זה יכול להיות מהצד. ההשתדלות צריכה להיות סבירה..

בערך כמו אדם שיפתח חומוסיה באנטרטיקה.

אגב, מן הסתם גם תפילה נחשבת השתדלות מסוימת. במיוחד אם זה כל מה שאותו אדם יכול לעשות. 

חוץ מזה, אדם שיכול לאסוף צדקה ולמלא לוטו, הרבה פעמים גם יכול לעשות עבודות פשוטות ולהתפרנס מיגיע כפיו בכבוד.

זאת שאלה תיאורטית?

זה ההפך הגמור.

איבוד כספו לריק 

אבל קראתי שהרב בן ציון אבא שאול זצ"ל אמר שאפשר למלא פעם בשנה להשתדלות בפרנסה

הרי אם זאת השתדלות שלו (נניח שכן) אז הפרנסה לא תהיה תלויה בהסתברות אלה בגזרת שמים.. לא כך?

יש יותר כסף שמגיע ללוטו מהכסף שהם נותנים כפרס, תראה כמה כסף הם יכולים לפזר על כל דבר.

וכמו שאמר לי חבר "לוטו זה מס על טיפשים "

ב. לחפש מה הוא כן יכול לעשות גם כדי להתפרנס וגם בשביל הדימוי העצמי של המסוגלות, יש כל כך הרבה דברים והתאמות כיום, קשה להאמין שבאמת אין לו יכולת להתפרנס.

אשמח לסייע ברעיונות

הסתברות = החוקיות של הדברים האקראיים.

סטטיסטיקה = ניסיון למצוא את החוקיות במציאות.

יש בזה קטע משעשע אבל טיפשי,

כמות האנשים שלא יודעים בסוף תיכון שחצי מהאנשים תמיד ירוויחו פחות מהחציון גבוהה מדי.

זה מוביל לבעיות בהצעות מדיניות, ברמת העיתונות ועוד כי אנשים לא מבינים מושגים בסיסיים.

הרבה יותר הגיוני

הלוטו מעדיף להישאר גוף הימורים שמנצל אנשים שמהמרים

מדינת ישראל צריכה להקים כל שנה X בתי ספר, Y מתנסים, Z מגרשי ספורט וכו'.

כל זה עולה למשל 10 מיליארד ש"ח בשנה.

עכשיו יש למדינה 2 אפשרויות:

לגבות מיסים מכל תושבי מדינת ישראל, בכוח הזרוע. פשוט להכניס את היד של המדינה לכיס של האזרחים, לשכר שלהם, ולקחת משם כמה שקלים.

או לתת לאנשים לשלם על זה מיוזמתם, מתוך בחירה, בלי כפייה ובלי שזה יוציא את הממשלה רע.

ברור שהמדינה תעדיף את האופציה השנייה, בה אנשים מתנדבים לשלם את המס הזה ולהקים את כל המוסדות שהמדינה הייתה צריכה להקים.

כדי להעשיר את הקופה.

הם בחרו להשתתף בהגרלות כשהם יודעים מה הסיכויים לנצח.

גם מי שבוחר לראות סרט בקולנוע תמורת 45 ש"ח "מנוצל"? הרי אם יחכה חודשיים יוכל לראות בחינם בטלוויזיה.

ומה לגבי מי שבוחר לקנות קפה ב-10 ש"ח, בשעה שאפשר להכין בבית תמורת חצי שקל?

אין לזה גבול.

כל עוד לא מרמים אף אחד ולא מכריחים אף אחד, וכל עוד לא מדובר באנשים עם מוגבלות שמונעת מהם באופן אובייקטיבי לקבל החלטות מושכלות (למשל ילדים בני 9 או בעלי פיגור שכלי), אז אין כאן שום ניצול.

כלומר, האם זה מס שבעיקר נגבה מעניים?

יש משמעות לכך אבל היא לא בכל מצב כלכלי

הועברת לדף אחר

לאלה שלא בקיאים במושגים=

מס פרוגרסיבי=מס שבו ככל  שמכניסים יותר משלמים יותר.

מס רגרסיבי=מס שבו ככל שמכניסים יותר משלמים פחות.

