פריקה לא קשורה לפורום, אבל אין לי למי לפרוק.אנונימית בהו"ל

יש לנו דירה שאנחנו משכירים, והשוכרים לא שילמו לנו כבר מלא זמן.

הם חייבים לנו כבר 42 אלף ש"ח!!

הם יראי שמיים, אבל פשוט עם קשיים כלכליים.

והם כבר כמה חודשים כל שבוע אומרים השבוע נשלם, ובסוף אין כלום.

וזה כל הזמן גורם לי ולבעלי לריב, כי בעיקרון בעלי אחראי על זה,

 והוא די חסר אונים מולו, והוא גם סומך עליו שישלם, כי הוא ירא שמיים.

ואני כל הזמן מתעצבנת עליו איך הוא לא מצליח להוציא ממנו את הכסף, ובעלי מתעצבן שאני לא סומכת עליו ושאין לו מה לעשות ושאני אחכה בסבלנות.

וזה פשוט מעצבן לריב בגלל כזה דבר!!!!!!

 

זו פריקה.

אפשר קצת עצות איך לא לריב על זה עם בעלי.

וואו זה המון כסףהמקורית

האמת שאם אין להם לשלם לכם את החודשי אני לא מאמינה שיצוצו פתאום 40-50 אלף שח

ואני חושבת שהכי טוב זה לבקש מהם להתפנות

הם משלמים חשבונות לפחות? יש לכם צ'ק בטחון שניתן להפקיד כנגד החוב?

 

העניין הוא שאם הם לא משלמים - זה אומר שאתם משלמים את המשכנתא על הדירה מה שאומר שיש לכם עוד הוצאה חודשית (במידה ויש עליה משכנתא)

האם אתם מוכנים לתרום סכום כזה כל חודש? 

 

אל תתעצבני עליו שהוא לא מצליח להוציא את הכסף. במקום להיות נגדו תהיי איתו

זו סיטואציה באמת לא נעימה לעמוד בה

בעלי אמר שאי אפשר להוציא לרחוב משפחה עם 12 ילדים.אנונימית בהו"ל

והוא צודק, אבל גם אני צודקת! זה הכסף שלנו!

השוכר כל הזמן אומר שהוא אמור לקבל תרומות או משהו כזה, אבל בינתיים הוא לא מקבל.

 

ולא בא לי לתרום להם את הכסף שלנו!

 

את צודקת שלא כדאי לי להתעצבן עליו, והוא באמת די חסר אונים,, אבל קשה לי לא להתעצבן עךיו, כי הוא זה שאחראי על זה.

 

ועוד השכרנו להם במחיר שנמוך בהרבה ממחיר השוק!!

וכן, בטח שיש עליה משכנתא. לא נמוכה.אנונימית בהו"ל
מאיפה הביטחון הזה שהוא ירא שמיים???שירה_11

ואם אין לו איך לשלם שכירות של חודש איך ישלם 40,000????

אני חושבת שכדאי להגיע איתם להסדר\ פשרה כל שהיא

ובלי קשרשירה_11

סליחה על הנחרצות אני לא חושבת שלהבא הייתי משכירה נכס למשפחה בת 12 נפשות 

14 נפשות חחח, הם 12 ילדים.אנונימית בהו"ל
אז משפחות כאלה דינם לרחוב?אביול
איזה הכללה נוראית. יש המון משפחות כעם הרבה ילדים שמתנהלות בצורה חכמהעם כסף 
מסכימהרוני_רון
עם מצב כלכלי כושל בהחלט לא.שירה_11

אולי הייתי צריכה להוסיף "אלא אם הם מליונרים" חשבתי שזה ברור כהמשך ישיר לסיפור הפותחת

 

כוונתי הייתה שלמשפחה עם 12 ילדים בלע"הר ללא הוכחת הכנסה לא הייתי משכירה את הבית, מה שאולי אולי הייתי עושה עם זוג וילד 

אולי

נכון, צריך לבדוק את המצב הכלכליאביול
אבל זה לא קשור למספר ילדים
לא רק כלכלישירה_11

אם את רוצה שהבית שלך יהיה שמור בלי נזקים לא בטוח שהיית מכניסה משפחה של הרבה נפשות,

גם אחרכך במקרים לא פשוטים כמו המקרה של הפותחת, יותר קל לרחם.

 

בקיצרו ה לא הנושא של הפותחת, אבל לפסול לפי מספר ילדים זו ממש לא כוונתי

לצערנו זה קשור. זה לא חדש שלמשפחות גדולותהמקורית

קשה להשכיר דירות. הגודל תלוי מגזר כן?

אבל בלאי של הבית גדל ככל שיש בו יותר ילדים וזה נלקח בחשבון ע'י בעלי דירות בהחלט

זה נראה לי הגיונישוקולד פרה.

ומאוד מובן.

ממש כמו שקשה למשפחות לתת בית *לשבת בלבד* למשפחה מרובת ילדים.

בני אדם לרוב חרדים לרכוש שלהם, וזה מובן.

הרבה פעמים במשפחות גדולותכבתחילה

כשהקטנים נולדים - הגדולים כבר מחוץ לבית.

אם במסגרות של פנימיה- אולפנא/ישיבה,

צבא, שירות לאומי, דירת סטודנטיות וכו'..


והכי נשמע לי מתאים לסיטואציה- מתחתנים.

לכן בדכ זה לא שיש 12 ילדים בבית בבת אחת. 

בכל מקרה אין לכם מה לעשות עם זהאמאשוני

אז חבל על העצבים.

מה את מצפה מבעלך לעשות שהוא לא עושה?

להיות אסרטיבי בכזאת סיטואציה זה לא פשוט בכלל.

אולי אם היית עושה את זה במקומו היית מבינה שתכלס הידיים שלכם כבולות וזה לא קשור לאסרטיביות.

לא מבינה את הדגש על יראי שמיים, אנשים ישרים יש חילונים ודתיים ואנשים בקשיים כלכליים יש חילונים ודתיים.

אם אין להם כסף לשלם שכ"ד זה לא קשור למורא שמיים.

בכל אופן, אין לכם ממש מה לעשות חוץ מלנסות להוציא אותם מהבית בדרכים עוקפות. אולי תגידו שאתם מתכננים שיפוץ או משהו. חוקית אי אפשר לגעת בהם ואי אפשר לפנות אותם.

אז אם אתם מצליחים לפחות שהחוב לא יצטבר זה גם משהו, ואח"כ דרך הידברות ולחץ לנסות לכסות חלק מהחוב.

אם אתם מאמינים שתראו את כל הכסף זה כנראה לא יקרה אלא אם באמת המצב הכלכלי שלהם הורע באופן זמני מאוד והם עקרונית משפחה בעלת הכנסה גבוהה והם יעלו על הגל חזרה יחסית מהר (תרחיש פחות סביר אבל אולי.. יש גם מצבים כאלו)

לא יודעת, שיצעק עליו, שיאיים עליו בבית דין.אנונימית בהו"ל

בעלי אדם עדין ובא לי שפשוט יצעק עליו. אבל אני מבינה שזה מאוד לא נעים.

אני לא מבינה איך הם מעזים לא לשלם לנו.

הם חושבים שהם יכולים לגור בחינם בבית לא שלהם?!?!?!

 

בעלי אמר שבגלל שהוא ירא שמיים הוא בטוח ישלם מתישהו. למרות הקושי הכלכלי (שהוא לא זמני).

הוא מנסה להשיג כספים כבר המון זמן.

אני לא הייתי סומכת על זה מאמיהמקורית

אבל אתם כן צריכים לחשוב מה אתם עושים הלאה ומה הצעד הבא

( וללמוד להבא לקחת צ'קים חודשיים וצ'ק בטחון )

לא מבינה בזה חוקיתאורוש3
אבל יראת שמיים זה לא ערובה לשום כלום. תתייעצו עם עורך דין. איך אם אין כמה אלפים בחודש פתאום יהיה ארבעים אלף? אין מצב. תבדקו מה אפשר לעשות. 
כי הוא מנסה להשיג כסף מתרומות או משהו כזה.אנונימית בהו"ל
נשמע מפוקפק ביותראורוש3
סיטואציה נוראית כן? אבל אם אתם רוצים את הכסף אז צריך לפעול לשם כך. 
תרומות של 50 אלף שקל? גם לחודשהבא?המקורית

אם כבר, הוא היה צריך לפנות לגמח

השאלה היא אם הם יקבלו הלוואה כזו

ואם יש להם בכלל איך להחזיר

מתי מסתיים החוזה שלהם?

תוציאו את הדירה להשכרה קצת לפני. תכניסו אנשים לבית, ותודיעו להם על פינוי קצת לפני שיתארגנו על עצמם

 עם כל כאב הלב, את לא יכולה להרשות לעצמך שישארו שם לנצח

 

החוזה שלהם נגמר עוד חצי שנה בערך.אנונימית בהו"ל
אני רק חושבת לעצמידפני11

למה אתם חושבים שהם יראי שמים?

כי יש להם כיפה על הראש? כי יש לה מטפחת?


לצערי כיפה ומטפחת זה לא הוכחה ליראת שמים.

מכירה מישהו שהיה שואל: הוא רב דתי?


אל תבנו על זה שיחזירו לכם את הכסף כי יש להם כיסוי ראש


יש גם נבלים ברשות התורה.


לגופו של עניין, אם אני לא טועה עד שנה ממתי שהפסיקו לשלם חוקית אתם יכולים לתבוע מהם בבית משפט לצאת מהבית.

אחרי שנה יש להם חזקה כיוון שאתם לא דרשתם את שלכם, ולכן הייתי מנסה בדרכים אחרות- אולי לתבוע בדין תורה, אולי לדבר עם הרב שלו.


לא נעים אבל הייתי דורשת שיצאו מהבית עד סוף החודש אם לא מחזירים את כל הסכום.

לדעתי זה רק ילך ויחמיר והם לא יחזירו לכם את הכסף בכלל......

אל תחכו ותאמינו עוד רגע אחד.

מי ששילם עד עכשיו ימשיך לא לשלם. הם מנצלים את טוב הלב שלכם.

זאת דעתי הקטנה. אבל מנסיוני לצערי.

כל מילהלא מחוברת
מתייעצתבשורות משמחות

עם עוד' מה לעשות

מה החוק מציע לכם במקרה כזה.

אם יש לבעלך הרגשה לא נעימה לפנות משפחה גדולה כזו תציעי לו ללכת לרב ששניכם סומכים עליו ולעשות שאלת רב כי ממך זה נשמע מצב דיי מורכב, הרב צריך לשמוע את שני הצדדים גם שלך וגם של בעלך. 

אין להם ערבים?מאוהבת בילדי
למה אין להם מה לעשות חוקית? אפשר. אבל זה ארוךהמקורית

ומעיק

אפשר אולי הוצאה לפועל

אבל זה באמת עניין קשוח ומסובך

 

 

הוצאה לפועל זה רק אם נתנו צ׳קים דחויים מראשרינת 24

יש דרך נוספת אם הם שכירים- לקבל את הכסף ישירות מהמעסיק.

תנסו לפנות לעורך דין.


וכדאי מאד לדעת להבא לא להשכיר דירה אם לא מקבלים צ׳קים דחויים מראש! זה ממש ממש חשוב!

לא נכון. אולי הם חתמו חוזה וזה מספיק??המקורית
חוזה לא מספיק. חבל שאת סתם אומרת שזה לא נכון.רינת 24

החוק נותן יותר תמיכה לשוכרים (כדי שלא יזרקו לרחוב) מאשר לבעלי הדירות.


