אולי תעברי את זה לזמן צהריים שאת פחות עייפה? אוטומטי שאנחנו עייפים הכל יותר קשה..

לגבי הבן אולי תעשי זמן אישי כדרך אגב? זאת אומרת לשטוף כלים ביחד ולדבר/להכין אוכל ולדבר או קיפול כביסה או כל דבר

ולגבי הבת, שוב, לתפוס זמן ביום שאת יותר פנויה נפשית להכיל אותה..

(ואז גם לגרום להם להגיע למיטה יותר בנחת ובשמחה לא שזה עוזר...)

בכל אופן, הגדולים לא נמצאים בכלל בצהריים, אז זה לא יעזור איתם...

אתמול כן התאמצתי לעשות את זה איתם - להפתעתי הבן די זרם (בעיקר שיתף אותי בסוגיה שלמד), והבת חזרה ממש מאוחר אז השיתוף באמת היה קצר (אחרי שכבר הספקתי להתארגן לשינה), והוא היה גם באמת חשוב...

הלוואי שאצליח להמשיך. בעיקר להתגבר על העייפות שלי...

תודה!

את יכולה לאורך היום להתעניין, לשאול, לדבר איתם

ואז סיכום היום יהיה יותר קליל ולא שצריך למצוא מה לדבר כי הם כבר התרגלו לשוחח איתך..

לא מכירה אותך ואת המשפחה אז לא יודעת אם זה מתאים

סתם העלתי רעיון, קחי בעירבוו מוגבל ;)

מה שאת אומרת זה האידאלי, אבל אני לא מצליחה להביא את עצמי לזה... (אם רואה משהו חריג אז כמובן מתעניינת, אבל סתם כך לא... צריכה פניות לזה ולא מצליחה להשחיל את זה סתם ככה...)

האמת שהם גם נהנים מכך שמוקדש להם זמן אישי מוגדר, אז אולי זה דווקא טוב...

אפשר משחק קצר?

את משתפת גם כן? זה גם יכול לפתוח פתח לשיתוף.

שלוקח יותר זמן, אז מי שמתארגן מהר לשינה מספיק גם את זה. אבל נראה לי שיש מעלה בשיתוף בדיבור, כי אז אפשר באמת לשמוע מה עבר על הילד...

בכל אופן, אהבתי את הרעיון של לשתף גם כן. אולי באמת זה יפתח קצת את הבן הגדול שלי...

אבל מצד שני מתבגרים גם סוטים מההנחיות...

ואני יודעת כמה קשה בשעות מאוחרות כשאת רק רוצה להיות במיטה ופתאום צריך לגייס כוחות נפש להקשבה, לאמפתיה וכו'. 

לכן נראה לי שבמקום לוותר לגמרי פשוט עדיף להעביר את זה לפעם בשבוע, למשל. ליום שבו הם כן נמצאים בזמן שאת מסוגלת להקשיב, אולי שבת אפילו.

גם פעם בשבוע זה משמעותי

(שאנחנו לא מספיק מתמידים בו...)

רק שזה יהיה מכוון לשיתוף ולא לדברים אחרים.

אשתדל בע"ה...

תודה!

כל הכבוד

קודם כל, כל הכבוד. ממש. עשיתי את זה פעם, זה דורש, מאתגר, אבל מתגמל.

נראה לי המתבגרים לא צריכים זמן יומי. זה יכול להעיק. הם בעיקר צריכים להרגיש שהערוץ פתוח והם יכולים לגשת מתי שצריך. ואת זה את עושה בעצם כשאת מדברת איתם שהם קטנים, והם מתרגלים לשיח..

אל תעמיסי על עצמך יותר ממה שאת מסוגלת, אחרת זה יגמר מהר מאד.. זה קשה מאד לפנות מקום בנפש לשיח עם מתבגר כשעייפים..

בהצלחה גדולה!

