אחרי שנה יש להם חזקה כיוון שאתם לא דרשתם את שלכם, ולכן הייתי מנסה בדרכים אחרות- אולי לתבוע בדין תורה, אולי לדבר עם הרב שלו.


לא נעים אבל הייתי דורשת שיצאו מהבית עד סוף החודש אם לא מחזירים את כל הסכום.

לדעתי זה רק ילך ויחמיר והם לא יחזירו לכם את הכסף בכלל......

אל תחכו ותאמינו עוד רגע אחד.

מי ששילם עד עכשיו ימשיך לא לשלם. הם מנצלים את טוב הלב שלכם.

זאת דעתי הקטנה. אבל מנסיוני לצערי.

כל מילהלא מחוברת
מתייעצתבשורות משמחות

עם עוד' מה לעשות

מה החוק מציע לכם במקרה כזה.

אם יש לבעלך הרגשה לא נעימה לפנות משפחה גדולה כזו תציעי לו ללכת לרב ששניכם סומכים עליו ולעשות שאלת רב כי ממך זה נשמע מצב דיי מורכב, הרב צריך לשמוע את שני הצדדים גם שלך וגם של בעלך. 

אין להם ערבים?מאוהבת בילדי
למה אין להם מה לעשות חוקית? אפשר. אבל זה ארוךהמקורית

ומעיק

אפשר אולי הוצאה לפועל

אבל זה באמת עניין קשוח ומסובך

 

 

הוצאה לפועל זה רק אם נתנו צ׳קים דחויים מראשרינת 24

יש דרך נוספת אם הם שכירים- לקבל את הכסף ישירות מהמעסיק.

תנסו לפנות לעורך דין.


וכדאי מאד לדעת להבא לא להשכיר דירה אם לא מקבלים צ׳קים דחויים מראש! זה ממש ממש חשוב!

לא נכון. אולי הם חתמו חוזה וזה מספיק??המקורית
חוזה לא מספיק. חבל שאת סתם אומרת שזה לא נכון.רינת 24

החוק נותן יותר תמיכה לשוכרים (כדי שלא יזרקו לרחוב) מאשר לבעלי הדירות.


צריך לעשות מראש צעדים חשובים כדי לא להקלע למצב כזה:

1. לבחור שוכרים שיש להם תלושי משכורת מסודרים+ ערבים עם תלושי משכורת מסודרים.

2. לקחת צ׳קים דחויים מראש לכל התקופה.

3. יש חברות שנותנות מעין ביטוח (בתשלום)/ ערבות, למשל wecheck. אפשר מראש לגלגל את התשלום על השוכרים.

לא אמרתי שזה נכון בוודאות. תהיתי. זה לא בוודאותהמקורית

שזה מקרה אבוד בהכרח וחבל גם לייאש אותה

זה הנכס הפרטי שלה שהיא משלמת עליו משכנתא

אולי זה לא כזה פשוט, אבל לא יכול להיות שזה גם בלתי אפשרי 

אי אפשר חוקית להוציא אותם מהביתאמאשוני

לפי חוק הגנת הדייר, מניסיון.

יש דרכים לפעול אבל זה מאוד יקר וארוך ולא משתלם ולא יראו מזה בסוף את הכסף בכיס.

דרך הוצאה לפועל זה גם תהליך ארוך וגם בטוח יש גופים אחרים חזקים יותר שהדיירים חייבים להם כסף. אז התור שלהם לא יהיה בהתחלה.

וגם בסוף כשאין נכסים לעיקול אין איך לפרוע את החוב אז זה לא באמת עוזר..

גם כשיש משכורת ברובה המוחלט אסור לגעת.

בקיצור כשאין לאנשים כסף לשלם שכ"ד זה די אבוד.

זה לא שהם לא רוצים, אין להם.

מכירה את המצב הזה, הדבר הכי חשוב לעשות זה לא לתת לחוב להתנפח. אם מנסים לפנות אותם דרך פנייה לערכאות זה יכול לקחת שנים ולבינתיים החוב תופח ועולה.

עדיף לגרום להם לעזוב מרצונם כמה שיותר מהר.

^^^כמהה ליותר

נכון מאוד.

לצערי מניסיון של שני חברים שלנו שהיו באותו מצב, אין ממש מה לעשות, חוץ מליגרום להם איכשהו לצאת מרצונם.

מכירה אישית מישהו ששכר עו"ד ובית המשפט פסק לטובתבת מלך =)
המשכיר.


באו הוצאה לפועל הוציאו אותם מהדירה+ חויבו להביא למשכיר את הכסף+הוצאות בית משפט

מקרה שהיה כך היהשוקולד פרה.

לבעלי היתה דירה יחד עם גרושתו (היא קנתה אותה לכן לשון עבר).

לפני 3 שנים נכנס לשם שוכר,

שעל ההתחלה אמרתי לבעלי שהוא לא נשמע לי (כבר משיחת הטלפון).

בהתחלה שילם איזה כמה אלפים,

ומאז... דממה.

הדירה לא היתה ביישוב שלנו. ופשוט האיש לא משלם.

והדירה מוזנחת שאין דברים כאלה (בעלי הלך פעם לראות).

שיגענו אותו ואת עצמנו (כן, לקחתי על עצמי להיות תקיפה אתו ולא עזר לי. בדירה של בעלי וגרושתו... החיים מצחיקים לפעמים)

את הכסף לא ראינו.

החוב שלו צמח עד הסכום שכתבת ואפילו יותר.

פנינו גם לתביעות קטנות- זה גם הסתבך כי האיש פעם פה ופעם שם. התביעה לא הגיעה אליו.

כמה רבתי עם בעלי על זה גם.

היינו בתקופה לא טובה כלכלית (בעלי שילם מזונות גבוהים)

והרגשתי שהדבר הזה יושב עלינו ואוכל לנו כל חלקה טובה.


בקיצור,

את הכסף לא ראינו.


אז כמובן שלא המשכנו חוזה. זה חייב להיות ברור.

וספגנו את הטעות היקרה שעשינו (אגב, הוא הראה לכם תלושי משכורת? שלו ושל אשתו?

האם השכרתם את הדירה מראש בגלל מצווה ורצון לעזור?

מה היה שם מההתחלה?)


ו... שווה לך להיכנס לנושא אם את מרגישה שבעלך לא עושה כמו שהיית רוצה.

בתכל'ס מדובר רק בהשגת המספר וביכולת שלך להגיד בתקיפות עד מתי אתם רוצים את הכסף.

אגב, יש מצב שלדבר עם האישה יותר יעזור.


אבל שימו לב שיש מצב שהם יגידו לכם כן כן, הכסף יגיע והוא לא יגיע.

אז מכתב מעו"ד + תביעה בתביעות קטנות.


האמת? גם אני מרחמת,

וזה מאוד קשה לנהוג ככה במידת הדין.

אבל לפעמים זה הדבר היחיד שגואם לדינוי בפועל.

אולי כשיראו שאתם הולכים לתביעות קטנות, הם לפחות יתנו משהו, עוד לפני הדיון בפועל.


וכמובן שגם הייתי מגיעה לשם פיזית לבדוק את מצב הנכס.

12 ילדים זה המון. אם אין תחזוקה שוטפת ברמה טובה, יכול ממש להיגרם נזק לדירה.


ואגב, כשיש תקלות במים, במזגן וכו, הם באים אליכם?

וואי, איזה מעצבן זה!!אנונימית בהו"ל

האמת היא שביום שישי התקשרתי לאשתו והרגשתי ממש לא נעים, אז אמרתי לה שזה לא בסדר ושאנחנו חייבים את הכסף, אבל לא העזתי לדבר בחריפות.

 

בעלי היה לפני פחות משנה בדירה והוא אמר שהיא נראית בסדר.

 

ובבעיות בדירה אנחנו מטפלים. אמרתי לבעלי שלא נטפל בזה עד שהם ישלמו, אז הוא אמר "אני לא משאיר משפחה עם נזילה בבית".

ואני לא יודעת לגבי תלושי משכורת. בעלי טיפל בהכולאנונימית בהו"ל

מולם.

 

 

מילא לא לזרוק אותם לרחובשירה_11

מבינה את ההרגשה

אבל לא להשאיר משפחה עם נזילה בבית, הם לא ימותו מזה וגם לא ירעבו

אם זו ההתנהלות שלו אז הדירה הזו חד משמעית גמ"ח

והכסף לא יגיע

 

צריך לשנות סוויץ'

 

חס וחלילה!! בעז"ה יגיע! אל תלחיצי אותי...אנונימית בהו"ל
את ובעלך מקסימיםשוקולד פרה.

ממש.

היכולת שלך לדבר בהגינות עם האישה, למרות כל מה שאת עוברת מולם בחודשים האחרונים- זה שאפו אמיתי.

תראי, תביעות קטנות זה עד 40 אלף אם אני לא טועה.

או משהו באזור הזה.

ככה ששווה להתחיל תהליך מעכשיו.

להודיע להם שאם עד התאריך הזה והזה הם לא ישלמו לפחוץ x מהסכום,

אתם תפתחו בהליך תביעות קטנות.


אני די בטוחה שזה ילחיץ אותם ושהם יקחו אתכם השרבה יותר ברצינות.

אתם פשוט צריכים לגרום להם להבין שאתם הראשונים בתןר בתשלומי חובות (כי בהחלט יכול להיות שיש חובות נוספים למוסדות לימוד וכו').


ו.... כן.

הייתי אומרת לבעלי שאני מעריצה אותו על מידת החסד הזו,

אז הןא יכול להמשיך ולדאוג להם לתיקונים וכאלה כמידת החסד,

אבל אני בינתיים מידת הדין, ולכן אני אפעל כדי שנראה את הכסף.


בקיצור,

לגרום לבעלך לשנות גישה זה יבזבז לך זמן וכוח.

בינתיים נסו להגיע לפשרה.

ואולי זה ידרוש ממך לחפש עו"ד ולפתוח תביעה בתביעות קטנות (עשיתי את זה בזמנו, בדירה של בעלי וגרושתו).


זה הכי מעצבן שיש. צודקת.

ועם זאת,

יש לי מן מחשבה שאומרת, שכשאדם מוחל על כספו, מי יודע על מה מוחלים לו מנגד?

סבתא שלי, שתהיה בריאה, יש לה נכס בירושלים, והיא לא לחצה על תשלומים.

חודשים שלא שילמו לה והיא מחלה.

ומדובר באישה בולדוזר ולא פראיירית.

אבל... לא דומה מצב של משפחה עם ילדים, למצב של סבתא.

רק שאני תמיד הערכתי אותה על הנתינה הזאת ולכן יכולתי לספוג את ההפסד של הכסף 

איזו צדיקה סבתא שלך!אנונימית בהו"ל
הם לא יישארו עם נזילהיראת גאולה
הם יתקנו אותה על חשבונם, יראו לכם קבלה, ותקזזו את זה מסכום החוב.
בחוזה השכרת דירה, מחתימים גם ערבים. מלבד צ׳קיםאחת מכאן
דחויים + צ׳ק ביטחון שלוקחים.


מה עם להפעיל את הערבים?

אני צריכה לשאול את בעלי אם החתמנו ערבים.אנונימית בהו"ל

אבל לא בא לי שזה יהפוך לעוד מריבה.

על מנת שזה לא יהפוך למריבהאמאשוני

הדגש הוא על מבט קדימה.

מה שהיה היה.

עכשיו את רוצה לדעת כדי לפעול בעתיד.

כל עוד ההסתכלות היא אחורה- מה עשית ומה לא עשית, כל שאלה כזאת תטמון בחובה אשמה

ולכן היא יפעל מתוך מגננה ושלום למריבה.


תשבי, תסבירי לו, דברי איתו,

תתחילי מכל הדברים הטובים שהוא עשה בקשר לנושא (נגיד עצם זה שיש לו/ לכם דירה והוא מנסה לקבל הכנסה פאסיבית, או שהוא עד היום טיפל לבד ובטוח זה מלא כאב ראש ולא נעים)

תגידי לו שאת מרגישה שהנושא נהיה מדי מורכב כדי שרק אחד יטפל ואת רוצה גם לקחת חלק כי שניים זה יותר מאחד וכו וכו.

תחליטו שלמרות שזה טריגר מטורף אתם מנסים שכל שיחה וכל דיבור בנושא יהיה בצורה לא מאשימה אלא מקדמת.

אפשר נגיד לעשות משחק שכל פעם שמישהו נופל לאשמה או מרים את הקול על השני הוא למחרת מדרג מ1-5 כמה הוא היה לא בסדר בביקורת שלו והוא צריך לפצות את השני לפי מחירון מוסכם.

נגיד 1 זה נשיקה או פתק סליחה ו5 זה ארוחת ערב שחיתות או דברים שווי ערך לזה...

ככה גם כשיהיו מריבות תדעו לצאת מזה.

כי כשמנסים ממש לא לריב או שלא מצליחים לקדם כי מפחדים לעשות צעדים או שבסוף הכל מצטבר זזה גם לא טוב.

את ממש צודקת. תודה!אנונימית בהו"ל

רעיונות מעולים.

לא נראה לי שהם החתימו ערבים אם צ'ק בטחון לא לקחוהמקורית
צ׳ק יכול לחזור מחוסר כיסוי, צ׳ק אפשר בקלות לבטל.אחת מכאן
(ואז עוברים לגבייה דרך הוצאה לפועל). 
כדאי להתיעץ עם עו"דמקרמה

קודם כל להבין איפה אתם עומדים

האם יש צק ביטחון?

האם הם משלמים ארנונה/מים/חשמל? וזה לא חובות שגם נרשמים על שמכם?

האם יש ערבים?

האם הם מוגנים בחוג הגנת הדייר?


ואחרי שיהיו לכם את התשובות- לחשוב איפה מתחיל החסד שלכם- אם בכלל


אתם עלולים למצוא את עצמכם במצב ממש בעייתי

נכון, תודה. וואלה, לא בא לי לתרום להם כסף!!אנונימית בהו"ל
וגם להבא-מקרמה

להכין חוזה שמבהיר את כל הנ"ל

(לנו לדוג יש יש גם צ'קים ביטחון לרשויות

גם תקים פתוחים לערבות השכר דירה

וגם ערבים שחתמו על החוזה ועל הצ'קים...)


החוזה מבהיר מראש את התנאים בכל סיטואציה


וגם- ביררנו מראש מה ההכנסות והאם הם יכולים לעמוד בתשלומים


כדאי לדבר איתם בהכי טכני- לשאול מה התוכניות שלהם?

מאיפה נם מתכננים להמציא סכום חודשי שכזה בשותף- עוד לפני  השלמת החוב רטרואקטיבי

בחוזה יש קנס על איחור בתשלום, עליו כבר ויתרנו.אנונימית בהו"ל
אפשר להציע משהו מכיוון אחר?בת 30

כשמרגישים שמגיעים למבוי סתום, ונתקעים באותו קיר שוב ושוב, ולא רואים מוצא, זה כנראה הזמן המתאים להרים עיניים למעלה ולזכור שמי שמפרנס אותכם ונתן לכם את הדירה הזו, הוא גם אחראי לפרנס את אותה משפחה שנמצאת גם היא במצב לא פשוט בכלל. 

זה הזמן להעביר לה' יתברך את הכפפה ולבקש ממנו שאיכשהו, כמו שרק הוא יודע, יסדר ת'עניינים לטובתכם ולטובתם.

(וכל זה לא סותר כמובן את העובדה שבדיעבד, אתם למדתם כמה לקחים מן הסתם מהסיפור הזה, ובפעם הבאה שתשכירו תדעו להימנע ממצבים כאלה) 

חודש אדר- שבו הכל מתהפך לטובה, וגם לכם יתהפך לטובה ואולי אפילו תראו בצורה ברורה איך הכל היה לטובה.

וואו, את ממש צודקת! תודה על התזכורת הזו...אנונימית בהו"ל

אמן על המשפט האחרון!

תודה על התגובה הזאת. ממש חיזקת את כולנו!אם_שמחה_הללויה
כי באמת כשיש מבוי סתום זה הזמן לזרוק את השכל ולפנות רק אליו שיסדר את הכח בצורה הטובה ביותר. לסמוך על השם, לסמוך על הבעל.
בת 30 זאת את???אחתפלוס

אני מתרגשת!!

