שרשור פניני ילדים יוצא לדרך 🪗🪕🤸הרבנית הקדושה

נא לספר על מעללי העוללים המרקדים והמצחקים

אותם השם לנו ישמור

שימשיכו להרבות בחיינו אור

ואם זהמשהו שקשור לפורים -- זה בכלל מדהים

וואי תמיד קראתי את השרשורים האלהמחפשתהמלצה

וחיכיתי שגם לי יהיו מתוקונים כאלה


בן השנתיים התחיל למצוא "קללות" חדשות

"את מיטה" "את ג'ימבורי" וכן על זאת הדרך..

הוא אמר לי יום אחד

" את מלפפון"

אני: "אתה חסה!"

הוא: "את.. את חסה וחלילה"!

ולבעלי : "אתה חיתול מפוצץ"😂


בן השנתיים הולך לישון-

אני: לילה טוב חמוד!

הוא: לילה טוב! נהיה בקשר!😍


יום אחד אני שואלת אותו איך קוראים לך? הוא- " קוף"🥴


בן השנתיעם מבקש מעדן מבעלי והוא לא מסכים

הוא: טוב בוא נסתכל במקרר אני יבחר משהו אחר

מביט ובוחן ואז אומר

"טוב אין.. ניקח קצת מעדן!" בקול כאילו מבואס☺


יש לשכנים כלב ואנחנו שומעים את הנביחות שלו.

אז כל לילה הוא הולך לחלון וצועק "שקט הבהב xy (השם שלו) הולך לישון!!"


הוא ואחותו רבים כל הזמן על המשחקים אז הוא לוקל משחק ומכניס מתחת לחולצה "עכשיו את לא יכולה לקחת לי"


כשאני מנסה ללמד אותו לשחק עם אחותו ואומרת לו לשתף אותה במשחק  הוא "ממש לא!!"


הוא גם ממש אוהב לחרפן את בת השנה. לוקח לה את הבקבוק אוהבת נפשה לוקח כיסא ותוקע את הבקבוק הכי גבוה שהוא יכול בספריה😳


שבת אחת הוא לקח כדור ולימד אותה לקלוע לסל. כל פעם שהיא הצליחה הוא מחא לה כפיים ואמר לה "כל הכבוד אלופה שלי"!❤


והשיא- ביקשתי ממנו לאסוף משחקים הוא לוקח חתיכה של פאזל ומתנשף.. "אני לא יכול.. זה כבד לי"


הרבה פעמים אחרי שהוא אוסף משחקים הוא מתיישב על הספה מרים רגליים על כיסא "אני גמור"🤣😍😍


מאוהבת😍

איזה מתוק!!! קורעעשקדי מרק
חמוד אששרשרשרש
קראתי בשקיקה אהובההרבנית הקדושה

איזה כיף שיש באמתחתך סיפורים

לשעשע אותנו בשעת ערב עייפה

הילדון שלך מקסים מקסים

ומתוק ומצחיק,

איזה כיף שזכית!!

אני נמסה סופיתברונזה
איזה קורע!! אין דברים כאלו🤣שיפור
מתוקיאחת כמוני
ואיזה קטע שלא רק הילד שלי אומר לנו כאלו "את שולחן.. אתה פיל" וכו'


פגשנו חבר של בעלי.. הילד "אתה כלב!". לא ידעתי איפה לשים את עצמי🤦

שימי את עצמך במיטההרבנית הקדושה

זהו המקום לכל אמא עייפה

והילד שלך מקורי מאד

אני בטוחה שעדיו לגדולות

חח קרעתתתאוהבת את השבת
ווואיי נהנתי מכל רגעעעשירה_11

איזה מתיקות!!!

איזה מתוק!!!אין לי הסבר
נחנקתי מצחוק😂
וואיי נקרעתייי מזה הדבר המתוק הזה?רחלי:)
איזה חמודדדאורות המלחמה
איזה מותק!סמטאות
חמוד ממש 🫠דרקונית ירוקה
איזה מתוק וואי!!!אוהבת את השבת
כרגע עולה לי רק אחדברונזה

אני שואלת את הקטן (בן שנה ו10 חודשים)

איפה אבא?

הקטנציק: בשירותים!


אני: "את מי אמא אוהבת??"

הקטנציק: "קפה!!"

😂 מבין עניין העולל הקטןהרבנית הקדושה
😂אחת כמוני
חמוד!!
😂😂😂אין לי הסבר
קפה🎯
מעולה נטועה
חחחח חזקקקאוהבת את השבת
גם לי ישששרוני_רון

הגדול שלי, עוד שניה בן שנה, לאחרונה לא מפסיק למחוא לנו כפיים, כאות הערכה.

