בבקשה, עדכנו אותנו אם יש דברים חריגים (זה חשוב ומשפיע, בעיקר על הפגישה הראשונה), היינו - אם אחרי כל הבירור שנעשה נשאלת השאלה "האם יש משהו חריג לגביה שאני צריך לדעת עליו", על אילו דברים הייתי מצפה לשמוע? עם אילו דברים חריגים יוצא להפגש שיש עדיפות לדעת קודם.
מספר דוגמאות לרענן את המחשבה:
א) היא יתומה ל"ע.
ב) היא צליאקית.
ג) היא טבעונית/צמחונית.
ד) יש ילדים במשפחה עם מוגבלויות.
בנים, מוזמנים להוסיף עוד דברים 'חריגים' כגון אלו. בנות - מוזמנות לציין מה חריג בעיניכם.
הוא בררן
עקשן
קמצן
(חלק מהדוגמאות שכתב לא מזיז לי ואח עם מגבולות זו מתנה רק יוסיף לו)
וזה יכול להיות גנטי
זו לא מתנה)
מרגיש שזה מתנה וזה הופך את האדם שגדל לצידו לאדם הרבה יותר בוגר עם אחריות ולב טוב.
ובנוגע לזה שזה גנטי יש גם שלא גנטי והרבה מקרים שלא.
וגם במקרה שדואגים אפשר לעשות בדיקות גנטיות
וזה מדהים שאת מסתכלת על מה שזה יכול לתת לבן אדם
אבל זה נראלי מעט נאיבי. מחילה
הקמת בית זה לא סמינר ערכים
אפשר להיות אדם דתי
ואפשר לחיות את זה באמת ..
אני לא אפסול בחור שאח שלו עם צרכים מיוחדים .
תגיד שזה נאיבי, אני חושבת שזה ממש חטא לפסול על דבר כזה .
למה זה צריך להיות סמינר ערכים??
זה גם לא כזה פשוט לפעמים יש נשא וזה לא אומר שהילד שלו יצא עם צרכים מיוחדים
ואם עשיתם בדיקה עשיתם את ההשתדלות שלכם
וזה משמיים
וכאן נכנסת האמונה גם לאדם בריא יכול לצאת ילד עם צרכים מיוחדים .
רק הערתי שצריך לשים לב מה מקור המוגבלות
ואת צודקת, אבל יש השתדלות
זה לא אומר שזה לא חריג. אם הוא פשוט גאון שלא יאמן - זו מתנה, אבל זה עדיין חריג.
שהם בהכרח נתפסות כדבר שלילי. לא על זה אני מדבר. אנ מדבר על דברים שהם שונים מן הנורמה, לא מצד המידות ונפש האדם.
א) היא שמנה
ב) היא רזה
ג) היא מתחזה לניקים
...
וברצינות... זה שרשור מעליב.
אז מה אם היא צליאקית? או שאר הדברים שכתבת פה. ובכלל, לא היה פשוט יותר לכתוב "תודיעו על דברים חריגים, תודה"
מאשר לכתוב דברים שבעיניך הם שליליים. זה מגעיל.
תודה ולהתראות.
זה שכל דבר חריג נתפס בעיניך כשלילי - זו בעיה שלך. חריג זו מציאות, זו לא דעה.
אבל מכך שאתה מונה את זה בדברים שצריך לדעת עליהם לפני כן,
משמע אתה מסווג את זה כמשהו שעדיף לדעת לפני שעושים צעד לקראת חתונה.
אין לזה משמעות אחרת.. אתה חושב שזה אכן דבר לא חיובי לכל הפחות.
אחרת למה שזה יעניין אותך?
עכשיו רואה את הדוגמאות שהבאת למטה.. למשל- טבעונית אז לא להביא חלב לפגישה.
איך הדוגמאות האלה מתכתבות עם בעלי מוגבליות במשפחה? זה הרי לא קשור נטו לבחורה שאתה יוצא איתה.
במיוחד לא רלוונטי לדעת על זה לפגישה ראשונה. וכאן חוזר שוב מה שאמרתי בהתחלה- אתה אכן רואה בזה משהו שלילי..
היא מאוד רחוקה משם.
למה שזה יעניין אותי - כנ"ל, כדי להמנע מפאדיחות מיותרות.
חבל על הדיון.
לקח לך שעה לענות ואז שהבנת שנפלת והחלטת לברוח. כמה פאתטי.
היה לך תירוץ לטבעונית- חלב בפגישה ראשונה.
היה לך תירוץ ליתומה- ציטוט שלך : "ולשאול אותה מה אבא שלה עושה בחיים כאשר הוא נפטר."
כלומר, בעיניך עדיף לדעת שהיא יתומה ולא להביך אותה.
אבל נפלת בנקודה האחרונה שאתה עצמך נתת.
מה אכפת לך שיש לה בעלי מוגבלוית במשפחה לפגישה ראשונה? עצוב מאוד שאתה מתייג בנות בצורה הזו ופוסל אותן מראש.
כי לפי השאלה, יש לך זמן פנוי.
כשאתה נפגש עם בחורה בבירורים.
אז נניח קיבלת מספר טלפון.
מה -בדרך כלל- קורה מהרגע שקיבלת את הטלפון
ועד שנפגשתם ?
מבחינת -תקשורת- *ו* זמן (ימים שחולפים).
וואצאפ, טלפון,
והאם אתם שולחים תמונה אחד לשני -לפני-- הפגישה ?
אם תגיב אני אסביר לך למה אני שואל ואולי תקח מזה משהו. ואולי לא. (או אחרים..)
בעיה בריאותית/נפשית שלו או במשפחה
משהו חריג לגבי מראה- שמן מאד/נמוך מאד
רגישות למאכל נפוץ (לפחות בשביל לדעת לגבי פגישה... מה אפשר להביא או לקנות..)
חזרה בתשובה (בשלב מאוחר במיוחד) / גיור שלו או של המשפחה
ומוסיפה, יש דברים עלינו שאם אנשים יידעו לפני, הם עלולים להסתכל בעין עקומה מאשר אם יידעו אחרי. לצורך העניין אדבר על עצמי, אני יודעת (מניסיון) שבחורים שידעו מראש על הביטול של החתונה, גם בבירורים וגם מולי עשו בלאגן גדול וחקירה ממש (באופן חריג בהרבה מהנורמלי) ומי שידעו במהלך הפגישות, קיבלו את זה יותר בטוב. שאלו, אבל לא חקרו כמו במשטרה...
אז צריך באמת לקחת את הכל עם פרופורציות.
לכן אמרתי, כל דבר צריך לקחת בפרופורציות.
ולא בטוח שכל דבר כדאי לדעת מראש.
ויש הבדל בין בעיה נפשית אחת לשניה. לא דומה דיכאון של אח, למישהו שהיה באשפוז פסיכיאטרי...
וכמובן דברים תורשתיים נמצא במקום אחר.
אכן נקודות חשובות.
ביחס לתגובות קודמות שלי בשרשור - חזרה תשובה היא דבר חריג, אבל היא מעלה.
ובעיניי לא כל דבר צריך לספר מראש
וכתבתי שגם בנות יכולות לכתוב מה חשוב להן.
ודאי שלא צריך לספר הכל, צריך שכל ישר.
דברים חריגים זה רק דברים שהיית מכניס לנוסחה "סבבה והכל אבל..."
מה שלא נכנס בזה, זה לא חריג.
- הוא לוקח כדורים (מי שמוכן להיכנס לזה, שיכנס. אבל ראוי בעיניי להאמר, אבל אבין את מי שנמנע מהלהגיד את זה על עצמו)
- טבעוני רק אם זה אידאל שהוא גם מחנך את האחרים לגביו.
- גרוש. וכמה זמן היה נשוי.
לא מבינה מה הסיבה שאתה צריך לדעת
שיש ילדים עם מוגבלויות במשפחה. מה זה שייך אליה?
וצלייאק? שזו רגישות שלא אמורה להפריע לך בחיים. אלא רק מגביל אותה ביחס למה שהיא אוכלת. והיום זה גם די באופנה שנשים ללא רגישות עושות דייאטות מהסוג הזה.
גם יתומה זה גבולי. אם היית יתום ח"ו היית רוצה שזה יהווה פקטור למשהו?
בעלי התייתם בגיל 15 ואני בהחלט חושבת שלא הבנתי את ההשלכות של זה מראש.
אבל זה כמובן גם מאוד תלוי בבנאדם עצמו ובנסיבות וכו'.
בכל מקרה, זה חשוב לדעת כדי להיות רגישים בפגישה...
האם זה משהו שראוי לשקול לפסול עליו?
צריך לתת צ'אנס להכיר אדם עם כאב וללא דעות קדומות.
ולהיות רגישים בפגישה צריך מול כל אחד.
אלא רק שכדאי לדעת אותם לפני פגישה ראשונה.
להיות רגישים תמיד צריך אבל כשיודעים מראש שבחורה היא יתומה, למשל, אפשר למנוע מראש מצבים מביכים (להימנע משאלות שמניחות כמובן מאליו את המצב ההפוך)
אנשים צריכים לתת הזדמנויות ביחס לדברים שהם לא פתלוגיים/סטטוס שבאמת מכניס למורכבות זוגית.
זה שאדם הוא יתום זה לא משהו שאומר משהו בהכרח.
ואם מישהו/י בחר/ה שלא להגיד את הנתון הזה עליה/ו מראש, היא/הוא גם י/תדע להתמודד מול שאלה או אמירה בנושא.
דברים שיכולים להוות סיבה מהותית למישהו להחליט שלא להיכנס לזה -
כמו תלות בכדורים עם השלכות. קשר מהעבר שבהכרח יש לו השלכה על הזוגיות וכו'...
כל השאר, לבוא ולראות בלי דעות קדומות.
אף אחד לא אמר לפסול. אבל יש מידע שכדאי שיהיה ידוע מראש.
ורגישות למשהו ספציפי שיודעים זה לא כמו רגישות עקרונית כללית.
צליאק ויתמות - אסביר, אלו דברים שאני צריך לדעת בעיקר לפגישה ראשונה, לא בהכרח דברים שליליים (כאמור) או שבוודאות ישפיעו על ההחלטה שלי. לא נעים להביא עוגיות לפגישה עם צליאקית (אפשר לעשות פאדיחות ומותר לטעות, ובכל זאת), להביא דבר חלבי כשהיא טבעונית, ולשאול אותה מה אבא שלה עושה בחיים כאשר הוא נפטר.
(רק בשביל לדעת איך להתנהג בדייט)
זה כי אתה רק חושב על הצד שלך.
אבל כמובן שיתכן ולאחרים יפריעו הדברים האלו כששומעים אותם במנותק מהאדם, ואין שום סיבה לחברה להכניס את המדוברת למקום הזה רק בשביל שלא יהיה לך קצת לא נעים אם תביא עוגיות לצורך העניין
ריאליות זה מצרך חשוב לדייטים
ואז הוא סיפר שנפטר .. אבל הוא לא נבהל מהשאלה
אולי כי שאלתי בכלליות אם הוא מחובר להורים לומד מהם דברים
אבל גם זה גרם לי להעריך אותו..
אז אולי לא תמיד צריך לדעת הכל מראש בטח שהם מעצמם לא כתבו /לא הזכירו / לא אמרו דרך צד ג
וזה בסדר כל עוד מתנהלים בעדינות
אז בעצם אתה עושה את זה בשבילה?
נראה לי שבנות ובנים שיוצאים ויש להם נושאים רגישיים (למי לא?) יודעים ורגילים לענות כאשר שואלים אותם בנושאים הללו.
ורגע, אם הבחורה לא רוצה את ההתחשבות והרגישות שלך בעניין... אתה בכל זאת תרצה לדעת את זה?
א. בוא נתעלם רגע מהניסוח ונצא מנקודת הנחה שיש דברים שיספרו לך אם תשאל- לא נראה לי שכל דבר יוצג לך באופן הנכון, ומנגד- ייתפס בעיניך באופן הנכון.
מעבר לזה- אנחנו מבינים את הדברים מתוך העולם שלנו וההיכרות שלנו, אבל בסוף בהרבה תחומים יש סקאלה של התמודדות ושל השפעה על היומיום.
באותו עניין- לא תמיד החבר/ה יודעים לייצג אותנו בצורה המדויקת כשזה נוגע לנקודות יותר רגישות/מורכבות, וזה הכי הגיוני בעולם, כי הם לא חיים עם זה. אבל תכל'ס דבר כזה גם יכול לעשות נזק.
ב. באותו הקשר ומאותה הסיבה, מכירה כמה זוגות שהשאלה הזאת עיכבה את החתונה שלהם בכמה שנים טובות. ולהבדיל- מקרה אחד שהבחור שכח לשאול (כהרגלו) על משהו חריג, ודווקא הפעם היה משהו. אבל ב''ה בפגישה הראשונה, חוץ מהדבר החריג הניכר לעין, הוא גם זכה לפגוש את הבחורה כמכלול והיום הם נשואים + (:
א. משערת שמובן ממה שכתבתי עד עכשיו שאני חושבת שצריך להיזהר בשאלה הזאת, ובמיוחד בפרשנות שלנו לתשובה שניתנת ובהחלטה שמתקבלת בעקבות כך.
אבל בא לי להגיד שבסוף זה לגיטימי, ואני מבינה מאיפה מגיעה השאלה, אבל נראה לי שבחירת המילים לא מוצלחת..
'משהו חריג' זה ניסוח לא מוצלח. גם בגלל איך שהוא מציג אותך בעיני הצד השני, וגם בגלל הלך הרוח שהוא יוצר (חיפוש חריגויות וחסרונות).
אפשר לשאול במקום אם יש משהו שצריך לדעת כדי להתנהל ברגישות בפגישה. נראה לי ששאלה כזאת תוכל לספק לך את אותן התשובות (ואפילו יותר)..
(למה יש שתי א. ?)
רעיון יפה לניסוח מחדש.
רציתי לבחון עירנות(;
וברצינות- טעיתי.
אבל זה בסדר, החברה שמתקשרים אליה כדי לברר מספרת לבחורים שזה קורה לי לפעמים(:
נגיד כמו כל מיני התמודדיות נפשיות זוגיות בריאותיות וכו
קרה לי שבחורה שיתפה רק בדייט חמישי אחרי שכבר נקשרה אליי ויחסית אני אליה ובדיעבד אני מבין שזה לא היה צעד נכון מצידה כי שנינו היינו כבר יחסית משוחדים. אז לכן עדיף כמה שיותר מוקדם
חיפשתי שרשור מסוים מהעבר ולא הצלחתי למצוא, אבל מצאתי משהו אחר שקצת קשור: למה אנשים משקרים\לא אומרים את האמת\מעלימים דברים? - לקראת נישואין וזוגיות
ממה שאני מבינה, לפעמים אנשים 'שוכחים' דברים חריגים, במיוחד אם זה משהו שלא נתפס להם מוזר (ראה בתגובות בשרשור שקישרתי). גם בדוגמאות שנתת - יצא לי לצאת עם יתומים בלי לדעת שהם יתומים, לא הפריע לי כל כך, זה עלה תוך כדי השיחה.
נתת דוגמה של להביא כיבוד חלבי, ושזה יכול להיות לא נעים אם מדובר בטבעוני\רגיש ללקטוז - אבל במה זה שונה ממישהו במקרה בשרי?
בסופו של דבר כל אחד מאיתנו מגיע עם מטען מסוים מהחיים. אני יוצאת מנקודת הנחה של הרוב - לרוב המוחלט של האנשים בגילי יש שני הורים חיים, ולכן כל עוד לא ידוע לי אחרת - גם לא אשאל על זה בבירורים. כן אשאל אם יש משהו חריג, ומי שזה לא יהיה צריך לבחור אם להגיד או לא.
אבל כאן אנחנו נכנסים להגדרות של משהו חריג, ועל זה אין תמימות דעים, וגם לא תהיה לגעתי.
אם המטרה היא להימנע מפדיחות (כמו לשאול על הורה שנפטר, להביא כיבוד לא ראוי) - הרי אתה לא מכיר את האדם, וזה בסדר גמור שיהיו פדיחות, ודווקא מעניין לראות איך מתמודדים עם זה. אי אפשר למנוע אותם לחלוטין.
אני מחלקת כאן בעניין של דברים רפואיים שיש להם השלכות (תורשה) - שאז צריך לקחת בחשבון שלא בטוח שמי שמבררים אצלו ידע, ואני מקווה שמי שיש לו איזשהו עניין רפואי במשפחה יודע מה להגיד, איך להגיד ומתי להגיד, או שמבהיר למי שמבררים אצלו שיאמר מפורשות (לדוגמה: אמרו לי יותר מפעם אחת כשביררתי שלמישהו במשפחה שלו יש נכות פיזית, אך זה לא תורשתי. או שידוע שנשא של מחלה מסוימת, אז שיש צורך לבדוק.). אז אם ל"ע קרתה תאונה, ויש לו אח עם נכות פיזית - למה אני צריכה לדעת את זה מראש? למה שהוא לא ישתף אותי בעצמו?
ההתלבטות בשרשור שחיפשתי היה מקרה שבו מדובר באדם שהוא מתמודד נפש, ועל רקע זה הוחלט להיפרד, והשדכן שואל למה - האם לספר לשדכן (נראה שהשדכן לא מודע לזה), או לא, כי הבחור מספר בעצמו בתחילת הקשר. זוכרת שנכתבו שם דברים חכמים, אבל לא הצלחתי למצוא...
התשובה היחידה שאני יכול לחשוב עליה לשאלה שלך בסוף לגבי האח עם הנכות. זה ש.. הוא כנראה פוסל מראש... 🤷♂️
הדבר היחיד שעליו ארצה לדעת זה אם היא מלאה(אחרי שהבנתי שאנחנו באותו כיוון ויש על מה לדבר כמובן)..מעבר לזה את הכל נבדוק איתה בפגישה..
ואתה הנך כאינך.
גם בגלל שכולם שונים וכל אחד רואה דברים בעין אחרת אני חושבת שיותר נכון שאתה תכתוב לעצמך מה הדברים שמפריעים לך ותשאל את זה בבירורים במקום לצפות שיגידו לך.
כול אחד שם דגש על דברים אחרים אתה לא יכל לצפות מהחברה לקלוע בדיוק לדברים שלך כשאתה לא היחיד שמתקשר.
דברים שכן היו יכולים להיות לי חשובים: מעשן
(מצד שני אני אחת כזאת שמה שסיפרו לה הספיק לה וככה יצא שיצאתי עם מישהו שכנראה לא התאים לי בכלל ואני לא התאמתי לו בכלל)
אלה דוגמאות לדברים חיצוניים ולא רלוונטיים, שמעולם לא היה עולה בדעתי להגיד כששואלים אותי על חבר, לא כי אני מסתיר אלא כי זה פשוט לא מעניין ולא רלוונטי. כמו שלא אספר באיזה גיל הוא עבר יישור שיניים.
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
אם פעם אחרי פעם את פוסלת דייטים רק על סמך מראה, תעשי להם ולך טובה ותבקשי תמונה.
מראש אין להם סיכוי .
וזה לא להעלות סטנדרטים, זה לשנות/לדייק סטנדרטים.
כל אחד ומה שחשוב לו.
אין את הבחור המושלם, חיצונית אולי כן, אבל אין שלמות אצל אף אחד.
ופוסלת עוד לפני הדייט,
בדייטים עצמם פחות מפריע לי אם משהו לא 100%
ותודה על התשובה🙏
יש מראה שהוא גבולי מבחינתך? אז תנסי?
אבל נשארת עם גזרה מצומצמת...
בסוף אם חשוב לי גובה מסוים אז 50% יורדים רק על זה...
ואני תוהה עם עצמי אם לא כדאי להתפשר על כאלו נמוכים יותר, למרות שרואה שבדייטים עצמם זה מפריע לי... (אני גבוהה יחסית)
מה שהחברות אומרות זה שטויות. איפה כתוב שאשה וגבר צריכים להיות באותה רמת יופי?
זה תלוי בך.
תחשבי טוב מה מתאים לך, מה חשוב לך, מי את.
יש הרבה זוגות שאחד נאה ביותר והשני ההיפך הגמור והם מסתדרים מצוין ואוהבים מאד. ונשואים מספרים שמתרגלים למראה בסוף כי זה כ"כ מתגמד לעומת האישיות.
הבעיה שאת מתארת היא של בעיה של רבים מאיתנו בדייטים.
אני חושבת שאפשר לחלק את זה לשניים- מראה חיצוני בדייטים ומראה חיצוני בתמונות.
עם תמונות רצוי באמת לתת יותר צ'אנס כמו שההורים שלך אומרים...
בדייטים זה כבר יותר תלוי עד כמה יש בעינייך פוטנציאל ששווה להמתין ולראות אם גם המראה יתחבב בסוף.
רק שואלת, כמה זמן לתת צ'אנס לראות שאני מתרגלת למראה החיצוני בדייטים?
ומפחדת שאראה שהבחור מתאים לי רק לא אוהבת איך שהוא נראה ואכנס לקונפליקט ולא אדע מה להחליט😏
בסוף זה משהו שמוטבע בי עמוק, לא רק רצון להרשים ו"מה יגידו" האנשים...
השאלה היא האם המראה שלו פשוט לא מושך אותך כרגע, או שהוא ממש דוחה אותך.
כשיש דחייה, לעניות דעתי חבל על כאב הלב של שניכם.
כשהבחור חמוד והכל אבל את לא מרגישה אליו משיכה (וגם לא דחיה)- זה משהו שלדעתי ממש יכול להתפתח.
לא הייתי מתחתנת בלי שיש משיכה. אבל משיכה זה משהו שממש יכול להתפתח עם ההיכרות והאהבה הרגשית, ועם הזמן. אז כן הייתי ממשיכה לדייט שני (כמובן אם האופי מתאים וכו)
ותסתכלי פנימה מה באמת מפריע לך.
האמת שמאז שאני ילדה ממש קטנה הפריע לי מראה חיצוני, אמא שלי אמרה לי שכבר שהייתי ילדה בת 4 לא הסכמתי להיות חברה של ילדה שיש לה "פנים לא יפות"
כמובן זה עבר לי עם השנים, אבל עדיין בעל זה לכל החיים בעז"ה.
פשוט חושבת שזה שריטה/ טבע בסיסי שלי.
ואני רוצה להיות נשואה למישהו שאני נמשכת אליו, ומפחדת שאם אתחתן עם מישהו שלא אהיה שלימה ב100% איתו יהיה לי קשה להשלים עם זה אחרי הנישואין...
מקווה שאני מצליחה להתנסח ברור בכאלו שעות😅
ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. נניח שתמצאי את הבחור המושלם מבחינתך, מה תעשי עוד 10 שנים? 20? המראה משתנה. גם המראה שלך ישתנה אחרי לידות.
אף אחד לא אומר לך לסבול, אבל כן לדייק מה מפריע לך ולמצוא דרך להתגבר על זה.
מכיר אישית מישהי שעד היום לא מסוגל לצאת עם מישהו שהוא לא "חתיך" כלשונה. כבר מתקרבת היום ל40 
אם את מרגישה שיש הרבה פעמים שהחלטת בדקות הראשונות בדייט שלא מתאים ואם היית חושבת על זה כבר מהתמונה היה ברור לך שלא מתאים, אז לדעתי נכון לפסול כבר מראש. לאו דווקא כי זה סיבה נכונה או שגויה לדעתי, אלא כי אם ברור מראש שאין סיכוי חבל סתם לבזבז ערב לשניכם.
אם את מרגישה שצריך שהוא יהיה יפה יותר כי את יפה, מה שמגדיר בני אדם כטובים יותר או פחות זה היופי?
אולי יש דברים אחרים שחשוב יותר להקפיד עליהם ולבחור לפיהם?
שאלות נוספות בסיסיות ביחס להעלאת או הורדת סטנדרטים:
1. האם יש עודף הצעות? או חוסר?
2. האם יש הצעות רבות לא שייכות? אם כן, מה מאפיין אחוז ניכר מההצעות הלא שייכות?
ושניהם - לא קולות שלך. כלומר את פשוט משקפת קולות חיצוניים שמתנגנים אצלך בראש.
מה הקול האמיתי שלך? אולי בכלל זה פחד להתחתן שמתחבא מאחורי רצון במשהו שלא ניתן להשגה. ואולי זה משהו אחר. שווה לעשות שם התבוננות יותר מעמיקה.
תוך 15- 20 רוב הגברים בשכבת הגיל הנוכחית יקריחו, יגדלו כרס ויהיו עם גיבנת קלה.
באופן דומה, כנראה שהיופי שלך יראה בעיקר על ידי בעלך אחרי מספר הריונות...
אפשר ורצוי להתגבר על הטבע, זו תכונה בסיסית של עמנו.
משיכה נובעת משילוב של מציאת חן פנימית וחיצונית.
אי אפשר להיות בטוחים ב100% שהכל יתאים, זה ביטוי לחוסר אמונה וחוסר נכונות לעבוד על עצמך בזוגיות.
אם יש לך מספיק הצעות אז אין בעיה שתפסלי על כל דבר שתרצי. רק תקחי בחשבון שגברים משיבים תשובה חיובית ל20% מההצעות בערך.
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
נלאתי נשוא.
לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox
בשלושה
אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…
דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים
אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון
תפילות עם ניגונים
לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות
אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה
אם מצד תיקון ביזוי המועדות
כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)
ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)
לק"י
אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.
קצת מנוחה...
חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש
אשמח לרעיונות למקומות לדייטים
שיש לידם ממ"ד או מרחב מוגן..
בירושלים או באיזור המרכז (מודיעין ועד חצי שעה +- נסיעה משם)
אפשר גם בתי קפה וכו', אבל גם מקומות אחרים,
עדיף אפילו מקומות אחרים, כי בתי קפה רובם סגורים בפסח ..
תודה
יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש
החג של הגאולה
של יציאה מעבדות לחירות
של ניסי ניסים
ושל קריעת ים סוף
ו"קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף"
מאחלת לכל אחד ולכל אחת כאן את קריעת ים סוף הפרטית שלו במהרה ובמתיקות אין קץ
"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" - שהקב"ה שבידו הכל יראה לכם נפלאות גדולות, ניסים עצומים, וגאולה שלמה ואמיתית בטוב גלוי במהרה ממש 🙏💪
חג כשר ושמח ❤️
לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...
גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.
רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך
כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב
זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה
