נשמע התמודדות טיפוסית עם בנים.

אין לי שני בנים קרובים בגיל אז לאניודעת לייעץ ממש מניסיון,

אבל יכולה לשתף בכיווני חשיבה.

כשהבן שלי היה קורע מכנסיים סדרתי גם הייתה לי דילמה דומה, והחלטתי לשחרר. קניתי כמויות של מכנסיים שיהיה לבריאות ורווחת הילד, התועלת בעיסוק בספורט הייתה שווה לי כמו טיפול פסיכולוגי אז ההוצאה הייתה מוצדקת בעיני למרות שלכאורה לקנות כמויות של מכנסיים כל הזמן זה בזבוז.

פשוט ראיתי את התועלת במבט רחב יותר והחלטתי שהמחיר שווה. אחרי שנתיים המצב התחיל להתאזן.

לגבי משחקים, יש את הכיוון של ללמד ילדים שכסף לא גדל על העצים ועם כל הצער על מה שנשבר, ההורים לא צריכים לספוג את המחיר.

מצד שני חינוך זה משהו הדרגתי ולטווח ארוך.

ילד ששבר משחק הלימוד הכי גדול שלו זה דרך החוויה שלו עצמו, ככה ילמד להיזהר יותר בפעם הבאה.

לגבי רובים לתחפושת, הגיוני שלא יצליחו להחזיק מעמד עד פורים.. אולי לא כדאי לקנות הרבה זמן מראש כשיודעים שקשה להם לשמור על דברים. אפשר לקנות ללא ידיעתם ולהחביא.

אני חושבת לגבי המשקפות לפני שמחליטים, שזאת הזדמנות לשוחח ולהסביר מה זה כסף (בהתאם לגיל)

ושלפעמים נשברים דברים ואי אפשר לקנות חדש.

לגבי איזה ילד שבר, גם אפשר לשוחח שיש משחרים שהם של כולם ויש משחקים שהם של אחד מהם, אבל ההנאה תמיד (בד"כ) תהיה ממשחק משותף וחלק מהסיכון זה שישבר המשחק.

כל עוד לא נעשה בכוונה, אפשר לסלוח ולהבליג..

אולי לפעם הבאה לקנות משהו שבאמת משתלם לקנות ולא רק כי הם מאוד רוצים.

למשל מטצגים כמו פליימוביל ולגו לא יישברו מהר.

יש עוד מותגים מארה"ב של חברות צעצועים שמייצרות צעצועים באמת איכותיים שמחזיקים מעמד.

אז או שמתאפרים וקונים פעם ב.. משהו איכותי או שלוקחים את הסיכון שמשחרים יישברו.

אם הילדים בגילאי גן הייתי משחררת ומחכה לתחילת יסודי כדי ללמד את כל זה ולהרגיל לדחיית סיפוקים.

בכל מקרה לא הייתי רצה עכשיו לקנות אחד חדש. אולי רק ביום ההולדת של השני ששניהם יקבלו חדש כי השלום והאהבה חשוב יותר מחיסכון.

אז כדי שלא יישאר טעם רע לילד ששיתף ובגלל שהיומולדת קרובה והראשון יקבל את אותה מתנה בדיוק- זה עלול לייצר טריגר וקנאה..

אבל לפעמים הבאות לא כל פעם למהר לקנות.

כמו שכתבתי בהתחלה אני לא מכירה את הסיטואציה שמדובר בשניים, נשמע יותר מורכב ומאתגר.

בהצלחה וסיעתא דשמיא בהחלטה.

הם בני 5 ו-8 (המשקפת של בן ה-5 נשברה על ידי בן ה-8).

תודה על הכיווני מחשבה. אני אוהבת את ההסתכלות הבריאה והישרה שלך.

בהחלט למדתי שדברים לתחפושות לא כדאי לקנות יותר מידי מראש. ניישם בהמשך.

לגבי המשקפות, האמת שאני ממש התבאסתי כי הן דווקא היו נראות איכותיות וטובות. באמת לא ציפיתי שיישבר כל כך מהר.

אז תכלס את אומרת שכן היית קונה עוד משקפת לקטן שיקבל עם הגדול ביום הולדת? אני באמת מתלבטת...

אני צריכה עוד לחשוב על זה.

תודה על ההשקעה בכתיבה.

הוא צעצוע שחברת הצעצועים לא ייצרה באופן מותאם ואיכותי מספיק וחנות הצעצועים תימחרה בצורה לא הוגנת.

ילד בטח לא אשם פה ואני קונה שוב משהו אחר או באיכות טובה של מותג מוכר או זול של לא ממותג.

ואז לא פותחת וממתינה לפורים.

קרה לי כמה פעמים שקניתי בגד יקר והוא דהה או הוציא גולגלכים תוך כביסה אחת, לא רואה מקום ללמד את עצמי לקח ולקחת אחריות על הכביסה שאני עושה, אלא רק לקנות להבא במקום אחר.

זו דעתי, אולי היא לא מקובלת. 

מהסיפור זה נשמע שפשוט הצעצועים האלה היו לא הכי איכותיים למרות המחיר... זה לא שהם זרקו בכח על הקיר או משהו, נשבר תוך כדי משחק. ממש לא הייתי מאשימה את הילדים.

לרוב אני אומרת לילדים כשקונים צעצועים שידעו שצעצועים לא מחזיקים הרבה זמן ומה שנשבר כפרה, לפעמים אקנה חדש ולפעמים לא ואגיד שאין מה לעשות ובהמשך יהיו לו צעצועים אחרים.

נגיד 2 רובים, 2 אזיקים, 2 כתרים לבת. איד יקר יותר ואחד זול יותר.

את הזול נתתי לעכשיו כי ידעתי שירצו ואחד יקר הראיתי ואמרתי שאני שומרת לפורים וזהו.

אני חושבת שזה עניין של גבולות שלכם בעיקר.

זה באמת הגיוני שלא יחזיק מעמד חודש מראש, זה מוצר ממש זול שלא מיועד לשימוש ארוך טווח מלכתחילה.

מתחברת למה שכתבה לך אמאשוני

בנוגע למשקפות - הייתי קונה חדשה ושומרת אצלי. גם את של הילד השני. אם זה לפורים אז זה לפורים ועכשיו לא פורים אז שישתמש בדברים אחרים..