האמת שאני מרגישה שהבת שלי כן הייתה שמחה לשתף אותי יום-יום, אבל לאט-לאט היא קצת נסגרת... בין אם כי נכנסה עמוק לגיל ההתבגרות ("ומה אמא הקשישה שלי כבר תבין") ובין אם כי היא קלטה שקשה לי לשמוע הרבה דיבורים ופטפוטים (כבר כשהייתי נערה סלדתי קצת מהבנות שנוהגות לפטפט בלי הפסקה, למרות שזה באמת טבעי בגיל ההתבגרות)...

לכן רציתי "לחזור בתשובה" בנושא...

ועם הבן, שגם כך לא משתף מעצמו (מאז ומתמיד), חשבתי לעצמי שחשוב עוד יותר לדאוג שיהיה לו זמן שיתוף.

אבל אולי באמת זה לא עד כדי כך נצרך, ואני צריכה לתת להם לזרום עם מה שהם רוצים. השאלה איך אבהיר להם שיש להם ערוץ פתוח לשיחה איתי. כי לצערי רק לאחרונה התחלתי עם הקביעות של שיתוף יומי, וכשהם היו קטנים יותר לא היה משהו קבוע כזה...

מצטרפת להמלצות לזמן אישי "לא רשמי" תוך כדי משהו.

חוצמזה, לא הייתי נצמדת מבחינת התוכן דווקא לסיכום של היום.

אם הוא רוצה להריץ בדיחות, אדרבה. תזרמי איתו על זה.

הוא יתרגל שיש איזה זמן עם אמא, והיא זורמת איתו (יכול להיות שזה מחפה על מבוכה, מה כבר יש לדבר עם אמא, ואם את זורמת על זה המבוכה תרד וגם דיבורים אמיתיים יגיעו בשלב כלשהו).

כן אפשר להגיד מפורשות, אם יש משהו שתרצה לשתף אנחנו כאן בשבילך, זהו בלי לחפור על זה...

וגם לשתף קצת מהצד שלך, מה היה לך היום, זה יכול להיות גם אנקדוטה קטנה, או משהו שהזכיר לך אותו, שהוא ירגיש שיש הדדיות ואת לא מנסה "לחלוב" אותו שזה עוד יותר מרתיע.

צריכה קצת לשנות כיוון מחשבה... (באופן כללי אני פחות מסתדרת עם בדיחות ברצף, אז זה קצת קשה לי... אבל זו הדרך שלו לתקשר, אז אני צריכה לזרום)

ובאמת אני צריכה לשתף אותו/אותם מעצמי...

שגיל שנתיים זה בקטנה לעומת מה שמחכה לנו בגיל 15....

פיו, שה' יתן לנו כוח וסבלנות

גם בן השלוש שלי תופס אחוז ניכר מהאנרגיה שלי, בזכות העקשנות והבררנות הלא תיאמן שלו.

ובכל זאת, המתבגרות לוקחות הרבה יותר אנרגיה נפשית...

שחשבתי עליו, יותר ככיוון כללי.

אני לא יודעת אם מנחת ההורים זו מישהי שעובדת איתך באופן אישי, או ששמעת הרצאה כללית.

אם זו מישהי שעובדת איתך באופן אישי, הייתי מעלה את ההתלבטות הזו בפניה.

ואם זו הרצאה כללית, הייתי חושבת על זה קצת אחרת.

למה אני אומרת את זה?

כי אני חושבת שלהתייעץ זה נהדר, וכהורים אנחנו באמת הרבה פעמים צריכים הכוונה. אבל בסוף בסוף, מה שהופך אותנו להורים שאנחנו זה מי שאנחנו. ובתוך כל השיטות, וההמלצות חשוב שנמצא את הדרך שמביאה אותנו. ילדים מזהים זיוף, הם מזהים אם אנחנו עושים משהו כאילוץ או מרצון.

זה לא אומר שלא צריך להתאמץ, ממש לא. אבל אפשר לקחת עקרונות חשובים (זמן אישי), ולחשוב איך אנחנו מיישמים אותם בצורה שמתאימה לנו ולאופי שלנו.

אין לי עדיין מתבגרים, אז אני לא אומרת מניסיון בתחום הזה. אבל אם ניקח לדוגמה את ה"משימה" שהבאת. זו משימה שהיא כלי, נכון? המטרה היא ליצור שיח פתוח מול הילדים, לבנות בהם ביטחון, לחזק קשר, או כל מטרה אחרת שתגדירי.

שיחה יזומה באופן הזה היא כלי להשיג את זה, אבל היא לא הדרך היחידה. וזה בסדר גם אם תבחרי לך דרך קצת שונה להגיע לזה, גם אם היא לא בדיוק מה שהמנחה אמרה.

להתקשר לדבר איתם?

אולי כמב דקות לפנו השינה או כשהם מגיעים של איך היה היום? אפילו על קפה?

מוכר לגמרי שבשעות שהם חוזרים כבר לא ממש בקשב...

אז אפשר להגידר את זה שוקו עם אמא עד שנגמר השוקו

או לצרף אותם אלייך למשימה כלשהי שאת עושה לפני השינה,

נניח לאפס את המטבח, או להכין אוכל לילדים.

יש משהו מחבר בלעשות דברים ידח, וכשזה תוך כדי שיחה זה בכלל נחמד.

מניחה שעדיף בפניות מלאה, כשאפשר, אבל בימים שלא נראה לי שזו גם יכולה להיות אופציה.

או בבקר אם במקרה זה אפשרי למרות שקשה להאמין...

עוד אופציה זה לעשות איתם זמן ארוך יותר במרוכז כל כמה ימים.

נניח אם יש יום שהם חוזרים מוקדם, וסביב שבת.

כן חשוב לשים לב בעיני שדברים קורים בטוב ובכיף ולא במלחמה בעצמך ובמציאות, אחרת זה עלול ליצור נזק ולעבור די מהר..

בימים האחרונים כן השתדלתי מדי פעם גם לדבר איתם (אבל באחת הפעמים כשהבת שלי סיפרה בפרוטרוט על היום שעבר עליה היא אמרה פתאום, "אני בטח משעממת אותך", כי פיהקתי... באמת הייתי עייפה...)

אבל לפחות עם הבן שלי הגעתי פעם אחת לפריצת דרך בדיבור שלו, והוא באמת שיתף משהו משמעותי,  גם אם בקצרה...

אני חושבת שהרעיון הוא לתפוס הזדמנויות לזה, ולא להכריח את עצמי לעשות זאת כל יום... ואז לא אתעייף מדי מזה, אני מקווה...

ואולי כדי למנוע פגיעה מהבת תגידי לה שבשעה הזאת את כבר ממש עייפה,

אבל את תשמחי לשמוע מה שעובר עליה ככל שתצליחי במצבך העייף...

וב"ה כשאת כבר קוצרת פירות עם הבן.

לאט לאט דברים כאלה כשהם מתגמלים יוכלו להיהפך לחלק טבעי מהקשר בלי לעשות אותם מתוכננים בע"ה

ומקווה בע"ה שאצליח לראות עוד פירות איתו ועם שניהם ועם כל השאר...

תודה!

מוסיפה עוד תגובה. לעניין תוצאות ופירות

זה דבר שלא תמיד רואים בו תוצאות. פחות מתחברת למונחים שהזכרת.

אני חושבת שיש תנועתיות של גלים בקשר אבל זרימה ונביעה תמידית קיימים

אפילו בין הורה ביולוגי שלא גידל את בנו יש קשר רגשי רוחני וקשר דם

קל וחומר אמא משקיעה כמוך ומסורה שזה קשר בלתי ניתק

בחרי את הדרך שמתאימה לך ולילדיך

גם את הזמן שמתאים לכם. בין אם זו שבת

או בבוקר או בדרך לגן

גם אם השיתוף קצר או פחות איכותי בגלל הפרעות

הוא עדיין שיתוף.

