ופתאום גילינו שיש לי תאומות בנות 😂😂😂😂

(רקע- הריון חמישי , לא תאומים . שבוע 31 של בן חמישי ) 

אחרי שחיפשתי מלא

והיא מהממת

עם המון סבלנות

וחצר נעימה

והיא אפילו לא עולה יותר מידי כסף

נס פורים ממש

רקע, אין מטפלת

מחפשת מחפשת ומחפשת

בריאים בגופם ובנפשם, בלידה טבעית חלומית ומיוחדת, והצלחתי להחלים ממנה ממש בקלות, וכל הדיבורים על לידה מוקדמת ולידה קיסרית היו סתם פחדים שנעלמו...

ואני מצליחה להניק אותם וזה בכלל לא קשה... 

אפילו בלי שאגיד. ככה שהרצפה אצלינו תמיד נוצצת הכל במקןם הארונות מתוקתקים.

אצלינו אין יום בלי מקלחות לכולםם.

לתינוקות שלי אין אף פעם כאבי בטן. פשוט יונקים וישנים בשלווה בעגלה בין לבין.

אה וגם חצר ענקית עם עצים ודשא

והילדים פשוט משחקים בלי לריב אף פעם. בכלל לא אכפת להם מי יושב איפה ומי אוכל בצלחת הירוקה.

ואני קמה כל בוקר בזריחה אחרי 9 עשות שחנה רצופות. מתפללת מול הנוף. יושבת לקפה עם בעלי.

ואף פעם לא מתלוננת🫢

ואיך אפשר בלי להתלונן..?

בלי מחבתות שנזרקות פה חדשים לבקרים, חיי אינם חיים

אני מצליחה להגיע כל בוקר בזמן וזורם לי החומר והכל קל

ובמקביל גם לבשל לכבס לסדר לנקות ולצאת עם בעלי

ואני בכלל לא עייפה כל היום

ויב"ק 3. שמעתן על מישהי שעברה את זה פעם? נכון שזה נשמע לא הגיוני?

אז הנה - אני ההוכחה שכן!

סיפור לידה קצר (פשוט כי הוא היה קצר!):

שבוע 37+5. קיסרי נקבע לעוד יומיים.

אני מתעוררת באמצע הלילה עם דחף חזק לשירותים.

קמה ומדדה בקושי. בשירותים מרגישה משהו מוזר שמתחיל לצאת מתוכי, ותחושת צריבה נוראית.

אני מושיטה ידיים - והנה הוא שם, נח בן ידיי, שלוש מאתיים קילו של מתיקות בריאה.

וכן, אני בסדר ב"ה! נבדקתי והכול - הצלקת אפילו לא התחילה להיקרע!

פשוט לידה רגילה וחלומית כמו שאף פעם לא הייתה לי...

(וכנראה שגם לא תהיה

אבל לחלום תמיד מותר, נכון? 🤭)

חח

ואם כבר לחלום למה צריבה נוראית? תחלמי שאת שוכבת במיטה והוא פשוט מחליק בקלילות😉

ניסיתי לעשות סיפור כמה שיותר הגיוני בתוך כל אי ההיגיון הזה

אבל את צודקת - אם כבר לדמיין, אז שיהיה עד הסוף!

אז הסיפור המלא הוא כך:

שבוע 37+5, יומיים לפני הקיסרי שנקבע.

אני מתעוררת בבוקר, רעננה ושלווה, ולפתע מבחינה שהבטן שלי צנחה, ולידי שוכב תינוק רך וטהור ואפילו נקי כמו שעתיים אחרי היוולדו!

אני מיד מיניקה אותו, והוא יונק מושלם, ואנחנו מוותרים על נסיעה לבית החולים, כמובן...

וכך אנו נחיה באושר ובעושר עד עצם היום ההוא!

משרה חלקית, ככה שאני יכולה לאסוף ילדים בנחת. המשרד ממש קרוב לבית וזה בדיוק בתחום שרציתי. הראיון היה ממש מצויין והרגשתי חיבור מיידי למקום.

הם מוכנים בשמחה שאתחיל רק אחרי שהקטנה תהיה בת חצי שנה.

הרקע - מחפשת עבודה מעל שנתיים

זכיתי בלוטו סוף סוף ב60 מליון 

ועכשיו אני יכולה לקנות להורים שלי את הבית הזה עם הגינה הגדולה, עם יחידת דיור גדולה בשבילנו כשנרצה לנסוע לשבת

ואפילו יישאר לי עודף !!

אבל קניתי לעצמנו בית ושיפצתי להורים שלי את הבית שלהם

אם את זוכה ב60 מליון את קונה להורים בית?

