אחרי הלידה הראשונה... פשוט בדיוק

ושנתיים אחרי אני יכולה להגיד לך שנכון שיש בינינו פערים הרבה פעמים, אבל הוא האדם שהכי מתאים לי והכי טוב בשבילי בכל העולם. ואני בטוחה בזה.  

אחרי התקופה הראשונה של הנישואים שהיא ירח דבש ופרפרים ולבבות מגיע השלב שאת מגלה את כל הדברים שמפרידים ביניכם, כל החסרונות וכל הדברים השליליים וזה באמת מפחיד.... אבל מה שקורה אחר כך זה מסע ארוך ומדהים שבו את מכירה את עצמך, את בעלך, את דרכי התקשורת שלכם ומה זה בעצם אומר נישואים

וכמה שאת לומדת יותר- לבד עם עצמך או עם עזרים כמו ייעוץ, קורסים, ספרים- ככה המצב משתפר והקשר ביניכם נהיה קרוב יותר. 

ממה שאת כותבת נראה שאת מפחדת שבחרת את האדם הלא נכון, אבל אני מאמינה שנישואים טובים לא מתחילים או נגמרים באת מי בחרנו. זה בעיקר איך שאנחנו בוחרים אחד בשני כל פעם מחדש ואיך שאנחנו עובדים על עצמנו כדי להפוך את הנישואים לטובים יותר.

ומתייגת את @נגמרו לי השמות שכתבה פעם משהו מדהים על השלבים בנישואים, שזה מה שניסיתי לכתוב פה אבל ארוך ויפה הרבה יותר😉 

מצרפת כאן את ההודעה הארוכה (מאוד ) בשלמותה:

האם אפשר להגיע לאהבה גדולה גם אחרי החתונה? - נשואים טריים

@פעם יקרה, כרגע לא מתאפשר לי להאריך אבל שולחת לך חיבוק גדול וחיזוק שאפשר בהחלט לצמוח מהמקום הזה ולהגיע לגבהים ועומקים נפלאים ביחד ב"ה 🙏

ומקווה שמשהו מהתגובה הארוכה שצירפתי אולי גם יוכל לתת קצת אור ב"ה 🙏

אחרי לידה ראשונה הרגשתי שהכל מתפרק לי. ועוד לא הספקתי לומר משהו וכבר הייתי בהריון שני.

את הימים הללו סחבתי בקושי. אבל היה ברור לי שאחרי הלידה השניה אני עושה הפסקה ואנחנו הולכים לבנות את הזוגיות שלנו יחד! יקח כמה זמן שיקח!

החלטתי שאני רוצה להכיר את בעלי באמת ושהוא יכיר אותי כמו שאני באמת. וההריונות והתקופה של אחרי הלידות הם דוגמא כל כך לא אמיתית למי שאנחנו.

ולקחנו את עצמינו בידיים, בהחלטה משותפת ששנינו רוצים עתיד טוב יותר לנו ולילדים שלנו, מצאנו מטפלת זוגית מהממת ששנינו התחברנו אליה (זה לקח זמן ועברנו אצל כמה מטפלות עד שמצאנו את האחת) ועד היום אנחנו איתה. כבר יותר משנה וחצי. וזה הציל לנו את הזוגיות, הילדים יותר רגועים, האהבה ביננו פורחת והכי חשוב, אני בהריון שלישי אחרי הבנה והחלטה שאנחנו יכולים ומסוגלים להיכנס לזה שוב אבל ממקום אחר שיעשה טוב לכולנו.

שורה תחתונה, ממש ממליצה למצוא מישהי שתעזור לכם למצוא את הדרך הנכונה לכם ולזוגיות שלכם על מנת שיהיה לכם הכי טוב ביחד!

בהצלחה

מרכזים למען המשפחה - תנועת האישה הדתית הלאומית

אנחנו הגענו דרכם למטפלת המהממת שלנו והכל במחירים נורמאליים והגיוניים שאפשר לעמוד בהם.