איך חזרת פתאום?

אכן...בת 30

התנתקתי לפני מלא זמן...אבל לא מצאתי מקום טוב יותר לשאול שאלה כזו...

יואו איזה סרטדיאן ד.

אנחנו גם משכירים דירה ונראה לי זה הפחד הכי גדול של משכירים: ששוכרים לא ישלמו.

כי זה באמת מאוד בעייתי לפעול מולם ולהשיג את הכסף.

 

כמה דברים יש לי להגיד לך:

1. מציעה שבחתימת חוזה הקרובה, אם הם ירצו להמשיך לבקש שיקים מראש + שיק ערבות של גורם אחר

2. לפנות לרב ולשאול אותו אם לפחות בינתיים דמי השכירות שהם לא משלמים יכולים להיות כמו מעשרות שלכם.

ואז תוכלו לא לשלם מעשרותבתקופה הזו שיש לכם פחות הוצאות.

3. אל תהפכי בעיה כלכלית לבעיה של שלום בית. אם בעלך מטפל בזה שחררי!

וואי, זה פי מילון מהמעשרות שלנו. ההכנסות שלנואנונימית בהו"ל

נמוכות ממש.

בכללי אפשר גם לתת "הלוואה" למעשרותמישהי עם שאלה

שאם הסכום הזה לא יחזור זה יהיה המעשרות שלכם לשנה או השנים הקרובות כביכול.

כי בסוף זו כנראה משפחה ענייה שאפשר לתת לה מעשרות


מציאות קשה ומורכבות ממש, חיבוק ♥️

לדעתי, תפנו לעורך דיןפליונקה
ותתחילו להוציא אותם . זה לוקח הרבה זמן. את השכנים שלי כן הוציאו עם חמישה ילדים. צריך בית משפט וכמה צווים. 
מוסיפה שני דברים לגבי משהו שאמרו לךירושלמית במקור

1. כתבו לך על חוק הגנת הדייר אבל בחוזה שכירות נפוץ רגיל, מחריגים במפורש את תחולת החוק הזה (כלומר הוא לא יגן על הדייר);

2. אמרו שיהיה ארוך אבל הליך ייחודי *מהיר יחסית לאחרים* נקרא תביעה לפינוי מושכר וזה שונה מהליך רגיל.

בכל מקרה לפנות לעו"ד

נשמע שאת מבינה בזהשוקולד פרה.

האם יש דרך לקבל את הכסף מלבד תביעות קטנות? כי בתביעה רגילה שכר טרחת עו"ד לא שווה את הנזק

למה תביעות קטנות אם יש הליך ייחודי לזה?ירושלמית במקור

בשם שציינתי מעלה.

ועו"ד שמתעסק בפינוי מושכר יידע לתמחר עבודה לפי גובה השכירות, הם לא הראשונים שהשכד נמוך

אבל הוא יידע, אני לא מתעסקת בזה

כי גם אנחנו בזמנו פנינו לעו"דשוקולד פרה.

ואז התברר שהרבה יותר שווה לפנות לתביעות קטנות, כי שכר הטרחה של העו"ד יוצא יקר 

תלוי מה רוצים. אם רק כסף ולא פינוי זה משהו אחרירושלמית במקור
כן. כי חראם על כ"כ הרבה כסף שהולךשוקולד פרה.
יש אפשרות לדבר עם הרב של האיש?לא מחוברת

זה פשוט לא בסדר מה שהם עושים לכם. בסוף זה מגיע לאוכל ולמים שלכם. הם פשוט מכריחים אותכם להתמודד עם זה שלהם אין כסף. אני חושבת שכדאי לכם להסביר לו שזה גזל גמור על גבול הגנבה.

אמרו לך המון דברים טובים ונכונים.

מקווה בשבילכם שיגמר בקרוב. 

וואו מלא דברים בא לי להגיד לךחנוקה

גם טכנית אבל גם ברמה של מה ששאלת.

בעלי קצת דומה לבעלך.. גם עדין. יש לו לב טוב. זה מתנה מופלאה!! ואני ואת הראשונות שמרוויחות בזה. וגם אמון בסיסי בעולם- שלי שבור למדי לעומת בעלי שנקודת המוצא שלו כמו בעלך, אנשים בבסיסם הם יראי שמיים, לא יגנבו וכו.

אז דבר ראשון מבינה את התסכןל שלך. ואגיד לך שהרוגע שאת מקבלת מזה מחוץ לסיפור הנוכחי בחיים המשותפים שלכם- שווה המון כסף. באמת. זה מה שאני אומרת לעצמי בסיטואציות דומות.

דבר שני לדבר את זה בכנות ביננו. אנחנו עשינו שיחה בשלב מסוים שהובהר שאני ה'סוחרת' מבין שתינו. זה מצריך מיומנויות תקשורת מפותחות, זוגיות יציבה כדי שלא ירגיש מזה דפוק ובהתחלה היינו נופלים בזה הרבה כי כל נסיון שלי לקחת את המושכות לידיים אפלו לבקשתו היה נגמר בתחושת הקטנה שלו עי אשתו האסרטיבית... לקח לנו ממש זמן ללמוד את זה אבל בסופו של דבר גם הוא מרוויח לא רק כלכלית אלא שפנוי מהענינים הללו בשביל בעלי כל שיחה עם שוכר היתה עול נפשי כבד.. עכשיו זה ירד ממנו.

והוא מאזן אותי. מזכיר לי שבמידה שאדם מודד כך מודדים לו וכו..


לגבי הענין עצמו- אם אכן מדובר באנשים דתיים ועלה כמו שמצטייר, משפחה עם 12 ילדים.. בלי הכנסה מי יודע מה הם בבעיה. עכשיו אתם יכולים לנסות לפנות אותם, או לפנות לתביעות קטנות. תחנות הצדק טוחנות לאט, החוק מאד מגן על שוכרים... זה באמת נליכים מיאשים..

אבל אם כבר אתם במקום הטוב והחומל - אני הייתי פונה לקופת הצדקה השכונתית או יישובית, לא יודעת מה יש אצלכם.

חתמנו ערבות פעם ובסוף קופת הצדקה היא זו שהחזירה לנו מה שנאלצנו לשלם אמנם בפריסה איטית אבל בסוף החזירה, תביני שמי שלא משלם שכר דירה בהנחה הסבירה שנתן צקים והצקים שלו חוזרים מן הסתם החשבון שלו במצב מחריד... , ואציין שההחזר שקיבלנו נעשה אחרי פניה שלנו מצידנו לקופה. אמנם אנחנו לא פשטנו רגל אם היינו נאלצים לשלם את סכום הערבות הזה היינו במצב חמור.

את מתארת שאין לכם הרבה הכנסות, יש לכם הוצאות מהדירה משכנתא ותיקונים.. אם תמשיכו לספוג תצטרכו אתם להיתמך כלכלית. אין סיבה שתגיעו לשם..

יכןלה להגיד לך שחברה שיש לה משפחתון תמת וכל שנה לוקח חודשים עד שלכולם יש דרגות וכו אומרת להורים בתחילת שנה- לאף אחד מאיתנו אין יכולת לספוג את הסבסוד של המדינה. זה תקופה, היא זמנית. כל אחד מכם ייקח הלוואה קטנה כדי שאני לא אצטרך לקחת הלוואה גדולה. זא מצב שבו מציבים את הדברים על השולחן. ללכת לשוכרים לומר להם תשמעו, אין לכם מאיפה לשלם. תכף אנחנו נצטרך להחזיר לבנק את הדירה הזו כי אין לנו מאיפה לשלם את המשכנתא. כדי שנוכל לפתור את הבעיה אנחנו פונים לקופת הצדקה

חשוב לומר שלהרבה קופות יש גם כח זא לסדר להם פתרון דיור אחר... ובמובן מסוים לתת גם לכם את התמיכה שאתם זקוקים לה.

וואו, ממש חיזקת אותי!אנונימית בהו"ל

בעלי באמת מאמין בטוב ליבם, זה משגע אותי, אבל באמת יש לתכונה הזו יתרונות...

 

 

זה המון המון המוןאביול
אתם צריכים לפנות לדין תורה או לבית משפט על דבר כזה. אולי אם תאיימו עליהם בזה, הם ינסו להשלים את החוב
וואי מצב ממש ממש מתסכלתקומה

ומכעיס.


אני רוצה רגע להתייחס לנקודה שכתבת שהם יראי שמיים, כי נראה שזו נקודה משמעותית בהתסכלות שלכם שמשפיעה על ההתנהלות מולם.

בעיניי זה לא רלוונטי לסיפור בכלל.

אני הייתי מסתכלת על זה דרך המשקפיים של בחירה.


לכל אחד יש בחירה, ויש אחריות על התוצאות של הבחירות *שלו*.

הבחירה להביא 12 ילדים היא שלהם, ולכן גם האחריות לדאוג להם היא עליהם. זה לא נפל עליהם משמיים ביום אחד, וזה שיש כאלו שרואים בכך אידיאל, לא פותר אותם מאחריות. יכול להיות שהם מרגישים שמותר להם כביכול, בגלל האידיאל, אבל בעיניי זה עיוות מוסרי ואני בטוחה שזה לא לפי התורה.


מצד שני, גם לכם יש כאן בחירה, בחירה איך להתנהל מולם ועד כמה ללחוץ עליהם. וכאן מגיע הקושי הגדול, כי בינך לבין בעלך יש פער בעניין הזה וזה מוביל למתחים.

וכאן השאלה איך מתמודדים.

אני רואה שתי אופציות:

1. מישהו מכם מוותר (מכל הלב)

2. מגיעים לפשרה ביניכם בהתנהלות


אני יודעת שזה ממש מורכב, כי זה לא עוד סתם מתח, עניינים כלכליים הופכים את זה לקשה יותר לגישור.

אבל בסוף, זה עוד פער, אומנם גדול ומשמעותי, אבל הדרך לגשר עליו היא כמו כל פער.


וגם כאן יש בחירה, או שאת בוחרת להבין את הצד של בעלך, להעריך את המקום הטוב שממנו הוא מגיע וללכת איתו לגמרי, מתוך הבנה שזה אומר שאת הכסף לא תראו, אבל מתוך החלטה שיש ערכים אחרים שחשובים. זו בחירה לגיטימית, שיש בה הרבה אור וראיית הטוב בבעלך ובסביבה, אבל כמובן שיש לה מחירים שהראשי שבהם הוא המחיר הכלכלי. ולכן היא מתאימה רק אם את מסוגלת לזה בלב שלם ממש.


מצד שני, זה גם ממש בסדר להחליט שההתנהלות הזו לא מקובלת עלייך. שהוויתור הכלכלי כאן כבד עלייך, שאת רואה בהתנהגות של השוכרים עוול מוסרי או כל סיבה אחרת שבגללה את חושבת שנכון לשנות את ההתנהלות מולם. ואז הפתרון הוא לדבר, לדבר, לדבר. לשקף לבעלך מה *את* מרגישה. מה חשוב *לך*. לא מתוך ביקורת על ההתנהלות שלו, להיפך. אפשר אפילו לפרגן על הטוב שאת רואה באיך שהוא בוחר להתנהל. ועדיין לשקף מה את מרגישה ורוצה. זה לא פתרון קסם, וזה לא אומר שיימצא פתרון מיידי לבעיה מול השוכרים, אבל אני כן חושבת שדיבור על הדברים מתוך כבוד והערכה אחד לשני, עוזרים לנקות את המרחב הזוגי, והרבה פעמים מאפשרים לנו להגיע לפתרון יחד, במקום להיות בעימות תמידי אחד מול השני

את ממש צודקת, תודה על התגובה המושקעת!אנונימית בהו"ל

ממש קשה לחשוב על לוותר על הכסף הזה... זה המון כסף...

בעלי עדיין פגוע מאיך שדיברתי אליו אתמול.

הוא רוצה שאני אסמוך עליו ושאני אבין שאין לו מה לעשות בסיטואציה (כי הוא לא מסכים לפתרונות שאני מציעה, שפוגעים בשוכרים.)

עזבי כרגע את ההתנצחויות בניכםמקרמה

והחלטה מה עושים מולם בהמשך.


קודם כל צריך להגיע להבנה של שסיטואציה במלואה

איך זה משפיע עליכם ומה ההשלכות.


זה בסדר גם להחליט שאתם עושים איתם חסד ונותנים להם עוד מרחב נשימה


אבל אתם צריכים לצאת מנק הנחה שהמצב לא ישתנה אם לא תשנו התנהלות- ולשאול את עצמכם כמה שאלות

האם אתם יכולים לחיית בלי ההכנסה הזו?

לא מה שכבר איבדתם... אלא הכספים העתידיים עד סוף החוזה

איך זה ישפיע על המצב הכלכלי שלכם?- זה משהו שאתם יכולים לעמוד בו?


עד מתי יש לכם את היכולת לתת להם מרחב נשימה-

מה בעלך מציעה לתווך הרחוק- מה התוכנית שלו- מעבר ל'תסמכי עלי'


האם אתם מוגנים בתום החוזה?

האם אתם מוגנים מול הרשויות (חשמל, מים, גז?- כי אם לא- הם לא יהססו לפנות להוצאה לפועל כלפיכם)

אבל זה של שניכםאביול
זה לא רק של בעלך. גם את פה בתמונה. ובעלך צריך להבין שצריך לעבור לצעד הבא, אין מה לעשות... 
הי יקרהממשיכה לחלום

ממש כואב לקרוא את הסיפור שלך

אני ממליצה ממש ליווי של רב

ככה לא תרגישו שאתם לא בסדר כלפי המשפחה הזאת

והצדק של התורה הוא אלוקי

המון בהצלחה

ע"ש מי חשבון המים, ארנונה, חשמל וגז?מהלכת בדרכה
מקווה לטובתכם שזה ע"ש השוכר כי אם זה עדיין על שמכם הבור שחכם כנראה הרבה יותר גדול מה- 42,000 ש"ח של שכר הדירה. 
אוי ווי, לא חשבתי על זה... אני אשאל את בעלי...אנונימית בהו"ל
זה נושא מבאס ולא צודק!נוניש

לא קראתי את כל התגובות.

להורים שלי ולאחותי זה גם קרה עם אנשים יראי שמיים שהיו נראים צדיקים ומבתים מוכרים וטובים.


לצערנו גם עם צ'קים דחויים וערבים וכל מה שתעשי החוק להגנת הדייר חזק מאוד ולא הוגן כלפי המשכיר


העצה שלי ומעוד סיפורים שאני מכירה זה לנסות בכל דרך להוציא אותם מהדירה.


את הכסף הלוואי ותראו יום אחד אבל לפחות שזה לא ימשיך. זה לא גמ"ח או טובה קטנה. זה כלכלת המשפחה שלכם ועסק לכל דבר. את תרומות הצדקה שלכם זכותכם לבחור למי וכמה לתרום-אף אחד לא יכול להכריח אתכם וזה לא הסיפור.


זה קשה מאוד ולא פשוט במיוחד שזה משפחה וילדים.ליווי הלכתי ומקצועי יכול מאוד לעזור.


המון בהצלחה ומתפללת שזה יהיה מאחוריכם ושתראו את הכסף. המון כוחות!!!

אמן!! תודה רבה! בעלי לא מוכן לסלק משפחה עם ילדים..אנונימית בהו"ל

וגם ממה שהבנתי מפה זה לא כזה פשוט...

אולי באמת ליווי הלכתי יעזור לבעלי.

לכן לדעתי כדאי שתהיו בליווי של רבממשיכה לחלום
ברגע שזו דעת התורה בעלך ירגיש שהוא עושה את הדבר הנכון
היי, בעלי מתמחהשוקולד פרה.

בעריכת דין, ומבין בהוצל"פ.

הוא אמר לי שהדרך הכי טובה ויעילה בבילכם היא לפנות ישירות להוצל"פ עם החוזה שיש ברשותכם.

תצטרכו לתת תצהיר, ואז למסור את התביעה למשכירים.