צריך לעשות מראש צעדים חשובים כדי לא להקלע למצב כזה:

1. לבחור שוכרים שיש להם תלושי משכורת מסודרים+ ערבים עם תלושי משכורת מסודרים.

2. לקחת צ׳קים דחויים מראש לכל התקופה.

3. יש חברות שנותנות מעין ביטוח (בתשלום)/ ערבות, למשל wecheck. אפשר מראש לגלגל את התשלום על השוכרים.

לא אמרתי שזה נכון בוודאות. תהיתי. זה לא בוודאותהמקורית

שזה מקרה אבוד בהכרח וחבל גם לייאש אותה

זה הנכס הפרטי שלה שהיא משלמת עליו משכנתא

אולי זה לא כזה פשוט, אבל לא יכול להיות שזה גם בלתי אפשרי 

אי אפשר חוקית להוציא אותם מהביתאמאשוני

לפי חוק הגנת הדייר, מניסיון.

יש דרכים לפעול אבל זה מאוד יקר וארוך ולא משתלם ולא יראו מזה בסוף את הכסף בכיס.

דרך הוצאה לפועל זה גם תהליך ארוך וגם בטוח יש גופים אחרים חזקים יותר שהדיירים חייבים להם כסף. אז התור שלהם לא יהיה בהתחלה.

וגם בסוף כשאין נכסים לעיקול אין איך לפרוע את החוב אז זה לא באמת עוזר..

גם כשיש משכורת ברובה המוחלט אסור לגעת.

בקיצור כשאין לאנשים כסף לשלם שכ"ד זה די אבוד.

זה לא שהם לא רוצים, אין להם.

מכירה את המצב הזה, הדבר הכי חשוב לעשות זה לא לתת לחוב להתנפח. אם מנסים לפנות אותם דרך פנייה לערכאות זה יכול לקחת שנים ולבינתיים החוב תופח ועולה.

עדיף לגרום להם לעזוב מרצונם כמה שיותר מהר.

^^^כמהה ליותר

נכון מאוד.

לצערי מניסיון של שני חברים שלנו שהיו באותו מצב, אין ממש מה לעשות, חוץ מליגרום להם איכשהו לצאת מרצונם.

מכירה אישית מישהו ששכר עו"ד ובית המשפט פסק לטובתבת מלך =)
המשכיר.


באו הוצאה לפועל הוציאו אותם מהדירה+ חויבו להביא למשכיר את הכסף+הוצאות בית משפט

מקרה שהיה כך היהשוקולד פרה.

לבעלי היתה דירה יחד עם גרושתו (היא קנתה אותה לכן לשון עבר).

לפני 3 שנים נכנס לשם שוכר,

שעל ההתחלה אמרתי לבעלי שהוא לא נשמע לי (כבר משיחת הטלפון).

בהתחלה שילם איזה כמה אלפים,

ומאז... דממה.

הדירה לא היתה ביישוב שלנו. ופשוט האיש לא משלם.

והדירה מוזנחת שאין דברים כאלה (בעלי הלך פעם לראות).

שיגענו אותו ואת עצמנו (כן, לקחתי על עצמי להיות תקיפה אתו ולא עזר לי. בדירה של בעלי וגרושתו... החיים מצחיקים לפעמים)

את הכסף לא ראינו.

החוב שלו צמח עד הסכום שכתבת ואפילו יותר.

פנינו גם לתביעות קטנות- זה גם הסתבך כי האיש פעם פה ופעם שם. התביעה לא הגיעה אליו.

כמה רבתי עם בעלי על זה גם.

היינו בתקופה לא טובה כלכלית (בעלי שילם מזונות גבוהים)

והרגשתי שהדבר הזה יושב עלינו ואוכל לנו כל חלקה טובה.


בקיצור,

את הכסף לא ראינו.


אז כמובן שלא המשכנו חוזה. זה חייב להיות ברור.

וספגנו את הטעות היקרה שעשינו (אגב, הוא הראה לכם תלושי משכורת? שלו ושל אשתו?

האם השכרתם את הדירה מראש בגלל מצווה ורצון לעזור?

מה היה שם מההתחלה?)


ו... שווה לך להיכנס לנושא אם את מרגישה שבעלך לא עושה כמו שהיית רוצה.

בתכל'ס מדובר רק בהשגת המספר וביכולת שלך להגיד בתקיפות עד מתי אתם רוצים את הכסף.

אגב, יש מצב שלדבר עם האישה יותר יעזור.


אבל שימו לב שיש מצב שהם יגידו לכם כן כן, הכסף יגיע והוא לא יגיע.

אז מכתב מעו"ד + תביעה בתביעות קטנות.


האמת? גם אני מרחמת,

וזה מאוד קשה לנהוג ככה במידת הדין.

אבל לפעמים זה הדבר היחיד שגואם לדינוי בפועל.

אולי כשיראו שאתם הולכים לתביעות קטנות, הם לפחות יתנו משהו, עוד לפני הדיון בפועל.


וכמובן שגם הייתי מגיעה לשם פיזית לבדוק את מצב הנכס.

12 ילדים זה המון. אם אין תחזוקה שוטפת ברמה טובה, יכול ממש להיגרם נזק לדירה.


ואגב, כשיש תקלות במים, במזגן וכו, הם באים אליכם?

וואי, איזה מעצבן זה!!אנונימית בהו"ל

האמת היא שביום שישי התקשרתי לאשתו והרגשתי ממש לא נעים, אז אמרתי לה שזה לא בסדר ושאנחנו חייבים את הכסף, אבל לא העזתי לדבר בחריפות.

 

בעלי היה לפני פחות משנה בדירה והוא אמר שהיא נראית בסדר.

 

ובבעיות בדירה אנחנו מטפלים. אמרתי לבעלי שלא נטפל בזה עד שהם ישלמו, אז הוא אמר "אני לא משאיר משפחה עם נזילה בבית".

ואני לא יודעת לגבי תלושי משכורת. בעלי טיפל בהכולאנונימית בהו"ל

מולם.

 

 

מילא לא לזרוק אותם לרחובשירה_11

מבינה את ההרגשה

אבל לא להשאיר משפחה עם נזילה בבית, הם לא ימותו מזה וגם לא ירעבו

אם זו ההתנהלות שלו אז הדירה הזו חד משמעית גמ"ח

והכסף לא יגיע

 

צריך לשנות סוויץ'

 

חס וחלילה!! בעז"ה יגיע! אל תלחיצי אותי...אנונימית בהו"ל
את ובעלך מקסימיםשוקולד פרה.

ממש.

היכולת שלך לדבר בהגינות עם האישה, למרות כל מה שאת עוברת מולם בחודשים האחרונים- זה שאפו אמיתי.

תראי, תביעות קטנות זה עד 40 אלף אם אני לא טועה.

או משהו באזור הזה.

ככה ששווה להתחיל תהליך מעכשיו.

להודיע להם שאם עד התאריך הזה והזה הם לא ישלמו לפחוץ x מהסכום,

אתם תפתחו בהליך תביעות קטנות.


אני די בטוחה שזה ילחיץ אותם ושהם יקחו אתכם השרבה יותר ברצינות.

אתם פשוט צריכים לגרום להם להבין שאתם הראשונים בתןר בתשלומי חובות (כי בהחלט יכול להיות שיש חובות נוספים למוסדות לימוד וכו').


ו.... כן.

הייתי אומרת לבעלי שאני מעריצה אותו על מידת החסד הזו,

אז הןא יכול להמשיך ולדאוג להם לתיקונים וכאלה כמידת החסד,

אבל אני בינתיים מידת הדין, ולכן אני אפעל כדי שנראה את הכסף.


בקיצור,

לגרום לבעלך לשנות גישה זה יבזבז לך זמן וכוח.

בינתיים נסו להגיע לפשרה.

ואולי זה ידרוש ממך לחפש עו"ד ולפתוח תביעה בתביעות קטנות (עשיתי את זה בזמנו, בדירה של בעלי וגרושתו).


זה הכי מעצבן שיש. צודקת.

ועם זאת,

יש לי מן מחשבה שאומרת, שכשאדם מוחל על כספו, מי יודע על מה מוחלים לו מנגד?

סבתא שלי, שתהיה בריאה, יש לה נכס בירושלים, והיא לא לחצה על תשלומים.

חודשים שלא שילמו לה והיא מחלה.

ומדובר באישה בולדוזר ולא פראיירית.

אבל... לא דומה מצב של משפחה עם ילדים, למצב של סבתא.

רק שאני תמיד הערכתי אותה על הנתינה הזאת ולכן יכולתי לספוג את ההפסד של הכסף 

איזו צדיקה סבתא שלך!אנונימית בהו"ל
הם לא יישארו עם נזילהיראת גאולה
הם יתקנו אותה על חשבונם, יראו לכם קבלה, ותקזזו את זה מסכום החוב.
בחוזה השכרת דירה, מחתימים גם ערבים. מלבד צ׳קיםאחת מכאן
דחויים + צ׳ק ביטחון שלוקחים.


מה עם להפעיל את הערבים?

אני צריכה לשאול את בעלי אם החתמנו ערבים.אנונימית בהו"ל

אבל לא בא לי שזה יהפוך לעוד מריבה.

על מנת שזה לא יהפוך למריבהאמאשוני

הדגש הוא על מבט קדימה.

מה שהיה היה.

עכשיו את רוצה לדעת כדי לפעול בעתיד.

כל עוד ההסתכלות היא אחורה- מה עשית ומה לא עשית, כל שאלה כזאת תטמון בחובה אשמה

ולכן היא יפעל מתוך מגננה ושלום למריבה.


תשבי, תסבירי לו, דברי איתו,

תתחילי מכל הדברים הטובים שהוא עשה בקשר לנושא (נגיד עצם זה שיש לו/ לכם דירה והוא מנסה לקבל הכנסה פאסיבית, או שהוא עד היום טיפל לבד ובטוח זה מלא כאב ראש ולא נעים)

תגידי לו שאת מרגישה שהנושא נהיה מדי מורכב כדי שרק אחד יטפל ואת רוצה גם לקחת חלק כי שניים זה יותר מאחד וכו וכו.

תחליטו שלמרות שזה טריגר מטורף אתם מנסים שכל שיחה וכל דיבור בנושא יהיה בצורה לא מאשימה אלא מקדמת.

אפשר נגיד לעשות משחק שכל פעם שמישהו נופל לאשמה או מרים את הקול על השני הוא למחרת מדרג מ1-5 כמה הוא היה לא בסדר בביקורת שלו והוא צריך לפצות את השני לפי מחירון מוסכם.

נגיד 1 זה נשיקה או פתק סליחה ו5 זה ארוחת ערב שחיתות או דברים שווי ערך לזה...

ככה גם כשיהיו מריבות תדעו לצאת מזה.

כי כשמנסים ממש לא לריב או שלא מצליחים לקדם כי מפחדים לעשות צעדים או שבסוף הכל מצטבר זזה גם לא טוב.

את ממש צודקת. תודה!אנונימית בהו"ל

רעיונות מעולים.

לא נראה לי שהם החתימו ערבים אם צ'ק בטחון לא לקחוהמקורית
צ׳ק יכול לחזור מחוסר כיסוי, צ׳ק אפשר בקלות לבטל.אחת מכאן
(ואז עוברים לגבייה דרך הוצאה לפועל). 
כדאי להתיעץ עם עו"דמקרמה

קודם כל להבין איפה אתם עומדים

האם יש צק ביטחון?

האם הם משלמים ארנונה/מים/חשמל? וזה לא חובות שגם נרשמים על שמכם?

האם יש ערבים?

האם הם מוגנים בחוג הגנת הדייר?


ואחרי שיהיו לכם את התשובות- לחשוב איפה מתחיל החסד שלכם- אם בכלל


אתם עלולים למצוא את עצמכם במצב ממש בעייתי

נכון, תודה. וואלה, לא בא לי לתרום להם כסף!!אנונימית בהו"ל
וגם להבא-מקרמה

להכין חוזה שמבהיר את כל הנ"ל

(לנו לדוג יש יש גם צ'קים ביטחון לרשויות

גם תקים פתוחים לערבות השכר דירה

וגם ערבים שחתמו על החוזה ועל הצ'קים...)


החוזה מבהיר מראש את התנאים בכל סיטואציה


וגם- ביררנו מראש מה ההכנסות והאם הם יכולים לעמוד בתשלומים


כדאי לדבר איתם בהכי טכני- לשאול מה התוכניות שלהם?

מאיפה נם מתכננים להמציא סכום חודשי שכזה בשותף- עוד לפני  השלמת החוב רטרואקטיבי

בחוזה יש קנס על איחור בתשלום, עליו כבר ויתרנו.אנונימית בהו"ל
אפשר להציע משהו מכיוון אחר?בת 30

כשמרגישים שמגיעים למבוי סתום, ונתקעים באותו קיר שוב ושוב, ולא רואים מוצא, זה כנראה הזמן המתאים להרים עיניים למעלה ולזכור שמי שמפרנס אותכם ונתן לכם את הדירה הזו, הוא גם אחראי לפרנס את אותה משפחה שנמצאת גם היא במצב לא פשוט בכלל. 

זה הזמן להעביר לה' יתברך את הכפפה ולבקש ממנו שאיכשהו, כמו שרק הוא יודע, יסדר ת'עניינים לטובתכם ולטובתם.

(וכל זה לא סותר כמובן את העובדה שבדיעבד, אתם למדתם כמה לקחים מן הסתם מהסיפור הזה, ובפעם הבאה שתשכירו תדעו להימנע ממצבים כאלה) 

חודש אדר- שבו הכל מתהפך לטובה, וגם לכם יתהפך לטובה ואולי אפילו תראו בצורה ברורה איך הכל היה לטובה.

וואו, את ממש צודקת! תודה על התזכורת הזו...אנונימית בהו"ל

אמן על המשפט האחרון!

תודה על התגובה הזאת. ממש חיזקת את כולנו!אם_שמחה_הללויה
כי באמת כשיש מבוי סתום זה הזמן לזרוק את השכל ולפנות רק אליו שיסדר את הכח בצורה הטובה ביותר. לסמוך על השם, לסמוך על הבעל.
בת 30 זאת את???אחתפלוס

אני מתרגשת!!

איך חזרת פתאום?

אכן...בת 30

התנתקתי לפני מלא זמן...אבל לא מצאתי מקום טוב יותר לשאול שאלה כזו...

יואו איזה סרטדיאן ד.

אנחנו גם משכירים דירה ונראה לי זה הפחד הכי גדול של משכירים: ששוכרים לא ישלמו.

כי זה באמת מאוד בעייתי לפעול מולם ולהשיג את הכסף.

 

כמה דברים יש לי להגיד לך:

1. מציעה שבחתימת חוזה הקרובה, אם הם ירצו להמשיך לבקש שיקים מראש + שיק ערבות של גורם אחר

2. לפנות לרב ולשאול אותו אם לפחות בינתיים דמי השכירות שהם לא משלמים יכולים להיות כמו מעשרות שלכם.

ואז תוכלו לא לשלם מעשרותבתקופה הזו שיש לכם פחות הוצאות.

3. אל תהפכי בעיה כלכלית לבעיה של שלום בית. אם בעלך מטפל בזה שחררי!

וואי, זה פי מילון מהמעשרות שלנו. ההכנסות שלנואנונימית בהו"ל

נמוכות ממש.

בכללי אפשר גם לתת "הלוואה" למעשרותמישהי עם שאלה

שאם הסכום הזה לא יחזור זה יהיה המעשרות שלכם לשנה או השנים הקרובות כביכול.

כי בסוף זו כנראה משפחה ענייה שאפשר לתת לה מעשרות


מציאות קשה ומורכבות ממש, חיבוק ♥️

לדעתי, תפנו לעורך דיןפליונקה
ותתחילו להוציא אותם . זה לוקח הרבה זמן. את השכנים שלי כן הוציאו עם חמישה ילדים. צריך בית משפט וכמה צווים. 
מוסיפה שני דברים לגבי משהו שאמרו לךירושלמית במקור

1. כתבו לך על חוק הגנת הדייר אבל בחוזה שכירות נפוץ רגיל, מחריגים במפורש את תחולת החוק הזה (כלומר הוא לא יגן על הדייר);

2. אמרו שיהיה ארוך אבל הליך ייחודי *מהיר יחסית לאחרים* נקרא תביעה לפינוי מושכר וזה שונה מהליך רגיל.

בכל מקרה לפנות לעו"ד

נשמע שאת מבינה בזהשוקולד פרה.

האם יש דרך לקבל את הכסף מלבד תביעות קטנות? כי בתביעה רגילה שכר טרחת עו"ד לא שווה את הנזק

למה תביעות קטנות אם יש הליך ייחודי לזה?ירושלמית במקור

בשם שציינתי מעלה.

ועו"ד שמתעסק בפינוי מושכר יידע לתמחר עבודה לפי גובה השכירות, הם לא הראשונים שהשכד נמוך

אבל הוא יידע, אני לא מתעסקת בזה

כי גם אנחנו בזמנו פנינו לעו"דשוקולד פרה.

ואז התברר שהרבה יותר שווה לפנות לתביעות קטנות, כי שכר הטרחה של העו"ד יוצא יקר 

תלוי מה רוצים. אם רק כסף ולא פינוי זה משהו אחרירושלמית במקור
כן. כי חראם על כ"כ הרבה כסף שהולךשוקולד פרה.
יש אפשרות לדבר עם הרב של האיש?לא מחוברת

זה פשוט לא בסדר מה שהם עושים לכם. בסוף זה מגיע לאוכל ולמים שלכם. הם פשוט מכריחים אותכם להתמודד עם זה שלהם אין כסף. אני חושבת שכדאי לכם להסביר לו שזה גזל גמור על גבול הגנבה.

אמרו לך המון דברים טובים ונכונים.

מקווה בשבילכם שיגמר בקרוב. 

וואו מלא דברים בא לי להגיד לךחנוקה

גם טכנית אבל גם ברמה של מה ששאלת.

בעלי קצת דומה לבעלך.. גם עדין. יש לו לב טוב. זה מתנה מופלאה!! ואני ואת הראשונות שמרוויחות בזה. וגם אמון בסיסי בעולם- שלי שבור למדי לעומת בעלי שנקודת המוצא שלו כמו בעלך, אנשים בבסיסם הם יראי שמיים, לא יגנבו וכו.

אז דבר ראשון מבינה את התסכןל שלך. ואגיד לך שהרוגע שאת מקבלת מזה מחוץ לסיפור הנוכחי בחיים המשותפים שלכם- שווה המון כסף. באמת. זה מה שאני אומרת לעצמי בסיטואציות דומות.

דבר שני לדבר את זה בכנות ביננו. אנחנו עשינו שיחה בשלב מסוים שהובהר שאני ה'סוחרת' מבין שתינו. זה מצריך מיומנויות תקשורת מפותחות, זוגיות יציבה כדי שלא ירגיש מזה דפוק ובהתחלה היינו נופלים בזה הרבה כי כל נסיון שלי לקחת את המושכות לידיים אפלו לבקשתו היה נגמר בתחושת הקטנה שלו עי אשתו האסרטיבית... לקח לנו ממש זמן ללמוד את זה אבל בסופו של דבר גם הוא מרוויח לא רק כלכלית אלא שפנוי מהענינים הללו בשביל בעלי כל שיחה עם שוכר היתה עול נפשי כבד.. עכשיו זה ירד ממנו.

והוא מאזן אותי. מזכיר לי שבמידה שאדם מודד כך מודדים לו וכו..


לגבי הענין עצמו- אם אכן מדובר באנשים דתיים ועלה כמו שמצטייר, משפחה עם 12 ילדים.. בלי הכנסה מי יודע מה הם בבעיה. עכשיו אתם יכולים לנסות לפנות אותם, או לפנות לתביעות קטנות. תחנות הצדק טוחנות לאט, החוק מאד מגן על שוכרים... זה באמת נליכים מיאשים..

אבל אם כבר אתם במקום הטוב והחומל - אני הייתי פונה לקופת הצדקה השכונתית או יישובית, לא יודעת מה יש אצלכם.

חתמנו ערבות פעם ובסוף קופת הצדקה היא זו שהחזירה לנו מה שנאלצנו לשלם אמנם בפריסה איטית אבל בסוף החזירה, תביני שמי שלא משלם שכר דירה בהנחה הסבירה שנתן צקים והצקים שלו חוזרים מן הסתם החשבון שלו במצב מחריד... , ואציין שההחזר שקיבלנו נעשה אחרי פניה שלנו מצידנו לקופה. אמנם אנחנו לא פשטנו רגל אם היינו נאלצים לשלם את סכום הערבות הזה היינו במצב חמור.

את מתארת שאין לכם הרבה הכנסות, יש לכם הוצאות מהדירה משכנתא ותיקונים.. אם תמשיכו לספוג תצטרכו אתם להיתמך כלכלית. אין סיבה שתגיעו לשם..

יכןלה להגיד לך שחברה שיש לה משפחתון תמת וכל שנה לוקח חודשים עד שלכולם יש דרגות וכו אומרת להורים בתחילת שנה- לאף אחד מאיתנו אין יכולת לספוג את הסבסוד של המדינה. זה תקופה, היא זמנית. כל אחד מכם ייקח הלוואה קטנה כדי שאני לא אצטרך לקחת הלוואה גדולה. זא מצב שבו מציבים את הדברים על השולחן. ללכת לשוכרים לומר להם תשמעו, אין לכם מאיפה לשלם. תכף אנחנו נצטרך להחזיר לבנק את הדירה הזו כי אין לנו מאיפה לשלם את המשכנתא. כדי שנוכל לפתור את הבעיה אנחנו פונים לקופת הצדקה

חשוב לומר שלהרבה קופות יש גם כח זא לסדר להם פתרון דיור אחר... ובמובן מסוים לתת גם לכם את התמיכה שאתם זקוקים לה.

וואו, ממש חיזקת אותי!אנונימית בהו"ל

בעלי באמת מאמין בטוב ליבם, זה משגע אותי, אבל באמת יש לתכונה הזו יתרונות...

 

 

זה המון המון המוןאביול
אתם צריכים לפנות לדין תורה או לבית משפט על דבר כזה. אולי אם תאיימו עליהם בזה, הם ינסו להשלים את החוב
וואי מצב ממש ממש מתסכלתקומה

ומכעיס.


אני רוצה רגע להתייחס לנקודה שכתבת שהם יראי שמיים, כי נראה שזו נקודה משמעותית בהתסכלות שלכם שמשפיעה על ההתנהלות מולם.

בעיניי זה לא רלוונטי לסיפור בכלל.

אני הייתי מסתכלת על זה דרך המשקפיים של בחירה.


לכל אחד יש בחירה, ויש אחריות על התוצאות של הבחירות *שלו*.

הבחירה להביא 12 ילדים היא שלהם, ולכן גם האחריות לדאוג להם היא עליהם. זה לא נפל עליהם משמיים ביום אחד, וזה שיש כאלו שרואים בכך אידיאל, לא פותר אותם מאחריות. יכול להיות שהם מרגישים שמותר להם כביכול, בגלל האידיאל, אבל בעיניי זה עיוות מוסרי ואני בטוחה שזה לא לפי התורה.


מצד שני, גם לכם יש כאן בחירה, בחירה איך להתנהל מולם ועד כמה ללחוץ עליהם. וכאן מגיע הקושי הגדול, כי בינך לבין בעלך יש פער בעניין הזה וזה מוביל למתחים.

וכאן השאלה איך מתמודדים.

אני רואה שתי אופציות:

1. מישהו מכם מוותר (מכל הלב)

2. מגיעים לפשרה ביניכם בהתנהלות


אני יודעת שזה ממש מורכב, כי זה לא עוד סתם מתח, עניינים כלכליים הופכים את זה לקשה יותר לגישור.

אבל בסוף, זה עוד פער, אומנם גדול ומשמעותי, אבל הדרך לגשר עליו היא כמו כל פער.


וגם כאן יש בחירה, או שאת בוחרת להבין את הצד של בעלך, להעריך את המקום הטוב שממנו הוא מגיע וללכת איתו לגמרי, מתוך הבנה שזה אומר שאת הכסף לא תראו, אבל מתוך החלטה שיש ערכים אחרים שחשובים. זו בחירה לגיטימית, שיש בה הרבה אור וראיית הטוב בבעלך ובסביבה, אבל כמובן שיש לה מחירים שהראשי שבהם הוא המחיר הכלכלי. ולכן היא מתאימה רק אם את מסוגלת לזה בלב שלם ממש.


מצד שני, זה גם ממש בסדר להחליט שההתנהלות הזו לא מקובלת עלייך. שהוויתור הכלכלי כאן כבד עלייך, שאת רואה בהתנהגות של השוכרים עוול מוסרי או כל סיבה אחרת שבגללה את חושבת שנכון לשנות את ההתנהלות מולם. ואז הפתרון הוא לדבר, לדבר, לדבר. לשקף לבעלך מה *את* מרגישה. מה חשוב *לך*. לא מתוך ביקורת על ההתנהלות שלו, להיפך. אפשר אפילו לפרגן על הטוב שאת רואה באיך שהוא בוחר להתנהל. ועדיין לשקף מה את מרגישה ורוצה. זה לא פתרון קסם, וזה לא אומר שיימצא פתרון מיידי לבעיה מול השוכרים, אבל אני כן חושבת שדיבור על הדברים מתוך כבוד והערכה אחד לשני, עוזרים לנקות את המרחב הזוגי, והרבה פעמים מאפשרים לנו להגיע לפתרון יחד, במקום להיות בעימות תמידי אחד מול השני

את ממש צודקת, תודה על התגובה המושקעת!אנונימית בהו"ל

ממש קשה לחשוב על לוותר על הכסף הזה... זה המון כסף...

בעלי עדיין פגוע מאיך שדיברתי אליו אתמול.

הוא רוצה שאני אסמוך עליו ושאני אבין שאין לו מה לעשות בסיטואציה (כי הוא לא מסכים לפתרונות שאני מציעה, שפוגעים בשוכרים.)

עזבי כרגע את ההתנצחויות בניכםמקרמה

והחלטה מה עושים מולם בהמשך.


קודם כל צריך להגיע להבנה של שסיטואציה במלואה

איך זה משפיע עליכם ומה ההשלכות.


זה בסדר גם להחליט שאתם עושים איתם חסד ונותנים להם עוד מרחב נשימה


אבל אתם צריכים לצאת מנק הנחה שהמצב לא ישתנה אם לא תשנו התנהלות- ולשאול את עצמכם כמה שאלות

האם אתם יכולים לחיית בלי ההכנסה הזו?

לא מה שכבר איבדתם... אלא הכספים העתידיים עד סוף החוזה

איך זה ישפיע על המצב הכלכלי שלכם?- זה משהו שאתם יכולים לעמוד בו?


עד מתי יש לכם את היכולת לתת להם מרחב נשימה-

מה בעלך מציעה לתווך הרחוק- מה התוכנית שלו- מעבר ל'תסמכי עלי'


האם אתם מוגנים בתום החוזה?

האם אתם מוגנים מול הרשויות (חשמל, מים, גז?- כי אם לא- הם לא יהססו לפנות להוצאה לפועל כלפיכם)

אבל זה של שניכםאביול
זה לא רק של בעלך. גם את פה בתמונה. ובעלך צריך להבין שצריך לעבור לצעד הבא, אין מה לעשות... 
הי יקרהממשיכה לחלום

ממש כואב לקרוא את הסיפור שלך

אני ממליצה ממש ליווי של רב

ככה לא תרגישו שאתם לא בסדר כלפי המשפחה הזאת

והצדק של התורה הוא אלוקי

המון בהצלחה

ע"ש מי חשבון המים, ארנונה, חשמל וגז?מהלכת בדרכה
מקווה לטובתכם שזה ע"ש השוכר כי אם זה עדיין על שמכם הבור שחכם כנראה הרבה יותר גדול מה- 42,000 ש"ח של שכר הדירה. 
אוי ווי, לא חשבתי על זה... אני אשאל את בעלי...אנונימית בהו"ל
זה נושא מבאס ולא צודק!נוניש

לא קראתי את כל התגובות.

להורים שלי ולאחותי זה גם קרה עם אנשים יראי שמיים שהיו נראים צדיקים ומבתים מוכרים וטובים.


לצערנו גם עם צ'קים דחויים וערבים וכל מה שתעשי החוק להגנת הדייר חזק מאוד ולא הוגן כלפי המשכיר


העצה שלי ומעוד סיפורים שאני מכירה זה לנסות בכל דרך להוציא אותם מהדירה.


את הכסף הלוואי ותראו יום אחד אבל לפחות שזה לא ימשיך. זה לא גמ"ח או טובה קטנה. זה כלכלת המשפחה שלכם ועסק לכל דבר. את תרומות הצדקה שלכם זכותכם לבחור למי וכמה לתרום-אף אחד לא יכול להכריח אתכם וזה לא הסיפור.


זה קשה מאוד ולא פשוט במיוחד שזה משפחה וילדים.ליווי הלכתי ומקצועי יכול מאוד לעזור.


המון בהצלחה ומתפללת שזה יהיה מאחוריכם ושתראו את הכסף. המון כוחות!!!

אמן!! תודה רבה! בעלי לא מוכן לסלק משפחה עם ילדים..אנונימית בהו"ל

וגם ממה שהבנתי מפה זה לא כזה פשוט...

אולי באמת ליווי הלכתי יעזור לבעלי.

לכן לדעתי כדאי שתהיו בליווי של רבממשיכה לחלום
ברגע שזו דעת התורה בעלך ירגיש שהוא עושה את הדבר הנכון
היי, בעלי מתמחהשוקולד פרה.

בעריכת דין, ומבין בהוצל"פ.

הוא אמר לי שהדרך הכי טובה ויעילה בבילכם היא לפנות ישירות להוצל"פ עם החוזה שיש ברשותכם.

תצטרכו לתת תצהיר, ואז למסור את התביעה למשכירים.

אם הם לא יגיבו תוך x זמן אז ייפתח תיק וככה תוכלו לגבות.

הם יוכלו לדרוש להעביר את זה לביהמ"ש.


האיום בהוצל"פ אמור להספיק כדי שהם יתארגנו על הכסף, או לפחות על חלקו.

מה גם שבהוצ"ל יש ריביות.


בקיצור, שווה להזהיר אותם שאתם חושבים בכיוון.

זה, באמת בהנחה שאת ובעלך הגעתם לשוקת שבורה והשוכרים מתעקשים לא לשלם.

אבל אז הם יישארו עוד חצי שנה בדירהירושלמית במקור
וזה סכום נוסף שגם אותו לא ישלמו.


שיתייעצו האם אפשר הוצלפ במקביל לתביעה לפינוי מושכר

זאת הבעיה בהייעצות עם עו"דאמאשוני

הולכים על הדרך הפורמלית והארוכה שלבנתיים מחמירה את הנזקים.

מה גם שברגע שיגידו להם את המילים "הוצל"פ" או עו"ד, גם הם יתייעצו עם עו"ד ויבינו שהזמן והחוק משחקים לטובתם.

למי שאין כסף, הוצל"פ זה לא איום.

הרבה יותר עדיף לומר שסבתא באה לגור בבית הזה וזה מנוי וגמור ולהתחיל התאמות של הבית.

לקבוע עובדה בשטח שעוד חודשיים מהיום היא נכנסת.

לבוא למדוד בשביל להזמין ריהוט, לשלוח כל מיני אנשים שיכנסו לבדוק התאמות,

לזרז אותם בכל דרך להבין שרציניים לגבי הפינוי שלהם..

חוץ מלהוציא להם את החפצים שלהם מהבית ולהחליף צילינדר שזה אסור בחוק, לעשות הכל כדי לגרום להם לצאת מיוזמתם בלי עו"ד ובלי פנייה לערכאות בשלב הראשון. אם יש עו"ד בתמונה זה יותר מסובך כי אף עו"ד לא יסכים להתלכלך על זה.

רק אם הם מתעקשים ושום דבר לא עוזר, רק אז אין מה להפסיד מלפנות לעו"ד ולעבור בדרך הפורמלית והארוכה.

ההוצאה לפועל היא לא איום כלכלי אוליהמקורית

אבל הם רשאים להיכנס לנכס ולפנות אותו מיושביו אם יש פסק דין.

וזה מה שהפותחת מכוונת אליו

אז אולי זה לא כזה מיותר

אני בעד מה שהצעת. לא יודעת אן הם ישתפו פעולה

מה פירוש? יש חוזהשוקולד פרה.

אין לבעל הבית יכולת להגיד לי להתפנות כי סבתא שלו... אא"כ יש סעיף מיוחד בחוזה על כך.

ובפניה להוצל"פ אין צורך בעו"ד, לפחות בהתחלה.

הם פונים עם החוזה וזהו. 

ולא הבנתי למה השוכרים יחשבו שפניה להוצל"פ זה לטובתם? א. הוצל"פ גוף מפחיד מאוד ב. יש ריביות מצטברות\

גם השוכרים מפרים חוזה בזה שהם לא משלמיםאמאשוני

יש את השיח בין השוכר למשכיר,

ויש את השיח המשפטי.

השיח המשפטי הוא ארוך ויקר ובהתחלה הוא לטובת השוכר כי אי אפשר לפנות אותם מהבית בקלות.

השיח בין השוכר למשכיר, בד"כ היד של המשכיר על העליונה.

חייבים לו כסף, זה הנכס שלו. הוא יכול לנסות להפעיל לחץ שהשוכר לא ירצה את הכאב ראש הזה ויעדיף לפנות את הבית ולמצוא פתרון מגורים חלופי כמה שיותר מהר לפני שהוא יבין שחוק הגנת הדייר לטובתו.

ברגע שהשוכר יבין שאין לבעל הבית כלים אפקטיביים להוציא אותו במהירות, הוא לא ימהר לעזוב.

כל עוד הוא לא יודע, אפשר לנצל את חוסר הידע הזה כדי לגרום לו לצאת.

אם המשכיר אומר לשוכר "התייעצתי עם עו"ד והוא אמר ש.." אז גם השוכר יתייעץ עם עו"ד ויבין שהוא יכול לגור עוד שנים בדירה ואין לו מה להפסיד בשלב הזה.

אני לא באה בטענות לעו"ד או משהו, זה החוק והמשכירים יוצאים מופסדים מזה.

אבל אני חושבת שיש הבדל בין פינוי מושכרהמקורית

על הפרת חוזה למשל - הכניס כלב בניגוד לחוזה

לבין אי תשלום בכלל

אני מאמינה שמתייחסים לזה אחרת. מקווה לפחות. בשביל יש אפשרות לפסק דין.

אין מצב ששוכר שלא משלם תקופה ארוכה יגור בחינם ע'ח מישהו אחר

עובדה, גם פולשים לדירות עמידר מפנים

אבל מאיפה הנחת יסוד שלךפליונקה

ששוכרים לא יתייעצו עם עורך דין כבר בשלב הזה ? רב הסיכויים שהם לא עושים את זה פעם ראשונה ויודעים טוב מאוד מה הם עושים. פשוט לא יפתחו דלת למי שהם לא רוצים וזהו.

בשביל זה יש הוצאה לפועל שמפנים גם בכחהמקורית

אם יש פסק דין.

והאמת שאם הם עושים את זה שוב ושוב, זה עצוב.

מסכנים אם אין להם ברירה כביכול, אבל בשביל זה יש סיוע בד"כ מטעם המדינה וזכאות לדיור ציבורי. גם אם זה מקרה הומניטרי כביכול, זה לא הוגן כלפי בעלי הדירות


לפותחת אציע לפעם הבאה לדבר עם בעל הדירה הקודמת אם יש. לוודא שלא מדובר בשוכרים בעייתיים ושהם משלמים בזמן.

צ'קים מראש כמובן

לדרוש תלושים, הכנסה מסודרת שתראה על יכולת עמידה בתשלומים.

צ'ק בטחון. וערבים.


זו רשימת הדרישות שהייתי עושה לי אם הייתה לי דירה בבעלותי להשכיר. לא פחות.

האמת שאת צודקת. אצלנו בעיר זה ידועאנונימית בהו"ל

ששוכרים עוברים ראיון אצל בעלי הדירות ושיש סלקציה. והדירות פה לא זולות בכלל. מינימום 4000 שח ליחידה מעפנה.אולמ מרתף אפשר למצוא בפחות. ויש תור ארוך על כל דירה,באים בקבוצות.

והאמת שיש סיבה. לפנות דיירים זה תהליך ארוך שכרוך בהרבה אי נעימויות ועוגמת נפש. אם אפשר לנסות להימנע מזה מראש, זה עדיף.

לא מן הנמנע שהרבה זוגות רוצים פשוט מקום לגור בו, אבל על דייר אחד לא בסדר משתנה כל התפיסה על שוכרים.


אצל ההורים שלי שהשכירו לרופא, וגם לסטודנטים, היו המון בעיות גם מבחינת תשלומים וגם כאן מבחינת תחזוקת הדירה. זה היה לפני שנים אבל עד היום אני זוכרת שבגלל חוב על התשלום אבא שלי נכנס לדירה והחרים להם את הפלייסטיישן עד שישלמו (אז זה היה שווה ערך לתשלום על שכ"ד וזה באמת עבד.לא היה עובר חלק בימינו 😅) ובסוף גם היה צריך לעשות בה המון שיפוצים בגלל נזקים שעשו אז הם השאירו אותה ריקה כמה שנים


וגם לנו יצא לנו להשכיר את הדירה שלנו לפני שנכנסנו אליה כי רצינו לחסוך לשיפוץ של מטבח שירותים והחלפת ריצוף, והכלב של בעלי הדירה אכל לי את כל התריסים בחלון של המרפסת. הם לא הציעו להחליף אותם כמובן. היו גם בעיות אחרות ובסוף רק חיכינו שיגמר החוזה וייצאו. זה היה ממש כאב ראש

אני מקווה שהדיון פה הוא לתועלתשוקולד פרה.

כדי שהפותחת תרוויח מזה משהו.

 

הרבה יותר קל להגיד לשוכרים "תשמעו, אני הולך עם החוזה להוצל"פ ואני מתחיל שם הליך"

מאשר להתפתל עם "סבתא שלי צריכה את הדירה חודש הבא".

למה?

כי מה שהדייר מבין זה את החוזה+ העובדה שהוא בבעיה שהוא לא משלם.

ברגע שתתחילי להמציא לו סיפורים ולבנות סביב זה הצגה- הוא לא יבין איך זה אפשרי מבחינת החוזה.

ולכן ברגע שהוא יגיד "זה לא כתוב בחוזה\את מפרה את החוזה"

מה תגידי לו? את עניין הכסף. שהוא הפר את החוזה בכך שלא שילם. והופ,  שובחזרנו לנושא הכספי. אז בשביל מה היה צריך את סיפור המסגרת? לא היה צריך.

 

הוצל"פ זה גוף מאיים. מאוד.

הוא מיידי. הוא מחייב. הוא צובר ריביות.

 

ואין צורך בעו"ד כדי לפנות לשם (לפחות לא בהתחלה).

תחשבי מה זה שאת מקבלת הביתה תביעה של הוצל"פ. אף אדם לא נשאר אדיש לזה.

ואני ממש לא חושבת שהם עכשיו יתחילו לקחת שירותי עו"ד, אם אפילו תשלום של חודש שכ"ד זה גבוה להם.

 

בקיצור, בעיניי לפחות,

פניה להוצל"פ היא קיצור דרך, ולא הארכת דרך.

אבל יש בזה צד 'אכזרי', ולכן לא בטוח לי שהיא ובעלה יהיו בקטע.

 

שכל אחת תעשה כפי שהיא רואה לנכוןאמאשוני

למען גילוי נאות אציין שאני מדברת מניסיון בפועל של פינוי שוכרים באמצעות צו שלקח שנתיים וחצי וגם זה רק לאחר שנמצא דיור ציבורי, למול פינוי "מרצון" באסרטיביות שלקח חודשיים מתחילת הליך הפינוי לאחר ארבע חודשי חוב.

סה"כ בפעם השניה הצטבר חוב של שישה חודשים ששולם באופן חלקי והנזק היה משמעותית יותר קטן מהפינוי הראשון שהיה מתיש ויקר.

תחשבי רק מה זה עלול לעשות לזוגיות ולביטחון הכלכלי סאגה כזאת.

עדיף לסיים עם המגורים של הדיירים האלה כמה שיותר מהר ואח"כ לטפל בחוב בנפרד.


לא צריך להתפתל,

אלא לומר אתם לא משלמים, יש לי שוכר/ קרוב משפחה שייכנס לדירה בתאריך x.

יש לכם זמן עד אז למצוא מגורים חלופיים.

כשיתחילו להיכנס להם לבית נותני שירותים לקראת הכנת הדירה להחלפה הלחץ יעבור אליהם, הם יבינו שאם הם לא רוצים לחיות ברחוב הם צריכים לחפש מגורים חלופיים ולהשקיע את האנרגיה שם, וזאת המטרה.

לפעמים בתוך תוכנו יש איזשהו חששדיאט ספרייט

שאם אני אשנה משהו עכשיו, אני אפסיד את מה שהם כבר חייבים לי.

זה קרה לי פעם כשלא שילמו לי שכר.

פחדתי שאם אתפטר אפסיד את מה שכבר חייבים לי.

בסוף המעסיק פשט את הרגל והפסדתי יותר ממה שתיכננתי.  הדבר הנכון לעשות לדעתי, הוא לחשוב שמה שכבר הפסדתי- הפסדתי וכרגע אני מתעסקת רק בלא להפסיד עוד. 

בדיוקקדפני11
כתבת מדוייק
מעסיק שפושט רגל - יש דרך לקבל כסף מביטוח לאומיהמקורית

לא את כולו אולי, אבל יש דרך

מכירה מקרוב

תלוי בכמה פרמטרים

פה זה שונה והכסף צריך לבוא מהם

אבל ההסתכלות הזו מאוד נכונה בעיניי, שלא להפסיד עוד

את חושבת כך? הבעיה היאדיאט ספרייט

שבתחילה המעסיק לא פשט את הרגל רשמית,

אלא רק נעלם.

בזמן הזה לא הצלחנו לקבל פתרונות מהרשויות.

אני יודעת שאח"כ הוא פשט רגל חוקית אבל החיים התגלגלו וכבר לא התעסקתי בזה.

הלוואי שאת צודקת ואפשר לקבל בדיעבד.

אני אנסה לבדוק מול הביטוח הלאומי.

בואי נגיד שהכסף הזה ממש לא יזיק לי. 

לא חושבת,יודעת. תבדקי אם רלוונטי לך קישור בפניםהמקורית

פיצויים לעובדים במקרה של פירוק או פשיטת רגל של המעסיק לפני 15.09.2019

 

https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%97%D7%93%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%9F_(%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%A8%D7%92%D7%9C)_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A1%D7%99%D7%A7_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99_15.09.2019
 

לאבא שלי שילמו לפני כמה שנים

הקישחר השני הוא לאחרי 2019 מופיע גם בתוך הקישחר הראשון אם לא נפתח לך

וואי ממש תודה שחיפשת בשבילי. נראה שזה ממש רלוונטידיאט ספרייט
לי. תודה רבה! 
באהבה מאמי המקורית
אפשר להציע משהו?טל..

דבר ראשון כל הכבוד לך וכל הכבוד לבעלך! להשאר עם חמלה כלפי השוכרים למרות החוב שהם חייבים לכם זו מדרגה מאוד גבוהה.

 

אני מסכימה איתך שכן צריך לעשות משהו, כמו שכתבו פה לפני - שלא אתם ח"ו תגיעו למצב כלכלי לא טוב בעקבות זה, ובכלל, זה כסף שמגיע לכם ביושר.

אז מעבר להבהיר את זה לשוכרים, אולי אפשר לחשוב על דרכים לעזור להם לצאת מהמצב הכלכלי הקשה שלהם? להפעיל אנשים שידאגו להם ויעזרו להם.

למשל, לפנות לרב השכונה בו הם גרים ולספר על המצב שלהם, לקופת צדקה השכונתית/העירונית, 

לעזור להם למצוא עבודה/עבודה רווחית - לכוון אותם לשם , להציע להם ליווי של פעמונים/מקימי, מיצוי זכויות.

זה לא סותר לדרוש את המגיע לכם, אבל לפעמים כשאנשים טובעים צריך לזרוק להם גלגל הצלה מבחוץ. 

זה מסוג הדברים שנראה לי עדיף דרך אנשים אחרים כמו רב השכונה/עסקנים וכדומה, כדי שאתם לא תתערבבו עם זה, וכן תדעו שצריכים לקבל את הכסף שלכם, אבל זה דבר שאם אף אחד לא עוזר להם זה חשוב לעשות.

 

צרם לי לקרוא חלק מהתגובותשיח סוד

לפותחת- זה כבר סכום גדול, שבא על חשבונך, לדעתי לסיים איתם חוזה… לא להעיף לרחוב ;) כי זה כבר לא פייר. אם הם במצב כזה כנראה שהם צריכים לחפש מיקום אחר מחיר אחר… חבל שתפסידי עם כל הכאב שבזה. אבל זה לא שכר דירה של חודש חודשיים … זה 40 אלף!


לגבי למי להשכיר למי לא-

לא פייר להסתכל על מספר ילדים. ההורים שלי למשל מבוגרים ואין להם דירה משלהם כי הם עלו לארץ בגיל מאוחר ואין, עבדו קשה ודירה לא השיגו. עכשיו משקיעים בנו…

בקיצור הם כל שנתיים עוברים דירה וכל פעם מסתכלים עליהם עקום. הם משלמים והכל אבל לא יודעת, יש פה הרבה אנטי דת.

בקיצןר נראה שבעלי דירות עפים על עצמם יותר מידי עם מליון ואחת בקשות והוכחות!!! (לא מדברת על תלוש וערבים שזה מקובל לגמרי) ממש חודרים לפרטיות. ואלו שמשכירים הם כאילו עניים ומסכנים . לא אוהבת את זה.

עוד רעיוןהמקורית

הייתי עובדת עליהם שהדירה נמכרה כי אתם לא עומדים בהוצאות

מכניסה מכרים שיבואו לראות את הדירה ומודיעה שהדירה נמכרה

מתאריך x הדירה צריכה להיות מפונה

אם יש לך חברה טובה/ קרובת משפחה שיכולה להיות 'בעלת הדירה' במקומך ולבקש מהם לפנות, אולי זה יעבוד.

השאלה אם הם ימרחו גם אותה..

אני משתגעת מהתמימות של בעלי!!!אנונימית בהו"ל

אתמול דיברתי איתו, הוא אמר: "השוכר לא נשמע לי כמו אדם שקרן. הוא בטח יחזיר את הכסף."

אני: "הוא לא שילם כל כך הרבה זמן, איך פתאום הוא ישלם?!"

בעלי: "אם היה לך חוב יש מצב שלא היית מחזירה אותו? בן אדם שיש לו חוב מחזיר אותו."

 

ארררררררררררר מה זו התמימות הזו?!?!?!

 

היום השוכר אמר שהוא טס שבוע הבא לחו"ל להשיג כסף (הוא כבר עשה את זה כמה פעמים, אז לא מפחדת שהוא הולך לברוח, אבל בפעמים הקודמות הוא חזר ולא שילם.)

 

בקיצור, אני החלטתי שעדיף לי להרפות מזה ולהפסיק לריב עם בעלי.

 

תברכו אותי שהכסף יגיע אמן........

את הכסף שהוא אמר שהוא ישיג השבוע הוא לא השיג בסוף.אנונימית בהו"ל

מפתיע

למה בעלך מתנגד שתיכנסי לתמונה?שוקולד פרה.
תקשיבי זה לא נשמע שהוא בקטע להחזיר.לא מחוברת

נשמע שהוא ממש מנצל את הטוב לב שלכם.

אני חושבת שבעלך צריך להתעורר מה יקרה שהוא יהיה חייב לכם 100 אלף? אין מצב הוא מחזיר סכום כזה

אם לא תלחיצי אותו הוא לא יעשה כלום.

אוף ממש מכעיס המצב הזה

ממושדפני11אחרונה

קודם כל טוב שהחלטת לא לריב על זה עם בעלך.

זה החלטה ממש חכמה ואולי הכי.

שום דבר לכמעט לא שווה מריבות, בטח לא איש גנב אחד כזה.

מה שכן, בעלך באמת תמים....

זה מתנה. זה כיף ביומיום לחיות עם אדם כזה.

זה רק מבאס כשזה מגיע במקרה קיצון כמו עכשיו.


מציעה לך בנחת לדבר איתו, לספר לו על מקרים ששמעת (הנה סיפרנו לך פה) על אנשים שהיו נראים ונחשבים כדתיים שעשו דברים נוראיים (את יכולה לפרט גם מתחומים אחרים- פגיעות מיניות, הלבנת הון, גזל בעבודה) ולשאול- אתה היית עושה דבר כזה? אתה היית חושב שפלוי אלמוני יעשה מעשים כאלו נוראיים?


התשובה היא לא! כי אנחנו משווים אל עצמנו, שזו מתנה נפלאה כי היא נותנת לנו אמון בטוב, אמון בוב של האנשים, בטוב של העולם. הרבה יותר אפשר לצמוח ולהצליח להתקדם עם תפיסה אופטימית על המציאות.


ויחד עם זה,יש יצר הרע. ויש גם סתם אנשים שמתנהגים לא בסדר סתם כי זה נוח להם/לא אכפת להם.


ואז הייתי שואלת אותו (את בעלך הכוונה)

ומה יקרה אם הוא לא יחזיר?

או- עד מתי היית נותן לו צ'אנס? לנצח? עד שיגמר לכם הכסף?

קצת מותחת לקיצוניות השניה כדי לנסות להבין ממנו האם יש לו איזה גבול ששם הוא יגיד, זהו זה.


ככה הייתי מנסה לעורר אותו למודעות ולשליטה על המצב שקורה.


מבחינתי זה סבבה שיגיד לי, עד מאה אלף אני נותן צאנס, מעבר אני... כי הוא מציב גבול.

כי הוא נותן אופציה ליום שאחרי.

כי הוא חושב בכלל על אפשרות כזאת ולא טומן את הראש בחול.

כי הוא לוקח בחשבון שאולי אולי יש מצב שהכסף לעולם לא יחזור והוא מוכן לסיכון הזה ולוקח אותו בחשבון.

מבחינתי זה החלק החשוב.


שלא יתעורר על עצמו יום אחד עם הפסד של חצי מליון ויאכל את הלב איפה הייתי. זה כאישה חשוב לי. כחלק מלקיחת האחריות המשיתפת של שנינו על דברים הנוגעים לשנינו. שבנאדם לוקח בחשבון את ההשלכות של החלטות/חוסר ההחלטות בנושאים מסויימים.


זה נותן בעיני יכולת רווחה והרגעות לשני הצדדים.

כששנינו מבינים את ההשלכות האפשריות ומוכנים לקחת אותם- זה מרגיע.


בהצלחה רבה!

אני מטאטאת ערימה ענקית של בלגן לכיוון הכניסה לביתתודה לה''
מכל הסלון והחדרים,


בעלי פותח את הדלת ומסמן לי להמשיך עם הטאטוא- קדימה, החוצה לחדר מדרגות🤣🤣🤣


מי זורמת על שרשור יציאות של הבעל (על משקל פניני ילדים)?

חחחח יואו איך צחקתישושנושי
גם אני🤣🤣🤣תודה לה''
הוא גאון! אולי לשכנים יהיה חשק לסדר לנו😂😂יעל מהדרום
כן אה.. אני אמרתי לו שנגיד לכולם שהשהשכנים הוציאותודה לה''
ואיזה לא יפה זה😅😅🤣😂🤭🤭
😅😅מתואמת

אבל אני נתפסתי על משהו אחר -

את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭


בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)

צודקת אבל די אין איפה לדרוך זה חונק אותי...תודה לה''

ובעלי לא יודע לטאטא..

כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...

מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח


אבל תודה על התזכורת!!

מבינה אותך... אבל לפחות באמת תני לו לאסוף🤭מתואמת
חחח מבחינתי שתישאר שם בחודש הקרובתודה לה''

גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..

רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭

😅 העיקר שמסודר לך בעיניים...מתואמת
לפני עשור בערך בית מלא צפופים ב"ה ורצפה שחורהאנונימית בהו"ל
ברגע של שקט אמרתי יאללה  נרים כיסאות ונשטוף קצת, בסוף אחד הקטנים התעורר והורדתי את הכיסאות בלי לשטוף ובלי כלום והרצפה חיכתה שחורה בסבלנות.  


יום למחרת ניסיתי שוב,  הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??


מבחינתו כיסאות למעלה זה אומרים שטפתי את הרצפה, לא משנה שהרצפה מחכה עוד מאתמול 

אוי קורעעעעע😂😂😂😂תודה לה''
האמת שגם בעלי לא היה מבדיל אם כבר שטפתייעל מהדרום
לק"י


או רק סידרתי לקראת שטיפה.....

מזכיר לי משהו חכם ששמעתי פעם124816
הייתי בשרות לאומי והתארחתי אצל מישהי עם ילדים קטנים והכיסאות היו למעלה, אחרי שטיפה, הצעתי לה שאני הוריד את הכיסאות, אז היא אמרה לי, אני משאירה אותם למעלה בכוונה, בעלי חוזר בערב מהעבודה, עד שהוא יגיע הילדים כבר יספיקו ללכלך את הרצפה, אם הכסאות למעלה הוא לפחות ידע ששטפתי וצריך לפרגן...
יצירתי😂יעל מהדרום
בדיוק!!גלויה

גם אני בשירות לאומי (רווחה) למדתי מעו"ס שתמיד צריך לפרסם את מה שעושים... אז לכן אני משאירה ערמות כביסה מקופלת (כשזה כן קורה...) עד שבעלי יגיע.

 

חשבתי שזה המצאה שליחנוקה

להשאיר ערימות כביסה..

פיזורים זה צטלה בפני עצמה אצלינו...

האמת שאני בגלל זה מקפלת ישרשלומית.אחרונה
לארון, כי אם לא הבגדים פשוט נשארים מקופלים עד שהם מתבלגנים כי הפיזור זו משימה ממש מעצבנת 
אני מצלמת לו🤣פלאי 1234
עושה קניות, מצלמת את העגלה ליד האוטו , מקפלת כביסה מצלמת לו את הכביסה מקופלת. וכן הלאה.
חחחחחחחחשירה_11

יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!

נכוןןןןן בחיים לא היה עולה על דעתי..תודה לה''
לא נעים לי להגידבאתי מפעם
כשהייתי ילדה ביסודי הייתי תורנית בכיתה ובסוף הלימודים צריך לטאטא את הכיתה, אני וחברה טיטאנו ובסוף הופנו הכל החוצה לפרוזדור 🫣🫣🫣
הילדים שלי עושים את זה כמעט קבוע בחדרים שלהם🤭מתואמת
טרי מהערבהשקט הזה

אני עומדת מטגנת לביבות לקראת יציאה מהבית. בעלי חוזר מתפילת ערבית, מבקשת ממנו לארגן תיק לנסיעה עם טיטולים, מגבונים, בגדי החלפה ובקבוקים לבנות.

אחרי חמש דקות בערך אני רואה אותו יושב על הספה, שואלת אותו "ארגנת את התיק?" תשובתו המופלאה: "ביקשתי ממני לפני דקה, מתי הייתי אמור להספיק לארגן?" מממ.. בדקה (חמש כאמור) הזו במקום לשבת על הספה?

כמובן שווידאתי לפני היציאה שיש בתיק מה שביקשתי ולא היו מגבונים..


חח יצאה לי חצי פריקה.. פשוט היה לי אחהצ עמוס ומלא במשימות והפרופורציות ביני לבינו הדהימו..

וואאא!! השלוות נפש הזאת מחרפנת לפעמים...יעל מהדרום
חחח כןןןן יש להם שלווה כזו.. הם בקצב חיים אחרתודה לה''
אין ספק אבל שיש מה ללמוד מזה...
משהו חמוד שהיה השבועגלויה

בעלי הלביש לפוצון ציצית 

ושר: 

"בוקר טוב עולם... (במנגינת פינוקיו)

אני מסדר את החוטים

אני כבר ילד יהודי"

 

 

רציתי להעלות לפורום אז הנה הזדמנות. 

 

וואו, נאמץ בדוק!דיאט ספרייט
אניoo

באה לשים פסולת בפח ואין שקית

רואה צלחת עם פסולת על השיש ומוסיפה את שלי

באה אחרי 5 דקות שוב לפח

עדיין אין שקית

אבל הצלחת עם הפסולת נעלמה

(הוא שם אותה בשקית שהוא הוציא החוצה ועוד לא שֹם בצפרדע)

נכנעתי ושמתי שקית בפח

מה? יפה שהוא לקח את הצלחת!!!תודה לה''
אבל כן לשים שקית בפח זה כאילו לא ברפרטואר הדברים שהם יודעים לעשות חחחח
אצלינו זה התפקיד של בעלייעל מהדרום

לק"י


אני פותחת עוד שקיץ ומניחה איפושהו.

עד שהוא מוציא את המלאה מהפח, ושם חדשה....

משהו שתמיד מצחיק אותיהשם שלי

בדרך כלל בלידות בעלי נמצא איתי והילדים אצל ההורים שלו.

אחרי שנגמרת הלידה, במקום לנסוע להורים שלו להיות עם הילדים ולעזור להם, הוא חוזר הביתה לבד.

מפיל את הילדים על ההורים שלו, ונהנה מבית ריק.

תכלס צריך לעבד את החוויה... לא? אבל כן זה הכי גבריתודה לה''
שיש
גם בעלי עושה את זה לפעמים. בלי שאהיה אחרי לידההמקורית

בעיניי לגיטימי. ווין ווין סיטואיישן

אני רוצה לפרוקשושנושי

סיפרנו לגדול (3.3) לפני יומיים שסבתא מגיעה לערב לביבות,

שעתיים אחרי מתחיל להתלונן על כאבי בטן ממש מתכווץ מכאב

אחרי כמה התקפי צרחות עם תלונה על כאבים הולכים למוקד לילה

מחכים שעות עד שיואיל בטובו בכלל לשתות קצת מים כדי לעשות בדיקת שתן.

דם צילום הכל תקין.

חוזרים לבית עם המלצה לבדיקה בקופה

אני לוקחת יום חופש ונשארת בבית וכל שעה שעה וחצי שוב התקף צרחות

רצה לקופת חולים הרופא אומר שבסהכ אם אין חום שלשלוים הקאות - להמשיך לעקוב.

בבית הוא כל היום על יוטיוב ורק זה מצליח קצת להסיח את דעתו מהכאבים (למרות שעדיין מידי פעם מתכווץ מחדש).

לאורך כל הזמן הזה התלבטתי אם יש קשר לרגשי כי באופן כללי קשה לו עם יציאה מהשגרה.

וגם אני לפני אירועים מתהפכת לי הבטן מהלחץ וההתרגשות (לא אוהבת בכלל בכלל אירועים)

בקיצור סבא סבתא וכל הדודים הגיעו, היה ב"ה מדהים וטעים (לראשונה חמותי מתארחת אצלי מאז החתונה , ולא התחתנתי לפני שנתיים..)

אני ובעלי היינו ממש בטוב. הזמנו אותם מתוך מקום שלם שזה הבית וזה האוכל - זה לא שנכנסנו לאיזה טירוף סביב ההכנות.

אחרי שהם הולכים הילד אוכל לראשונה מזה יום וחצי שלא אכל כלום לא בבית ולא בגן - 2 לחמניות ועוד מלא תוספות.

5 דקות לאחר מכן אומר לי זהו כבר לא כואבת לי הבטן.

היום בבוקר מתעורר שואל על הרגע הראשון סבא וסבתא מגיעים היום? 

לא. 

אז לא כואבת לי הבטן.

 

אין לי כח לאתגרים.

מיציתי.

 

וואייי חיבוק💙ואז את תראי

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?


יוצא לכם לראות אותם הרבה?

שאלתי אותו אם רוצה שלא יגיעושושנושי

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

 

וזה קורה רק עם סבא וסבתא האלו? איזה חמודיPandi99
מעולם לא נתקלתי בתופעה כזאת, ככה שכן - רק איתם.שושנושי
הייתי כן מעוררת אותו לשיח מותאם לגיל בנושאPandi99
האם יש משהו בסבתא הזו שמאיים או מפחיד?
הסבתא הזו שהיא חמותי ברור שבעיניי היא בלתי חחחשושנושי

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

יש זמנים שהיא עם הילדים לבד?כורסא ירוקה

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.


ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

אני לא מצליחה לחשוב על סיטואציה כזאתשושנושי

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

 

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

 

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

 

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

 

 

 

זה לא פתרון לא להפגישתודה לה''

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

הוא במפגשים גם ככה איתנו כל הזמןשושנושי

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

 

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

סורי שאני אולי נשמעת תוקפניתשושנושי

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

הבן שלי גם היה רגיש ככהבתאל1אחרונה

לא בדיוק סיטואציות כאלה. אבל כן כשבאנו למפגש משפחתי הוא לא הסכים להכנס ולקח לו הרבה זמן להפשיר (חוץ מזה שבחוץ היה קפוא אז באמת היה צריך להפשיר חחח)

אם היינו מגיעים לאירוע המוני אפילו בחוץ - הוא רצה לחזור הביתה.

בכלל היה לוקח לו זמן להתרגל.

וגם לחלק מהאחיות שלו לקח זמן להתרגל כשנפגשים עם משפחה. בסוף לאט לאט זה עבר והם גדלו ועכשיו זה פחות משמעותי.

כן יכולה להגיד שהוא רגיש. וכנראה זה בגלל זה התגובה שלו. 

את לא נשמעת תוקפניתתודה לה''

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

זה לא הכיווןשושנושי

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

אתם נשמעים אלופים!!!תודה לה''
לא אמרתי לא להפגישכורסא ירוקה
אנחנו מפגישים ודואגים שלא ישארו איתה לבד, ככה שזה גם מפחית סיטואציות בעייתיות, וגם במידה ומשהו נאמר אנחנו יכולים לשים גבול במיידי. כבר יצא לי להעיר לה מול הילד כי היא העירה לו משהו שמבחינתה היה בדיחה אבל הוא לא הבין ונעלב עד עמקי נשמתו כי אם זה היה משפט מאיתנו זה היה נזיפה קשה והוא באמת לא עשה שום דבר. 
וכן יכול להיות שזה משהו שקרה מזמןכורסא ירוקה
אין מה לעשות. פשוט לתת לו את הזמן ולהתעקש שגם היא תיתן לו. וגם אם יקח עוד הרבה פעמים לתקן את הקשר ביניהם, בסוף זה יקרה
איזה חמודיאורוש3
צריך לאט ללמד אותו שיח רגשי. הוא עוד קטן,אבל מלא דוגמא אישית. אני ממש מתרגשת לחזור היום לעבודה אחרי חופש, זה קצת מפחיד אותי כי התרגלתי לחופש. אני קצת עצובה היום כי..., היום ממש שמחתי בעבודה כי... לחשוף לחשוף לחשוף. לדעת שהוא ''מועד'' להתרגשויות משינויים ולדבר את זה. אני רואה שאתה קצת לא מרגיש טוב, אתה יודע שלפעמים כואבת לי הבטן כשאני מתרגשת? זה בסדר, בא נכין תה חם. זה לא שזה קסם. זה תהליך. היו לנו כמה חתונות קרובות בטווח של כמה שנים קרובות. אחד הילדים שלי היה פשוט מעלה חום. לפני החתונה האחרונה דברנו מלא על כמה זה מרגש ומה הולך להיות, המחזנו בבית את החופה. וואלה היה שמח והרגיש מעולה... 
יש בבית מלא שיח רגשישושנושי

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

וואו, איזה ילד רגיש!מתואמת

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

קראתי על זה קצת - בדיוק מה שקורה אצלנושושנושי

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

אויש, חיבוקמתואמת

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)


בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

מהההשירה_11

וואוו

לא ציפיתי


יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור


חיבוק ענק בטח את בשוק

נשמע לי שזה ההמון, לא הסבתארקלתשוהנ

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

 

מעודד לשמוע על הילדון שהיו כאבי בטן רק כשהיו אורחישושנושי

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

דיייי...באתי מפעם

וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.

חיבוק גדול.

תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.

ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!! 

הסרת משקפיים- שואלת בשביל אחותיהשם גדולל

עם משקפים מהיסודי

מעוניינת לעשות לייזר להסרת משקפיים לאחר מספר לידות ומעוניינת גם בהמשך להביא עוד, אך מתלבטת אם לעשות בקרוב לייזר

רוצה לשמוע מחוות דעת של נשים בתקופת לידות שעשו לייזראיך הייתה להם החוויה? והאם המספר חזר?

תשמח לשמוע מקרים עדכניים, כרגע קיבלה המלצה לעשות אצל דוקטור לוינגר

עשיתי לפני ההריונותאחת כמוני

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

איזה סוג עשית?השם גדולל
איך הייתה ההחלמה שלו?השם גדולל
היא ממש חוששת לעשות אותו עם מספר ילדים בבית
מהניסיון שליואני שר

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.


ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

תודה רבההשם גדולל
ככהאחת כמוני

יומיים כאבים חזקים ממש בעיניים.

אח''כ ללא כאבים אבל ראיה מטושטשת שהלכה והתייצבה עם הזמן, כל הזמן היה שיפור.

חושבת שחודשיים-שלושה אחרי ראיתי 6/6 ב"ה.

👍🙏השם גדוללאחרונה
אני עשיתימחכה להריון
היו לי שני ילדים שעשיתי.. היום אני עם ארבעה ולא חזר רואה מצוין ברוך השם
איזה סוג עשית?השם גדולל
מכירה מישהיניגון של הלב

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

מעניין למה זה חוזר.. מבאס לשמועהשם גדולל
עשיתי בתור רווקהשומשומ

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

איזה כיף, ב"ההשם גדולל
ליאיזמרגד1

היה מספר ממש גבוה, עשיתי לפני החתונה ומלכתחילה נשארה מידה נמוכה. אני חושבת שעלה לי עוד קצת אחרי, אבל אני עדיין לא משתמשת במשקפיים

מבחינת ההחלמה היה לי כמה ימים קשים. אני חושבת שאי אפשר לדעת מראש איך יהיה אז כדאי להיערך מראש לכמה ימים- שבוע של תפקוד נמוך יותר ועזרה בבית עם הילדים.

איזה מספר, אם אפשר לשאול...השם גדולל
עשיתי וחזרכובע שמש

עשיתי לפני החתונה בגיל 19, אחרי לידה רביעית חזר לי למספר הקודם. 

באסותא טוענים שהמחקרים מראים שאין קשר ללידות (קשה לי להסכים איתם)

בכל מקרה עכשיו מחכה לפני שאעשה ניתוח נוסף.

חייבת לציין שלא מתחרטת. היה שווה להיות בלי משקפיים 11 שנה...

וואו, יש אפשרות לעשות ניתוח נוסף?השם גדולל
אפשר לפרוק? בתקווה שלא יהיה אווטינגאנונימית בהו"ל

יש לי גיס דתל"ש, בזוגיות עם קונסרבטיבית.

אנחנו דוסים מתנחלים.

היא טבעונית.

הם פציפסטים.


עד כאן רקע.

הם עשו חנוכת בית אצלם, כיבדנו

מפה לשם בעלי התבקש להגיע בלי האקדח. כיבדנו


אני אחרי שיחה קשוחה עם בעלי על מצבנו, אחרי התברברות בדרך כי שלחו לנו כתובת לא ברורה+ פקקים של המרכז

אני כבר עייפה, רעבה ועצבנית, אבל בשעה טובה הגענו.


נכנסים לריח של מרק טוב, שבושל בבית. אני נזכרת שהוא אמר שהוא אוכל גם טרפות. מבינה שאני צריכה לוותר על המרק.

רואה פיצה קנויה, נרגעת, מגלה שהוא מחמם אותה בתנור.

מישהי דתייה מהמשפחה מביאה לביבות, אני בונה על זה, מגלה שגם אותם הוא מחמם.

מסתכלת מאיזו פיצרייה הפיצה, בודקת עליה בגוגל, כתוב שהיא כשרה ללא תעודה. מבינה שגם עליה אני נאלצת לוותר.


נזכרת באירוע חלבי שעשינו לא מזמן, כמה השקעתי שיהיה מכל סוג גם משהו טבעוני...


בעלי מרים טלפון לפיצריה ומבין שיש תעודה, עוצר את גיסי מלחמם את שאירות המגש של חומם. אוכלת משולש פיצה קרה, עם תוספות שאני ממש לא אוהבת. וזהו, כי אכלו מהמגש הזה גם כאלה שלא אכפת להם מכשרות...


וככה אני מסיימת את הערב עם אכזבה גדולה, עייפות, רעב, עצבים

אהה ושיעמום מנושאי שיחה לא מעניינים.

וואי חיבוקשירה_11

רצף אירועים ממש מרגיזים ועוד מלווים בהרגשה של חוסר התחשבות

חיבוק

מכירה את זה ככ. הרגשה מגעילה!Pandi99
ממש קשוחתהילנה
אני למדתי מראש לא להתבייש לשאול: מה יהיה לאכול? באיזה כשרות? מבחינתי זה הבייסיק של ההתארחות
לגמריאיזמרגד1

או לשאול, או להגיע מראש שבעים...

אבל זה אחד המבאסים גם להיות באירוע ולא לאכול וגם הקטע שלא מתחשבים...

איזה מתסכלללצוצקהלה

נשמע סופר קשוח, ובפרט שכשארחת כל כך טרחת והתחשבת..

אני בסיטואציות כאלו דואגת להביא איתי משהו- סלט/ פשטידה/ עוגה שאני אוהבת (אפילו קנוי...) ואז יודעת שבכל מצב יהיה לנו משהו לנשנש...

איזה מבאס!!שלומית.אחרונה

האמת אני חושבת שצריך לדבר איתו ברחל בתל הקטנה. בסוף הוא גדל כדתי והוא מכיר את ההלכות. אז נראה לי בסיסי שאם הוא מארח את המשפחה הדתית שלו הוא יתחשב.

(אצלינו במשפחה גם יש דתל"ש שמארח ודואגים שהכל יהיה כשר... אולי ההבדל הוא שהוא דתל"ש כבר מעל 30 שנה ועבר מזמן את הקטע של לעשות דווקא.)

וזה בלי לדבר על הקטע של להתארח אצל זוג לא נשוי אבל זה כבר עניין שלכם...

קיצור, אני חושבת שאפשר לדבר איתו כאדם בוגר בתקוה להבנה

אירוע ברית במשפחה ממש קטנהאנונימית בהו"ל

יש לנו משהו כמו 15-20 מוזמנים

מצד אחד ממש הייתי רוצה לחגוג, לשמוח על הנס המדהים הזה

ומצד שני חושבת איפה לעשות וכמה להשקיע כי קייטרינג לא יעשה מספר כל כך מצומצם של מנות וגם לשכור אולם זה לא זול.


לצערי אין לנו עזרה של משפחה. אני ובעלי והקב"ה, אז צריכים לחשוב קצת מראש מה עושים ואיך.

לעשות ברית בבית זה פחות אופציה כי אחר כך נשאר לנו כל הבאלגן לסדר וגם אין לנו חצר וכאלה.


כל כך הייתי רוצה גם להביא צלם ולעשות קיר בלונים וכו אבל מרגישה שזה יהיה בזבוז...


אשמח לכל דעה או רעיון

קלאסי למסעדה. וזה גם הכי כיףירושלמית במקור
ובחדר פרטי שם תוכלו לקשט קיר כרצונכםירושלמית במקור
מה עם לסגור מקום בבית קפה או מסעדה?ואני שר

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

אנחנו עשינו במסעדה לכמות של 20 איששושנושי

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

אפשר לשאול איזו מסעדה?אנונימית בהו"ל

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

רודריגז בהר חוצבים ירושליםשושנושי

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

כמה עולה דבר כזה? סתם מעניין אותיתודה לה''
ברית שהיתה לנו בגודל כזה בערך הזמנו מהולי ביייגל כמה מגשי אירוח עלה 2000 בערך לדעתי 
יצא לנו באזור ה 4שושנושי

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

 

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

 

 

אה לא זול...תודה לה''
יותר זול מלקחת אולם קייטרינגשושנושי

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

ילדת כבר או שאת במחשבות מראש?איכה
אם עוד לא ילדת, אפשר להזמין עיצובי בלונים וכל מיני דברים כאלו משיין ואליאקספרס.


זה זול ומרשים.


ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

למשל -איכה

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

איך אני אוהבת את הדברים האלו 😍איכה

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות


אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

אפשר גם להזמין טייק אווי ממסעדה לאולםאחת כמוני
רק לקחת בחשבון כלים, עריכה ומילצור
לפעמים יש נשיםבאתי מפעםאחרונה

שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...

אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי. 

אוף עשיתי תאונה ואני לא מצליחה להפסיק לבכותאנונימית בהו"ל
ב''ה כולם בסדר ורק הרכב נפגע קלות אבל מהלחץ אני פשוט בוכה ובןכה
זה נורמלימתיכון ועד מעון

הגוף פורק מתח

תבכי, תספרי כמה שיותר את הסיפור בדגש על יצירת רצף האירועים בצורה קוהרנטית והרפיות

לנשוםשמעונה
את עדיין באנדרנלין של זה. עוד מעט יעבור , ותוכלי לשמוח ןלהרגע
תודהאנונימית בהו"לאחרונה
אולי מישהי מכירה קבוצת תמיכה לאחרי לידה שקטה?אנונימית בהו"ל

באזור ירושלים

עדיפות לקבוצה מותאמת להריון ראשון

תבררי בארגון "יד שרה"עודהפעם

הם נותנים נופש זוגות 3 ימים במלון של ירמיהו 33 בירושלים.
שזה 3 ימים  שבהם יש מעגלי תמיכה גם לבעל וגם לאישה עם אנשי מקצוע, וזוגות שעברו סיפור דומה.
גיסתי היתה שם וספרה שיש כ5 זוגות כל שבוע.

סתם להתקשר אליהם?אנונימית בהו"ל
כן, יש לך פה את המספרעודהפעם
לא מכירה... אבל שולחת חיבוקהתלבטות טובה
שה' ישמח אותך בקרוב (ולא מכירה)דיאט ספרייט
תבדקי בעמותת ניצצות ענבראחות אחתאחרונה

זו עמותה שמתעסקת בלידות שקטות..

הם פותחים קבוצות מידי פעם..

הרבה כוחות!

בדיקת NIPT- כן או לא?בידיים פתוחות

מתלבטת אם לעשות..

אשמח לשמוע את דעתכן על הבדיקה הזו

שיקולים בעד- לא מעוניינת לעשות מי שפיר/ סיסי שליה אבל בכל זאת רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר

שיקולים נגד- יקר, לא אבחנתי, אני פחות אוהבת לבדוק אקסטרה כשאין צורך ספציפי, כי גם זה מכניס אותי ללחץ.. 

בעיני תוסיפי שיקול של גיל + הסטוריית הפלות אם ישירושלמית במקור

למשל אני הייתי עושה אם לא הייתי חוששת כי זה בשבוע מוקדם מדי כשעדיין יש חשש להפלה, ואז הכסף ירד לטמיון. היו לי 2 הפלות.

אבל אני ממילא רוצה לעשות מי שפיר, ולא רק בגלל הגיל היחסית מבוגר שלי.

אז זה משתנה בין נשים...

רוגע עם ניפט זה אינדיבידואליכורסא ירוקה

הרי זה סטטיסטי ולא אבחנתי אז תמיד יכול להיות סיכוי קטן.

זה גם בודק פחות דברים ממי שפיר לפי הבנתי. לא שמי שפיר יכול לחזות כל דבר אבל זה כן יותר רחב.


בעיני השאלה היא תמיד מה יקרה אם התשובה שיש בעיה, אם התכנון במצב כזה להפסיק את ההריון אז ברור שלעשות אפילו אם זה לא מי שפיר, אבל שתהיה לך אינדיקציה. אם בכל מקרה להשאיר אז נראה לי פחות קריטי, יותר מה שמרגיש לך

כותבת נקודה למחשבהאנונימית בהו"ל

לגבי המשפט שכתבת על זה שאת 'רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר".


שום דבר לא יכול להבטיח לנו שהכל יהיה בסדר.

גם אם כל הבדיקות תקינות.


אצלנו בהריון האחרון עשינו מי שפיר (בדיקת שבב) ויצא תקין (בעקבות שקיפות עורפית מוגברת).

בסוף יש לנו מורכבויות רפואיות שלא ראו בהריון (ולא יכלו לראות).

אם היינו משלמים הרבה יותר על בדיקת אקסום כבר במהלך ההריון, היינו מגלים את המוטציה שגילו לנו אחרי הלידה (בבירור הגנטי שעשינו בעקבות המורכבויות הרפואיות).

ועדיין זה מן הסתם היה רק מבלבל, כי המשמעות הקלינית של המוטציה הזו מאוד משתנה (יש כאלו שזה בקושי משפיע, יש כאלו שיותר. אבל סה"כ לרוב אפשר לחיות איתה חיים טובים).


לא רוצה לכתוב את זה כדי להלחיץ.

רוב התינוקות הם בריאים ומתפתחים מצוין והכל בסדר איתם.

ואני כן בעד לעשות את ההשתדלות שלנו בבדיקות בהריון כדי לעלות על דברים שחשוב לעלות עליהם בזמן (אם זה בשביל לדעת להפיל במקרים חמורים, או לדעת לטפל במקרים שאפשר, או רק לעשות הכנה נפשית במקרים רלוונטיים).

אבל אני באופן אישי לא מאמינה בלהשקיע המון כסף בבדיקות שלא בסל, רק בשביל 'לדעת שהכל יהיה בסדר', כי את זה אף אחד לא יכול להבטיח לנו. עדיף בעיני להשקיע בתפילות... 

תודה על התגובה 🙏בידיים פתוחות
לגבי הפיסקה האחרונה, זה לגמרי אחת הסיבות שאני פחות רוצה לעשות..
תלוי גישהאנונימית בהו"ל

הרופאה שלי פחות המליצה

אמרה שזה יכול להציף דברים שכאילו בעייתים, אבל זה לא מדויק, אז זה ידרוש עוד בדיקות שלא בהכרח ירגיעו

(מקווה שאני מדייקת)

שורה תחתונה היא לא המליצה לנו לעשות

תודה רבה🙏בידיים פתוחות
אני עשיתיכובע שמשאחרונה

היה ממצא זניח בסקירה.

אותי לא הלחיץ בכלל, אבל בעלי ההיסטרי כמעט יצא מדעתו ולא מצא מנוח לנפשו.

עשיתי בשביל השקט הנפשי שלו (וגם אם חלילה היה מתגלה משהו - לדעתי עדיף לדעת מראש ולהתכונן)

רוב הסכום הוחזר ע"י הביטוח.

אולי יעניין אותך