וכמובן בשיחה עם השדכן הבהרתי שאני רוצה בחור מסודר ולדוגמא אמרתי לו מכופתר, ובכל זאת היו כמה שהיו עם פולו קצרה, עכשיו, כבר נפגשנו, שמענו עליו פרטים טובים, ראיתי בפגישה שהוא סבבה, ואני לא אוריד על חולצה.. אז אם יש איזשהי דרך לדבר על זה מבלי שזה ישמע שאני רוצה לשנות את הבחור כי באמת זה משהו מאד נקודתי.. וזה לא שאני ביקורתית בכל תחום, או שכל דבר מפריע לי..

יש הגדרה אובייקטיבית מה זה מסודר

כמו שהוכחתי בראיות ברורות בשרשור אחר הסגנון הישראלי בברירת מחדל הוא זרוק

זה מסודר

היזהרו מחיקויים וזיופים

לדרוש ברור שא"א אבל יש בחורים שלא אכפת להם מה הם לובשים מצדם גם ללבוש ג'לבייה, יש כאלה עקשנים יותר

כשהקשר מתחיל טיפה יותר להתקדם

יצאתי עם מישהו יחסית מספר מכובד של פגישות, ואמרו לי לפתוח את הנושא יותר מאוחר, והחלטתי שנדבר על זה בפגישה הבאה, ואחרי הפגישה הוא הוריד.. הוא אמר שהוא תמיד מתלבש ככה ורק לדייטים הוא לפעמים מגוון.. ובאמת זה בא מתוך מקום של לדבר על לבוש וסגנון ולא בצורה ביקורתית כמובן כמובן.. ובעדינות ממש.. 

החיובי ולא השלילה ..

נניח אם הוא לובש חולצה שאת אוהבת תתלהבי ..

לא הייתי אומרת לו זה לא יפה .. זה לא הטעם שלי..

אלא מה אני כן אוהבת ..

זה לא חייב להיות עליו נגיד אתם עוברים ליד חנות .. תגידי ואי איזה חולצה יפה ..

ואז הוא ישאל אותך כן את אוהבת את הסגנון ?

תהיי חכמה תעשי את זה במתיקות

בנים לא אוהבים שמחנכים אותם
 

אני באמת חושבת שאין לזה סוף לדרישות .. הדרישה של הלבוש כל עוד זה לא מוגזם ממש לנסות לשחרר 

העניין של הלבוש זה לא רק לטעמי או לא- לא רק עניין של סטייל, אני בע"ה שואפת לבנות בית של תורה, שבעלי ילמד בישיבה וכו', ואני חושבת שאם הוא הולך על זה, ונותן את החיים שלו לתורה, ואני בע"ה הולכת להקריב בשביל זה לא מעט (כי לא תמיד זה פשוט) אז שיראה מסודר, שיראה כמו בן תורה, לכן יש לזה חשיבות מבחינתי ולא רק עניין של סטייל....

שהם לא מספיק טובים או שהם פחות- ממש לא.. זה פשוט עניין של תפיסה, וטעם..

אפשר לשאול אותו ..

איך הוא נוהג בדרך כלל

זה כמו שלי קשה עם כיפה שחורה או חליפה או מכנסיים צמודים זה מראה לי שזה לא מה שאני מחפשת ..

הוא יכול להיות הכי מתוק אבל זה לא יהיה קשור בפועל.

אז זה עניין של סגנון וזה חשוב לעלות 

ארץ ישראל בגמרא לפני יותר מ1,500 שבגלל שמצויינין בלבושיהם אינן בני תורה.

מסודר כן. אבל יש גבול.

לא אוהבת שבחור מתלבש אלגנט יותר מידי בצורה מוגזמת, חשוב לי שזה יהיה מכובד ומתאים לבן תורה... ברור שלהתעסק בזה יותר מידי לא מביא הרבה

אני לא בטוח שזה גבול ולא התעסקות 

מצוין בלשון התנ״ך וחז"ל זה מסומן, לא יפה מאוד.

"הציבי לך ציונים שימי לך תמרורים"

ולכן, להבנתי הגמרא שאומרת שחכמי בבל ניכרים בלבושם לעומת חכמי ארץ ישראל שלא ניכרים בלבושם היא בגלל שבני בבל פחות תלמידי חכמים. (ולא שהלבוש שלהם יפה יותר כי הם פחות תלמידי חכמים)

"מפני מה תלמידי חכמים שבבבל מצויינין לפי שאינן בני תורה" (תלמוד בבלי מסכת שבת דף קמה עמוד ב)

פירוש רש"י שם:

"מצויינין - מציינין עצמן בלבושים נאים:

מצויינין - מקושטין:

שאינן בני תורה - כל כך לכבדם כבני ארץ ישראל מחמת תורתם מכבדים אותם מחמת לבושיהן שנראין חשובים:"

בהמשך אותה גמרא רבי יוחנן מציע סיבה אחרת:

"מפני מה ת"ח שבבבל מצויינין לפי שאינן בני מקומן דאמרי אינשי במתא שמאי בלא מתא תותבאי"

ורש"י מבאר את דברי רבי יוחנן:

"שאינן במקומם - שמא"י גלו לשם והגולה למקום נכרי מציין עצמו במלבושים שיהא חשוב:

במתא שמאי - בעירי איני צריך להתכבד אלא בשמי שאני ניכר בו:

בלא מתא - במקום שאינה עירי:

תותבאי - כבודי תלוי בשמלתי שמלתו מתרגמינן תותביה (שמות כב):"

שמתעסקת בזה, אז אין חשש לעבור את הגבול, כי אשתו דואגת לזה והוא רק מתנהל לפי רצונה.

הארה נכונה, לא חשבתי על זה. 

א' אפשר לשאול בדרך אגב מה דעתו על לבוש מכופתר וזה להסביר שאת ממש אוהבת מכופתר וכיו"ב

תאמיני או לא הרבה בנים לא יודעים איך לגהץ (מזכיר לי נשכחות משיעור א' שכל יום שישי הייתי הופך למגהץ הלאומי)

ועדיף פולו מאשר מכופתר ומקומט

וגם מי שיודע לגהץ לא תמיד יש כוח, למשל אני אישית לעבודה אני כמעט תמיד בא מכופתר+מגוהץ אבל בתקופות של אבטלה אין לי כוח לגהץ סתם ואני אלבש פולן

לפעמים זה גם משהו שבא עם הגיל, כולם בהתחלה אוהבים טריקו ובלנדסטון ובשלב מסוים עוברים למכנסי CARGO-F עם התווית האדומה ומכופתר

ב' כמו כל דבר אפשר לדון על זה בפגישות יותר מאוחרות. אבל אני ממליץ "לבדוק את השטח" בשלב מוקדם יותר, לאו דווקא בנושא הזה, עד כמה הוא מוכן לשנות דברים, יש בנים מאוד עקשנים שזה ממש בנפשם ומפריע להם שמתערבים להם בסגנון כו' (תכונה מעצבנת בלי קשר) ויש כאלה שלא אכפת להם אם זה טריקו מכופתר או בעקיטשע פרחוני

לו מספיק או אחרי שנתחתן אני אשנה את הלבוש שלו

מה שאני מנסה לומר(חוץ מזה שאני לא מצליחה להבין את הקריטיות כל עוד זה צנוע) זה שזה מעולה שאת מודעת לזה מעכשיו ולא בונה על שינויים

בכל אופן, איך היית מגיבה אם זה היה הפוך?

אני לא חושבת שלגיטימי לצפות שהוא ישנה את הלבוש.

את יוצאת איתו וזה הלבוש שלו.

מוכנה לראות אותו ככה עד 120? מעולה. בהמשך תראי אם תהיה הזדמנות שישנה לסגנון שאת אוהבת.

אבל אם מראש זה לא משהו שאת מוכנה לסבול אז אני חושבת שלא לגיטימי לנסות לשנות אלא לסיים את הקשר.

אני שואלת אם אפשר לדבר, לברר את העניין.. לצורך העניין היה בחור שבלי בכלל שאמרתי לו משהו הוא אמר שאת זה אישתו תחליט, הוא דיבר על זה בקשר לגיסתו שהחליפה לאחיו את המלתחה...

