אתה חיפשת מקום פנוי בסך הכל, אין פה שום קשר לשום לאישה.

קרה לי כמה פעמים שגבר חרדי שעובר לידי ברחוב לא רק מוריד עיניים אלא גם שם את היד או הכובע שלו בטווח הראייה בכיוון שלי. זה הופך את זה לעניין הרבה יותר גדול ממה שצריך להיות, וגם מאוד לא מכבד ברמת בין אדם לחברו. 

אבל באמת ב"ה המון חרדים לא מתנהגים ככה. אני כאילו רוצה ללמד זכות שפשוט בתרבות שהוא גדל בה, זה דבר לגיטימי (כמו שאולי בענייך יראה סביר שמישהו מוריד את העיניים בנימוס כשאת עוברת). ולכן ממש מעניין אותי לדעת.. זה איך נשים חרדיות מתייחסות לזה שאם מישהו יראה אותן הוא יבהל, יקפוץ, ומהר יסתיר אותה עם הכובע שלו.. אולי בתרבות שלה זה סבבה..? לאיודע..

זה בדיוק העניין, כל מפגש אקראי בין גבר לאישה הופך למעורר בהלה.

מזכיר לי את הסיפור על חסידים שאיחרו לבוא לרבי שלהם.

הרבי שאל מה קרה.

הם ענו שהם היו צריכים לעבור ביער ,אבל עצרו מרחוק כי הם ראו מרחוק צלליות של נשים. אחרי כמה שעות הם שמו לב שאלו סתם עצים, והמשיכו כרגיל.

הרבי ענה: "אני לימדתי אתכם לראותך בכל אישה בול עץ, אבל אתם מוצאים בכל בול עץ אישה"

אני חושבת שצריך לגשת לזה קודם כל ממקום של ענווה ולדעת מה מקומי. אני לא יכולה לשפוט ציבור שלם שנוהג על פי רבותיו.

דבר שני את צודקת שלכתחילה באמת עדיף יותר לא לחשוב על גברים-נשים וכמו שאומרים שלפעמים לא צנוע לדבר יותר מדי על צניעות. זה נכון. אבל אנחנו לא בדור מזוכך יותר כמו פעם ואין מנוס מלדבר על הדברים ולהיזהר ולהתרחק. ובמיוחד בנושא כזה שלא תמיד יש הלכות צניעות ברורות וזה הרבה גם בתחושה.

אני חושבת שזה מובן מאוד ואני יכולה להגיד שבתור אישה זה גם מאוד נוח יותר.

אני חושב שדווקא בגלל שהכל בשפע והכל נגיש היום זה מוכיח שאנחנו דור יותר מזוכך ואצילי

כי הרי למה שהשם יעמיד אנשים שהם בדרגה רוחנית נמוכה בנסיונות קשים כל כך שלא היו מעולם? 

כל רגע שמתמודדים בנסיון ונמנעים מעבירה היא מצווה. ותכלס תכלס אלא אם כן אתה גר במערה כל רגע ממש יש לכל אחד ניסיון זמין

אז לפי זה רק כשנמות נעמוד בזה לגמרי?

אתה אומר על כל הדור שהם מזוככים, האם כולם צדיקים ועומדים בניסיונות? לא, הרוב לא.

ואם מדברים על אדם יחיד שיש לו ניסיון אז רק אחרי שיעמוד בניסיון אפשר להגיד שהוא מזוכך כי אחרת לפי מה אתה אומר אז זה? מה ההוכחה שהוא מזוכך? זה שיש לו ניסיון כזה מראה שיש לו את הכוח להיות כזה אבל כל עוד לא מוציא את זה לפועל אי אפשר להגיד עליו משהו כזה, זה שקר.

שכל יהודי משתוקק בעמקי נשמתו כל הזמן ללעשות את רצון השם. זה שבסופו של דבר הוא נופל על שטויות זה ממש לא מעיד כלום זה כמו "קוצים מסביב לשושנה" כך חזל מכנים את זה כל יהודי הוא צדיק עצום בקנה מידה שאנחנו לא מסוגלים לתפוס בכלל, העבירות הם עניינים חיצוניים לנו ומובטחים ישראל לעשות תשובה מרוב שאנחנו מחוברים כמו מגנט אליו אפילו או אולי דווקא כשאנחנו רחוקים.

וכשאמרתי מזוכך לא התכוונתי בהכרח נקי התכוונתי לפוטנציאל הרבה יותר גדול. אולי זה היה באמת בחירת מילים לא נכונה אבל אני עדיין עומד על דעתי שזו המציאות וזה בכלל לא דעתי זה מובא בתורת האריז"ל ובעוד כל מיני מקומות אם תרצי אשלח בפרטי

זה נראלי עצבנות של כל מיני אנשים פרומרים.

את האוטובוסים הנפרדים הרב עמאר התנגד, כי זה לא משהו שהוא הלכה ואי אפשר לכפות את זה במרחב הציבורי.

(באותה הזדמנות הוא גם התעצבן על כל אלה שלובשות שאל וכל מיני כאלה..)

אבל מהאוטובוס נפרד עד להיבהל כשאישה עוברת.. יש קצת מרחק. קשה לי להאמין שככה רבנים תלמידי חכמים מדריכים

עבר עריכה על ידי אני))) בתאריך י"ד באדר א׳ תשפ"ד 15:20

נשאיר כרגע את הפסקה הראשונה בצד.

אני דיברתי רק על אוטובוס.

אבל הגיוני לי דווקא. אמנם לא להיבהל אבל כן להיזהר ולהישמר. אני מאמינה שיש דרגות בזה. כמו הסיפור עם הרב שאמר שאם יהיה יחוד ברכבת הוא יקפוץ מהחלון. ולא חסר סיפורים בסגנון. זה דרגות. יש כאלה שמלמדי  את זה בצורה כזאת של הלכה למעשה ויפה מאוד ואשריהם. אבל כן צריך להקפיד על איזהשהו דרך ארץ.

הכרתי פעם בן אדם שהיה עובד ממש על שמירת עניים וכשעברה אישה אז כיסה את העיניים עם היד. ולי זה הפריע. יכול להיות שאם היה מדובר ברב גדול לא היה מפריע לי ככה.

זה היה ברור לכולם.

וגם כשאתה עושה דברים כאלה - לא לפגוע. וכן. לפעמים זה פוגע.

וביננו.. לא כל מי שככה זה נובע משפיות. אפשר להיות מחמיר גדול אבל להיות בנאדם נורמלי. גדולי ישראל היו נורמליים גם עם הקפדות וחומרות. נורמליים.

על זאת התלונה

הרבי באמת אמר את זה? לא הבנתי מה זה לראות בכל אישה בול עץ? אולי במובן של הפוטנציאל הגדול שיש בה?

שנשים לא יהיוב בראש שלו ,שכשיראה אישה יחשוב אולי זה בול עץ(אני זוכרת עמוד) ולא שיחשוב כשיראה עמוד אולי זה אישה?, הן בכלל לא צריכות להיות במחשבות שלו.

