אני גרה בישוב שצריך לקבוע תור למקווה.

ומאוד מקפידים שנשים לא יפגשו.

פעם אחת היתה לי טבילה בשבת.

הייתי ראשונה בתור והגעתי קצת מוקדם.

המקווה היה סגור, אז חיכיתי בחוץ. (במקום שלא כל העולם רואה).

מישהי מתקרבת, חשבתי שזאת הבלנית.

אבל זאת הייתה עוד מישהי שהגיעה לטבול והתבלבלה בשעה.

אנחנו ממשיכות לחכות ומגיעה אישה שלישית.

רק אחר כך הגיעה הבלנית.

היה ממש מצחיק.

מקוה שלא הלשנתן ושאת משרתה לא הפסידה

ישר כח שכתבת בתי, יש לך נק זכות אצלי  על השיתוף הראשון

קרה לי שקבעתי עם הבלנית, טבילה אחרי לידה, ובגלל התינוקת הצרחנית יצאתי קצת מאוחר מהבית, והייתי בלחץ שאני מאחרת.

בסוף הגעתי בכמה דקות איחור, אבל לפנייה, אז שלחתי הודעת הרגעה לבעלי ש ''הבלנית עדיין לא הגיעה''

ו... בטעות שלחתי לבלנית🫣

היא בטח חשבה שכתבתי את זה כשלילה, ודווקא בעיני זה היה טוב כי לא איחרתי😅

במיוחד כשאין אפשרות למחוק אצל כולם

פדיחה היסטרית!!!!!🤣

בעבודה

היא טמטמה אותי פשוט ונראה לי גם סיפרתי את שנה שעברה

לא יכולתי איתה כבר

ושלחתי לבעלי הודעת sms "היא עלתה לי על כל העצביםלא עברה דקה והיא באה אליי רוצה להבין איך אני מעיזה לכתוב עליה כאלה דברים

התייבשתי חייבת לציין

אבל גם אמרתי לה, תבדקי עם עצמך מה קטרה אם את מביאה אותי לרמות כאלה 🤷

"היא עלתה לי על כל העצבים"

אמרתי לה בצורה יפה אבל היא הייתה בלתי נסבלת, לא רק כלפיי, תמיד אבל תמידדדדד יש לה מה להעיר לצעוק ולהתצבן.

היא לא נשארה מנהלת לעוד הרבה זמן ובמקביל גם העובדות לא החזיקו איתה מעמד.

וכן... קשה לי לשמור בבטן

אצלנו חלק מהסטייל במקווה זה שמחכות 20 נשים בתור למקווה

נשמע חלומי שכל אחת מגיעה ולא כל השכונה יודעת שהגעת.. 

הייתי כמה חודשים אחרי החתונה וטבלתי בליל שבת בשכונה בירושלים (היינו אצל ההורים שלו). אני רגילה לישוב שקובעים עם הבלנית וכל אחת טובלת לבד, אבל בליל שבת שהזמן קצר וגם עיר- מסתבר שזה ממש המוני.

בקיצור, הלכתי איתו לבית כנסת ומשם למקווה הצמוד. אני רגילה שמחכים לבלנית ואז היא פותחת את המקווה. מחכה ומחכה בחוץ והיא לא מגיעה. לאט לאט מצטרפות נשים וכולן מחכות יחד איתי (כנראה חשבו שנעול כי אני מחכה בחוץ). בסוף איזה מישהי אומרת מה קרה? ודפקה על הדלת. הדלת נפתחת ואני חוטפת את שוק חיי. מיליוני נשים כבר בפנים מחכות בתור ומלא בלניות ובורות טבילה (אני כאמור רגילה לאחת).

פשוט התפדחתי מכל הנשים שחיכו בחוץ בגללי....

התארגנתי לצאת לאסוף את הגדולה מהמטפלת. סידרתי שיער, אספתי, שמתי סרט מונע החלקה ואז התינוק התחיל להתלונן. סידרתי מהר את המנשא, שמתי את התינוק ויצאתי מהר לפני שהוא יבכה.