אם הם לא יגיבו תוך x זמן אז ייפתח תיק וככה תוכלו לגבות.

הם יוכלו לדרוש להעביר את זה לביהמ"ש.


האיום בהוצל"פ אמור להספיק כדי שהם יתארגנו על הכסף, או לפחות על חלקו.

מה גם שבהוצ"ל יש ריביות.


בקיצור, שווה להזהיר אותם שאתם חושבים בכיוון.

זה, באמת בהנחה שאת ובעלך הגעתם לשוקת שבורה והשוכרים מתעקשים לא לשלם.

אבל אז הם יישארו עוד חצי שנה בדירהירושלמית במקור
וזה סכום נוסף שגם אותו לא ישלמו.


שיתייעצו האם אפשר הוצלפ במקביל לתביעה לפינוי מושכר

זאת הבעיה בהייעצות עם עו"דאמאשוני

הולכים על הדרך הפורמלית והארוכה שלבנתיים מחמירה את הנזקים.

מה גם שברגע שיגידו להם את המילים "הוצל"פ" או עו"ד, גם הם יתייעצו עם עו"ד ויבינו שהזמן והחוק משחקים לטובתם.

למי שאין כסף, הוצל"פ זה לא איום.

הרבה יותר עדיף לומר שסבתא באה לגור בבית הזה וזה מנוי וגמור ולהתחיל התאמות של הבית.

לקבוע עובדה בשטח שעוד חודשיים מהיום היא נכנסת.

לבוא למדוד בשביל להזמין ריהוט, לשלוח כל מיני אנשים שיכנסו לבדוק התאמות,

לזרז אותם בכל דרך להבין שרציניים לגבי הפינוי שלהם..

חוץ מלהוציא להם את החפצים שלהם מהבית ולהחליף צילינדר שזה אסור בחוק, לעשות הכל כדי לגרום להם לצאת מיוזמתם בלי עו"ד ובלי פנייה לערכאות בשלב הראשון. אם יש עו"ד בתמונה זה יותר מסובך כי אף עו"ד לא יסכים להתלכלך על זה.

רק אם הם מתעקשים ושום דבר לא עוזר, רק אז אין מה להפסיד מלפנות לעו"ד ולעבור בדרך הפורמלית והארוכה.

ההוצאה לפועל היא לא איום כלכלי אוליהמקורית

אבל הם רשאים להיכנס לנכס ולפנות אותו מיושביו אם יש פסק דין.

וזה מה שהפותחת מכוונת אליו

אז אולי זה לא כזה מיותר

אני בעד מה שהצעת. לא יודעת אן הם ישתפו פעולה

מה פירוש? יש חוזהשוקולד פרה.

אין לבעל הבית יכולת להגיד לי להתפנות כי סבתא שלו... אא"כ יש סעיף מיוחד בחוזה על כך.

ובפניה להוצל"פ אין צורך בעו"ד, לפחות בהתחלה.

הם פונים עם החוזה וזהו. 

ולא הבנתי למה השוכרים יחשבו שפניה להוצל"פ זה לטובתם? א. הוצל"פ גוף מפחיד מאוד ב. יש ריביות מצטברות\

גם השוכרים מפרים חוזה בזה שהם לא משלמיםאמאשוני

יש את השיח בין השוכר למשכיר,

ויש את השיח המשפטי.

השיח המשפטי הוא ארוך ויקר ובהתחלה הוא לטובת השוכר כי אי אפשר לפנות אותם מהבית בקלות.

השיח בין השוכר למשכיר, בד"כ היד של המשכיר על העליונה.

חייבים לו כסף, זה הנכס שלו. הוא יכול לנסות להפעיל לחץ שהשוכר לא ירצה את הכאב ראש הזה ויעדיף לפנות את הבית ולמצוא פתרון מגורים חלופי כמה שיותר מהר לפני שהוא יבין שחוק הגנת הדייר לטובתו.

ברגע שהשוכר יבין שאין לבעל הבית כלים אפקטיביים להוציא אותו במהירות, הוא לא ימהר לעזוב.

כל עוד הוא לא יודע, אפשר לנצל את חוסר הידע הזה כדי לגרום לו לצאת.

אם המשכיר אומר לשוכר "התייעצתי עם עו"ד והוא אמר ש.." אז גם השוכר יתייעץ עם עו"ד ויבין שהוא יכול לגור עוד שנים בדירה ואין לו מה להפסיד בשלב הזה.

אני לא באה בטענות לעו"ד או משהו, זה החוק והמשכירים יוצאים מופסדים מזה.

אבל אני חושבת שיש הבדל בין פינוי מושכרהמקורית

על הפרת חוזה למשל - הכניס כלב בניגוד לחוזה

לבין אי תשלום בכלל

אני מאמינה שמתייחסים לזה אחרת. מקווה לפחות. בשביל יש אפשרות לפסק דין.

אין מצב ששוכר שלא משלם תקופה ארוכה יגור בחינם ע'ח מישהו אחר

עובדה, גם פולשים לדירות עמידר מפנים

אבל מאיפה הנחת יסוד שלךפליונקה

ששוכרים לא יתייעצו עם עורך דין כבר בשלב הזה ? רב הסיכויים שהם לא עושים את זה פעם ראשונה ויודעים טוב מאוד מה הם עושים. פשוט לא יפתחו דלת למי שהם לא רוצים וזהו.

בשביל זה יש הוצאה לפועל שמפנים גם בכחהמקורית

אם יש פסק דין.

והאמת שאם הם עושים את זה שוב ושוב, זה עצוב.

מסכנים אם אין להם ברירה כביכול, אבל בשביל זה יש סיוע בד"כ מטעם המדינה וזכאות לדיור ציבורי. גם אם זה מקרה הומניטרי כביכול, זה לא הוגן כלפי בעלי הדירות


לפותחת אציע לפעם הבאה לדבר עם בעל הדירה הקודמת אם יש. לוודא שלא מדובר בשוכרים בעייתיים ושהם משלמים בזמן.

צ'קים מראש כמובן

לדרוש תלושים, הכנסה מסודרת שתראה על יכולת עמידה בתשלומים.

צ'ק בטחון. וערבים.


זו רשימת הדרישות שהייתי עושה לי אם הייתה לי דירה בבעלותי להשכיר. לא פחות.

האמת שאת צודקת. אצלנו בעיר זה ידועאנונימית בהו"ל

ששוכרים עוברים ראיון אצל בעלי הדירות ושיש סלקציה. והדירות פה לא זולות בכלל. מינימום 4000 שח ליחידה מעפנה.אולמ מרתף אפשר למצוא בפחות. ויש תור ארוך על כל דירה,באים בקבוצות.

והאמת שיש סיבה. לפנות דיירים זה תהליך ארוך שכרוך בהרבה אי נעימויות ועוגמת נפש. אם אפשר לנסות להימנע מזה מראש, זה עדיף.

לא מן הנמנע שהרבה זוגות רוצים פשוט מקום לגור בו, אבל על דייר אחד לא בסדר משתנה כל התפיסה על שוכרים.


אצל ההורים שלי שהשכירו לרופא, וגם לסטודנטים, היו המון בעיות גם מבחינת תשלומים וגם כאן מבחינת תחזוקת הדירה. זה היה לפני שנים אבל עד היום אני זוכרת שבגלל חוב על התשלום אבא שלי נכנס לדירה והחרים להם את הפלייסטיישן עד שישלמו (אז זה היה שווה ערך לתשלום על שכ"ד וזה באמת עבד.לא היה עובר חלק בימינו 😅) ובסוף גם היה צריך לעשות בה המון שיפוצים בגלל נזקים שעשו אז הם השאירו אותה ריקה כמה שנים


וגם לנו יצא לנו להשכיר את הדירה שלנו לפני שנכנסנו אליה כי רצינו לחסוך לשיפוץ של מטבח שירותים והחלפת ריצוף, והכלב של בעלי הדירה אכל לי את כל התריסים בחלון של המרפסת. הם לא הציעו להחליף אותם כמובן. היו גם בעיות אחרות ובסוף רק חיכינו שיגמר החוזה וייצאו. זה היה ממש כאב ראש

אני מקווה שהדיון פה הוא לתועלתשוקולד פרה.

כדי שהפותחת תרוויח מזה משהו.

 

הרבה יותר קל להגיד לשוכרים "תשמעו, אני הולך עם החוזה להוצל"פ ואני מתחיל שם הליך"

מאשר להתפתל עם "סבתא שלי צריכה את הדירה חודש הבא".

למה?

כי מה שהדייר מבין זה את החוזה+ העובדה שהוא בבעיה שהוא לא משלם.

ברגע שתתחילי להמציא לו סיפורים ולבנות סביב זה הצגה- הוא לא יבין איך זה אפשרי מבחינת החוזה.

ולכן ברגע שהוא יגיד "זה לא כתוב בחוזה\את מפרה את החוזה"

מה תגידי לו? את עניין הכסף. שהוא הפר את החוזה בכך שלא שילם. והופ,  שובחזרנו לנושא הכספי. אז בשביל מה היה צריך את סיפור המסגרת? לא היה צריך.

 

הוצל"פ זה גוף מאיים. מאוד.

הוא מיידי. הוא מחייב. הוא צובר ריביות.

 

ואין צורך בעו"ד כדי לפנות לשם (לפחות לא בהתחלה).

תחשבי מה זה שאת מקבלת הביתה תביעה של הוצל"פ. אף אדם לא נשאר אדיש לזה.

ואני ממש לא חושבת שהם עכשיו יתחילו לקחת שירותי עו"ד, אם אפילו תשלום של חודש שכ"ד זה גבוה להם.

 

בקיצור, בעיניי לפחות,

פניה להוצל"פ היא קיצור דרך, ולא הארכת דרך.

אבל יש בזה צד 'אכזרי', ולכן לא בטוח לי שהיא ובעלה יהיו בקטע.

 

שכל אחת תעשה כפי שהיא רואה לנכוןאמאשוני

למען גילוי נאות אציין שאני מדברת מניסיון בפועל של פינוי שוכרים באמצעות צו שלקח שנתיים וחצי וגם זה רק לאחר שנמצא דיור ציבורי, למול פינוי "מרצון" באסרטיביות שלקח חודשיים מתחילת הליך הפינוי לאחר ארבע חודשי חוב.

סה"כ בפעם השניה הצטבר חוב של שישה חודשים ששולם באופן חלקי והנזק היה משמעותית יותר קטן מהפינוי הראשון שהיה מתיש ויקר.

תחשבי רק מה זה עלול לעשות לזוגיות ולביטחון הכלכלי סאגה כזאת.

עדיף לסיים עם המגורים של הדיירים האלה כמה שיותר מהר ואח"כ לטפל בחוב בנפרד.


לא צריך להתפתל,

אלא לומר אתם לא משלמים, יש לי שוכר/ קרוב משפחה שייכנס לדירה בתאריך x.

יש לכם זמן עד אז למצוא מגורים חלופיים.

כשיתחילו להיכנס להם לבית נותני שירותים לקראת הכנת הדירה להחלפה הלחץ יעבור אליהם, הם יבינו שאם הם לא רוצים לחיות ברחוב הם צריכים לחפש מגורים חלופיים ולהשקיע את האנרגיה שם, וזאת המטרה.

לפעמים בתוך תוכנו יש איזשהו חששדיאט ספרייט

שאם אני אשנה משהו עכשיו, אני אפסיד את מה שהם כבר חייבים לי.

זה קרה לי פעם כשלא שילמו לי שכר.

פחדתי שאם אתפטר אפסיד את מה שכבר חייבים לי.

בסוף המעסיק פשט את הרגל והפסדתי יותר ממה שתיכננתי.  הדבר הנכון לעשות לדעתי, הוא לחשוב שמה שכבר הפסדתי- הפסדתי וכרגע אני מתעסקת רק בלא להפסיד עוד. 

בדיוקקדפני11
כתבת מדוייק
מעסיק שפושט רגל - יש דרך לקבל כסף מביטוח לאומיהמקורית

לא את כולו אולי, אבל יש דרך

מכירה מקרוב

תלוי בכמה פרמטרים

פה זה שונה והכסף צריך לבוא מהם

אבל ההסתכלות הזו מאוד נכונה בעיניי, שלא להפסיד עוד

את חושבת כך? הבעיה היאדיאט ספרייט

שבתחילה המעסיק לא פשט את הרגל רשמית,

אלא רק נעלם.

בזמן הזה לא הצלחנו לקבל פתרונות מהרשויות.

אני יודעת שאח"כ הוא פשט רגל חוקית אבל החיים התגלגלו וכבר לא התעסקתי בזה.

הלוואי שאת צודקת ואפשר לקבל בדיעבד.

אני אנסה לבדוק מול הביטוח הלאומי.

בואי נגיד שהכסף הזה ממש לא יזיק לי. 

לא חושבת,יודעת. תבדקי אם רלוונטי לך קישור בפניםהמקורית

פיצויים לעובדים במקרה של פירוק או פשיטת רגל של המעסיק לפני 15.09.2019

 

https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%97%D7%93%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%9F_(%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%A8%D7%92%D7%9C)_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A1%D7%99%D7%A7_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99_15.09.2019
 

לאבא שלי שילמו לפני כמה שנים

הקישחר השני הוא לאחרי 2019 מופיע גם בתוך הקישחר הראשון אם לא נפתח לך

וואי ממש תודה שחיפשת בשבילי. נראה שזה ממש רלוונטידיאט ספרייט
לי. תודה רבה! 
באהבה מאמי המקורית
אפשר להציע משהו?טל..

דבר ראשון כל הכבוד לך וכל הכבוד לבעלך! להשאר עם חמלה כלפי השוכרים למרות החוב שהם חייבים לכם זו מדרגה מאוד גבוהה.

 

אני מסכימה איתך שכן צריך לעשות משהו, כמו שכתבו פה לפני - שלא אתם ח"ו תגיעו למצב כלכלי לא טוב בעקבות זה, ובכלל, זה כסף שמגיע לכם ביושר.

אז מעבר להבהיר את זה לשוכרים, אולי אפשר לחשוב על דרכים לעזור להם לצאת מהמצב הכלכלי הקשה שלהם? להפעיל אנשים שידאגו להם ויעזרו להם.

למשל, לפנות לרב השכונה בו הם גרים ולספר על המצב שלהם, לקופת צדקה השכונתית/העירונית, 

לעזור להם למצוא עבודה/עבודה רווחית - לכוון אותם לשם , להציע להם ליווי של פעמונים/מקימי, מיצוי זכויות.

זה לא סותר לדרוש את המגיע לכם, אבל לפעמים כשאנשים טובעים צריך לזרוק להם גלגל הצלה מבחוץ. 

זה מסוג הדברים שנראה לי עדיף דרך אנשים אחרים כמו רב השכונה/עסקנים וכדומה, כדי שאתם לא תתערבבו עם זה, וכן תדעו שצריכים לקבל את הכסף שלכם, אבל זה דבר שאם אף אחד לא עוזר להם זה חשוב לעשות.

 

צרם לי לקרוא חלק מהתגובותשיח סוד

לפותחת- זה כבר סכום גדול, שבא על חשבונך, לדעתי לסיים איתם חוזה… לא להעיף לרחוב ;) כי זה כבר לא פייר. אם הם במצב כזה כנראה שהם צריכים לחפש מיקום אחר מחיר אחר… חבל שתפסידי עם כל הכאב שבזה. אבל זה לא שכר דירה של חודש חודשיים … זה 40 אלף!


לגבי למי להשכיר למי לא-

לא פייר להסתכל על מספר ילדים. ההורים שלי למשל מבוגרים ואין להם דירה משלהם כי הם עלו לארץ בגיל מאוחר ואין, עבדו קשה ודירה לא השיגו. עכשיו משקיעים בנו…

בקיצור הם כל שנתיים עוברים דירה וכל פעם מסתכלים עליהם עקום. הם משלמים והכל אבל לא יודעת, יש פה הרבה אנטי דת.