אפשר לקנות פנקסי אמא לכולם

וכל אחד כותב בו במהלך היום . דברים משמעותייפ

או לקטנים לומר להם לצייר

הבת שלי בת 2 התאבלה על בלון וציירה חוט ועיגול

ומאד עזר לה להביע מה עבר עליה

למשל שרה-

ש- שלום

ר- ראיית הטוב

ה- התמדה

ואז לקרוא לדודים להקריא ברכה ולתת מתנה.

ובטח שאת יכולה לקרוא רק לחלק מהדודים.- נגיד את הדוד הגדול או נציג מכל צד, אולי רק סבא וסבתא.

תלוי כמה אותיות או רעיונות יש לך

יש לה רק 3 אותיות בשם ורציתי שהחלק הזה יהיה יותר מ5 דקות. אז אפשר את זה ועוד משהו בנוסף, או ללכת לכיוון אחר...

תודה על ההצעה!

אשמח לשמוע עוד רעיונות

שהסריטו את נערת בת המצוה ב'מסע גילוי' איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את ה'

לא זוכרת מה בדיוק היה בסרטון, אבל היה שיחה של הבת עם סבים- סבתות שלה, המורה בבית ספר, חברה, דודים אחים

וכן הסרטה שלה אורזת מצרכים בארגון חסד, ועורכת שולחן שבת, זה היה מיוחד.

לחשוב איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את השם. הבת שלי ממש תתפדח אם נרצה לעשות לה סרטון כזה, היא לא תשתף פעולה, אבל אפשר אולי לכתוב ברכות ולתת מתנה סמלית לפי כל תכונה.

אני חושבת יחד אתכן, אולי להכין מצגת ולחפש סרטון קצרצר או תוכן אחר לפי כל תכונה ואז להסביר איך זה מחבר אותה למצוות

היא פשוט לא תרצה להסריט את עצמה. אבל אולי אפשר להסריט את הדודים שידברו על מצווה מסויימת ויחברו אותה אליה, בסרטון נוכל לעשות את זה קליל וככה כל הדודים יוכלו לקחת חלק. נשמע שאפשר לפתח את הכיוון הזה

שהיא רק תקריא טקסט, ושבסרטון עצמו יראו דברים אחרים (שקשורים לטקסט, אבל לא רוצה עצמה)?

אבל יכול להתאים גם לבת מצוה, הסרטנו דודים ובני דודים שנזרק אליהם אליהם דף מכווצץ לכדור, וכשהם פותחים את זה יש הודעה שאיקס- וואי מתחתנים (להמיר את זה שלאיקסית יש בת מצוה)

ואז הם מאחלים משהו בצורה חמודה (נניח אחד רץ מהר הביתה לקרוא לאשתו ולילדים, והקריא בצורה דרמטית את ההודעה ואז כולם הסתכלו אחד על השני כאילו הם ממש בשוק ואמרו במקהלה- זה סופי? אז נשאר לנו רק לאחל מזל טוב ושהבית שתבנו יחד יהיה מלא בצחוק, בחום ואהבה!)

נשמע מאוד חמוד, תודה

אבל בלי הודעה שמתחתנים. כל קרוב משפחה טפס בסרטון נייר מקומט, פתח אותו, והיה כתוב שם מילה או משפט עם גימטריה שזהה לשם שלנו ולפיה היה צריך לברך. בסוף הברכה המברך קימט של הדף וזרק לצד השני, ככה שבסרטון הבא נראה כאילו הם תפסו את אותו הדף מהמברך הקודם.

זה היה ממש חמוד, והגימטריות היו מעניינות וחלקן הזויות.

דווקא לבת מצווה נראה לי שטקס ארוך ומיגע עם דבר תורה ארוך מכל הדודים יכול לא להתאים לקהל של הבנות. אולי באמת אם משלבים את זה בקלילות והומור בלי לאבד את התוכן?