אישה שמתנהגת ככה כשיש גברים שהיא קופצת בבהלה כדי לעבור לצד השני של המדרכה..

גברים חרדים לעומת זאת - כן.

השאלה היא מהי התרבות. זה שבחינוך שם מוכנים להפרדה גמורה זה סבבה, זה שיטת חינוך זה לא ממש אכפת לי כרגע. השאלה היא האם בנורמות החברתיות אצלם זה דבר מספיק מקובל ולא פוגע להיבהל כשגבר רואה אישה ברחוב ולהסתיר עם הכובע ולא רק להשפיל מבט

אשת שאלים עטופה מכף רגל ועד ראש, כולל פנים, בשכבות על שכבות של בדים שחורים.

בהחלט זה לא משהו נפוץ אצל אנשים בריאים בנפשם.

גם עצם היחס למין השני כמשהו מפחיד שצריך לברוח ממנו יוצר נזק גדול לכולם.

(אני באמת לא מבינה איזו מין זוגיות יכולה להיות לאדם כזה, איך הוא יחנך את ילדיו מהמין השני, וכו')

זה עצוב (ודרך ארץ קדמה לתורה!)

יחד עם זה...

אי אפשר לחנך לאדישות כלפי המין השני, זה להתכחש לטבע. 

אפשר לחנך למבט ישר עד שזה ישפיע גם על הרגשות והמבט יהיה נקי. 

אבל ביננו, יש גם חילונים שקופצים כשהם רואים בת ברחוב. מכירה את זה שאת הולכת במדרכה לבד ואז הולך מולך בן לבד והוא פתאום מתחיל להסתכל אחורה כאילו הוא שכח שם משהו?.. החילוני הזה חי עם בנות ובכל זאת יש לו רגש טבעי של מבוכה. וגם לי, לפעמים. אבל בן אדם נורמלי כשהוא צריך לדבר עם בת גם אם הוא מרגיש מבוכה קצת הוא לא יראה את זה ולא יתן לזה להשתלט עליו כי השכל שלו אומר לו שהמציאות היא שזאת הסחת דעת ולא העיקר.

לגבי החינוך להפרדה אני חושבת שההרחקה טובה. היחס למין השני כמשהו מפחיד הוא דבר שעלול לקרות אבל לא בהכרח מעיד על משהו רע אלא פשוט צריך לדייק את זה. עם השכל. עם ההבנה שלכל דבר יש מקום וכו וכו. זה יכול להיות שלב בדרך למדרגה גבוהה. אבל אם מראש אומרים שהפתרון זה להתרגל לכך שאין שום בעיה בלהמצא ליד אשה כאן מתחילה תפיסה בעייתית...

ושוב, גם כשעוד לא שם אדם שפוי יודע לווסת ולתווך את הרגשות שלו ולהתנהג ברציונליות, אבל זה לא שלא מרגישים שום דבר, זה לא שהשמורים שמתרגשים מבנות כי הם לא רואים אותם כל יום הם חולי נפש.

כשכתבתי חינוך התכוונתי איך בן אדם שרואה בעצם המושג אישה משהו מפחיד שצריך (פיזית!) לברוח ממנו יתייחס בכלל לבנות שלו. או איך אישה כזאת תתייחס לבנים שלה.

ברור שלא מדובר באדם שהוא בקו השפיות, ולא חלק בכלל מהמיינסטרים של החברה החרדית.

אני לא יודעת איזה חילונים פגשת שכל כך מאוימים מהסיטואציה של לחלוף ליד בחורה זרה ברחוב, אבל גם זה לא ממש נורמלי.

בכל מקרה, שיתוף אנקדוטות אישיות לא באמת באמת מקדם שום דבר. אולי יש כאלו, לי זה נשמע מוזר.

מפגש בין זרים למטרות ענייניות, (במיוחד, כשאין בכלל מטרה- סתם ללכת ברחוב) לא אמור לעורר בהלה.

זה מה שיוצר מתחת מיני במקום שהוא בכלל לא שייך אליו.

אמורה להיות אפשרות לשלם לשלם למוכר בחנות בלי לחשוב בכלל על זה שהוא גבר ומה הוא חושב עלייך, אותו דבר לגברים.

אני ממש בעד גבולות צניעות תקינים כמו שמפורט בהלכה, רק לא להפוך את זה לאובססיה.

שאין לך משהו נגד הפרדה סתם.

בכל זאת אצל חרדים יש הרחקה יתרה בתפיסה דווקא כי שמים יותר דגש על הצניעות לבנות ועל שמירת העיניים לבנים.

זה שתי גישות; אחת שמנסה יותר לשמור על התמימות וגם לא שואפת גבוה והשניה שמחפשת את פקיחת העיניים, את הדעת וגם להתמודד עם זה ולהקפיד יותר. (לבנות דתיות לעומת חרדיות אין מודעות לנושא הצניעות וכמה צריך להקפיד מבחינת בנים-בנות ולעומת זה הן לבושות יותר בפשטות ובצניעות טבעית כזאת, ולעומת זאת חרדיות כן מתייפות אבל יש להן הקפדה על לבוש.)

אם היית לומדת לעומק כמו שמלמדים אותם על כמה חמור הנושא של שמירת העיניים וכמה הראיה זה משהו קריטי לקדושה וכשמסתכלים על דברים לא טובים זה אוטם את העיניים הפנימיות, הרוחניות של האדם, ולהיפך, כמה מי ששומר על העיניים זוכה, וכל הדברים האלה הם אמת והם מאוד רוצים לקיים אותם, ובדור של היום להיות בדרגה כזאת של קדושה זה שיא הקשה וזה גירויים בלי סוף זה קשה להתמודד עם זה...

הדוגמא של מסתכל אחורה היא דוגמא לתגובה של מבוכה, שיכולה להתבטא בתגובה אחרת, אבל זה מאוד נפוץ. קורה כל יומיים. והוא שפוי. 

אני בגדול הסכמתי איתך אבל אני מתנגדת לזה שאת מפרשת את המחשבות האלה כדבר לא נורמלי. לא להפוך את זה לאובססיה זה עבודה של כל אחד וזה קל יותר כשמתבגרים אבל זה נושא שיכול להפוך לאובססיה. זה היצר הכי חזק, כל התכנים שאנחנו חשופים אליהם הנושא הזה הוא במרכז, לא סתם רוב השירים הם על אהבה. נשמע כאילו את מתכחשת לכמה זה רגיש. כאילו הכי טבעי בעולם זה שהראש יהיה נקי בלי לעבוד על זה. הפוך, ככל שהלב טהור יותר היצר יותר חזק.

ורציתי להוסיף שעל זה אמרו שכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו (הסיפור על ר' אביי ממחיש את זה)

כן, הגיוני שדתיים יותר יתרגשו מהמין השני אין מה לעשות, הם יותר שמורים ויותר מעריכים מה זה.

