חשוב לי שתהיה לו אחריות על הנושא הכלכלי, הפרטים כבר שולי בעיניי

לאחרונה שמעתי מישהי מהלימודים שלא יוצאת עם אחד שלא עו"ד/ רופא/ טייס... הופתעתי ממש

אבל היא קצת יצור אז זה מסביר את העניין

חח סתם;)

וגם רופאים מבאס..

סתם אני לא פוסלת אבל כן אתבאס שאשמע שזו העבודה ..

רופאים בקושי בבית 

עורכי דין גברים הם סגנון שאני לא מחבבת במיוחד סוג של רתיעה

אבל לא אפסול

יש לה שיקולים שתהיה בריאה... 

היא עם אופי שרוט וגם לא הכי דתיה אז ...חחח

בחברה להגנת הטבע?

אחד כזה שמאכיל צבים מדבר עם חתולים ופרפרים נוחתים עליו

זה משנה יעני? או שהעיקר שהוא עובד ומסור לזה

העיקר שהוא דואג שיהיה ממה לחיות

יכול גם להיות מנקה רחובות.

ודווקא זה מאוד ערכי ליפות את ארץ ישראל.

הערכה זו נק' מאוד חשובה בזוגיות!!

ובסוף אנחנו חיים בתוך ומתוך חברה

חשוב לשים לב לרצונות שלנו

לעיתים הם חזקים משחשבנו..

במציאות.

היה אחד כזה.

בדיוק עזב את הישיבה ובזה עבד

היה אחד האנשים שהיה לי איתם את החיבור הכי חזק וזה היה הדדי,אבל בסוף נפל על דברים אחרים.

לא כולם מעריכים את אותם הדברים! נא להפנים!

שרצתה מישהו מהעולם של ההורים שלה שזה מהנדסים רופאים וכו' ..

איך שאמרתי לה שהיא חייבת טיפונת להיפתח

היא מצאה את בעלה והוא ממש רחוק מזה ..

והיא עד היום מודה לי וגם הוא

(נדמה לי שקראתי אצל הרב שלמה קרליבך)

שהיה קם כל בוקר לנקות קצת את הרחובות בארץ לקיים את נדרו שאם הוא ישרוד את השואה הוא ינקה את הארץ.

אם אני זוכר נכון

הבגדול הוא שיותר ממה שמעסיק אותי האם/במה הוא עובד, מעסיקים אותי לקיחת האחריות על הנושא (לא בקטע שיהיה מפרנס יחיד/עיקרי. יותר בקטע ניהולי ואחראי), והמניע. קצת קשה לי עם דברים שנעשים מתוך אינרציה, בלי הנעה פנימית וכו'..

חייבת להגיד שתו"כ שאני כותבת עובר לי בראש שזה נשמע קצת כמו איזו בחינת כליות ולב, ומאיפה לי.

אבל מדברים שיצא לי להכיר נראה לי שכן אפשר לזהות את השני, ואפילו יחסית בתחילת קשר. ועל הראשון אפשר לדבר כשהקשר מעמיק קצת..

נשים היום פתוחות לכל המקצועות בשוק, מה הסיבה שהבעל עדיין יהיה המפרנס העיקרי?

ולשם כך ה' ברא את הגבר כמו שהוא ואת האשה כמו שהיא 

והן לא יכולות להיות העמוד של שני הדברים גם יחד

ברור שיש שותפות בכל התחומים, אבל לכל אחד יש תחום אחריות עיקרי

האשה עוזרת בענייני פרנסה אבל הדאגה היא לא שלה, והאיש עוזר בטיפול בבית אבל האחריות היא של האשה

וזה גם בטבע של שניהם בד"כ

חינוך הוא של שניהם אבל רוב הזמן עם הילדים יותר מתאים לאשה

יהיו גם גברים שיהיו יותר עם הילדים ובבית וזה בסדר גמור, אפילו מעולה..

לא יודע למה זה קדוש שהאיש יותר ידאג לעניינים הכספיים.

וגם זה שאת אומרת שהאיש ידאג לעניינים הכספיים, זה משמעותי אם את לא טוענת שהוא בהכרח ירוויח יותר

כשאני מדבר על פריוילגיה זה שגבר חייב ללמוד תואר ש'מכניס' ואישה יכולה ללמוד בלה לה לנד שלה תואר או מקצוע שהיא אוהבת, בין אם הוא מכניס בין אם לא... לא רואה סיבה לשאננות כי הכל צריך ליפול על הגבר. בדרך כלל הכישורים בתחום הכלכלי אינם קשורים להבדלים בין גברים לנשים אלא לידע המקצועי של האדם בתחום.

אני גם חושבת שכל אחד צריך למצות את תפקידו בעולם ולא לשים את השיקול הכספי במקום ראשון. מעולם לא חשבתי שגבר צריך לעבוד במשהו יותר מכניס, הוא יעשה מה שהוא יכול. אם על זה אתה מתקומם אני מבינה אותך ממש זה העמסת לחץ מיותר... כשאני מדברת על לקיחת אחריות על הנושא זה משהו יותר כולל.

מסכימה שזה לא דיכוטומי אבל יש כלל ויש יוצאים מן הכלל וצריך קודם לראות מה הכלל... הכלל הוא שגבר מתחייב בכתובה לזון את אשתו משמע להחזיק את הבית כלכלית. איך זה כבר ישתנה מזוג לזוג לפי מה שמתאים להם וזה גם ישתנה עפ"י השלבים בחיים. זה שהאפשרויות פתוחות בפני נשים לא אומר שצריך להיות שוויון. כמה שנשים רוצות את היציאה הזאת (מעבר לצורך, אוהבות) עבודה תמיד תשאר משהו צדדי עבורן ולא סתם הרבה נשים עובדות במסגרות חינוך כי השעות מאפשרות להן להיות בעיקר בבית. אתה יודע כמה עבודה יש בבית? אינסוף... רק התחזוק של כביסות נקיונות ובישולים ועוד לא הכנסתי טיפול בילדים.

גם בנות שרוצות בעל אברך רוצות שהוא יהיה בגישה של לקיחת אחריות ולא שיהיה לו ברור מאליו שהן המפרנסות היחידות, שהוא ידאג ואם באיזשהו שלב צריך הוא ידאג לפרנסה. ואני בכלל לא רואה שאננות... רוב של הבנות לומדות ומוציאות תואר ועובדות... וגם לגביי שאני מאוד בלחץ לגבי זה כי יש לי אחריות טבעית בתור שותפה להקמת בית כל הזמן צריכים להרגיע אותי שהוא צריך לדאוג לזה ולא הכל על אחריותי. סתם שתדע...

אבל אני חושבת שזה שהאישה יולדת .. כבר צריך להכניס אותם לחלוקה של תפקידים שונה..

אין דבר יותר מלחיץ מלעבוד בהריון או עם תינוק קטן. או אפילו עם כאבי בטן זה לא קל.

יש היום מגמה שגברים לא מוכנים להיות גברים ..

בכוונה תשלמי על עצמך בדייט בכוונה תגיעי לבד בכוונה אני רוצה לבדוק אותך .. כמה את רוצה ממני דברים.

אבל יש לזה השלכות ..

הגבר לא רוצה להיות גבר

והוא לא יקבל אישה ..
 

ועם זאת אני חושבת שאישה כן צריכה להחזיק בתואר או בכישרון ביד כדי שאם היא תזדקק היא תוכל לפרנס את עצמה בכבוד רב.

עכשיו אסייג ואומר שיש גם נשים שלא יודעות מזה אומר להיות אישה .. הילדים כל היום ברחוב.. אין דאגה לדברים בסיסים לילדים ..

בעיה גם

בקיצור איזון

כן חושבת שהגבר צריך לקחת על עצמו את רוב הפרנסה אז כן לדאוג שגם אשתו תתפתח בבחינת פרנסה וכו' ..

על האישה לא לחיות בסרט ולא להיות אהבלה ולהבין איך דברים הולכים בחיים .. איך קונים בית .. וכו'

אבל לא לצאת מגדרה לפרנס .

וכו' כל אישה צריכה להתחבר למהות שלה .. לחיים שבה.. לחינוך שיש בה..

גדל היום דור שלם של נשים שלא יודעות מזה אומר באמת להיות אמא .

אין דאגה לניהול הבית .אין דאגה מספיקה לילד , אין שעורי בית אין אוכל נורמלי.

הגברים לא רוצים להיות גברים ואישה לא רוצה להיות אישה

באמת גדל היום דור שהתהפך היוצרות 

גברים לא קולטים שהם חתמו בכתובה על לזון את האישה, ונשים לצערי עם כל ההשקפה המערבית שחילחלה אלינו עסוקות הרבה יותר מדיי בקריירה וזונחות את החינוך של הילדים . לא סתם התורה מלמדת שהאישה היא עיקר הבית. היא אשכרה העיקר. היא היסודות היא הילדים שיצאו האופי והערכים שלהם 

הגבר צריך לדאוג בעיקר לפרנסה ואז לתורה

ולכן כל אחד יכול לסרטט לעצמו מגמה של שינויים ביחס לזה.

אני דווקא לא רואה את המגמה שגברים לא משלמים בדייטים, כי כל דייט שאני בו הגבר לפחות מציע לשלם.. (לא משלם בכוח למי שלא רוצה בכך)

האישה יוצאת מגדרה שהיא מפרנסת?

יש לי חבר שאמר על אישה מסויימת שהציעו לו שהיא לומדת מדעי המחשב וזה היה בעיניו "מוזר", וזו הסתכלות שנראת לי פרימיטיבית.

ברור שבעל צריך לעזור לאשתו שהיא בהריון או אחרי הריון

ברור שאישה צריכה לצאת לחופשת לידה כמה שהיא צריכה ולקבל את הגיבוי המוחלט מבעלה על כך.

אבל אנחנו בעידן שנשים יכולות להרוויח יותר מגברים וצריך לשים לב לזה. לא?

המחשבה שבנות יכולות להיות רק עו"סיות ומורות ובנים יכולים להיות רק מהנדסים וטכנאים היא מחשבה פרימיטיבית מאוד בעיני. 

ניהול הבית יש לו צד נשי וצד גברי ונראה לי שחשוב ששניהם יהיו דומיננטיים.

נגמרו הימים של הסבתא שלי ע"ה שהיא היתה בבית עם הילדים וסבא עבד ולא ידע מה הולך בבית.

האם זה אומר שהתפקיד אותו תפקיד בניהול הבית? לא. אין שיוויון. חד משמעית.

אך המעורבות היא חשובה. האבא הוא שייך בניהול הבית ושייכותו מאוד חשובה. המימד הגברי שהוא מאוד לחינוך הילדים וניהול הבית הוא חשוב מאין כמוהו.

נראה לי שאנחנו סה"כ מסכימים.. תקני אותי אם אני טועה

ואם זה באמת רצון השם

או שזה פשוט הדור שמושפע מרוחות זרים

אם יש לך מקור תורני הלכתי/מחשבתי על העניין אשמח לשמוע

אם יש לך סברה חזקה, גם כן אשמח לשמוע.

אפשר לראות מהחברה החרדית שמעוניינת לגדל אברכים כמה שניתן שהבנות גם כן הולכות להייטק והתעסקות כזאת מקצועית נרחבת ולכן רפשא לראות מכך שזה עניין של אינטרס. אם ישלנו עניין שהבעל יהיה אברך וזה מה שיאפשר את זה אז חיובי. בחברה שלא מעודדת את כולם להיות אברכים, מה העניין שזה לא יהיה ככה?

וגם השיר של בני לנדאו

אין דבר יותר טוב מאשר לחיות כקדם עם קש תקוע בשיער וכבשה מסריחה שהיא גם כמו כרית

וכן מסכימה על מה שכתבת או לפחות על רוב

אבל בסוף פוגשים בן אדם וכל אדם הוא עולם ומלואו

ואז יוצא או אמור לצאת שאת רק בודקת שאתם מסתדרים ומבינים זה את זו במציאות הקיימת

לא נראה לי מתאים להגיד או אפילו לחשוב "רגע בוא נראה אם אתה מבין את התפקיד שלך" אתה צריך לעשות ככה וככה, זה תפקידך ואני ככה וככה.כל אחד אמור להתעסק בתפקיד שלו.

לא יודעת, לי אין ציפייה שיפרנסו אותי או יעשו בשבילי ולא מתוך אג'נדה פמיניסטית או משהו אלא מתוך משהו שנראה לי מאוד בסיסי, ולא רק בזוגיות ,בכל סיטואציה עם כל מיני אחרים.אם יעשו בשבילי זה יראה לי וואו כי אין לי את הציפייה הזאת כמעט בכלל.

"יעשו בשבילי זה יראה לי וואו כי אין לי את הציפייה הזאת כמעט בכלל."

זה לא סותר .  הכרת הטוב זו תכונה שחייבת להיות בכל אחד ..

וזה גם העניין

צריך לחזק את התכונה הזו ולהבין ששום דבר לא מובן מאליו .

דווקא האלה שדוגלים בשיויון מהותי

אין להם את התכונה הזו הכל בדרך כלל כמו הכל רובטי.. קצת דורך על הצרכים של אחד של השני ובטח של האישה וגם מזיק לגבר.

נניח 

חצי חצי גם אם זה נופל על צרכים שלך תמודדי ,

אני אפרנס חצי ואת חצי ..

גברים שפוסלים נשים שלומדות מקצועות מסוימים. או אולי כל אחד פוגש את עולמו...

בכל מקרה, אני חושבת שצריך לחלק בין שני מצבים:

א. מי שמעוניינת להתחתן עם אברך - היא כנראה תהיה המפרנסת העיקרית, והוא יהיה אברך.

ב. מי שמעוניינת באיש "תורה ועבודה".

וכאן אני חושבת שצריך לחלק בין צעירים למבוגרים יותר.

אני מצפה ממישהו שסיים הסדר לפנות ללימודי מקצוע כלשהו, כדי לאפשר פרנסה, או למצוא דרך שאיננה אקדמית להתפרנסות ארוכת טווח.

אם מדובר על מישהו מבוגר יותר, והוא כבר כמה שנים טובות אחרי הישיבה, ובשנים האלה הוא עסק בעבודות של תיכוניסטים (=לא דורשות הכשרה, אין אופק), ואין לו שום תוכניות ללכת ללמוד מקצוע - זה מעיד בעיני על תפיסת עולמו, שלא מרחיקה ראות בעיני, ולכן פחות מתאימה לי.

מעבר לזה, אני מחפשת תחושה של בטחון כלכלי, ולכן כנראה שלא אצא עם אדם שהוא שחקן, ומזה כל פרנסתו. זה מפחיד אותי.

אבל במקצועות היותר רגילים - אני חושבת שיצאתי עם אנשים מכל מקצועות המיינסטרים.

כלומר, זה לא המקצוע הספציפי שמעניין אותי, אלא יותר החזון והתפיסה הכלכלית.

אולי יעניין אותך גם השרשור הזה:

לא רוצה לצאת עם עובד סוציאלי - לקראת נישואין וזוגיות

העיקר לדעתי זה לא מה אתה רוצה אלא אם אתה יודע ומוכן לתת את הצד המשלים למה שאתה רוצה.

את רוצה בעל שמכניס הרבה כסף/בעל עם מקצוע מכובד שיתן לך כבוד?

בסדר. אבל אל תחשבי שהוא לא מצפה גם לקבל ממך בהתאם בתחומים אחרים.

אתה רוצה אישה שתהיה עקרת בית?

נורמלי. אבל קח בחשבון שאתה תצטרך יותר להשקיע כדי לגרום לה להרגיש סיפוק, כי היא לא תקבל אותה מעבודה וכדו'.

אתה רוצה אישה קרייריסטית כי זה מושך אותך?

סבבה. אבל אל תצפה לגם וגם. לרצון הזה יש מחירים.

את בחורה רגישה ומחפשת מישהו שיבין ויכיל ויתן יותר מהממוצע?

בסדר. רק תדעי לתת לו גם את המקום שלו. והכי חשוב- תיזהרי לא ליפול במובן מאליו ובחוסר הכרת הטוב אחרי כל ההשקעה שלו.

אפשר להביא עוד הרבה דוגמאות. העקרון הוא דומה- רצון למשהו מסויים בד"כ יגרור גם רצון ממך לתת משהו אחר, אז תבדוק שאתה מוכן לתת את הדבר הזה. נכון שיש יחידי סגולה שנותנים מהלב כי זו המהות שלהם ופחות מצפים לקבל, אבל אי אפשר לבנות על זה שתקבל אחד כזה.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!