אפשר פריקה?
אני בסוף שבוע 39, נשמתי יוצאת ללדת כבר.
בעיקרון מחודש שמיני יש לי כל הזמן ברקסטונים אבל בהתחלה זה היה רק התקשויות בלי כאב אז לא חשבתי אפילו שזה צירים שיכולים לקדם לידה.
משבוע 38 הברקסטונים האלו כואביםםם
כבר כמה פעמים הייתי בטוחה שזהו הנה אני רגע לפני לידה כי יש צירים כואבים.
אבל לא, אחרי כמה שעות הכל נרגע.
הלילה היו לי צירים פסיכיים, יחסית סדירים כל 10 דקות אבל לא מדויק על השעון.
בערך 4 שעות של צירים שאני חיייבת לנשום בציר ולא יכולה לדבר.
זהו לא היה לי ספק שזה זה.
בשבע בבוקר נרגע ולפחות חזרתי לישון קצת.
עכשיו יש צירים, גם בערך כל 10 דקות אבל כבר לא כ"כ כואבים וגם הרבה יותר קצרים.
ואני לא מצליחה להבין אם אני אלד יום אחד או שזהו אני כל החיים הולכת לסבול את הצירים האלו....
ומה הכי מעצבן? שלפי הגנטיקה במשפחה שלי אין מה לחשוב בכלל על לידה לפני התאריך.
כולן כולן יולדות תמיד הרבה אחרי. ובדר"כ בשבוע 41 ועם זירוז.
וכל ההריון שיננתי לעצמי לא לצפות ללידה לפני התאריך.
אבל בגלל שהצירים האלו כ"כ כואבים אני לא מצליחה לא לחשוב על זה....
וזהו נמאס לי כבר.
ויש לי אוסף של סימנים למה הלידה קרובה אבל האוסף הזה קיים כבר משבוע 38 אז זה לא אומר כלום...
ובעלי רוצה לנסוע בפורים להורים שלו וממש ממש לא בא לי...
אני רוצה להיות בפורים אחרי הלידה.
