חשוב לי שתהיה לו אחריות על הנושא הכלכלי, הפרטים כבר שולי בעיניי

לאחרונה שמעתי מישהי מהלימודים שלא יוצאת עם אחד שלא עו"ד/ רופא/ טייס... הופתעתי ממש

אבל היא קצת יצור אז זה מסביר את העניין

חח סתם;)

וגם רופאים מבאס..

סתם אני לא פוסלת אבל כן אתבאס שאשמע שזו העבודה ..

רופאים בקושי בבית 

עורכי דין גברים הם סגנון שאני לא מחבבת במיוחד סוג של רתיעה

אבל לא אפסול

יש לה שיקולים שתהיה בריאה... 

היא עם אופי שרוט וגם לא הכי דתיה אז ...חחח

בחברה להגנת הטבע?

אחד כזה שמאכיל צבים מדבר עם חתולים ופרפרים נוחתים עליו

זה משנה יעני? או שהעיקר שהוא עובד ומסור לזה

העיקר שהוא דואג שיהיה ממה לחיות

יכול גם להיות מנקה רחובות.

ודווקא זה מאוד ערכי ליפות את ארץ ישראל.

הערכה זו נק' מאוד חשובה בזוגיות!!

ובסוף אנחנו חיים בתוך ומתוך חברה

חשוב לשים לב לרצונות שלנו

לעיתים הם חזקים משחשבנו..

במציאות.

היה אחד כזה.

בדיוק עזב את הישיבה ובזה עבד

היה אחד האנשים שהיה לי איתם את החיבור הכי חזק וזה היה הדדי,אבל בסוף נפל על דברים אחרים.

לא כולם מעריכים את אותם הדברים! נא להפנים!

שרצתה מישהו מהעולם של ההורים שלה שזה מהנדסים רופאים וכו' ..

איך שאמרתי לה שהיא חייבת טיפונת להיפתח

היא מצאה את בעלה והוא ממש רחוק מזה ..

והיא עד היום מודה לי וגם הוא

(נדמה לי שקראתי אצל הרב שלמה קרליבך)

שהיה קם כל בוקר לנקות קצת את הרחובות בארץ לקיים את נדרו שאם הוא ישרוד את השואה הוא ינקה את הארץ.

אם אני זוכר נכון

הבגדול הוא שיותר ממה שמעסיק אותי האם/במה הוא עובד, מעסיקים אותי לקיחת האחריות על הנושא (לא בקטע שיהיה מפרנס יחיד/עיקרי. יותר בקטע ניהולי ואחראי), והמניע. קצת קשה לי עם דברים שנעשים מתוך אינרציה, בלי הנעה פנימית וכו'..

חייבת להגיד שתו"כ שאני כותבת עובר לי בראש שזה נשמע קצת כמו איזו בחינת כליות ולב, ומאיפה לי.

אבל מדברים שיצא לי להכיר נראה לי שכן אפשר לזהות את השני, ואפילו יחסית בתחילת קשר. ועל הראשון אפשר לדבר כשהקשר מעמיק קצת..

נשים היום פתוחות לכל המקצועות בשוק, מה הסיבה שהבעל עדיין יהיה המפרנס העיקרי?

ולשם כך ה' ברא את הגבר כמו שהוא ואת האשה כמו שהיא 

והן לא יכולות להיות העמוד של שני הדברים גם יחד

ברור שיש שותפות בכל התחומים, אבל לכל אחד יש תחום אחריות עיקרי

האשה עוזרת בענייני פרנסה אבל הדאגה היא לא שלה, והאיש עוזר בטיפול בבית אבל האחריות היא של האשה

וזה גם בטבע של שניהם בד"כ

חינוך הוא של שניהם אבל רוב הזמן עם הילדים יותר מתאים לאשה

יהיו גם גברים שיהיו יותר עם הילדים ובבית וזה בסדר גמור, אפילו מעולה..

לא יודע למה זה קדוש שהאיש יותר ידאג לעניינים הכספיים.