הפיתרון הוא לחזק את השכל וגם דווקא לשמור את העיניים יותר ולא להיפך.

זה נראה שאת עוצמת עיניים בכוח או שאת באמת לא מודעת לעולם ואת חושבת שכולם כמוך.

אבל גם שאלים וכל זה

בעיני זה פשוט שטויות שנובעות מכוונות טובות של אנשים..

שלא מעידים על הכלל. בכלל.

אני עצמי לא חרדית, אבל גרה ומסתובבת באיזורים חרדיים 

אני כמעט תמיד נתקלתי בהרבה כבוד כאישה 

ואף אחד לא אומר לי איפה לשבת

אם מבקשים זה בנימוס ואחרי מחשבה....

אני מכבדת.

או למה בעצם?

שיפסיקו להתפנק וילכו ברגל

או שאולי הגברים החזקים ילכו ברגל?

וזה מעצבן אותי שתמיד מוציאים את הנשים כאילו מסכנות. זה לא פוגע. אין כאן משהו נגד נשים דווקא,גם בנים יכולים להתלונן למה הם לא יכולים לשבת מאחורה ששם הכי שווה.

יש נשים שנפגעות מזה שלוקחים להם את המקום מאחורה,ומזה לאף אחד לא אכפת.איזה יופי.

זה צביעות.

ואני גרה בשכונה על טהרת החרדיות.

יש מגמה כללית של נשים מאחורה וגברים מקדימה. אבל כמעט לא יוצא לי לראות אוטובוס בו אין ערבוב כלשהו. ולאף אחד זה לא מציק במיוחד.

וגם ידוע שמאחוריה הכי שווה.

אני לא מבינה את הסיפור של כל הלמה פה ולמה שם. למה לך בתור בן זה מפריע בשם הנשים כשאנחנו בתור נשים לא מבינות בכלל מה הסיפור. זה מעצבן שגם בתוכנו נכנסו כל הדעות הזרות של הפמיניסטיות האלה שהדבר האחרון שאכפת להם זה כבוד האישה.

וחוץ מזה שזה גם מובן מבחינה צניעותית למה ככה ולא אחרת.

לכן יש הגיון בסידורי הישיבה הנהוגים באוטובוס מהדרין.

הכי טוב היה שגברים ישבו במושבים הימנים והנשים משמאל, או להיפך, אבל זה לא מעשי.

תנו רבנן: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ - והיו באים לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים - ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה" (סוכה נא.

אז בגמרא (בעצם לפני, הגמרא רק מצטטת) כתוב שניסו את כל האפשרויות, והחליטו מה הכי כדאי

אם ניסו את כל האפשרויות, זה אומר שהאפשרות הזאת נבחרה אחרי שכל האפשרויות נשקלו, ולכן אין כאן זלזול

הסיבה היא אחרת: הגמרא אומרת "אחורי ארי ולא אחורי אישה"

מכאן שדווקא עדיף גברים מקדימה.

אבל,

1. הגרש"ז אמר שזה לא רלוונטי כיום שנשים מסתובבות הרבה בחוץ וממילא ברור שאין הרהור בראיית אישה.

2. מסופר באביהם של ישראל שהרב מרדכי אליהו אפילו לא קם כשאישה התיישבה לידו.

אתה נותן סיבה אחרת ואז מסביר שהיא לא רלוונטית

בכל מקרה, 

"אין הרהור בראיית אשה" זאת אמירה קצת מופרזת. "אין לחשוש להרהור מועט שיכול להיות" נשמע אמין יותר.

(להזכיר: כל הרהור והסתכלות ביופיה של אשה זה בעייתי. גם אם ההרהור הוא רק על עצם יופיה ולא יותר)

וכאשר יש שתי אפשרויות, הגיוני לבחור את זאת שמתאימה לדברי חז"ל שהזכרת, ולא לבחור דווקא את ההפוכה.

לא אמרתי שאסור לשבת ליד אשה, עניתי לשאלתך למה הנשים ישבו מאחורה דווקא.

ולגבי הסיפור - אין מורין מפי מעשה. אולי זאת היתה אשתו או הבת שלו.

עד שהתנער והבין שזו אשתו שקוראת לו לרדת מהאוטובוס.

התכוונתי שאפילו כשישבה לידו אשה זאת היתה אשתו

ומכאן שאין חובה לדאוג בנושא

איפה בהלכה זה כתוב?

מקור כלשהו?

היה פה טענה על שמרנות, שמרנות היא שמירת מסורת מסוימת, יש מקור הלכתי קדום שעליו מסתמכים?

שלחן ערוך/נושאי כלים/אחרונים אחרים?

או ששמרנות זה ללכת עם ההמצאה מלפני עשרים שנה?

אם יושבת מישהי יפה לידך באוטובוס, אתה פשוט תמשיך ללמוד קצות ולא תשים לב בכלל אם זה אשה או גבר?

אני יכול להאמין שיש אנשים כאלה, אני כן חושב שיש סיכוי של אחת ל-(לא המון) שזה יגרום לאותו גבר בריא וסביר ליהנות מראיית היופי שלה.

ומתעסקים ביופי של מי שיושב לידם.

בפרט, אם מדובר בגבר או אישה סטנדרטים ולא יוצאים מגדר הרגיל.

התופעה של "מישהו התחיל עם מישהי באוטובוס" היא תופעה קיימת, והיא רק קצה קרחון של אלה שלא ניסו

ולגבי ה"בפרט" - אתה רוצה להעמיד סלקטור שיגיד איזה נשים מכוערות מספיק כדי לשבת ליד גברים?

אין לי בעיה עם האמירה "זה מחיר שצריך לשלם כדי שהכפיה על הציבור תהיה מינמלית", או "אין לי זכות לומר לאנשים איפה לשבת". או כל אמירה אחרת שמכירה בהגיון שיש כאן ובוחרת אחרת.

אבל ההיתממות כאילו מדובר בתופעה לא קיימת, מעולם לא ראית בחורות יפות באוטובוס, זה לא אמין ולא הגיוני.

על אוטובוס בו נסע וחרדים סירבו לתת לילד לקום לאישה זקנה שתשב כי אז היא תשב ליד גבר חס ושלום והעדיפו שהזקנה תמשיך לעמוד.

הילד ניסה לעמוד אבל עצרו אותו מלעמוד.

היה צריך שהנהג ונוסע יצעקו על מישהו רק כדי שיתנו לה לשבת.

ההתנהלות או האוטובוסים

לדעתי הרציונאל הדפוק

קודם להתנהלות הבעייתית 

ואני הייתי פעם באוטובוס שכל הנוסעים היו שקועים בסמארטפונים וממש לא עניין אותם לכבד מבוגרים. וזה לא היה אוטובוס חרדי.

כמובן זה מגוחך ונלעג לטעון שמשהו אחר פחות טוב ולכן ההנהגות שלי הם בסדר, כדאי תמיד לשאוף למקסם את עצמך...

