למרות ההבנה ש לו היה כך וכך

בפועל אתה במקום מסוים. אם תחליט לעשות ריסטארט זה קביל. אבל יהיה מחיר גבוה. גירושין, מזונות, להתחיל מחדש.

אם תוכל, למצוא חברה חדשה עם דתיים / חרדים, משכילים. יש כאלו מלבדך. ולגבי הזוגיות , לעשות לזה שיפוץ.

הצלחה רבה 

אבל לא ממוח

ברור לכל בר דעת שהמחיר לשינוי אמיתי כבד מידי...

למצוא חברים חדשים - נכון להיום לא ממש הצלחתי (בעבודה, כמעט כל העובדים במחלקה מהמין השני). בנוסף זה גם לא נראה לי יפתור את הבעיה היסודית, בסופו של יום ושבוע אתה מגיע הביתה על כל מה שמתשמע מכך. 

שיפוץ לזוגיות - הלוואי, ברור לי שכל עוד ואשתי לא תשמע מסמכות תורנית שיש לבצע שינוי בסגנון החיים - זה לא יקרה.

תמצא שפה משותפת עם אשתך

אינכם צריכים להיות באותו ראש. אתם צריכים הבנה - הערכה לנקודה בה כל אחד מכם נמצא

לגבי סמכות תורנית, תלוי ומסובך וכו' . אבל ניתן אולי לעבוד בכיוון 

אשתך מוכנה לזה?

מה היית רוצה לשנות בדיוק בחיים? לא ככ מובן מבחינה פרקטית איפה נתקעת

ואגב, אם אתה לא מחובר לילדים שלך זה לענ"ד דבר אחר שלא קשור בהכרח לקשר עם האישה. למרות שאם היא לא מעריכה ואתה לא מתחבר לאורח החיים שלך, זה די זועק על ילדים ברקע השונות..אבל עם ילדים יש הרבה משיקים יותר גמישים גם באורחות חיים שונים לחלוטין

ועוד על האישה -- אני חושבת שאם היית מרגיש מוערך על ידה, ולא רק כזה שירד ברוחניות, זה היה נראה אחרת. אפשר לא לדבר במושגים של רוחניות כאלה אם זה מוריד את ערכך בעיניה למרות שגם היא צריכה לעשות עבטדה בעיניי, אבל אם נתרכז בך -- אז אם תסתכל על הרצונות שלך ותתווך אותם כרצונות שלך לטחבת הזוגיות שלכם, כמו יציאה לזמן זוגי וכו אולי זה יוכל לקדם אתכם יותר גם בלי לגעת בנקודה הכואבת כל הזמן ולהעצים אותה

לפנות יחד איתה לאיזשהי דמות שהיא תסכים לשמוע ממנה,

ולפתוח שם את המצב האישי והזוגי ולקבל החלטות.

זה יכול להיות דמות תורנית, או מטפל זוגי טוב, תחפשו מי

מאוד משמעותי שתגיע בחייך למקום בו אתה נמצא בבחירה.

בוחר.

מעמיק בחייך בכל תחום ותחום, האישי, הזוגי, ההורי, האמוני וכן הלאה

רואה את האפשרויות להתקדמות ושיפור בכל תחום ותחום

לומד איך ניתן לשלב את הבחירות והאמונות שלך ובכלל את מי שאתה בחיים הזוגיים

ונמצא במקום שאתה רוצה ובוחר להיות בו.

כדי לעשות את כל הנ"ל כדאי להעמיק בצורה מסודרת, מקיפה, עמוקה ומותאמת אליך ספציפית בעולם האמיתי, כמובן שאפשרי בהחלט בעזרת איש מקצוע, לבחון את כל התמונה שלמה, לבחון כל מקום ומקום שלך בחיים, לבחון את כל הנ"ל גם עבור אשתך, ולראות כיצד מצליחים להתקדם מכאן יחד ובטוב (אם בוחרים להיות יחד) או כל בחירה אחרת.

אבל העיקר - לבחור.

(מתנצלת שכתבתי על קצה המזלג ובתמצות רב, לא מוצאת כרגע אפשרות להאריך)

שתהיה הרבה ברכה והצלחה ב"ה 🙏

שיש לך עולם שלם של חיים (שאתה מכנה בלעג "מרדנות טבעית") שפשוט קברת אותו (ריסנת, בשפתך) ועכשיו הוא התעורר. הוא מקום  חי ותוסס והוא חלק ממך. 

את המקום החי ואת החיים האמיתיים והרצונות שלך אתה מכנה "משברים", "סערת רגשות של בחור בן 18" ובכך אתה ממשיך לזלזל בעצמך ובתוך המנגנון החי והזורם של הרצון בחיים שלך. אין פלא, כמובן שאתה לא אוהב את אשתך והילדים ובעצם מרגיש שבחרו לך הכל ואתה בכלוב שאתה רוצה לברוח ממנו לצד השני של כדור הארץ.

אתה לא חי. אתה אולי הולך לעבודה, אבל אתה שורד.

הדבר הראשון זה להוציא את השד מהבקבוק ולהתחיל להבין מה הוא רוצה. זה לא אומר שחייבים לרוץ ולבצע את כל מה שהוא מציע. זה רק אומר שהוא רוצה לדבר וצריך להקשיב לו.

מה קורה שם? מה זורם שם?

עזוב ביצוע. רק להתחיל להתיידד עם האנרגיה הזו שזורמת שם. נשמע שאתה לא רוצה באמת לדעת מה יש שם ולמעשה מפחד ממי שאתה באמת כדי להמשיך לרָצות את האישה והסביבה.

תתחיל להתיידד עם עצמך. קח קובץ טקסט על מחשב ותתחיל לכתוב את מה שאתה מרגיש, את מה שאתה רוצה. את הכל. גם את הדברים שההלכה אוסרת ואין שום כוונה שתעשה אי פעם. 

פשוט תתחיל להוציא את השד החוצה ולהתחיל לעבוד איתו שורה-אחרי-שורה.

איש מקצוע יכול לקדם אותך הרבה, אבל קודם כל אתה בעצמך. במקום להילחם תתחיל להקשיב. גם השיטה הברסלברית של התבודדות וגם השיטה של מתכנתים של לדבר עם ברווז גומי (שזה בעצם אותו דבר) יכולים מאוד לעזור לך לעשות סדר בפנים ולהבין איך המנגנון עובד.

אני קוראת את מה שאתה כותב וזה אכן לא פשוט.

אתה מתאר שנפתחת לעולם הגדול והיית רוצה שגם סגנון החיים שלך יהיה יותר פתוח ממקודם.

אתה מתאר שלאשתך יש ראש פתוח והיא מבינה את הנקודות שכואבות לך אבל היא חושבת שאיך שאתה רוצה לחיות זו ירידה רוחנית.

הדוגמא שהבאת- לצאת למסעדה- קצת לא ברורה לי-

הרי יש הרבה אנשים בדרגה רוחנית גבוהה שיוצאים למסעדה (גם מורות ומפקחות בסמינרים בבני ברק הולכות למסעדה, מהיכרות אישית..)

אולי אשתך מרגישה שאתה רוצה את זה לא בגלל שנפתחת אלא בגלל שהיא רואה ירידה, שאתה לא רואה כנראה, ברמה הרוחנית??

גם מבחינה מינית יש הרבה אפשרויות לאדם הרוחני, אם נגדיר זאת כך, למה אתה מרגיש שאתה חווה סערה?

ויש גם הרבה אנשים בדרגה רוחנית גבוהה שהם מאד מאד חכמים וקוראים ויודעים המון...

אתה מתאר שכשאתה מדבר עם אשתך אתם מתווכחים וויכוח אינסופי- שזו כמובן לא הדרך היעילה להגיע להבנה,

אני חושבת שכדאי להתחיל בזה ולראות איך מוצאים דרך לתקשר בכבוד, באהבה, לראות גם את הצד שלה ואת מה שמפחיד אותה, ולדבר על הצרכים החדשים שלך, בלי להאשים אותה..

האם אוהבים את האישה והילדים רק בגלל שזה מה שבדיוק רצינו שיהיה??

בחיים יש הרבה הפתעות גם אצל בני הזוג וגם אצל הילדים, ואהבה זו בחירה של האוהב לאהוב את מה שיש לו ולהשקיע בו...

ולגבי הפנייה לעזרה- אנשים משכילים וחכמים פונים לקבל עזרה-

כי הם יודעים שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים..

צרם לי הניסוח שלך.

ולגבי המשפט הסופי, האם כל כך ברור לך שלולא המסגרת והקהילה היית במקום בו אתה רוצה להיות?

אני חושבת שהרבה אנשים יכולים להסתכל עליך ולאמר וואו איך הסתדרת- גיל 30, אישה , 4 ילדים, עבודה מסודרת...

לא ארחיב בזה, אבל אני חושבת שיש לך הרבה טוב בחיים, הרי גם את אשתך אתה כן מעריך,

וקצת תקשורת נכונה וללמוד איך לשלב ולהכניס את מה שאתה רוצה לחיים שלך, מתוך התאמה וכבוד לסביבה,

יוכלו לעזור.

בהצלחה!

וגם. כל הטיעון הזה על אני לא אוהב את אישתי ומרגיש חנוק בגלל שזה שידוך מאורגן/הקהילה/המשפחה לא נשמע לי, אתה חי איתה כמעט עשור. יש לכם ילדים ועבר משותף. הצורה בה הכרתם לא רלוונטית עכשיו. להאשים את המסגרת שגדלת בה זה לא צעד מקדם. הורייך גידלו אותך בצורה שהם חשבו לנכון. אתה ילד גדול היום תבחר בעצמך.

תודה על כל התגובות

לפחות פעם ראשונה שאני משחרר חלק ממה שיש לי, ומקבל תגובות חלקן ממש קולעות לנקודה

בנוגע לתגובה של משה - אכן אני חושב שזו נקודה מאוד יסודית ורגישה - הפחד לגלות את השדים שהוטמנו עמוק במהלך כל השנים

אני בטוח שמפגש עם עצמי בצורה פתוחה יטלטל אותי

בעצם אני בקרב סמוי על הזהות האמיתית שלי (לא כלפי חוץ) ועל מי שאני באמת 

אולי זה לא נעים לגלות בגיל 30 שאני בעצם לא מי שאני ("מי שאני זה מי (שלא) רציתי להיות")

מאידך, מרגיש לי שאני לא יכול לכלוא את עצמי יותר, זה בלתי נסבל, ויוצר תחושה ענקית של תסכול על פספוס של חיים שיכלו להיות

בתכל'ס נניח ואני רוצה ללכת לייעוץ/טיפול? לאיזה איש מקצוע הייתם ממליצים? יועץ רגשי (שרלטן)? פסיכולוג? רב? או מה?

מישהו שאתה סומך עליו (אם אתה חושב שהוא שרלטן מן הסתם הוא לא הכתובת...).

אדם חכם וקשוב.

זה יכול להיות מאמן, פסיכולוג, רב או כל אדם אחר שנראה לך מתאים.

גם מטפל רגשי יכול להתאים, אם אתה סומך עליו, למשל אדם שיש לו תואר שני בניסיון.

נשמע שכדאי ללכת לאדם שמכיר היטב את הניואנסים של הקהילה, אבל גם מבט של מישהו שלא באמת מבפנים כנראה יכול להאיר לך נקודות.

שמתעסק גם בתחומים אלו

תשובתו -

נשמע שצריך תהליך ארוך

זה יכול להיות עובד סוציאלי קליני / פסיכולוג / מטפל רגשי בשיטות כלשהם...

אבל חשוב שתקבל עליו המלצות מאנשים שהיו אצלו ממש / אנשים שאתה מכיר וסומך עליהם.

אני לא מפרסם פה כי  אני חושב שזה לא נכון, אבל באישי אפשר בכיף ובשמחה.

המדויקות שלך מהתהליך שתעשה. ממש דבר דבר.

ולאחר מכן לבחון מול אנשי המקצוע מה בתחום התמחותם והאם מטרותיך נמצאות שם.

למשל - בתחום האישי לבחון מהן המטרות ואם יש בתוכן מימד של מורכבות בנפש (לא רק כמו דכאון/חרדה/טראומה וכו' אלא כל מורכבות בעומק הנפש) כדאי לבחון מול פסיכולוג קליני,

אם יש בהן מימד של רצון למיקוד / העצמה / קבלת כלים וכן הלאה - לבחון מול יועץ/מאמן/אחר,

אם יש בהן מימד של רצון לבירור אמוני - לבחון מול רב,

אם יש בהן מימד של בירור ועבודת עומק זוגית - לבחון מול יועץ זוגי

וכן הלאה...

דייק קודם כל לעצמך מה תרצה להשיג בסוף התהליך וכך הדרך לחיפוש תהיה בהירה יותר.

ונסה לברר את כל הנ''ל כבר בשיחת טלפון ראשונית מול איש המקצוע כדי לוודא שהוא אכן יכול להיות כתובת נכונה עבורך ולכל מטרותיך.
 

ב"ה שהקב"ה ישלח לך בהירות ואת השליחים המדויקים ביותר עבורך ותזכה להגיע לרווחה ואור גדול 🙏

שאין בינכם קשר זוגי.

מן הסתם שאתם בגיזרת השותפים במקרה הטוב.

יש לך 3 אופציות

- להמשיך לחכות שתקרה התפתחות כשהמצב נמשך כמו שהוא (במקרה כזה אם תהיה התפתחות היא תהיה אך ורק שלילית).

- להחליט שאתה מסיים עם זה ומתחיל חיים "חדשים", כולל ההשלכות של הבחירה הזאת.

- ללכת לטיפול זוגי. יתכן שאתה צריך גם טיפול פרטני שיעזור לך להתמודד עם ההתמודדויות הלא פשוטות שלך, ולהכיר את עצמך קצת יותר, ואולי גם להצליח להיות אמפטי כלפי עצמך בלי הצורך בלהתקרבן.

החשש שלך מעזרה להערכתי לא נובע מהיותך משכיל או מרדן,

אלא מהצורך שלך להיות בשליטה מלאה על גורלך. וזה די מובן במקרה שלך.

אפשר לקבל עזרה ולהחליט החלטות לבד. ועם האופי המשכיל והמרדן שלך, לסנן את מה שלא נראה לך ולקבל את מה שיעזור לך.

אתה תמיד בידיים שלך. אל תפחד לאבד אותך.

וכמובן שלהכל יש תכלית.

ממליצה על טיפול אצל אדם פתוח ומאמין.

ונראה שבלי קשר, יש בינכם פער וחוסר תקשורת שיוצרת פערים מיותרים.

אז טיפול זוגי עשוי מאוד לעזור במקרה הזה. אבל לפני כן אולי הייתי פונה לעזרה פרטנית איכותית.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.