וגם זה שאת אומרת שהאיש ידאג לעניינים הכספיים, זה משמעותי אם את לא טוענת שהוא בהכרח ירוויח יותר

כשאני מדבר על פריוילגיה זה שגבר חייב ללמוד תואר ש'מכניס' ואישה יכולה ללמוד בלה לה לנד שלה תואר או מקצוע שהיא אוהבת, בין אם הוא מכניס בין אם לא... לא רואה סיבה לשאננות כי הכל צריך ליפול על הגבר. בדרך כלל הכישורים בתחום הכלכלי אינם קשורים להבדלים בין גברים לנשים אלא לידע המקצועי של האדם בתחום.

אני גם חושבת שכל אחד צריך למצות את תפקידו בעולם ולא לשים את השיקול הכספי במקום ראשון. מעולם לא חשבתי שגבר צריך לעבוד במשהו יותר מכניס, הוא יעשה מה שהוא יכול. אם על זה אתה מתקומם אני מבינה אותך ממש זה העמסת לחץ מיותר... כשאני מדברת על לקיחת אחריות על הנושא זה משהו יותר כולל.

מסכימה שזה לא דיכוטומי אבל יש כלל ויש יוצאים מן הכלל וצריך קודם לראות מה הכלל... הכלל הוא שגבר מתחייב בכתובה לזון את אשתו משמע להחזיק את הבית כלכלית. איך זה כבר ישתנה מזוג לזוג לפי מה שמתאים להם וזה גם ישתנה עפ"י השלבים בחיים. זה שהאפשרויות פתוחות בפני נשים לא אומר שצריך להיות שוויון. כמה שנשים רוצות את היציאה הזאת (מעבר לצורך, אוהבות) עבודה תמיד תשאר משהו צדדי עבורן ולא סתם הרבה נשים עובדות במסגרות חינוך כי השעות מאפשרות להן להיות בעיקר בבית. אתה יודע כמה עבודה יש בבית? אינסוף... רק התחזוק של כביסות נקיונות ובישולים ועוד לא הכנסתי טיפול בילדים.

גם בנות שרוצות בעל אברך רוצות שהוא יהיה בגישה של לקיחת אחריות ולא שיהיה לו ברור מאליו שהן המפרנסות היחידות, שהוא ידאג ואם באיזשהו שלב צריך הוא ידאג לפרנסה. ואני בכלל לא רואה שאננות... רוב של הבנות לומדות ומוציאות תואר ועובדות... וגם לגביי שאני מאוד בלחץ לגבי זה כי יש לי אחריות טבעית בתור שותפה להקמת בית כל הזמן צריכים להרגיע אותי שהוא צריך לדאוג לזה ולא הכל על אחריותי. סתם שתדע...

אבל אני חושבת שזה שהאישה יולדת .. כבר צריך להכניס אותם לחלוקה של תפקידים שונה..

אין דבר יותר מלחיץ מלעבוד בהריון או עם תינוק קטן. או אפילו עם כאבי בטן זה לא קל.

יש היום מגמה שגברים לא מוכנים להיות גברים ..

בכוונה תשלמי על עצמך בדייט בכוונה תגיעי לבד בכוונה אני רוצה לבדוק אותך .. כמה את רוצה ממני דברים.

אבל יש לזה השלכות ..

הגבר לא רוצה להיות גבר

והוא לא יקבל אישה ..
 

ועם זאת אני חושבת שאישה כן צריכה להחזיק בתואר או בכישרון ביד כדי שאם היא תזדקק היא תוכל לפרנס את עצמה בכבוד רב.

עכשיו אסייג ואומר שיש גם נשים שלא יודעות מזה אומר להיות אישה .. הילדים כל היום ברחוב.. אין דאגה לדברים בסיסים לילדים ..

בעיה גם

בקיצור איזון

כן חושבת שהגבר צריך לקחת על עצמו את רוב הפרנסה אז כן לדאוג שגם אשתו תתפתח בבחינת פרנסה וכו' ..

על האישה לא לחיות בסרט ולא להיות אהבלה ולהבין איך דברים הולכים בחיים .. איך קונים בית .. וכו'

אבל לא לצאת מגדרה לפרנס .

וכו' כל אישה צריכה להתחבר למהות שלה .. לחיים שבה.. לחינוך שיש בה..

גדל היום דור שלם של נשים שלא יודעות מזה אומר באמת להיות אמא .

אין דאגה לניהול הבית .אין דאגה מספיקה לילד , אין שעורי בית אין אוכל נורמלי.

הגברים לא רוצים להיות גברים ואישה לא רוצה להיות אישה

באמת גדל היום דור שהתהפך היוצרות 

גברים לא קולטים שהם חתמו בכתובה על לזון את האישה, ונשים לצערי עם כל ההשקפה המערבית שחילחלה אלינו עסוקות הרבה יותר מדיי בקריירה וזונחות את החינוך של הילדים . לא סתם התורה מלמדת שהאישה היא עיקר הבית. היא אשכרה העיקר. היא היסודות היא הילדים שיצאו האופי והערכים שלהם 

הגבר צריך לדאוג בעיקר לפרנסה ואז לתורה

ולכן כל אחד יכול לסרטט לעצמו מגמה של שינויים ביחס לזה.

אני דווקא לא רואה את המגמה שגברים לא משלמים בדייטים, כי כל דייט שאני בו הגבר לפחות מציע לשלם.. (לא משלם בכוח למי שלא רוצה בכך)

האישה יוצאת מגדרה שהיא מפרנסת?

יש לי חבר שאמר על אישה מסויימת שהציעו לו שהיא לומדת מדעי המחשב וזה היה בעיניו "מוזר", וזו הסתכלות שנראת לי פרימיטיבית.

ברור שבעל צריך לעזור לאשתו שהיא בהריון או אחרי הריון

ברור שאישה צריכה לצאת לחופשת לידה כמה שהיא צריכה ולקבל את הגיבוי המוחלט מבעלה על כך.

אבל אנחנו בעידן שנשים יכולות להרוויח יותר מגברים וצריך לשים לב לזה. לא?

המחשבה שבנות יכולות להיות רק עו"סיות ומורות ובנים יכולים להיות רק מהנדסים וטכנאים היא מחשבה פרימיטיבית מאוד בעיני. 

ניהול הבית יש לו צד נשי וצד גברי ונראה לי שחשוב ששניהם יהיו דומיננטיים.

נגמרו הימים של הסבתא שלי ע"ה שהיא היתה בבית עם הילדים וסבא עבד ולא ידע מה הולך בבית.

האם זה אומר שהתפקיד אותו תפקיד בניהול הבית? לא. אין שיוויון. חד משמעית.

אך המעורבות היא חשובה. האבא הוא שייך בניהול הבית ושייכותו מאוד חשובה. המימד הגברי שהוא מאוד לחינוך הילדים וניהול הבית הוא חשוב מאין כמוהו.

נראה לי שאנחנו סה"כ מסכימים.. תקני אותי אם אני טועה

ואם זה באמת רצון השם

או שזה פשוט הדור שמושפע מרוחות זרים

אם יש לך מקור תורני הלכתי/מחשבתי על העניין אשמח לשמוע

אם יש לך סברה חזקה, גם כן אשמח לשמוע.

אפשר לראות מהחברה החרדית שמעוניינת לגדל אברכים כמה שניתן שהבנות גם כן הולכות להייטק והתעסקות כזאת מקצועית נרחבת ולכן רפשא לראות מכך שזה עניין של אינטרס. אם ישלנו עניין שהבעל יהיה אברך וזה מה שיאפשר את זה אז חיובי. בחברה שלא מעודדת את כולם להיות אברכים, מה העניין שזה לא יהיה ככה?

וגם השיר של בני לנדאו

אין דבר יותר טוב מאשר לחיות כקדם עם קש תקוע בשיער וכבשה מסריחה שהיא גם כמו כרית

וכן מסכימה על מה שכתבת או לפחות על רוב

אבל בסוף פוגשים בן אדם וכל אדם הוא עולם ומלואו

ואז יוצא או אמור לצאת שאת רק בודקת שאתם מסתדרים ומבינים זה את זו במציאות הקיימת

לא נראה לי מתאים להגיד או אפילו לחשוב "רגע בוא נראה אם אתה מבין את התפקיד שלך" אתה צריך לעשות ככה וככה, זה תפקידך ואני ככה וככה.כל אחד אמור להתעסק בתפקיד שלו.

לא יודעת, לי אין ציפייה שיפרנסו אותי או יעשו בשבילי ולא מתוך אג'נדה פמיניסטית או משהו אלא מתוך משהו שנראה לי מאוד בסיסי, ולא רק בזוגיות ,בכל סיטואציה עם כל מיני אחרים.אם יעשו בשבילי זה יראה לי וואו כי אין לי את הציפייה הזאת כמעט בכלל.

"יעשו בשבילי זה יראה לי וואו כי אין לי את הציפייה הזאת כמעט בכלל."

זה לא סותר .  הכרת הטוב זו תכונה שחייבת להיות בכל אחד ..

וזה גם העניין

צריך לחזק את התכונה הזו ולהבין ששום דבר לא מובן מאליו .

דווקא האלה שדוגלים בשיויון מהותי

אין להם את התכונה הזו הכל בדרך כלל כמו הכל רובטי.. קצת דורך על הצרכים של אחד של השני ובטח של האישה וגם מזיק לגבר.

נניח 

חצי חצי גם אם זה נופל על צרכים שלך תמודדי ,

אני אפרנס חצי ואת חצי ..

גברים שפוסלים נשים שלומדות מקצועות מסוימים. או אולי כל אחד פוגש את עולמו...

בכל מקרה, אני חושבת שצריך לחלק בין שני מצבים:

א. מי שמעוניינת להתחתן עם אברך - היא כנראה תהיה המפרנסת העיקרית, והוא יהיה אברך.

ב. מי שמעוניינת באיש "תורה ועבודה".

וכאן אני חושבת שצריך לחלק בין צעירים למבוגרים יותר.

אני מצפה ממישהו שסיים הסדר לפנות ללימודי מקצוע כלשהו, כדי לאפשר פרנסה, או למצוא דרך שאיננה אקדמית להתפרנסות ארוכת טווח.

אם מדובר על מישהו מבוגר יותר, והוא כבר כמה שנים טובות אחרי הישיבה, ובשנים האלה הוא עסק בעבודות של תיכוניסטים (=לא דורשות הכשרה, אין אופק), ואין לו שום תוכניות ללכת ללמוד מקצוע - זה מעיד בעיני על תפיסת עולמו, שלא מרחיקה ראות בעיני, ולכן פחות מתאימה לי.

מעבר לזה, אני מחפשת תחושה של בטחון כלכלי, ולכן כנראה שלא אצא עם אדם שהוא שחקן, ומזה כל פרנסתו. זה מפחיד אותי.

אבל במקצועות היותר רגילים - אני חושבת שיצאתי עם אנשים מכל מקצועות המיינסטרים.

כלומר, זה לא המקצוע הספציפי שמעניין אותי, אלא יותר החזון והתפיסה הכלכלית.

אולי יעניין אותך גם השרשור הזה:

לא רוצה לצאת עם עובד סוציאלי - לקראת נישואין וזוגיות

העיקר לדעתי זה לא מה אתה רוצה אלא אם אתה יודע ומוכן לתת את הצד המשלים למה שאתה רוצה.

את רוצה בעל שמכניס הרבה כסף/בעל עם מקצוע מכובד שיתן לך כבוד?

בסדר. אבל אל תחשבי שהוא לא מצפה גם לקבל ממך בהתאם בתחומים אחרים.

אתה רוצה אישה שתהיה עקרת בית?

נורמלי. אבל קח בחשבון שאתה תצטרך יותר להשקיע כדי לגרום לה להרגיש סיפוק, כי היא לא תקבל אותה מעבודה וכדו'.

אתה רוצה אישה קרייריסטית כי זה מושך אותך?

סבבה. אבל אל תצפה לגם וגם. לרצון הזה יש מחירים.

את בחורה רגישה ומחפשת מישהו שיבין ויכיל ויתן יותר מהממוצע?

בסדר. רק תדעי לתת לו גם את המקום שלו. והכי חשוב- תיזהרי לא ליפול במובן מאליו ובחוסר הכרת הטוב אחרי כל ההשקעה שלו.

אפשר להביא עוד הרבה דוגמאות. העקרון הוא דומה- רצון למשהו מסויים בד"כ יגרור גם רצון ממך לתת משהו אחר, אז תבדוק שאתה מוכן לתת את הדבר הזה. נכון שיש יחידי סגולה שנותנים מהלב כי זו המהות שלהם ופחות מצפים לקבל, אבל אי אפשר לבנות על זה שתקבל אחד כזה.

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).