אז ניערתי מעליי את האבקהרבנית הקדושה

ועכשיו שרשור פאדיחות, מתחילים בברדק!

אספו את מיטב פדיחותיכן והעלנה אותן על הכתב

מול החמות, הבעל, בעבודה, עם הילדים וגם באמצע הרחוב..

הזוכה בפאדיחת השנה תקבל במשלוח עד הבית גליל נייר רטוב

יש לי סיפור מקווה משעשעהשם שלי

אני גרה בישוב שצריך לקבוע תור למקווה.

ומאוד מקפידים שנשים לא יפגשו.

פעם אחת היתה לי טבילה בשבת.

הייתי ראשונה בתור והגעתי קצת מוקדם.

המקווה היה סגור, אז חיכיתי בחוץ. (במקום שלא כל העולם רואה).

מישהי מתקרבת, חשבתי שזאת הבלנית.

אבל זאת הייתה עוד מישהי שהגיעה לטבול והתבלבלה בשעה.

אנחנו ממשיכות לחכות ומגיעה אישה שלישית.

רק אחר כך הגיעה הבלנית.

היה ממש מצחיק.

שובבה הבלנית שככה לא הקפידה 🤭הרבנית הקדושה

מקוה שלא הלשנתן ושאת משרתה לא הפסידה

ישר כח שכתבת בתי, יש לך נק זכות אצלי  על השיתוף הראשון

היא ממש התנצלה על האיחורהשם שלי
ואנחנו לקחנו את זה בסבבה.
אני גם גרתי במקום כזהאין לי הסבר

קרה לי שקבעתי עם הבלנית, טבילה אחרי לידה, ובגלל התינוקת הצרחנית יצאתי קצת מאוחר מהבית, והייתי בלחץ שאני מאחרת.

בסוף הגעתי בכמה דקות איחור, אבל לפנייה, אז שלחתי הודעת הרגעה לבעלי ש ''הבלנית עדיין לא הגיעה''

ו... בטעות שלחתי לבלנית🫣

היא בטח חשבה שכתבתי את זה כשלילה, ודווקא בעיני זה היה טוב כי לא איחרתי😅

אוי לטעות בנמען זה נוראשושנושי

במיוחד כשאין אפשרות למחוק אצל כולם

פדיחה היסטרית!!!!!🤣

חחח זה קרה לי עם המנהלתשירה_11

בעבודה

היא טמטמה אותי פשוט ונראה לי גם סיפרתי את שנה שעברה


לא יכולתי איתה כבר

ושלחתי לבעלי הודעת sms "היא עלתה לי על כל העצביםלא עברה דקה והיא באה אליי רוצה להבין איך אני מעיזה לכתוב עליה כאלה דברים

התייבשתי חייבת לציין


אבל גם אמרתי לה, תבדקי עם עצמך מה קטרה אם את מביאה אותי לרמות כאלה 🤷

איזה אומץ להגיד לה את זה אחר כך...אורות המלחמה
אבל לא הבנתי איפה מסתיים הציטוט של ההודעה... 
ההודעה זה:שירה_11

"היא עלתה לי על כל העצבים"

 

אמרתי לה בצורה יפה אבל היא הייתה בלתי נסבלת, לא רק כלפיי, תמיד אבל תמידדדדד יש לה מה להעיר לצעוק ולהתצבן.

היא לא נשארה מנהלת לעוד הרבה זמן ובמקביל גם העובדות לא החזיקו איתה מעמד.

 

וכן... קשה לי לשמור בבטן

איזה קורעשושנושי

אצלנו חלק מהסטייל במקווה זה שמחכות 20 נשים בתור למקווה

נשמע חלומי שכל אחת מגיעה ולא כל השכונה יודעת שהגעת.. 

גם לי יש סיפור על מקווהשומשומונית

הייתי כמה חודשים אחרי החתונה וטבלתי בליל שבת בשכונה בירושלים (היינו אצל ההורים שלו). אני רגילה לישוב שקובעים עם הבלנית וכל אחת טובלת לבד, אבל בליל שבת שהזמן קצר וגם עיר- מסתבר שזה ממש המוני.

בקיצור, הלכתי איתו לבית כנסת ומשם למקווה הצמוד. אני רגילה שמחכים לבלנית ואז היא פותחת את המקווה. מחכה ומחכה בחוץ והיא לא מגיעה. לאט לאט מצטרפות נשים וכולן מחכות יחד איתי (כנראה חשבו שנעול כי אני מחכה בחוץ). בסוף איזה מישהי אומרת מה קרה? ודפקה על הדלת. הדלת נפתחת ואני חוטפת את שוק חיי. מיליוני נשים כבר בפנים מחכות בתור ומלא בלניות ובורות טבילה (אני כאמור רגילה לאחת).

