וכמובן בשיחה עם השדכן הבהרתי שאני רוצה בחור מסודר ולדוגמא אמרתי לו מכופתר, ובכל זאת היו כמה שהיו עם פולו קצרה, עכשיו, כבר נפגשנו, שמענו עליו פרטים טובים, ראיתי בפגישה שהוא סבבה, ואני לא אוריד על חולצה.. אז אם יש איזשהי דרך לדבר על זה מבלי שזה ישמע שאני רוצה לשנות את הבחור כי באמת זה משהו מאד נקודתי.. וזה לא שאני ביקורתית בכל תחום, או שכל דבר מפריע לי..

יש הגדרה אובייקטיבית מה זה מסודר

כמו שהוכחתי בראיות ברורות בשרשור אחר הסגנון הישראלי בברירת מחדל הוא זרוק

זה מסודר

היזהרו מחיקויים וזיופים

לדרוש ברור שא"א אבל יש בחורים שלא אכפת להם מה הם לובשים מצדם גם ללבוש ג'לבייה, יש כאלה עקשנים יותר

כשהקשר מתחיל טיפה יותר להתקדם

יצאתי עם מישהו יחסית מספר מכובד של פגישות, ואמרו לי לפתוח את הנושא יותר מאוחר, והחלטתי שנדבר על זה בפגישה הבאה, ואחרי הפגישה הוא הוריד.. הוא אמר שהוא תמיד מתלבש ככה ורק לדייטים הוא לפעמים מגוון.. ובאמת זה בא מתוך מקום של לדבר על לבוש וסגנון ולא בצורה ביקורתית כמובן כמובן.. ובעדינות ממש.. 

החיובי ולא השלילה ..

נניח אם הוא לובש חולצה שאת אוהבת תתלהבי ..

לא הייתי אומרת לו זה לא יפה .. זה לא הטעם שלי..

אלא מה אני כן אוהבת ..

זה לא חייב להיות עליו נגיד אתם עוברים ליד חנות .. תגידי ואי איזה חולצה יפה ..

ואז הוא ישאל אותך כן את אוהבת את הסגנון ?

תהיי חכמה תעשי את זה במתיקות

בנים לא אוהבים שמחנכים אותם
 

אני באמת חושבת שאין לזה סוף לדרישות .. הדרישה של הלבוש כל עוד זה לא מוגזם ממש לנסות לשחרר 

העניין של הלבוש זה לא רק לטעמי או לא- לא רק עניין של סטייל, אני בע"ה שואפת לבנות בית של תורה, שבעלי ילמד בישיבה וכו', ואני חושבת שאם הוא הולך על זה, ונותן את החיים שלו לתורה, ואני בע"ה הולכת להקריב בשביל זה לא מעט (כי לא תמיד זה פשוט) אז שיראה מסודר, שיראה כמו בן תורה, לכן יש לזה חשיבות מבחינתי ולא רק עניין של סטייל....

שהם לא מספיק טובים או שהם פחות- ממש לא.. זה פשוט עניין של תפיסה, וטעם..

אפשר לשאול אותו ..

איך הוא נוהג בדרך כלל

זה כמו שלי קשה עם כיפה שחורה או חליפה או מכנסיים צמודים זה מראה לי שזה לא מה שאני מחפשת ..

הוא יכול להיות הכי מתוק אבל זה לא יהיה קשור בפועל.

אז זה עניין של סגנון וזה חשוב לעלות 

ארץ ישראל בגמרא לפני יותר מ1,500 שבגלל שמצויינין בלבושיהם אינן בני תורה.

מסודר כן. אבל יש גבול.

לא אוהבת שבחור מתלבש אלגנט יותר מידי בצורה מוגזמת, חשוב לי שזה יהיה מכובד ומתאים לבן תורה... ברור שלהתעסק בזה יותר מידי לא מביא הרבה

אני לא בטוח שזה גבול ולא התעסקות 

מצוין בלשון התנ״ך וחז"ל זה מסומן, לא יפה מאוד.

"הציבי לך ציונים שימי לך תמרורים"

ולכן, להבנתי הגמרא שאומרת שחכמי בבל ניכרים בלבושם לעומת חכמי ארץ ישראל שלא ניכרים בלבושם היא בגלל שבני בבל פחות תלמידי חכמים. (ולא שהלבוש שלהם יפה יותר כי הם פחות תלמידי חכמים)

"מפני מה תלמידי חכמים שבבבל מצויינין לפי שאינן בני תורה" (תלמוד בבלי מסכת שבת דף קמה עמוד ב)

פירוש רש"י שם:

"מצויינין - מציינין עצמן בלבושים נאים:

מצויינין - מקושטין:

שאינן בני תורה - כל כך לכבדם כבני ארץ ישראל מחמת תורתם מכבדים אותם מחמת לבושיהן שנראין חשובים:"

בהמשך אותה גמרא רבי יוחנן מציע סיבה אחרת:

"מפני מה ת"ח שבבבל מצויינין לפי שאינן בני מקומן דאמרי אינשי במתא שמאי בלא מתא תותבאי"

ורש"י מבאר את דברי רבי יוחנן:

"שאינן במקומם - שמא"י גלו לשם והגולה למקום נכרי מציין עצמו במלבושים שיהא חשוב:

במתא שמאי - בעירי איני צריך להתכבד אלא בשמי שאני ניכר בו:

בלא מתא - במקום שאינה עירי:

תותבאי - כבודי תלוי בשמלתי שמלתו מתרגמינן תותביה (שמות כב):"

שמתעסקת בזה, אז אין חשש לעבור את הגבול, כי אשתו דואגת לזה והוא רק מתנהל לפי רצונה.

הארה נכונה, לא חשבתי על זה. 

א' אפשר לשאול בדרך אגב מה דעתו על לבוש מכופתר וזה להסביר שאת ממש אוהבת מכופתר וכיו"ב

תאמיני או לא הרבה בנים לא יודעים איך לגהץ (מזכיר לי נשכחות משיעור א' שכל יום שישי הייתי הופך למגהץ הלאומי)

ועדיף פולו מאשר מכופתר ומקומט

וגם מי שיודע לגהץ לא תמיד יש כוח, למשל אני אישית לעבודה אני כמעט תמיד בא מכופתר+מגוהץ אבל בתקופות של אבטלה אין לי כוח לגהץ סתם ואני אלבש פולן

לפעמים זה גם משהו שבא עם הגיל, כולם בהתחלה אוהבים טריקו ובלנדסטון ובשלב מסוים עוברים למכנסי CARGO-F עם התווית האדומה ומכופתר

ב' כמו כל דבר אפשר לדון על זה בפגישות יותר מאוחרות. אבל אני ממליץ "לבדוק את השטח" בשלב מוקדם יותר, לאו דווקא בנושא הזה, עד כמה הוא מוכן לשנות דברים, יש בנים מאוד עקשנים שזה ממש בנפשם ומפריע להם שמתערבים להם בסגנון כו' (תכונה מעצבנת בלי קשר) ויש כאלה שלא אכפת להם אם זה טריקו מכופתר או בעקיטשע פרחוני

לו מספיק או אחרי שנתחתן אני אשנה את הלבוש שלו

מה שאני מנסה לומר(חוץ מזה שאני לא מצליחה להבין את הקריטיות כל עוד זה צנוע) זה שזה מעולה שאת מודעת לזה מעכשיו ולא בונה על שינויים

בכל אופן, איך היית מגיבה אם זה היה הפוך?

אני לא חושבת שלגיטימי לצפות שהוא ישנה את הלבוש.

את יוצאת איתו וזה הלבוש שלו.

מוכנה לראות אותו ככה עד 120? מעולה. בהמשך תראי אם תהיה הזדמנות שישנה לסגנון שאת אוהבת.

אבל אם מראש זה לא משהו שאת מוכנה לסבול אז אני חושבת שלא לגיטימי לנסות לשנות אלא לסיים את הקשר.

אני שואלת אם אפשר לדבר, לברר את העניין.. לצורך העניין היה בחור שבלי בכלל שאמרתי לו משהו הוא אמר שאת זה אישתו תחליט, הוא דיבר על זה בקשר לגיסתו שהחליפה לאחיו את המלתחה...