רק הדברים ה'זולים' יוצאים במצטבר די יקרים. לקנות בנוסף לזה גם מוצרים יקרים יותר נשמע לי מעבר ליכולות שלנו כרגע (אולי נוכל לעמוד בזה, אבל נשמע לי מוגזם בשבילי).

הרובה הישן שלהם מחזיק לנו כבר שנים. לא זוכרת כמה עלה בזמנו, אבל לא חושבת שהרבה יותר. אז באמת לא ציפיתי שיתקלקל כל כך מהר.

האמת שבדרך כלל הם לא ילדים ששוברים. הם משתדלים לשמור על הדברים שלהם. אבל תקלות קורות, וכשהדברים לא איכותיים אז זה קורה יותר...

לגבי המשקפות - היום הולדת ממש בקרוב. אבל אפשר להביא ליום הולדת ואז להגיד שאם רוצים להשתמש בפורים אז נשמור אצלנו בינתיים כדי שלא ייהרס.

ואת גם חושבת שצריך לקנות חדשה? היה לי ברור שכולן יכתבו לי שמוגזם לקנות עוד אחת. אני אחשוב על זה עם בעלי...

ועוד אחד ב10.9

בעיניי ממש סביר. זה כולה בשביל התחפושת חבשביל חודש אדר ואני קונה ממש בזול דווקא כדי שלא יחזיק כי אני ממילא לא מרשה ממש רובים בבית. 

ולגבי המשקפת -- כן. כי זה בשביל התחפושת, לא? הלכתחילה שלי הוא שצעצועים שכוללים לבישה וכו עתידים להיהרס. ככה זה ילדים פשוט.. ובפורים אני מרשה לעצמי לקנות קצת יותר כי ההנאה שלהם היא לא רק מהיום עצמו יש שמחה והתרגשות גם מהלפני. אבל זו רק אני..

וזה כן משמש להם למשחק גם במהלך השנה. במיוחד בתקופת המלחמה משחקים כאלו מאוד מעסיקים אותם, הם יוצאים לפעמים עם האקדחים והרובים גם לגינה....

וגם המשקפת היא לא רק בשביל התחפושת. זה בהחלט ישמש אותם גם למשחקים אחר כך.

(בכלל זה לא היה ברשימת האביזרים שהם רצו מלכתחילה לתחפושת. אבל כשהם ראו הם החליטו שהיא נדרשת גם לתחפושת. אבל זה ממש לא יישאר רק בשקית תחפושות...).

לכן גם הרשיתי להם לשחק בזה היום. כי מבחינתי קניתי להם משחק איכותי וטוב (ב-60 ש"ח, ממש לא משהו פושטי), שיכול לשמש גם לתחפושת בהמשך, אז למה שלא יהנו מזה כבר עכשיו?

אם זה לא היה על הפרק יכול להיות שהתשובות היו משתנות.

אבל במצב כזה שילד הולך לקבל צעצוע חדש זהה לצעצוע שהוא שבר לאחיו, זאת סיטואציה שאני כאמא לא הייתי רוצה להגיע אליה.

לקנות חדש זה לא הפתרון היחיד האפשרי,

אפשר גם להחליט ששתי המשקפות שייכות לשניהם,

אפשר שהמשקפת החדשה תעבור לאח וילד היומולדת יקבל מתנה משתלמת יותר.

נראה לי שכרגע אתם כולכם נסערים ולכן הבלבול.

אפשר לחכות עם זה כמה ימים לפני ההחלטה.

את זה לחשיבה קצת אחרת, למקום של הרגלי קנייה.

כותבת רק ממה שתיארת, כמובן יכול להיות שזה לא ככה.

את מתארת מצב שבו יצא שהילדים קיבלו כמה מתנות קטנות בזו אחר זו. ברגע שנשבר, קניתם חדש ובנוסף קניתם להם משהו שהם מאוד רצו, בסכום גבוה עבורכם שלא תיכננתם להוציא.

ועל זה אני הייתי שואלת כמה שאלות (למחשבה, ממש לא כביקורת):

1. באיזה תדירות מתאים לך שהילדים יקבלו מתנות? (דוגמה לשיקול - ריבוי מתנות יכול לגרום לחוסר הערכה כלפי הרכוש שיש לי)

2. האם כאשר משחק מתקלקל מיד קונים חדש? מה זה מלמד את הילדים?

3. האם עדיף לקנות יותר דברים פחות איכותיים בפחות כסף, או מעט דברים איכותיים בהשקעה יותר גבוהה? (מחיר, מול עמידות לטווח הארוך)

4. מה עושים אם אנחנו מאוד רוצים לקנות משהו שלא תכננו? איך עומדים מול הילדים והאם נענים לרצון שלהם או שלא?

5. מה האחריות שלנו לגבי משחקים. איך שומרים על משחקים. הבדל בין משהו שקרה בטעות ויכול לקרות, לבין משהו שקרה בכוונה. מה האחריות שלנו בכל אחד מהמקרים.

אלו כמה שאלות שעולות לי ממה שתיארת, שעל כל אחת מהן אני יכולה להרחיב.

אבל עיקר העניין כאן בעיניי הוא בעיקר לשאול את עצמכם את השאלות האלו, ולחשוב לאן אתם רוצים לכוון.

לי יש כיוון מאוד ברור בנושא, אבל לא בטוח שהוא מתאים לכם. לכן מה שחשוב זה איזה ערך *אתם* רוצים להציב, למה אתם רוצים לחנך ולפי זה לבחור את התגובה בסיטואציות השונות

האמת שמה שקרה פה הוא לא כל כך אופייני לנו, ולא משקף את ההתנהלות הרגילה שלנו. ולכן גם אני מתלבטת יותר איך להגיב.

1. באופן כללי כל ילד מקבל מתנות לכבוד יום ההולדת שלו (מאיתנו, ומסבא וסבתא משני הצדדים), ובדרך כלל קונים דברים איכותיים שנשמרים לאורך זמן.

חוץ מזה בפסח מקבלים מתנת אפיקומן - או משחק משותף לכולם, או כסף לכל אחד (והם אוהבים לחסוך). ובחנוכה גם מקבלים דמי חנוכה (מסבא וסבתא), ומאיתנו מתנות קטנות או קצת כסף, משתנה עם השנים.

את הכסף שלהם אנחנו שומרים להם, ואם קורה שהם רואים משהו שהם ממש רוצים ולא תכננתי לקנות, אני אומרת להם שזו הזדמנות לקנות כמתנה מהכסף שסבא וסבתא הביאו להם.

חוץ מזה כשיש לילד טיפול שיניים או משהו דומה, אז קונים הפתעה קטנה אחר כך - והם בחרו שזה יהיה משהו לכולם ולא רק לילד שהיה אצל הרופא (או משהו משותף לכולם, או אותו דבר לכל אחד - משהו זול וקטן).

ולעבוד פורים כשקונים אביזרים לתחפושות, אז לפעמים יוצא שזה גם עוד משחקים שמשמשים אותם גם להמשך השנה.

אז סה"כ לא נראה לי שאנחנו מגזימים יותר מידי במתנות לעתים קרובות. עכשיו יצא שהיו לשני הילדים תורים שרציתי לקנות להם על זה הפתעה קטנה, ובנוסף היה צריך לקנות אביזרים לתחפושות, אז שילבנו את הדברים וההפתעות שקנינו היו מיועדות גם לתחפושות.

וחוץ מזה אחד מהם גם חוגג יום הולדת עוד מעט, אז זה גם הביא לעוד קניה של מתנות בשבילו...

2. בעיקרון אנחנו ממש לא קונים חדש כל פעם שמשהו מתקלקל. באמת פה יצא רצף כזה ואני לא בטוחה שזה היה נכון. ומצד שני, בגלל שזה ציוד לתחפושות - לא חשבתי שנכון להגיד שאי אפשר לקנות עוד. אבל כן למדנו מזה שעדיף לשמור את הציוד לפורים ולא להשתמש לפני.

האמת שזה גם שונה מבחינתי אם זה נהרס מיד אחרי שנקנה, או שהספיקו קצת ליהנות מזה, ואז זה נהרס. אם זה נהרס ממש מיד זה הרבה יותר קשה... (אולי זה אומר שעדיף לקנות משהו יותר איכותי בפעם הבאה, אבל יש פה גם שיקול כלכלי...).

3. לגבי קניה של משהו איכותי ויקר מול משהו זול שנהרס מהר - זו באמת שאלה.

ליום הולדת בדרך כלל נשקיע במשהו איכותי ויקר.

בתחפושת אני בדרך כלל הולכת על משהו זול יותר (למרות שרובה ב-30 זה לא כזה זול, לי זה היה נראה מספיק איכותי...).

אבל כנראה שאם הולכים על זול, עדיף באמת לשמור סגור עד יום התחפושות, ואחר כך כבר פחות מבאס אם נהרס.

המשקפת באמת חשבתי שזה איכותי. זה לא משקפת של מבוגרים במאות שקלים, אבל היא באמת נראית טובה ואיכותית, ממש לא משהו שהייתי מצפה שישבר כבר ביום הראשון.

4. אני ממש לא קונה כל דבר שהם רוצים. דיברנו על זה מראש, והיו הרבה דברים שהם ביקשו ואמרתי שלא מתאים.

פה זה היה אחרת. ידעתי שזה משהו שהם רוצים כבר הרבה זמן. והם ממש שמחו לראות את המשקפת וראיתי שזה באמת משהו שיוסיף למשחקים שלהם.

וזה לא היה הוצאה נוספת מבחינתי. אחד מהם קנה מכספי מתנות מסבא וסבתא (הכסף שלו, למעשה. עבור מצבים כאלו הוא מיועד...), והשני בחר את זה לאחת ממתנות היום הולדת. זה בהחלט היה בתכנון של הקניות היום.

5. ברור שיש פה לימוד על אחריות. וברור שאם הילד ששבר היה עושה את זה בכוונה או עושה משהו שהוא לא אמור לעשות שהיה גורם לזה להישבר, היינו דורשים ממנו לקחת אחריות.

אבל זה באמת לא היתה אשמתו. הוא שם את המשקפת על הצוואר בצורה בטיחותית, וכנראה כשהוא רץ ונתקל בכסא שמישהו לא סידר כמו שצריך, איכשהו המשקפת עפה ונפלה. לא יודעת בדיוק מה היה כי לא ראיתי, אבל הוא מצידו בהחלט היה אחראי.

והילד שהמשקפת שלו - היה לגמרי בסדר פה. הוא סה"כ הרשה לאח שלו לשחק איתו, למרות שזה חדש והוא רצה שזה יהיה אצלו. אז זה שהוא היה כל כך מבואס זה הכי הגיוני....

כתבתי פה ממש באריכות, אבל באמת אני לא מרגישה עדיין שאני יוצאת עם כיוון ברור.

ועם בעלי לא הצלחתי בכלל לדבר כי אחד הילדים לא הצליח להירדם הלילה עד מאוחר (זה ששבר את המשקפת, מניחה שזה קשור...) אז בעלי הלך לישון לידו...

בא לך 🙃

1- ממש להשתדל לא לקחת את הילדים לקניות של דברים מפתים ( אנחנו חיים ביישוב ולא בעיר, הילדים לא רגילים כל כך לחנויות גדולות, להגיע לחנות זו אטרקציה וקשה להם מאוד לוותר אם הם רואים משהו שרצו.

מבחינתי זו התמודדות מיותרת, יש להם מספיק הזדמנויות בחיים לעבוד על דחיית סיפוקים. וגם לי כמבוגרת קשה לפעמים לא לקנות משהו שאני מאוד רוצה. אז בשביל מה? לא לוקחת אותם לקניות צעצועים, תחפושות כלי כתיבה וכיוצא בזה)

2- כשקונים משהו חדש לאירוע, שומרים אותו חדש עד לארוע, לא משנה אם זה פורים, יום הולדת, נסיעה, חג...

אם מקפידים ליישם כמו שצריך את סעיף 1 זה אפילו לא מצריך התמודדות מול הילדים כי הם בכלל לא יודעים שהחפץ נקנה 😉

3- סוג מסוים של צעצועים, כדאי להטרים ולומר לילדים שזה צעצוע שלא מחזיק הרבה זמן מעמד. נכון שלא תמיד אפשר לדעת, לפעמים אפשר לראות לפי סוג הפלסטיק או המותג, כמובן לא תמיד. וגם אם יודעים שזה עלול להשבר זה לאו דווקא מונע את הבאסה שתתרחש כשזה יישבר, אבל לפעמים עוזר. צעצוע כזה שחלק מהמשיכה שלו זה רעש או אור, שעובד על בטריות, מסבירה שלפעמים הבטריה נגמרת מהר ואז לא עובד.

בסיטואציה הנוכחית, בשורה התחתונה,

אני אישית כן הייתי קונה חדש לילד שנשבר לו.

אבל, אם אפשר, הייתי אומרת לו שאני צריכה לחשוב על זה, וממילא זה מיועד לפורים ועד פורים תחליטי מה לעשות. והייתי לוקחת את שתי המשקפות ונותנת באירוע המתאים.

אף על פי שאני מזדהה עם הערך של ללמד ילדים לשמור על חפצים וערך של כסף וכו', לא הייתי משתמשת דווקא בארוע כזה כדי ללמד את זה: ראשית את אומרת בעצמך שהם התנהגו באחריות, שנית, העובדה שלאח יש צעצוע זהה ולא שבור, תשים את זה מול העיניים, הרבה יותר מצעצוע שהיה רק לאחד, ואז נשבר והלך לפח ונשכח אחרי כמה ימים. נכון, לא תמיד תוכלי לתקן את המציאות ולהתאים אותה לילד. ויהיו פעמים שהוא יהיה חייב להתמודד עם האכזבה. אבל אם במצב הזה, של פורים ויום הולדת וכו', את יכולה, ובמחיר לא גבוה מדי( לדעתי, כמובן שזה אינדיבידואלי), הייתי עושה זאת.

ומצד שני, הוא לא יקבל ישר את המשקפת החדשה, ועדיין תהיה לו, במידה מסוימת, את חווית הבאסה של לקנות צעצוע יקר ולחוות שבירה שלו, ועדיין תוכלו' לשלוף'את החוויה הזו במקרה הצורך כשתדברו על סוגיות של צרכנות נבונה.

ואם קראת את כל המגילה עד כה, אחמיא לך על כך שהילדים שלך אחים כאלה טובים, ומרשים אחד לשני להשתמש בצעצוע חדש מיד כשמקבלים אותו, זה לא מובן מאליו בכלל 👏👏👏

ולגבי הסוף, זאת נקודה ממש משמעותית וחשובה,

ואם הילד בעצמו הגיע למסקנה שאם צעצוע נשבר אז המסקנה היא לא לתת לאחרים לשחק בו,

אז דווקא בגלל זה יש מקום ללמד אותו שצעצוע אפשר לקנות חדש, חברות, ובמיוחד בין אחים אי אפשר לקנות ואין לזה תחליף, והקשר ביניהם זה לא משהו שהייתי מפילה עכשיו על משחק ב60 ש"ח.

אפשר גם לומר מפורשות שבגלל שבמקרה הזה לא הוא שבר, לפנים משורת הדין אתם מוכנים לקנות לו חדש אבל לא תמיד זה יקרה. וזה סופו של כל משחק שבסוף הוא נהרס.. (ולפעמים בהתחלה וכו)

ותודה על המחמאה בסוף. שימחת אותי🙂

הם באמת אחים טובים...

ישבתי וסיפרתי להם את השתשלשלות העניינים

לא באמת השאירו לי ברירה

אני עייפה ותשושה פיזית ונפשית 😩

שום דבר פה לא תקין בשום צורה

אני מקווה שיש לך עם מי לדבר בחיים האמיתיים

ולא רק את הפורום 

באמת שאין לי מילים

חיבוק ענק

אולי לבנות אחרות פה יהיה רעיון 

לא הבנתי כלום

בעלך לא העיד לטובתך מול הגורמים הרלוונטיים??

לא הסביר שאמא שלו הוציאה מפרופורציה?

נשמע לי פסיכי מה שאת אומרת מה זה אמא משוגעים…

אבל עדיין הם מנסים לעשות את העבודה שלהם

ואכן בודקים שאני לא מסוכנת

לסביבה והילדים לא מוזנחים כמו שהיא טוענת .. זה שיחות על גבי שיחות שעות של אנרגיה ובירוקרטיה

עדיין זה מעשה מיותר גם אם עומד לצידי וגם אם לא

בתור סבתא לא עושים כזה דבר

אני כועסת על בעלי שבכלל קרא לה

אבל בעיניין אחר - הייתי מעריכה אותה פי אלף אם הייתה אומרת מההתחלה שהיא לא בנויה לעזור מאשר להגיע למצב קיצון שכזה 

לגיטימי בטירוף לצאת לכמה לילות להתאוורר

מי קורא לזה הזנחה?!

ילדים שמחים לאמא שמחה

יואו איזה סאגה…

ממש ממש חשוב שתדאגי לעצמך לתמיכה נפשית משמעותית בתקופה הזו.

אני לא יודעת מה גרם לך להחליט לקחת הפסקה של כמה ימים, אבל מן הסתם גם לפני כן כבר התמודדת עם דברים מורכבים.

קיצור חוזרת לבקשה שלי לדאוג לעצמך למלוא התמיכה האפשרית, ולהתרחק מכל מי ומה שעלול לדרדר את העניינים 

נשמע כל כך מוזר, כאילו תלוש מהחיים הנורמטיביים..
חמותך נשמעת לי אימפולסיבית מאוד. כל בן אדם נורמלי היה נוהג אחרת. להזמין משטרה זה מאוד מאוד חריג. מאוד. 

את צריכה תמיכה. יש לך אותה? תעדכני אותנו איך את מרגישה. במקומך הייתי נפגעת קשות ועמוקות. זה לא נורמטיבי בכלל

הזוי ברמות להרביץ לקלל אותך? להזמין לך משטרה? מה??

מקווה שהסיפור הזה יהיה מאחורייך מהר מהר והכל בסדר את בסדר גמור בעלך היה איתם זה לא שהם היו לבד בימים האלה.. חיבוקק

לפי הסקת המסקנות שלך את צריכה טיפול דחוף

סליחה על הישירות, אבל ניכר שאת במצוקה ואני רוצה שיהיה לך טוב

אישה במצב רגשי תקין בחיים לא הייתה כותבת שחמתה אישה טובה, וגם לא הייתה מוכנה בחיים שהיא תתקרב אליה יותר. גם לא לילדים.

ואת הכי צריכה עזרה בעולם. הכי.

ואם הבעל לא תומך - אז גם אותו דואגת לנער טוב טוב או להעיף לכל הרוחות

לפגוע בך בצורה כזו זה לפגוע גם בילדים שלו

יש ככ הרבה דברים אחרים לעשות שהם לא לתקוף אותך פיזית או להזמין לך משטרה. הםוך אם כבר אותה צריכים לעצור על תקיפה.

בבקשה תדאגי לטיפול טוב

לא הפוגה

לא יום יומיים אצל חברה

טיפול מקצועי טוב

שולחת חיבוק ענק ומקווה שתצאי מזה חזקה יותר♥️

כתבת נכון כל מילה מדויקת.

וגם

את ובעלך מדברים בבית, לא?

הוא לא הבין שזה לא הגיוני להזמין את אמא שלו לאור היחסים בינכן והתפקוד שלה?

(כותבת מבלי לזכור פרקים קודמים) 

בהרגשה שלי צריך להפוך את חובת ההוכחה עליה. להגיד לרשויות, אותה שמעתם צועקת, היא הזמינה משטרה (מעשה כוחני! גם אם זה משהו שצריך לעשות במקרים מסוימים, ולכן גם אם יש נוהל שבודק אותך כדי לוודא שהילדים בטוחים, צריך במקביל לבדוק עדויות עליה ועל שפיותה כי יש דבר כזה תלונת שוא.)

את ידעת שאת צריכה מנוחה ודאגת למעטפת, היא באה לסייע ותוך כדי פירקה את הבית..

בקיצור, הלואי שטחנות הצדק טוחנות בכיוון הנכון וזה אפשרי, אבל אם לא- חיבוק גדול שאת בסדר ואת שפויה ואת קשובה לצרכים.

ובעניין התקשורת עם הבעל, זה לא נשמע לי בריא הגישה הזו של 'למדתי לא לבקש עזרה'. למרות שזה הכי מקומם שיש, איך שהכל התפתח, ומותר לך לכעוס, ומסתבר שלא היה מספיק ברור לו שזה הזמן לוותר על עבודה לטובת המנוחה שלך..

עדיין, אני כן חושבת שהקשר צריך להיות כזה שדבר ראשון הוא בצד 'שלכם'- רואה איתך עין בעין מה נגרם מהדרך שבה הוא התנהל ולמה ברור שפעם הבאה שתצטרכי מנוחה זה יקרה, *ולא ככה!*.

קשר שבו את מרגישה שאת צריכה לקבור את עצמך ואת רצונותייך במקום עמוק כי הדברים עלולים להתפתח עקום, בעיני דורש טיפול ועבודה על תקשורת, וכדאי להשקיע על זה בטיפול זוגי. סליחה שאני מתפרצת לדלת סגורה בלי שביקשת 🙏

זה יותר נשמע התנהלות לא תקינה שלהם.

משפחה זה עסק מורכב לפעמים,

ממש מחבקת אותך על התחושות האלו זה ממש לא פשוט להיות במקום הזה🤗

מול הגיסה לא הייתי בכלל מנסה לדבר או להגיד משהו,אלא אם כן בעלך יתפוס אותה לשיחה וידבר איתה.

מול הבעל הייתי אומרת מפורש אם אתה לא מסוגל להגן עליי ועל הילדים שאנחנו שם עם כולם אז אולי פשוט עדיף לוותר על זה.

ככה לפחות אני הייתי מגיבה(ככה אני הגבתי).

וזה היה כמובן אחרי המון שיחות איתו שיגן עלינו ושממש לא עזרו לו להבין את המקום שלו.

הילדים שלך ובעלך לא אמורים לשמוע שמדברים עלייך בצורה כזו.בטח אחרי שהגנת על הילד שלך,ואם הוא לא אמר כלום ןעשה כלום הייתי שואלת אותו איך הוא מגן על המשפחה שלו בתור ראש המשפחה.

אצלי בסופו של דבר זה גרם לזה שאנחנו פשוט לא מתראים כמעט אף פעם,וכשכן מתראים זה נהיה ממש מרוחק ומנומס,פחות מרגיש משפחה.

ודבר נוסף הילדים ממש מסתייגים עם מפגש משפחות מהצד של בעלי,וחבל זה יכל להראות אחרת.הילדים לא לנצח יישארו קטנים ומהר מאד יבינו מה קורה סביבם מי שיפגע מזה בסוף של דבר יהיה בעלך אז פשוט עדיף לשקף לו את זה.

לצעוק על ילד אחר, זה גבול אדום.

לפותחת,

אם מתאים לך, מציעה שתראי לבעלך את השרשור הזה, שיבין כמה תגובה כזו היא ממש לא לגיטמית. ואיך כל אישה לא תסכים לשתוק ולהרכין את הראש עד שהגל יעבור

חוויה לא פשוטה בכלל

איזו חוויה! חיבוק❤️ תחושות קשות ממש💔.

אני בדעה שאנשים שעושים לי רע אני מוציאה מהחיים שלי כל עוד אפשר. אחרי כזו חוויה לא הייתי מוכנה להיפגש איתה בטח אם הבעל מתקשה להגן עלייך.

לאור הדברים שלך שזו התרבות דיבור שם הייתי מצמצמת מפגשים לאפס ולא מוכנה להגיע לשבתות, אם צריך גם מפרטת למה. אם חשוב להם שתבואי הם מתכבדים לכבד אותך.

ולפתור את הבעיה עם הבעל

מה זאת אומרת שאת צריכה להגיב במקומו מול המשפחה שלו? והוא שותק כשמדברים עלייך לא יפה/ כזמאיימים על הילדים שלך ככה?

ממש לא נעים...

וגמני לא הייתי חוזרת לשבת איתה שם אם היא לא מתנצלת ומיישרים את ההדורים

מרגישה שהוא רואה את הכאב של המשפחה שלו

הוא אומר שמה שיש להם זה סוג של נכות ולכן -אני- צריכה להבין ולרחם עליה

זה לא הזוי????????

היא כתבה לי התנצלות עניתי בסימן עם היד

אבל אני כועסת

מאוד

הולכת לפוצץ את כל החופש הזה והתכנונים איתם 

והאמת שאני חושבת שתני רגע לכעס להירגע. אם היא התנצלה הייתי חושבת שוב איך להתנהל מולה

שפוגעים ואז מתנצלים כדי להשתיק..

אם ההתנצלות נאמרה בכנות באמת כדאי לחשוב מה הלאה, אבל אם זה דפוס שחוזר על עצמו בכלל לא הייתי מתייחסת לזה 

אולי כדאי להגיב לה על ההתנצלות:

אני מעריכה את ההתנצלות שלך, אבל אני עדיין מאוד פגועה ולא יכולה לסלוח כרגע.

לשבור עצמות של מישהו ובמיוחד של ילד

היא לא ממש נורמלית

זה לא אומר שצריך לספוג

זה אומר שצריך להתרחק

גם אם זה אומר לא להתארח שם

הנפש שלך ושל הילדים חשובה הרבה יותר מקשרים עם משפחה

אפשר לרחם עליהם …

בכל מקרה זה רק מחזק את המסקנה להפגש איתם כמה שפחות ובטח שלא שבת שלמה.

זה שאני מעמידה אותם במקום וכן לפעמים גם בוכה מרוב הלם ופגיעה

מבחינתם אני רגישה מדי

להשתלח על ילדים או אנשים זה בסדר. מותר להם.

להעמיד אותם במקום זה אסור

אז היא צרחה אחר כך בצרחות של חולת נפש ושמעתי את זה מרחוק

שהייתי בגינה

והילדים שלי הגדולים סיפרו שהיא אמרה שנמאס לה שאני רגישה ומפריע לי כל דבר

כאילו זה ממש בסדר להתנהג ככה ואני הלא בסדר

הקטע שאם זה היה קורה עם בן של אחותה, זה יכול להגיע לריב פיצוצים ביניהן.

זה כבר קרה

אני במצב שרוצה להתרחק ולהרחיק את הילדים מהם רק שבעלי לא בעניין

כי חושש שזה יפגע באמא שלו..לא מעניין אותי כבר כלום

שתחנך את הבנות שלה

לעצור את זה.

להתייחס לזה.

בפומבי או אח"כ.

אין שום מצב בעולם שילדים שומעים אישה שמבקרת את אמא שלהם, בצורה הזאת, ואבא שלהם שותק.

אני לא מדברת על הזמן שהייתם יחד, כי לפעמים לוקח זמן להגיב.

אבל אחרי שיצאת והגיסה ממשיכה לדבר עלייך,

אבא של הילדים היה צריך לבקש ממנה להפסיק את זה לפחות למטרת חינוך הילדים.

אח"כ בשבילך.

למזלו

אחרת לא הייתי סולחת לו על זה בחיים 

רק שהוא למד להשתבלל ולחכות שהגל יעבור.

אם את מתארת מצב שבו שעל אחיין אחר זה היה גורם לפיצוצים אז במקרה של בעלך הוא נמנע מחזיתות בדיוק כמו שהוא נמנע מלהתמודד מול אמא שלו כי חושש מפגיעה שלה אבל לא חושש מפגיעה של הילדים..

את כרגע נסערת כדאי לחכות לרגיעה ואז לחשוב איך את מתווכת לו את התחושות והגבולות שלך ושל הילדים שלכם

יתכן ויש להם נכות, זה לא אומר שאת צריכה לספוג וגם לא אומר שצריך לחתוך את הקשר אלא חשוב לבנות אסטרטגיה שנכונה לכם כמשפחה

ואם  אין בכוחו של בעלך להתמודד עם התחושות שלך ואין בידו יכולת להגן על בני משפחתו אין סיבה שתיכנסו למקומות מסובכים מידי לקשר המשפחתי שלכם.

גם כי אי אפשר לחנך מבוגרים

וגם כי זה נשמע קצת חולני

עדיף שאמא שלו תפגע מאשר שהנפש שלך ושל הילדים תפגע

אתם קודמים לאנשים אחרים

אם לא תתרחקי כנראה שזה יגבה מחירים גבוהים

ממכם כזוג וגם מהילדים

נזקים שיכולים להיות לטווח ארוך מאד

לא חושבת שבעלך יכול באמת לעשות משהו במצב בעייתי כזה

לא נשמע שיש עם מי לדבר 

איך האמא הגיבה? עוד אחים אם היו?

גם בגיל גדול שאנחנו כבר הורים בעצמנו, חלק מהתפקיד של אמא ואבא זה עדיין לחנך אם צריך ולהרגיע את הרוחות. אצלי במשפחה אמא שלי מתערבת בין האחים כשצריך. אצל בעלי נגיד לא. ולדעתי צריך להתערב..

ועם כל הכבוד לבעלך. אם לא מסוגל להגן עלייך הייתי מתרחקת לגמרי. 

לק"י

אבל כמובן שאתם לא צריכים לסבול מזה.

מצטרפת לאלה שאומרות, לבוא להורים כשהיא לא שם (או שאר האחים ה"בעייתיים").

וחיבוק!

זו חוויה קשה 

אני חושבת שלמען הבריאות הנפשית של ילדייך הם לא אמורים להחשף להתנהגות אימפולסיבית ואלימה כזו, גם אם היא לא מופנת כלפיהם.

גם השהייה בסביבה בה השיח הוא פוגעני ורעיל פוגעת בנפש.

חושבת שכדאי שתשקפי את זה לבעלך ואולי אפילו תשאלי אותו, איך זה הרגיש לו? בעבר ובהווה

זה לא סביר לשמוע צרחות כאלו מדודה. 
אם ככה היא רגילה להגיב, זה לא ישתנה... ולצרוח עליה חזרה נשמע שרק יסלים את המצב. והעיקר הוא שהילדים שלך יגדלו עם תחושת ביטחון.
 

כדאי לך לתווך לילדים את הסיטואציה. להסביר להם שהבעיה היא אצלה ושיש דרכים אחרות להביע כעס/ תסכול. שהיא הייתה *חייבת* להתנהג בצורה מכובדת, גם אם היה לה מאוד קשה.
זה ייתן להם גבול חזק והבנה שגם כשמאוד כועסים צריכים לשמור על שליטה עצמית.

מתלבטת מה לעשות עכשיו

יש תכנונים מפה ועד אילת לחופש יחד איתם

ולא פשוט לא בא לי, הודעתי לבעלי שכנראה אבטלה

הוא אמר שהוא לא הולך לבד עם הגדולים שאשכח מזה,הוא ישאר בבית איתי

בקטע של לא מפרידים את המשפחה

אבל אני רואה את זה אחרת לגמרי.... לא מסוגלת לראות אותםםםםםם

הבעיה היא לא שלך, הבעיה היא אינטראקציה עם אנשים בעייתיים. על הילדים שלך זה בסדר שיתפרצו? על בעלך?

באמת עדיף לא להיות איתם בחופש. תתכננו תכניות משלכם בלעדיהם ותפגשו את ההורים שלו לבד

אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון

אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.

היא פסיכולוגית.

אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.

אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...

בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️

כן אנחנו נמצאים בהדרכת הורים, בינתיים לא מרגישה שזה מספיק עוזר.

מה שכן שמתי לב שכשמחמיאים לו זה ממש גורם לו להתנהג יותר יפה אז נשתדל יותר.

זה ממש להדרכת הורים.

במה ההדרכה שאתם נמצאים בה עוסקת?

לא ראיתי משהו חריג לגיל 6

זה גיל שמצריך עדיין הרבה סבלנות ויחס אישי 

עושה לפעמים דברים לא הגיוניים כשהוא עייף/ עצבני

לא שיש לו אחות תינוקת

אבל זו לא סיטואציה קיצונית

הדרכת הורים זה תמיד טוב

אבל לפני זה

צריך התאמה בסיסית של ציפיות

כי ילד בן 6 הוא עדיין קטן בכל מני מובנים

ואם מצפים ממנו ליותר מאשר הוא מסוגל

זה עצמו יוצר את הבעיה

כל אחת מאיתנו כותבת מנקודת המבט שלה, ולכן אנחנו סוברות אחרת. טוב שיש לפותחת כמה נקודות הסתכלות כדי לראות מה הכי נכון לה...

לא נשאר בן 6 לנצח

אבל אפשר ליצור בעיות התנהגות גם לטווח ארוך עם ציפיות לא נכונות ושיפוטיות 

וגם בציבור עם ילודה גבוהה יש לעיתים קרובות ציפיות לא הגיוניות מגיל 6 או גילאים אחרים

כי יש עוד תינוקות מתחת

אבל זה לא עושה את הילד בן 6 יותר בוגר מכפי שהוא מסוגל

זכותה של כל דעה להישמע

אבל

התפיסה הזו

לקחת התנהלות רגילה ממש של בן 6 ולהפוך אותה לבעייתית ואבחון והדרכה וכו

היא אחת הבעיות הגדולות

כמו בעיה שעלתה בשרשור אחר

להתעלם מרצונות ומהתבוננות פנימית

וללכת לטיפול כדי לרצות משהו אחר

משהו השתבש עם השנים

אין סבלנות לתהליכים טבעיים

אין זמן ופניות להתבוננות פנימית

הכל בעיות שצריכות אבחונים וטיפולים

לא שאין כאלה

יש בשפע

אבל לפני שמקטלגים משהו כבעיה

צריך לשאול בקול

האם זו באמת בעיה

או שהבעיה היא בהסתכלות/ בציפיה/ במרוץ החיים שמשבש

ולא חושבת שזה מאוד חריג ילד בן 6 שמדי פעם יחליט לשבת על אחותו התינוקת. לפחות אצלי בבית יש ילדים כאלה 🤭

כמובן שזה לא סותר שכדאי להתייעץ ולקבל הדרכת הורים

יש כל מיני ילדים בגיל 6 וגם אותו ילד יכול להתנהג ככה בתקופות יותר קשוחות. נגיד אצלי במילואים זה יותר נראה ככה ובשגרה לא..

בעיקר לזהות את הרגע לפני- איך הוא לא יגיע לקצה

וברגעים שהוא בקצה לא צריך להכנס לחינוך יותר מדי אלא לעזור לו באותם רגעים

נגיד סיטואציה שהוא מוריד את הבגדים- אז לבוא אליו בחיוך ולהגיד לו מאמוש בוא אני יעזור לך להתלבש כי אנחנו נשארים עכשיו עם בגדים ולעזור לו. כשאת אומרת לו לא צנוע זה מדליק אותם יותר

וגם לחשוב מה באופן כללי עוזר לו לויסות? האם זאת תקופה שאתם מרגישים שהוא יותר בתסכול? אולי קורים עוד דברים ברקע?

איך הוא מתפקד במסגרת

ולחשוב יחד איתה האם מקור הקושי הוא התנהגותי-גבולות/רגשי/ תקשורתי.

אפשר להתחיל בהדרכת הורים מעמיקה ואח''כ לשקול לאן לפנות. 

לקצה

לדעתי

העניין הוא שצריך לדבר איתו אחרי ולא תוך כדי כי הוא בתוך האירוע. ולנסות להקל עליו

עד כמה שידוע לי זה אבחון אחד וממנו נותנים את האבחנה.

בכל אופן מסכימה עם התגובות שלא בטוח שיש פה מה לאבחן

שילוב של שבת ארוכה שקשה גם למבוגרים לשלוט בעצמם

חופש גדול (שינוי שגרה)

חום שיכול להוציא מהדעת את הטובים ביותר

וגם נולדה לו אחות תינוקת?

כל זה בהחלט יכול להוציא מילדים התנהגויות לא ממש מחושבות.

לשמור שעתיים על שקט בזמן מנוחת צהריים זה לא תואם גיל,

יכול להיות שאת כל מה שעצר בעצמו בשעתיים האלו הוא הוציא אחרי שקמתם?

לגבי הבגדים אחיינים שלי היו יוצאים עם חלוק אמנם אבל פתוח לרווחה מקדימה עד גיל 10 והם חרדים.. ולא התפדחו שאני שם. (ואנחנו לא מתראים הרבה בכלל, זה לא שהם רגילים אלי, פשוט לא מעניין אותם)

זוכרת שהאחיות הגדולות היו שולחות להתלבש והם היו צוחקים.

האמת ההורים לא עשו מזה עניין וזה עבר לבד.

הבן שלי בן 5.5 ובהחלט מסוגל לצאת מהחדר ערום.

יכול להיות שיש לו איסה רגידות תחושתית מסויימת או סתם חם לו כי הוא אוהב לזוז.

בכל אופן נשמע ילד אנרגטי ובריא 😁

לא אומרת ש100% הכל פיקס, אבל גם לא כל התנהגות שמאתגרת זה כי יש משהו מעבר שדורש התערבות חיצונית.

לדעתי מה שיכול להעיד האם צריך אבחון זה לא שבת ארוכה אלא הצטברות של מקרים בבית ומחוץ לבית.

אצל הבן שלי הגדול כשהיה קטן לא יכולתי לחשוב על לשבת על ספסל בגינה, לא להשאיר דקה עם תינוקות, ביקורים במיון, השעיות בכיתה א'

מנגד בגיל 9 הוא ניקה חצי מהבית לפסח. אבל אמיתי נקי מצוחצח מסודר. הכל עומד כמו חיילים. בכיתות גבוהות קטף פרסים על הישגים יוצאי דופן

יש ילדים כאלה..

כל עוד הוא יודע לנתב את הכוחות גם לדברים טובים, לדעתי זה בסדר.

הרבה כוחות והרבה נחת!

גלולות הורמונליות

תדעי אבל שזה לא פוגע בפוריות

זה נכון שלפעמים אחרי שמפסיקים יתכנו שיבושים

אבל זה לא מחייב בכלל

פתיחת תיק זה לא התחלת טיפול, אבל אם באים עם מה שצריך אפשר להתחיל ממש מיד אחרי

כדאי לברר איזה בדיקות הם מבקשים ולבוא עם הכל מוכן (יכול להיות בדיקות שבקופה לא דרשו ושם כן)

ואפשר להגיש בקשה להתחייבות לivf בעזרת הרופא פוריות מהקופה וזה חוסך זמן אם באים עם הכל

שיהיה בקלות ובהצלחה

איפה זה ככה?

כי היא מדברת על ברירת עוברים, זה דורש היערכות של המעבדה הגנטית... ואז אוגוסט וחגים...

באנו עם התחייבות וכל הבדיקות והיה אפשר להתחיל מהר

אבל לא ברירת עוברים אולי זה עובד אחרת

אבל נשמע לי הגיוני בכל מקרה שמקצר תהליכים לעשות קודם את הבדיקות שצריך

ובקשר לחגים לא קישרתי שזה יוצא באותו זמן, אבל שם נגיד עבדו בחוהמ פסח..

לגבי גלולות זה ממש סבבה ואת תטרידי את עצמך. גלולות לא פוגעות בפוריות בשום דרך, עותקים אותן הרבה פעמים אפילו כחלק מפרוטוקול טיפול. יש להן גם יתרונות שאפשר לסדר את הווסת איך שרוצים ולהיאסר פחות.. אז אפשר להתייחס לזמן הזה כזמן של חופש ונחת.

כמובן שאם הן עושות לך תופעות לוואי תחליפי, אבל זה לא מחייב ולא הייתי נלחצת מזה לפני.

לגבי הטיפולים- איפה את מטופלת? בכל מקום התהליך קצת שונה.

ברירת עוברים זה ריצה למרחקים ארוכים והתהליך לוקח זמן. צריך לדעת את זה לפני שמתחילים, זה לא תמיד תלוי בך וזה מאד קשה אבל ככה זה.

שווה להתחיל לקדם עניינים כמו בדיקות וקביעת תורים כי זה בהחלט תורים ממש ארוכים.

מוזמנת לדבר איתי בשמחה אם את צריכה עוד מידע!

בהצלחה!!

לקחתי פעמיים, באמת הרבה פחות תופעות לוואי מכדורים אחרים
חיברתי חפיסות ולא קיבלתי מחזור 10 חודשים  

מיד אחרי שהפסקתי לקחת נכנסתי להריון...

חזרתי לפוריות ומחזור סדיר חודש מהפסקת הגלולות.

חיבוק גדול על כל מה שאת עוברת!

אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.

לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.

אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.

אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל. 

לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…

לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.

לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום. 

אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?

לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.

מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.

לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)

לגבי התמיסה המוכנה, גם פעם שעברה שתיתי בלי כלום כי ככה אמרו וסבלתי ממש

והרופא טוען שמותר.. מישהי שמעה על זה?

זה יכול לעזור ממש, מצד שני לא רוצה להרוס את הבדיקה

וגם הציעו לי, אפילו אמרו לי להביא.

ולדעתי לשתות בשלוק, זה מגעיל!! אבל אם שותים בשלוקים קטנים הגועל נמשך יותר זמן

ועד סוף הבדיקה צריך להיות בצום.

לא יודעת לגבי לימו7 כי לי לימון לא עושה טוב.

ומה שחידשו לי, זה שמותר להקיא אחרי כמה זמן. אם את צריכה להקיא, תבררי אם אפשר. סתם חבל לסבול.

ולהביא אוכל לאחרי הבדיקה.

לגבי סכרת הריון-

ממה שראיתי זה לא קשור לאכילת מתוק.

זה קשור לשילייה.

לא הייתי משנה תזונה לפני אלא אוכלת כרגיל.

ממליצה לבקש יום לפני מהמרפאה לשים את הבקבוק המוכן במקרר. כשהוא קר יותר קל לשתות אותו. לי היה בסדר בטעם מנגו או אפרסק.

להביא סדנביץ לאחרי.. עם חלבון ושומן בריא כמו אבוקדו

תנסי לבדוק שוב עוד יומיים, או לעשות בדיקת דם.

זה של תשובה כנה הרגילות.

אלך לעשות מחר בבוקר בדיקת דם בתקווה שיש עוד סיכוי 

לפעמים יש כל מיני שיבושים השינויים מהרגיל.

בדיקות של תשובה כנה יומיים אחרי האיחור הראו שלילי ורק שבוע אחרי חיובי

והביוץ היה בזמן. אז יש עוד סיכוי...

מאשר טהורה לפרק זמן ארוך עם תופעות כמו שאת מתארת. אבל זו רק דעתי

גם כן הייתי יחסית בסדר גמור

עד שהיה טריגר, כמה חודשים של חוויה לא קלה, וזה הפיל אותי ממש. היה לי מאוד קשה להרים את עצמי.

כשהפסקתי הכל היה נראה ורוד יותר.

לחשוב על מעבר למניעה אחרת ולא על הפסקה, ואולי המצב ישתפר בלי מחזור וכו

אני למשל עברתי מדיאמילה ישר למדבקות כי התחיל לי הכתמות (אחרי המון זמן שהשתמשתי בדיאמילה), וזה סיים את ההכתמות ועבר חלק. לא היה לי בעיה של מצבי רוח או תופעות לוואי אחרות אז לא יכולה להעיד על זה, רק פותחת כיוון שאולי זה לא רק או זה או זה. 

לפעמים הגוף מגיב שונה מבחינת תופעות לוואי לחומרים זהים מחברות אחרות, כמו סרזט/דיאמילה/פומיניק.

ללא הורמונים .קל להתעסקות

לא כזה ביג דיל

שווה כל שקל ואת החזרת הרוגע והשלווה לבית והקשר הזוגי .