פשוט התפדחתי מכל הנשים שחיכו בחוץ בגללי....

בערך חודש אחרי הלידה השניהדרקונית ירוקה

התארגנתי לצאת לאסוף את הגדולה מהמטפלת. סידרתי שיער, אספתי, שמתי סרט מונע החלקה ואז התינוק התחיל להתלונן. סידרתי מהר את המנשא, שמתי את התינוק ויצאתי מהר לפני שהוא יבכה.

רק כשהייתי באמצע הדרך קלטתי ששכחתי לשים מטפחת מעל הסרט. בתושיה רבה בדקתי מה יש בתיק וכך הסתובבתי ברחובות העיר עם חיתול בד על הראש.

את טובההההמקורית
🤣🤣🤣שמן קוקוס
אוי.. ירחם פרח חדש
זה אחד הגדוליםהשקט הזה
חחח גם לי קרה פעם...אורות המלחמה
אתן ממש מצחיקות יקירותיי😂הרבנית הקדושה

כמעט נחנקתי מהתה ונאמר לעולמי די

אכן תושייה בסיום העלילה, אנוכי הייתי נכנסת לתוך ברזייה 

את במקום ה1 בינתיים😂Seven
הכי טובה שישממשיכה לחלום

אני צוחקת בגללך באמצע הנקה😅😅😅

אם התינוק יקום את מגיעה להרדים🙈

יש לי את זה יותר גרוע..שוקולד סתם

ביום הראשון ללימודים. כל הלחץ לתקתק את הילדים, יוצאת עם סרט נגד החלקה בלי מטפחת.. בכניסה לבית ספר, מלא הורים רעש והמולה- בעלי בא לצלם אותי עם הילדים על השער בלונים רואה שאני בלי מטפחת..

ברחתי לאוטו, וגיליתי שהמפתחות, הפלאפון התינוק קטן נשארו אצל בעלי, ואני תקועה באוטו.. מצאתי חולצה של הבת שלי שנשארה באוטו, שמתי על הראש וחמקתי דרך שבילים צדדיים הביתה לשים מטפחת..

אוי זה ממש גדול😂norya
שבע ברכותשושנושי

בעלי הלך לתפילה עם 'שוימר' (נוהגים אצלנו לא ללכת לבד בשבוע של השבע ברכות אלא רק עם ליווי או זוגית..)

אני מחליטה להכין ארוחת בוקר גרנדיוזית אבל חסר לי משהו, בקטנה

אומרת לעצמי שני בניינים ממני המכולת

רגע נרד

אנחנו גרנו באותם שנים בשכונה הומה אדם במיוחד בבוקר אחרי תפילת שחרית

אני מתארגנת עם הבגדים הכי יפים שלי, בכל אופן יומיים אחרי חתונה

מסתכלת במראה, מסדרת את השיער יפה ויורדת לי בטבעיות למכולת.

במכולת פגשתי כל-כך הרבה אנשים מוכרים

אל כל האברכים שקונים את הלחם והחלב כדי לשלוח את הילדים

את הנשים האלה שרק ירדו בריצה לקנות לילד את הלחמניה לבית ספר

המוכרת שגרה בשכונה קלטה אותי דחפה אותי לשירותים מתקשרת לבן שלה שיביא מטפחת מהמגירה, אוי הפדיחה באותם רגעים.

אז ככה הלכתי לי הביתה עם מטפחת מטונפת של אישה בת 100..


בושות שלא מהעולם הזה.

כל האברכים כמובן מספרים לנוות ביתן את הפדיחה שהייתה לאותה שושנה..