בזכות הרעיונות שלכן הבנתי שלהכין סרטון ערכי מהדודים זה הרבה יותר מתאים

כלומר, שלא בכל פעם יקום דוד וידבר. אלא להסריט מראש. לערוך את זה באופן יפה וכייפי. ככה גם מקצרים ומדייקים את הנאמר.. אפשר להוסיף תמונות שלה או סרטון שקשור למצווה שנאמרה..

באמת יש כאן הרבה אפשרויות כשהופכים את זה לסרטון. אני מחפשת איך לעשות את זה קליל ולהוסיף אולי גם הומור וקטעים מיוחדים.

איזה כיף שאתם עוזרות לי, כל הצעה נוספת בכיוון תתקבל בברכה!

בעזהי"ת

בסרטון.

עשינו בסגנון 'סליחה על השאלה': כתבנו מראש כמה שאלות- חלקן נוגעות לילדה (מה אתם מאחלים לה, איזה תכונה טובה אתם רואים בה, מה הדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאתם חושבים עליה) וחלקן נוגעות בתוכן של האירוע (למשל אם זה על חסד- איפה החסד פוגש אותך ביומיום, אם זה על הודיה- על מה אתה מודה בחיים שלך, אם זה על שמחה- מה הדבר שמשמח אותך, אם זה על תפילה- לאיזה חלק בתפילה אתה הכי מחובר.. כאלה).

את הסבים והסבתות הסרטתי בעצמי עונים על כל 6 השאלות. מהדודים ביקשתי שמי שרוצה ישלח סרטון קצר שבו הם עונים על שאלה אחת או שתיים מתוך הרשימה, לבחירתם, והזמנתי גם לצלם בני דודים/אחיינים עונים על שאלה אחת, אפשר גם בזוגות.

בגלל האופי של הסרטון הזה, יש לך שליטה על האורך והטקסט. למשל אם מישהו ענה תשובה ארוכה, את יכולה לחתוך רק קטע קצר.. ככה בסופו של דבר יצא סרטון של נגיד 7 דקות (לשש שאלות), אבל משתתפים בו 6 סבים וסבתות באופן משמעותי, ועוד 4 דודים, ועוד 3 אחים של ילדת בת המצווה, ועוד 16 בני דודים משתי הצדדים, וגם נתתי אופציה לכוווווווווולם פשוט לא כולם ניצלו את ההזדמנות. אבל אין פה עניין של להעלב כי בסוף כולם קיבלו הזדמנות.

כל אחד בחר ערך ונתן עליו מתנה קטנה והסבר קצר, היה יפה לטעמי

ביקשו מכל דוד לתת מתנה סביב ערך מסוים שההורים רצו.

ואז בשבת כל אחד הביא את המתנה והסבירו איך היא מתקשרת.

אבל בגלל שזה היה שבת, פיצלו את זה ל-3 חלקים. כי באמת יש אנשים שלא יודעים לקצר ומטריחים את הציבור...

4 זה מספר מעולה.

והרעיון הזה מקסים!!!

(אם בכל זאת את רוצה גם דודים את יכולה לרשום בוואטסאפ המשפחתי שאת מחפשת 2-3 מתנדבים ואז זה לא יוצא "לא נעים" שלא הזמנת מישהו)

והלכנו בערב המאוחר לכותל....

אמנם לפני אלול, לא היה כזה מפוצץ..

היינו במופע הללויה אש ומים בעיר דוד ולאחר מכן לכותל... היה נחמד.

לפני זה עשינו איתם סיבוב בשוק מחניודה וקצת בעיר...

למחרת נסענו איתם למוזיאון המדע, גם נחמד ממש. ובערב טיילנו איתם בגאולה

ומשם לקחת רכבת

לכותל ירדנו ברגל, בחזור לקחנו אוטובוס לרכבת כי כבר היו עייפים(וזה גם ככה עם המעבר)

מבחינת עומס לדעתי יהיה מלא רגיל אבל לא עמוס מאוד.. סיורי סליחות וכאלה הם בדכ בערב ויותר סמוך לר"ה.

אפשר לטייל סתם בעיר העתיקה. אנחנו עשינו לפני כשבועיים מסלול חווייתי ואתגרי עם משימות בדרך. אם תרצי, אשלח לך את הדפים שהכנו בשביל זה.

שולחת לך באישי. (תצטרכו לעשות בו התאמות למשפחה שלכם, כי זה מיועד למשפחה עם שמונה ילדים שיודעים לדבר)

הרעיון שבנינו הוא שעוברים בשמונה תחנות, ובכל תחנה אנחנו לוחשים לאחד הילדים מילה מתוך פסוק. בסיום מחברים בין המילים ויוצרים יחד את הפסוק השלם.

אז אפשר ללחוש לכל ילד כמה מילים מהפסוק, ואפשר גם לבחור פסוק או משפט אחר שקשור לירושלים וללחוש את המילים שלו רק בחלק מהתחנות.

מקווה שמובן...

המילים שלחשתם כל אחד זכר עד התחנה האחרונה? ואני אשמח לשמוע על התחנות

כמובן, הבאנו לה מילה קלה...

התחנות: כיכר ספרא, מגדל דוד, הקארדו, בית כנסת החורבה, החומה הרחבה, כיכר בתי מחסה, גן בית השלום, הכותל.

זה גם אתגר - לשמור את הפתק בשלמותו עד הסוף

(ואולי זה דווקא טוב שהם לא יסתכלו בפתק כשמקבלים אותו - אצלנו הבן הגדול ניחש די מהר את הפסוק הסופי רק בעזרת המילה שקיבל...)

אפשר גם להחביא בכל תחנה את הפתק והילדים צריכים למצוא ולהכניס למעטפה.

בסוכות אנחנו אוהבים ללכת לכותל ועם התחנות האלה זה יוצא טיול מושלם

אשמח גם אם מתאים לך

תודה

מהבחינה הזאת תהיי רגועה

האמת לא כדאי להגיע לשם עם רכב

אם כן אז חניון בתשלום קרתא או ממילא

יש גם את הר ציון אבל קשה למצוא שם חניות

אבל הכי טוב כמו שטארקו אמרה

לחנות בנחל צופים ולקחת רכבת

להשאיר את האוטו בשולי הרכבת הקלה (יש כמה חניונים שהם בחינם) ומשם ברק"ל. אם הילדים שלכם אוהבים רכבת זה אטרקציה בפני עצמה.

אולי משהו רקום, מגבת או חלוק מגבת, כרית / ציפית עם הדפס של תמונה וכיתוב,

בחנויות של הדפסות ומתנות יש הרבה דברים כאלו, החל מדובי, שעון, מעמד למכשירי כתיבה, או חריטה על נגן, עט ...

בקבוק חם (הכי כיף עם כיסוי פרוותי)

כרבולית מפנקת אפשר עם שרוולים וכובע

חלוק מגבת

קפוצון עם הדפסה של משפט וציור שקשור למשפחה.

תלוי באופי של הילדה וההרגלים.

אם מתאים לה אז יומן ועט לכתוב חוויות

או כוסות קפה (טבולות!) עם מלא שוקולדים לשעות הקטנות של הלילה עם החברות

או סט כלים למטבח אם היא מחובבות הבישול

שקית כביסה עם תמונה

קופסא לעוגיות מהבית עם משפט כלשהו

כל דבר שימושי כמו מצעים, מגבת, חלוק, בקבוק חם וכו'

קולאז של תמונות מהמשפחה, יצא ממש יפה.

עשיתי אותו דבר לבת קודמת שיצאה

טוב לראות אותך

אני אוהבת לקנות חפצים שימושיים

כי זה כיף להשתמש במתנה באופן יומיומי

לבנים קניתי ארנק/ מזוודה/ מצעים

לבנות אפשר גם

או תכשיט / תיק

אצלי השנה (לראשונה!) יוצאים שלושה ילדים מהבית (אחת למדרשה ושניים לישיבה קטנה), והאמת שלא ממש חשבתי על הרעיון של צ'ופר כזה🙈

ברגע האחרון, ביום שבו התאומים שלי יצאו לישיבה (זה היה אתמול, אבל כבר נראה לפני נצח), קניתי להם חבילת עטים סמלית והדבקתי פתק: "עת לחבוק ועט לרחוק מחבק - שתזכה להרגיש את חיבוקה של התורה, וגם את חיבוקם של אבא ואמא".

אבל אולי באמת לבת שלי (שנוסעת בעוד כשבועיים) כדאי שאשקיע יותר... אז אעקוב פה אחר הרעיונות...

שק כביסה זה רעיון נחמד מאוד! וגם עוד דברים פה נתנו לי כיוון. תודה יקירותי!! (ניפגש עוד כמה שנים...)

כרית, מנורת לילה, בקבוק שווה, תחשבי מה יהיה להן שימושי. לי עזר בזמנו להסתכל באתר של מוצרים להדפסה שהיה נגיש לי ולבחור משהו

מתכונים ותמונות

חפשי 'בר מתוקים בר/בת מצווה פרוג' ויהיו לך הרבה תוצאות

מזל טוב ובהצלחה!

יש את "זול פעמי" בתלפיות זכור לי שיש שם מלא מבחר, ודברים יפים(:

אז אולי השתנה שם..

זה לא מגוון ואפשרויות של חנויות חד פעמי,

אבל יש שם כמה אפשרויות יפות.

חנות ל חד פעמי, זולה ומגוונת.

יש גם בגאולה ברחוב הישיבה

יש מאחורי מרכז כלל את גינדי- אבל לא הייתי אומרת שהיא הכי זולה

מכירה אולי חנויות בגדים מומלצות במלכי ישראל?

כשאני הולכת אני נכנסת לכל החנויות...

את "שגעון של שולחן" חנות מעולה

ב'משנת' יש לפני החגים דברים יפים בזול.

אם מעניין אותך, אז תדעי שיש גם גמ''חים שנותנים כלים רב פעמיים במחירים יותר נמוכים מחד פעמי שווה (אנחנו באירוע אחד לקחנו מגמ''ח חינמי לגמרי. באירוע אחר שילמנו 5 ש''ח לסועד (צלחת+סכו''ם+כוס. וכלי הגשה קיבלנו תוספת חינם).

ויש גם אופציה לקנות מחו''ל.

אני הזמנתי מפיות ממש יפות משיין, בשליש מכמה שהיה עולה בארץ.

לא יודעת על חד''פ כי כאמור השתמשתי ברב פעמי.

אבל כלי ארוחה חיפשתי פה בארץ

חנות עם מלא מבחר וזולה

ליד מרכז האלקטרוניקה

נראלי קוראים לה גאולה...

סכום מוזהב, צלחות שקופות עם פס זהב, כוסות באותו עיטור

כלי הגשה לקינוחים שאכין בעז"ה

קונפטי לפזר על השולחנות,

שלט גדול של בת מצווה 12

ואולי כוד כמה פריטים ששכחתי.. יצא לי קרוב ל300 שח

את מתכוונת אולי לג'ינה? מתחת מאפה נאמן?

וכמה קנית מכל דבר? כמה צלחות/ כוסות וכו?

ליד הדווידקה. לא זוכרת איך קוראים לה... יורדים אליה במדרגות אם אני זוכרת נכון.

אף פעם לא קניתי שם, כי החנות לא נגישה לרכב, וקשה לסחוב ברכבת כמות כזו של דברים...

ועוד תיק צידנית אוכל יחסית גדול, דאגנו לרוקן אותו ואז היה תיק ריק לאחסון וגם במזוודה התפנה מקום

קניתי נראלי 8 מארזים של צלחות (צלחת גדולה וקטנה) וסכו"ם - מזלגות וסכינים מוזהבים.

כוסות חדפ

עוד מפיות של 12

שלט גדול של בת מצווה 12

מוזהבים לפזר על השולחנות

וכל מיני כלי הגשה לקינוחים שעתידה להכין בעזרת ה'

רק מפות לא קניתי..