ממילא, מבחינה כלכלית טהורה זה לא מס, ולכן השאלה האם הוא רגרסיבי או פרוגרסיבי לא רלוונטית.

נ.ב.

מס רגרסיבי=מס שבו ככל שמכניסים יותר משלמים פחות ביחס למשכורת, לא במספרים מוחלטים.

למשל, המס הרגרסיבי הכי מפורסם הוא המע"מ.

מי שמרוויח 20,000 ש"ח בחודש, כנראה ישלם יותר מע"מ ממי שמרוויח 5,000 ש"ח בחודש (כי הוא יקנה יותר מוצרים בכל חודש).

אבל כאחוז מהמשכורת הוא ישלם פחות, כי הוא לא יקנה פי 4 ממי שמרוויח 5,000 אלא פחות מכך.

הימורים, אז יש משמעות אם מתירים אותה כתלות בהשפעה שלה.

ההגדרה היא כפי שאמרתי (הוצאה אבסולוטית ביחס להכנסה) ולא הוצאה כאחוז מהכנסה:

Regressive vs. Proportional vs. Progressive Taxes: What's the Difference?

שים לב מה כתבתי:

מס שבו ככל שמכניסים יותר משלמים פחות ביחס למשכורת

ומה אתה כתבת:

ההגדרה היא כפי שאמרתי (הוצאה אבסולוטית ביחס להכנסה)

זה רק אני או שכתבת בדיוק את מה שאני כתבתי...?

וזאת בניגוד להודעה הקודמת שלך, שבה כתבת שככל שמכניסים יותר משלמים פחות (אין שום מס כזה שבו אתה משלם יותר ככל שאתה מרוויח פחות...).

זאת למשל ההגדרה בוויקיפדיה:

במיסוי רגרסיבי שיעור המס קטן עם הגידול בבסיס המס. (ובעברית: ביחס להכנסה, משלמים פחות מיסים. אבל לא במספרים מוחלטים!).

שוב, קל לראות זאת במע"מ, המס הרגרסיבי המפורסם ביותר.

לפי ההודעה הראשונה שלך, אדם שמרוויח 5,000 ש"ח משלם יותר מע"מ ממי שמרוויח 20,000 ש"ח.

זה כמובן לא סביר, כי אדם שמרוויח 5,000 ש"ח לא יכול להרשות לעצמו לקנות כ"כ הרבה מוצרים ושירותים כמו אדם שמרוויח 20,000 ש"ח.

לפי ההודעה האחרונה שלך, אדם שמרוויח 5,000 ש"ח משלם יותר אחוזים של מע"מ מתוך המשכורת שלו.

זה כמובן לא אותו דבר, ההגדרה השנייה היא הנכונה.

הכוונה היא שאדם משלם יותר (לא באחוזים) כתלות בכך שהמשכורת נמוכה יותר.

לא בהכרח יש מס כזה כיום אם כי זו ההגדרה, אבל ביחס ללוטו, יש סוגים שזה כמעט ככה. (למשל, אם היה מיסוי על תחבורה ציבורית זה בגדול היה מס רגרסיבי, פטור ממס רווחי הון על קרן השתלמות כמעט הופך את מס רווחי הון למס רגרסיבי. מע''מ הוא לא מס רגרסיבי.)

ההגדרה בinvestopedia היא כפי שכתבתי כעת, כלומר, נניח שאדם עם הכנסה של 5 אלף משלם 100₪ ואדם עם הכנסה של 10 אלף משלם פחות מ100₪, אז זה מס רגרסיבי.

(באופן כללי, investopedia הרבה יותר אמין מויקיפדיה אז אחר המחילה כדאי להסתכל על מה שהפניתי ולא להאמין לויקיפדיה)

למרות שהניסוח שלהם בעייתי.

הם מביאים כדוגמה את מס הארנונה, וכותבים שזה מס שטוח שלא תלוי בהכנסה, ולכן הוא פוגע יותר במי שמרוויח מעט.

אבל ברור שזה לא שמי שמרוויח מעט משלם יותר ארנונה בערך מוחלט, אלא רק ביחס להכנסה.

אני לא מצליח להבין אותך.

אתה טוען שמס רגרסיבי הוא משהו שלא קיים היום, כי לפי ההגדרה שנתת לו באמת אין כזה מס. אין היום שום מס שבו ככל שאתה מרוויח פחות, אתה משלם יותר.

אבל בכל מקום בעולם ידוע שמע''מ הוא מס רגרסיבי.

יש באינטרנט אלפי מקורות לכך, ושוב - ההוכחה הגדולה ביותר היא שאתה עצמך מודה שאין אף מס שעומד בהגדרה שכתבת.

הועברת לדף אחר

עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י"ז באדר א׳ תשפ"ד 9:58

מה כתוב במקור שממנו הם לומדים מה זה מס רגרסיבי?

אם שני אנשים שמרוויחים $20,000 ו-$40,000 מוציאים $100 על בגדים עם שיעור מע"מ של 5%, המשתכר הנמוך ישלם יותר מסים כאחוז מההכנסה שלו מאשר המרוויח הגבוה יותר. כך גם לגבי שני שכנים בעלי שווי נכס ונטל ארנונה דומים. הם ישלמו את אותה גובה ארנונה ללא קשר להכנסתם.

כשאתה כותב "מע"מ הוא לא מס רגרסיבי" זה ממש מפתיע, כי אין הרבה דברים בעולם שיש בהם קונצנזוס בקרב כלכלנים (ימניים, שמאלנים, ליברטיאנים, קפיטליסטים, סוציאליסטים וכו'), אבל זה שמע"מ הוא הדוגמה המובהקת ביותר למס רגרסיבי - זו דוגמה לקונצנזוס שכזה.

ופעמים רבות התמכרות קשה. וזה קורה גם ואולי יותר דווקא לאוכלוסיות חלשות.

בריטורנו יש גם מטופלים בהתמכרות לדוכני הפיס

שמאפשרת לאדם לאסוף צדקה אבל לא מאפשרת לו להתפרנס.

בשביל להתפרנס היום לא צריך לעבוד בשדה או לבנות בתים, לאפות בתנורים עצומים או לנסר עצים.

אתה יכול לדבר? יופי, תעבוד בשירות לקוחות.

יש לך יכולת שכנוע מינימלית? תעבוד במכירות.

אתה מסוגל לעשות כמה קורסים בהייטק? תוכל להרוויח 20,000 ש''ח בלי לבקש טובות מאף אחד.

ואלה כמובן רק דוגמאות.

לא היכולת, אלא הדרישות להגיע למקום מסויים ושעות שצריך לעבוד בהן וכו'

יש לי חבר שסובל מבעיות רפואיות די רציניות ובנוסף גם מפוסט טראומה שבקושי נרדם בלילה

אז לעבוד הוא יכול, אבל כנראה שההגעה למקום העבודה והשעות וההספק גורמות לו לאי יכולת לעבוד.   ככה לפחות הבנתי ממנו

למשל

לא

להתפלל על זה

ולעשות מה שיכול

נניח אדם שקשה לו לעבוד

הוא יכול לעבוד שעתיים שלוש בללחוץ על מקלדת, אבל מי יעסיק אותו?

XPlace | עבודה מהבית לפרילנסרים - פרילנסר /ית ל 15 שעות בשבוע למשך תקופה של חודשים

או בוולט:

להתחיל לעשות משלוחים עם Wolt - Wolt (ישראל)

או מתמלל:

מצאתי משרה בג'ובנט: מתמלל/ת מטייב/ת לעבודה מהבית

דף פייסבוק של עבודה מהבית ונראה שיש משרות של שעות גמישות מאוד, גם אם לא חלקי ממש:

התחברות לפייסבוק | פייסבוק

משרות תמלול יחסית חלקיות: (חלקם עם שעות גמישות)

דרושים תמלול | משרות תמלול | דרושים IL

האגודה למען החרש מחפשים מתמללים, מניח שניתן גם כמה שעות:

https://www.deaf-israel.org.il/serviceprovider-registration

יש כל מיני מסגרות שיקום אבל כשמדברים על השוק החופשי זה זה ובתוספת לקצבה אפשר בהחלט להתקיים.

אם כי אם מרוויחים מעל סכום מסוים מתחילים לקזז מהקצבה אבל זה לא שקל לשקל אלא הרבה פחות מזה.

כל עוד שמאושר למעסיק לשלם פחות, זה ווין-ווין.

המעסיק מקבל זבן שמסדר את המדפים במחיר נמוך והעובד מקבל תעסוקה ותחושת משמעות. לא תמיד קצב העבודה קריטי. אבל, אם יצטרך לשלם שכר מינימום אמיתי - יקח מישהו אחר שיעשה את העבודה בשליש זמן (וממילא ישלם את אותו סכום...)

זה בריא לנפשו של העובד, רק שזה לא מתחיל להיות סכום שבאמת אפשר לחיות ממנו.

וחוק במדינת ישראל להעסיק נכים 2-3 אחוזים החל ממספר עובדים מסוים.

אבל החוק לא נאכף, וכנראה שזה לא מי יודע מה מטריד מעסיקים ההטבות מס הללו.

הוא בוהה בנקודות אקראיות באוויר בזמן שהוא מדבר עם בנות.

והוא עושה את אותו הדבר גם כשהוא מדבר עם בנים.

לפחות במקרה שלו זה משתלם, אני מקבל קצבת נכות בגלל האוטיזם שלו...

אבל מה התירוץ שלך?

אני מגיע ממקום הפוך, יש משהו במבט לעיניים שחודר פנימה ומתוך הכבוד העמוק למי שמולי לא מרגיש בנוח להסתכל ככה סתם. הוא שייך לה.

בעיני יש בטענה שלך חוסר כבוד, אתה הופך מרחב עדין ועמוק לסתמי בטענות של חוסר כבוד.

אף אחת מההתנהגויות הקיצוניות לא טובה 

לא להמנע מקשר עין, ולא לנעוץ מבט

זה גם מאוד תלוי סיטואציה

כשהמרצה שלי מסביר לי משהו אני יכולה להסתכל לו בעיניים גם חצי שעה 

כי הוא מסביר ואני מקשיבה

מבט עמוק בעיניים זה אכן דבר אישי

כמו שאמרת יש הבדל בין קשר עין לצורך להבין אחד את השני, לבין מבט שהוא כאילו מעבר...

מבטים מהסוג הזה יגרמו לי להסיט מבט ולמבוכה מול אותו אדם

שיש הבדל בין קשר שברור שכן למבט בעיניים.

לא ככה?

בתנועת בני עקיבא, שהיא תנועת נוער מעורבת, למדתי באוניברסיטה, כיום נמצא ביום יום בחברה מעורבת, ופועל  

יוצא מאורח חיים כזה שאין הבדל בהתנהלות היומיומית מבחינת ניהול שיחות ודיבורים, מול גברים ומול נשים.  

אני לא אוהבת להסתכל ישירות בעיניים של גבר

שהוא לא בעלי/ אבא שלי/ אח שלי

גם גיסים שלי אין לי בעיה

אבל גברים זרים אם יוצא לי להיפגש במבט זה כזה לשניה ומסיטה את המבט

שמישהו מדבר בלי להסתכל עלי

בכללי זה סוג של באג בתקשורת

ויש את ההקשר הדתי

(שאותי ספציפית קצת דוחה

רוב השכנים/ הגברים פה בשכונה לא מסתכלים עלי

מתעלמים

אבל אם הם דופקים בדלת וצריכים משהו

פתאום הם יכולים להסתכל וגם לבקש

חוץ משכן אחד נורמלי

שאומר בוקר טוב ומיישר מבט)

אני כמובן בכל שיח עם בנאדם מסתכלת ישירות בעיניים

זה מבחינתי הרבה מהשיחה

השיח הלא מילולי 

היה מפריע אם שכן היה מסתכל לי כל בוקר בעיניים ואומר בוקר טוב

זה טוב לי שאין תקשורת ביני לבין השכנים הגברים מעבר לטכני

יש כאלו בלי קשר להלכה שנבוכים להסתכל במשך זמן בעיניים, לפעמים גם של בני אותו המין.
 

ניכר מהתגובות שזה מקתנה מאדם לאדם.

ההלכה היא כמובן דבר נפלא, אבל לענד - אין לי ספק שיש בה גם לא מעט קשיים ומורכבות שהנידון זה אחד מהם..

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)