הן כמובן חייבות לכתוב ולשתף בכמות הצחוקים שצחקו בבית


עד היום צוחקים איתי על זה שהנס היחיד שלי הוא שלא הסתפרתי (יש אצלנו כאלה שנוהגים להסתפר 0-0-0-0-0-0)


בעלי רצה לרצוח אותי, טוב שהתבייש להגיד את זה 

חחחחחחח וואי בטח איזה כפרת עוונות הבושה הזוהמקורית

אבל עדיין קורע 🤣

מקווה שאתם בשלב בו אתם מתלוצצים על העניין

האמת אנחנו עשור אחרישושנושי

ועדיין בשלב שלא מדברים על זה

זה כואב מידי

פדחני מידי

יותר מידי בושות

זה פשוט תקוט אי שם בתיבת פנדורה 

את רצינית?שמן קוקוס
מה תעשי שזו פדיחה ממש רצינית?שושנושי

היום זה עולה כזה מצחקקים ויאלה הלאה

תקשיבי אני ממש אכלתי את עצמי שנים על זה

רק התחתנת, שחקי אותה נשואה 

חחחחחחח אני בשוקשמן קוקוס
וואו לא נעים 🥴המקורית
המשפט האחרון שלךאורות המלחמה
זה בדיוק זה את רק התחתנת, הגיוני שתשכחי את זה... זה עוד לא טבעי לך. הכל טוב
אבלרקאני

דווקא בגלל שרק התחתנת!

אני מכירה מלא סיפורים כאלה על כלות ששכחו לכסות את הראש!

זה לא טבעי עדיין

מהממת אתשושנושי

מביאה תחושה טובה!

האמת ממש הוקל לי לדעת שזה קורה

חשבתי אני היחידה המוזרה

הסיפורים עד כה פשוט מעולם לא הגיעו אליי.. 

חחח נשמההרקאני

לי זה כמעט קרה פעמיים- יצאתי מהבית אבל קלטתי בזמן וחזרתי מהר

וזה היה חודש אחרי החתונה.

מלא פעמים שמעתי סיפורים כאלה.

חברה שלי עלתה על אוטובוס נסעה ללימודים (סמינר בית יעקב)

ורק כשהיא ירדה היא קלטה שהיא בלי כיסוי....

וזה היה כשכל החברות חיכו לה כשהיא חוזרת ללימודים אחרי החתונה...

יואו מסכנהההמחי
ממש לא היחידה חחחמומו100
חמותי אחרי החתונה המליצה לי להסתובב עם מטפחת אקסטרה בתיק שמא יקרה לי בדיוק מקרה כזה חחח
איזה חמות מתוקה!!!!שושנושי
וואי ממש לאהשקט הזה

זה הדבר הכי הגיוני שיקרה

 


 

(אני ממש פחדתי שזה יקרה לי אבל בסוף בכלל לא יצאנו מהבית בשבע ברכות כי התחתנו בסגר הראשון של הקורונה)

 

אבל כן קרה לי הרבה אחרי החתונה שיצאתי רק עם בובו, מזל שאני תמיד מעיפה מבט במראה בכניסה לבניין אז קלטתי את זה

(פשוט זה לא כזה מביך כי רק שכן אחד לא דתי ראה אותי, והבובו שלי מכסה כמעט את כל השיער)

הייתי מארגנת מבצע שמירת הלשון בשכונהטל..

באיזה קטע הם הלכו הביתה וסיפרו?

והנשים עוד דאגו לכתוב לך?

מה נראה להם!?

 

ברור שזה פאדיחת על שלא כיף לצחוק עליה גם עשור אחרי

סליחה אם נגעתי בנק רגישההמקורית

@שושנושי

אני פשוט ממש בעד הומור עצמי/ שחור

❤️

את צודקתשושנושי

אין על הומור שחור

אבל יש כאלה שעוד לא למדו לחיות עם זה,

תמשיכו את עושה את זה מעולה!!!!

אם תרצי יקרה אפתח עבורך קורס מזורז במהרה.הרבנית הקדושה
האמת שחייבתשושנושי
הביקורת העצמית שלי קשה מאוד, אחרייך!!!!🙏
אגב, הלוואי והייתי מסוגלת לצחוק צהפדיחותשושנושי
של עצמי, מרגיש לי חלומי!!!
אם את מאוד ביקורתית כלפי עצמך, זה באמתהמקורית

מחסום.

כי לצחוק על פדיחה שלנו, זה בעצם להכיר בזה שאנחנו טועים ועושים פאדיחות.

אבל זו מיומנת נרכשת אם זה יעודד אותך. וגם כזו שאפשר לאבד, לצערנו

אבל לא הכל אבוד. תמשיכי לשתף ונצחק ביחד. זו התחלה טובה

זה משחרר ברמותממשיכה לחלום

גם לי יש ביקורת עצמית לא מאוזנת

כשאני מצליחה לצחוק על פדיחה אני מרגישה שניצחתי


זה מדהים

והנה התחלת

צחקנו פה ביחד🩷

אם היית עושה גאלחהשם שלי
כנראה שלא היית מפספסת.
אז עכשיו להתחרט?שושנושי

מרגישה איזה באבא, אם היית מספרת היית חוסכת את הבושות

אז וואלה לא, מוותרת 

לאהשם שלי
זה רק לא היה גורם ליותר פאדיחה.
וואי אחד הנוראיייםםםםרוני_רון

לא הייתי שורדת

חחח וואיאורות המלחמה

איזה פעירות לרכל על זה אחר כך...