עכשיו אני לא יודעת מאיפה כל אחד פה מגיע, ומה הנקודת מבט שלו, אבל אני בוודאות יודעת שבחור שעובד וכבר יש לו שגרה ועצמאות מוחלטת וכו זה ברור שהסטייל שלו הוא שלו ובוודאי שעם אחד כזה אפילו לא הייתי דנה על סגנון ושינוי וכו, אבל בחורי ישיבות בד"כ הרבה מהם הם כאלה שלא עובדים, ולא קונים לעצמם, וגם לפעמים סתם מתלבשים ככה בלי הרבה מחשבה על הסטייל שבבגד, אז הרבה מהם גם בכיף ישנו את זה.. מה שאני רוצה לדעת על בחור כזה, זה אם זה חשוב לו ממש, אם כן אז בסדר כמובן שאין מה לדבר על זה,, כי לא באתי לשנות את הבנאדם, אבל אם הוא אחד כזה שמתלבש ככה כי זה מה שאמא שלו קנתה לו וזה לא משנה לו אז אחלה..

להם שתאמרי להם בפירוש.

כשהייתי בישיבה זה היה נתון שאחרי החתונה הבחור היה יותר מסודר בלבוש, גם כי הוא רוצה להיות מסודר בפני אשתו וגם כי האשה מעירה בנועם.

זה ממש לא נורא.

זה בכלל בכלל לא דומה לרגשות של בנות כשמעירים להן על הלבוש, אלא אם כן נפלת על בחורים מאוד מסויימים במגזר התורני.

כנראה יהיה יותר מתקבל ויותר מובן כשהקשר יגיע למקום כזה שהוא מחפש איך לעשות לך טוב.

ועוד משהו, שירגיש שזה הדדי.

כנראה אם דרישה שכזו יכולה מצידך להיות רק בכיוון 1, יהיה יותר קשה לקבל את זה.

זה עניין של תחושה טובה ורצון לעשות טוב לשני כשזה מסתדר לך.

יתכן שזה לא נוח/נעים לו ואז את צריכה לקבל את זה.

כלומר, הגיוני לבקש. הגיוני שייענה. ואת צריכה לדעת גם לקבל סירוב ובאמת לקבל את זה.

זה מזכיר לי שאח שלי שאל איך הנעליים ואמרתי לו בעדינות להחזיר לחנות

ואז התלהבתי מהנעליים שלי

והוא אמר מבלי ששאלתי.. אל תתלהבי מידי הן מכוערות

אז אמרתי לו היי מזה הדיבור הזה , ואז התבכיינתי אבל למה לא אמרת לי באותו יום שקניתי??

מאז אני לא נועלת אותן..

גם צריך לדעת מתי להעיר.. ואיך

ולקבל את זה שיגידו לנו שזה מזעזע

שבעיניי זה הדבר הכי הכי זניח בעולם לחתוך עליו קשר או בכלל לחשוב בכיוון. תתחתנו, תלכו יחד לקנות בגדים ותכווני אותו לסגנון שלך.

אומרת לך בוודאות שרטב רטבן של החברות שלי, כולל אני, לא התחברנו ללבוש של הבעלים והיום הם לבושים ממש אחרת. זה פשוט ככ חסר משמעות עבורם..

שדיברנו על הנושא הזה, הוא אמר שזה מה שהוא לובש כל הזמן ובדייטים הוא טיפה מגוון.. מקווה שרובם לא ככה..

תודה רבה!

והחלטתי לנסות לבטא מה שאני מרגיש ביחס למה שאת אומרת.

האמת היא, שאם אשתי תנסה בעדינות לשנות את המלתחה שלי - כנראה שדי מהר היא תראה אותי הולך בלבוש אחר לגמרי ממה שהלכתי לפני.

אבל אם מדוייטת תעלה את זה - זה עשוי להפריע לי מאד. ואם היא תעלה את זה שלא בעדינות הנדרשת, אז אני אישית לא חושב שאני אוריד בגלל זה, אבל זה עשוי להפריע לי מאד וכנראה שאנסה לדבר איתה על הדברים שאמרה. ואני יכול להבין שיש אנשים שכן יורידו בגלל זה.

אם את מנסה להלביש את החלומות שלך על מדוייט, זה מרתיע מאד. אני קצת מרגיש שאני מתקשה לשים את האצבע על הנקודה המדויקת.

והעדינות זה לא ביחס לביקורתיות, אלא ביחס לפולשנות והתערבות לא רגישה בחיים של מישהו אחר.

כשאתה מרגיש שמתערבים לך בחיים, במיוחד מישהו שאין לך קשר עמוק איתו, זה יוצר התנגדות.

לא יוצאים ומתחתנים עם מישהו על סמך לשנות אותו(גם שינוי חיצוני הוא שינוי)

זה לא משנה כמה אני אוהבת חולצות עם הדפסים בעלי לא יסכים ללבוש אותן לעולם ביום יום, כנ"ל חולצות מכופתרות צבעוניות בשבת.

לבחור שאני יוצאת איתו..

בעיקרון דיברתי עם שדכנים וביקשתי מראש שיציעו חברה שהם מסודרים (בין היתר), מתלבשים יפה וכו.. אבל במקרה שכבר הציעו הצעה, ויצאנו וראיתי שסה"כ מתאים והיה נחמד, אבל רק הלבוש הפריע לי אז מרגיש לי לא נכון להוריד על הלבוש בלבד, ומצד שני גם מרגיש לי לא נכון להתעלם ממה שמפריע לי (אם זה היה רק עניין של טעם אז הייתי בולעת את זה, אבל אם זה חשוב לי מאידאל שבחור יתלבש מסודר, ותהיה לו גם נראות של בן תורה)

אז זה לא שאני יוצאת עם בחור והוא מתלבש לא לטעמי אז אני אומרת לעצמי בסדר את זה אני אשנה אחרי החתונה.. לא.. אני כן ארצה לברר על העניין, כדי שלא יווצר מצב שאני מורידה רק בגלל שאולי הוא לא יסכים לשנות קצת משהו קטן בלבוש ומבחינתו זה כ"כלא אישיו לשנות משהו קטן.. 

אז לסיכום שאלתי עד כמה בסוף בחור כן מוכן להתגמש עם זה או שאין טעם ככ לשאול..

לדעתי זה לא נורא ואם זה מפריע לך אז הכי טוב שתגיד מראש ואם לא התייחסו לזה אז תדאגי שהבחור ידע לפני שזה משהו שאת רוצה וחשוב לך ולפי זה יחליט אם מתאים לו או לא.

האם להוריד על זה?  לדעתי לא.

לדבר על זה? כמו שאמרתי כדאי להגיד מראש אבל לא חייב לדבר על זה ממש. לי פשוט שסגנון בגדים זה דבר שמשתנה אפילו אצל בנות.

מכירה המון המון המון, אם לא רוב מוחלט

של הבחורים הנשואים בסביבתי

וכולם ללא יוצא דופן כמעט שיפרו את החזות החיצונית משמעותית אחרי הנישואין.

אני לא חושבת שאי מי מהם נשאל על כך אי פעם/ הוטרד מכך

זו נורמה שהאשה מגיעה ועושה קצת סדר בארון.

ועכשיו לענייננו- שני סיםורים אמיתיים לגמרי:

1. זוג ששודך והבחור היה עם חולצה מחוץ למכנסיים, היא הייתה אמריקאית והזדעזעה מהרעיון. רצתה לפסול לאלתר.

חברים גישרו ושמו את הפרוזקטור על העיקר- האישיות, המידות, האופי, השאיפות.

התוצאה- זוג נשוי באושר, 10 ילדים, מפעל חיים ענק של מוסדות תורניים, בעל אחד מהת"ח הגדולים בדורנו בציונות הדתית.

מכירה מאוד מאוד טוב.

והעיקר- האם הוא עם חולצה בפנים או בחוץ? תסלחו לי.

2. זוג בדייט, הבחור התלבש גרוע. צבע שלא מחמיא לו בגרב, מכנסיים רחבים וארוכים למידתו, חולצת פולו קצת קצרה מידי, משקפיים עם מסגרת כהה.

הבחורה החכמה הבינה שזו שטות ביחס לאישיות. התוצאה-

סבב קניות אחרי החתונה, קורס מזורז בהתאמת צבעים, זוג נשוי באושר עם שיירת ילדים. מכירה על בשרי כמו שאומרים.

יש דברים טפלים בחיים. אולי ברווקות זה נראה הר, בפועל זה אפילו לא גבעונת. 

ובאותו נושא אך לא מאוד קשור: אני פשוט חושבת שלכל אחד יש את הטעם שלו(כן, גם טי שירט מהמכינה וסנדלי שורש זה טעם)

השאלה באיזה רמה לא התחברת...

בעיניי זה משמעותי אם אין לו מודעות ללבוש שלו ברמה בסיסית. זה מאוד תלוי במכלול, אבל הגישה של אדם לבגדים שלו אומרת עליו הרבה. וזה ישפיע על איך שאני תופסת אותו וממילא על הקשר. 

לא מתחתנים עם בנאדם על סמך זה שאחרי החתונה נשנה אותו. ולא משנה הנושא.

מתחתנים עם בנאדם שאנחנו אוהבים ורוצים בדיוק כמו שהוא.

אני משתדל להתלבש לדייטים בצורה שבה אני מרגיש בנוח ותו לא,

אני משער שלבנות זה נראה קצת מוזנח אבל כל פעם שניסית לשנות סגנון הרגשתי לא נוח עם עצמי וחזרתי לסגנון הרגיל שלי (ונוצר מצב שיש לי כמה חולצות שקניתי ושוכבות בארון מחכות לגאולה..)

להרגשתי, אם בחורה שאני יוצא איתה זמן מה תציעה לי סגנון לבוש אחר וקצת תדריך אותי. כל עוד זה יהיה בטעם שאני מרגיש שמתאים לי אני אפילו אשמח לשנות סגנון בשבילה ואני גם ארגיש בזה בנוח כי אני יודע שהיא חושבת שזה נראה טוב עלי ושזה מה שהיא רוצה.

משום מה קשה לי להאמין שזה יקרה לי יום אחד (למרות שהייתי שמח לזה ממש)

דווקא הייתי רוצה למצוא דרך לפתוח את זה בעצמי מולה

מה שבטוח אחרי החתונה לא תהיה לי בעיה שאשתי תתן לי בנושא הזה הרבה הכוונה

כן הייתי מצפה שהיא לא תרצה שאני אתלבש רק לפי דרישה שלה, אלא מה שמתאים לי בהתייעצות איתה

אבל לא בא לדייט עם חולצת בני עקיבא זה נראה לי סבבה

אבל הרבה בנות מחפשות או לפחות היו מעדיפות יותר

וגם אני לא בטוח עד כמה אני מוצלח תמיד בלהתאים את הבגדים

זה לא נראה מוזנח, אבל לא מרשים במיוחד

אבל ככה נח לי אז ככה אני בא

אם מישהי תגיד לי אחרת יכול להיות שיהיה לי נח אם מה שהיא אומרת ( בגלל שהיא אמרה) ולא תהיה לי בעיה לבוא ככה

המטרה לא להרשים, אבל זה מכבד אותך?

הבגד משפיע על איך יתייחסו אל האדם ויש לזה התייחסות תורנית אמיתית. לא בקטע של מה יחשבו עליי, בקטע של כבוד.

גם עם בנות זה נושא שאני יכולה לנשוך עליו את השפתיים. לא כיף לי להסתובב בחברת מישהי שלא מודעת לעצמה. אני מנסה לעשות עבודה עם עצמי ולראות את האדם שבה והטוב המיוחד שבה מעבר למראה החיצוני, אבל אם בנות מוזנחות קשה לי להיות חברה שלהן. אותו דבר עם בעלי שהוא צריך להיות באיזשהו מקום מייצג גם שלי. אכפת לי. 

לא מכוון אליך אישית אני אומרת בשביל להעלות למודעות.

אף אדם נורמלי לא ירצה להחליף את המלתחה (והתדמית) שלו.

אם הוא במקרה הגיע עם לבוש שאת אוהבת, את יכולה להחמיא לו ויכול להיות שהוא יחליט שהוא מתאים את עצמו בשבילך.

אחרי שמתארסים אפשר בהחלט לדבר איתו על זה.

בזוגיות טובה, אחרי שמתחתנים עושים הרבה שינויים זה לקראת זו, ובונים את הכל ביחד..

וזו הזדמנות גם לקנות לשניכם (כן, גם את) בגדים שמוצאים-חן בעיני שניכם..

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).