לך כבר יש אחד? עם גינה והכל? משהו רציני?

וגם עוד אחד להשקעה? משהו מכניס במרכז שכירות גבוהה?

חחח איזה נשמה שאת!!!!

ב60 מיליון אחרי מס אוכל להרשות לעצמי 😅

וכן, יש לנו בית שאני שמחה בו ב"ה מאוד.  אבל החלום - לתת להורים. דירה וטיפולי שיניים

אני נכנסת להריון והוא עובר בקלותתת עם מלא כוח, בלי בחילות לידה קלה וטבעית ובידיים מלאות בריאות ושמחות..

יש לי מלא מלא סבלנות לילדים המתוקים שלי.. אני יושבת איתם בנחת, נהנת מהמתיקות שלהם, לא כועסת אף פעם, רק צוחקת איתם מוגדלת אותם בשמחה ובפשטות

הבטן המעצבנת נהייתה שטוחה ומחוטבת..........

יש לי מלא בנים בבית ויש לי סבלנות לכולםםםם ואפילו רוצה עודדדדדדדדדדדדדדדדד

והסימני מתיחה עברו כאילו אני צעירה בת 20

השאלה אם יוצאים בו ידי חובת מחיית עמלק

@אם מאושרת - צריך לבדוק את זה מבחינה הלכתית לפני שאני עושה סטארטאפ 🤔

את מוציאה לעז על הרעשנים הקדושים שכל תפקידם לשמח ילדים

וכמה טוב שהם בסוף מתפרקים!

תארי לך שבנקיונות לכבוד הפסח, הם היו באמת עובדים..? 😆

שנה שעברה העץ התפרקו , אז השנה קנינו מארז של כאלה מפלסטיק,לא בשקל! היו נראים חזקים,

כמה דקות אחרי שהגענו הביתה כבר לא נשאר רעשן שלם מהמארז😃

כנראה ששוב אאלץ לתרום את הסירים והמצקות שלי.

הצחקת עם פסח!!! אז אני יכולה להגיד שכבר התחלתי פסח?

שלא מתפרק בכלל!!

ובוודאי יקירה, אפשר גם אפשר. אפילו שאצלי נורא מטורלל

וואי אני מרגישה מדהים!!

התינוק שלי עולה במשקל יפה!!

שבע!!

המשקל שלי מעולה כי ההנקה גורמת לי לרדת במשקל!

הפנים שלי מלאות חיים

הבגדים שלי מלפני ההריון עולים עליי!!!

טוב לי בבית!

וואו

נכנסתי להריון טבעי ותקין ולא היינו צריכים לעבור ל IVF

הולך לי קל בלימודים ומצאתי עבודה שמשמחת אותי❤

פשוט שכחה שהיא בת שנתיים וצריך לעשות דרמות של גיל שנתיים.

היה בוקר מושלם, ולא צעקתי עליה בכלל, והיא יצאה למעון מחוייכת ולא בוכה אחרי שנתנה לי לסדר את השיער שלה כמו שצריך והתלבשה בלי בעיות בכלל. 

ומצאתי שם מחולל זמן. קניתי אותו סתם בתור מזכרת מגניבה.

אבל בבית גיליתי שהוא באמת עובד

עכשיו יש לי זמן להכל: לילדים, לכביסות, סדר, ניקיון, בישול, לארגן תחפושות ומשלוחי מנות, להכין דברים לעבודה, ללמוד, לעשות ספורט, ואפילו להיפגש עם חברות ולצאת עם בעלי.

(ובהתחלה חשבתי שזו סתם חנות יקרה והיה לי מצפון על הקנייה הזו!)

בכמה את מוכרת לי?

אבל בעצם אני לא יודעת אם כולם אמיתיים כי זה מחיר לא הגיוני... (100 ש"ח, בדיוק כמו שעלו הטי-שירטים של הבתים. באיזה עולם זה סביר?)

את שלי אני צריכה

עוד זמן לישון!

הלוואי על כולנו מחולל זמן של הרמיוני חחח

האמת שהיה לי דיון פילוסופי על זה עם הילדים (אחרי שבמוצ"ש פספסנו רכבת והיינו צריכים לחכות לרכבת הבאה שדרשה גם החלפה) -

שתכל'ס לא סתם ה' עשה שלא תהיה אפשרות לחזור בזמן... כדי שנדע תמיד שמה שקרה לנו - גם אם הוא מעצבן ובעל תוצאות קשות - הוא הנכון והמדויק לנו והכי טוב בשבילנו... ❤️ (ואפשר להעמיק עוד בעניין הזה...)