רק כשהייתי באמצע הדרך קלטתי ששכחתי לשים מטפחת מעל הסרט. בתושיה רבה בדקתי מה יש בתיק וכך הסתובבתי ברחובות העיר עם חיתול בד על הראש.

כמעט נחנקתי מהתה ונאמר לעולמי די

אכן תושייה בסיום העלילה, אנוכי הייתי נכנסת לתוך ברזייה 

אני צוחקת בגללך באמצע הנקה😅😅😅

אם התינוק יקום את מגיעה להרדים🙈

ביום הראשון ללימודים. כל הלחץ לתקתק את הילדים, יוצאת עם סרט נגד החלקה בלי מטפחת.. בכניסה לבית ספר, מלא הורים רעש והמולה- בעלי בא לצלם אותי עם הילדים על השער בלונים רואה שאני בלי מטפחת..

ברחתי לאוטו, וגיליתי שהמפתחות, הפלאפון התינוק קטן נשארו אצל בעלי, ואני תקועה באוטו.. מצאתי חולצה של הבת שלי שנשארה באוטו, שמתי על הראש וחמקתי דרך שבילים צדדיים הביתה לשים מטפחת..

בעלי הלך לתפילה עם 'שוימר' (נוהגים אצלנו לא ללכת לבד בשבוע של השבע ברכות אלא רק עם ליווי או זוגית..)

אני מחליטה להכין ארוחת בוקר גרנדיוזית אבל חסר לי משהו, בקטנה

אומרת לעצמי שני בניינים ממני המכולת

רגע נרד

אנחנו גרנו באותם שנים בשכונה הומה אדם במיוחד בבוקר אחרי תפילת שחרית

אני מתארגנת עם הבגדים הכי יפים שלי, בכל אופן יומיים אחרי חתונה

מסתכלת במראה, מסדרת את השיער יפה ויורדת לי בטבעיות למכולת.

במכולת פגשתי כל-כך הרבה אנשים מוכרים

אל כל האברכים שקונים את הלחם והחלב כדי לשלוח את הילדים

את הנשים האלה שרק ירדו בריצה לקנות לילד את הלחמניה לבית ספר

המוכרת שגרה בשכונה קלטה אותי דחפה אותי לשירותים מתקשרת לבן שלה שיביא מטפחת מהמגירה, אוי הפדיחה באותם רגעים.

אז ככה הלכתי לי הביתה עם מטפחת מטונפת של אישה בת 100..

בושות שלא מהעולם הזה.

כל האברכים כמובן מספרים לנוות ביתן את הפדיחה שהייתה לאותה שושנה..

הן כמובן חייבות לכתוב ולשתף בכמות הצחוקים שצחקו בבית

עד היום צוחקים איתי על זה שהנס היחיד שלי הוא שלא הסתפרתי (יש אצלנו כאלה שנוהגים להסתפר 0-0-0-0-0-0)

בעלי רצה לרצוח אותי, טוב שהתבייש להגיד את זה 

אבל עדיין קורע 🤣

מקווה שאתם בשלב בו אתם מתלוצצים על העניין

ועדיין בשלב שלא מדברים על זה

זה כואב מידי

פדחני מידי

יותר מידי בושות

זה פשוט תקוט אי שם בתיבת פנדורה 

היום זה עולה כזה מצחקקים ויאלה הלאה

תקשיבי אני ממש אכלתי את עצמי שנים על זה

רק התחתנת, שחקי אותה נשואה 

דווקא בגלל שרק התחתנת!

אני מכירה מלא סיפורים כאלה על כלות ששכחו לכסות את הראש!

זה לא טבעי עדיין

מביאה תחושה טובה!

האמת ממש הוקל לי לדעת שזה קורה

חשבתי אני היחידה המוזרה

הסיפורים עד כה פשוט מעולם לא הגיעו אליי.. 