אבל בכל זאת, לרוב באוטובוסים מהדרין יש לאנשים מוסר בסיסי לקום למבוגרים.

יש דברים גרועים. יש דברים טובים. אם תשנה את הדברים הגרועים לא בטוח שיישארו הדברים טובים. זו המשמעות של שמרנות. 

כי גם האישה ביקשה וגם הנהג ביקש וסירבו

אבל פרטי המקרה לא באמת משנים (וכשאני הייתי אף אחד לא קם לנוסעים מבוגרים יותר. הייתה התעלמות קולקטיבית וגם המבוגרים לא ביקשו שיקומו. וברוב האוטובוסים החרדים תמיד קמים למבוגרים). ברור שהיה פה משהו פסול. כן. לפעמים רצון להחיל את ערכי הדת שלך יכולים להביא לידי בעיות. 

הנקודה שאני מנסה להעביר היא שמאוד נחמד לומר נו בחייכם שרק ישנו את זה, ויחליפו את ההתנהגויות האלו, שלא יהיו כל כך קיצונים.. אבל כל הדברים הקטנים הם חלק מהמכלול החרדי. ברור שיש מחיר ,לכל דבר יש מחיר. אבל זה כל ההבדל בין חרדים למי שאינם. יש רציונל מאחורי ההפרדה הקיצונית והם חושבים שהיתרונות גוברים על החסרונות.

הנהג ביקש גם,

והיה צריך שנוסעים יתערבו גם.

שיחליטו מה שהם רוצים בנושא הזה, רק שיכירו שיש בזה חסרונות גם. (ושימי לב שעל כך הערתי)

זה נשמע כמו פמיניסטיות שאומרות שאם נבטל אם המימון למחלקות לימודי מגדר באוניברסיטאות אז זה יפגע בזכויות נשים.

מה עניין שמיטה להר סיני?

יחס לנשים ויחס למבוגרים אלו שני דברים שונים לגמרי. ואם כבר, זה נשמע לי די מעליב לחרדים לטעון שאין להם יכולת לבצע הפרדה בין הנושאים האלו.

הגבתי לאלפיניסטית שטענה שבחברה החרדית באוטובוסים גם מכבדים זקנים וגם מפרידים נשים, ואם תיפטר מהפרדה זה יפגע גם בנתינת מקום לזקנים.

ברור שהדוגמה שלך גם כן מפריכה אותה, אבל מהכיוון ההפוך- אנשים שלא נתנו מקום לזקנה בגלל שהיא אישה.

הקישור בין שני הנושאים האלו מראש הוא לא הגיוני. 

זה מסתדר בראש של מי שרואה את הנושאים האלו כגוש של "דברים שקורים אצל חרדים" וכל שינוי יימחק את כל הגוש הזה. 

זאת תפיסה של שחור לבן. כאילו יש 100% חברה חרדית טובה, ויש 100% חברה חילונית רעה, וכל שינוי מהחברה החרדית יהפוך אותה מיד לחילונית רעה.

וגם די מזלזל באינטליגנציה של חרדים לדעתי, לטעון שהם לא מסוגלים לחשיבה ביקורתית להבין אילו אלמנטים באורח החיים שלהם טובים או טעונים שיפור.

"אם תיפטר מהפרדה זה יפגע גם בנתינת מקום לזקנים" - ברור שזה לא א' גורר ב' . אבל חשוב להסתכל על המאפיינים של החברה והמניעים שלה כדי לראות למה היא פועלת בדרכה. המטרה היא לדאוג שהדורות הבאים ישמרו על רצון ה', הטענה היא שהדרך החרדית היא הצלחה מסחררת מהבחינה הזו. בייחוד אם מסתכלים על אחוזי הנשירה.

"ברור שהדוגמה שלך גם כן מפריכה אותה, אבל מהכיוון ההפוך- אנשים שלא נתנו מקום לזקנה בגלל שהיא אישה."- לא ירדתי לסוף דעתך.

"הקישור בין שני הנושאים האלו מראש הוא לא הגיוני." - לא לגמרי קישרתי. הרעיון היה שניסיון לבודד ערכים 'טובים' מ'רעים' הוא לא נכון כי כל המשמעות של מוסר היא שהוא רצון ה' ולכן כל מה שבהגדרתם הוא רצון ה' אז הוא טוב והשאר לא. ולדידם בלי הפרדה קיצונית אי אפשר לקיים את רצון ה' :טהרה.

"זאת תפיסה של שחור לבן. כאילו יש 100% חברה חרדית טובה, ויש 100% חברה חילונית רעה," אם אפשר לנסח את זה בקצרה אז כן קיימת אמירה שה'מוסר החילוני' הוא לא יציב ורע במהותו גם אם כולל הנהגות טובות כי הבסיס שלו רעוע. אבל אין לי כוח להיכנס לדיון על אם סטטיות היא תכונה הכרחית למוסר. ואם בכלל המוסר הדתי נאמן לתכונה זאת.

ברור שהחברה החרדית האידיאלית היא מאה אחוז טובה (אידיאלית - אם כולם היו מתנהגים לפי הכללים) או כוללת רק את הרע ההכרחי. והחברה החילונית היא מאה אחוז רעה כי היא לא הולכת לכיוון הנכון. גם אם קיימים בה אנשים טובים ומוסריים (שוב, הם מוסריים רק כאשר ההתנהגויות שלהם חופפות לרצון ה', חילוני שיכבד את הוריו יהיה מוסרי אבל אם הוא יכבד את רצון שכנו להנשא לבן זוגו הוא לא יהיה מוסרי)

"וכל שינוי מהחברה החרדית יהפוך אותה מיד לחילונית רעה."- ממש לא. זו אמירה שהגישה החרדית מובילה אותם בדיוק לאן שהם רוצים והם מפחדים שהניסיון 'לגעת במה שעובד' יסיט אותם מהדרך. הם לא מוכנים לקחת את הסיכון של שינויים שלך נראים כמו שידרוגים קטנים ולהם הם פריצת גדר וההתחלה של הסוף.

"וגם די מזלזל באינטליגנציה של חרדים לדעתי, לטעון שהם לא מסוגלים לחשיבה ביקורתית להבין אילו אלמנטים באורח החיים שלהם טובים או טעונים שיפור." - אני לא טוענת שהם לא מסוגלים לחשיבה ביקורתית. אני טוענת שהחשיבה הובילה את חלקם למסקנה אחרת- שכיבוד האישה משני להפרדה המגדרית. 

עדיפה כפי שאת טוענת. (הלכתית ברור לי שהטענה לא נכונה, אבל לא על זה דנת)

העניין הוא שקווי מהדרין הם עם מחיר לעיתים כפי שנפשי תערוג טען ועל הויכוח מולו בנושא הגבתי.

לא מסובך

העניין בהפרדה הוא צניעות, ואם גברים מתבוננים בנשים לא הועילה התקנה.

אני עושה את זה לכתחילה

זה מקום שמושך אליו ריכוז גבוה במיוחד של אנשים תמהוניים ומוזרים במידה יותר גבוהה של אדם מן השורה.