אבא שר לו המלאך הגואל להרדים אותו, הוא מתרומם, מתיישב, מוחא לו כפיים עייפות ונשכב חזרה.

אני גומרת להלחליף לו טיטול, מוחא לי כפיים.

וכן על זה הדרך..

אז-- כפיים לשושו!!!!

שיואו. מתיקותאחת כמוני
גם אני מביתי הקטהרבנית הקדושה
מוחאת כף ועוד אחת👏👏
חחחחח אדירראוהבת את השבת
יואו איזה מתוקיםnorya

יש הרבה ב"ה...

מהימים האחרונים:

בן 6 שואל את אח שלו: "אתה יודע מה ההבדל בין מצוות לממתקים?"

בן 4: "מה?"

בן 6: "אין הבדל!"

לטרוף😍

חחח צדיק!!אוהבת את השבת
בן שנתיים+, מידי פעם אני מטפטפת לו על הגמילהזוית חדשה

העתידית

אני: כשתהיה קצת יותר גדול תעשה בשירותים ולא בטיטול.

הוא: כן! בשלוש!

מוסיף עוד דברים שיקרו כשיהיה בן 3: כיפה! אה!(חגורה) אוטו דוד! (הדוד ילמד אותו לנהוג באוטו)

עודזוית חדשה

הוא יושב על הבימבה ומתחיל לנקוב בשמות כל החלקים שלה שהוא מכיר מהאוטו - גלגלים, הגה וכו'.. ואז הוא שם לב שאין לבימבה דלתות.

"אוי! דלת! אבא חנות!"

(אבא יקנה דלתות בחנות)

חחחחח איזה חמודד נמסתייהמקורית
חחח מתוקקקאוהבת את השבת
הקטנה שלי מחכה להתחפש חבל על הזמןהמקורית

הם מתחפשים ברביעי, והיום ראשון

אז היא באה אלי: אמא, מחר מתחפשים, נכון?

לא מאמי, ביום רביעי

מחר מתחפשים אמא! הגננת אמרה!

לא יפה שלי, זה ביום רביעי

ואיזה יום היום?

יום ראשון

אז שלישי ואז רביעי ומתחפשים..?

אני מתחפשת לנסיכת אסתר, נכון..?

(קניתי לה אמא של שבת חחח 😖)

ואז הבן שלי: ונותנים משלוח מנותתת

אני רוצה לתת לזרובבל משלוח

טוב, מאמי

ואז הילדונת: אבל אבלים לא נותנים משלוח רגיל. רק שקצת משמח כי אסור להם

ואז הם התחילו להתפלפל מה יותר משמח ומה פחות

'נגיד בשר זה.. זה פחות משמח מממתקים נגיד'

איזה חמודיםדרקונית ירוקה
איזה חמודיםמאוהבת בילדי

כשהם מתפלפלים... פתאום הנושא שיחה הופך למשהו אחר...

כן חחח.. גדלו המקורית
איזה מתוקיםםםםםם וחכמים!!אוהבת את השבת
נסיכים😍מאמינה ומתאמנת
גם הבת שלי (שנתיים וחצי) החליטה היום שהיא מתחפשת למשהו אחר🤣
הבן שלי בן שנתייםEliana a

איך שפותחים את החלון ברכב

יש אומר " קר" גם אם חם.

נסיך שלי מתוק

הבת שלי שופעת בפנינים בעקבות ההריון והלידהעלמא22
למשל:


כשהייתי מאושפזת בבית חולים אחרי הלידה, דיברתי עם בעלי בטלפון בזמן שהוא קילח אותה. עושים לבקשתה (!) שיחת וידאו, והיא ברוב חוצפתה לא מדברת איתי כי היא אומרת שהיא עסוקה.


כששמעה שילדתי את אחותה הקטנה היא אמרה לאמא שלי שעכשיו היא הולכת לבית הספר כי היא אחות גדולה.

איזה בובה!!מאוהבת בילדי
חחח אהבתי את הבית ספר. חמודה!אני10
חחח איזה מותק!!!אוהבת את השבת
אצלנורק טוב!
בן שנה ו4. אני אומרת איתו ק"ש לפני השינה, והוא חושב שאני משחקת איתו קוקו ומתחיל לצחוק ולהתחבא לי גם.


בבוקר כשהוא משגע אותי במיטה שלי, אני שולחת אותו להעיר את אחים שלו והוא הולך אליהם מיד. גם לי יש שקט, וגם הם מתחילים להתעורר.


לימדתי אותו לאכול עם מזלג, אז גם כשאני נותנת לו פרוסת לחם הוא מבקש מזלג ואוכל איתו את הכריך..


הוא מתחיל לדבר ממש יפה והשבת אמר שם של אחת הדודות ממש יפה וזה היה פשוט מתוק!!


וגם נשיקות הוא מחלק לנו בנדיבות לכל דורש. 😘

וואי מתוקקקאוהבת את השבת
גירסה משופרת לשיר הידועמחי
הבן שלי שר: אני פורים אני פורים שמח ומבדח, הלא רק פעם בשנה אבוא להתקלח


הקטע שהגירסה הזו מתאימה לו בול 👌

😅דרקונית ירוקה
הבן שלי מוכן לאמץ
😂 טובבבאחת כמוני
😅 איך מתאים גם לילדים שלי לשיר את זה!מתואמת
חחחחחחחח קריתאוהבת את השבת
גם אצלנו יש שיבושי שיריםהשם שלי

את המן תלו על עץ את עזרתה על עציץ.

וגם: את מרדכי תלו על עץ...


ובלי קשר, בת שנתיים וחצי לא קלטה את הרעיון של פסח.

כל פעם שלא מוצאים משהו אני אומרת שאולי נמצא כשננקה לפסח.

אז היא מחפשת משהו, טוב נמצא אחרי פסח...

יש לי כמהדרקונית ירוקה

בת השלוש וחצי:

"מישה מישה מישה מישנכנס הדוד אי,אי, אי. משנכנס עם אלוקיך מרבים בשמחה"

"בן אדם,  עלה למעלה עלה. יש לך כנפי רוח, כנפי מטוסים אדירים". אמא, זה שיר על מטוסים שבאים.


לא קשור לפורים, בן שנתיים:

אני רוצה את השיר על האילזון (חילזון). איזה שיר? על האילחון "טו בשבט הגיע, חג לאילנזון"


ועוד אחד של בת השלוש:

"זה היה ממש מזמן. לפני שנולדנו. לפני שאת ואבא נולדתם. בזמן המבול, כשסבא x היה תינוק"

איזה שיבושים מתוקים!!מאוהבת בילדי
חחח צחקתי בקוללאוהבת את השבת
הבת שלי בשבתבוקר אור

בת ארבע, הכריחה אותנו לעשות הצגה על המגילה

את ושתי! אתה אחשורוש! עכשיו תגיד לה לבוא למסיבה! עכשיו תגידי שאת לא מוכנה לבוא!

הקטן שלי בן שנתיים, שכב במיטה בשקט אחרי ששכבנו אותו וכשבאנו מופתעים לבדוק מה קרה גילינו שהוא שלף ספר מהספה, שוכב במיטה ומעיין בו בעניין

קורעת 😅 איזה הורים זורמים!אני אמא
קורעיםםםאוהבת את השבת
חגגנו לקטני יומולדת שנה לפני חודשואילו פינו

הנחתי לידו את העוגה כדי לצלם אותו והוא פשוט תחב ידיים להתחיל לאכול😂😂

חחח מצחיקקאוהבת את השבת
צודק! מבין את החייםיעל מהדרום
לא קשור לפורים, אבל כן קשור למצוות:מתואמת

בת החמש סיימה לאכול מה שהיה לה בשקית

בזמן שישבנו והמתנו בתחנת אוטובוס ענקית.

שלחתי אותה לזרוק את השקית לפח

וכשהיא חזרה היא הכריזה בחיוך מהופך:

"נתתי לפח צדקה!"

מה אומר לכם, היא באמת צדיקה...


ועוד אחד (לא בחרוזים) על האחיין שלי (בן 2.9), שהיה אצלנו אתמול:

הילדים שלי הלכו כבר לישון, אבל הוא סירב ללכת לישון: "אבא תבוא ואני ילך לישון בבית!"

אז הוא שיחק בינתיים במשחקים, ומדי פעם הפציע כדי לשאול אותי שאלה:

"איפה איקס?" (בכל פעם שם של בן דוד אחר שלו)

אני: "איקס הלך לישון."

הוא: "איפה איקס הלך לישון?"

אני: "במיטה."

הוא: "איפה איקס הלך לישון במיטה?"

אני: "בחדר."

הוא: "איפה איקס הלך לישון במיטה בחדר?"

אני: "בחדר שם."

הוא: "איפה איקס הלך לישון במיטה בחדר שם?"

(מזל שכבר לא היה לי מה לענות לו, כי אז השרשרת הזאת הייתה נמשכת...🤭)


ואם כבר, אז גם מהקטנה שלי (בת שנתיים), שקינאה מאוד שהאחיינים השתלטו לה על אמא (ביחד עם האחיין שלי הייתה גם אחותו, בת שמונה חודשים).

אז היא כמובן ניסתה גם להרביץ להם, אבל היא גם הושיטה ידיים כשהחזקתי את אחייניתי וביקשה גם להחזיק אותה. כשלא הסכמתי היא כעסה: "בובה!"

מסתבר שהאחיינית שלי נראתה לה כבובה משוכללת במיוחד... מה רבה הפתעתה כשגם שהיא הציעה לי את הדובי שלה בעסקת חליפין, לא הסכמתי לתת לה להחזיק את אותה בובה משוכללת...

וואי אחיין שלך בול הבן שלי!אני אמא

טוב שזה מצחיק אותך בתור דודה ומזכיר לי שזה באמת חמוד גם אם מחרפן לעיתים

כן, באמת חשבתי על זה שמזל שאני פוגשת אותומתואמת
רק פעם בהרבה זמן, כי אחת הייתי מתחרפנת... 🤭
חח מתוקים!!אוהבת את השבת
בגיל שנתייםאחת כמוני

בחודש אלול, אני הייתי בהריון, והבן שלי היה שר:

"בחודש אלול תוקעים בשופר, ראש השנה מגיע עוּבַּר"


 

עכשיו סיפרתי לבן שלי שהמן היה מאד רשע ורצה לעשות דברים לא טובים ליהודים. אז הוא אומר: "לא. אמא. הוא רצה *להרוג* את היהודים. *להרוג*" 🥺

 

ויש שיבושים כאלו מתוקים.. כמו, שהוא ביקש ממני שאתן לו "כִּבְסִיט". לקח זמן להבין שהוא רוצה... ביסקוויט

אוי איזה חמוד!אני אמא
בעיקרון כל משפט שהילד הזה אומר הוא פנינה (2.9)אני אמא

אמא שלו השרוטה, מלמדת אותו שמות של ציפורים, במקום להגיד לו הנה ציפור, אני אומרת הנה יונה, הנה דרור וכן על זה הדרך...

אבא מראה לו ציפור, החמוד "זה עורבני או שחרור?"

 

מפעיל עלי מניפולציות

יום שישי אני רוצה להיכנס להתקלח, המתוק אומר לי "אמא שלי, אני כל כך אוהב אותך. אז למה את עושה מה שאמרתי לך לא לעשות?"

משכיבה אותו לישון, אני- "זהו עכשיו כבר לא מדברים שתצליח להירדם" הוא מנסה לדבר איתי ואני לא עונה לו, הוא- "אהובה שלי אני כל כך אוהב אותך!" 

 

ביקשת משהו שקשור לפורים אז הבוקר הילד אומר לי "אוף, אין לי כח כבר לפורים"

מתוקיאחת כמוני
משהו..
סוג של פנינה.. אתמול קיבלתי שטיפה מהבת שליאוהבת את השבת

כל הבוקר האצתי בהם שחייבים לצאת כי אני מאחרת לעבודה,

בסוף כשנשארנו רק הבת שלי ואני בדרך לביס

וביקשתי ממנה לעלות לבד מתחנת אוטובוס כדי שאחסוך זמן ולא אאחר היא אומרת לי


אמא היית מעדיפה שיהיה לך עבודה ולא יהיה לך ילדים?

אני "חס וחלילה, אתם המתנה הכי גדולה שיש בעולם"

אז היא ממשיכה אז את צריכה להשקיע בילדים שלך ולטפל בהם ולא לדאוג לעבודה , לא צריך להגיע מוקדם לעבודה, תשימי לב מה הילדים שלך רוצים לפני זה.."


כל האמת לפרצוף

כמובן שלאזן וזה אבל בבסיס היא צודקת.. מאוד.. ככה אני מרגישה

וואי וואיאחת כמוני

פלפלית

בת כמה היא?

בת 6, מאוד מחוברת לאמת הפנימית שלה ואני אוהבתאוהבת את השבת
את זה..
וואו, בת 6?אורות המלחמה
דמיינתי ילדה בת 12 לפחות... 
אאוץ💔המקורית

תודה על ההתייחסות..!!אוהבת את השבת
וואי וואיאורות המלחמה
עם כל הצדק שבדבריה, אני חושבת שהיא צריכה להבין שזה לא בסדר לדבר ככה לאמא.... 
יכול להיות.. כרגע אני שמחה שהיא מביעה את זהאוהבת את השבת

בשבוע שבועיים האחרונים התמסרתי למשהו בעבודה וזה בא על חשבונם..

אז אני שמחה שהיא מביעה את זה..

אני לא חושבת שזה היה ממקום של לחנך אותי

אלא להצביע על קושי שהיא מרגישה

ואני שמחה שהיא מביעה ככה..


אבל זו נקודה למחשבה בנוסף...


כותבת גם לך @מתואמת


ותודה שהגבתן!!!!

מבינה אותךאורות המלחמה
דווקא בגלל שזה משהו זמני אפשר לשקף לה את זה... שזה משהו זמני בעבודה
נכון זה נקודה חשובה,תודה!אוהבת את השבת
אהבתי את הגישה ואני מסכימה איתההמקורית
מבינה...מתואמת
עדיין לדעתי יש מקום לנתב את הביקורת להבעת דעה (שזה לגיטימי). אבל בעצם זה די תלוי בת כמה היא...
יש לי גם ילדים שמסוגלים לדבר ככה...מתואמת

גם אם הם צודקים - הם צריכים לדעת שהם לא המחנכים של ההורים!

לדעתי כדאי לומר לה: "תודה על מה שאמרת, חמודה, אבל מכיוון שאני אמא שלך ואת הבת שלי, זה לא תפקידך לומר לי דברים כאלה. את פשוט צריכה לדעת ולהאמין שאני הכי אוהבת אותך ואת האחים שלך מכל העולם, ויש לי את השיקולים שלי להתנהלות בחיים."

וזהו, לתת לה חיבוק, ולא לאפשר לה להמשיך לדבר ככה...

בכל אופן, חיבוק על החוויה! זה הכי קשה לקבל את האמת (או את חלקה) בפרצוף מהילדים שלנו דווקא... 

תודה יקרה!! חשוב שאת אומרתאוהבת את השבת
הגבתי לך בהרחבה למעלה..
אצלינויעל מהדרום
לק"י


בן שנה וחצי דופק ביצת פלסטיק על הרצפה ואז פותח אותה😅


כשהוא מקבל עוגיה וכדומה הוא אומר "שתיים" ורוצה שניתן לו עוד אחת.

חחחחחחחח במקום להגיד תודהשירה_11

איזה ילד מצחיק

טרי מעכשיודרקונית ירוקה

בת שלוש וחצי:

איך קוראים לדוד של אסתר המלכה?

אני: מרדכי

היא: נכון! אז מורדכי היה אשתו של אחשורוש בסוף

אני: לא

היא, במבט מבולבל: אז מי היה?

אני: אסתר

היא: אבל היא היתה המלכה

מתוקה! זה באמת מבלבל...מתואמת
רק מדייקת - מרדכי היה בן דוד של אסתר, לא דוד שלה... כדאי לשרש את הטעות הזו כבר מגיל צעיר 🙂
מוסיפה על הבן שלי בן שנתייםדיאן ד.

לימדנו אותו קצת אותיות גם בעברית גם באנגלית.

 

לא משו מסודר, רק אות שראה ושאל מה זה אז לימדנו שזה א וזה ב וזה A וזה B

אז יודע חלק מהאותיות בכל שפה.

 

יום אחד קניתי בגד בחנות בננה, למחרת בבוקר ראה את השקית והתחיל להגיד הנה בי (B) והנה איי (A) ועוד איי.

ואז הצבעתי לו על ה- N ושאלתי מה זה?

חזר אחריי: מה זה? מה זה? זה אלף!!!

 

תכלס, דומה קצת לא?

חכם!!norya
אצלי בן 6 שאל איך קוראים לאות באנגלית שהיא כמו מ' בכתב עגול...
עוד חוכמהדיאן ד.

תמיד קשה לי לשכנע אותו לעלות הביתה כשאנחנו מגיעים מהגן

מעדיף להישאר למטה להסתכל על המכוניות.

אז בדר"כ משכנעת אותו שנשחק בכל מיני משחקים או נצבע או משו העיקר שיעלה.

יום אחד זה לא עבד. מלא זמן ניסיתי לשכנע ולא הסכים.

בסוף אמרתי לו בכעס: "אתה רוצה סטירה? תעלה מיד הביתה"

עלינו יחד הביתה.

נכנסנו והוא בא אליי: "סטירה"

הבטחתי סטירה, עכשיו רוצה לקבל 😅😅😅😅😅

לפחות אני מתנחמת שאני לא אמא כזאת גרועה...

וואי נחנקתי 🤣🤣🤣מומו100
בת 2 ורבעשומשומונית
אבא, תאכל אותי! (הכוונה כמובן שתאכיל אותי)


והיא פשוט מתפללת לפחות 3 פעמים ביום את כל התפילה של המעון. החל משיר שלפני התפילה עד השיר של בוקר טוב לכל הילדים שכנראה שרים בסוף התפילה. וזה ככ ממיס ומתוק וכולל כל כך הרבה שיבושי מילים מתוקים.


בכלל,זה גיל ככ מתוק עם כל החוכמות שלה (שכמובן אני כרגע לא זוכרת כמעט כלום)

גם הבן שלי היה אומר במנגינה תובענית: "לאכול אותי!"מתואמת

😅

זה באמת גיל מתוק, שמפציץ פנינים על ימין ועל שמאל

היה יום הולדת לילד במעוןהשקט הזה

והבת שלי סיפרה לי על זה.. אז שאלתי אותה בן כמה הוא והיא אמרה לי שנתיים. ואז שאלתי אותה ובת כמה את? והיא עונה לי בשיא הביטחון- בת עשר!

 

והיא כל היום אומרת לאחותה "נוני  אני אוהבת אותך" ומועכת אותה

 

ויום אחד היא אמרה לי "אמא אוהבת את אבא ואני אוהבת את נוני"

 

 

חחח איזה חמודהאורות המלחמה
הבת שלי בת שנתיים כל הזמן שרה היום יום הולדת... וכל פעם אני מנסה לחשוב למי יש יום הולדת בקרוב... 
גם בת השנתיים שלי נתקעה על השיר היום יום הולדתמתואמת

מאז יום ההולדת שלה עצמה... (לפני חודש וחצי)

אבל היא מאוד אוהבת לשיר, אז כל שיר שנקלט אצלה בדיסקט זוכה להיות מזומזם בשגיאות מתוך פיה 😅

גם סוג של פנינה 😉אולי בקרוב

בת 1.4 עושה מלא תנועות של שירי משחק, בוא אלי פרפר נחמד, 10 אצבעות, לכובע שלי.. היא יכולה פתאום להתחיל, זה חמוד 😊

איזה כיף שמצאתי משהו להצטרף! 🙃

מזכירה לי שגם לי יש משו דומהשירה_11

חחח יואווו אני לא מאמינה שאני מגיבה בשרשור הזה

חחחח

 

אההמ אההמ

אז ככה

מאז שהיא יודעת לעשות את התנועה של "10 אצבעות לי יש" היא עושה את זה כשהיא שמחה

אבל לפעמים כשהיא קמה בלילה בוכה, אני באה אליה ורואה אותה עם הידיים שה מסובבת אותן בתנועה של השיר

חחחחח מצחיקה שכזאת

 

בת שנה תודה להשם!!

השרשור האהוב עלי!משמעת עצמית

בת 3.3:


 

אני: עוד מעט יהיה לנו תינוק בעז"ה.

היא: עכשיו הוא במלון של כללללל התינוקים

אני: מה?

היא (בידענות): כן כן! חברה סלי אמרה סהתינוק סלהם במלון ויס לו מטפלת!

אני: אההההה במעון😂


 

המשך -

אני: לא. הוא לא במעון אלא בתוך הבטן שלי

היא: סטויות את אומרת. זה לא יכול להיות!

אני: כן כן. תראי שנהייתה לי בטן שמנה. ואת זוכרת שסיפרנו שגם את היית בבטן שלי וגם x וגם y...

היא: מתי הוא בא לכאן?

אני: עוד המוןןןן זמן. אחרי פסח

היא: תגידי לי כשהוא יבוא.אין לי כח עכשיו! ואז אני לא אהיה אחרונה בקידוש! 

 

ועוד: אמא אני ממס מטורפת עלייך! (מדביקה לי נשיקה במצח...)

 

אומרת לאחותה הגדולה מילה לא יפה.

אני: בבית שלנו לא מדברים ככה!

היא: אנחנו לא בבית. אנחנו באוטו עכשיו!

איזו ילדה קורעת 😅מתואמת
לגמרימשמעת עצמית

חכמה ושובבה

וגם כשהיא עושה שטויות

אי אפשר לכעוס עליה🤗


אתמול פספסה פיפי בתחתונים.

השתדלתי לקלח אותה בנחת ואמרתי לה שאני מקווה שפעם הבאה היא תזכור ללכת לשירותים.

היא אומרת עם פרצוף רציני: אני ממס מסטערת עלייך. בטח פעם הבאה אני מקווה סאני אתגבר. 