ועוד דבר שאני ממש ממליצה. להתעקש על פגישות שבועיות ללא דד ליין כי אי אפשר באמת לדעת כמה זמן יקח התהליך ולחץ אף פעם לא עוזר

חברות נותנות צורך מסוים וברור שגם צריך להיות לך טוב כשאת לבד עם עצמך.

עוד מעט יגיד הילד, ותשימי לב למשפחה שעצם הנוכחות שלו יוצרת וכמה זה מקל עליך.

אולי את צעירה והתחתנת קצת מהר מדי, אחרי הלידה, קחי פסק זמן תגדלו את הילד בנחת.

ממרום גילי יכולה לומר לך שאין טעם בכל המירוץ המיותר שאנחנו חיים בו. להתחתן ולהביא ילדים! חבל לדחות את זה...

עבודה, פרנסה, בית וכו

חבל לדחות את הבית שלך- האושר, הילדים, הזוגיות

כתבתי מהר, ובראש שלי זה היה אחרת

אבל לא יכולה לשנות עכשיו

אל תשכחי שאת בהריון...

זה מלא מלא הורמונים וזה בסדר!

כשהתחתנת איתו היו לך סיבות טובות. וזוגיות דורשת עבודה...

יש לי חברה שכל תחילת ההריון נגעלה מבעלה ממש לא יכלה להיות איתו....

זה עובר והכל בסדר... תתאמו ציפיות, תדברו, תלכו לטיפול אם צריך... אבל הכל בסדר! לא סתם התחתנת איתו...

לא סבלתי אף אחד בעולם.

את אמא שלי לא יכןלתי לשמוע.

את חמותי לא יכולתי לראות.

כל חברותי הקרובות הפכו לאויבות מהצד שלי.

אמרתי לבעלי שאני רוצה לעבור ישוב. שנאס לי מכל הבני אדם שהולכים לידי.

ואמרתי לו שרק אותו אני אוהבת. . כל היום שיגעתי אותו שרק אותו ורק אותו אני אוהבת.... ואת כולם לא.

לא רציתי את ההיריון. התחרטתי על הרגע. לא רציתי ללדת תינוק ולטפל בו.

לא רציתי כלום.

רציתי להיעלם. ואז זה פשוט עבר הבנתי שהכל היה הורמונים סכסכנים.

ואז אחרי הלידה חזרתי להתעצבן על בעלי ולאהוב את כל העולם ..חחח צוחקת התכוונתי שגם להתעצבן לא רק לאהוב ולהידבק אליו.

אל תדאגי ממי. זה כל כך טבעי. הבכי והדמעות שלך והתחושות. הכל זה הורמונים. הלוואי ויכולתי להבטיח לך אבל אני ממש מרגישה שזה זה.

באלי לתת לך חיבוק, אני ממש יכולה לדמיין את התחושות שלך.

את בהריון, והרומונים משתוללים והם האשמים העיקריים לא את, הם!!!

הם מעצימים את הכל ועושים אותו מסריח!!!

פתאום את לא מבינה למה נכנסת לזה בכלל

ויכולויות שבהריון הבא בע"ה את תידבקי אליו עד שיימאס לו, זה ממש ככה.

אני מוקפת בחברות הריוניות, זאת בוכה לי שהיא לא יכולה להריח את בעלה והלכה לישון אצל אחותה!!!

השניה פתאום שונאת את הבית ששיגעה אותנו כמה היא אוהבת אותו

והשלישית לא זזה לבעלה מהוריד

זה הכל אשמת ההורמונים!!

ומתחברת פה מאוד לאחת הבנות שרשמה, שאחרי ההריון בע"ה תשתקמי והזוגיות תהיה מול העניים שלכם,

חיזוקים, שיחות, אהבה ותפילה והכל ייסתדר.

להיות בהריון ואחרי לידה זה לא קל לזוגיות, ואם נכנסת להריון מהר אז בכלל...

ומעכשיו אני אומרת לך, תכילי את עצמך אחרי הלידה!!! יכוליות שיהיה קל יותר ויכוליות שתחזבי מחשבות מטרידות, זה יעבור.

אני לא אגלה לך מה אני חשבתי, מפחדת לכתוב את זה בכלל, וב"ה עבר.

חיבוק ענקקק

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

לק"י

בבוקר- לא.