אם זה לא היה בכותל, אז כנראה שהיית במקום אחר שמושך אליו תמהוניים ומוזרים.

"נלחמתי בעזה ואני עם גב תפוס וחייב לשבת.

מי הצדיק שמתנדב לתת לי את המקום שלו כי אני לא רוצה לשבת בספסל האחורי?"

אתה יוצא מנצח מכל הכיוונים..

ככה שזה גם קיים

זה וזה מיעוט.

הצבא מאוס בחברה החרדית.

אבל ככלל. כל זה.

יש חרדים שלא חושבים כך.

אבל הם מיעוט שאפילו לא מגיע לאחוזים בודדים.

ברוב המוחלט החברה החרדית זה משהו נורא להיות חייל.

החברה החרדית *הקיצונית* נגד הצבא.

יש יותר ויותר קבלה לזה. והמון הערכה.

ועכשיו בתקופת המלחמה, פי כמה וכמה מאשר לפני.

רוב הציבור החרדי מעריך מאד את החיילים, ועוזר במה שיכול.

בתלמודי תורה וישיבות של חרדים, אפילו הסגורים מאד (לא מדברת על חסידים קיצוניים) מתפללים על חיילים, כל ילד מתפלל אישית על חייל אחר, עוזרים במה שאפשר... ויש המון המון דוגמאות.

וגם לפני המלחמה, האנשים החרדים היו נגד איך שהצבא מתנהל מבחינה דתית, ונגד לגייס חרדים לומדים, אבל לא נגד מי ששם.

ואני אישית מכירה עוד מלפני המלחמה כמה וכמה אנשים ממאה שערים שמעריכים מאד את הצבא. 

זה כמו שמישהו יגיד. אין לי בעיה עם המצוות. רק שאני לא רוצה לקיים אותן.

תופס?

אבל אתה כמו מי שמשווה בין האדם הזה לאדם ששונא מצוות.

זה באמת דומה בעיני??

שאתה אומר שהחדרים הם כולם פוסלים את הצבא מכל וכל. וזה לא נכון. הם מעריכים אותו, אבל לא עושים איתו כלום.

זה לא מספיק להעריך.

אבל האם נכון להגיד ששני האנשים האלה הם באותו מקום?

לא

הם לא.

מסורתי שלא מקיים מצוות אבל רק מעריך אותן (וזה באמת לא מספיק), הוא שווה בעיניך לאדם ששונא את המצוות???

אבל הרעיון של מה שאני אומר עדיין ברור.

זה לא קשור אחד לשני.

האדם החרדי יכול להעריך את החייל על המסירות שלו ועל הרצון הטהור שלו לעשות למען עמ"י וגם בתור יהודי למרות שבעיקרון לא מסכים עם הדרך, לא חושב שזה נכון לעשות כך.

זה לא נובע מתוך עצלות או משהו אחר.

כמו שאני יכולה להעריך אדם טבעוני אבל לא להסכים איתו.

דיברתי רק על יחס החרדים לצבא.

ואחוזי הגיוס די גבוהים. 

ואני יודעת שהצבא לא רוצה את החרדים. יודעת מקרוב.

אבל שוב, הנושא הוא רק היחס לצבא.

החרדים לא מוכנים להגיע אליו

אחוזי הגיוס לא גבוהים

פחות מ1% מהחרדים מתגייסים לצבא.

צה"ל לא רוצה חרדים בצבא, והוא עושה הכל, הכל, כדי שלא יתגייסו כולל זיוף נתוני גיוס. תשאלו את ראש אכ"א לשעבר, אורנה ברבי כלום.

התגייסות הציונות הדתית לטובת הקמפיין שמובילים לפיד וגנץ מכה בה אלקטוראלית באופן קשה. שני מנדטים שבאו מהמגזר החרדי חזרו כבר הביתה, ועכשו מסתמן שאת הכנסת הבאה יראו הח"כים של סמוטריץ' על מסכי הטלוויזיה שאין להם או שיש להם בחדר השינה.

בושה וחרפה.

למה כדי לגייס את הציבור הכללי לא צריך מקל

ואת הציבור החרדי צריך?

בושה וחרפה על מה?

על זה שהם דורשים להתגייס למאמץ הלאומי?

כביכול לא תורמים כלום בגלל שהם לא מתגייסים לצבא וכי הצבא זה כל ההשתדלות שאפשר לעשות??

אנחנו עם ישראל מיוחדים ושונים משאר האומות רק בגלל התורה. בפועל התורה היא זאת שמצילה אותנו החיילים הם הכלים

אדם שלא התגייס ובמקום זה לומד תורה תורם בדיוק כמו חייל שיוצא לחזית

חברה שלמה שתורתה אומנותה? אולי לעתיד לבוא.

אפשר לבחון את האחוזים של מי שתורתו אומנותו לפי אחוז האברכים אחרי גיל הפטור.

מעניין למצוא את הנתונים האלה..

[וגם זה לא ישקף עד הסוף, כי בחברה החרדית יכולות להיות עוד סיבות שאדם ירצה להיות רשום כאברך]

צבא זה מימוש של התורה והתורה היא פועל יוצא של השירות הצבאי. מי שהיה בצבא מחובר יותר לעמו וליהדותו וממילא לתורתו (ואם לא- אז יש לו בעיה כללית בתפיסה של התורה).

אין צורך להגן על חרדים בעניין הזה. כמובן שלא צריך ואפילו אסור לתקוף אותם וצריך לדעת איך לעבוד איתם. אבל התביעה מחרדים להיות שותפים אצל אנשים יר"ש לא נובעת משנאה אלא דווקא מאהבה ומרצון להחיש את הגאולה.

הקב"ה מוביל מהלך (שיקח זמן) שבו החרדים יתנתקו סופסוף מהגלותיות, ויתחברו יותר ללאומיות ולחיים. ומשם יכול לבוא שינוי גדול מאוד בעם כי תהיה לציבור שומרי התומ"צ יותר השפעה וכי לא תהיה טענה כנגד החרדים שתורתם פוטרת אותם מחיובים בסיסיים.

ואגב זה גם בלימוד התורה- במקום לימוד ישיבתי פלפלני, החיבור לחיים ולגאולת עמ"י בארצו יביא אותם ללמוד יותר פשט וגם להתחקות אחרי סגנון הלימוד המסורתי בעמ"י. ויותר מזה- להתחיל להעמיק ולעסוק בדרשות הפסוקים, כמו שעשו התנאים. זה תהליך שיקח זמן אבל הוא חייב לקרות.

כי כרגע טעות גוררת טעות- הגלותיות גורמת לציפיה למשיח שיסדר הכל במקום להבין שזה התפקיד שלנו (אם תרצה- אנחנו המשיח), וזה גורם להם לא להתקדם בלימוד התורה (=לחזור לדרך הלימוד המקורית ואח"כ התנאית) ולא לעשות את ההכנה לחידוש הסנהדרין בב"א.