בקיצןר נראה שבעלי דירות עפים על עצמם יותר מידי עם מליון ואחת בקשות והוכחות!!! (לא מדברת על תלוש וערבים שזה מקובל לגמרי) ממש חודרים לפרטיות. ואלו שמשכירים הם כאילו עניים ומסכנים . לא אוהבת את זה.

עוד רעיוןהמקורית

הייתי עובדת עליהם שהדירה נמכרה כי אתם לא עומדים בהוצאות

מכניסה מכרים שיבואו לראות את הדירה ומודיעה שהדירה נמכרה

מתאריך x הדירה צריכה להיות מפונה

אם יש לך חברה טובה/ קרובת משפחה שיכולה להיות 'בעלת הדירה' במקומך ולבקש מהם לפנות, אולי זה יעבוד.

השאלה אם הם ימרחו גם אותה..

אני משתגעת מהתמימות של בעלי!!!אנונימית בהו"ל

אתמול דיברתי איתו, הוא אמר: "השוכר לא נשמע לי כמו אדם שקרן. הוא בטח יחזיר את הכסף."

אני: "הוא לא שילם כל כך הרבה זמן, איך פתאום הוא ישלם?!"

בעלי: "אם היה לך חוב יש מצב שלא היית מחזירה אותו? בן אדם שיש לו חוב מחזיר אותו."

 

ארררררררררררר מה זו התמימות הזו?!?!?!

 

היום השוכר אמר שהוא טס שבוע הבא לחו"ל להשיג כסף (הוא כבר עשה את זה כמה פעמים, אז לא מפחדת שהוא הולך לברוח, אבל בפעמים הקודמות הוא חזר ולא שילם.)

 

בקיצור, אני החלטתי שעדיף לי להרפות מזה ולהפסיק לריב עם בעלי.

 

תברכו אותי שהכסף יגיע אמן........

את הכסף שהוא אמר שהוא ישיג השבוע הוא לא השיג בסוף.אנונימית בהו"ל

מפתיע

למה בעלך מתנגד שתיכנסי לתמונה?שוקולד פרה.
תקשיבי זה לא נשמע שהוא בקטע להחזיר.לא מחוברת

נשמע שהוא ממש מנצל את הטוב לב שלכם.

אני חושבת שבעלך צריך להתעורר מה יקרה שהוא יהיה חייב לכם 100 אלף? אין מצב הוא מחזיר סכום כזה

אם לא תלחיצי אותו הוא לא יעשה כלום.

אוף ממש מכעיס המצב הזה

ממושדפני11אחרונה

קודם כל טוב שהחלטת לא לריב על זה עם בעלך.

זה החלטה ממש חכמה ואולי הכי.

שום דבר לכמעט לא שווה מריבות, בטח לא איש גנב אחד כזה.

מה שכן, בעלך באמת תמים....

זה מתנה. זה כיף ביומיום לחיות עם אדם כזה.

זה רק מבאס כשזה מגיע במקרה קיצון כמו עכשיו.


מציעה לך בנחת לדבר איתו, לספר לו על מקרים ששמעת (הנה סיפרנו לך פה) על אנשים שהיו נראים ונחשבים כדתיים שעשו דברים נוראיים (את יכולה לפרט גם מתחומים אחרים- פגיעות מיניות, הלבנת הון, גזל בעבודה) ולשאול- אתה היית עושה דבר כזה? אתה היית חושב שפלוי אלמוני יעשה מעשים כאלו נוראיים?


התשובה היא לא! כי אנחנו משווים אל עצמנו, שזו מתנה נפלאה כי היא נותנת לנו אמון בטוב, אמון בוב של האנשים, בטוב של העולם. הרבה יותר אפשר לצמוח ולהצליח להתקדם עם תפיסה אופטימית על המציאות.


ויחד עם זה,יש יצר הרע. ויש גם סתם אנשים שמתנהגים לא בסדר סתם כי זה נוח להם/לא אכפת להם.


ואז הייתי שואלת אותו (את בעלך הכוונה)

ומה יקרה אם הוא לא יחזיר?

או- עד מתי היית נותן לו צ'אנס? לנצח? עד שיגמר לכם הכסף?

קצת מותחת לקיצוניות השניה כדי לנסות להבין ממנו האם יש לו איזה גבול ששם הוא יגיד, זהו זה.


ככה הייתי מנסה לעורר אותו למודעות ולשליטה על המצב שקורה.


מבחינתי זה סבבה שיגיד לי, עד מאה אלף אני נותן צאנס, מעבר אני... כי הוא מציב גבול.

כי הוא נותן אופציה ליום שאחרי.

כי הוא חושב בכלל על אפשרות כזאת ולא טומן את הראש בחול.

כי הוא לוקח בחשבון שאולי אולי יש מצב שהכסף לעולם לא יחזור והוא מוכן לסיכון הזה ולוקח אותו בחשבון.

מבחינתי זה החלק החשוב.


שלא יתעורר על עצמו יום אחד עם הפסד של חצי מליון ויאכל את הלב איפה הייתי. זה כאישה חשוב לי. כחלק מלקיחת האחריות המשיתפת של שנינו על דברים הנוגעים לשנינו. שבנאדם לוקח בחשבון את ההשלכות של החלטות/חוסר ההחלטות בנושאים מסויימים.


זה נותן בעיני יכולת רווחה והרגעות לשני הצדדים.

כששנינו מבינים את ההשלכות האפשריות ומוכנים לקחת אותם- זה מרגיע.


בהצלחה רבה!

מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל

הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.

אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק

הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.

אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם

רק שהם לא😂

אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)

והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ

וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו

הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם

ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים

שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי

ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…

אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)

בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!

והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)

יצא מבולגן

לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…

ה' יעזור…

אל תרגישי ככה בכללאמאשוני

ואני אומרת את זה כאשת מילואימניק שחודשים לא היה בבית,

בעל קמל בבית זה בפירוש יותר קשה.

חיבוק גדול!

לפחות תרשי לעצמך לכאוב את זה, ובע"ה שהוא ימצא את עצמו ותעלו על דרך המלך בקרוב ❤️

משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל

כתבתי כאן לפני חודש

בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה

אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים

בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר

ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין

השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות

ואני נשארת בבית עם הילדים.

אבל

קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!

קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות

וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה

קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה

ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.

אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי

ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים

אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.

אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף

קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום

שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה

האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?

כנראה שלא אכפת להן

כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!

ומצד שני-

השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!

אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה

או שלא?

מה היית עושה?

אומן זו באמת לא הנקודהאפונה

יש כאן פגיעה

וצריך לתת לה מקום.

אבל גם חמותך היא לא הנקודה..

היא עמדה במצב בלתי אפשרי

ובחרה בהכי טוב שהיא יכלה.

את כותבת שכבר שנים אתם שם ולא טוב לך

וכנראה שלא היה לך מספיק אומץ עד השנה לעשות את הדבר הטוב עבורך ולהשאר בבית.

יכולה להגיד לך שאני פוטרתי לפני כמה חודשים מעבודה אחרי כמה שנים באותו מקום ועוד כמה שנים בתפקיד זהה במקומות אחרים.

כן זו היתה כאפה כי זה תפקיד שלא מפטרים ממנו

אז מה זה אומר עלי...?

ועוד יותר שפיטרו אותי למרות שלא מצאו מישהו אחר שיאייש את התפקיד.

אבל עם יד על הלב -

התפקיד הזה היה מאתגר מידי בשבילי

נאבקתי בו שנים והשקעתי בו אנרגיות שלא היו לי

ולא זכיתי לסיפוק הולם בתמורה.

ועם כל זה לא היה לי האומץ לעזוב.

אז הקב"ה עזר לי

ואני מאד מאד מודה לו.

להגיד לך שאין חששות? יש

ב"ה יש לי מקצוע שאני אוהבת ומאד מושקעת בו, אבל אני ממש בהתחלה והירידה בהכנסה משמעותית. אבל אני יודעת שהמעבר הזה טוב לי ולנו ולכן הפיטורין הם רק הדחיפה ולא העניין.

התיעצות אמצעי מניעה אחרי לידהאנונימית בהו"ל

אז מחר יש לי תור לרופאת נשים אחרי לידה ואני לא מפסיקה לחשוב על איזה אמצעי מניעה אני רוצה.

ניסיתי להתקשר היום כמה פעמים להתייעץ עם מכון פועה אבל כנראה אין שם נציגים היום

אז חשבתי להעזר בחוכמת ההמונות

בעצם אחרי החתונה ועד ההריון הראשון הייתי קצת עם גלולות וגם בין ההריון הראשון לשני וזה ממש לא עשה לי טוב מבחינת המצב רוח והחשק.

אחרי הלידה השניה שמתי התקן נובה טי (לא הורמונלי) והיה לי מדהים! הרגשתי מחוברת לעצמי ובעלי התלהב כי אף פעם לא חווה אותי ככה.

אבל זה עשה לי ווסתות מאוד ארוכות וכואבות והייתי רוצה לנסות משהו אחר בכלל זה

מבחינת בעלי הוא חושב שזה עדיין שווה את זה כי למרות שהזמן שבו אנחנו מותרים הוא קצר יותר אנחנו בכל זאת יותר יחד מאשר עם גלולות כי יש חשק. וגם הוא מקבל אישה נחמדה יותר באופן כללי כשלא שולטים בי ההורמונים.

אבל ניסיתי לחשוב אם יש פתרון שהוא טוב יותר, חברה המליצה לי פעם על נובהרינג

ניסיתי אחרי הלידה השניה לחודש והיה לי ממש מוזר התחושה בנרתיק

הבנתי שאולי לא הכנסתי עמוק כמו שצריך, איך זה אמור להרגיש? וזה לא מפריע באינטימיות?

וזה משפיע על מצבי רוח וחשק?

הצ'אט המליץ לי על התקן הורמונלי במינון נמוך

מישהי יודעת לספר לי על זה?

ובכללי אשמח לשמוע מנסיונכן, די בלחץ להגיע מחר לרופאה עם כיוון מסוים

אגב, אפשר לבקש ממנה כבר באותה הזדמנות להכניס התקן אם אבחר בזה?

תודה מראש!

קוראת הכל

עוקבתניקזמני

לגבי הנובה טישימושית

לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,

במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.

מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים

ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)

נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.

אני לבנתיים חזרתי שוב ושוב להתקן הלא הורמונליקנקן שבור

לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו

כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל

ולא גוש הורמונים עצבני ;)

מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.

אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים

יש דיאפרגמה (לאחר שאלת רב)פרח חדש

מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום

בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים

לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..

זה עדיין נחשב לפחות אחוזי מניעה, וגם פחות נחשימושית

מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.

אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה

אני באמת לא בטוחה שזה פחות באחוזיםפרח חדש

יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן

או התקן שזז או נפלט ולא שמו

אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים

אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)

ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים

כך שבלי ספק זה עושה את העבודה

בסקרים על מניעה, אחוז המניעה שלו נמצא פחות מאחוזשימושית

המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...

ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין

האמת שאני לא ככ סומכת על מה שאומריםפרח חדש

על התקנים

שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו

אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת

הסקר שראיתי (הייתי חלק ממנו) מראה אחרתשימושית

התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.

זה היה 3 סקרים בשנים שונות.

ובכל אופן אם אין סיבה להחליף מניעהשימושית

אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...

נכון. עדיין בהרגשה שלי אניפרח חדש

כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)

אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)

לא הייתי קוראת לזה הימור שימושית

בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.

יתכן וזה קשור לזה שהתקן זה משהו שאי אפשרפרח חדש

לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?

לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה

כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה

בהחלט גם קשור לזהשימושית

חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.

למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.

גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים

גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...

לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה

גם את זה בדקתי, אני רוצה משהו בלי התעסקות בכללקנקן שבור

תודה!

אם ההתקן לא עושה לך בעיות אז בטח שזה עדיףפרח חדש

אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם

אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.

כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..

זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום

ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים

אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)

מסכימה עם כל מילה, ב"ה שאצלי טפט טפוקנקן שבור

זה בסדר

טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.

כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה

אצלי לצערי לא היה הבדלפרח חדש

זה גרם לי לדלקות

3 התקנים שונים

נובה טי

גנפיקס

ומירנה

כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.

אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות

את רגישה לעגילים שלא מזהב?שימושית

זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)

ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.

האמת שלא יודעת. אני הולכת רק עםפרח חדש

זהב או מצופה זהב

מי ישמע שאני כזאת עשירה חח.. פשוט הולכת עם כמה עגילים קבועים כמה שנים ומידי פעם בעלי קונה לי חדשות ואם כבר קונה אז משקיע..

אבל ממש מעניין לגבי ההתקן עם הפלסטיק אני אברר את העניין בהחלט לפעם אחרת

מעניין, אני ממש רגישה אם הולכת לא עם זהבקנקן שבור

וההתקן בסדר גמור לי

@פרח חדש וואו לא הכרתי שההתקן גורם לכאלה דברים, אויש מבאס ממש

כי תכלס זה האופציה הכמעט יחידה של שגר ושכח באמצעי מניעה

מבאס מאודפרח חדש

היה לי ממש כיף עם המירנה לא לקבל מחזור..

ממש באסה

וואי אני אלרגית למתכות וגם ליהמקורית

הייתה בעיה עם ההתקן! איפה המידע הזה נמצא ?

אולי צריכים להמציא התקן מפלטינה כי איתה אני חיה בשלום🤭

או מזהבשלומית.

😅

אני היחתי מנסה התקן הורמונלימקרמה

ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות

וזה גם בהפרשה מקומית

יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח

הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים

מצטרפת לזה מאודטארקו

אולי שווה לנסות לא הורמונלי מסוג אחר?שלומית.

יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי

תודה רבה לכולן, קוראת ומחכימהאנונימית בהו"ל

מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?

אני לא מספיק מכירהשלומית.

כי ניסיתי רק את הנובה טי הרגיל.

אבל אולי תפתחי שרשור נפרד על התקנים לא הורמונליים...

מה שכן, נשמע שלא שווה לך לוותר על היתרונות של אמצעי לא הורמונלי אחרי שזה היה כ"כ משמעותי אצלך

הגודל לדעתיאחת כמוני

יש כמה הבדלים עיקריים-שימושית
  1. צורה- נובה טי/פלקס טי הם בצורת עוגן חלק מהפלקס-טי מצופים חומר פלסטיקי שהגוף מגיב לזה אחרת, בלרינה- כדורי נחושת שמסודרים בצורת כדור וזה לא פוצע את הרחם, ג'ניפיקס צורה קצת שונה יותר דומה לשרשרת וזה ממוקם אאל"ט בדופן הרחם

  2. גודל- כל התקן הוא בגודל שונה, יש סוגים שיש להם כמה דגמים

  3. רמת גמישות שונה לכל דגם וממילא הגוף מתייחס לזה אחרת.

התקן לא הורמונלי ג'נפיקסאחת כמוני

נחשב פחות מאריך ומכביד ווסתות

אבל בסוף זה אינדיבידואלי וגם תלוי בהנקה

ורק פרטי

טוב מעדכנת שהייתי אצלהאנונימית בהו"ל

ומסתבר שיש חשד לשארית שיליה

אוף איזה סרט.. אמרו לי לבוא עוד שבוע לראות איך זה

ובנתיים אישרה לי להתחיל נובהרינג אבל לא התקן

אוי איזה באסהקנקן שבור

קחי בחשבון שזה יכול לגרום לך לדימום שוב

ואז עוד פעם לעשות הפסק ולטבול וכו

מה יכול לגרום לדימום?אנונימית בהו"ל

הנובהרינג או הבדיקה?

מאתמול בלילה יש לי דימום, חשבתי שזה מחזור אבל היום באולטרסאונד לא היו בטוחים אם זה ווסת או שהרחם מנסה להתנקות מ(אולי) שארית שיליה

האמת ששבועיים עכשיו לא היה לי כלום והספקתי כבר לטבול, ואני זוכרת מלידות קודמות שאני קבוע מקבלת מחזור בזמן הזה אז לדעתי זה כן מחזור

אם את לא מניקה סיכוי גבוה שזה מחזורפרח חדש

לא מניקה, גם חושבת ככהאנונימית בהו"ל

אם זה מחזור, תקווי שהשאריות יצאו בוקנקן שבוראחרונה

ולא תצטרכי פרוצדורה אח"כ להוציא אותם

בע"ה שילך חלק

השאריות שיליהקנקן שבור

ממש קשה ליאובדת חצות

הילדים עלו לכיתה א וזה משמח ומרגש ב"ה

אבל מרגיש לי כבד כל הסיטואציה

השבוע הזה הרגיש כמו נצח

ועוד לא התחלתי שיעורים פרטניים ואת כל המערכת האמיתית שלי בעבודה

לארגן תיקים, לשדל אותם לעשות את זה איתנו, להכין אוכל, להשתגע כי הם בררניים ואחרי שטרחת לתאם עם כל אחד מה הוא אוהב לראות שלא אכלו כמעט כלום,

פתאום זה לוקח מלא זמן

פתאום זה פחות קליל מהגן ויותר דורש ומחייב

זה מתערבב לי ונוגס לי בזמן שגם ככה לא היה לי עם מטלות הבית והעבודה שלי

שולחים שיעורי בית פתאום בשעה שש בערב אחרי שחשבתי שאין כלום וזה מפתיע

ועוד צריך לעקוב אחריהם באפליקציה אחרי החגים

וואיייי זה ממש מלחיץ וקשה

גם ככה היה לנו לא פשוט עם התנהלות והתארגנות

פתאום במקום להנות איתם אני רוצה כבר לסיים את המטלות וזה מרגיש גם להם כבד ורציני ומחייב

במקום פשוט ללכת לגינה ולהנות כמו פעם

איך הופכים את ההתנהלות לזורמת ופחות מלחיצה לי ולהם? מי יכול לתת לי לו"ז לכיתה א אחר הצהריים?

היום חזרתי מפורקת מיום עמוס בביצפר

שמתי להם טלויזיה והלכתי לנוח

אח"כ כשקמתי שניהם בכו וצרחו (לא מווסתים)

אחד רצה להזמין חבר מהגן וכשהוא לא יכל הוא ממש בכה וצרח והשני בכה וצרח שהוא רוצה גינה

ואני פשוט רציתי להתחרפן

כואב לי הראש

ועוד לא הכנו מערכת

והבית עם כביסות וכלים

ועוד לא הכנתי שיעורים לעצמי למחר מה הולכת ללמד

אתמול ישבתי עד 12.30 בלילה להכין כי אחד הילדים בכה שכואבת לו הרגל והייתי צריכה להרגיע אותו

אני חייבת לו"ז ערב

מרגיש שהכל נהיה יותר מורכב ומסובך בהרבה ואני צריכה שוב להוריד משעות העבודה כדי לצלוח את כיתה א עם שניים

אני פשוט לא יודעת איך להתנהל נכון ולסנכרן אותם ואותי במתכונת החדשה

עוד לא דברתי על חוגים והסעותאובדת חצות

שכבר ניסינו שני חוגים לכל אחד

וההתנהגות שלהם והעקשנות והסירובים לעזור/להתקלח/מאבקים

אני יכולה לישון מוקדם ולהשאיר את הבית נוסע או שוב לא להכין שיעורים למחר ולהיות בלחץ לעבודה שלי

או שהכל יהיה פיקס ולישון מאוחר מאד

מציעה לך לחשוב על שעה שבה מבחינתכם הם צריכיםשמשית123

להיות במיטות, ומשם ללכת אחורה לכל משימה ועוד קצת מרווח להתמרחויות.

יש לי ילד בכיתה א בשעה 19 הוא אחרי מקלחת אוכל. אם את צריכה זמן להתאושש אחרי עבודה אז ממש לא לרשום לחוגים.

באיזה שעה אתם חוזרים הביתה?

כשהם ילכו לישון בשעה סבירה זה ישפיע גם על היכולת שלהם לשתף פעולה ( לא פותר את כל הבעיות, אבל עוזר מאוד), יישאר לך זמן למטלות הבית ותוכלי לישון בשעה סבירה ולחזור פחות גמורה מהעבודה.

הודעות ששולחים בשעות מאוחרות, האמת? שולחת פתק שלא עשינו כי קיבלנו את ההודעה מאוחר ולהעלות את העניין באסיםת הורים.

אני לאט לאט למדתי שתחילת שנה זו הצפה והרבה הודעות ולהחזיק ראש, יודעת שאחרי החגים דברים נראים אחרת

כשהילדים רוצים להזמין חבראובדת חצות

ואני אומרת לא הם ממש בכו וצרחו

יצא לי החשק להזמין להם

ומצד שני מבינה את הצורך החברתי

אבל התגובה שלהם הפתיעה אותי

שמתי להם מסך והלכתי לנוח שעה

וכשקמתי לאחד הייתה ציפיה שאזמין חבר

והשני רצה ללכת לגינה

ושניהם צרחו והיו לא מווסתים

ונראה לי שהזדקנתי בשנה

לא הייתי חד משמעית איתם והתבלבלתי שהיה

איך אתן מתנהלות מול זה?

לפי מה שמתאים ליהמקורית

הרצונות שלהם זהנחמד אבל זה צריך להתאים גם לי. בטח במשו לא אקוטי כמו לפגוש חבר

אמרת לא והוא מתבאס? תני לו. לא חייב לרצות אותו. הוא יצרח עד שיירגע,תתני לו חיבוק ותמשיכו הלאה בחיים

איזו שעה זו היתה?שמשית123

אני גם תמיד מסכימה להזמין ללכת, אפילו שיש לי ילדים גדולים שיכולים ללכת לבד ולחזור לבד אם אני מרגישה שזה ישבש את הלוז ולא מתאים לי, אז לא

גם אצלי התחיל כיתה אילד בכור

ובכללי התחלות חדשות

הם חוזרים ממש מוצפים

וטלוויזיה זה עוד יותר מציף

אז לא אומרת לא להביא אם את צריכה רגע לנוח, פשוט להבין שזה התוצאה של אחרי ולנשום עמוק לקראת זה

אני מעדיפה לשבת איתם רגוע כשהם חוזרעם ואז להוציא משחק שלא הוצאנו מלא זמן- פליימוביל, מגנטים

ולשכב על הספה לידם כשהם נכנסים לקטע

קופסאות אוכל- הכנתי איתם ביחד טבלה של מה מכינים כל יום. הם החליטו מה כל יום, רק דברים שהם אוהבים. שוקולד מסכימה ביום שישי. ואז זה ממש מסודר לנו ולהם

קופסאות אוכל מכינה בערב

ושיעורי בית אצלנו זה בקטנה עכשיו.. אז לפעמים כשחוזר מהבית ספר ולפעמים בערב כשרגועים יותר

מה עם בעלך? אנחנו מנסים לסדר את הבית תוך כדי המקלחות וההרדמות ומה שנשאר אז אחרי שנרדמים

רק לגבי המערכת- בגיל הזה (וגם אחרי) אני מכינה להםיעל מהדרום

לק"י

אלא אם כן, יש להם רצון להכין בעצמם. וגם אז צריך להכין איתם או לבדוק שהכינו נכון.

יבוא יום והם יכינו. תורידי מעצמך דברים מיותרים.

הלוז שלי לכיתה אהמקורית

היה צהרון

וחוג אחד בשבוע לכל ילד ונגמרתי

אם את שואלת אותי זה נחמד אבל לא מאסט. יותר חשוב בעיניי לשבת איתם על שיעורים ולצאת לגינה/ לעשות ערב בבית. החיים עמוסים וסה קשוח אחרי יום עבודה להתחיל חוגים גם, בטח כשאת ככ עמוסה. אז הייתי חושבת על זה שוב, מבחינת תדירות וכמות ונחיצות

מעירה מוקדם משכיבה מוקדם

מערכת אני דואגת להם כי לא ציפיתי מהם לדאוג לזה בטח לא בתחילת שנה

לדעתי הבעיה היא שאת עובדת גם אחרי שעות העבודה, והרבה. זה גוזל ממך מלא אנרגיות וזמן

הייתי הולכת לכיוון של הפחתת עבודה יומיומית מהבית ככל הניתן. את גם בנאדם.

מה יש להכין מערכת בא'?חילזון 123

מה יש להם חוץ מחשבון ועיברית?

אצלי הם לוקחים כמעט הכל כל יום ודי.

לא הייתי משדלת אותם להכין איתך. אפשר לחכות עם זה.

אוכל - תחליטי איתם תוכנית מראש לכמה ימים ותכיני להם זריז לבד.

תודיעי להם שחברים תזמינו רק בהמשך אחרי החגים.

ומסכימה שזה עמוס ומלא דברים קטנים ומעצבנים בבת אחת. אחכ זה מתאזן לדעתי.

אצלינו יש גם מדעים/ הלכה/ משנה ועוד....יעל מהדרום

לק"י

אבל אני בהחלט מכינה לה בעצמי.

לפעמים היא רוצה להכין, אז מכינות ביחד.

בחודשים הראשונים בכיתה א?חילזון 123

וגם אם יש, זה דברים שנשארים בתא לא?

וגם אם אין תא, בכיתה א' אין קיצושע או חומש הכל חוברות דקות

כן. בחודשים הראשוניםיעל מהדרום

לק"י

אצליכם לומדים רק קריאה וחשבון?

לא נראה לי שהם משאירים הכל בכיתה.

ואם לוקחים הכל כל יום- זה יכול להיות עוד 3-4 חוברות+ מחברות. וזה מכביד...

אולי לא רקחילזון 123

אבל שאר הדברים אין מה לקחת הביתה משאירים הכל בתא.

לא זכור לי שהיה ש''ב בא' חוץ מבחשבון וקריאה

אם יש אפשרות להשאיר בכיתה זה ממש מקליעל מהדרום

וואי, כמה נלחמתי אצלינו שייתנו מערכתשימושית

לא היה הבנה לזה שהילקוט ממש ממש כבד אם לוקחים כל יום ה-כ-ל

בסוף הצלחתי להגיע לפשרה שחלק מהספרים משאירים בכיתה, לא היה מושלם אבל לפחות היה פחות כבד.

גם אצלנו יש עוד מקצועות אבל הכלל בכיתהילד בכור

רק מה שיש שיעורי בית מחזירים הביתה. וזה משהו אחד כל יום

זה מוריד הרבה.. לעשות מערכת בגיל כזה נראלי קשוח

ההתחלות קשות 🤍כתבתנו

זה בהחלט שינוי משמעותי, ולוקח זמן להתניע את זה. זה הכי הגיוני וטבעי שעד שזה יכנס לשיגרה יותר מוכרת והמשימות יקחו הרבה פחות אנרגיה- זה יהיה איטי ומעצבן ודורש ריכוז גבוה ויותר כוחות כדי להשתלט.

לא כיף, חיבוק גדול, בעזרת השם אחרי תקופת הסתגלות לחוצה יותר זה אמור להסתדר.

עד אז, להיות בחמלה כלפי עצמך וכלפי כולכם. לא להצליף בעצמך על כל טעות, גם לך קשה ומותר להיות אובדת עצות 😉, טעויות הן חלק מהחיים והן מדייקות אותנו ומציבות לנו מטרות שיש דרכים להתקדם אליהן. לחבק את הילדים ולהיות איתם בזה גם אם אמרתם להם לא, ואגב, לגמרי יש בהם כוחות לשרוד כשאומרים להם לא.

ובבקשה, אל תשמעי את זה בטון מנוסה ומתנשא, כל כך מכירה שהתקופה הראשונה של שינוי גדול היא כבדה פי שמונה מהשיגרה שתגיע. ומה שרובנו חוות כל פעם עם ילד אחד- אצלכם זה כפול! אז זה באמת נורמלי ההרגשה שדברים יצאו מאיזון ואני מעריכה שתוך שבועיים שלושה זה יהיה בעזרת ה' מאחוריכם. בהצלחה יקרה, זה באמת לא פשוט.

אצלינושיפור

משאירים הכל במגירה בכיתה, חוץ מחוברת קריאה שחוזרת הביתה לשיעורי בית כל יום. אין אצלכם מגירה בכיתה להשאיר חוברות?

ולא בסדר ששלחו שיעורי בית ב6, הייתי מוותרת באותו יום...

לא חייב חוגים אם זה מעמיס. השנה לא רשמתי אף ילד לחוג כי הרגיש שזה יותר מדי בשבילי.

כל החוסר ויסות הרגשי ישתפר עם הזמן. הגיוני שהם עדיין מוצפים מתחילת שנה.

ולגבי אוכל, לא להתרגש מזה שלא אוכלים. חבל, זה יוצר לחץ סביב האוכל. אולי תעקבי בשביל עצמך כדי לראות מה אוכלים ומה פחות (נגיד שמתי לב על אחד הילדים שלי שאם אני מביאה לו אותו כריך יומיים ברציפות אז ביום השני הוא פחות אוכל ומאז אני יותר משתדלת לגוון) אבל אל תדאגי, הם לא ירעבו...

אצלינו הדבר היחיד שהשתנה בלוז צהריים בתחילת כיתה א' זה 10 דקות שיעורי בית שהתווספו.

אתם ממש בתחילת שנה, לאט לאט תלמדו איך לסדר את הלוז בצורה יותר יעילה, וכולם יסתגלו ויהיו יותר רגועים. אל תרגישי שהמצב כרגע זה המצב הנתון לכל השנה. שיהיה בהצלחה!

דבר ראשוןהשם שלי

תמיד ההתחלה קשה, אחר כך הם מתרגלים ואת מתרגלת והסדר יום החדש כבר יותר זורם.

בשלב הזה לא צריך לדרוש מהם לסדר את התיק.

אם זה בא מהם, אז מצוין, אבל אם לא- יותר קל לארגן לבד מלרדוף אחריהם.

בהמשך הם ילמדו לקחת אחריות ולסדר את התיק.

לגבי האוכל, אני מבינה שזה חדש לך כי בגן עם קיבלו אוכל.

לא צריך יותר מידי להשתגע.

אם הם אוהבים משהו מסויים ואין להם צורך בגיוון, אפשר לשלוח כל יום אותו דבר.

וגם אם הם לא אכלו, לא להילחץ מזה.

אפשר לנסות אפשרויות שונות ולמצוא מה הם אוכלים, אבל בלי לחץ.

אם יותר קל לך, אפשר להכין את האוכל מהערב.

אם שולחים שיעורי בית רק בערב זה לא תקין, וכדאי להגיד למטרה.

אפשר לשאול את הילדים מה היה לשיעורי בית, יכול להיות שהם ידעו מעצמם, או לבדוק אם סימנו עמודים בחוברת.

פעילויות אחר הצהריים, זה תלוי ביכולת שלך.

את יכולה להסביר להם שבתחילת השנה לוקח זמן להתרגל, ולכן כדאי פחות ללכת לחברים וכד'. ובהמשך תוכלו לחזור לפעילות אחר הצהריים.

מתי הילדים חוזרים הביתה?

יש הבדל אם מסיימים מוקדם, או שיש צהרון.

אצלינו לא היה לוז ממש קבוע.

היינו חוזרים הביתה בסביבות 14:15 אוכלים ארוחת צהריים.

לפעמים מייד אחרי זה היה שיעורי בית, לפעמים זה היה יותר מאוחר.

לפעמים היינו בבית, לפעמים יצאנו לגן שעשועים.

אחר כך ארוחת ערב, מקלחת השינה.

תתכנני את הזמן כך שהם ילכו לישון בזמן ולא יתעכבו.

חיבוקאפונה

ממש שומעים את העומס הטכני והרגשי ממה שכתבת.

כל שינוי דורש הסתגלות.

המח שלנו פועל על אוטומטים כדי לחסוך באנרגיה, וכל שינוי בשגרה דורש ממנו חיווטים חדשים ולכן ההתחלה תמיד דורשת יותר אנרגיה - גם אם זה שינוי משמח. תחשבי - מעבר דירה, חתונה, עבודה חדשה. בהתחלה כל דבר לוקח המון זמן ואנרגיות ונגמרים מוקדם בערב, או כבר בצהריים... ועם הזמן הרבה מרכיבי שגרה הופכים לאוטומטיים ואנחנו יכולים להמשיך בשגרה תוך כדי שמתפנה לנו אנרגיה להשקיע בדברים אחרים.