(ואצלינו הם כל יום כמעט במחשב, ויותר מעשרים דקות. ואני יודעת כמה קשה להגביל. אבל מזמן קבעתי כלל שבמוצ"ש אין מחשב, ואין. והם גם לא מבקשים.

אז מציעה לקבוע כללים ברורים וממש לעמוד עליהם).

ואישית אין מצב שהייתי נותנת מחשב או משחק כלשהו או התעסקות כלשהי - בבוקר.

מי שמוכן שישב לאכול משהו לפני שהוא יוצא...

לא בתור התנצלות או משהו...

תגדירי מתי כן מותר לשחק במחשב, למשל אחרי שחוזרים מבית ספר, מניחים תיק במקום, אוכלים צהריים ואז אפשר מחשב. או מה שמתאים לך. בבוקר לא כדאי לדעתי. 

ספרים עם ציורים

כמו של מדע

לגו בהתחלה בעלי שיחק איתו בשבתות , בנה איתו ביחד ועכשיו הוא כבר מדמיין בראש עולם ובונה לבד

משחקי הרכבה אחרים מעסיק אותו?

אפשר חוברת צביעה, מקו לקו וכדומה

אם כל יום זה לא יותר מידי בגיל הזה, כי זה באמת מייצר איזושהי "תלות" או ציפייה לזה כל יום.

אצלנו מותר בימי שישי אחרי התארגנות לשבת

ומיד פעם במקרים חריגים במהלך השבוע, לזמן מוגבל

בבוקר אף פעם אי אפשר, זה לא הזמן לזה.

אם אני מרשה, זה רק אחרי הצהריים.

אפשר להחליט על זמן מרוכז יותר ביום שישי או להפסיק לגמרי עד שיהיה בשל.

רעיון לחלופה, להשמיע לו סיפורים ברמקול שמחובר לבלוטוס של הטלפון שלך, דרך ספוטיפיי.

אין מסך, הטלפון אצלך.

הפרקים עוברים ברצף.

אפשר ללמד אותו לצבוע מנדלות הזמן הזה או לשחק בבצק וכד.

או פשוט לשבת ולהקשיב.

תעסוקה אקטיבית, אפשר ערכות לגו. זה ממש מתאים לגיל.

תקני את הערכות לגיל 5+

בהתחלה צריך ללמד אותם איך לעבוד לפי החוברת, בערכות הבאות הוא ידע לבד.

אפשר גם פאזלים.

חשבתי גם לקנות מיקרוסקופ מאליאקספרס, עוד לא רכשתי אז לא יודעת להמליץ אבל נשמע מתאים לסגנון.

מעבר לכמה זמן, יש עניין גם לתוכן של המשחק.

יש משחקים יותר ממכרים, יש כאלו שמשפיעים פחות לטובה.

אצלנו משחקים בעיקר במשחקים לימודיים (חשבון, אנגלית, מיומנויות כלשהן) ולא סתם משחקים כמו אנגרי ברדס או משחקי מלחמה.

לפעמים עדיף גם לשלם קצת כדי לקבל תוכן איכותי

מותר זמן מחשב(משחק/צפיה, בתכנים בפיקוחנו)

שננעל ברגע שהזמן עובר(ללא תלות בנו אלא אוטומטי בבקרת הורים, לתחושתי מנטרל הרבה מהמתח סביב זה כי פשוט נסגר וזהו)

ורק בין השעות 15:30-18, אם מתאים באותו יום ואחרי ארוחת צהריים ומטלות נצרכות(ש"ב, עזרה מסוימת בבית..)

כשלא היה את הזמנים האלה זה באמת היה יוצא מפרופורציות ועכשיו שיש ממש הגדרות ברורות ההתנהלות סביב זמן מחשב נעימה לנו יותר

הוא בן 7.5

גם כי אני לא מבינה בזה ובעלי עשה

וגם כי הוא יוכל להדריך אותך הכי טוב.

בכל אופן יש אצלנו בקרה כפולה-

1. משתמש במייקרוסופט עם הגבלת זמן

2. משתמש כרום עם פמילי לינק ורק אתרים שאנחנו מאפשרים פתוחים.

מוגזמת... עד עכשיו הם עשו רק דברים מועילים - עלונים, ציורים, עיצובים... ואז הם גילו אתרים עם משחקים והתמכרו

הודענו להם שמאחרי פסח אין יותר משחקים במחשב, אבל הם כן יכולים לעשות את אותם דברים מועילים.

בקשר לבן שלך יש שתי אפשרויות, לדעתי:

1. למצוא משהו אחר שהוא יכול לעשות במחשב, מקסימום משחקים לימודיים - משהו פחות ממכר.

2. להוציא לגמרי מהתחום את השימוש במחשב. בהתחלה יהיה לו קשה, אחר כך כנראה שהוא יתרגל.

רעיונות לתעסוקות אחרות:

משחקי דמיון (פליימוביל וכו')

ערכות מדע ויצירה

יצירה חופשית ממגוון חומרים פשוטים

פרויקט בנייה (אם יש לכם חצר או מרפסת)

אולי גידול בעל חיים

ואומרת בעדינות - שאם אתם רואים את ההתפרצויות חסרות השליטה האלו בעוד תחומים, אולי כדאי ללכת לאבחון...

-ספרי תמונות ברמה גבוהה יותר(למשל יש את סדרת מבט מקרוב על.. שהבן החכם והסקרן שלי מאוד אוהב)

-משחקי הרכבה ברמות שונות לפי היכולת- לגו גדול או קטן עם או בלי הוראות, קליקס, מגנטים.. אצלנו סביב הגיל הזה התחילה ממש התעניינות ביצירת דגמים מהחוברות. אפשר לחפש גם דגמים נוספים באינטרנט ולהדפיס ושמעתי שיש אתר שאפשר לצלם לו חלקי לגו והוא מוציא דגמים מתאימים...

-יצירות מהשקל וכאלה שאפשר לעשות לבד. שוב תלוי רמה אבל דברים כמו הדבקה של מדבקות לפי מספרים, הדפים השחורים שצריך לגרד ועוד כל מיני כאלה אהובים פה מאוד.

-חוברות פעילות/עבודה, אצלנו הכי תופס או כאלה של משימות קלות, או כאלה שהן יותר חוברת צביעה אבל סביב תחום עניין.

-רולר בליידס/אופניים/קורקינט אם רלוונטי אצלכם

-לוח איזון, טרמפולינה ביתית וכו

אין הגבלת זמן על מסך

גם לבן ה6

אני לא מתייחסת למסך באופן שונה מכל דבר אחר

ואני לא רואה שהילד מתייחס/ מתנהל אחרת לגבי המסך

בתקופה הזו הוא אכן היה במסך יותר מדי

בעיניי זה מאד הגיוני

חופש ארוך נטול מטרה

עכשיו חוזרים ללימודים והמסך יחזור להיות משהו יחסית שולי

אצלנו התעסוקות שלו הן:

ציור/ יצירה/ דופלו/ לגו/ פליימוביל/ חברים

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

לק"י

את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

לק"י

ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.

ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.

מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו

וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.

וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון

מנסיון עם פגות, זה אפשרי

הרבה נחת

שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה

מזל טוב!!

לא לשון, שפה.

אצלי עד שגילינו כבר היה מאוחר להציל את ההנקה.

בעקרון יש חתיכת עוד שמחברת במרכז בין השפה העליונה ללסת.

אצלנו החיבור היה ממש רציני והפריע לה ליצור ואקום, מה שגרם להמון ניתוקים, התעייפות מהירה, אי עליה במשקל..

זה נדיר ולכן לקח לנו הרבה זמן לעלות על זה, וכבר לא טיפלנו. כן עבדנו איתה בגיל גדול יותר על יצירת ואקום. 

ננסה כמה דברים שהיא הציעה לנו בתקווה שיעבוד

עם פראמין/ לבקש זופרן

והם בהחלט היו דוחים בעצמם. אבל נראה לי שכן עזרו.

תמשיכי

אני הייתי כמעט מתעלפת מעייפות בכל פינה אפשרית בבית

בסוף זה מתאפס