מתוקה! באמת איך אפשר לכעוס על ילדה כזו ❤️מתואמת
גם הבת שלי היתה אומרת "אני מסטערת" וזה מתוק!יעל מהדרום
"אנחנו לא בבית אנחנו באוטו"אמאשוני
למדה את עקרונות החיים מה שנקרא 😄
איזה ילדים ממיסים!הרבנית הקדושה
המשכנה לשתף בפנינים❣️
אמא שלי...רשרשרש

בן 3 מדבר לעצמו: "אמא שלי חרוצה!

היא אוספת את המטבח, מכינה משלוחי מנות.."

יווו, איזה ממיס!! מאחלת לכל אמא ילד כמוהו מתואמת
איזה מתוק! גם שלי אמר משהו כזהאני אמא

בשבת בבוקר אבא נטל לו ידיים והוא ראה את הגביע במייבש כלים "כל הכבוד לאמא! היא שטפה את הגביע, איזה אמא אלופה!"

ילד רגיש שלישוב חוזר הניגון

בן 4.5 מונה עם האצבעות את החברים מהגן שהוא יביא להם משלוחי מנות:

"אני אביא לX וגם לY ולZ - אז זה יוצא 4. כי אני גם חבר של עצמי!"


אני חייבת ללמוד ממנו!

עוד משהו מבת השנתיים שלי:מתואמת

היא ישבה על הברכיים שלי, ותוך כדי פניתי לבן הגדול שלי: "תעשה טובה ותבשל סיר של אטריות."

אז בת השנתיים מיד ליטפה לי את הלחי ואמרה: "טו-בה..." 🥰

מותק! ❤אני אמא
חחחחח גם אצלנוnorya

כמה פעמים...

ביקשתי שיעשה טובה ויקח את הנעליים. אז הוא בא, לקח את הנעליים ופתאום אני מרגישה ליטופים😂

😅מתוק ממש!מתואמת
גם לי יש ☺️shiran30005

יש לי 4 ילדים, 2 גדולים בני 12-13  ו 2 פיציים שנה וחודש ובת חודשיים. בעלי בא לגדול אומר לו" אמא בהריון היא סיפרה לכם"? אז הוא אומר "לא ..." ונכנס לחדר . בעלי הלך אחריו. הגדול שואל "אבא נו באמת זה נכון?" , בעלי - "לא, רציתי לנסות אותך" . הבן אומר - "וואו אבא עשית לי התקף לב" 😅

צחקתי מזה שהוא חושש ככ כאילו הוא עושה משהו בבית חחח, מאז הוא תמיד מזכיר לי בשולחן שבת " אמא מספיק 4 ילדים, טוב? מבטיחה לי?"

עשיתי לו טראומה עם הצפופים נראלי 🤭

חחח איזה נסחףשירה_11

מי ישמע מכין בקבוקים חחחח

וברצינות מעניין מה מפריע לו? אולי העומס?

חחחח הצחיק ממש

כנראה היה רגיל לחיים משוחררים יותרshiran30005
ואז פתאום צצו לו עוד 2 אחים, אני משתדלת לא להעמיס אבל כן צריכה את העזרה שלהם, כמובן לא בכפייה או משהו
זה שינוי מטורף בחייםאמאשוני

ילדים צריכים יציבות ולא שכל שנה "בעל הבית השתגע"

ממצב שהוא מכיר רק את עצמו ואת האח שצמוד אליו שמבחינתו הם גדלו יחד כמובן מאליו,

פתאום לגלות שיש דבר כזה אח נוסף, פתאום יש תינוק, ואתה עוד לא מעכל ואז עוד אחד.


זה לא אומר שהוא בעומס או לא טוב לא, או שדורשים ממנו הרבה, רק שהוא מתמודד עם שינוי.

מתבגר רציני😂יעל מהדרום
נזכרתי בשיבוש מתוקהשקט הזה
הבת שלי בת שנתיים וחצי כל היום מברכת כמו שמברכים איתם במעון..


הקטע שהיא באופן קבוע מברכת "אשר קידשנו *במצוותנו*.." (יענו מחברת את במצוותיו עם וציוונו)


אפשר פנינה של ילד גדול? 😅 (קשורה לפורים 😉)מתואמת

הבן שלי שבכיתה ו' הסביר לי בטוב טעם את הקונספט שעומד מאחורי משלוחי המנות שהוא ותאומו הכינו לחבריהם:

"את מבינה, אנחנו בעצם בגיל ביניים כזה, גם גדולים וגם קטנים. לכן הכנו גם דברים בוגרים (כלומר - עוגיות ביתיות) וגם דברים של ילדים (כלומר - חטיפים קנויים ושאר שטויות)."

(זה היה אחרי שניסיתי לשכנע אותם לשלוח מנות על טהרת הדברים הביתיים, כמו שאחותם הגדולה עושה, כי הרי כמוה, בניגוד לאחים הקטנים - גם הם רוצים לשלוח מלא-מלא משלוחים...)

חמודים!רק טוב!

מתייחסת למשפט האחרון שלך, ואם לא קשור תתעלמי.

גם אצלי רוצים לשלוח להרבה. אז אנחנו מסכמים שמכינים ל5 חברים ממה שאני קונה, ואת השאר הם מכינים ממה שהם מקבלים (אל דאגה, בסוף הם נשארים עם כמויות מטורפות 🙊🙈)

תודה על הרעיון!מתואמת

בעיקרון סיכמתי איתם שמה שהם רוצים לשלוח מעבר הם קונים מהכסף שלהם, אבל זה קצת קשה למדוד את זה...

ובכל אופן, אני פשוט תוהה אם באמת הם צריכים לשלוח כל כך הרבה... (הם לא כמו הבת הגדולה, שכבר יש לה הרבה מעגלים חברתיים) ואם זה לא מעין לחץ חברתי... (מה גם שהקטנים מתחילים לקנא וגם לרצות להוסיף משלוחים - והם באמת לא יוכלו ללכת בעצמם למלא חברים, ולנו לא יהיה זמן להתרוצץ איתם... (והתאומים עצמם הכריזו שהם לא מתנדבים לקחת אותם למקומות שלא ליד החברים שלהם )

לא נורא... העיקר באמת שזה ויכוח של שמחה, שמראה כמה הם חברותיים 😊

אני חושבת שיש הרבה יופי ברצון לתת להרבה חבריםבארץ אהבתי
אצלנו בישוב הרבה ילדים בגילאי בית ספר מחלקים משלוחי מנות לכל הילדים בכיתה, ולא רק לחברים הקרובים. בעיני יש בזה משהו מאוד יפה, כי זה מנטרל את המציאות שהכרתי מהפורום, של ילדים שאף אחד לא מביא להם (או שמקבלים ממש מעט).


האמת שאם לא היה הנוהג הזה, יש סיכוי שחלק מהילדים שלי היו הילדים האלו. לא כי הם ילדים פחות אהובים, אלא כי הם שקטים ואין להם הרבה חברים, אז סה"כ במשך השנה טוב להם עם החברים שלהם, אבל אם בפורים זה היה מתבטא בהרגשה שכמעט אף אחד לא בחר בהם בתור החבר שבוחרים לתת לו משלוח מנות, זה היה יכול לגרום להרגשה לא טובה...


אז בעיני זה מקסים שרוצים לתת להרבה חברים, אבל באמת הגיוני שאת תגבילי את הכסף שאת נותנת להם עבור המשלוחים מנות, ומעבר לזה הם יכולים לבחור אם לקנות עוד מהכסף שלהם, או לתת מדברים שהם מקבלים...

תודה!מתואמת

השאלה באמת אם זה בא מתוך רצון להרבות אהבה או מתוך תחושה של "לא נעים לי"...

(אבל אחרי שהם אמרו לי שהם רוצים לשלוח גם לילד/נער קצת מיוחד פה מהשכונה, שמחתי באמת שהם רוצים לעשות את זה מתוך רצון להרבות טוב...)

בעיני זה שונה בין עיר ליישוביעל מהדרום

לק"י


ותלוי כמה חברים גרים קרוב.

הילדים שלי נותנים לחלק מהחברים שגרים קרוב, לא משנה אם זה החברים הטובים או לא.

כן, את בהחלט צודקתבארץ אהבתי
הנקודה שניסיתי להעביר זה שעצם הרצון לתת לא רק לחברים קרובים הוא בעיני מבורך. אבל הביטוי של זה באמת משתנה בין מקומות מגורים שונים.
מסכימה איתךיעל מהדרום
הבת שלי בת 6.5אמאשוני

הכינה ציורים ליום הולדת של הקטן (בן 3)

באחד הציורים רשמה ברכה "איזה כיף שנולדת אתה משמח אותנו שנולדת"


זה ממיס כ"כ!


ובכלל מצחיק בגלל שהיא בכיתה א' היא מתסכלת עליה כחלק מחבורת הגדולים (האחים בני 10, 12)

והוא הקטן הבובה של המשפחה..

למרות שההפרש בינה לבין הקטן הוא אותה הפרש בינה לבין אחותה הגדולה.


הקשר לפורים כי הקטן נולד בערב פורים (תענית אסתר)

איזו מתוקה!יעל מהדרום
יאאאא מהממת!משמעת עצמיתאחרונה
אין בעולם כמו אהבה של אחים
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !