חשוב לי שתהיה לו אחריות על הנושא הכלכלי, הפרטים כבר שולי בעיניי

לאחרונה שמעתי מישהי מהלימודים שלא יוצאת עם אחד שלא עו"ד/ רופא/ טייס... הופתעתי ממש

אבל היא קצת יצור אז זה מסביר את העניין

חח סתם;)

וגם רופאים מבאס..

סתם אני לא פוסלת אבל כן אתבאס שאשמע שזו העבודה ..

רופאים בקושי בבית 

עורכי דין גברים הם סגנון שאני לא מחבבת במיוחד סוג של רתיעה

אבל לא אפסול

יש לה שיקולים שתהיה בריאה... 

היא עם אופי שרוט וגם לא הכי דתיה אז ...חחח

בחברה להגנת הטבע?

אחד כזה שמאכיל צבים מדבר עם חתולים ופרפרים נוחתים עליו

זה משנה יעני? או שהעיקר שהוא עובד ומסור לזה

העיקר שהוא דואג שיהיה ממה לחיות

יכול גם להיות מנקה רחובות.

ודווקא זה מאוד ערכי ליפות את ארץ ישראל.

הערכה זו נק' מאוד חשובה בזוגיות!!

ובסוף אנחנו חיים בתוך ומתוך חברה

חשוב לשים לב לרצונות שלנו

לעיתים הם חזקים משחשבנו..

במציאות.

היה אחד כזה.

בדיוק עזב את הישיבה ובזה עבד

היה אחד האנשים שהיה לי איתם את החיבור הכי חזק וזה היה הדדי,אבל בסוף נפל על דברים אחרים.

לא כולם מעריכים את אותם הדברים! נא להפנים!

שרצתה מישהו מהעולם של ההורים שלה שזה מהנדסים רופאים וכו' ..

איך שאמרתי לה שהיא חייבת טיפונת להיפתח

היא מצאה את בעלה והוא ממש רחוק מזה ..

והיא עד היום מודה לי וגם הוא

(נדמה לי שקראתי אצל הרב שלמה קרליבך)

שהיה קם כל בוקר לנקות קצת את הרחובות בארץ לקיים את נדרו שאם הוא ישרוד את השואה הוא ינקה את הארץ.

אם אני זוכר נכון

הבגדול הוא שיותר ממה שמעסיק אותי האם/במה הוא עובד, מעסיקים אותי לקיחת האחריות על הנושא (לא בקטע שיהיה מפרנס יחיד/עיקרי. יותר בקטע ניהולי ואחראי), והמניע. קצת קשה לי עם דברים שנעשים מתוך אינרציה, בלי הנעה פנימית וכו'..

חייבת להגיד שתו"כ שאני כותבת עובר לי בראש שזה נשמע קצת כמו איזו בחינת כליות ולב, ומאיפה לי.

אבל מדברים שיצא לי להכיר נראה לי שכן אפשר לזהות את השני, ואפילו יחסית בתחילת קשר. ועל הראשון אפשר לדבר כשהקשר מעמיק קצת..

נשים היום פתוחות לכל המקצועות בשוק, מה הסיבה שהבעל עדיין יהיה המפרנס העיקרי?

ולשם כך ה' ברא את הגבר כמו שהוא ואת האשה כמו שהיא 

והן לא יכולות להיות העמוד של שני הדברים גם יחד

ברור שיש שותפות בכל התחומים, אבל לכל אחד יש תחום אחריות עיקרי

האשה עוזרת בענייני פרנסה אבל הדאגה היא לא שלה, והאיש עוזר בטיפול בבית אבל האחריות היא של האשה

וזה גם בטבע של שניהם בד"כ

חינוך הוא של שניהם אבל רוב הזמן עם הילדים יותר מתאים לאשה

יהיו גם גברים שיהיו יותר עם הילדים ובבית וזה בסדר גמור, אפילו מעולה..

לא יודע למה זה קדוש שהאיש יותר ידאג לעניינים הכספיים.

וגם זה שאת אומרת שהאיש ידאג לעניינים הכספיים, זה משמעותי אם את לא טוענת שהוא בהכרח ירוויח יותר

כשאני מדבר על פריוילגיה זה שגבר חייב ללמוד תואר ש'מכניס' ואישה יכולה ללמוד בלה לה לנד שלה תואר או מקצוע שהיא אוהבת, בין אם הוא מכניס בין אם לא... לא רואה סיבה לשאננות כי הכל צריך ליפול על הגבר. בדרך כלל הכישורים בתחום הכלכלי אינם קשורים להבדלים בין גברים לנשים אלא לידע המקצועי של האדם בתחום.

אני גם חושבת שכל אחד צריך למצות את תפקידו בעולם ולא לשים את השיקול הכספי במקום ראשון. מעולם לא חשבתי שגבר צריך לעבוד במשהו יותר מכניס, הוא יעשה מה שהוא יכול. אם על זה אתה מתקומם אני מבינה אותך ממש זה העמסת לחץ מיותר... כשאני מדברת על לקיחת אחריות על הנושא זה משהו יותר כולל.

מסכימה שזה לא דיכוטומי אבל יש כלל ויש יוצאים מן הכלל וצריך קודם לראות מה הכלל... הכלל הוא שגבר מתחייב בכתובה לזון את אשתו משמע להחזיק את הבית כלכלית. איך זה כבר ישתנה מזוג לזוג לפי מה שמתאים להם וזה גם ישתנה עפ"י השלבים בחיים. זה שהאפשרויות פתוחות בפני נשים לא אומר שצריך להיות שוויון. כמה שנשים רוצות את היציאה הזאת (מעבר לצורך, אוהבות) עבודה תמיד תשאר משהו צדדי עבורן ולא סתם הרבה נשים עובדות במסגרות חינוך כי השעות מאפשרות להן להיות בעיקר בבית. אתה יודע כמה עבודה יש בבית? אינסוף... רק התחזוק של כביסות נקיונות ובישולים ועוד לא הכנסתי טיפול בילדים.

גם בנות שרוצות בעל אברך רוצות שהוא יהיה בגישה של לקיחת אחריות ולא שיהיה לו ברור מאליו שהן המפרנסות היחידות, שהוא ידאג ואם באיזשהו שלב צריך הוא ידאג לפרנסה. ואני בכלל לא רואה שאננות... רוב של הבנות לומדות ומוציאות תואר ועובדות... וגם לגביי שאני מאוד בלחץ לגבי זה כי יש לי אחריות טבעית בתור שותפה להקמת בית כל הזמן צריכים להרגיע אותי שהוא צריך לדאוג לזה ולא הכל על אחריותי. סתם שתדע...

אבל אני חושבת שזה שהאישה יולדת .. כבר צריך להכניס אותם לחלוקה של תפקידים שונה..

אין דבר יותר מלחיץ מלעבוד בהריון או עם תינוק קטן. או אפילו עם כאבי בטן זה לא קל.

יש היום מגמה שגברים לא מוכנים להיות גברים ..

בכוונה תשלמי על עצמך בדייט בכוונה תגיעי לבד בכוונה אני רוצה לבדוק אותך .. כמה את רוצה ממני דברים.

אבל יש לזה השלכות ..

הגבר לא רוצה להיות גבר

והוא לא יקבל אישה ..
 

ועם זאת אני חושבת שאישה כן צריכה להחזיק בתואר או בכישרון ביד כדי שאם היא תזדקק היא תוכל לפרנס את עצמה בכבוד רב.

עכשיו אסייג ואומר שיש גם נשים שלא יודעות מזה אומר להיות אישה .. הילדים כל היום ברחוב.. אין דאגה לדברים בסיסים לילדים ..

בעיה גם

בקיצור איזון

כן חושבת שהגבר צריך לקחת על עצמו את רוב הפרנסה אז כן לדאוג שגם אשתו תתפתח בבחינת פרנסה וכו' ..

על האישה לא לחיות בסרט ולא להיות אהבלה ולהבין איך דברים הולכים בחיים .. איך קונים בית .. וכו'

אבל לא לצאת מגדרה לפרנס .

וכו' כל אישה צריכה להתחבר למהות שלה .. לחיים שבה.. לחינוך שיש בה..

גדל היום דור שלם של נשים שלא יודעות מזה אומר באמת להיות אמא .

אין דאגה לניהול הבית .אין דאגה מספיקה לילד , אין שעורי בית אין אוכל נורמלי.

הגברים לא רוצים להיות גברים ואישה לא רוצה להיות אישה

באמת גדל היום דור שהתהפך היוצרות 

גברים לא קולטים שהם חתמו בכתובה על לזון את האישה, ונשים לצערי עם כל ההשקפה המערבית שחילחלה אלינו עסוקות הרבה יותר מדיי בקריירה וזונחות את החינוך של הילדים . לא סתם התורה מלמדת שהאישה היא עיקר הבית. היא אשכרה העיקר. היא היסודות היא הילדים שיצאו האופי והערכים שלהם 

הגבר צריך לדאוג בעיקר לפרנסה ואז לתורה

ולכן כל אחד יכול לסרטט לעצמו מגמה של שינויים ביחס לזה.

אני דווקא לא רואה את המגמה שגברים לא משלמים בדייטים, כי כל דייט שאני בו הגבר לפחות מציע לשלם.. (לא משלם בכוח למי שלא רוצה בכך)

האישה יוצאת מגדרה שהיא מפרנסת?

יש לי חבר שאמר על אישה מסויימת שהציעו לו שהיא לומדת מדעי המחשב וזה היה בעיניו "מוזר", וזו הסתכלות שנראת לי פרימיטיבית.

ברור שבעל צריך לעזור לאשתו שהיא בהריון או אחרי הריון

ברור שאישה צריכה לצאת לחופשת לידה כמה שהיא צריכה ולקבל את הגיבוי המוחלט מבעלה על כך.

אבל אנחנו בעידן שנשים יכולות להרוויח יותר מגברים וצריך לשים לב לזה. לא?

המחשבה שבנות יכולות להיות רק עו"סיות ומורות ובנים יכולים להיות רק מהנדסים וטכנאים היא מחשבה פרימיטיבית מאוד בעיני. 

ניהול הבית יש לו צד נשי וצד גברי ונראה לי שחשוב ששניהם יהיו דומיננטיים.

נגמרו הימים של הסבתא שלי ע"ה שהיא היתה בבית עם הילדים וסבא עבד ולא ידע מה הולך בבית.

האם זה אומר שהתפקיד אותו תפקיד בניהול הבית? לא. אין שיוויון. חד משמעית.

אך המעורבות היא חשובה. האבא הוא שייך בניהול הבית ושייכותו מאוד חשובה. המימד הגברי שהוא מאוד לחינוך הילדים וניהול הבית הוא חשוב מאין כמוהו.

נראה לי שאנחנו סה"כ מסכימים.. תקני אותי אם אני טועה

ואם זה באמת רצון השם

או שזה פשוט הדור שמושפע מרוחות זרים

אם יש לך מקור תורני הלכתי/מחשבתי על העניין אשמח לשמוע

אם יש לך סברה חזקה, גם כן אשמח לשמוע.

אפשר לראות מהחברה החרדית שמעוניינת לגדל אברכים כמה שניתן שהבנות גם כן הולכות להייטק והתעסקות כזאת מקצועית נרחבת ולכן רפשא לראות מכך שזה עניין של אינטרס. אם ישלנו עניין שהבעל יהיה אברך וזה מה שיאפשר את זה אז חיובי. בחברה שלא מעודדת את כולם להיות אברכים, מה העניין שזה לא יהיה ככה?

וגם השיר של בני לנדאו

אין דבר יותר טוב מאשר לחיות כקדם עם קש תקוע בשיער וכבשה מסריחה שהיא גם כמו כרית

וכן מסכימה על מה שכתבת או לפחות על רוב

אבל בסוף פוגשים בן אדם וכל אדם הוא עולם ומלואו

ואז יוצא או אמור לצאת שאת רק בודקת שאתם מסתדרים ומבינים זה את זו במציאות הקיימת

לא נראה לי מתאים להגיד או אפילו לחשוב "רגע בוא נראה אם אתה מבין את התפקיד שלך" אתה צריך לעשות ככה וככה, זה תפקידך ואני ככה וככה.כל אחד אמור להתעסק בתפקיד שלו.

לא יודעת, לי אין ציפייה שיפרנסו אותי או יעשו בשבילי ולא מתוך אג'נדה פמיניסטית או משהו אלא מתוך משהו שנראה לי מאוד בסיסי, ולא רק בזוגיות ,בכל סיטואציה עם כל מיני אחרים.אם יעשו בשבילי זה יראה לי וואו כי אין לי את הציפייה הזאת כמעט בכלל.

"יעשו בשבילי זה יראה לי וואו כי אין לי את הציפייה הזאת כמעט בכלל."

זה לא סותר .  הכרת הטוב זו תכונה שחייבת להיות בכל אחד ..

וזה גם העניין

צריך לחזק את התכונה הזו ולהבין ששום דבר לא מובן מאליו .

דווקא האלה שדוגלים בשיויון מהותי

אין להם את התכונה הזו הכל בדרך כלל כמו הכל רובטי.. קצת דורך על הצרכים של אחד של השני ובטח של האישה וגם מזיק לגבר.

נניח 

חצי חצי גם אם זה נופל על צרכים שלך תמודדי ,

אני אפרנס חצי ואת חצי ..

גברים שפוסלים נשים שלומדות מקצועות מסוימים. או אולי כל אחד פוגש את עולמו...

בכל מקרה, אני חושבת שצריך לחלק בין שני מצבים:

א. מי שמעוניינת להתחתן עם אברך - היא כנראה תהיה המפרנסת העיקרית, והוא יהיה אברך.

ב. מי שמעוניינת באיש "תורה ועבודה".

וכאן אני חושבת שצריך לחלק בין צעירים למבוגרים יותר.

אני מצפה ממישהו שסיים הסדר לפנות ללימודי מקצוע כלשהו, כדי לאפשר פרנסה, או למצוא דרך שאיננה אקדמית להתפרנסות ארוכת טווח.

אם מדובר על מישהו מבוגר יותר, והוא כבר כמה שנים טובות אחרי הישיבה, ובשנים האלה הוא עסק בעבודות של תיכוניסטים (=לא דורשות הכשרה, אין אופק), ואין לו שום תוכניות ללכת ללמוד מקצוע - זה מעיד בעיני על תפיסת עולמו, שלא מרחיקה ראות בעיני, ולכן פחות מתאימה לי.

מעבר לזה, אני מחפשת תחושה של בטחון כלכלי, ולכן כנראה שלא אצא עם אדם שהוא שחקן, ומזה כל פרנסתו. זה מפחיד אותי.

אבל במקצועות היותר רגילים - אני חושבת שיצאתי עם אנשים מכל מקצועות המיינסטרים.

כלומר, זה לא המקצוע הספציפי שמעניין אותי, אלא יותר החזון והתפיסה הכלכלית.

אולי יעניין אותך גם השרשור הזה:

לא רוצה לצאת עם עובד סוציאלי - לקראת נישואין וזוגיות

העיקר לדעתי זה לא מה אתה רוצה אלא אם אתה יודע ומוכן לתת את הצד המשלים למה שאתה רוצה.

את רוצה בעל שמכניס הרבה כסף/בעל עם מקצוע מכובד שיתן לך כבוד?

בסדר. אבל אל תחשבי שהוא לא מצפה גם לקבל ממך בהתאם בתחומים אחרים.

אתה רוצה אישה שתהיה עקרת בית?

נורמלי. אבל קח בחשבון שאתה תצטרך יותר להשקיע כדי לגרום לה להרגיש סיפוק, כי היא לא תקבל אותה מעבודה וכדו'.

אתה רוצה אישה קרייריסטית כי זה מושך אותך?

סבבה. אבל אל תצפה לגם וגם. לרצון הזה יש מחירים.

את בחורה רגישה ומחפשת מישהו שיבין ויכיל ויתן יותר מהממוצע?

בסדר. רק תדעי לתת לו גם את המקום שלו. והכי חשוב- תיזהרי לא ליפול במובן מאליו ובחוסר הכרת הטוב אחרי כל ההשקעה שלו.

אפשר להביא עוד הרבה דוגמאות. העקרון הוא דומה- רצון למשהו מסויים בד"כ יגרור גם רצון ממך לתת משהו אחר, אז תבדוק שאתה מוכן לתת את הדבר הזה. נכון שיש יחידי סגולה שנותנים מהלב כי זו המהות שלהם ופחות מצפים לקבל, אבל אי אפשר לבנות על זה שתקבל אחד כזה.

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.

תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).