אז ככה

אל תשאל

אבל מצאתי את משרת החלומות שלי!!! סופסוף סיףוק והרגשה טובה ושעות סופר נוחות.

ויותר מזה??

ראיתי 2 פסים בבדיקה ביתית, אבל אני לא מהלחוצות או משו שילכו לעשות בטא וכאלה, כאילו זורם לי כזה... חודש חודשיים ואני כבר עם איחור במחזור. נקבע תור לעוד חודש ככה שכבר יהיה סמוך לשקיפות. ולא, אני לא מאלה עם הבחילות.

ורק להגיד לכן שבשקיפות ראו תאומים ב"ה

והתאריך המשוער ממש מסתדר עם העברת הדירה המרווחת שקנינו.

חלום של ממש!!!

הבית שקנינו כבר מוכן ואנחנו עוברים אליו ממד לפני פסח ואפילו לא צריכים לנקות

ובעבודה דברים הולכים ממש טוב ואני מתקדמת מעולה

והילדים רגועים ובעלי שוחרר וחזר לכולל ועכשיו הוא בבית כל יום ועוזר לי עם הילדים!

איך אני אוהבת אותה...

מתה על זה שהיא מתעניינת במשפחה שלי.

וזה שהיא משתפת אותי ומספרת לי על אירועים במשפחה.

רקע:

עוד פעם יש שמחה במשפחה והיא לא טרחה לספר לי...

והרבה הרבה חפירות על המשפחה שלי

וחיבוק

בהחלט נצרך

וגם כל ערב אני הולכת לישון כשהבית מתוקתק 

הריון בקלות (עם שלישייה שכולם בריאים בגוף ובנפש ובמשקלים יפים!!)

פרנסה ברווח

וקנינו בית גדול!! בלי משכנתא!

מאחלת לכולנו ישועת השם כהרף עין!

זמן איכות עם הילדים כשהם באים בלי לחשוב עליה, לא נלחצת מזה שהבית הפוך, ויש לי חשק מיני מטורף (כבר שבעה חודשים אחרי לידה איפה אתה לעזאזל חחחחח)

זה שלא רשמתי ״חזרנו הביתה״ (מפונים) מראה שאני מתחילה להתרגל לבית החדש , משמח עצוב ומפחיד גם יחד, ומי יודע אם נחזור כבר…

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.

ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה 

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

בהחלט שכן

אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת

אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג

אולי יש לה הרבה עזרה

אולי היא תקתקנית

יש ויש

העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.

אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️

ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר

תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.

תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.

נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.

אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים

לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

את מספרת שכיבסת בחול המועד

מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)

אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....

כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים

ומציאות חיים אחרת

נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול

ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף

יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים

אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן

כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים

זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...

אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר

אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)

ואין שבת מוכנה 

ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית

מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.

ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ 

הדבר הכי חשוב שמשתנה מאדם לאדם זה דווקא השורות האחרונות שכתבת.

איך הוא מרגיש בבית שלו (ולא משנה אם הבית מסודר או מבולגן), כמה הוא אוהב את עצמו, כמה כוח יש לו לחיות את החיים.

מותר שיהיה בית מלוכלך, ערימות של כביסות ושיאכלו פריכיות עם ממרח (כי עדיין לא קנינו לחם).

מה שהכי הכי חשוב זה לחשוב איך את משמחת את עצמך (בגבולות האפשר).

רעיונות-

-מקלחת טובה

-טיול בחוץ

-קפה ושוקולד מפנק

-לפגוש חברה

-טלפון למישהי שמחזקת אותך

-לשבת עם מחברת ולכתוב לעצמך

-פינה אחת בבית שרק אותה את מסדרת ובה יש לך שפיות (נגיד רק חדר השינה)

-ללכת לקנות פרחים לשבת

וברצינות

אנחנו לא במרוץ

לוקח לגוף ולנפש זמן

ועוד יותר אחרי תקופה משוגעת  של מלחמה

לחזור לעצמם

ממילא

הקצב אחר

הכוח אחר

האיכות שונה.

הכל בסדר!

תנשמי

תכיני לך קפה

תשבי ותשתי בנחת ממש.

הכל

יחכה.

את העיקר של הבית

שזה אומר שאת הכי משמעותית וחשובה

קודם כל לעצמך!

שבת נכנסת בנחת יש עוד שעה לארגן

ואל תדאגי.

תאמיני לי שמאחרי כל צילום באינסטגרם עומדת

שפחה (כן, זאת המילה)

של מצלמה, של מילים, של אהבה, של הערצה,

עייפה

מרוטה

רק מתה להוריד את האיפור

שצורחת על הילדה שרוצה לשחק

לא להזיז את הוילון שהיא מצלמת לסרטון

אז באמת

שאצל כולנו עדיין החג לא באמת יצא

ואצל כולנו יש שגעונות ברמה כזו או אחרת

אבל באמת באמת

את

כמו שאת

את הכי טובה!

יצר כפיו של בורא עולם ❤️

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

צריך למצוא מישהו במשפחה או חברים שיודע 'להזרים' אוירה

ולבקש ממנו את השירים שרוצים

אחרת זה לא תמיד קורה

אם יש מישהו כזה שמודע למה שרוצים ויודע להוביל זה יכול להיות ממש מוצלח

האמת שבניגוד לרופא מוהל הרבה יותר מומה ומקצועי בזה,אלא אם כן זה רופא יר'ש שעושה כל יום בריתות.

כן כדאי לבדוק אם המוהל מופיע ברשימה של המוהלים של משרד הבריאות והרבנות הראשית כי ככה את יודעת שיש עליו פיקוח ושהוא באמת מומחה.

אני חושבת שלגבי הטקס עצמו תדברו עם המישהו מהמשפחה ומהזמומנים שיוכל לנהל את הטקס איך שאתם מעוניינים, כי לא כל המוהלים יודעים להגיש טקס יפה,ואם יש מישהו במוזמנים שיודע הוא ישמח לעשות את העבודה 

1. לברר על המוהל שהוא באמת טוב. גם עם רשיון וגם המלצות מאנשים שלקחו אותו.

ואפשר לשאול גם איך הוא מבחינת ניהול הטקס אם זה חשוב לך.

2. אם אתם גרים בקהילה, אז להודיע גם לחברים מהקהילה על הברית, במיוחד כשזה תאומים זה מרגש עוד יותר וכשיש הרבה אנשים גם אם חלקם שכנים שלא נשארים לסעודה עצמה, זה מוסיף.

3. אפשר להדפיס את סדר הברית ולחלק. רק ממליצה לתת מראש למישהו אחר לחלק, אחרת זה יכול להישאר בתיק של העגלה....

4. למצוא דוד/חבר שידאג לשירים והאווירה שאתם רוצים.

5. בברית של תאומים בנים, לפי הידוע לי לא עושים את 2 הבריתות ברצף. אז צריך עוד מישהו שיעביר שיעור או משהו כזה בין הבריתות. (ויכול גם להיות שהבריתות לא יצאו באותו יום.... מקווה בשבילך שלא יקרה, אבל כדאי לקחת בחשבון מצב כזה)

שיהיה בשעה טובה בידיים מלאות, בבריאות ובשמחה!!!

השאלה אם אפשר לעשות ברצף? מסיימים עם אחד ומיד מתחילים את הברית השניה?

הייתי לפני שנים בברית של תאומים, ואז שמעתי את זה לראשונה שעושים הפרדה. שם היה שיעור קצר שהסבא העביר בין הבריתות.

ומה שכתבתי לגבי אופציה ליום נפרד, זה במקרה של פגים, או צהבת לאחד או אפילו אחד נולד לפני שקיעה ואחד אחרי... 

את כל השלבים של הטקס - אחד אחד.

אני עשיתי ברית לתאומים.

לקחתי מוהל שקוראים לו שי עובד. הוא מוכר באיזור ירושלים. הוא עשה את הטקס והתאים לפי מה שביקשנו. הדפסנו שיר שרצינו והוא דאג לשיר אותו. היינו מאוד מרוצים!

ממליצה לך לדבר אחרי הלידה עם המוהל שתרצי כי לתאומים לוקח לפעמים יותר זמן עד הברית אם נולדים מוקדם. לא היה להם ביום ה8 ברית. הוא היה איתנו בקשר עד שהיה מותר לעשות להם.

יש גם שיטות שונות אצל תאומים אם עושים להם טקס ביחד או טקסים נפרדים. עשינו ביחד וזה היה מאוד טוב ולא בנפרד לכל אחד

יש לי איזו מחשבה שאולי שצריך לקחת בחשבון משקלים שונים של הילדים.

תאומים הרבה פעמים נולדים קטנים ולא עושים להם ברית מיד ואז יכול להיות שאחד הילדים כבר מוכן לברית מבחינת משקל או צהבת או אני לא יודעת וכבר צריך לחתוך ואילו לשני צריך לחכות.

אני חושבת שבמצב כזה לראשון עושים ולא ממתינים ולשני עושים כשהוא מוכן.

אז גם את זה צריך לקחת בחשבון מראש מבחינת תכנון אירוע.

בשורות טובות 

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.

זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.