זה די אירוני לחשוב שאתה שמרן כשאתה משמר מסורת לימוד וביגוד אשכנזית של אולי מאתיים שלוש מאות שנה, ומתעלם מהמסורת השורשית יותר של עמ"י- שנמצאת לעומק לאורך ולרוחב בתנ"ך, ובדרך הלימוד של חז"ל.

השמרן האמיתי זה מי שחי את התנ"ך, את א"י, את האקטיביות בהבאת הגאולה, את הלימוד השיטתי של הרמב"ם מתוך הרמב"ם ולא מתוך כיווני חשיבה שהיו זרים לו, את לימוד פרשת השבוע מתוך בסיס של הבנת המציאות שהייתה אז.

כידוע, יש לימוד תורה באיכות שקודם ללימוד תורה בכמות. אז יתכן שעשרה בחורי ישיבה שמתפלפלים ברב חיים לא ממשיכים שפע לעמ"י כמו בחור ישיבה אחד שמעמיק בלימוד המסורתי שלנו שהוא הנצרך בדורנו (אני לא נגד לימוד ישיבתי, אני נגד זה שהפכו אותו לעיקר).

ואכן, מצאנו מקום חרפתנו. גם עולם התורה הדתי לאומי בענווה פסולה די מתבטל לעולם התורה החרדי בנקודה הזאת של דרך הלימוד הישיבתית (למעט דרך לימוד תנ"ך ורמב"ם בחלק מהמקומות), ולכן השינוי המאסיבי כנראה יגיע רק מהחרדים.

הם לא יראי שמים .

וגם היראי שמים צריכים ללמוד הרבה מהחרדים בקשר לדבקות בתורה ובהלכה.

אגב אני חושב שהחילונים בכלל הרבה יותר גלותיים מאשר החרדים

אין דוגמא יותר מוחשית לגלות רוחנית מאשר נהירה אחרי הגוים, ויש להם גם סממנים לגלות רוחנית וזה מתבטא בשמאלנות 

של החילונים עומד משהו מוצדק.

וגם זה פחות משנה למה החילונים תובעים, מה שמשנה זו האמת.

וזו הנקודה אגב, ההבנה הבוגרת שזה לא מאבק עם החילונים אלא רצון ה', וממילא זה גם לא משנה מי יותר גלותי (אני מסכים איתך בעניין וגם במה שכתבת שיש מה ללמוד מהם) כי זה לא ריב בין שני ילדים ביסודי. צריך כלליות וצריך גדלות אם רוצים להביא את הגאולה. זה ש"תנצח" את החילונים ותימנע מגיוס לא באמת יעזור לך להביא את הגאולה (ואגב הרבה חילונים דווקא מבינים שבשביל חרדים בצבא צריך לעשות התאמות ואסור לכפות עליהם דברים כנגד אורח חייהם).

צריך להבין שהמציאות מורכבת ולא שחור לבן (וזה שיתעלמו מהשס הלבן לא יגרום למציאות להתיישר לפי זה), וצריך קודם להכיר בכלל את המציאות באמת ולא משמועות ודמיונות.

חרדים שקצת יצאו החוצה מבינים את זה אגב.

עד שהציבור החרדי לא יתבגר (ואני לא אומר את זה בזלזול), לצערנו כנראה לא נעלה על הכביש המהיר לגאולה.

צורם לי מאוד איך שאתה כותב... למרות שאני מסכימה עם הרבה נקודות למרות זאת צורם איך שהנחת את הדברים. 

לגבי הגיוס, אתה מתעלם מזה שלא רוצים את החרדים בצבא כי אם היו רוצים אותם מזמן היו מקימים חטיבות על טהרת הקודש שעונות על התנאים של רבני החרדים והנה לנו שוויון בנטל לבחורים שלא "תורתם אומנותם". את התפיסה שכתבת בשורה הראשונה אולי לא נשנה, אבל שיתוף פעולה כן יהיה.

חוץ מזה, בין הציבור החרדי לציבור הדת"ל יש מחלוקת שהיא לשם שמיים. ולכן, לא בטוח שהדברים שאתה אומר חייבים להשתנות. יכול להיות שאלו שתי תפיסות שיתקיימו במקביל וישלימו אחת את השניה. מה שבטוח זה שכדי להתאחד לא צריך להציב תנאים של שינוי... הגאולה בהחלט יכולה להגיע אם תהיה אהבה ביננו גם אם החרדים ישארו באותה תפיסה של "גלותיות".

בנות לא היו שם, כשרות מהודרת הייתה שם, גם שיעורי תורה וזמן ללימוד.

קודם כל אני אוהב חרדים..

דבר שני, בבסיס יש מימד מסויים של מחלוקת לשם שמיים. אבל מולבש על זה הרבה הרבה דברים נוספים ועוד עניינים.

ולא אמרתי שלא שייך או לא צריך להתאחד לפני כן.

אני לא הייתי אבל אני מאמינה שיש סיבה שהנחל לא עונה על התנאים. 

לפני מה? על סמך מה קבעת מה הם התנאים לגאולה?

אז רק במשפט אחד- אפשר לראות בהרבה תחומים שהחברה החרדית לא באמת מונהגת ע"י גדולי הדור שלה.

לפני שהחרדים משנים את דרכם בעניין השותפות בצבא ובעוד תחומים.

לא קבעתי מה התנאים לגאולה.

אני גם מתפלל שמשיח יבוא בכל רגע, אבל זה לא סותר שצריך לעשות את שלנו בכל התחומים. ואדרבה, דווקא אם נעשה את שלנו יתכן שזה מה שיועיל להחיש את הגאולה באופן ניסי.

אני רוצה להוסיף עוד משהו.

אפשר להתווכח על מקורות וכו', אבל לדעתי לא משם יגיע הפתרון. גם בגלל שרוב האנשים לא יבואו "נקיים" לדיון הזה, וגם בגלל שיש מקום לשתי השיטות והשאלה היא המינון והזמן והנפש ועוד ולכן אין כאן מישהו שטועה לגמרי וקשה לשכנע.

אבל אני למדתי להסתכל על זה אחרת לגמרי, מהפנים החוצה.

במקום לחשוב משהו מסויים (כנראה בגלל סיבות מסויימות) ואז לדברר את ה', צריך פשוט להקשיב לו, עם כמה שפחות הנחות יסוד לכאן או לכאן. להתרוקן ממחשבות ורגשות ורצונות ולהקשיב מה ה' "חושב".

בשביל זה קודם כל צריך פשוט להיות ברוגע ולהרגיש. להרגיש איך הקב"ה ממלא את העולם ואיך הנשמה ממלאת את כל הגוף (ברכות י. דוד לא רק אמר או חשב את זה אלא חי את זה ואז זה אחרת לגמרי. וכדאי לראות גם את שאר הדברים שנמנו שם ולדמיין את החוויה שלהם), ואחר כך להרגיש איך אתה חלק ממשהו גדול, שמפורט לפרטי פרטים אבל מקורו אחד (ופועל יוצא של זה- תחושה שגאווה היא פשוט דבר שקרי ומצחיק).

כשאתה בתוך החוויה הזו, שכוללת בתוכה גם הרגשות הבנות, ותובנות- כלומר נשמה, שכל ורגש- הדברים ברורים. המחשבות חיות, המידות מזדככות, העין טובה כי הטוב הוא הבסיס, העיקר מאיר והטפל לא מכהה את אורו, הסתירות מתפרקות והניגודים מוכלים מתוך אור האחדות. הבטחון, האקטיביות והענווה לא סותרים אלא מבטאים את אותו דבר- אנו פועלים איתו, מכוחו, וברצונו (אגב, התעלות השכינה לפני הגאולה מלמדת את החשיבות של האקטיביות שלנו בכל התחומים).

ואתה מתמלא בשמחה, שבניגוד להרבה שלא זכו ולכאלה שלא זוכים, אתה כן זוכה לראות עין בעין בשוב ה' ציון (גם ואולי אפילו בגלל שזה נעשה ע"י חילונים, כי הצלחתם בהקמת המדינה מעידה על כמה ה' רוצה בזה). זוכה לחוש בכל נפשך שאתה במהלך של "קומי אורי כי בא אורך"- זה אורו של משיח, ולא רק עקבו של משיח. אתה מבין שמקומו של המונותואיזם הוא כחלק מפנאנתאיזם רחב ולא נבהל יותר מדי מכל מיני דברים לא טובים.

הרגשה שאין סתירה בין התורה לחיים והתורה לא באה לצמצם אותנו ולהעיק עלינו אלא להיפך, התורה מעצימה את החיים ורק ממקדת את כלל הכוחות של האדם שיהיו מרוכזים ומכוונים ולא מפוזרים. והכל מתוך חיבור למי שברא את הכל והרגשה שאתה חלק ממשהו גדול.

וממילא גם לימוד התורה הוא כללי ואחדותי ומקיף ושלם יותר, לימוד שיורד לפרטים מתוך הכלל, ולא עושה את התורה למדורים מדורים כשאין צורך.

הרגש החזק של האמונה והדביקות לא רק שלא סותר את הדקדקנות בלימוד וקיום פרטי ההלכה, אלא להיפך, מבין שדווקא בזכותם מביאים את ה' לשכון בתוך כל חלקי העולם.

יש הערכה לכל הגדולים של עמנו, שכ"א היה חלק מה"פאזל" המיוחד ולכל אחד מקומו, אבל אין בלבול לגבי המקום של כל אחד.

אתה קצת מבין את גדולותו הרוחנית והנפשית העצומה של הרמב"ם, שהצליח להכיל בתוכו גם את המו"נ וגם את היד החזקה כחיים ולא רק כשכל, ומבין שזה לא נכון ללמוד אותו בצורה מפוצלת.

אתה גם זוכה קצת להרגיש באמת את גדולתו של הרב זצ"ל, מהסיפורים הייחודיים במלאכים כבני אדם ועד הפסקאות המיוחדות באורות הקודש שמיישבות את השאלות העמוקות ביותר, מהחיבור הפנימי ביותר לעם ישראל ועד לתיקון העולם כולו, מהחיבור למהלך של עמ"י מימי התנ"ך ועד לימינו.

מבין איזה הפסד זה שאנשים לא יונקים ממי שירד לפה כדי לעזור לנו לחזור לעצמנו, ממי שעלה מעלה מעלה וראה את התורה ואת העולם בסקירה אחת, ובמקום זה בוחרים לחיות בתודעה של קטנות וצמצום, כשאנחנו דור שפנימיותו בדיוק הפוכה מזה.

הברכה והשפע הרוחני קיימים, צריך רק לרצות, לפקוח עיניים ולראות ואז לקחת. שפע של אמונה חזקה שכל הרבדים באדם שלמים איתה, של תורה יפה ותמימה, של גבורה נפשית במקום פחד, ושל מוכנות פנימית אמיתית לשלב הבא ולא רק בגלל צרות.

אז אחרי כל זה אתה לא ממש תופס איך לא בוער למי שדבוק בלימוד התורה לקום ולקיים את מצוותיה פה בא"י ובמדינת ישראל, איך הנפש לא מוליכה גם לקום ולעשות ולא רק להתפלל וללמוד. אתה גם לא תופס איך אפשר לחיות בקטנות אמונה שהרע פה גדול מהטוב.

אם חרדים לא מתגייסים

בעלי(שהוא חרדי לשעבר) אומר כל הזמן שגם אם יהיו חטיבות על טהרת החרדיות לא יתגייסו המונים והוא לא אחד שילכלך רק בגלל שהוא עזב את המקום הזה

להתגייס, האם כל התלמידים שם מצביעים היום בהפסקות ולא על חשבון הסדרים?

מעניין אותי כמה ישיבות עם אחוז בודד של תלמידים (לכל היותר 10%) שלא ויתרו על זמן הסדרים כי תורה הכי חשובה והצביעו רק בהפסקה?

או שדאגה לכסף למגזר חשובה יותר מחיי יהודים?

על חשבון הלימוד בעת מלחמת מצווה.

ולפי ההלכה - עזרת ישראל מיד צר זו מלחמת מצווה,

אז מי שלא מאמין בחובה לקיים את ההלכה יכול להסכים עם דבריך.

מוזמנים לראות בפירוש את דבריי בהלכות מלכים ומלחמותיהם. (הגמרא בסוטה לומדת על אסא שגייס תלמידי חכמים מקל וחומר מחתן מחדרו וכלה מחופתה, דבר שמתקיים במלחמת מצווה וממילא ברור שאם החובה ההלכתית היא חתן מחדרו וכלה מחופתה אז זה כולל תלמידי חכמים)

אבל תמיד אפשר להמציא תירוצים למה מצוות לא תקפות כיום.

קוראים לזה רפורמים. (וכן, הרחוב החרדי רפורמי מאוד)

הצבא גייס מתוכם 540 בלבד.

כך שמעתי ברדיו קול חי, ואין סיבה לא להאמין.

בקיצור, סמוטריץ' ולפיד עושים סיבוב  על  גב החרדים במקום לברר את העובדות לאשורן .

וחוץ מזה זה כולל אנשים מבוגרים יותר, ואין מה לעשות חייל בן 30 שמגיע לשבועיים מועיל פחות מחייל בן 20+- שמתכוון באמת לשרת ולא רק להיות עם נשק במקום מגוריו.

ולסמוטריץ יש אינטרס פוליטי שיאמינו שהגיוס לא חשוב כדי שהקואליציה שלו תחזיק מעמד

מאיפה העזות להגיד ככה אני לא יודעת.

אין לי כוח להיכנס לדיון על זה עכשיו   אבל זה העלה לי סיפור על החפץ חיים שאני לא זוכרת במדוייק.

היה מן כנס כזה שבו היו כל מיני עסקנים עשירים והחפץ חיים דיבר איתם על החשיבות של צדקה וכו' ואז אנשים תרמו לבית חולים (זה היה לפי מיטות) על 100 מיטות. הכל טוב ויפה ואז פתאום נכנסו קבוצה של אברכים והח"ח קיבל אותם ממש יפה וכיבד אותם והתורמים רואים את זה ופחות מוצא חן בעיניהם כל היחס הזה, הן קינאו, למה הם תרמו והכל ולא קיבלו יחס כזה ופתאום חבורה של אברכים מקבלים יחס כזה, זה לא הוגן. ואז אחד התורמים העז ושאל את הח"ח והח"ח עמה ואמר לו שנכון שהם תרמו 100 מיטות אבל האברכים האלה בזכותם אנשים לא יגיעו לבית חולים. בקיצור אנחנו צריכים יותר להעריך את התורה ולומדיה.

"אין המלך נלחם תחלה אלא מלחמת מצוה, ואי זו היא מלחמת מצוה זו מלחמת שבעה עממים, ומלחמת עמלק,  ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם , ואחר כך נלחם במלחמת הרשות והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו.

מלחמת מצוה אינו צריך ליטול בה רשות בית דין אלא יוצא מעצמו בכל עת וכופה העם לצאת אבל מלחמת הרשות אינו מוציא העם בה אלא על פי בית דין של שבעים ואחד.

" (הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ה הלכות א-ב)

”ואחר שחוזרין כל החוזרין מעורכי המלחמה מתקנין את המערכות ופוקדים שרי צבאות בראש העם ומעמידין מאחור כל מערכה ומערכה שוטרים חזקים ועזים וכשילין של ברזל בידיהם הרוצה לחזור מן המלחמה הרשות בידן לחתוך את שוקו שתחלת נפילה ניסה בד"א שמחזירין אנשים אלו מעורכי המלחמה במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה." (הרמב״ם הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ז הלכה ד)

ואין מחלוקת על זה חוץ מפטור הירא והרך הלבב ששם הראבד חולק שהם חוזרים גם במלחמת מצווה כדי שהפחדנים לא יפחידו אחרים.

אז מחילה שזה עזות לציין מה ההלכה ועם כל הכבוד לסיפור על החפץ חיים בסיפור שעוסק במציאות שונה, יש הלכה פשוטה שאותה אני מצטט

זו הבעיה.

ונשברה לנו המסורת בעניינים האלה מאחר והיינו בגלות יותר מ2000 שנה

העזות היא שאתה חושב שהציבור החרדי לא מכיר את ההלכה.

אין לי בעיה עם ההלכה שאתה מצטט,

יש לי בעיה שאתה קורא לציבור שומרי תורה ומצוות רפורמים. 

לטעון שהלכות שקבעו חז"ל ונפסקו גם ברמבם ואין עליהם מחלוקת לא רלוונטיות זה מהלך רפורמי.

תקשיב, זה לא מה שהם אומרים, הם פשוט לא סוברים כמו הרב הגדול והנורא ארץ השוקולד שליט"א שלשיטתו לומדים הלכה מהרמבם והגמרא..אז לפי דבריך אין צורך חלילה בפסקים של אחרונים כי די, מספיק, יש רמבם וגמרא. בבקשה תלמד אותנו איך עוזבים מקור מים חיים כמו גדולי ישראל והולכים על פסקים שספק מתאימים לדור..

אני בטוח שהרב שוקולד שליט"א מכיר את המימרא, דור דור ודורשיו, ודורשיו של הדור הזה לשמחתינו הם לא שוקולד, והם לא סוברים כסברת כבודו.

הרפורמי היחיד פה הוא..מי שמעז לקרוא לגדולי ישראל חס ושלום את המילה הנבזית שהשתמשת בה, אני בכלל מפחד לכתוב את זה.

מוחה בך נחרצות ומקווה שתחזור בך, לא בשביל אף אחד, רק בשבילך, מי שמתעסק עם גדולי עולם שלא יבכה כשהוא מקבל מכה. אמירה שפלה ובזויה תתבייש.

הזוועתי הזה בחרדים?

"הרחוב החרדי ממש רפורמי" ?

אה תודה רבה כבוד תורתו שאתה מאיר לנו את העיניים בתורה שלך..

איך חיינו עד היום בלעדיך..

בלי החרדים ספק ספיקא אם היית קיים פה היום, בדיחה פשוט. דע את מקומך, אם גדולי הרבנים וענקי ישראל של הדור לא יצאו בפסק שבחורי ישיבות צריכים להתגייס, אין לך שום כח לבוא ולהגיד שכן צריך כי ככה ראית הלכה. מי שלומד הלכה מהשולחן ערוך אני מקווה שאתה יודע מה אומרים עליו לא?

ואתה בא ומנסה ללמוד לי הלכה מגמרא..מזל שגדולי ישראל לא סוברים כמוך, לפחות ככה עוד אנחנו מצליחים לשרוד..

ואחר כך עוד קורא לרחוב החרדי רפורמי..לא יודע לאן תגיע עוד.

מכבדים חיילים.

אבל מה שבאתי לומר זה שבמקום ביקורת (אמיתית או דמיונית) עליו, משפט כזה יעביר עליהם באופן עקיף ביקורת משולשת:

1. אי שותפות במצווה.

2. צריך יותר הכרת הטוב.

3. אם המטרה של חלוקת האוטובוס היא הקפדה על צניעות, אז זה לא משנה מאיזה זרם הגבר שישב בספסל האחורי כי בכל מקרה זה יוצר ערבוב אצלם. לכן צריך לקום ולתת לו לשבת כדי למנוע פגיעה בצניעות (או לחילופין ששתי נשים יעברו אחורה ויפנו לו ספסל מאחורי הגברים). 

לא רציתי שזה יגרר לזה

יש לי הערכה ענקית לכל ציבור ובפרט ולציבור החרדי

אבל גם להם יש בהם להשתפר.

כמו לכל אחד.

ולא בהכרח שכך היה, לפחות מאיך שאני מכירה את האוטובוסים....

וזה בדיוק מה שהיה לשמחתי וגם לצערי

לשמחתי כי וואלה קסם לי שיש הפרדה, לדעתי ממש לא מתאים לשבת ליד גבר באוטובוס, סופסוף לא צריך לחשוש שגבר ישב לידך  / לקום כי הוא בא להתיישב לידך ואז לחשוש שיעלב מהפתאומיות שאת קמה כי לא רוצה לשבת לידו .

לצערי - אם יש הפרדה אין צורך להסתכל לצד בכזו ברונטליות שכל אישה נכנסת.

נוסעת מלא באזורים חרדים. דווקא ממש נחמדה ההפרדה הזו...

האוטובוסים מפוצצים בכל מקרה. כשיש הפרדה לפחות אני ליד מלא נשים ולא ליד מלא גברים ונשים.

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

באמת תופעה ייחודית

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה