זה יכול להיות מהצד. ההשתדלות צריכה להיות סבירה..

בערך כמו אדם שיפתח חומוסיה באנטרטיקה.

אגב, מן הסתם גם תפילה נחשבת השתדלות מסוימת. במיוחד אם זה כל מה שאותו אדם יכול לעשות. 

חוץ מזה, אדם שיכול לאסוף צדקה ולמלא לוטו, הרבה פעמים גם יכול לעשות עבודות פשוטות ולהתפרנס מיגיע כפיו בכבוד.

זאת שאלה תיאורטית?

זה ההפך הגמור.

איבוד כספו לריק 

אבל קראתי שהרב בן ציון אבא שאול זצ"ל אמר שאפשר למלא פעם בשנה להשתדלות בפרנסה

הרי אם זאת השתדלות שלו (נניח שכן) אז הפרנסה לא תהיה תלויה בהסתברות אלה בגזרת שמים.. לא כך?

יש יותר כסף שמגיע ללוטו מהכסף שהם נותנים כפרס, תראה כמה כסף הם יכולים לפזר על כל דבר.

וכמו שאמר לי חבר "לוטו זה מס על טיפשים "

ב. לחפש מה הוא כן יכול לעשות גם כדי להתפרנס וגם בשביל הדימוי העצמי של המסוגלות, יש כל כך הרבה דברים והתאמות כיום, קשה להאמין שבאמת אין לו יכולת להתפרנס.

אשמח לסייע ברעיונות

הסתברות = החוקיות של הדברים האקראיים.

סטטיסטיקה = ניסיון למצוא את החוקיות במציאות.

יש בזה קטע משעשע אבל טיפשי,

כמות האנשים שלא יודעים בסוף תיכון שחצי מהאנשים תמיד ירוויחו פחות מהחציון גבוהה מדי.

זה מוביל לבעיות בהצעות מדיניות, ברמת העיתונות ועוד כי אנשים לא מבינים מושגים בסיסיים.

הרבה יותר הגיוני

הלוטו מעדיף להישאר גוף הימורים שמנצל אנשים שמהמרים

מדינת ישראל צריכה להקים כל שנה X בתי ספר, Y מתנסים, Z מגרשי ספורט וכו'.

כל זה עולה למשל 10 מיליארד ש"ח בשנה.

עכשיו יש למדינה 2 אפשרויות:

לגבות מיסים מכל תושבי מדינת ישראל, בכוח הזרוע. פשוט להכניס את היד של המדינה לכיס של האזרחים, לשכר שלהם, ולקחת משם כמה שקלים.

או לתת לאנשים לשלם על זה מיוזמתם, מתוך בחירה, בלי כפייה ובלי שזה יוציא את הממשלה רע.

ברור שהמדינה תעדיף את האופציה השנייה, בה אנשים מתנדבים לשלם את המס הזה ולהקים את כל המוסדות שהמדינה הייתה צריכה להקים.

כדי להעשיר את הקופה.

הם בחרו להשתתף בהגרלות כשהם יודעים מה הסיכויים לנצח.

גם מי שבוחר לראות סרט בקולנוע תמורת 45 ש"ח "מנוצל"? הרי אם יחכה חודשיים יוכל לראות בחינם בטלוויזיה.

ומה לגבי מי שבוחר לקנות קפה ב-10 ש"ח, בשעה שאפשר להכין בבית תמורת חצי שקל?

אין לזה גבול.

כל עוד לא מרמים אף אחד ולא מכריחים אף אחד, וכל עוד לא מדובר באנשים עם מוגבלות שמונעת מהם באופן אובייקטיבי לקבל החלטות מושכלות (למשל ילדים בני 9 או בעלי פיגור שכלי), אז אין כאן שום ניצול.

כלומר, האם זה מס שבעיקר נגבה מעניים?

יש משמעות לכך אבל היא לא בכל מצב כלכלי

הועברת לדף אחר

לאלה שלא בקיאים במושגים=

מס פרוגרסיבי=מס שבו ככל  שמכניסים יותר משלמים יותר.

מס רגרסיבי=מס שבו ככל שמכניסים יותר משלמים פחות.

ממילא, מבחינה כלכלית טהורה זה לא מס, ולכן השאלה האם הוא רגרסיבי או פרוגרסיבי לא רלוונטית.

נ.ב.

מס רגרסיבי=מס שבו ככל שמכניסים יותר משלמים פחות ביחס למשכורת, לא במספרים מוחלטים.

למשל, המס הרגרסיבי הכי מפורסם הוא המע"מ.

מי שמרוויח 20,000 ש"ח בחודש, כנראה ישלם יותר מע"מ ממי שמרוויח 5,000 ש"ח בחודש (כי הוא יקנה יותר מוצרים בכל חודש).

אבל כאחוז מהמשכורת הוא ישלם פחות, כי הוא לא יקנה פי 4 ממי שמרוויח 5,000 אלא פחות מכך.

הימורים, אז יש משמעות אם מתירים אותה כתלות בהשפעה שלה.

ההגדרה היא כפי שאמרתי (הוצאה אבסולוטית ביחס להכנסה) ולא הוצאה כאחוז מהכנסה:

Regressive vs. Proportional vs. Progressive Taxes: What's the Difference?

שים לב מה כתבתי:

מס שבו ככל שמכניסים יותר משלמים פחות ביחס למשכורת

ומה אתה כתבת:

ההגדרה היא כפי שאמרתי (הוצאה אבסולוטית ביחס להכנסה)

זה רק אני או שכתבת בדיוק את מה שאני כתבתי...?

וזאת בניגוד להודעה הקודמת שלך, שבה כתבת שככל שמכניסים יותר משלמים פחות (אין שום מס כזה שבו אתה משלם יותר ככל שאתה מרוויח פחות...).

זאת למשל ההגדרה בוויקיפדיה:

במיסוי רגרסיבי שיעור המס קטן עם הגידול בבסיס המס. (ובעברית: ביחס להכנסה, משלמים פחות מיסים. אבל לא במספרים מוחלטים!).

שוב, קל לראות זאת במע"מ, המס הרגרסיבי המפורסם ביותר.

לפי ההודעה הראשונה שלך, אדם שמרוויח 5,000 ש"ח משלם יותר מע"מ ממי שמרוויח 20,000 ש"ח.

זה כמובן לא סביר, כי אדם שמרוויח 5,000 ש"ח לא יכול להרשות לעצמו לקנות כ"כ הרבה מוצרים ושירותים כמו אדם שמרוויח 20,000 ש"ח.

לפי ההודעה האחרונה שלך, אדם שמרוויח 5,000 ש"ח משלם יותר אחוזים של מע"מ מתוך המשכורת שלו.

זה כמובן לא אותו דבר, ההגדרה השנייה היא הנכונה.

הכוונה היא שאדם משלם יותר (לא באחוזים) כתלות בכך שהמשכורת נמוכה יותר.

לא בהכרח יש מס כזה כיום אם כי זו ההגדרה, אבל ביחס ללוטו, יש סוגים שזה כמעט ככה. (למשל, אם היה מיסוי על תחבורה ציבורית זה בגדול היה מס רגרסיבי, פטור ממס רווחי הון על קרן השתלמות כמעט הופך את מס רווחי הון למס רגרסיבי. מע''מ הוא לא מס רגרסיבי.)

ההגדרה בinvestopedia היא כפי שכתבתי כעת, כלומר, נניח שאדם עם הכנסה של 5 אלף משלם 100₪ ואדם עם הכנסה של 10 אלף משלם פחות מ100₪, אז זה מס רגרסיבי.

(באופן כללי, investopedia הרבה יותר אמין מויקיפדיה אז אחר המחילה כדאי להסתכל על מה שהפניתי ולא להאמין לויקיפדיה)

למרות שהניסוח שלהם בעייתי.

הם מביאים כדוגמה את מס הארנונה, וכותבים שזה מס שטוח שלא תלוי בהכנסה, ולכן הוא פוגע יותר במי שמרוויח מעט.

אבל ברור שזה לא שמי שמרוויח מעט משלם יותר ארנונה בערך מוחלט, אלא רק ביחס להכנסה.

אני לא מצליח להבין אותך.

אתה טוען שמס רגרסיבי הוא משהו שלא קיים היום, כי לפי ההגדרה שנתת לו באמת אין כזה מס. אין היום שום מס שבו ככל שאתה מרוויח פחות, אתה משלם יותר.

אבל בכל מקום בעולם ידוע שמע''מ הוא מס רגרסיבי.

יש באינטרנט אלפי מקורות לכך, ושוב - ההוכחה הגדולה ביותר היא שאתה עצמך מודה שאין אף מס שעומד בהגדרה שכתבת.

הועברת לדף אחר

עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י"ז באדר א׳ תשפ"ד 9:58

מה כתוב במקור שממנו הם לומדים מה זה מס רגרסיבי?

אם שני אנשים שמרוויחים $20,000 ו-$40,000 מוציאים $100 על בגדים עם שיעור מע"מ של 5%, המשתכר הנמוך ישלם יותר מסים כאחוז מההכנסה שלו מאשר המרוויח הגבוה יותר. כך גם לגבי שני שכנים בעלי שווי נכס ונטל ארנונה דומים. הם ישלמו את אותה גובה ארנונה ללא קשר להכנסתם.

כשאתה כותב "מע"מ הוא לא מס רגרסיבי" זה ממש מפתיע, כי אין הרבה דברים בעולם שיש בהם קונצנזוס בקרב כלכלנים (ימניים, שמאלנים, ליברטיאנים, קפיטליסטים, סוציאליסטים וכו'), אבל זה שמע"מ הוא הדוגמה המובהקת ביותר למס רגרסיבי - זו דוגמה לקונצנזוס שכזה.

ופעמים רבות התמכרות קשה. וזה קורה גם ואולי יותר דווקא לאוכלוסיות חלשות.

בריטורנו יש גם מטופלים בהתמכרות לדוכני הפיס

שמאפשרת לאדם לאסוף צדקה אבל לא מאפשרת לו להתפרנס.

בשביל להתפרנס היום לא צריך לעבוד בשדה או לבנות בתים, לאפות בתנורים עצומים או לנסר עצים.

אתה יכול לדבר? יופי, תעבוד בשירות לקוחות.

יש לך יכולת שכנוע מינימלית? תעבוד במכירות.

אתה מסוגל לעשות כמה קורסים בהייטק? תוכל להרוויח 20,000 ש''ח בלי לבקש טובות מאף אחד.

ואלה כמובן רק דוגמאות.

לא היכולת, אלא הדרישות להגיע למקום מסויים ושעות שצריך לעבוד בהן וכו'

יש לי חבר שסובל מבעיות רפואיות די רציניות ובנוסף גם מפוסט טראומה שבקושי נרדם בלילה

אז לעבוד הוא יכול, אבל כנראה שההגעה למקום העבודה והשעות וההספק גורמות לו לאי יכולת לעבוד.   ככה לפחות הבנתי ממנו

למשל

לא

להתפלל על זה

ולעשות מה שיכול

נניח אדם שקשה לו לעבוד

הוא יכול לעבוד שעתיים שלוש בללחוץ על מקלדת, אבל מי יעסיק אותו?

XPlace | עבודה מהבית לפרילנסרים - פרילנסר /ית ל 15 שעות בשבוע למשך תקופה של חודשים

או בוולט:

להתחיל לעשות משלוחים עם Wolt - Wolt (ישראל)

או מתמלל:

מצאתי משרה בג'ובנט: מתמלל/ת מטייב/ת לעבודה מהבית

דף פייסבוק של עבודה מהבית ונראה שיש משרות של שעות גמישות מאוד, גם אם לא חלקי ממש:

התחברות לפייסבוק | פייסבוק

משרות תמלול יחסית חלקיות: (חלקם עם שעות גמישות)

דרושים תמלול | משרות תמלול | דרושים IL

האגודה למען החרש מחפשים מתמללים, מניח שניתן גם כמה שעות:

https://www.deaf-israel.org.il/serviceprovider-registration

יש כל מיני מסגרות שיקום אבל כשמדברים על השוק החופשי זה זה ובתוספת לקצבה אפשר בהחלט להתקיים.

אם כי אם מרוויחים מעל סכום מסוים מתחילים לקזז מהקצבה אבל זה לא שקל לשקל אלא הרבה פחות מזה.

כל עוד שמאושר למעסיק לשלם פחות, זה ווין-ווין.

המעסיק מקבל זבן שמסדר את המדפים במחיר נמוך והעובד מקבל תעסוקה ותחושת משמעות. לא תמיד קצב העבודה קריטי. אבל, אם יצטרך לשלם שכר מינימום אמיתי - יקח מישהו אחר שיעשה את העבודה בשליש זמן (וממילא ישלם את אותו סכום...)

זה בריא לנפשו של העובד, רק שזה לא מתחיל להיות סכום שבאמת אפשר לחיות ממנו.

וחוק במדינת ישראל להעסיק נכים 2-3 אחוזים החל ממספר עובדים מסוים.

אבל החוק לא נאכף, וכנראה שזה לא מי יודע מה מטריד מעסיקים ההטבות מס הללו.

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר