חייבת להגיד שהרגשות שלי והעזרה שאני צריכה משתנים כל פי תקוםות ובהתאם לכך גם המציאות בבית.

בעקרון עד לא מזמן בעלי היה חוזר אחרי שהילדים היו מקולחים וישנים/ לקראת שינה. כרגע אני בתקופה יותר קשה נפשית ולכן הוא חוזר יותר מוקדם.

אני שמתי לב על עצמי שכשאני במצב טוב עם עצמי ובמצב טוב מבחינה זוגית אני מצליחה למצוא פתרונות למצבים קשים. ככה הבנתי שאם יש לי קושי הוא יותר יושב על הנפש ולא על הטכני. בצד הטכני אני מצליחה למצוא פתרונות יצרתיים. 

אז א. אני חושבת שצריך להבין על מה זה יושב ולתת פתרון לבעיה. 

ב. פתרונות טכניים שאני מצאתי:

1. לפצל השכבות ומקלחות. אני מקלחת בצהרים ולא בלילה ככה שהמקלחת היא בנחת יותר ובלי העייפות של הערב ומקלחת אותם ביחד או אחד אחד וכל אחד עוזר לי לקלח את השני. בחורף אני לא מקלחת כל יום כן שוטפת פנים וידיים. 

2. לפצל השכבות. קודם הקטנה הולכת לישון וה"גדול" משחק יפה ובשקט. ואז אחרי שהיא נרדמת/ אחרי רבע שעה משכיבה את הגדול. ככה כל אחד מקבל תשומת לב והם לא משתוללים ומשתובבים ביחד או מעירים אחד את השני. 

3. ראיתי שיש לך גדולים אז בהחלט אפשר להיעזר בהם. אם הם לא נמצאים בערב אז בצהרים כדי שתגיעי לערב כם יותר כוחות.

4. הפתעות קטנות משמחות- אצלנו החלפות חיתולים זה סיוט. מאז שהחלטנו שאחרי כל החלפה רצינית מקבלים עדש הם ממש רוצים להחליף חיתולים. לחשוב איפ אפשר לצפר אותם שידרבן לפעולה.. 

אני רוצה חהמשיך אבל כרגע עסוקה בעז"ה הערב

דווקא מבחינה זוגית אנחנו במצב מעולה לכן נפגעתי וכעסתי מאוד על בעלי . אני זאת ה"פרייארית" שבחיים לא מדברת, אז היום היה קשה ככה לדבר?

ולגבי הקטנה- אין מצב שהיא יושנת....היא ערה כל היום משעה 9-10 בבוקר עד שעות הערב המאוחרות ושהיא ערה היא בוכה. ככה שתמיד חייב שמשהו ירים אותה, אחקת זה צרחות פחד

נשמע שאצליך ה"קטנים" גדולים יותר משלי ואולי לכן הקושי שלי גדול יותר.

והגדולים? זה השעות של מנחה ערבית גם אצליהם אז לרוב לא נמצאים

הגדול בן 2.3

ככה שממש מבינה אותך. ונראלי שכן יש חפיפה בגילאים שלנו.

בימים אחרים את כן מצליחה להסתדר? האם היום היה משהו מיוחד או ככה כל ערב?

אני חושבת שאם כל ערב את מסיימת עם לשון בחוץ אז צריך לחשב מסלול מחדש. לשבת על קפה ולחשוב איך מוצאים פתרון לקושי בהשכבות. ובכוונה לא כתבתי קןשי *שלך* כי זה בעיניי קושי אובייקטיבי וצריך למצוא פתרון סובייקטיבי.

אם זה חד פעמי בגלל שיצא הערב אז בזמן רגוע יותר להגיד לו מאמי נפגעתי ולהסביר את עצמך. לי נשמע שיש משהו מעבר וזה "יושב" עליך הרבה זמן ופשוט עכשיו היה טריגר להתפרצות אבל יכולהיות שאני טועה כמובן, תקלי רק מה שנכון לך.

משתי התינוקות וציפיתי לאמפתיה מבעלי וזה מה ששבר אותי

אולי הייתי צריכה לפרוק

אבל אצליך בכלל קשוח עם 3 פיציים...לא ידעתי מה הגילאים שלך

אני הייתי יושבת בזמן רגוע מסבירה לו שהילדים הם משותפים של שנינו ותיאורטית העבודה והאחריות על הבית והילדים אמורה להתחלק שווה בשווה בין שנינו.

כל דקה שאני איתם יותר זה בונוס ושינשק לך את כפות הרגליים. ואז להגיע לסידור הגיוני שיהיה טוב לשניכם.

שלי הבין את זה אחרי פעם שנשאר איתם לבד ומאז יותר מעריך ועוזר.

באמת הרבה פעמים הם לא מבינים וצריך להסביר ולדבר

ואולי לצאת פעם בזמן הזה כדי שיבין.

בת חודשיים שרוצה רק ידיים ובן כמעט שנתיים ובן שלוש שרביםםם כל הזמן ובעלי עובד עד 7.30

אני מרגישה שחיה על ניסים... כל יום בוכה מחדש ממש קשה להסתדר שתוך כדי צריך גם להחזיק ולהאכיל את הקטנה וגם להאכיל ולקלח את ה'גדולים'.

מה שקצת עוזר לי בנתיים- לחשוב מראש על אוכל שלא דורש הכנה או להכין אותו מראש.

והתחלתי לקלח אותם מוקדם כמו שכתבו פה לפני שמתעייפים וגם ככה פחות לחוץ ואפשר לקלח ולאכול בנחת.

אני הרבה שמה את הקטנה בנדנדה ועושה מהר מה שאי אפשר איתה על הידיים ואז גם אם היא מתחילה לבכות אחרי שתי דק זה רק לעוד כמה דקות נגיד מניחה אותה חותכת מהר ירקות שמה בצלחות ומרימה שוב. למקלחות- מניחה אותה מהר חופפת להם שוטפת ושוב לוקחת אותה. שמה אותה במיטה שלי ליד הקיר ואז מוציאה לשם את הילדים להתלבש לידה וכך הלאה

את ממש השראה!

אני בעז"ה צריכה ללדת כשההפרש יהיה פחות משנתיים וכבר לחוצה מזה... 

שנה ו10 בערך

נס שבגיל הזה הם גדלים ומתפתחים ממש מהר

אז חבל לי לדאוג מעכשיו... 

בהשכבות..

פשוט נשימה ארוכה ומחכה לראות את השעה 19:00 בשעון.

מגייסת סבלנות, מקלחת אותם יחד. לפעמים אוטמת (מטאפורית) את האוזניים מבכי שהוא לא קריטי.

בגדול משתדלת להכין אוכל מראש ולא יחד איתם כי זה חסר סיכוי.

אבל לוקח קצת זמן להאכיל וזה כמעט בלתי אפשרי שהקטנה צורחת וכמעט נחנקת מבכי...

תדברו על זה בנחת תתאמו ציפיות

אין מה לעשות כל עוד יש כמה קטנים צריך עוד זוג ידיים בשעות של ההשכבה. זה לא זמן לטיולים.

זה שעות מאוד אינטנסיביות.

זמן חופשי זורם בסבבה אחרי שהם ישנים...

הצמודים שלי בהפרש של שנה וחודשיים ולא נעזרתי בבעלי ככ האמת, חוץ מהחודש הראשון שהילדה צרחה את חייה וכמעט איבדתי את זה והייתי חייבת לישון

עד היום זה ככה אגב. השכבות, ארוחת ערב ומקלחת זה שלי. לעתים הוא מתנדב לקלח ולספר סיפור. ערב שבת בשנתיים האחרונות זה שלו ואני קורסת לי בכיף

והוא עוזר בדברים אחרים כמובן

אבלזו חלוקה שטובה לנו. ופה הדגש.

אם את מרגישה שאת צריכה אוויר ועזרה, תבקשי אותה.

ואם הוא לאמבין את הצורך שלך חרף בקשותייך, גשו לייעוץ

ולכן מתחילה לתכנן ולחשוב על חזרה לעבודה. רק אין מושג איך מתפעלים עבודה ששוחקת עם קטנים בבית. קשה לי ממש עם הקטנה שהיא באי שקט תמידי ולא נותנת לי מנוחה. הגדול יותר נסיך אמיתי אבל גם דורש את שלו  אני אשכרה בטיפול צמוד איתה 24/7, נדיר שבעלי מאכיל אותה או מטפל בה. הכל הכל עלי. הוא עובד. אוקי גם אני עובדת בלטפל בקטנים

אני חזרתי אחרי 2 הלידות ממש ישר אחרי חופשת הלידה. לא הארכתי ביום.

מסתדרים, לא יודעת

אם קשה לך לא הייתי מקלחת באותה שעה. וגם לא חייב לקלח כל יום תינוקת קטנה בעיניי.

אבל לדעתי הפער בינך לבין בעלך זועק לשמיים. זה לא מעכשיו אם אני זוכרת נכון. אז אני כן מציעה לשקול ייעוץ סביב זה אם אתם לא מגיעים לסידור ביניכם על חלוקה בנטל, כי זה לא מתחיל ונגמר בשותפות עם הילדים. 

נרדמים

פספסתי משהו?

את שמה אותה במיטה רק אחרי שהיא ישנה כבר..? 

גם אם אשים לישון זה יהיה ל 5-10 ד' ותקום, ככה שאני לא יכולה לסמוך על השינה שלה

אני שמה במיטה שהיא ישנה, אם לא היא תבכה צרחות עד כדי חנק. ילדה ערנית אובר

או סלקל?

אם היא תישן בזה יש יותר סיכוי היא תצליח להחזיק ימה ארוכה

דבר ראשון זה ממש קשוח ואני ממש מבינה אותך

אני כל הזמן מבקשת מבעלי לחזור לשעות האלה כי זה באמת קשה לבד אבל במציאות לרוב הוא לא נמצא

ואני ממש מכירה את זה שהקטנה רוצה ידיים ותוך כדי לתפעל עוד 2 זה להתעלףףף🤯

אז עכשיו אחרי הזדהות קצרה

מה שלי עוזר

ישר שהם חוזרים מהמעון הם משחקים משו כמו 10 דק וישר יושבים לאכול ארוחת ערב שהם מסיימים אני מקלחת את "הגדולים" (את הקטנה אני לא מקלחת בלילה סתם לחץ מיותר)

והאמת שאם יש לי יום לחוץ שאני גמורה ואין לי כוחות אני אשטוף להם ידיים ופנים וישכיב לישון בריאות הנפש והרוגע שלי בעיני יותר חשובה ..

אחכ נותת להם לשחק ובערך חצי שעה לפני השינה חותכת פירות ונותת להם לאכול ומכינה אותם שחושך ועולים לישון 5 דק לפני שוב אומרת ומכוונת אותם להתחיל לאסוף משחקים

וזהו משם ישר למיטה שמע ישראל ושלוםםם

מהשניה הזו אני נחה ורובצת על הספה

וברור שיש ימים קשוחים יותר וימים שיותר קשים לתיפעול

אבל אני מאודד דואגת להביא למודעות של בעלי שכל עוד הוא יכול להגיע לשעות האלה שיעשה את זה לא קורה רוב הזמן אבל הוא כן יודע תחשיבות

אקדים את המקלחת לצהרים יותר ואנסה לתכנן יותר את הערב שיהיה לי פחות לחוץ

היום ספציפית גם הייתי פגועה אולי הייתי צריכה גם לפרוק

תודה יקרות 🫶

הילדים האלה הם אוצרות בשבילי שחיכיתי להם מלא זמן רק שלפעמים קצת מאתגר

כי עושה איסופים ב16 נוסעיפ הביתה מגיעים עוד חצי שעה ואז משחקים 10 דק אז כזה ברבע לחמש בדכ יושבים לאכול

לדעתי תני להם לאכול כמה שרוצים..מה שאותו מרגיע זה הידיעה גם שהם אוכלים בשרי ומזין במסגרות אז אם לא אוכלים הרבה לא נורא ככ

אחכ לקראת השינה מביאה פירות ככה לא רעבים

אאין לי עזרה איתם

השנה מאז שחזר מהמילואים (ועד שחזר היה קשוח מאודדד עם כולם לבד כל היום והלילה ושבתות ובסוף הריון)

אז טיפה יותר בנחת וחוץ מיומיים שמשכיבה לבד הוא נמצא בבית בשעות האלו

ואז בדר''כ אני עם התינוק (ילדנו באותו היום ממש אגב😉)

מקלחות אני לא מקלחת כשאני לבד עם כולם

לפחות לא מאז הלידה.

ארוחת ערב בעיקר קשה לי התמרון..כי זה מלא בקשות במקביל ואפס ידיים פנויות

אגב אם יקל עליך ויש לך אפשרות להביא מישהי אפילא רק לחצי שעה-שעה של ההתארגנות לשינה זה מבורך..

בכל

זאת מה שכן עוזר לי -

א. מנשא.. אין מצב בלי ..

והקטני הנוכחי לא תמיד זורם איתו וזה באמת מאתגר אותי לפעמים..

ב. לתכנן זמן נכון-

להאכיל את הקטן לפני הזמן שצריכה להכין ארוחת ערב.. לשים לב מתי השעה שאם מתחילה להכין ואז לתת אוכל ואז התארגנות לשינה- אז מגיעה איתם למיטה ולשינה בנחת ובשפיות..וגם אם הכל מתעכב בגלל התינוק ששוב רוצה לינוק או כואבת לו הבטן וכו..אז זה לא מגיע לשעה מאוחרת מדי ומתישה

ולהכין ארוחת ערב קלילה ומהירה ..

ג. שיהיהסדר פעולות מוכר ומובנה מראש

גם לך

וגם לילדים

ד. לך יש ילדים גדולים- למה לא לעשות בינהם תורנות שכל פעם כשאת לבד מישהו מהם שומר על הקטנה כשאת מקלחת או מכינה אוכל?או מכין ארוחת ערב במקומך..

אם פחות רוצים

לייצר את זה כהרגל חיובי

אפשר גם לצ'פר אותם במשהו שישמח אותם..

כשאני היתי לבד כשבעלי גוייס הגיעה אלי פעם ילדה בגיל 12 ומממש עזרה לי עם הילדים והכל..

מחכה שהגדולה שלי עוד קצת תגדל ..לא שהיא אוהבת לעזור כרגע..אבל לפחות לטפל בתינוק היה מקל)

אימצתי את הדברים שכתבתם ואנסה ליישם . לשם שינוי התינוקת ישנה אתמול כל אחה"צ אז היה לי ערב רגוע הרבה יותר.

אש שוב, תודה 

לי יש עכשיו שלושה קטנטנים, אבל כשעוד היו לי שניים בעלי היה איש צבא, ועברנו דירה מקצה אחד של הארץ לקצה השני ומצאתי את עצמי בעיר חדשה, לא מכירה אף אחד, בעל שלא נמצא, פעוט בן שנה וחודש וניו בורן בכיין ברמות אחרות. מה שהציל אותי זה לטייל בחוץ, ויוטיוב.

הייתי אוספת את הגדול בשלוש וחצי והיינו הולכים לגן משחקים. הקטן היה נרגע בחוץ,הגדול היה מבסוט מהמרחב (הקטן לרוב היה במנשא). היינו נכנסים הביתה לא לפני רבע לשש (היינו בגן משחקים, בסופר, בחנות, בפינת חי, בגימבורי, ראינו טרקטור... ככה כל יום, שעות), הגדול היה יושב מול יוטיוב בזמן שהייתי מאכילה את הקטן. הייתי מסיימת להאכיל, שמה את הקטן במנשא ומארגנת את הגדול שהיה כל כך עייף שחמש עשר דקות והיה נרדם כבר.

אז בגדול הטיפ שלי הוא פשוט להיות פחות בבית... הילדים לרוב רגועים יותר, מתעייפים יותר, (הבית לא מתבלגן 🙃) והזמן עובר בצורה נעימה 

אני מוותרת על מקלחות חופשי בחורף...

ואצלנו אנחנו אוכלים בסביבות 4 וחצי-5 ואז לפני השינה או כריך (גבינה וזיתים או משהו קליל כזה) או פרי.

אם אכלו יפה בארוחה אז פרי ואם לא אז כריך ואחריו פרי.

אני חושבת שהפתרון יכול להיות עזרים

מנשא - של ניענוח

ערסל של ניענוח שמעולה לתינוקות לא רגועים

או טרמפולינה

כסא אוכל נוח לפעוט כדי שיאכל עצמאית

ואת רק מגישה לו אוכל על המגש והוא אוכל בעצמו

ומקלחת אני מוותרת המון ...

מקלחת בזמנים קשים רק ביום שישי 

אני יכולה לשאול אותה אם סיימו להשתמש אם את רוצה להשאיל

יש לך זמן עם בעלך ברגוע?

יכול להיות שתיצרו זמן כזה?...

חשוב שהוא ישמע מה שאת חווה ביומיום

על האינטנסיביות והעומס...

באלעד יש חנויות ברחוב יהודה הנשיא והסביבה

יש בעיר רחובות - בשדרות הרצל גם חנויות

בירושלים- כל רחוב יפו+ קינג ג'ורג'

אבל מרגישה שאמא של חתן צריכה משהו קצת יותר מיוחד...

הייתי לאחרונה בשדרה בפ''ת ובירושלים, לעצמי קניתי בקמליון והודולה אבל מתלבטת אם זה מספיק לאמא של חתן.

בכללי מעדיפה לקחת אותה לחנויות ספציפיות ופחות להתחיל להסתובב.

תודה!

מה הסגנון שלה בכללי? דתי לאומי זה מאוד רחב..

היא סגנון חרדלי-מתנחלי(בדים רכים נשפכים/שקט/בדע כותנה ופשתן/רקמות וכו)

או יותר סגנון עירוניסטי-קלאסי-משרדי למשל חליפות, נצנצים נפוח וכזה...

מה היא יותר מתחברת- בחתונות כאמא של חתן, לא ביומיום..

ואולי גם אצל גודי

ואולי כן אורית וזהבה ולקחת לתופרת לסגירה.

יש גם את החנויות של אורית וזהבה, שתבדוק באתר אם היא מתחברת לסגנון.

בפ"ת יש חנויות של שמלות ערב בעיר.

מזל טוב!

אצל הלל (חנות בקינג ג'ורג' בירושלים.

בעיר טווח המחירים שפוי עד 500 שח .

שמלות בכל מיני סגנונות.

יש סניף בגבעת שאול :הלל עיצובים.

זה שקשה למצוא משהו 100% צנוע בלי להוסיף חולצת בסיס.

אולי בירושלים יש, אבל אני מעדיפה להגיע לחנויות ספציפיות ולא לצאת להסתובב

יש בקניון רמות בירושלים , ובעוד סניפים. ברגע הראשון הכל נראה סגנון חרדי, נפוח ונוצץ😀 אבל יש שם כמה מציאות, של שמלות עדינות וחלקות . וחגיגיות. והעיקר-צנוע , סגור ,שרוול..אורך...וגזרה טובה!

מזל טוב

שקנו משם שמלות וזה היה איכות נוראית

היו מסכנות, וכשרצו לטפל המוכרת ממש קיללה אותן  

אני לא הייתי מנסה אפילו

ממליצה על אורית וזהבה ומקסימום לשפץ אצל תופרת

ודווקא המוכרת הייתה ממש מקסימה, קניתי בבני ברק.

מניחה שתמיד יש חוויות טובות וחוויות פחות טובות..

יש שמלות ממש יפות

או באיזור הסנטר וירמיהו?

חרשתי את ירושלים..   ושם מצאתי המון מבחר של בגדים שאשכרה יושבים טוב על נשים שהן...

ובכן... נשים

עם בטן של אחרי לידות.. וגוף של אשה שמחתנת ילד (ולא ברבית)

משהו שבלי צורך בחולצת בסיס וכו'

ממליצה ללכת לתופרת שתתפור ליבית)גופיית בסיס אם צריך.

אם לא, אז אפשר לשלוח שני הגדולים באוטובוס.

את הציוד שלהם תקחו איתכם. שהם יקחו רק תיק קטן עם ציוד לנסיעה עצמה.

ולאסוף אותם מתחנה מרכזית כשתגיעו ליעד.

אני נוהגת לצפון, אבל כבר מכינה את הבכור שהוא מוציא רשיון כמה שיותר מהר וחולק בנטל.

יש גם יתרונות לפיצול נסיעה ארוכה.

גילאים מ11 עד 4 ועוד תאומים בני חצי שנה..

אני לא מסוגלת לנסוע לבד נסיעה כזאת ארוכה עם ילדים ברכב מכל מיני סיבות

אולי ניאלץ לקחת מונית או משהו

יש מצב למצוא טרמפ? לפחות לחלק מהדרך.

אם היה תינוק אחד הייתי מציעה שתקחי את הבכור ואת התינוק באוטובוס

ובעלך יסע עם השאר.

עם תאומים זה מסובך.

אולי אם הם לא יונקים תקחי איתך רק ילד בכור באוטובוס ובעלך יסע עם כל הקטנים כולל התאומים?

או שתסעי לבד והבכור יעזור לבעלך עם הקטנים במהלך הנסיעה.

אולי תמצאו מישהו נער/ מבוגר ללוות ילד בן 11 באוטובוס.

בחרנו בכוונה מקום שנגיש בתחבורה ציבורית (צפת), וכך שילבנו בין הרכב לבין התחבורה הציבורית, גם בטיולים שעשינו במהלך ימי הנופש. (לרוב הילדים נסעו באוטובוס, אבל לפעמים גם אני)

זה דרש התארגנות ותכנון מראש, אבל ב"ה לרוב היה מוצלח וטוב.

(אני בכלל לא נוהגת, אז לא הייתה אופציה אחרת... אבל אתם פחות מתשע נפשות, נכון? אז אפשר לשכור רכב של תשעה מקומות לימי הטיול. כמובן, זו עוד הוצאה שצריך לקחת בחשבון...)

בדרכ בנסיעות כאלה אחד אחרי השני כשבעלי לפני

אני שמה וויז אבל כשיש תחנת אוטובוס או פניה הוא עוצר עד שהוא רואה שהגעתי וממשיך בנסיעה

אז ככה שאני לא באמת לבד נוסעת ואני יודעת שאם עולה איזה צורך הוא קרוב אליי לעזרה

תעשו אחד הלוך אחד חזור

ואלך לנוח

המינימום הזה כולל לצורך העניין להתיישב ולהדריך ילדים בינוניים להמשיך לארגן

וכמובן שלא אמשיך את המטלות...

ומלכתחילה לא להכין משו רציני

אבל אם אני מרגישה שאני קורסת אז אני יעצור וילך לנוח 

אבל באמת מינימום

את מעט האנרגיות שי שעדיף להשקיע ברמה הרגשית...

לצרכים הפיזיים לעשות רק את החייב

זה הזמן לאוכל מוכן

טוסטים

חדפ

וכו..

ולכן היה לי חשוב לדעת אם הגוף שלי חלש או שפשוט אני לא דואגת לעצמי בהריון.

אם יש לך משחת סילברול עוזרת מאד לעזרה ראשונה.

אבל הטיפול הלאה תלוי באיך זה נראה. אם "רק" אדום בטח יעבור תוך יום יומיים, אם יש שלפוחיות כדאי לך להתייעץ עם גורם רפואי.

טיפלתי בברנדשילד ופד פראפין. במקום כוויה מפושטת נשארה רק 3 שלפוחיות קטנות.

@אמהלה, מבינה שלא היה לך צורך להתייעץ, שמחה שהיתה לך משחה טובה לשים והסתדרת.

תרגישי טוב

שמן קצח/ג'ל אלוורה 100% טבעי למרוח על הכוויות

ולעשות קומפרס קר ץ-

לוקחת זוג גרביים מכותנה

אחת לחה וגורבת על היד

ועל זה גורבת גרב יבשה

וביניהם מכניסה קוביות קרח

וצריך לשמור על לחות שהעור לא יהיה יבש כדי שלא תישאר צלקת

על כוויית שמש האמת

זה לשים חלבון של ביצה חיה כמה שיותר זמן

ההסבר היה שזה מחזיר לגוף איזה חומר שחסר בגלל הכוויה

צחקתי כששמעתי את זה

וקצת אח"כ נכוויתי ממש בשמש וזה עזר לי מאוד

רפואה שלמה!

מרחתי את המשחה של גרין ופזרתי את הטלק שמצורף שקונים את המשחה.

מעניין אם זה טלק רגיל.

ונזכרתי שבעבר אמרו לי שצריך להדק את הכל עם ניילון נצמד, זה מה עשיתי.

משהו כמו עשרים דק אחרי המריחה. רגשתי הקלה.

מקווה שיחלים מהר, יש לי המון  פעילות בסופ"ש עם הידיים והכיורים מלאים (אין מי שיעשה כלים במקומי).

בבקשה באמת.

כל אחת שתעשה מה שטוב לה, אבל כשזה פורום ציבורי אני חייבת למחות.

זה כל כך לא שווה את הזיהום חס וחלילה שיכול להגרם מכזה דבר.

ובדיוק ראיתי מישהו שכתבה באריכות ובמקצועיות על כמה שזה נפוץ ומסוכן להשתמש בחומרים מהמטבח כדי לרפא פציעות - והיא כתבה נתונים על אנשים שהגיעו למיון בגלל זה, סליחה שאין לי את המקור.

ביצים חיות זה כל כך ריסקי, בבקשה

גם אני עשיתי דברים נואשים בגלל כוויה שהוציאה אותי מדעתי, ואני מסתכלת אחורה ולא מאמינה.

אז אני מבינה מאיפה זה מגיע, אבל בכל זאת - להזהר מתרופות סבתא, גם אם הן "עובדות" כי הסיכון לא שווה את זה.

פצעים פתוחים וכוויות זה דבר רגיש לזיהומים, ומוצרי מזון הם לא דברים שמיוצרים בהגיינה הנדרשת לטיפול רפואי. גם לא ניילון נצמד.

ורפואה שלמה לפותחת, אני ממליצה גם על משכך כאבים, כוויה זה אחד הדברים הכואבים 

אם כן, שמים אותה מהרגע הראשון ועוטפים הניילון ומעל חבישה

לגבי התוקף לא יודעת, אפשר לשאול

ביד היה נראה ממש לא רציני אבל בבוקר קמתי עם שלפוחית מפחידה בכל כף היד...

הבנתי אז שלא שמים את האזור מתחת לזרם מים זה מחמיר את הפציעה

יתכן ויש הבדל בין כוויה משמן רותח/תנור חם/מים רותחים.

הבוקר, ממש שיפור, רמת הכאב פחותה ויש מקומות שנוצרה אדמומיות.

לי היה כוויה מאדים. פתחתי סיר וכל האדים היו על היד שלי, שרף מאוד הייתי.תחת מים זורמים , בהמשך שמתי סילברול אבל בבוקר שמתי למשהו זוועה...לא שישנתי בלילה אבל זה מה שקרה

לפני הרבה שנים אבל

פושרים, רגיל מהברז.

יש הנחיה אחרת?

יכול להיות שאצלך זו פשוט היתה כוויה יותר חמורה, ושאם לא היית שוטפת במים היה אולי עוד יותר חמור. 

שעד הלידה יש תשע חודשים רגילים.

אף פעם לא ניסיתי לחשב ככה לא יודעת אם זה נכון.

למעשה מבחינה רפואית אין שום משמעות לשאלה 'באיזה חודש את?'. סופרים בשבועות כי זה יותר מדויק וברור.

השאלה של איזה חודש היא רק שאלה של 'תרגום לשפת העם' ולכן זה לא מדע מדויק...

לי הכי נוח לחשב את זה לפי התאריך העברי:

אם למשל התל"מ שלי הוא בא' תשרי, אז אני יודעת שכל א' בחודש אני מתחילה חודש חדש של הריון. א' אלול - מתחילה חודש תשיעי, א' אב - מתחילה חודש שמיני, א' תמוז - מתחילה חודש שביעי, וכן הלאה.

ובאמת זה יוצא די מדויק שתחילת החודש הראשון זה בערך בביוץ שהתחיל את ההריון...

כאילו אני מדברת על חברות, לא על משפחה

ברמה הראשונית להתיישב במיטה, להוריד מיד את הרגל לרצפה עוזר.

 (השריר מתכווץ, וכשאת מורידה רגל לרצפה את מותחת, אז זה עוזר)

ואז חקרתי את זה וראיתי שכותבים ששרירים תפוסים זה ממחסור במגנזיום, 

ובאגוזי ברזיל יש המון מגנזיום, אז קניתי לי שקית, ואכלתי 1-2 ביום 

(בהמשך אפילו על זה לא הקפדתי כלומר לא כל יום אכלתי)

ובהריון האחרון לא היו לי בכלל התכווצויות ב"ה!

צריך לשים לב שבאגוזי ברזיל יש סלניום, שבמינונים גבוהים עלול לגרום להרעלת סלניום.

ולכן חשוב ממש לצרוך בצורה מבוקרת!

בריאות שלימה, ובעז"ה בידיים מלאות אמא בריאה ותינוק בריא.

א. כשזה קורה מייד למתוח את הרגל

ב. מגנזיום. או כתוסף או בבננות ודברים שמכילים מגנזיום

מחפשת יותר משהו לבית נראה לי

כי זה בעצם תודה לכל המשפחה לא רק לה

יש להם כבר...

והיקרים זה כבר הרבה מעבר לתקציב שלנו...

אזור 300 ש"ח

חוץ מגלידה ופופקורן

מה זה מכונת גלידה?

אולי לא כלי אלא תמונה או פריט עיצובי לבית?

של המשפחה וכו'

זה צריך אינטרנט?

כי אפילו מחשב אין להם

מפה לשולחן, סט סכו"ם, סט כלים כמו כוסות יפות לשבת או כלי הגשה

מכשירים חשמליים כמו בלנדר מקל איכותי משודרג וכדו'

אגרטל יוקרתי

סט מצעים

ושאת מלאת הכרת הטוב!

אין לי רעיונות

אם כן אפשר ערסלים/טרמפולינה