לי זה כמעט קרה פעמיים- יצאתי מהבית אבל קלטתי בזמן וחזרתי מהר

וזה היה חודש אחרי החתונה.

מלא פעמים שמעתי סיפורים כאלה.

חברה שלי עלתה על אוטובוס נסעה ללימודים (סמינר בית יעקב)

ורק כשהיא ירדה היא קלטה שהיא בלי כיסוי....

וזה היה כשכל החברות חיכו לה כשהיא חוזרת ללימודים אחרי החתונה...

זה הדבר הכי הגיוני שיקרה

(אני ממש פחדתי שזה יקרה לי אבל בסוף בכלל לא יצאנו מהבית בשבע ברכות כי התחתנו בסגר הראשון של הקורונה)

אבל כן קרה לי הרבה אחרי החתונה שיצאתי רק עם בובו, מזל שאני תמיד מעיפה מבט במראה בכניסה לבניין אז קלטתי את זה

(פשוט זה לא כזה מביך כי רק שכן אחד לא דתי ראה אותי, והבובו שלי מכסה כמעט את כל השיער)

באיזה קטע הם הלכו הביתה וסיפרו?

והנשים עוד דאגו לכתוב לך?

מה נראה להם!?

ברור שזה פאדיחת על שלא כיף לצחוק עליה גם עשור אחרי

@שושנושי

אני פשוט ממש בעד הומור עצמי/ שחור

❤️

אין על הומור שחור

אבל יש כאלה שעוד לא למדו לחיות עם זה,

תמשיכו את עושה את זה מעולה!!!!

מחסום.

כי לצחוק על פדיחה שלנו, זה בעצם להכיר בזה שאנחנו טועים ועושים פאדיחות.

אבל זו מיומנת נרכשת אם זה יעודד אותך. וגם כזו שאפשר לאבד, לצערנו

אבל לא הכל אבוד. תמשיכי לשתף ונצחק ביחד. זו התחלה טובה

גם לי יש ביקורת עצמית לא מאוזנת

כשאני מצליחה לצחוק על פדיחה אני מרגישה שניצחתי

זה מדהים

והנה התחלת

צחקנו פה ביחד🩷

מרגישה איזה באבא, אם היית מספרת היית חוסכת את הבושות

אז וואלה לא, מוותרת 

לא הייתי שורדת

איזה פעירות לרכל על זה אחר כך...

ואת נשמעת בשכונה חרדית הארד קור... 

גרנו שם לשנה אחת, לאחר מכן עברנו למקום אחר

סגנון אחר

פער של 360..

אני דוסית, פשוט לא גרה כיום בעיר כזאת 

שגם פאה בקושי מקובלת..

ומי שעם פאה תאמיני לי מזהים במרחק של קילומטר שזה לא טבעי 

שמירת עיניים וזה

תוהה רק איך קיבלתי מכמה חברות בשכונה הודעה כזאת של מה איך למה וכמה 

הבנתי שזה קורה להרבה.

לי זה קרה- כשהייתי עם בעלי😂

גם כמה ימים אחרי החתונה, זוג מתוק וצעיר בשכונה קטנה.. אחרי כמה ימים עם כיסוי ראש פעם ראשונה שקלעתי צמה בבית כמו שעשיתי כל התקופה שיצאנו.

התחלנו להכין משהו ותוך כדי קלטנו שחסר משהו, שאלנו בקבוצה של השכונה, הידד לאחת השכנות יש. אמרנו נלך אליה ביחד (מתוקים😍). היה קר אז לבשתי את הסוודר הענק של בעלי וזהו- הייתי נראית כל כך רגיל, כמו כל הדייטים האחרונים, שבכלל לא עלה על דעתנו שמשהו מוזר!

רק אחרי שחזרנו הצצתי במראה וקלטתי, כמה צחקנו... שלחתי לשכנה הודעה מתפדחת וצוחקת... (היא מתוקה, אמרה שמזל שהיא לא קראה לבעלה להכיר אותנו... כנראה היא קלטה לפניי😅).

איזה קטע

ועוד יותר מזה איך שניכם לא קלטתם

הכל קורע שיש!!!!!🤣

כל הגברים ידעו מזה? הם כולם מכירים אותך?

לא הייתי קוראת להם אברכים אם כן....

ומה זה שכולם ריכלו עלייך? דוחה ברמות

סתם זרקתי שכונה

תביני שמסיימים תפילה בבית כנסת ממש גודל כולם יוצאים בו זמנית

וזה בדיוק הזמן שירדתי למכולת

המכולת במרחק שני בניינים מהבית שלי ועוד כמה מטרים מהבית כנסת.

גרתי שם בילדות, ככה שכל המכרות השכנות כולן מכירות

וגם הגברים לצערנו מה נעשה

מסתכלים יודעים שזאת הבת של - התחתנה לפני יומיים (איך לא? גם החתונה מתקיימת בקרבת מקום..)

מסכימה איתך שרמת ההבנה שכולם מסתכלים גם אם הם הכי צולים שיש - זה מזעזע

זה שהם הולכים הביתה צוחקים עם האישה על חשבונם - נורא

אבל מה תעשי - אתה אנשים אחרים לא יכולה לחנך אותם 

או טראומה???

מה זה המוכרת במכולת חוטפת אותך לצד חחח

ממש סרט אימה

כי נראה לי שזה באמת יותר לא נעים בסביבה חרדית

חבל שלא היה לך תספורת עד הכתפיים לפחות היו חושבים שזה פאה..

לקרובת משפחה שלי ממאה עשרים ממש הילד שלה הפיל לה את המטפחת באמצע ארוע משפחתי באולם מול כולן..והיא עם קרחת..וזכרת כמה היא נהייתה אדומה

באמת מבינה את הבושה שלך

ולא נעים לדעת שכולם צוחקים ומדברים עליך

בתכלס חושבת שאחרים לא באמת מחזיקים דברים שקורים לאחרים בראש כמשהו יותר מדי תופס מקום

גם כשאני נזכרת בקרובת משפחה בעיקר אני מזדהה ומבינה לליבה

לא צוחקת או מזלזלת בה

יכל לקרות לכולנו

גם לי יש סיפור דומה שגיסי בא אלינו בהפתעה עם הכלה החדשה לשו ופתחתי להם ודברתי איתם בסלון בנחת...ולא משתי לב שאני רק עם חצי בובו בלי מטפחת..חח

פעמיים..

בבוקר שאחרי החתונה קפצתי לאחותי לקחת משהו ששכחתי באולם והיא לקחה בשבילי. אני דופקת בדלת בשיא התמימות, גיסי פותח לי, מתחיל להתפתל ולמלמל משהו מוזר ונעלם לקרוא לאחותי... אחותי הסבה את תשומת ליבי שאני בלי מטפחת.

ועוד פעם כשהייתי כלה ממש טרייה, נראה לי שזה היה במריבה הראשונה שלנו. בעלי פגע בי נורא, שהייתי חייבת לצאת מהבית ולנשום אוויר ולא להיות לידו. אז פשוט יצאתי בוכה מהבית, הלכתי חצי רחוב ופתאום אני קולטת שאני בלי מטפחת. מצאתי איזו כניסה שהתחבאתי בה, והתקשרתי לבעלי כולי בוכה, עצבנית ולא יודעת מה לעשות עם עצמי- להתחנן שיביא לי מטפחת מהבית.

איזה מרגיז גם להיות עצבנית עליו וגם לבקש ממנו טובה

נוהגים אצלנו לפני פגישה ראשונה שעושים פגישה מסביב שולחן בין ההורים של החתן והכלה

הפגישה הזאת הגיעה גם אחות החתן.

אנחנו מפטפטים נכנס איזה בחור מזוקן ומתיישב

חשבתי אח שלו או בעלה של האחות

וככה ממשיכים לפטפט.

לפני הפגישה שולחים לצד השני תמונה של המועמד

צד הבחור שלחו תמונה שלו מחתונה בגיל 15, הוא היה נראה על הפנים אבל סיפרו עליו כל-כך הרבה גדולות ותשבחות שזה ממש הפסד לא להיפגש

בקיצור מפה לשם אומרים לנו לכו דברו טיילו באיזור ותחזרו כשבא לכם

ואני כזה ברוב טפשותי, לא קולטת

אומרת להם אבל איך אמצא אותו????? פשוט לא קלטתי שהוא יושב מולי

ככה זה שחוסכים בתמונות ושולחים תמונה משנת תרפפו ומצפים שירצו להתחתן עם המתבגר שנראה בן 13..

עד היום אגב חמותי מעצבנת אותי, זה לא עובר ולא משתפר 🤣🤣🤣

הרי היא בת העולם הבא

בזכות שמצחיקה את יושבות הפורום ומעלה חיוך על פניהן

ככתוב: כל המצחיקה אישה אחת, קונה לה פרקליט אחד. (ספר דברי הרבנית, שם)

הם שלחו תמונה מגיל 15?

מה היא חשבה לעצמה?😂

והוא היה בן 22

תביני את ההבדל!!!!!!!!!!

הזוי לגמרי 

אני מסתובבת בבית בלי כיסוי ראש בדכ. חמותי אישה צדיקה כפרה עליה לא מעלה בדעתה שקיים כזה דבר😅

באחד הביקורים שלה אצלינו היא נזכרה ששכחה משהו וחזקה לקחת.. אני כהרגלי העפתי את הכיסוי בשנייה שהיא יצאה מהבית.

עכשיו לקטע המביך ממש - יש לנו ליד הדלת חלון זכוכית שאפשר לראות דרכו אבל אנחנו מקפידים לנעול את השער בחוץ וגם אם הוא לא נעול אנשים לא מגיעים אלינו בלי להודיע מראש.

בקיצור - פתאום אני קולטת שהיא דופקת לי על החלון ומציצה פנימה ואני עם קוקו🤪😅

היא נכנסה עם יד על העיניים לקחת את מה ששכחה וברחה🫣

להביך אותך.

היא חשבה עלייך בסיטואציה הזאת.

לא יודעת, ככה אני חושבת. 

אני מגדרת בפדחתי

מאמצת את זכרוני

מתאמצת ומנסה

אך יוצאת עם תבוסה

לא מצליחה להזכר בפאדיחה משעשעת

או מזעזעת

לא יודעת אם מדחיקה

או שאני פשוט לא אישה מצחיקה

ואם גירדת בפדחת ולא נזכרת, אולי כדאי לנסות להוריד את המטפחת..?

ואם גם אם לא תמצאי, רוצי מהר לעשות אחת ובואי תספרי

שכן לא לעשות פדיחות מצחיקות זו אחת מג עבירות שבספר דברי הימים של הרבנית כתובות 

בקיצור היינו בטיול עם המשפחה של בעלי וישבנו לאכול במקופ שלא היה נוח ככ וחלק שם היה בוץ.. בקיצור, רציתי לעבור למקום שבו נטלנו ידיים ואז עברתי ליד גיסי ובדיוק היה שם קטע מחליק עם בוץ ויצא שתפסתי בגיסי כדי לא ליפול..

והוא היה כזה בשוק ולא ידע איך להגיב

אחרי כזה סיפור תקשיבי את אלופה שהצלחת פשוט להמשיך הלאה

אני פשוט תקועה בשלילי של עצמי

חלום להיות ככה זורמת!!!

ברור שבאותו רגע זה מפדח

אבל סיכוי ככ גדול שהוא בכלל לא זוכר את זה, עובדה שגם לי לקח זמן להזכר בזה..

בסוף כולם הבינו שם את הסיטואציה. היה מחליק, החלקתי, תפסתי את הדבר הכי קרוב כדי לא ליפול. 

זהו. ברגע שאני מבינה שאין מה להתקע על זה, אף אחד לא יתקע על זה

זה והקודם

בשניהם זה שנמע גרוע 😂😂😂😂😂😂

אבל זה היה מצחיק.

עשיתי אבובים בכנרת עם כל המשפחה של בעלי.

אז כדי שלא יעוף לי הכס''ש, הייתי עם כובע ים ומשקפת 🤣

אני לא אגיד שכל השיער היה מכוסה כל הזמן, אבל זה היה דקה לסדר את זה בחזרה..

וואו, זה היה כיף ברמות.

שבת אחת היינו אצל חמותי.

הגיעה מוצ"ש. לבשתי מעיל.

אנחנו עומדים לצאת מהבית שלהם. אני משוחחת קצת עם חמותי.

שמה ידיים בכיס של המעיל. מרגישה שם איזו ממחטה. מעניין.

ממשיכות לדבר.

אני מוציאה את הממחטה.

זה 

היה

עד

טהרה!!!

שאין לי מושג עד היום איך הגיע לשם.

לא נראה לי שלמישהי ביקום זה קרה. אולי ביקום מקביל שבו יש רק פדחניות כמוני

ברווקותי

עולה במדרגות הבייתה ושרה בקול שיר שהמצאתי באותו רגע. כשאני מגיעה לקומה, קולטת את השכן עומד ומחכה למעלית, כשהוא שומע את כל החרוזים המטומטמים שלי. במקום לשתוק ולעשות את עצמי לא יודעת מי זימר, צעקתי "אימל'ה!!" חחחח

גדולללל

קרה לי דומה 

עשיתי בייביסטר לקרובת משפחה, ושרתי בבית בקולי קולות, כולל נסיונות בלתי נלאים לעלות כמה שיותר טונים ולשיר בקול גבוה

זה היה בית קרקע ושמעו אותי גם מבחוץ,

פתאום בעלה הגיע, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי מבושה כי אני לאיכולה לברוח זה בייביסטר..

חחח בקיצור עמדתי באיזה חור ליד הארון, והוא הגיע לשם כולו מחוייך אמר ששכח משו ועכשיו הולך

ועד היום כשאני רואה ממש לא נעים לי

בושוווותת

שגברים בכלליות פחות מתעסקים במה קרה ולא כ"כ מתעמקים בכל דבר,

יש מצב שהוא בכלל לא שם לב

הוא הגיע מחוייך וראה אותי עומדת בצד מנס להתחבא

חח וואי זה היה מביךך

בשנים האחרונות לא ככ קורות לי פדיחות.

בעיה...😆

כבחורה היו הרבה!

פעם גיסי הקדוש והדוס-אש מחץ החזיק את אחיין שלי

וכשהם התכוונו לצאת,  באתי לנשק את האחיין המתוק בן השנה שבדיוק הזיז את הראש...

כן, כן. נישקתי את הזקן שלו בחמימות רבה! 🙈🙉🙊

היו כמה שניות של שקט,

ואמא שלי הגאונה מלמלה משהו כמו "מה יש אתם כמו אחים" ורק החמירה את המצב.

אח"כ פשוט הלכתי לי למות בשקט בחדר...😂😂😂

יוואאוווווווווו

תקשיביייייי

שימחת אותי ממש!!!!!!

כמה צחקתייייי

תודה תודה תודההה

שומרת במקביל על שתי כיתות שלא ככ אפשר לסמוך עליהן לצערי..

פתאום אחת חביבה רוכנת לעברי לשאול שאלה

ו... הופס.. כמעט מקיאה עליה.

הצלחתי לרוץ איכשהו לכניסה ולחכות למורה שצעבור כבר מהר במסדרון.

צועקת לה 'צריכה להקיא'! ורצה לשרותים

מבחן בתיכון והריון, די נו, באיזה גיל היא התחתנה??

יש בלי עין הרע פאדיחות

אחת עסיסית בהחלט

אני וחברה הכי טובה שלי שידכנו את גיסי ואת השכנה שלה.

הם התחתנו כשהייתי בתשיעי, וביופ שישי שלפני השבת חתן הם היו בעיר אבל בבית מלון אז הזמנתי אותם לצהריים.

אנחני יושבים אוכלים, אני עם בטן ענקית, על כסא כתר, גיסי יושב דוח מולי, פתאום הופ ואני נותחת באלגנטיות, אשכרה שברתי את הכסא מרוב משקל, הוא לא עמד בעומס 🤣🤣

אוי אוי אוי

איזה אסון

בטח רצה להתחבא מאחורי הוילון

ברוך השם  ששרדת כדי לספר

וביחד איתנו לקרקר

אם לא היית בהריון אולי גם מצחיק איך שנעלמת לו פתתאום

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

לק"י

הבן שלי בגיל הזה בערך ודוקא אוכל מעוך, וגם מוצץ ונוגס באוכל חתוך לרצועות.

אבל מבחינת אוכל, חי בעיקר על הנקה בבית ומטרנה אצל המטפלת. ובערך פעם- פעמיים ביום אוכל מוצקים, ולא בכמות ענקית.

חתיכות בגודל אצבע שהוא ימצוץ או ינגוס ולאט לאט ילמד מה הגודל המתאים לו.

אפשר אצבעות טוסט עם ממרח

אצבעות בטטה

ואז זה רך ומתפרק לו בפה

כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי

בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם

בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס

בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..

כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....

לקח לי כמה דקות טובות להתאפס

מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס

הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....

לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔

למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.

תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.

בהצלחה!!!

מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,

לגדולים ההרדמה בעירוי.

אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.

(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)

אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי

בשאיפה גם בגיל 14.

אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.

האמת שאני לא זוכרת כל כך.

הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.

עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...

והרדמה בעירוי...

הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.

כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,

סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.

בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.

לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה

זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.

הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷‍♀️

למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....

חוויה לא נעימה, גם ככה הכל מלחיץ. 😏

אם הרופא נתן לו אפשרות לבחור, כנראה שהוא על הגבול, אז מצאנו את שלב המעבר פחות או יותר (שמבוסס על מבנה גוף, ובכל זאת הגיל מהווה אינדיקציה מסויימת)

@טארקו לשאלתך.

הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה

את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)

ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.

האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)

של ארבעה ניתוחים.

נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.

חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..

לקראת עוד ניתוח 😑

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

תודה רבה!

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.

מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

זה מה שהתלמידה צריכה.

לאיזה מקרים יוצאי דופן התכוונו אם לא לכזה מקרה של תלמידה שאי אפשר לבדוק את המבחן שלה במתמטיקה בגלל הכתב?

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.

מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

כתב יד לא קריא זו סיבה להקלות

לא יודעת איך הלך האבחון ומול מי האמת.. אבל כדאי לבקש

ולא תתייבש.

שיעבור מהר! תרגישו טוב!! 

ואז עשתה פיפי, הזוי שהם ככה היו אדישים

מקווה שבבית יהיה קל יותר

יודעת שזה אנדוידואלי אבל לפי מה שאני קוראת שסהכ זה עובר לילדים בסדר והיא לקחה את זה קשה ממש 

רק ככה הבת שלי אכלה

תרגישו טוב!

תראי לה סרטים בפלאפון ותביאי לה ארטיקים כל הזמן , הכי חשוב שלא תתייבש.

כל אחד עם סף כאב שונה, היא גם לא מכירה ולא מבינה כ"כ, זה קשוח . עברתי גם עם אחת הבנות.

ב"ה שעשיתם! חסימה מלאה זה גרוע, פחות חמצן למוח. בע"ה רפואה שלמה!!

היא קמה חמה מאוד, מדדתי לה 38.8...

אפשר לחכות לראשון? מספיק רופא או חייב מיון?

במחלקה אמרו להגיע למיון או להבדק אצל רופא בקופה

אי אפשר ליצור קשר עם המנתח כי זה ביה"ח ציבורי ולא מנתח פרטי