עכשיו אני לא יודעת מאיפה כל אחד פה מגיע, ומה הנקודת מבט שלו, אבל אני בוודאות יודעת שבחור שעובד וכבר יש לו שגרה ועצמאות מוחלטת וכו זה ברור שהסטייל שלו הוא שלו ובוודאי שעם אחד כזה אפילו לא הייתי דנה על סגנון ושינוי וכו, אבל בחורי ישיבות בד"כ הרבה מהם הם כאלה שלא עובדים, ולא קונים לעצמם, וגם לפעמים סתם מתלבשים ככה בלי הרבה מחשבה על הסטייל שבבגד, אז הרבה מהם גם בכיף ישנו את זה.. מה שאני רוצה לדעת על בחור כזה, זה אם זה חשוב לו ממש, אם כן אז בסדר כמובן שאין מה לדבר על זה,, כי לא באתי לשנות את הבנאדם, אבל אם הוא אחד כזה שמתלבש ככה כי זה מה שאמא שלו קנתה לו וזה לא משנה לו אז אחלה..

להם שתאמרי להם בפירוש.

כשהייתי בישיבה זה היה נתון שאחרי החתונה הבחור היה יותר מסודר בלבוש, גם כי הוא רוצה להיות מסודר בפני אשתו וגם כי האשה מעירה בנועם.

זה ממש לא נורא.

זה בכלל בכלל לא דומה לרגשות של בנות כשמעירים להן על הלבוש, אלא אם כן נפלת על בחורים מאוד מסויימים במגזר התורני.

כנראה יהיה יותר מתקבל ויותר מובן כשהקשר יגיע למקום כזה שהוא מחפש איך לעשות לך טוב.

ועוד משהו, שירגיש שזה הדדי.

כנראה אם דרישה שכזו יכולה מצידך להיות רק בכיוון 1, יהיה יותר קשה לקבל את זה.

זה עניין של תחושה טובה ורצון לעשות טוב לשני כשזה מסתדר לך.

יתכן שזה לא נוח/נעים לו ואז את צריכה לקבל את זה.

כלומר, הגיוני לבקש. הגיוני שייענה. ואת צריכה לדעת גם לקבל סירוב ובאמת לקבל את זה.

זה מזכיר לי שאח שלי שאל איך הנעליים ואמרתי לו בעדינות להחזיר לחנות

ואז התלהבתי מהנעליים שלי

והוא אמר מבלי ששאלתי.. אל תתלהבי מידי הן מכוערות

אז אמרתי לו היי מזה הדיבור הזה , ואז התבכיינתי אבל למה לא אמרת לי באותו יום שקניתי??

מאז אני לא נועלת אותן..

גם צריך לדעת מתי להעיר.. ואיך

ולקבל את זה שיגידו לנו שזה מזעזע

שבעיניי זה הדבר הכי הכי זניח בעולם לחתוך עליו קשר או בכלל לחשוב בכיוון. תתחתנו, תלכו יחד לקנות בגדים ותכווני אותו לסגנון שלך.

אומרת לך בוודאות שרטב רטבן של החברות שלי, כולל אני, לא התחברנו ללבוש של הבעלים והיום הם לבושים ממש אחרת. זה פשוט ככ חסר משמעות עבורם..

שדיברנו על הנושא הזה, הוא אמר שזה מה שהוא לובש כל הזמן ובדייטים הוא טיפה מגוון.. מקווה שרובם לא ככה..

תודה רבה!

והחלטתי לנסות לבטא מה שאני מרגיש ביחס למה שאת אומרת.

האמת היא, שאם אשתי תנסה בעדינות לשנות את המלתחה שלי - כנראה שדי מהר היא תראה אותי הולך בלבוש אחר לגמרי ממה שהלכתי לפני.

אבל אם מדוייטת תעלה את זה - זה עשוי להפריע לי מאד. ואם היא תעלה את זה שלא בעדינות הנדרשת, אז אני אישית לא חושב שאני אוריד בגלל זה, אבל זה עשוי להפריע לי מאד וכנראה שאנסה לדבר איתה על הדברים שאמרה. ואני יכול להבין שיש אנשים שכן יורידו בגלל זה.

אם את מנסה להלביש את החלומות שלך על מדוייט, זה מרתיע מאד. אני קצת מרגיש שאני מתקשה לשים את האצבע על הנקודה המדויקת.

והעדינות זה לא ביחס לביקורתיות, אלא ביחס לפולשנות והתערבות לא רגישה בחיים של מישהו אחר.

כשאתה מרגיש שמתערבים לך בחיים, במיוחד מישהו שאין לך קשר עמוק איתו, זה יוצר התנגדות.

לא יוצאים ומתחתנים עם מישהו על סמך לשנות אותו(גם שינוי חיצוני הוא שינוי)

זה לא משנה כמה אני אוהבת חולצות עם הדפסים בעלי לא יסכים ללבוש אותן לעולם ביום יום, כנ"ל חולצות מכופתרות צבעוניות בשבת.

לבחור שאני יוצאת איתו..

בעיקרון דיברתי עם שדכנים וביקשתי מראש שיציעו חברה שהם מסודרים (בין היתר), מתלבשים יפה וכו.. אבל במקרה שכבר הציעו הצעה, ויצאנו וראיתי שסה"כ מתאים והיה נחמד, אבל רק הלבוש הפריע לי אז מרגיש לי לא נכון להוריד על הלבוש בלבד, ומצד שני גם מרגיש לי לא נכון להתעלם ממה שמפריע לי (אם זה היה רק עניין של טעם אז הייתי בולעת את זה, אבל אם זה חשוב לי מאידאל שבחור יתלבש מסודר, ותהיה לו גם נראות של בן תורה)

אז זה לא שאני יוצאת עם בחור והוא מתלבש לא לטעמי אז אני אומרת לעצמי בסדר את זה אני אשנה אחרי החתונה.. לא.. אני כן ארצה לברר על העניין, כדי שלא יווצר מצב שאני מורידה רק בגלל שאולי הוא לא יסכים לשנות קצת משהו קטן בלבוש ומבחינתו זה כ"כלא אישיו לשנות משהו קטן.. 

אז לסיכום שאלתי עד כמה בסוף בחור כן מוכן להתגמש עם זה או שאין טעם ככ לשאול..

לדעתי זה לא נורא ואם זה מפריע לך אז הכי טוב שתגיד מראש ואם לא התייחסו לזה אז תדאגי שהבחור ידע לפני שזה משהו שאת רוצה וחשוב לך ולפי זה יחליט אם מתאים לו או לא.

האם להוריד על זה?  לדעתי לא.

לדבר על זה? כמו שאמרתי כדאי להגיד מראש אבל לא חייב לדבר על זה ממש. לי פשוט שסגנון בגדים זה דבר שמשתנה אפילו אצל בנות.

מכירה המון המון המון, אם לא רוב מוחלט

של הבחורים הנשואים בסביבתי

וכולם ללא יוצא דופן כמעט שיפרו את החזות החיצונית משמעותית אחרי הנישואין.

אני לא חושבת שאי מי מהם נשאל על כך אי פעם/ הוטרד מכך

זו נורמה שהאשה מגיעה ועושה קצת סדר בארון.

ועכשיו לענייננו- שני סיםורים אמיתיים לגמרי:

1. זוג ששודך והבחור היה עם חולצה מחוץ למכנסיים, היא הייתה אמריקאית והזדעזעה מהרעיון. רצתה לפסול לאלתר.

חברים גישרו ושמו את הפרוזקטור על העיקר- האישיות, המידות, האופי, השאיפות.

התוצאה- זוג נשוי באושר, 10 ילדים, מפעל חיים ענק של מוסדות תורניים, בעל אחד מהת"ח הגדולים בדורנו בציונות הדתית.

מכירה מאוד מאוד טוב.

והעיקר- האם הוא עם חולצה בפנים או בחוץ? תסלחו לי.

2. זוג בדייט, הבחור התלבש גרוע. צבע שלא מחמיא לו בגרב, מכנסיים רחבים וארוכים למידתו, חולצת פולו קצת קצרה מידי, משקפיים עם מסגרת כהה.

הבחורה החכמה הבינה שזו שטות ביחס לאישיות. התוצאה-

סבב קניות אחרי החתונה, קורס מזורז בהתאמת צבעים, זוג נשוי באושר עם שיירת ילדים. מכירה על בשרי כמו שאומרים.

יש דברים טפלים בחיים. אולי ברווקות זה נראה הר, בפועל זה אפילו לא גבעונת. 

ובאותו נושא אך לא מאוד קשור: אני פשוט חושבת שלכל אחד יש את הטעם שלו(כן, גם טי שירט מהמכינה וסנדלי שורש זה טעם)

השאלה באיזה רמה לא התחברת...

בעיניי זה משמעותי אם אין לו מודעות ללבוש שלו ברמה בסיסית. זה מאוד תלוי במכלול, אבל הגישה של אדם לבגדים שלו אומרת עליו הרבה. וזה ישפיע על איך שאני תופסת אותו וממילא על הקשר. 

לא מתחתנים עם בנאדם על סמך זה שאחרי החתונה נשנה אותו. ולא משנה הנושא.

מתחתנים עם בנאדם שאנחנו אוהבים ורוצים בדיוק כמו שהוא.

אני משתדל להתלבש לדייטים בצורה שבה אני מרגיש בנוח ותו לא,

אני משער שלבנות זה נראה קצת מוזנח אבל כל פעם שניסית לשנות סגנון הרגשתי לא נוח עם עצמי וחזרתי לסגנון הרגיל שלי (ונוצר מצב שיש לי כמה חולצות שקניתי ושוכבות בארון מחכות לגאולה..)

להרגשתי, אם בחורה שאני יוצא איתה זמן מה תציעה לי סגנון לבוש אחר וקצת תדריך אותי. כל עוד זה יהיה בטעם שאני מרגיש שמתאים לי אני אפילו אשמח לשנות סגנון בשבילה ואני גם ארגיש בזה בנוח כי אני יודע שהיא חושבת שזה נראה טוב עלי ושזה מה שהיא רוצה.

משום מה קשה לי להאמין שזה יקרה לי יום אחד (למרות שהייתי שמח לזה ממש)

דווקא הייתי רוצה למצוא דרך לפתוח את זה בעצמי מולה

מה שבטוח אחרי החתונה לא תהיה לי בעיה שאשתי תתן לי בנושא הזה הרבה הכוונה

כן הייתי מצפה שהיא לא תרצה שאני אתלבש רק לפי דרישה שלה, אלא מה שמתאים לי בהתייעצות איתה

אבל לא בא לדייט עם חולצת בני עקיבא זה נראה לי סבבה

אבל הרבה בנות מחפשות או לפחות היו מעדיפות יותר

וגם אני לא בטוח עד כמה אני מוצלח תמיד בלהתאים את הבגדים

זה לא נראה מוזנח, אבל לא מרשים במיוחד

אבל ככה נח לי אז ככה אני בא

אם מישהי תגיד לי אחרת יכול להיות שיהיה לי נח אם מה שהיא אומרת ( בגלל שהיא אמרה) ולא תהיה לי בעיה לבוא ככה

המטרה לא להרשים, אבל זה מכבד אותך?

הבגד משפיע על איך יתייחסו אל האדם ויש לזה התייחסות תורנית אמיתית. לא בקטע של מה יחשבו עליי, בקטע של כבוד.

גם עם בנות זה נושא שאני יכולה לנשוך עליו את השפתיים. לא כיף לי להסתובב בחברת מישהי שלא מודעת לעצמה. אני מנסה לעשות עבודה עם עצמי ולראות את האדם שבה והטוב המיוחד שבה מעבר למראה החיצוני, אבל אם בנות מוזנחות קשה לי להיות חברה שלהן. אותו דבר עם בעלי שהוא צריך להיות באיזשהו מקום מייצג גם שלי. אכפת לי. 

לא מכוון אליך אישית אני אומרת בשביל להעלות למודעות.

אף אדם נורמלי לא ירצה להחליף את המלתחה (והתדמית) שלו.

אם הוא במקרה הגיע עם לבוש שאת אוהבת, את יכולה להחמיא לו ויכול להיות שהוא יחליט שהוא מתאים את עצמו בשבילך.

אחרי שמתארסים אפשר בהחלט לדבר איתו על זה.

בזוגיות טובה, אחרי שמתחתנים עושים הרבה שינויים זה לקראת זו, ובונים את הכל ביחד..

וזו הזדמנות גם לקנות לשניכם (כן, גם את) בגדים שמוצאים-חן בעיני שניכם..

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!