אז דבר ראשון להבין שבשבועות האלה את מסתגלת לשנה חדשה בעבודה יחד עם ילדים בבית ספר, את מושקעת בזה ולכן חייבת להניח בצד כל מה שלא דחוף - להוריד סטנדרטים בבית, לקחת עזרה, כל מה שיכול לעזור. לאפשר לעצמך מנוחה במשך היום וממש ממליצה להכניס ללו"ז פעילויות משחררות - יציאה לטבע, ריקוד, אומנות, בלי הילדים או איתם מה שיותר נגיש העיקר שתיהני. ולהחזיק בראש שעם הזמן יהיה קל יותר.

עם שאת, אם שגרת העבודה שלך דורשת יותר מידי אנרגיות - צריך לעשות שם שינוי: הקטנת היקף משרה, אימון מקצועי שיעזור לך להיות יותר יעילה או אפילו הסבה מקצועית.

דבר שני לגבי הילדים.

גם הם מסתגלים כמובן... גם להם יש עומס גדול של צוות חדש, חברים חדשים, הסעות... הרבה דרישות חלקן מתסכלות, לפעמים יש בכיתה מורים קשוחים או מריבות אלימות שאלה דברים שגורמים לילדים הרבה מתח גם אם הם רק צופים מהצד.

אז את כל החוויות האלה הם צוברים וצוברים, כי בית הספר דורש תפקוד והתנהגות נאותה, ולכן עולה מגננה שגורמת להרגיש פחות. וכשמגיעים הביתה זה צריך לעבור עיבוד ולהתפרק מהגוף, ולכן חייבים לוודא שאחר הצהריים מותאם לעיבוד ופריקה רגשית.

טלוויזיה זה עוד קלט, היא רק דוחה עוד את הפריקה.

חוגים זה עוד מטלה (בדרך כלל), ועוד זמן שילד מחזיק את עצמו ועושה מה שצריך, ועוד לחץ ועומס על ההורה. אפשר אבל לשקול טוב אם זה שווה את זה, ולא להעמיס. במיוחד לילדים שנמצאים בצהרון.

מה כדאי לעשות אחר הצהריים:

  1. הכי חשוב - מרחב של זמן. לא להפוך את אחר הצהריים לשורת משימות שצריך להספיק. במרחב הזה המח של הילד יוכל להוביל אותו לעבד מה שצריך ואיך שהוא צריך.

  2. משחקים פיזיים - טרמפולינה, כדור, יציאה החוצה, משחקי תנועה (המלך אמר, ים יבשה וכו'). אם את מזהה תסכול ואגרסיביות אז משחקים יותר אגרסיביים - מלחמת כריות/נודלים (האלה של הבריכה), היאבקות וכו'. להכניס צחוק למשחק, כמה שיותר זה מאד משחרר.

  3. משחקי דמיון - פליימוביל, תחפושות, יצירה חופשית, הצגות, אחד ממציא התחלה של סיפור השני ממשיך וכו'.

  4. אחרון והכי חשוב - בכי. בכי הוא הפורקן האולטימטיבי של עומס רגשי. הוא מאפשר ריפוי עמוק של תסכול ומקדם הסתגלות. אני מזמינה אותך להתיידד עם הבכי, לצפות שהוא יגיע בתקופה הזאת יום יום ואפילו להזמין אותו - כמו שעשית בלי כוונה כשאמרת "היום אין חבר". עשרת לילד להרגיש את התסכול ובעקבותיו באו הדמעות שלא היה אפשר לשחרר בבית הספר. אלה דמעות מבורכות, תשמחי בהן! תשמחי בשביל הילדים שלך שיש להם בית שאפשר להרפות בו.. זה כל כך משמעותי.

את כל הדרישות והמטלות של השגרה - שיעורי בית, התארגנות וכו' - להנמיך ציפיות, למנן, הכל בסדר. ילדים משוחררים ורגועים לומדים בקלות.

תודה!! לקחתי לי כמה רעיונות טובים!!!שיפור

ממש שמחה לשמוע!אפונה

שמחה שעזר

ושמחה שכתבת לי

וואהו! מי את? כתבת מדהים !אובדת חצות

איזו הכלה !

לגבי הבכי של הילד אני חושבת שלא הייתי ברורה הוא הבין ממני שאולי הם יוזמנו אחרי המסך ואז הוא התנהג יפה לכאורה נתן לאמא לנוח וראה מסך וכשאני קמתי עייפה ומבולבלת ציפה שאזמין וכשאמרתי שלא- הוא התאכזב אותי גם ממני כי לא שללתי ולא אישרתי ולא קיימתי מבחינתו את החוזה.

עוד דבר בגלל שאחה"צ הפך לעומס טכני לי שידרתי פתאום כבדות וחרדה, איפה התיק? מה השיעורים? בואו נארגן אותו למחר ופתאום שמחת החיים נעלמה ממני ובהתאמה גם להם ולמה??? הם רק לפני שניה היו ילדים שיורדים לגינה. עצוב שפתאום המחויבות הזו מתווספת לי ולהם.

כן כן זה היה מובןאפונהאחרונה

אם היית מסרבת מוקדם יותר, היית מקבלת כנראה את אותו בכי בדיוק - פחות המצפון שלך שאולי זה בגלל שגרמת לו לצפות ולהתאכזב.

והחלק השני זה החלק החשוב יותר

אחר הצהריים צריך להיות זמן כיף, רגוע ומשוחרר, זה מה שמאפשר את ההחזקה של הבוקר בלימודים ובעבודה. והתשומת לב שלך לתחושות שעוברות בך נותנת לך מצפן לבחון את זה.

בכי רב בבוקר - גן חדש תקין?shiran30005

בן 3 וחצי התחיל גן שפתי/התפתחותי (הגיע ממעון) ועדיין יש בכי רב שהוא לא רוצה ללכת, לא כיף לו שם, זה מתחיל מרגע שהוא פוקח עיניים בבוקר שלא רוצה לקום מהמיטה, שואל קודם "יש גן"? ואז מתחיל בכי, לא מוכן להכנס לכן הכל סביב בכי. כל הילדים האחרים רגןעים ורק הוא בוכה

הגיוני? הוט הגיע ממסגרת של מעון, זה גן קטן, הצוות נראה בסדר והוא עדיין ככה כל בוקר

אני קיבלתי ים המלצות על הגן הזה ומשמיים בעירייה הןא שובץ לשם, אבל הרגשה שלי שהצוות קר כזה, לא מכניסים הורים לגן -מוציאים ומכניסים את הילדים מהדלת, אין ווטצאפ שמעבירים תמונות, כי כך בעצם אנחנו יןדעים שהילד בסדר,לא יןדעת גם לי מרגיש לא משהו. כמובן שאני לא משדרת לילד כלום כלום.

לעבור גן? נראלי לא יתנו לי כי שוב זה גנים שפתיים וזה לא לפי בקשת ההורה, מצד שני גם הילד לא משהו

בבית הוא פשוט גמור, או שהוא עייף או שבאמת קשה לו רגשית והוא ככה, רגילה לילד שמח אנרגטי

מה הייתן עושות? דיברתי עם הגננת אמרה שיש לו קושי ממש סביב ארוחת בוקר ובקושי אוכל אבל חוץ מזה הוא בסדר

איך הוא היה בתחילת שנה בשנים הקודמות?שימושית

היה אחרת לגמרי לכןshiran30005

אז היא הכיר את הצוות ואת רוב הילדים ופה זה חדש לו, אבל אני רואה ילדים אחרים שכבר סבבה ואצלי זה כאיחו יום ראשון שלו

עצם זה שקיבלתי המון המלצות על הגן שם עודד אותי אבל בפועל זה שונה ממש, לכן לא מסתדר לי

הצוות נשאר אותו צוות מאז שהמליצו על הגן?שיפור

הבן שלי גם עדיין לא הסתגל לגן (בן 3)שימושית

אבל זה לא מוזר לי כי גם בשנים קודמות היה לו קשה למרות שהכיר ילדים,

ועכשיו שהוא נכנס לגן חדש לגמרי אני לא מצפה אפילו להסתגלות עד שבועיים אחרי סוכות...

ולפעמים הרושם שיש לנו בהתחלה הוא לא הרושם שנקבל בהמשך אז אני כן הייתי נותנת הזדמנות וגם מדברת עם הגננת בערב לראות מה אפשר לעשות.

אוי😥 קשוח... וממש מבאס שאי אפשר להיכנסשיפור

ואין וואטסאפ עם תמונות. לפחות מעודד שקיבלתם המלצות.

אבל התחלתם ממש לפני שבוע, זה נשמע לי קצת קיצוני, אבל עדיין הגיוני לשלב הזה. גם לי יש ילד בגן שממש מחורפן בבית מאז תחילת הלימודים, ויש בקרים שבוכה בפרידה. בכללי אני מכירה אותו שלוקח לו זמן להסתגל ולרוב זה קורה רק אחרי החגים. אם שבועיים שלושה אחרי החגים הוא עדיין יהיה ככה, אז הייתי מתחילה לחשוב על הכיוון של להחליף גן.

אני אחכה עוד קצת כמובןshiran30005

כי ההתנהגות שלו מוזרה גם בבית. אולי כי עוד קשה לו

הוא אומר "לא כייף לי שם בכלל"

תיכף יוצאים לחופשת חגים אז כל הרצף נקטע

גם הבן שלי בתחילת כל שנה אומר שלא כיף לושיפור

אולי גם שווה לנסות לדבר עם הגננתשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 12:58

איך אפשר לעזור לו. אולי אפשר להכין לו ספר על הגן החדש עם תמונות מהגן עם הצוות ולהקריא לו בבית. ואולי לגננת יהיו עוד רעיונות.

מקליט כמובן- גם כשהכל בסדר ובטח אם יש חששטרכיאדה

ולגבי תמונותשיפור

אני משערת שלא מצלמים מסיבות סודיות. אולי אפשר לבדוק את האפשרות לצלם רק אותו בשבילך כדי שתוכלי לדבר איתו מה עשה בגן באותו יום.

יש לגננת טלפון כשרshiran30005

אבל לסייעת יש ווטצטפ, הם אמרו אנחנו לא צלמות אנחנו גננות...

הם פשוט לא רוצים כי תמיד ניתן למצוא פתרון כמו מייל/דדך הסייעת

זה נורמות אחרותהשם שלי

כשאת נמצאת בסביבה שבה לכולם יש ווטסאפ, ולכל דבר יש קבוצה, תרגילים לשלוח תמונות. אז את מצפה לקבל תמונות מהגן במשך היום.

אבל בחברה שבה אנשים מתנהלים בלי ווטסאפ. וגם אם לחלק יש, אין קבוצות של כל מסגרת. אז לא רגילים כל הזמן לצלם ולשלוח תמונות.

תחשבי איך היה עם הגדולים שלך.

אני מניחה שאצלם לא שלחו תמונות בקבוצת ווטסאפ, ולא ציפית לקבל.

יכול להיות שהצוות בגן לא מבין את הצורך שלך בתמונות, ולא ישקיע בשביל למצוא פתרון, גיזה לא משהו שהן רגילות אליו.

כנראה שלא רגילים לצלם... מבאס...😒שיפור

תראי איך הוא בחגיםממתקית

הוא נוסע בהסעה לגן?

עונה כצוות פרא בגן עיכובנויה12345

קודם כל לגבי הכניסה של ההורים לגן, גם אצלנו לא נכנסים, לא כי אנחנו מסתירות משהו, בעיקר כי כל הורה פועל אחרת, יש כאלו שנשארים הרבה זמן, מתחילים שיחות עם הצוות, עם הילדים ומפריעים להתנהלות של הגן.. אז מעבר לכמה ימי הסתגלות שבהם כן נכנסו ההורים, משהו כמו יומיים שלושה וזהו, נפרדים מהילד בדלת והילד נכנס לגן.

לגבי הבכי, יש לנו עדיין ילדים שבוכים, ויש כאלו שעדיין בוכים כל היום כמעט, הם עדיין קטנים, באים ממעון, כמו הבן שלך, ולא מכירים את שאר הילדים וזה יותר קשה.

אני לא הייתי ממהרת להסיק שקורה שם משהו, הייתי מציפה את המורכבות מול הגננת ורואה איך אפשר לעזור לילד.

תודה, מרגיש לי שהצוות קר קר ממשshiran30005

וזה מה שמפריע לי

שדיברתי עם הגננת השבוע אמרתי חה זה ילד עדין ורגיש מאוד, אמרה הוא בסדר בגן, כן כמו שאמרו לי במעון שהוא בסדר בסדר ובתכלס היה פער מטורף

היום הוא בכה כל אחהצ, כבר ממש הייתי על הקצה אפילו לא אכל כלום, זה לא הילד שלי..

קשה לי להאמין שיש אלימות וכאלה אבל הקרירות שלהם מוציאה אותי מדעתי

אין צורך ללכת רחוקאפונה

לאלימות וכו'.

גם אם הגננות מקסימות,

ברור שהילד לא מקושר אליהן

ולא מרגיש בנח בגן...

וזה לא טוב, לא טוב לילד קטן להיות כמה שעות בואקום היקשרותי -

גם אם יש גננות או הורים אחרים שחושבים שזה נורמלי.

"ימי ההסתגלות" לא מעניינים, מעניינת ההסתגלות עצמה, והילד שלך לא הסתגל ועדיין זקוק להיקשרות העיקרית שלו בתקופת המעבר הזו.

אני חושבת שאם לך יהיה ברור מה הוא צריך ולתווך את זה לגננת - יש סיכוי לרכך אותה כלפיו, וגם מבחינת הנהלים מול הצרכים שלו.

אם תרצי מוזמנת לפרטי, אשמח לעזור לך להתכונן לשיחה הזו.

אם לא קשה לך, אני גם אשמח לשמוע מה יכול לעזורשיפור

לילד שעוד לא הסתגל, עוד לא נקשר לגן ולגננות.

מממ בקצרה ממשאפונה
  1. שידוך - לדבר איתו על הגננת, מה בה מוצא חן בעינייך ואם יש משהו משותף לשניהם אז לציין אותו (יש לה עיניים ירוקות כמו לך!). לספר לגננת עליו מה החוזקות שלו, מה הוא אוהב שירגישו שהם מכירים קצת יותר.

  2. להעביר היקשרות בהדרגה ומתוך חיבור בין ההיקשרויות - כשמגיעים לגן בבוקר, לא לזרוק את הילד לזרועות המטפלת אלא לדבר איתה בעצמך קודם בחום ובלבביות. ילד לומד על מי אפשר לסמוך מתוך המעגלים החברתיים של ההורים שלו. (אם היא חברה של אמא - סימן שהיא "משלנו").

  3. לוודא שהילד "נאסף" ע"י מישהי מהצוות, ועדיף מישהי קבועה. נאסף הכוונה ליצירת קשר עין, ואיזושהי מחווה שזוכה למענה מהילד. אפילו הנהון לשאלה "מה שלומך". רק לא לשים אותו בחלל הגן וללכת, ואפילו לא על ברכי הגננת אם היא לא אוספת אותו.

  4. לגשר על הפרידה - למקד את תשומת הלב של הילד בפגישה המחודשת ולא בפרידה (בצהריים אני אבוא לגן לקחת אותך הביתה ונאכל ביחד ארוחת צהריים).

  5. לתת לו מזכרת, משהו משלך שיוכל לאחוז בו בזמן שאת לא נמצאת. עדיף משהו שמותאם לשלב ההתפתחותי - למשל חולצה שישנת איתה יהיה מעולה לתינוק בן פחות משנה. עם ילדים גדולים יותר זה יכול להיות סתם חפץ שלך (תשמרי לי על הצמיד הזה ותחזירי לי בצהריים), תמונה משותפת, ציור שציירת - הכי פשוט, פתק לילד קורא. זה יכול להיות לב קטן שציירת בבוקר על היד שלך ושלו, ללבוש משהו באותו צבע, לשים לשניכם את אותו אוכל בקופסא וכן על זו הדרך.

מוסיפהאפונה

ספר ילדים מקסים שעוסק בפרידה תוך שמירה על הקשר -

"החוט הנסתר" פטריס קארסט.

י שעוד כמה

את יכולה לבקש מהצ'ט שיתן לך רעיונות לספרים נוספים.

תודה רבה!!! פתחת לי כיווני מחשבה חדשים!שיפוראחרונה

בכי כל אחר הצהריים זה באמת חריג...מתואמת

נסי לשקף את זה לגננות, לא מתוך האשמה אלא מתוך רצון לשותפות, שהן יעזרו לך לעזור לו.

בתקווה שזה יעזור בע"ה...

וואוו ממש קשה שזאת התחושה❤️שיפור

הגיוני שהוא באמת בסדר בגן ואז משחרר את הקושי בבית.

אם הוא ככה משתף אזרק טוב!

תשאלי אותו מה לא כיף לך בגן?

מה היית רוצה שיהיה אחרת?

תשמעו ממנו מה הוא יכול ומצליח לשתף אותך. אולי כיוונים שלא חשבת בכלל.

הכל נשמע לי הגיוני חוץ מזהבאתי מפעם

שלא מכניסים הורים ומביאים אותם לדלת.

באיזה קטע? מה אנחנו בקורונה?

היה מפגש הכרות לפני תחילת השנה? נכנסתם פנימה?

בדיוק מה שעלה גם לי!מנסה לענות

אנחנו לא בקורונה.

הבן שלי גם התחיל גן

הוא בוכה כל בוקר שלא רוצה ללכת

אני משחקת אתו קצת בגן ואז הולכת

מוציאה אותו מוקדם ולא משאירה לצהרון…

הגננת שולחת תמונה שנרגע.

אומרת גם לעצמי לקחת עוד קצת אוויר.. יהיה בסדר

בהצלחה!

ככה זה הרבה פעמים בחינוך מיוחדDoughnut

ההורים לא נכנסים לגן עצמו והצוות מוציא להם את הילדים, זה נוהל סטנדרטי בהרבה מקומות.

עבדתי תקופה במעון שיקומי, ההורים היו מחכים בכניסה והצוות היה מוריד את התינוקות מהכיתות למעלה עד הפתח.

סתם לתשומת הלב...ממתקית

לא שולחים תמונות בגנים שפתיים- צריך אישור מכל ההורים, אסור ככה לשלוח

את יכולה לבקש אישית שישלחו תמונות רק של הבן שלך במהלך היום, לא כל הגננות אוהבות את זה...זה עלול להפריע למהלך סדר היום כשהן שניה מוציאות טלפון.

בחינוך מיוחד- שפתי- לרוב לא אוהבים לתת להורים להיכנס, כי יש ילדים עם בעיות שונות וזה עלול לעשות להם לא טוב וכו.... למה אמא שלו באה ושלי לא... בד"כ יש הסעות.

צוות קר- תבדקי ותעכבי, יצרת קשר עם הגננת? אם לא זה הזמן, תסבירי לה שקשה לו, והוא צריך תשומת לב ויחס וחיבוק בבוקר כשמגיע.

נכון.מתואמת

בגן של הבת שלי ביקשו אישור מכל ההורים לצלם את הילדות ולשלוח את התמונות של כולן לכל הילדות הביתה.

בגן שלה דווקא מכניסים את ההורים לגן אם הם באים, ומעודדים לזה אפילו, אבל האמת שאני יותר מבינה את הגישה ההפוכה, שלא רוצים לבלבל את הילדים, מה שיכול לקרות כשהורה נכנס, ולכן הגיוני לא לתת להורים להיכנס לגן.

בכל אופן, פותחת יקרה, יש מקום לתחושות הבטן שלך, אז תמשיכי לעקוב❤️

זה בכל הגנים ככה לא רק שפהאפונה

ונשמע לי הזוי שלא נותנים להורים להכנס.

אצלינו שולחים תמונות...מחתימים על זה בתחילת שנהיעל מהדרום

לק"י

וגם בעבודה שלי שזה חנ"מ- נראה לי שמותר לשלוח להורים תמונות רק של הכיתה הספציפית. נראה לי שגם חותמים על זה.

בצהריים אני מבינה שמשחררים ילדים לכניסה לפי ההורים שמגיעים, כדי שלא יקרה מצב שבבלגן של הורים שיוצאים ונכנסים יצא ילד שלא אמור לצאת.

בבוקר אני גם לא מבינה מה הבעיה להכנס (עד שעה מסויימת), אבל אולי זה שונה קצת כי זה חנ"מ.

התכוונתיאפונה

שבכל הגנים לא שולחים תמונות לפני שכל ההורים חותמים, חנ"מ ורגיל.

לא הבנתי למה בגן של הפותחת לא מחתימים הורים ושולחים תמונות...

לגבי הסוף מסכימה איתך

הנוכחות של ההורה גם נצרכת בפרידה של הבוקר הרבה יותר מאשר בצהריים.

יכול להיות שיש הורה שלא הסכים שיצלמו...מתואמת

אין דבר כזה שאת לא משדרת לו את דעתך על הגןאמאשוני

ילדים קולטים ניואנסים, אי אפשר לזייף את זה.

נשמע שיש לך חששות שאת צריכה לברר מולך כדי להקל על הבן שלך את ההסתגלות.

אם יעזור לך מקליט, שימי מקליט.

כתבו לך לגבי תמונות וכניסה לגן. כשממילא את חוששת, כל דבר מועצם.

אני חושבת שאת צריכה להתמקד בלהיות משוחררת יותר מאשר בלנסות להעביר אותו גן.

לחשוש זה לגיטימי, אבל נשמע שהחשש הזה מנהל אתכם ולא מאפשר הסתגלות אמיתית.

לגבי פרידה הדרגתית אפשר אולי לשהות איתו בחצר/ מבואה של הגן?

אולי אפילו יסכימו להוציא משחקים מהגן למבואה. אצלנוניש משחקים כאלה על הקיר כמו שיש במרפאות, ואנחנו עוברים את ה"מסלול" ביחד לפני הכניסה לגן.

לא קראתי תגובות קודמותצלולה

רק לגבי הכניסה לגן- בחנ''מ יש גם בעייתיות להכניס הורים בגלל סודיות רפואית של הילדים האחרים. פחות מתאים שאמא תראה קושי מסוים של ילד אחר, או דרך התנהלות שנבחרה מול ילד. אני יודעת שיש מקומות שיותר מקפידים על זה ומקומות שפחות.

ובכללי, אולי כדאי לקבוע שיחה עם הגננת. מהחוויה האישית שלי, הצוות (במיוחד בחנ''מ) הרבה פעמים מאוד מגויס ורוצה לחשוב יחד עם ההורים על איך אפשר להקל ולשפר. אולי כדאי לקבוע איתה שיחה מסודרת (טלפונית או פנים אל פנים), שתוכלי להעלות את כל החששות שלך ולחשוב איתה על פתרונות, בלי לחץ של זמן.

חיבוק, לא פשוט בכלל❤️

הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה

לעבןד בחול המועד

😭😭😭😭

😩😩😩😩😩😩

🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

אני גוססת

אני בוכה

לא רוצה

אין לי תקווה

אני לא ריצה

די

תצילו אותי

לא מספיק מבינה בזה, אבל אולי תיקחי ימי חופשאמא טובה---דיה!

על חשבונך?

אי אפשר לצעריחמדמדה

אעאהרעהאעאהההה😭😭😭😭😭😭😭😭

אחותך לצרה. גם לי אין ימי חופש והאמת הייתיהמקורית

לוקחת על חשבוני אבל יש עבודה שאיאפשר לא לעשות

מקווה שיעבור בטוב♥️

כל חול המועד או חלק?שלומית.

אני גם עובדת חול המועד, אבל פחות שבשגרה, דווקא השנה מרגיש לי סבבה כי יש חול המועד ארוך

כל הימים…חמדמדה

אופ

לא עובר לי

דווקא כשזה ארוך זה מורגש

הילדות בבית

כולם בטיולים

זה לא יוציים בקושי מספיקים ללכת לפארק ונגמר

אולי תבקשי לעבוד חצי יום?פרח חדש

יש מקומות שמורידים על חול המועד רק חצי יום.

זה באמת מבאס מאוד מאוד

מבינה אותך ממש

אני יודעת שלא כולם יסכימו איתי אבל אני אישית כשמחפשת עבודה דואגת להתנות את ההסכם בזה שלא עובדת בחול המועד ואם אין אפשרות אז פשוט לא הולכת לשם. כבר ככה כל הימים והזמן והכוחות שלנו הולכים על עבודה אז לפחות שהחגים ישארו לי לנשימה

מעודדת אותך לא לוותר ולנסות כן לקבל משהו

אוויי מבאס ממש😥😒😔שיפור

אמממ..כבת שבעים

אולי להוציא מחלה? זה בריאות הנפש 🫣

אי אפשר להכנס למינוס?רינת 24

ממש ממש מבעס😐יעל מהדרוםאחרונה

חיזוק לנושא שלא קשור לפורום, אבל יש פה אוסף נשיםקנקן שבור

מדהימות עם המילים הנכונות תמיד, אז מרשה לעצמי

מנסה לכתוב בלי שיזהו, אז סליחה אם זה קצת מעורפל

יש לי איזה מכרה רחוקה, שאם תקבל משהו שהיא מאוד רוצה ופועלת לקבל אותו, אני אפסיד.

לא הפסד לדורות, אבל כן הפסד כספי יחסית משמעותי, וגם תקופה של חוסר נוחות שממש מטריד את שלוותי.

עכשיו אם זה לא היה פוגש אותי בצומת, הייתי הכי מפרגנת לה בעולם, ואפילו עוזרת לה לקבל מה שהיא חולמת עליו.

יותר מזה, בכמה משפטים שאזרוק למישהו, אני כנראה יכולה לטרפד לה, זה לא יהיה הפסד בשבילה לתמיד, זה רק ידחה מה שהיא רוצה בכמה זמן, אבל לי (לנו) זה ייתן מרווח נשימה שאנחנו ממש צריכים.

ברור לי שאני לא אגיד כלום, אני לא אקלקל לה

צריכה ממכם חיזוקים שמה ששלי שלי, ומה ששלה שלה, והכל ממנו יתברך

תודה מראש

זה ממש מטריד את שלוותי

מחזקת אותךאפרסקה

זה נשמע כמו ניסיון מאוד קשה.

קשה לפרגן במצב כזה, ולא בטוח שאני הייתי מצליחה לפרגן במצב כזה (הכוונה לשמוח באמת בשמחתה).

לטרפד לא הייתי מעיזה, כי לכי תדעי אם יבוא יום והיא תשמע על זה בצורה הפוכה מאיזה מישהו וזה יגרום לאי נעימות מאוד גדולה. סיפורים היום מתפשטים כמו אש.

וחיבוק על ההתמודדות!

תודה שכתבת!קנקן שבור

אני לא אטרפד כי זה אסור לי הלכתית

אז מבחינתי זה מספיק

אבל היצר הרע עובד שעות נוספות באילו ואם...

ואפילו לפעמים עולה בי תפילה או משאלה שזה יטורפד לה ממקום אחר (זה לא כזה מופרך, אבל אני כמובן לא אגרום לזה לקרות)

ומנסה ממש לחזק את עצמי שכל אחד ומה שמוכן לו משמים

וואו איזה מצב קשה. חיבוקקופצת רגע

האמת שלא ממש הבנתי את הפרטים,

וכתבת שבכוונה כתבת מעורפל.

אבל יכול להיות ששווה לך להתייעץ עם רב? זה מתאים לך/לכם? כדי להבין מה הדבר הנכון לעשות. יש דברים שאם זה בא על חשבונך אולי זה לא נחשב לטרפד לה אלא לדאוג לעצמך?

תודה, אני אנסה קצת להבהיר את זהקנקן שבור

זה לא המקרה, כי אם אספר את המקרה יזהו אותי

אבל זה על אותו עיקרון

נניח שהיא אמורה לקבל קידום בעבודה, שהקידום הזה יגרום לתקופה (מדגישה שזה לתקופה, כי אח"כ זה אמור לחזור לקדמותו בע"ה) להרעה בתנאים שלי. דבר שידעתי מראש כשנכנסתי לעבודה שיכול לקרות והסכמתי לזה.

בין היתר אני ארד לתקופה בשכר שלי, ואצטרך לעבור לעבוד ממקום שפחות נוח לי ורחוק לי משמעותית מהבית, אבל שוב ידעתי שזה יכול לקרות מראש.

עכשיו יש אופציה, שאם המעסיק ישמע נקודה ספציפית אצלה, הוא פחות ירצה לגייס אותה עכשיו, בנקודת זמן הזאת, וידחה את תחילת העבודה שלה לתקופה אחרת, שלי תסתדר הרבה יותר טוב מבחינת כל הנ"ל ואז כל ההרעת תנאים לא תשנה לי כל כך.

אני יודעת על הנקודה הזאת כי אני מכירה אותה קצת, אבל הוא לא יודע ואני כמובן לא אגלה לו. אבל לא מופרך שהוא ישמע את זה ממקום אחר. ההעסקה שלה עדיין לא סגורה מאה אחוז, נראה בכיוון טוב.

ולה עצמה, זה ממש קריטי דווקא עכשיו לקבל את העבודה הזאת

לכן אין פה מקום לשאול רב, זה זכותה, ואני ידעתי על זה מראש.

יוואו איל אני מבסוטה שהצלחתי למצוא דוגמא שתסביר ממש את הנקודה, ועדיין שזה לא יהיה המקרה שלי

תודה השם

ותודה לך שהגבת

וואי נשמע ניסיון קשהרקאני

ערב ראש השנה עכשיו

אולי תתפללי שבזכות שאת עומדת בניסיון

תהיה לך שנה טובה ומוצלחת במיוחד בתחום הזה

ותעריכי את עצמך

לפעמים מרוב שברור לנו שלא נעשה משהו שאסור

אנחנו לא מעריכות את עצמנו על זה

כן ברור שלא תעברי על ההלכה

אבל עדיין מגיעה לך הערכה על ההתגברות

תודה, על מילים מדוייקות בשבילי, מעריכהקנקן שבור

גם אני עברתי היום התמודדות מעצבנת בסגנוןשמשית123

רציתי לעזור, ובסוף דברים השתנו כך שהעסקה שהצעתי בעצם פגעה בי (לא באשמתה) אבל היא לא הציעה לי לחזלש את העזרה והתחלתי להרגיש איך הלב מתעצבן ומתרעם.

אז קודם ממש ישבתי ואמרתי לעצמי שזה בסדר, ומכעיס שדברים לא הסתדרו, באמת משהו שהיה לי מאוד חשוב שלא יצא לפועל רק בגלל העזרה שהצעתי בהתחלה.

ואחרי זה חיזקתי את עצמי שה' יכול לסדר הכל, ושום דבר לא מסובך בשבילו, ואם הדבר שלא הסתדר טוב בשבילי אני מבקשת שזה יסתדר בקלות, ואם לא אז שאצליח לקבל את זה בשלוות נפש. זה הכניס בי הרפיה כזו שבאמת שימחה אותי..

בהצלחה רבה גיבורה ♥️

זה נשמע ממש קרוב או דומה לסיטואציה שליקנקן שבור

כי גם פה במקרה שלי היא ידעה שזה הולך לפגוע בי, אבל יודעת גם שאני מודעת לזה והיא נקלעה לאירוע בטעות, זה יכול להיות כל אחד אחר שאני לא מכירה.

ועדיין היה לי קצת מקום בלב שבגלל ההכרות שלנו היא תנסה לחפש משהו אחר ולא לגרום לי להיות במצב שהוא ממש לא טוב לי, אפילו שזה לתקופה.

תודה שכתבת, חיזקת אותי ממש

ושולחת לך חיבוק חזרה והרבה כוח, השם ישלם לך ממקום אחר יש לו שפע אינסופי!

תבקשי מהקב"ה שיסדר לך את הדברים.ד' הוא האלוקים

ותתני לו להפתיע אותך בדרך,

כי לפעמים אנחנו חושבים איך דברים יכולים להסתדר,

ומתפללים שזה יקרה בדרך מסוימת, והקב"ה יש לו דרכים מפתיעות לסדר עניינים.

תבקשי שזה יהיה טוב בשבילה, ויסתדר גם לך.

נפלת על התקופה הכי טובה בשנה בשביל לבקש את זה!

בהצלחה, שנה טובה ומתוקה, שיתקבלו התפילות לרחמים ולרצון!

אמן! תודה רבה!קנקן שבור

אני בדיוק מתחילה תכף תפילת שחרית (מנסה לכבוד השבוע האחרון של השנה...)

תודה על ההסתכלות, אני אנסה לבקש במילים האלה

חיבוק וחיזוקתהילה 3>

אין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא הנימה

שבע"ה תזכו לשפע בכל התחומים!

אמן! תודה יקרהקנקן שבוראחרונה

משפחית שעושות את החג בבית עם המשפחה הגרעיניתכי לעולם חסדו

יש לכן טיפים?

איך להלהיב את הילדים? איך לשמוח למרות העומס הבלתי נגמר תודה לה'?

איך לחלק משימות ככה שגם אנחנו ההורים מספיקים לאכול?

ובכלל טיפים לאווירה

אצלנו כל ההתלהבות היא סביב הסימניםחזקה בעורף

מכינים כמובן את הסימנים הרגילים, אבל גם חושבים לפני על כל מיני סמנים מיוחדים וטעימים. הילדים מתים על זה❤️

דוגמאות מהשנים הקודמות:

קולה- שנשמע בקול אבא ואמא

ביצת עין (הגומי הזה) - שנראה את הטוב בכל אחד

בננה - שיבנה בית המקדש (החליטו שזה מתאים🤷🏽‍♀️ אני זורמת)

חטיפים - שיחזרו כל החטופים (ב"ה כבר לא רלוונטי)

וחוץ מזה כמו סעודת שבת רגילה… לא הבנתי מה השאלה באיך לחלק משימות?

אהבתי!הבוקר יעלה

יש רעיון לעוד ברכות מתוקות?

השנה עדיין לא עשינו סיעור מוחות וקניות🤫חזקה בעורף

באמת כדאי כבר להתחיל…

אבל הכי ממליצה לך לתת לילדים שלך לחשוב על רעיונות, כשזה בא מהם זה הרבה יותר כיף ויוצר חיבור יותר לחג❤️

הילדים שלי קצת קטנים בשביל משחקי מילים כאלה,כי לעולם חסדו

אבל אחשוב על עוד אופציות דומות

רעיון מתוק, הולכת לנסות את זה השנה שימושית

אצלו הולך גם, שומר שה' ישמור עלינוסטודנטית אלופה

מרגישה שאני בעומס בלתי נגמרכי לעולם חסדו

אוכל שווה ברמה הכי גבוהה, קינוחים ברמת שףממתקית

זו הנחמה הכי גדולה שלהם שלא חוגגים עם משפחה.

מה הכוונה לחלק משימות? בחג עצמו? כדי שתספיקו לאכול?

אתם אוכלים יחד איתם בסעודות החג

אם הכוונה בין ההכנות לחג, שתספיקו לשבת בנחת ולאכול- אז תלוי בגילאי ילדים...

אחד מקלף, אחד חותך, אצלי יש אחת גדולה שאחראית על העוגות

אחד אחראי על ריקון האשפה ואחד אחראי להעסיק את הקטנים...

אנחנו לרוב עושים ראש השנה לבדשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 13:07

מסדרים את הסימנים על השולחן ביחד עם הילדים, נותנים להם תפקידים כמו לפרוט את הרימון ולחתוך את התפוח. זה כבר ממש מרגש. מתחילים את הסעודה עם הסימנים, אומרים ביחד את הברכות וטועמים ביחד. יש לנו גם ברכונים מיוחדים לברכות. בדרך כלל יש לכל ילד דבש קטן מהגן והם ממש אוהבים את זה.

לוקחים את הילדים לתקיעות שופר.

הכי פשוט הכי אווירת חג.

וואי בדיוק רציתי לפתוח נושא כזה שימושית

כמה טיפים שהגעתי אליהם במהלך השנים-

קודם כל – קופסת חג. לכל חג יש לי קופסה שאני שומרת משנה לשנה, עם משחקים, קישוטים ודברים מיוחדים לחג. השנה נפתח אותה ביום שישי בבוקר בע"ה, כדי לתת להם זמן להתרגש ולהתלהב. ילדים קטנים ממש מחכים ומתלהבים כל פעם לפתוח ולהיזכר בדברים שיש שם.

על השולחן – תיבות שנה טובה. ליד כל מקום שמה תיבת דואר אדומה קטנה, וכל אחד מכין כרטיסי שנה טובה לאחים, להורים וכו'. זה ממש חמוד, והילדים נהנים לקבל ולפתוח את הכרטיסים.

אני גם שמה לכל אחד צלחת קטנה עם סימני החג, ומכינה לכל ילד מקום עם השם שלו. ככה גם השולחן נראה חגיגי וגם חוסכים את ה"אני רוצה לשבת פה!" 😅(לפעמים הם רבים בכל אופן אבל זה חוסך לפחות חצי מהמריבות)

בסעודה – אנחנו מכינים דברים שמתאימים ברמה לילדים, וגם הם רוצים לשתף את מה שלמדו בגנים ובבית ספר אבל אחרי החלק הזה הם לגמרי יכולים ללכת לשחק,

מבחינתי הם לא צריכים לשבת ליד השולחן כל הסעודה. אנחנו אוכלים ומדברים בהתאמה לשיח בוגרים, ואם אחד הילדים רוצה לבוא לאכול – אני מביאה לו. אני לא רודפת ולא משכנעת. אכל מנה אחת? מצוין.

בוקר החג- ביום התפילה ארוכה, אז חשוב לי שהם יאכלו משהו משביע לפני הסעודה, אז לפני או אחרי התקיעות, תלוי מתי אנחנו הולכים לשמוע שופר, עושה קידוש ומביאה להם סלט פירות ולחמניה ממולאת בשר טחון, זה משביע ומזין אותם ועוזר להם להיות רגועים

לוח זמנים גדול וברור- לילדים שלי (וללהרבה ילדים בכללי) חשוב לדעת מה עושים ומה בא אחרי מה, אז אני לוקחת גליון גדול ומכינה מסלול שמתחיל בכניסת החג ומסתיים בצאת החג, לאורך זה מציירת סמלים שמסבירים מה עושים (משחקים, קידוש, תקיעות, משחקים שוב, סעודה, מנוחה וכו') וחלון סימון וכל פעם מעהבירה את החלון סימון למה שעושים עכשיו. זה ממש מפקס אותם...

ועוד משהו שעוזר לי מאוד – שקיות הפתעות. אני מכינה לכל ילד שקית עם כמה דברים קטנים כמו חטיפים קטנים ופרסים מהכל בשקל, ונותנת אותה בזמן שאני רוצה להתפלל. זה נותן לי בערך רבע שעה-עשרים דקות של שקט.

ולא לשכוח שלא כל מה שעובד שנה אחת עובד פיקס גם בשנה שאחריה. צריך לראות את הילדים, את העייפות ואת מה שמתאים באותו רגע ❤️

וואווו!!!! איזה השקעות!!!! מהמםםםם!שיפור

מהמם, איזה יופי!נעומית

מקסים. אפשר רעיונות של מה את מניחה בקופסאת החג?ממתקית

למשל בראש השנה- קישוטי שולחן של רימון וכו? מה עוד אפשר?

ככה-שימושית

משחקים- שופרות, רימונים/דגים/חלות עגולות/גזר וכמה דברים בסגנון הזה מפלסטיק למשחקי דמיון, סולמות וחבלים שמכרו פעם באיזה דוכן בקניון עם סמלים של ראש השנה

משחק זיכרון ופאזלים ל ראש השנה, חוץ מזה כמה משחקי קופסא ששמורים רק לראש השנה ויום כיפור

ספרים על ראש השנה

קישוטים- פלייסמטים תפוחים ופלייסמטים בצורת דגים, חבקי מפיונים שונים, קישוטי פלסטיק קטנים של רימונים, תפוחים, שופרות חיתוכי שנה טובה, מאזניים וכו'

יש לי גם חבק לבקבוק יין של שנה טובה,

התיבות דואר האדומות הקטנות ועוד כל מיני דברים בסגנון הזה.

תודה! מרגישה שהבנת אותי כי לעולם חסדו

עוקבתבוקר אור

חג הוא מלהיב מעצם טבעומתואמת

מזה שהוא מתקיים רק פעם בשנה

אצלנו גם ממציאים סימנים לכל מיני מאכלים, וגם אצלנו יש משחקים מיוחדים לכל חג, שנשמרים בארון למעלה (פאזלים בעיקר).

ואני משתדלת לכתוב לכל אחד מבני המשפחה פתק קטן לסיכום השנה שלו ולתפילה על השנה החדשה, ומצרפת לזה פרס קטן. (אני באמת צריכה לדאוג לזה השנה, תודה על התזכורת🤭) שנה אחת גם יצרתי פאזל מתמונה משפחתית, וכל ילד קיבל חלק ממנו והם היו צריכים להרכיב אותו יחד.

והייתה שנה שגם יצרתי קובץ סיפורים על הסימנים - סיפרתי אותם לאורך הסעודות, והילדים היו צריכים לנחש באיזה סימן מדובר. (אולי השנה אמחזר את זה, כי הקטנים דאז גדלו ויוכלו עכשיו להשתתף)

מעבר לזה, אני חושבת שחשוב להשקיע בתפילות - מחזורים למי שיכול להתפלל, מחזור לקטנטנים בשביל הקטנים, ובעיקר - הסבר לילדים לפני שאני מתפללת בעצמי, שעכשיו משתדלים לא להפריע... (נראה אם זה יצליח השנה)

כבר כמה שנים אנחנו עושים בביתמנסה לענות

כי זה הכי נוח מבחינת הילדים

והשנה גם שאלנו אותם והם אמרו שהכי טוב בבית..

שולחן-שמים קישוטים מיוחדים על השולחן- ראנר מיוחד / מפה חדשה / מפיות וכלים חדפ חגיגיים (כדי שלא אצטרך לשטוף כלים כל החג.. מוריד עומס). היתה שנה שהבת שלי הלכה אתי לחנות ובחרה קישוטים לשולחן וכל שנה היא שמחה לערוך ולקשט אתם.

סימנים-גם אנחנו ממציאים עוד סימנים והילדים ממש מתלהבים וחושבים גם בעצמם. למשל- מנגו-שנתמוגג משמחה, קינואה-שלא נקנא באחרים, קולורבי-שנשמע בקולו של הרבי בננה-שנתבונן בטוב שה' נותן לנו וכו'.

תפילה-אפשר לקנות לבנים טלית. לקטנים-להכין שקיות עם ערבוב של חטיפים כדי שיתנו להתפלל, להביא משחקים קטנים שאפשר לשחק על הרצפה בשקט, להביא כלי רכב-בימבה וכו' שיוכלו לשחק מחוץ לבית הכנסת

טיפיםאמאשוני

ההורים מכינים מעטפות עם שמות בני המשפחה, וכל אחד כותב כרטיס ברכה/ ציור לאחרים.

מעסיק אותם יופי בערב חג.

הייתה שנה שהיחס בין האחים היה מאתגר במיוחד, עשיתי פרוייקט שכל אחד קנה מתנה לאחים שלו והביאו אחד לשני בערב חג.

עצם זה שכל אחג בא איתי בנפרד לחפש מתנות, שהיו צריכים להשקיע מחשבה מה ישמח כל אחד, שקנו מיוזמתם משהו בשביל האיר, ובסוף עוד הביאו לו את זה,

ממש עשה טוב לאווירה משפחתית.

באמת הרגשתי שמשהו זז להם מקנאה ותחרות לנתינה ופירגון.

זה היה חד פעמי כי באמת דרש השקעה ממני בלכוון ולדבר, ולעודד אותם לחשוב טוב.

זה היה תהליך שלם.

אבל אולי זה יכול לתת השראה.

אפשר נניח להכין בנק מילים, וכל ילד צריך לבחור מילה שמאפיינת כל אחד מהאחים, ואתם תוסיפו גם עוד כמה.

את ההכנה אפשר לעשות עם הצאט שיתן רשימת מילים ולהדפיס ולגזור

ואז הם רק צריכים ליישם.

אפשר גם שכל אחד מכין משהו לחג. מנה אחרונה, עריכת שולחן, דבר תורה, חידון, וכד'

אפשר אחד תוכן אחד משהו פיזי.

מה שזורם לך.

אם אפשר כדאי לקנות משחק שווה לחדש בחג, זה יכול להעסיק שעות.

אחרי החג להחביא עד כיפור.

אם יש לך קטנים, אולי כדאי שבעלך יתפלל בותיקין כדי שתוכלו לאכול בשעה נורמלית ובכלל, שלא יהיה חצי יום בבית כנסת כי יומיים רצוף ולדאוג לכל הארוחות והכל, באמת יכול לצאת קצת קשוח.

להכין את הקטנים לתקיעה שופר. (בקטע שלא יבהלו שזה אזעקה או בכללי ילדים עלולים להיבהל)

אפשר להשמיע ביוטיוב כדי שיבינו ולא יהיה תיאורטי.

כדאי להכין אוכל שנוח לתת לילדים בחופשיות שלא עושה הרבה לכלוך ולא חייב לחמם.

למשל שבלולי פיצה או שניצלונים.

שלא ינשנשו ביסקוויטים כל היום עד הארוחה.

אם יש גדולים לעשות רשימת תורנות.

4 ארוחות צריך יותר סדר מבד"כ.

מי עורך, מי מפנה, מי רוחץ כלים.

אם יש בעיות עם המקומות, כדאי לדון/ להחליט מראש ולשים כרטיסי שמות,

עדיף טנטרום שעה לפני הארוחה ולא דקה לפני שהכוס קידוש כבר ביד.

בסעודות בערב כדאי להאכיל טת הקטנים בזמן התפילה ככה שבזמן הארוחה עצמה הם יוכלו לפרוש לשחק ואתם תוכלו לאכול ולשבת עם הגדולים יותר ולהנות מאווירת החג.

לנשום עמוק ולזכור שעם כל העומס, בסוף אתם בבית שלכם ויש לכם גמישות מלאה בקבלת החלטות. לא להתקבע על מנהגים, לאט לאט תמצאו את המינון האידיאלי.

לדאוג למשהו שישמח אותך בחג. אולי את מאלה שכרגע לא חושבות שזה מה שיטריד אותם ובעיקר דואגות לתפריט וקניות ולו"ז ותעסוקה לילדים,

אבל אז מגיע החג וזה כן עלול להיות קצת מבאס.

אז גם אם אין לך זמן לחפש שמלה/ מטפחת/ בושם

לפחות איזה פינוק קטן (אפילו משהו אכיל)

דיברתי על גמישות, אבל בא לי לשתף שליל הסדר הראשון שעשינו בבית שכחנו לדאוג לקערת סדר. רבע שעה לפני הדלקת נרות חיפשנו אלתור,

לא היו לי קעריות חד"פ או מכלי הפסח.

מצאתי חבילת מנגטים סגורה

ומגש עגול חד"פ (האלה של המשלוחי מנות) גם כן חדש שקניתי ולא השתמשתי ולא נגע בחמץ.

הדבקתי מנג'טים על המגש והרי לנו קערת סדר.

במילים אחרות- תהיו סלחנים מול המציאות, לוקח זמן ללמוד איך עושים חגים בבית. הכל טוב!

לנשום עמוק, בסוף הכל עובר, מטעויות לומדים, ובסוף זוכרים את הדברים הטובים.

שנה טובה וחג שמח!

נהנתי מאוד לקרוא אותך, תודה.שימושיתאחרונה

הסיפור האחרון הוא וואו. אלופה!

אולי יעניין אותך