ואת נשמעת בשכונה חרדית הארד קור... 

אכן כןשושנושי

גרנו שם לשנה אחת, לאחר מכן עברנו למקום אחר

סגנון אחר

פער של 360..


אני דוסית, פשוט לא גרה כיום בעיר כזאת 

איך הגברים זיהו שזה שיער אמיתי ולא פאה???רינת 24
זה היה באיזור דוסי ממששושנושי

שגם פאה בקושי מקובלת..

ומי שעם פאה תאמיני לי מזהים במרחק של קילומטר שזה לא טבעי 

אולי גם הם לא זיהושושנושי

שמירת עיניים וזה

תוהה רק איך קיבלתי מכמה חברות בשכונה הודעה כזאת של מה איך למה וכמה 

האמת שטוב שעברת משם אם כךהמקורית
לא יפה מצידן
הן, השכונה האיזור הרעיון פחות הסתדר לנושושנושי
חחחח תרגישי בנוחnorya

הבנתי שזה קורה להרבה.

לי זה קרה- כשהייתי עם בעלי😂

גם כמה ימים אחרי החתונה, זוג מתוק וצעיר בשכונה קטנה.. אחרי כמה ימים עם כיסוי ראש פעם ראשונה שקלעתי צמה בבית כמו שעשיתי כל התקופה שיצאנו.

התחלנו להכין משהו ותוך כדי קלטנו שחסר משהו, שאלנו בקבוצה של השכונה, הידד לאחת השכנות יש. אמרנו נלך אליה ביחד (מתוקים😍). היה קר אז לבשתי את הסוודר הענק של בעלי וזהו- הייתי נראית כל כך רגיל, כמו כל הדייטים האחרונים, שבכלל לא עלה על דעתנו שמשהו מוזר!

רק אחרי שחזרנו הצצתי במראה וקלטתי, כמה צחקנו... שלחתי לשכנה הודעה מתפדחת וצוחקת... (היא מתוקה, אמרה שמזל שהיא לא קראה לבעלה להכיר אותנו... כנראה היא קלטה לפניי😅).

אמאלהההההההההההשושנושי

איזה קטע

ועוד יותר מזה איך שניכם לא קלטתם

הכל קורע שיש!!!!!🤣

איזה חמודיםםאורות המלחמה
אשכרה שניכם לא קלטתם חחח
חחחחחח אחד המצחיקיםדיאט ספרייט
באיזה קטעאופק המדבר

כל הגברים ידעו מזה? הם כולם מכירים אותך?

לא הייתי קוראת להם אברכים אם כן....

ומה זה שכולם ריכלו עלייך? דוחה ברמות

דמייני את שכונת מאה שעריםשושנושי

סתם זרקתי שכונה

תביני שמסיימים תפילה בבית כנסת ממש גודל כולם יוצאים בו זמנית

וזה בדיוק הזמן שירדתי למכולת

המכולת במרחק שני בניינים מהבית שלי ועוד כמה מטרים מהבית כנסת.


גרתי שם בילדות, ככה שכל המכרות השכנות כולן מכירות

וגם הגברים לצערנו מה נעשה

מסתכלים יודעים שזאת הבת של - התחתנה לפני יומיים (איך לא? גם החתונה מתקיימת בקרבת מקום..)


מסכימה איתך שרמת ההבנה שכולם מסתכלים גם אם הם הכי צולים שיש - זה מזעזע

זה שהם הולכים הביתה צוחקים עם האישה על חשבונם - נורא

אבל מה תעשי - אתה אנשים אחרים לא יכולה לחנך אותם 

הפדיחה היא שלהםאחינועמית
נשמע מזעזע
פאדיחהבשורות משמחות

או טראומה???

מה זה המוכרת במכולת חוטפת אותך לצד חחח

ממש סרט אימה

אתם חסידים/חרדים?בן בא לנו

כי נראה לי שזה באמת יותר לא נעים בסביבה חרדית


חבל שלא היה לך תספורת עד הכתפיים לפחות היו חושבים שזה פאה..


לקרובת משפחה שלי ממאה עשרים ממש הילד שלה הפיל לה את המטפחת באמצע ארוע משפחתי באולם מול כולן..והיא עם קרחת..וזכרת כמה היא נהייתה אדומה


באמת מבינה את הבושה שלך

ולא נעים לדעת שכולם צוחקים ומדברים עליך

בתכלס חושבת שאחרים לא באמת מחזיקים דברים שקורים לאחרים בראש כמשהו יותר מדי תופס מקום

גם כשאני נזכרת בקרובת משפחה בעיקר אני מזדהה ומבינה לליבה

לא צוחקת או מזלזלת בה


יכל לקרות לכולנו


גם לי יש סיפור דומה שגיסי בא אלינו בהפתעה עם הכלה החדשה לשו ופתחתי להם ודברתי איתם בסלון בנחת...ולא משתי לב שאני רק עם חצי בובו בלי מטפחת..חח

גם לי זה קרה!עוד מעט פסח

פעמיים..

בבוקר שאחרי החתונה קפצתי לאחותי לקחת משהו ששכחתי באולם והיא לקחה בשבילי. אני דופקת בדלת בשיא התמימות, גיסי פותח לי, מתחיל להתפתל ולמלמל משהו מוזר ונעלם לקרוא לאחותי... אחותי הסבה את תשומת ליבי שאני בלי מטפחת.

ועוד פעם כשהייתי כלה ממש טרייה, נראה לי שזה היה במריבה הראשונה שלנו. בעלי פגע בי נורא, שהייתי חייבת לצאת מהבית ולנשום אוויר ולא להיות לידו. אז פשוט יצאתי בוכה מהבית, הלכתי חצי רחוב ופתאום אני קולטת שאני בלי מטפחת. מצאתי איזו כניסה שהתחבאתי בה, והתקשרתי לבעלי כולי בוכה, עצבנית ולא יודעת מה לעשות עם עצמי- להתחנן שיביא לי מטפחת מהבית.

אוייששירה_11

איזה מרגיז גם להיות עצבנית עליו וגם לבקש ממנו טובה

בדיוק מה שחשבתי עליושושנושיאחרונה
שתיים במכה, נורא!!!!🤣
עוד פדיחה?שושנושי

נוהגים אצלנו לפני פגישה ראשונה שעושים פגישה מסביב שולחן בין ההורים של החתן והכלה

הפגישה הזאת הגיעה גם אחות החתן.


אנחנו מפטפטים נכנס איזה בחור מזוקן ומתיישב

חשבתי אח שלו או בעלה של האחות

וככה ממשיכים לפטפט.


לפני הפגישה שולחים לצד השני תמונה של המועמד

צד הבחור שלחו תמונה שלו מחתונה בגיל 15, הוא היה נראה על הפנים אבל סיפרו עליו כל-כך הרבה גדולות ותשבחות שזה ממש הפסד לא להיפגש

בקיצור מפה לשם אומרים לנו לכו דברו טיילו באיזור ותחזרו כשבא לכם

ואני כזה ברוב טפשותי, לא קולטת

אומרת להם אבל איך אמצא אותו????? פשוט לא קלטתי שהוא יושב מולי

ככה זה שחוסכים בתמונות ושולחים תמונה משנת תרפפו ומצפים שירצו להתחתן עם המתבגר שנראה בן 13..


עד היום אגב חמותי מעצבנת אותי, זה לא עובר ולא משתפר 🤣🤣🤣

בוודאי יקרה! כל המשתפת 2 פדיחות בכל יוםהרבנית הקדושה

הרי היא בת העולם הבא

בזכות שמצחיקה את יושבות הפורום ומעלה חיוך על פניהן

ככתוב: כל המצחיקה אישה אחת, קונה לה פרקליט אחד. (ספר דברי הרבנית, שם)


 

 

😅😅😅😅😅😅ממשיכה לחלום

הם שלחו תמונה מגיל 15?

מה היא חשבה לעצמה?😂

מגיל 15שושנושי

והוא היה בן 22

תביני את ההבדל!!!!!!!!!!

הזוי לגמרי 

חחחח טוב העיקר התחתנתם;)ממשיכה לחלום
וואי זה אשמתם, לא אשמתךשיפור
חחחח וואיאורות המלחמה
איזה הזוי
פדיחה עם החמות. מקווה שלא אאוטינגמפלצתונת

אני מסתובבת בבית בלי כיסוי ראש בדכ. חמותי אישה צדיקה כפרה עליה לא מעלה בדעתה שקיים כזה דבר😅

באחד הביקורים שלה אצלינו היא נזכרה ששכחה משהו וחזקה לקחת.. אני כהרגלי העפתי את הכיסוי בשנייה שהיא יצאה מהבית.

עכשיו לקטע המביך ממש - יש לנו ליד הדלת חלון זכוכית שאפשר לראות דרכו אבל אנחנו מקפידים לנעול את השער בחוץ וגם אם הוא לא נעול אנשים לא מגיעים אלינו בלי להודיע מראש.

בקיצור - פתאום אני קולטת שהיא דופקת לי על החלון ומציצה פנימה ואני עם קוקו🤪😅

היא נכנסה עם יד על העיניים לקחת את מה ששכחה וברחה🫣

דייייייי איזה פדיחה 🤣🤣🤣🤣🤣שושנושי
עם יד על העיניים????? 🤣🤣🤣שמן קוקוס
איזה חמודה חחחהמקורית
יד על העיניים? חחחחדיאט ספרייט
וואו הלם, למה יד על העיניים?הבוקר יעלה
לא צנוע?!🫣😅מפלצתונת
אבל שתיכן נשים!הבוקר יעלה
מוגזם בעיני.. 
ברור! מוגזם לחלוטין!מפלצתונת
היא קצת חיה בסרט...
דווקא יכול להיות שהיא עשתה את זה כי היא לא רצתהדיאט ספרייט

להביך אותך.

היא חשבה עלייך בסיטואציה הזאת.

לא יודעת, ככה אני חושבת. 

איזה קורעת עם היד על העינייםאורות המלחמה
חחחחחחחחEliana a
קורעת
חחחחחחח הלםמחכה להריון
יד על העיינים כאילו היא גבר! שתיכן נשים 😯
אוופ תמיד בשרשורי פאדיחותהשקט הזה

אני מגדרת בפדחתי

מאמצת את זכרוני

מתאמצת ומנסה

אך יוצאת עם תבוסה

לא מצליחה להזכר בפאדיחה משעשעת

או מזעזעת

לא יודעת אם מדחיקה

או שאני פשוט לא אישה מצחיקה

לכל אחת יש פדיחה מודחקת יקירתיהרבנית הקדושה

ואם גירדת בפדחת ולא נזכרת, אולי כדאי לנסות להוריד את המטפחת..?

ואם גם אם לא תמצאי, רוצי מהר לעשות אחת ובואי תספרי

שכן לא לעשות פדיחות מצחיקות זו אחת מג עבירות שבספר דברי הימים של הרבנית כתובות 

נזכרתי באחתהשקט הזה
אבל זו הייתה פאדיחה שבאותו רגע, וזהו, עברנו הלאה. כנראה בגלל זה אני לא זוכרת פאדיחות אני פשוט עוברת הלאה מהר.


בקיצור היינו בטיול עם המשפחה של בעלי וישבנו לאכול במקופ שלא היה נוח ככ וחלק שם היה בוץ.. בקיצור, רציתי לעבור למקום שבו נטלנו ידיים ואז עברתי ליד גיסי ובדיוק היה שם קטע מחליק עם בוץ ויצא שתפסתי בגיסי כדי לא ליפול..


והוא היה כזה בשוק ולא ידע איך להגיב

חחחחחצשושנושי

אחרי כזה סיפור תקשיבי את אלופה שהצלחת פשוט להמשיך הלאה

אני פשוט תקועה בשלילי של עצמי

חלום להיות ככה זורמת!!!

תשמעיהשקט הזה

ברור שבאותו רגע זה מפדח

אבל סיכוי ככ גדול שהוא בכלל לא זוכר את זה, עובדה שגם לי לקח זמן להזכר בזה..

 

בסוף כולם הבינו שם את הסיטואציה. היה מחליק, החלקתי, תפסתי את הדבר הכי קרוב כדי לא ליפול. 

 

זהו. ברגע שאני מבינה שאין מה להתקע על זה, אף אחד לא יתקע על זה

יש ליייSaK
הלכתי עם חברה בקניון היא היתה עם תיק צד מקרמה כזה עם חוטים.. קלטתי בזווית העין שנתקעה ליד חלון ראווה של חנות ואני קצת מיהרתי אז בלי להסתכל אחורה משכתי לה בחוטים של התיק כדי שתבוא.. אחרי כמה צעדים אני מסתכלת אחורה וקולטת שמושכת בציצית של בחור חרדי חחחחחח 
ועוד אחד קשורSaK
לציצית- ישבתי בדייט לפני החתונה עם בחור על הדשא, אני מאד אוהבת לשחק עם הדשא, ענפים ועלים.. פתאום קלטתי שאני משחקת לו בציצית חחח מזל שלא ניראלי שם לב, ישר הנחתי באלגנתיות לידו  חחחח 
חחחחחחח יואווושירה_11

זה והקודם

בשניהם זה שנמע גרוע 😂😂😂😂😂😂

יאוווהשקט הזה
גדול😂😂😂norya
לא יודעת אם זה פדיחהאנונימית בהו"ל

אבל זה היה מצחיק.

עשיתי אבובים בכנרת עם כל המשפחה של בעלי.

אז כדי שלא יעוף לי הכס''ש, הייתי עם כובע ים ומשקפת 🤣


אני לא אגיד שכל השיער היה מכוסה כל הזמן, אבל זה היה דקה לסדר את זה בחזרה..


וואו, זה היה כיף ברמות.

חחח לא פדיחהאורות המלחמה
הגיוני ביותר
פאדיחה פאדחנית בהחלטשוקולד פרה.

שבת אחת היינו אצל חמותי.

הגיעה מוצ"ש. לבשתי מעיל.

אנחנו עומדים לצאת מהבית שלהם. אני משוחחת קצת עם חמותי.

שמה ידיים בכיס של המעיל. מרגישה שם איזו ממחטה. מעניין.

ממשיכות לדבר.

אני מוציאה את הממחטה.

זה 

היה

עד

טהרה!!!

 

שאין לי מושג עד היום איך הגיע לשם.

לא נראה לי שלמישהי ביקום זה קרה. אולי ביקום מקביל שבו יש רק פדחניות כמוני

🙈 היא שמה לב?אופק המדבר
יואוווו חחחחחSeven
חחח יואואורות המלחמה
היא שמה לב? 
יש לי פדיחה יותר גרועהאורות המלחמה
הייתי פעם אצל ההורים של גיסתי, היינו אתם בקשר טוב (בהיותי רווקה). קיצר, נכנסתי לשירותים ושכחתי שם פד מלא בדם 🫢
אני פעםאחינועמית
אחרי תקופה ארוכה מאוד של טהרה מצאתי עד בארנק, ובהיתי בזה איזה חמש דקות עד שהצלחתי להיזכר מה זה...
חחח הלוואי עלייאורות המלחמה
לי פעם העד נפל בעבודהאחת פשוטה
היה לי בכיס התכופפתי כנראה ונפל על הרצפה.. קיצר קלטתי אותו על הרצפה אין לי מושג כמה זמן הוא היה שם ומי ראה אותו.. אבל אני הדתייה היחידה שם ככב שאי אפשר להשליך על אף אחד אחר.. חח
לא בטוח שהם הבינו מה זההשם שלי
לי פעם הוא נפל בחדר מדרגות....אורות המלחמה
באמת פדיחות 
פאדיחה עם שכן חחחמומו100

ברווקותי

עולה במדרגות הבייתה ושרה בקול שיר שהמצאתי באותו רגע. כשאני מגיעה לקומה, קולטת את השכן עומד ומחכה למעלית, כשהוא שומע את כל החרוזים המטומטמים שלי. במקום לשתוק ולעשות את עצמי לא יודעת מי זימר, צעקתי "אימל'ה!!" חחחח

😂😂😂😂😂😂😂😂משמעת עצמית
צחקתי בקוללללל
🤣🤣🤣🤣🤣מחכה להריון
יואו אני צוחקת בקול, אם מישהו יתעורר פה תבואידיאט ספרייט
להרדים 😄
חחחחחחמומו100
שמחה ששיעשעתי, אבל עד כאן 🤪
גדולה 😅😅מחי
חחחחחחחחחחח קרה לי גם משו דומהשירה_11

גדולללל

 

קרה לי דומה 

עשיתי בייביסטר לקרובת משפחה, ושרתי בבית בקולי קולות, כולל נסיונות בלתי נלאים לעלות כמה שיותר טונים ולשיר בקול גבוה

זה היה בית קרקע ושמעו אותי גם מבחוץ,

פתאום בעלה הגיע, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי מבושה כי אני לאיכולה לברוח זה בייביסטר..

חחח בקיצור עמדתי באיזה חור ליד הארון, והוא הגיע לשם כולו מחוייך אמר ששכח משו ועכשיו הולך

 

ועד היום כשאני רואה ממש לא נעים לי

בושוווותת

טוב אז רק מרגיעהאופק המדבר

שגברים בכלליות פחות מתעסקים במה קרה ולא כ"כ מתעמקים בכל דבר,

יש מצב שהוא בכלל לא שם לב

הוא בטוח שם לבשירה_11

הוא הגיע מחוייך וראה אותי עומדת בצד מנס להתחבא

חח וואי זה היה מביךך

 

חחחחח וואי ניצחתנימומו100
לי יש כמה שכבר כתבתי עליהן בשרשורים הקודמיםמשמעת עצמית

בשנים האחרונות לא ככ קורות לי פדיחות.

בעיה...😆


כבחורה היו הרבה!

פעם גיסי הקדוש והדוס-אש מחץ החזיק את אחיין שלי

וכשהם התכוונו לצאת,  באתי לנשק את האחיין המתוק בן השנה שבדיוק הזיז את הראש...

כן, כן. נישקתי את הזקן שלו בחמימות רבה! 🙈🙉🙊

היו כמה שניות של שקט,

ואמא שלי הגאונה מלמלה משהו כמו "מה יש אתם כמו אחים" ורק החמירה את המצב.

אח"כ פשוט הלכתי לי למות בשקט בחדר...😂😂😂

בהחלט להיכנס לבור ברשות הרביםהמקורית
אוי ואבויממשיכה לחלום
וואי זה מעל ומעבר למילים😂
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחשירה_11

יוואאוווווווווו

תקשיביייייי

שימחת אותי ממש!!!!!!

 

כמה צחקתייייי

תודה תודה תודההה

😂😂😂😂עטלף עיוור
זה ענקק
ממש למות בשקט😂😂😂😂😂😂Seven
וואאווו ניצחתתוהה לעצמי
מקווה שאם הוא קדוש ודוס אש לפחות יש לו זקן ארוך😳
אוי ואבוי השם ישמור🙈🙈אמא לאוצר❤
מביך מביך מביך!!!!!רשרשרש
יואוווו חחחחרקאני
אמצע מבחן בתיכון, תחילת הריוןרשרשרש

שומרת במקביל על שתי כיתות שלא ככ אפשר לסמוך עליהן לצערי..

פתאום אחת חביבה רוכנת לעברי לשאול שאלה

ו... הופס.. כמעט מקיאה עליה.

הצלחתי לרוץ איכשהו לכניסה ולחכות למורה שצעבור כבר מהר במסדרון.

צועקת לה 'צריכה להקיא'! ורצה לשרותים


אני קוראת וחושבת לעצמי:קופצת רגע

מבחן בתיכון והריון, די נו, באיזה גיל היא התחתנה??

😄😄רשרשרש
חחחחרקאני
אוי ואבוי!רקאני
חחחח ווואייאורות המלחמה
ניצחתתתת
הווופפפהההה שרשור כלבבי!!!חגהבגה

יש בלי עין הרע פאדיחות

אחת עסיסית בהחלט

אני וחברה הכי טובה שלי שידכנו את גיסי ואת השכנה שלה.

הם התחתנו כשהייתי בתשיעי, וביופ שישי שלפני השבת חתן הם היו בעיר אבל בבית מלון אז הזמנתי אותם לצהריים.

אנחני יושבים אוכלים, אני עם בטן ענקית, על כסא כתר, גיסי יושב דוח מולי, פתאום הופ ואני נותחת באלגנטיות, אשכרה שברתי את הכסא מרוב משקל, הוא לא עמד בעומס 🤣🤣

מה שנקרא "לשבור את הקרח" (או את הכסא😂)יעל מהדרום
😳 אאוצ'אופק המדבר
הרבנית הקדושה

אוי אוי אוי

איזה אסון

בטח רצה להתחבא מאחורי הוילון

ברוך השם  ששרדת כדי לספר

וביחד איתנו לקרקר

האמת שהוא שכח מזה אפילוחגהבגה
אמאלה נשמע מלחיץשירה_11

אם לא היית בהריון אולי גם מצחיק איך שנעלמת לו פתתאום

לא לא היה מצחיק ממשחגהבגה
נהייתי כולי אדומה מצחוק
חחחחחעטלף עיוור
התגעגענו חגה!
🧡🧡❤️🧡❤️🧡חגהבגה
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !