לא רוצה לצאת עם עובד סוציאלילגיטימי?

(או עם מישהו שלומד\עובד במקצוע עם הכנסה מועטה. אולי אם אבא שלו רוטשילד)...

 

במילים אחרות, 

כשחושבים על הקמת בית ומשפחה, יש גם עניין של שיקול כלכלי.

אני לא רוצה לחיות בדוחק כלכלי.

ברור לי שיש מרחב בין עוני לבין עשירות, לא מחפשת לנסוע בלמבורגיני, רוצה לסגור את החודש + לחסוך בעז"ה לאירועים עתידיים וכו'. להיות עם ראש מעל למים, אפילו בקורונה. לא לרדת מרמת החיים שאני רגילה אליה.

לא רוצה שכל עול הפרנסה יפול עליי.

הקמת בית ומשפחה זה סוג של עסקה כלכלית, ואני מחפשת מישהו שיענה גם על הפן הזה.

 

 

אני יודעת שמזונותיו של אדם קצובות משנה לשנה. אבל אני מאמינה גם בהשתדלות שלנו, ועבודה סוציאלית הוא מקצוע מאוד לא מתגמל לעומת השעות וההשקעה הנפשית הדרושה.

עובדים סוציאליים עושים עבודה מדהימה. זו עבודה שהיא סטריאוטיפית לאישה, ולכן גבר שבוחר לעשות זאת זה נראה לי מעיד משהו על האופי שלו (לחיוב).

 

האם נראה לכם הגיוני לפסול הצעה על סמך מקצוע\לימודים לקראת מקצוע?

כלומר, לא מדובר בהתלבטות בין בחור שהוא בעל מידות טובות, דוס כמו שאני מחפשת, יש לנו דיבור משותף והוא עובד סוציאלי לעומת בחור אחר שעל הנייר עונה על מה שאני מחפשת אבל בפועל אין לנו שום דיבור. אני שואלת כאן באופן כללי, כגישה לחיים - איזה מקום נותנים לשיקול הכלכלי? (ואני מדגישה עובד סוציאלי, לא בחירה בחיי אברכות).

לגיטימי, אבל לפעמים עדיף שלאultracrepidam

כל שיקול שהוא אמיתי הוא לגיטימי.

 

במיוחד אם השיקול הוא סביר והגיוני.

 

אבל מצד שני - עם מאמץ אפשר להשלים הכנסה וכדומה, או באופן כללי - למצוא פתרונות

 

ובגלל שתחום הכסף הוא חיצוני לאדם, הפתרונות הם יחסית פשוטים (לעומת אופי או תפיסת עולם וכדומה, שהם מושרשים יותר ולכן למצוא פתרון הוא קשה יותר). ואז זוג שעוסק במקצועות לא רוויים יכול להתפרנס בכל זאת.

 

בגלל זה, וגם בגלל שלפעמים שווה לשלם את המחיר על בחור טוב, לדעתי לפעמים צריך לזרוק את ההתחשבנות הזאת ולהחליט ש"נסתדר", ועדיף בחור טוב בלי כסף מאשר בחור פחות טוב עם כסף

 

ולדעתי שווה לבדוק בשלב מסוים האם הבחור מודע לזה שהמקצוע שלו לא רווחי ואם הוא חשב על פתרונות.

 

שזה כלל שנכון תמיד:

יש הרבה תופעות שיש להן השפעה על הזוגיות, והשאלה היא לא אם התופעה קיימת אלא איך מתמודדים איתה. וטוב יעשה מי שיודע שהוא נושא בעיה כזו, לבנות תוכנית פעולה וגם להודיע על כך לצד השני בשלב שנראה לו נכון (יכול להיות אפילו בבירורים - לדאוג שהצד השני יתקשר לחבר מסוים שימסור לו "יש לו בעיה __ אבל זה לא יפריע לתפקוד" או במקרה הקונקרטי "הוא עובד סוציאלי אבל יש לו שלש דירות להשקעה בתל אביב"

שאלה מאוד אישית,advfb

כסף הוא אמצעי חשוב בחיים אבל הוא לא יהיה מטרה בפנ"ע.

אם יש לך צורך ברמת חיים המצריכה כמות מסויימת של כסף זה צורך חשוב שלא כדאי לזלזל בו בכל אופן.

תלוי גם במה את עובדת. אם לומדת מדעי המחשב ורוצה לעבוד בתחום אז סביר להניח שלא תהיה לך בעיה כלכלית בבית גם אם בעלך יהיה עו"ס. באופן אישי גם אם אעבוד במקצוע לא מרוויח לא אתחשב שבכך בשידוכים. אם מישהי לא תרצה אותי בגלל עבודה שמכניסה פחות זה כנראה מראש לא יתאים לי.

השאלה מבחינתך עד כמה חשוב מימוש עצמי של אדם. מי שמימוש עצמי זה ערך עליון הוא יעדיף לעסוק ברוב זמנו בתקפיד שהוא ממש את עצמו אע"פ שזה גובה מחיר מסויים. מצד שני, המימוש העצמי במשפחה יהיה חשוב לאדם מאשר בקריירה, ולכן כל אדם יעדיף שיהיה למשפחה שלו רמת חיים טובה על חשבון רוב העיסוק שלו.

 

ואם כבר העלת את העניין - גם בתור גבר באותה מידה אני יכול לשאול את זה. למה שהיא תעבוד במשהו שבא לה ואני אצטרך להביא כסף הביתה? נראה לי תפיסה מיושנת.

 

הכל לגיטימי ויחד עם זה בעייני זאת טעותג'ון
אני לא הייתי רוצה לצאת עם מישהי שרוצה לצאת איתי בגלל שאני לומד מקצוע רווחי.
בית זה במובנים רבים גם מפעל כלכלי, שנינו שותפים בו, אז אם מישהי מגיעה בגישה כזאת, אז כנראה שהיא לא מבינה את זה.
מעבר לכך שמזונותיו של אדם קצובים לו, יכול להיות אדם שהוא אפילו מורה וגם עובד סוציאלי וירוויח הרבה. איך? כי זה תלוי אדם, אם הוא חרוץ ורוצה להרוויח ואז השמים הם הגבול.
(חוסכים ומשקיעים, עושים תואר שני קליני ופותחים קליניקה ובעיקר פותחים את הראש להזדמנויות כלכליות).
זה פחות תלוי מקצוע ויותר תלוי אדם.
לדעתי במה שכתבת חסר איזון , לא?הפי
למה לא לשלב גם וגם?
את לא צריכה מישהו שעונה לך מבחינת נייר ואין לך שום דיבור איתו.. זה נוראי! איך אפשר לבנות בית בלי תקשורת??

מצד שני את לא צריכה להתחתן עם מישהו שתתבאסי שאת חיה בדוחק וכל עול הפרנסה עליך.


אלא את צריכה את האיזון שנכון לך את מכירה את עצמך יודעת מה הגבול שאת מציבה לעצמך שתוכלי לעמוד בו
כן ולאבת 30
מצד אחד יכול להיות שהוא בהיר אחד תפגשי בחור מקסים ונהדר ואז תגלי שהוא עו'ס.
מצד שני היום הרבה אנשים לא מתפרנסים מאפיק אחד אלא משניים או שלושה.
אז בנאדם יכול לעבוד בתור עו''ס וגם להחזיק עסק קטן ורווחי בתחום נוסף שהוא מוכשר בו.
מצד שלישי תחום כלכלי זה קצת דמיונות שלנו, כי יכול להיות בחור הייטקיסט סופר מוכשר, ואז פתאום תבוא תקופת שפל, כמו שקרה לפני כך וכך שנים והוא יהיה לפתע מובטל, בעוד חבריו העו''סים ימשיכו לעבוד כרגיל. (כמה שהקורונה הראתה לנו כמה העולם הכלכלי שלנו שברירי...)

מצד רביעי מאוד מובן למה את רוצה לעשות השתדלות שתהיה משענת כלכלית לבית.

אז מה עושים? לא יודעת..
רק נתתי כמה נקודות למחשבה
שאלה טובה.רות א

קודם כל אני מבינה אותך. יכולה לאמר לך שבעלי בחר במקצוע שבעיני קשה להתפרנס ממנו, לא קל למצוא עבודה בתחום, וכן הייתי שמחה אם הוא היה בוחר מקצוע אחר. אבל, בגלל שזה תחום שהוא אוהב, ואני רואה איך הוא נהנה אני מבינה שלא תמיד הכסף הוא שיקול.. וגם כמו שכבר כתבו לך תמיד אפשר למצוא הכנסה נוספת מהצד. 

 

דבר נוסף- היום מקצוע זה דבר מאוד משתנה, הרבה אנשים מחליפים מקצוע או מתקדמים בתחום שלהם.. לכן זה גם משהו שצריך לקחת בחשבון, לא בהכרח שהוא יישאר בתחום שלו כל החיים. 

אגב מכירה עו"ס שהתקדם להתפקיד ממש רווחיחצילוש
אני חושב שלגיטימיחלל הפנוי
למרות שאני לא מסכים עם הגישה שזו פשוט הגישה שלך ושל עוד אנשים.(מבחינת הכסף וכו)
אני פוסל על דברים אחרים, כמו לי קשה לצאת עם מישהי שלומדת או עובדת בתור אחות. כי זה שעות ושבתות וואלה לא בא לי אישה שחצי מהזמן היא לא בבית וחצי מהשבתות לא בבית.
או שאני לא אצא עם מישהי שהיא עובדת במקצוע כמו רואת חשבון או משהו כזה, כי זה פשוט ראלי מידי בשבילי... וכמו שאמרת שזה מעיד על האישיות
סופר לגיטימיפשוט אני..

ואם מישהו יגיד לך שאת חייבת להתעלם מהשיקול הזה, את עלולה לחיות עשרות שנים בתחושת פספוס גדולה ובתחושת אכזבה מבעלך.

 

כמו שלגיטימי שאנשים רוצים שבן הזוג יהיה מעורב בגידול הילדים או עבודות הבית, לגיטימי שהם רוצים שבן הזוג יהיה מעורב בפרנסת המשפחה (ולא, 6,000 ש"ח לחודש זה לא פרנסה).

 

אני לא אומר שזה שיקול נכון ורלוונטי לכל אדם, אבל מי שזה כן חשוב לו - שיילך עם זה.

6,000 שקל זו כן פרנסה.חצילוש
וכל עבודה מכבדת את בעליה. אני לא אוהבת שנשים בונות על זה שיתחתנו עם חמור עבודה שיביא מינימום 20,000 נטו והן יעסקו במה שבא להן כי מותר להן משום שהן נשים. קצת פרופורציות ואיזון צריך. אי אפשר לקבל את היתרונות שבחיים המודרניים בחלקם, שיוויון במטלות הבית וכו'+ שהבעל יעבוד בלי סוף ואת למשל, כן תרשי לעצמך להיות עו"סית עם חצי משרה בעירייה. מתחתנים עם אדם ולא עם כספומט. עכשיו, אין בעיה לשאוף להתחתן עם מישהו שמכניס הרבה כדי לחיות ברמת חיים שהורגלת אליה, אבל לזכור לא לצאת מפרופורציות ושכסף זה ממש לא הכל בחיים, אלא אמצעי ולא מטרה... "אוהב כסף לא ישבע כסף"
לגבי עובדים סוציאלייםהיום הוא היום
מי שיש לו תואר שני יכול גם לטפל באופן פרטי וזה יכול להגדיל את ההכנסה.

בהצלחה
תודה, העלתם נקודות חשובות, ואנסה להתייחס לכולםלגיטימי?

@ultracrepidam

החיים זה לא משחק של סבבה והכל אבל, וברור לי שהייתי רוצה להתחתן עם מישהו שנעבור ונתמודד יחד עם משברים.

אני מסכימה שכסף הוא דבר חיצוני, ולא כמו מידות ואישיות, ואין לנו איך לדעת מה יקרה - אם פתאום יהיה משבר נגיד בענף הייטק. אבל אין מה להשוות משכורת ממוצעת של עו"ס לעומת משכורת ממוצעת של מתכנת.

אם אנסה לדייק, הפריע לי לצאת עם אנשים בלי תוכנית כלכלית - גם אם לא התחילו לבצע, אבל לפחות הקדישו לזה מחשבה.

@advfb

אני לא מסכימה שהמקצוע הוא המקום להגשמה עצמית. אפשר לעשות זאת גם במסגרות אחרות מחוץ לעבודה, לדוגמה התנדבות בגמ"חים, וזה עצמו משהו חינוכי גם לדור הבא.

זה לא שאני חושבת שעול הפרנסה צריך ליפול רק עליו. אני חושבת שהבית צריך לבוא בשותפות של שני בני הזוג, וברור לי שהקשר שלנו יכלול ויתורים של שנינו למען היחד המשותף.

 @ג'ון

לא בגלל ההכנסה הרווחית, אלא גם. לא מוותרת על שאר הדברים החשובים. מסכימה שזה תלוי אדם, הבאתי עו"ס כסטריאופטיפ. איך בודקים דבר כזה?ההרגשה שלי היא שהרבה מהבחורים נשמעים אותו דבר, סיימו תיכון, היו בישיבה (הסדר\גבוהה) כך וכך שנים, לומדים מקצוע, נחמדים, מידות טובות, לב טוב וכו'. ואם יש לי שתי הצעות כאלה, ואחד לומד עו"ס והשני מדמ"ח, הנטייה היא לפנות לפי הסטריאוטיפ. לא יודעת על דרך לברר מי המיועד מהבחינה הזו. גם זה לא נראה לי מתאים לדבר על זה בפגישות הראשונות...

@הפי

הלוואי.... לא מחפשת מישהו מושלם, רק את זה שיתאים לי....

@בת 30

עד כה לא סירבתי לצאת עם עו"ס, אבל כשעשיתי את זה, תמיד ישבה לי קול כזה בראש ששואל אם אני מוכנה להכניס את עצמי לדבר הזה. אני מרגישה באיזשהו מקום שהפגישות נעשות ממקום מאוד תמים, מלא באידיאלים וכאלה, ולפעמים חסר קצת רגליים בקרקע, לדבר גם על דברים גשמיים. לא רק מה עדיף עיר\יישוב, אלא איך נממן את מה שלא יהיה. אני מסתכלת ימינה ושמאלה, במיוחד בזמן הקורונה, ורואה כמה הדברים יכולים להיות מורכבים ולהשפיע על הזוגיות, הבית, המשפחה, על אף שמדובר במשהו חיצוני.

@רות א

אני תוהה באיזה שלב פגשת את בעלך - האם הוא כבר למד\עסק במקצוע?

הצורך להסתובב בכמה עבודות מהצד, לחלק עיתונים בסופ"ש ודברים כאלה מתאים לדעתי לזוג צעיר בתחילת דרכו. העניין הוא שאם אתם מתחתנים בשלב מוקדם, אז אם אנחנו מדברים על המקצועות המרוויחים - חיים כמה שנים באיזשהו דוחק, כשיודעים שאחרי כמה שנים בעבודה יש העלאות וכו'. לעומת זאת, אם הולכים למקצוע כמו עו"ס, השכר והשעות לא משתפרים עם הזמן, והצורך בחלטורות האלה ממשיך...

@חלל הפנוי

מעניין אותי (אם אתה מוכן לשתף כמובן), האם מה שאמרת על מקצוע ריאלי - האם זה מגיע מניסיון או מסטריאוטיפ בלבד? האם יצאת עם מישהי שעובדת במקצוע כמו ראיית חשבון או משהו כזה, וזה לא הלך, או שמלכתחילה לא ניסית?

@פשוט אני..

מעניין לראות שנראה שהנשואים מקבלים את הגישה שלי יותר מהרווקים.... תודה על התמיכה הזו. אני באמת חושבת שלמצב הכלכלי יש השלכות נרחבות על תחומים רבים נוספים במשפחה.

@היום הוא היום

עו"ס היה בשבילי דוגמה למקצוע שבמצב הרגיל שלו (ולא עובד סוציאלי קליני עם תואר שני) לא מכניס הרבה, ויש המון השקעה של משאבי זמן ונפש. השאלה שניסיתי להעלות פה היא שאלה מקיפה יותר, על העקרון עצמו - עד כמה צריך לתת מקום לשיקולים החיצוניים האלה בבחירת בן הזוג.

תגובהadvfb

מסברה נראה לי באופן פשוט שכדאי שהמקצוע יהיה המקום העיקרי למימוש עצמי.

אדם צריך כסף בחיים כדי להביא לחם הביתה, לא עדיף כבר על הדרך לעשות משהו משמעותי שמתאים לאופי שלו?

לא תמיד יוצא, נכון, אבל לא מפסידים שום דבר אם מכוונים לשם.

בסופו של דבר העיסוק במקצוע תופס מבחינה כמותית כמות יפה מאוד של שעות ביום (לא משנה באיזה עבודה) - לא עדיף לעשות בהם משהו שמתאים לך ומשמעותי עבורך?

התנדבות או דבר אחר למימוש עצמי יכול לקחת כמה שעות בשבוע (במקרה הטוב) - עבודה זה כל יום הרבה שעות טובות. לא כדאי כבר לעשות איתם משהו שהוא מעבר לכסף?

 

^^חיות צבעונית
@לגיטימי?
תחשבי שהתנדבות כמה שעות זה בשבוע?
לעומת זאת, אם העיסוק שלך זה מה שאת אוהבת לעשות ומוציא את כל הטוב שלך וזה קורה כל יום, רוב היום זה לגמרי אחרת.
אין כמו לצאת בשמחה והתרגשות לעבודה.
קראתי את התגובה אלי, לא התעמקתי באחרות... - דייקת נכוןultracrepidam

בהחלט, הקריטריון המשמעותי מבחינתי הוא התכנון הכלכלי.

 

אני חושב שהדגשתי את זה. ולכן בעיני השאלה לא מה המקצוע אלא אם יש תכנון כלכלי. ולכן אני לגמרי מבין את הנטיה לעשות סינון קטגורי לפי מקצוע, על אף שסינון קטגורי הוא דבר בעייתי באופיו שתמיד שופך כמה תינוקות עם המים.

 

ובכל זאת, מקצוע בעולמנו המודרני הוא דבר מאד משתנה, ולא מגביל. ולכן אני חושב שלא כדאי לחשוב "אם הוא עו"ס (או משהו דומה) אז אין לו כסף" אלא "אם הוא עו"ס חשוב להתעניין בתפיסות הכלכליות שלו"

^^^^^^^^rivki
בקשר למה שכתבת לי כאןפשוט אני..
אכן פעמים רבות אנשים לא מבינים מה המשמעות של כסף.

אנשים שגדלים בבית שתמיד היה בו הכל ומעולם לא חסר להם דבר, והם בטוחים שאם ירוויחו מעט הם יצטרכו לוותר רק על רכב פרטי או חופשות בקיץ.

כמו שכבר כתבתי בדיון אחר, להרוויח מעט זה לוותר על ארוחה בשרית בימי חול (בדיוק השבוע מישהי כתבה על זה בנשואים טריים), לוותר על חוגים או מורים פרטיים לילדים, לוותר על לחסוך כסף לילדים, לוותר על רפואה פרטית, טיפולי שיניים איכותיים ועוד.

כמובן יש בזה דרגות, ולא כל מי שמרוויח מעט יצטרך לוותר על כל מה שברשימה, אבל בסופו של דבר צריך היום הרבה כסף בשביל לחיות סביר, על מותרות אני בכלל לא מדבר.
זה אכן שיקול ו ..שמחה רינה
מאוד מובן מה את אומרת.
כי לפעמים אפשר לפגוש מישהו שבאופי והמידות זהז זה אבל בעיסוק זה לא מה שתכננת. אבל השאלה מה עדיף?!..
כי עניין כלכלי אפשר לשנות וכמו שנאמר פה את הדברים המהותיים האחרים לא...
את יכולה לפגוש מישהו שברמה הכלכלית והעיסוק זה מה ששאפת אבל באישיות זה לא מה שאת מחוברת אליו..אז....?

מנגד תוהה בעצמי מה עושים כששני הצדדים עוסקים במקצוע לא מאוד רווחי כמו הוראה. או מצב שבו הגבר אברך...?? שאלה שמעניין לשים על השולחן
מסתפקים במועט, גם עם משכורת של עו"ס אפשר לחיות בכבודחולת שוקולד
עניין של סדר עדיפויות, יהיו שיעדיפו לעבוד במה שאוהבים ולהסתפק במועט ויהיו שהפוך, אפשרי זה כן
אז אם אני מבין אותך נכוןהיום הוא היום
את אומרת שחשוב לך מישהו שיש לו תוכנית לחיים כך שיישאר לו קצת פנאי וזמן לנשום כלכלית ורגשית. לא משהו חונק מדי. הבנתי טוב? זה מאד לגיטימי. רק לדעתי תבדקי את זה לפי הכלל הזה ולא לפי המקצוע כי יש הפתעות במקועות כמו שכתבתי.

כל הכבוד על הלמידה וההתייחסות מכל התשובות
בעיני לא שייך לפסול על בסיס זה. במיוחד שבמשך החיים נמצא אתאלירז

עצמנו במקומות אחרים.
חשוב לומר - שאם זו התשוקה שלו לעסוק בעבודה סוציאלית ולכן הוא בחר בזה- 
תהיה שם ברכה גדולה של גבר עם רווחה נפשית ושמחה פנימית.
דבר ששווה יותר מכל הון שבעולם.

פרנסה זה משמים.
יש השתדלות אבל השתדלות זה לא אומר לקרוע את עצמנו.
וגם אם תתחתני עם בחור יציב כלכלית, אף אחד לא מבטיח שזה לנצח.

הכי חשוב שהוא יהיה מדויק לך בעולם הנפש והערכים.
זה מה שיעזור לכם לצלוח כל קושי באהבה גדולה.

אני תוהה לעצמיהפי
איך זה מסתדר עם הדעה שאמרת שאישה עדיף לה להיות בבית ולא להיות מקור הפרנסה ..
אם אני לא טועה אשמח לדיוק במידה וטעיתי(;
כלומר אם הבחור יעבוד קצת והבחורה לא תעבוד זה לא קצת עצימת עיניים מהמציאות?
מסתדר עם העובדה שפרנסה משמים.אלירז
לא, עם משכורת יחידה של עוס אפשר לחיות בכבודחולת שוקולד
המקום לשיקול כלכליrivki
לדעתי זה שיקול חשוב, אבל אני עצמי כשהייתי בשלב שלב של דייטים ראיתי את זה בצורה אחרת.

סירבתי לצאת עם מי שעדיין בצבא/ישיבה, כי אני בעצמי הייתי סטודנטית וידעתי שאין לי משפחה שיכולה לתמוך בי. לא ברור, איך אפשר להסתדר ככה במיוחד במקרה של הריון.
מצד שני, לא פסלתי אנשים על סמך מקצוע עתידי ש'לא מספיק רווחי'. כי מה שחשוב יותר, זה אחראיות ורצינות של הבחור. שיהיו לו תכניות לעתיד.
זוג או זוג עם ילד יכול להסתדר עם משכורת אחת או 2 משכורות נמוכות. אח'כ אפשר לשנות תכניות לפי הצורך.
אני התחלתי לעבוד ראשונה וכמה שנים הייתי המפרנסת היחידה. בעלי ראה שהוא לא מוצא סידור מתאים אחרי הלימודים ועשה הסבה מקצועית. כבר כמה שנים הוא מרוויח יותר ממני.
בקיצור, האדם עצמו והתכונות שלו יקבעו במידה רבה את העתיד הכלכלי.
חוץ מזה, יש זוגות של מהנדסת ומורה וכו שהאישה מרוויחה יותר, ואני לא רואה בזה שום פסול. אבל אולי בשבילך זה לא מתאים.
לגיטימי לגמריshaulreznik

זכותו של כל אחד/אחת לחפש כלה/חתן פוטנציאליים שעונים על מגוון הדרישות, החל מצבע העיניים וכלה במצב החשבון. משפחה היא עסק רציני שיותר מתנהל לפי חוקי הכלכלה ופחות לפי המימרות מהגמרא

בעיני לא הגיוני לפסול על זהחופשת1
ההפך, זה אומר שהבחור בעל אינטילגנציה שכלית ורגשות מפותחת ואלה יתרונות גדולים שאין להרבה.
כלכלית-מסתדרים. הקב"ה זמן לפרנס לכל.
כלומר את ממליצה לסמוך על הנס?פשוט אני..

ומי קבע שאדם שבחר להיות עו"ס ולא מהנדס, הוא בעל אנטלגציה שכלית או רגשית גבוהה יותר?

הבנאדם יוצא לעבוד, מש..זה לא שהוא מתנהל בצורה מופקרת כלכלית.חופשת1
הוא בחר במקצוע אחרי מחשבה אני בוחרת לכבד את ההחלטה מעוררת ההערכה שלו.
כולם התרגלו לאנשים אגואיסטים המרוכזים רק בעצמם..קצת עצוב.
לא אמרתי משהו על מי שבוחר במקצוע כזהפשוט אני..
אמרתי שהמקצוע של בן הזוג, לרבות תחום העיסוק / שעות העבודה / השכר וכו', מהווה שיקול לגיטימי בבחירת בן זוג
שיקול לגיטימי בעיקר בגלל הסיבה מדוע הוא בחר בזהוהוא ישמיענו
ולא במשהו אחר. כדי לדעת מי *הוא*.

פרנסה זה גם חשוב,
אבל נוצר מצב שפרנסה זה קריטריון ראשי, תנאי סף בכלל כדי להיפגש, ולא משנה מי הבנאדם בעצמו.
זה לא נכון לדעתיהפי
לדעתי (ההתחלה של מה שכתבת) חשוב שיהיה מספיק לפחות כמו מה שהיה בבית..
לדעתי שאומרים מטרות משותפות יכול להיכנס העניין של העבודה גם כן..
אם הבחור רוצה ללמוד כל היום תורה הוא לא יתאים לי ..
ואם הבחור רוצה לעבוד יום בשבוע גם לא..
ואם הבחור רוצה לגור באוהל ולא מתכוון לקחת אחריות על המשפחה זה לא מתאים
כאילו על סמך מה אנחנו אומרים לבחורה שיעשה מה שהוא אוהב? על חשבונה?
אני לא באמת יודעת כמה מרוויח עובד סוציאלי אבל
היא צריכה להיות כנה עם עצמה ולשאול את עצמה האם זה יספיק לנו לילדים לבעל לבעלת הדירה למשכנתא או לקניית דירה וכו' וכו'

תלוי מה השאיפות שלה בחיים אבל זה משהו שרק היא יכולה לענות עליו
תשאלי משפחות של רבנים עם 10- 15 ילדיםוהוא ישמיענו
שמתחת ל'קו העוני', בציבור שלנו- איך הם מסתדרים בתור בני זוג.
לא יודע, אולי תופתעי

וזה סבבה שלא מתאים לך,
אבל זה קשור רק אלייך..
זה לא קשור בהכרח לחוסר לקיחת אחריות של הבחור או חוסר התחשבות- כי את לא חייבת להתחתן איתו אם הוא לא מתאים לך.
מה הקשר? למה צריך לשאולהפי
זה בדיוק מה שאני באה להגיד שהתשובה נמצאת אצלה בלבד
השאלה מה היא מסוגלת להכיל
סבבה.והוא ישמיענו
וכל אחד מכיל לפי האופי שלו ועולם הערכים שלו והמידות והרמה האישיותית שלו.
אז מה הבעיה במה שכתבתי?
כי לבדוק מה המקצוע של הבחורהפי
זה לא רק כדי לדעת מה הוא אוהב
אלא אם העבודה הזאת תצליח להשתלב איכשהו גם לך ולא תגבילי אותו!
אלא לומדים מזה לאן הוא הולך לצמוח ואם זה מתאים לכם
כלומר בחור שחלום חייו לפתח אפליקציה וכל היום רק בזה .. ולא עובד אז הבחורה צריכה לקחת בחשבון שכרגע היא המפרנסת העיקרית
זה רק דוגמא כן .
עם זה אני מסכיםוהוא ישמיענו
אבל אם הוא עובד, אבל כעו''ס או רופא-
זה אולי חשוב, אבל בואו. פחות. ולא הגזמנו

יוצא שאנשים מתחתנים עם קרייריסטים ופחות עם בני אדם
אבל פשוט כתבת על חשיבות הפרנסה אזוהוא ישמיענו
אמרתי שזה לא כזה גורלי כמו שהצגת את זה
שמע אי אפשר להיתפס יותר מידי על פרנסההפי
כי הכל ממנו
אבל קצת לדעת מהעבודה מה השאיפות של הבחור מה הוא רוצה בשבילו .. וכו
מסכים?
קצת- כןוהוא ישמיענו
אבל מה שהולך כיום זה לא נקרא קצת.

תגידי לי, את תיפגשי עם בחור שעוסק בכל מקצוע? או שמראש יש מקצועות מסוימים שאת לא תבדקי אפילו?
אני מדבר על דייט אחד- בכלל רק כדי להתרשם מי הבנאדם, בהנחה שבכל השאר נראה לך מתאים

ויכול להיות שאת כן, הרבה מאוד אחרים- ממש לא
תלויהפי
השאלה הראשונה זה לא במה הוא עובד אלא מי הוא ..
יש לי שאיפות בחיים ואני רוצה שגם לו יהיה ואני אשמח לעזור לו להגשים אותם זה מרגש אותי כבר עכשיו שהוא יצליח
אני טיפוס שחשוב לו עבודה ועסקים כי מה לעשות לא פשוט לחיות ב2020 בארץ
ברגע שאני למשל ירצה ללמוד תואר שני והוא יגיד לי למה לך??
או לא יבין על מה אני מדברת זה מבאס
אלא אם כן במישהו הזה באמת מיוחד
כן חשוב לי לבדוק מה הראיה שלו לגבי עבודה וכו' ..
כי למה לא
תאר לך אתה תרצה לקנות במהלך החיים בית ואשתך תגיד לא ולא תרצה לנסות לחשוב איפה אפשר לחסוך..
זה קשה לנהל זוגיות כזאת
טוב, כיום כולם יודעים מי הבנאדם עוד בשלב ההצעהוהוא ישמיענו
אין מה להכיר יותר..
הגיוני סה''כ. בני אדם זה משהו מאוד שבלוני בד''כ
לא הבנתי מה כתבתהפי
שכשבחור/ה שואל/תוהוא ישמיענו
בבירורים- 'מה הבחור לומד'/ 'במה הוא עוסק'-
הוא כבר יודע מי הבנאדם בעצמו, ולאיפה שייכת הנשמה שלו והכל
אופ לא הבנתי עדייןהפי
למה שלא תשאל אותו?
וגם זה לא מה בדיוק הוא לומד עושה אלא לפעמים מה השאיפה שלו
הלימוד לא אומר עליו
מה הוא רוצה לעשות? וכו'
אנשים חושבים שמהחיצוניות נטו אפשרוהוא ישמיענו
להכיר את הנשמה,
מהמקצוע אפשר להכיר את האישיות,
מהשכל אפשר להכיר את המידות וכן הלאה.

אז אנשים בוחרים עם מי לצאת על סמך התמונה, המקצוע, או השכל. זה המבחן סף, כלומר בלי זה- אין בכלל על מה לדבר.
לא זה לא אומרהפי
זה גם לא מה שאמרתי
לא דיברתי על לימודים
גם לדעתי זה משהו שצריך לברר עם הבן אדם
מה השאיפות שלו ... מה הוא עושה או יעשה כדי להגשים אותם
מה חשוב לו
וכו
לא לגיטימי?!
אם הבנאדם במקצוע לא מכניס מדי-והוא ישמיענו
את תבררי יותר לעומק? את תרצי לקבוע איתו פגישה? או שתעברי הלאה להצעה אחרת של מישהו שעובד במקצוע שנראה לך?
זה לא עניין של כלכליהפי
מעניין יותר השאיפות שלו מה הוא רוצה בשביל עצמו
לכן אני אשמח לשמוע אותו.. ברור שלא ביי לא מתאים ..
שניה יש כאן אדם שעדיין לא שמעתי...
גם בוא אני אחדש לך גם מישהו שלמד מקצוע מאוד נחשב יכול למצוא את עצמו בנקודה מאוד לא רווחית ולא טובה
הכל תלוי בבן אדם והמעשים שלו
אוקיי אז כל הכבוד.והוא ישמיענו
זה לא עניין של כל הכבודהפי
זה עניין של הגיון פשוט
זה היגיון פשוטוהוא ישמיענו
בעולם של המון אנשים לא פשוטים.
ולכן כתבתי
ועוד דבר..חצילוש
מקצוע שאדם בוחר בתחילת-אמצע ואפילו סוף שנות העשרים של חייו לא בהכרח אומר שהוא יסיים את אותו התואר שהתחיל ויעשה שינוי מסלול במהלכו/ במהלך שנות העבודה הראשונות ירגיש שזה לא מתאים לו ולא מספק אותו וירצה לעשות הסבה..
נכון, בהחלטוהוא ישמיענו
למה אתה חושב שאנשים הגיעו למצב כזה כמו שאתה מתאר?מפוצלשים


כנראה כי אני חושב אחרת ממךוהוא ישמיענו
ועכשיו ענייניתמפוצלשים


אם זו סתם שטות,והוא ישמיענו
אתה יכול לדלג הלאה..
יכול להיות שאני טועה

(לא מספיק חשוב בשביל שנתווכח על זה)
עם השורה האחרונה אני מסכים מאודוהוא ישמיענו
תראי,מקום בעולם
הרבה פעמים אמרו לי לא כי אני לומדת סיעוד וזה אומר שהם יצטרכו להיות אבות פעילים יותר ממה שהם דמיינו כנראה.

גם אם לר הייתי אחות, הייתי רוצה נוכחות אבהית מלאה, ולכן, לי זה פחות משחק עניין של ביאוס או עלבון.

זה יפה ובסדר שאנשים יודעים מה מתאים ונכון להם.
ואם לך לא מתאים לחיות ברמת חיים יותר מצומצמת- זו זכותך לגמרי.
רק אומרת, שלא צריך להרוויח מליונים כדי לחיות טוביעל מהדרום
לק"י

זה כמובן תלוי במקום המגורים, בהרגלים ובגודל המשפחה.

(אני רואה את זה מהחיים הפרטיים שלי).
ומהצד השני, שכר של 12,000 למשפחה, לא מאפשר חיים סביריםפשוט אני..
אני כמובן לא מדבר על זוג בתחילת דרכו, אלא על משפחה עם 2-3 ילדים או יותר.

האם אי אפשר לחיות ככה?
בוודאי שאפשר.
אבל זו לא תהיה רמת חיים של אדם סביר, אלא של אדם עני, על כל המשתמע מכך.
יש כאלה שזה מתאים להם, וזה בסדר גמור, אבל זה גם בסדר גמור אם זה לא מתאים למישהו.
לא הייתי חותם על המספרים שאתה מציגultracrepidam

זה תלוי בהמון גורמים שיכולים להשפיע בעשרות אחוזים לכאן ולכאן. העקרון נכון, מעשית המספרים יכולים להיות שונים. מי שרוצה יכול לחיות במינוס עם משכורת של 30,000, ויש אנשים שחיים טוב עם 12,000 ופחות (כך הבנתי מאנשים שדיברתי איתם).

ובכל מקרה, משכורת זה לא דבר יציב וקבוע. אפילו לא תחום עיסוק.

א'. בד''כ אנשים שעוסקים בתחומי החינוך עושים השלמת הכנסהוהוא ישמיענו
ב'. יש עוד אפיקי הכנסה מלבד מקצוע
ג'. מה שאולטרה כתב- משכורת זה לא דבר יציב וקבוע, לכל החיים וגם לא מקצוע
לגבי א. מורים במסגרות חנ"מ מרוויחים יפהיעל מהדרום
לק"י

אחרי נניח 8 שנות וותק יכולים להגיע ל8-9 אלף בחודש.
ככה שגם בתוך תחומים עם אותה "כותרת" יש משכורות שונות.
נכון. תודה על הדיוקוהוא ישמיענו
לא נכון בכלל. לא רוצה לפרט פה בדיוק את ההכנסות שלנויעל מהדרום
לק"י

אבל נראה לי שאנחנו לא מגיעים ל12,000 בחודש, עם שני ילדים (בוא לא נחשיב את הקטנה, כי כרגע אין עליה כמעט הוצאות), וחיים ברווח ב"ה.
כולל שכר דירה, תשלום למעון (עם הנחה משמעותית בתמ"ת) וילד בגן עיריה.
אין לנו רכב.

אני לא צריכה לחשב כל שקל ושקל שאני מוציאה. ממש לא חיים חיים של עניים. חיים ברווח.
לא נבזבז אלפי שקלים בלי מחשבה, אבל כן יכולים להוציא כסף גם על דברים לא הכרחיים בכלל.


אני לא אומרת שלנצח עם סכום כזה אפשר לחיות ברווח, ואין לי מושג מה המשכורת של עו"ס.
רק רציתי להעלות את הנקודה שלא בטוח שזה מה שימנע מהם לחיות ברווח (ותלוי גם במה היא הולכת לעבוד).
מה??חולת שוקולד
12000 זה המווון
זה מספיק למשל ל-
*משכנתא/שכ"ד-3000
*מעון ומסגרות- 3000
* אוכל- 3000
* רכב-1000
*חשבונות חשמל מים והוצאות שונות-2000
זה נחשב לעוני? פרגנתי פה מספרים די גדולים לכל קטגוריה.
זה מאפשר מרחב בחירה די גדול שיש בו כל מה שצריך ומעבר

לפעמים אני מרגישה שאני חיה בעולם אחר, אנחנו מכניסים הרבה פחות מ12 ולא מרגישה שחסר לנו כלום
אבל לפי החלוקה שלך לא נשארעדיין טרייה
בכלל כסף לחיסכון בצד וזה בעצם ההבדל בין לחיות על הקשקש ללחיות ברווחה כלכלית.
חוץ מזה שמשכנתא ממוצעת היא יותר מ3000 יותר לכיוון ה4000-5000 (אפילו שכירות של דירת 3 חדרים בעיר שאני גרה זה כ3500 ואני לא גרה בעיר שנחשבת יקרה במיוחד). אבל זה בהחלט בחירה לגור באזור יותר זול וכו.
לכן אני אומרת שאני מרגישה בעולם אחרחולת שוקולד
למזלינו האיזור (הזול) שבו אנחנו גרים הוא בדיוק המקום שהיינו בוחרים לגור בו גם בלי קשר, באמת אם מרגישים צורך ביותר זה מבאס
וחיסכון ל? אם זה להוצאות גדולות כמו מכונה כביסה שמתקלקלת או בר מצווה אז זה נכנס ל2000 שנתתי להוצאות שונות, אם זה למימון חתונות ולימודים לילדים ולעת צרה אז באמת צריך להוריד מהקטגוריות האחרות בשביל זה אבל עדיין זה אפשרי (לא מאוד ברווח אבל זה רחוק מעוני)
טוב אצלנו הוצאות שונותעדיין טרייה

שכוללות ארנונה מים חשמל ביטוח בריאות טלפונים אינטרנט בגדים לילדים מוצרי סופרפארם יציאות מידי פעם וכו לא מסתכמים ב2000 שח (הרבה יותר) וזה לא כולל הוצאות חד פעמיות כמו מכונה שהתקלקלה.

אבל זה בהחלט בחירה אישית אני רואה זוגות שגרים בערים יקרות יותר שחיים באותו סגנון חיים כמו שלנו עם משכורת כפולה ובקושי מצליחים לחסוך העלות הבסיסית לכלכלת בית ממש משתנה בקלות מאזור לאזור.

כשכותבים את זה ככה זה נראה פשוט, אבל...פשוט אני..
הוצאות רכב 1,000 ש''ח בחודש?
ומה עושים בחודש שבו יש טסט לאוטו (הרישיון השנתי לבדו גבוה מהסכום הזה), או כאשר עושים טיפול שנתי? מה לגבי ביטוחים?
ואיפה נכנסות הוצאות בריאות, ביטוחים שונים, תקשורת, אחזקת דירה, קניית בגדים / נעליים / משחקים / ספרי לימוד לילדים, ארנונה? וכאשר הילדים גדלים אז צריך לשלם על שיעורים פרטיים, שלא לדבר על זה שישיבה תיכונית זה גם כן עסק יקר...

ו... אפילו עוד לא דיברתי על חיסכון ליום סגריר, שלא לדבר על חיסכון לטובת עתיד הילדים.

בנוסף, אני לא יודע כמה ילדים יש לך ובני כמה הם, אבל משפחה עם 3 ילדים בוגרים בדרך כלל לא תוכל להסתפק בקניות מזון בסך 3,000 ש''ח בחודש, ועבור 5 ילדים זה כבר ממש בלתי אפשרי (אלא אם כן הילדים אוכלים בוקר וצהריים במסגרות החינוך שלהם, ואז אותן המסגרות יתייקרו בהתאם).

אני לא בא לשכנע אותך חלילה שאת ענייה. אבל שימוש בכסף רק עבור מגורים+אוכל+תחבורה זה שימוש מינימלי ביותר, שלא מספק בדרך כלל את הצרכים של המשפחה, וזה עוד לפני הבעייתיות של המחסור בחיסכון.

נ.ב.
זוג שמרוויח ביחד 12,000 יצטרך כנראה גם לדחות את היציאה לפנסיה בכמה שנים, כי פנסיה של משכורות כאלה בדרך כלל לא יכולה לממן חיים של זוג מבוגרים.
איזה מזל שאני לא חושבת ככהחולת שוקולד
עבר עריכה על ידי חולת שוקולד בתאריך כ"ז באלול תש"פ 09:23
כי ממש לא מתחשק לי ללכת לעבוד בשביל כל זה🙄

אנחנו משלמים ביטוח לרכב, טסט, טיפולים בערך 6000 בשנה (וגם עשינו קומבינה שלא אפרט מחשש לאאוטינג אבל זה באמת לא מתאפשר לרוב האנשים)
ביטוחים- לא עשינו למעט ביטוח חיים שגם אותו אנחנו בדרך להוריד מתוך הבנה שאם חלילה נצטרך לא נגיע לחרפת רעב אלא בן הזוג הנותר יצטרך לעבוד יותר ולהצטמצם יותר, שזה לא נחמד, בטח אחרי אובדן, אבל החלטנו שאם זה לא יהיה ברמה של חרפת רעב או להתפרנס מצדקה אז כן ניקח את הסיכון (אנחנו בקרן יחד ואת זה כן השארנו)
שאר ההוצאות שכתבת נכנסות אצלינו ב2000 של ה"שונות" (אחזקת דירה הכוונה קניות של דברים לבית, תיקונים וכאלה?) ארנונה אני מחשיבה כחלק מה3000 ששמתי בסעיף הדיור, נראה לי מוגזם לגמרי לגור במקום ובית בגודל שעולה יותר מ3000 כולל ארנונה
שיעורים פרטיים וישיבות למיטב הבנתי נכנס ב12000 אבל אין לי ניסיון, אם מדברים על הכנסה נמוכה יותר אז זה כבר שלב שאפשר להגדיל אותה כי הילדים גדלו (מדברת עלינו, אני בחרתי לא לעבוד כל עוד הילדים קטנים, ואני לא מתכננת שכשיהיו לי כמה בישיבות יהיו לי במקביל גם קטנים [בלי קשר לכסף])
אנחנו עם 4 בגילאי יסודי ומטה ומוציאים 2500 על מזון בלי להתקמצן, קונים לחם מלא, ממתקים (אני חולת שוקולד) בשרי לאמצע שבוע, אבל באמת 3 מהילדים אוכלים צהרים במסגרות (בחינם) ואם זה לא היה כן היינו מפחיתים בבשרי במשך השבוע, ואני לא נוטה לאכול בשרי באמצע שבוע אז זה כמעט רק בעלי, גם לא קונים בשר ודגים יקרים אבל זה לא ממש חסר לנו, אני כן חושבת שעם 3 ילדים בוגרים אפשר להוציא על מזון 3000 יחסית ברווח (באותה רמה שכתבתי על עצמינו)
לגבי הפנסיה- אם יש דירה או שהשכירות נמוכה אז אני חושבת שזה מספיק אבל באמת בזה אין לי ניסיון, ויש כאלה שדווקא שמחים להמשיך לעבוד כמה שנים אבל כמובן א"א לדעת את זה מראש, בכל מקרה זה בטח פחות קשה מלקרוע את עצמך ב20 שנה שלפני
חיסכון זה כן משהו שאני בעד שיהיה אבל לא ברמה שאני אעבוד או אתקמצן בשביל זה

ב"ה יצא לנו שאין לנו דרישות גבוהות גם אם היתה אפשרות- רוצים לגור באיזור שלנו, לא מתכוונים להביא 10 ילדים, לא אוהבים בתי מלון וכאלה, כל זה בלי קשר לכסף, אז לנו מתאים ככה, שכל אחד יעשה את השיקולים שלו
שוב, זה פשוט לא יכול להתאים לרוב האנשיםפשוט אני..
3,000 שכ''ד כולל ארנונה?

זה פשוט כלום. או שהבית פצפון, או שהוא ממש מרוחק. וגם למרחק יש מחיר, כמו פחות שעות עם המשפחה בגלל הדרך הארוכה לעבודה (ברור שיש אנשים שעובדים צמוד לבית, אבל מה לעשות שרוב האנשים צריכים להגיע לעיר הגדולה בשביל לעבוד).

אני יכול להעיד על עצמי שבחרתי להוריד מהשכר שלי 2,000 ש''ח בחודש, רק בשביל לעבוד 10 דקות נסיעה מהבית ולא שעה ורבע. כי הזמן שלי עם המשפחה שווה לי יותר מהכסף הזה. אז יש אנשים שלא יכולים לעבור לעבודה שקרובה לביתם, והם נאלצים להעביר את ביתם כדי שיהיה קרוב לאזורי העבודה, וכך מחיר הדירה מתייקר אבל מרוויחים זמן בבית.

ביטוח חיים: דווקא כשנותר רק הורה אחד אז הרבה הרבה יותר קשה להתפרנס, כי אין את הגמישות שיש למשפחה רגילה שבה אפשר למשל שהורה אחד ישים את הילדים בבוקר והשני יוציא אותם, שלא לדבר על החופשים הלא נגמרים במערכת החינוך וימי מחלה של הילדים וכו'. כשהורה אחד צריך גם לגדל את הילדים לבדו, גם להתפרנס לבדו, וגם להחזיק את הבית (לבשל, לשטוף, לנקות וכו') - זו משימה בלתי אפשרית.
אם אחד מההורים נפטר ל''ע, המשכורת של בן/ת הזוג בהכרח תקטן, המחשבה שהיא תגדל פשוט לא מסתדרת עם המציאות.

ולגבי ''אני בעד זה אבל לא ברמה שאני אעבוד בשביל זה'' - אז את לא מספיק בעד זה, ויש אנשים שכן מבינים כמה זה חשוב והם כן עובדים בשביל זה. אין שום משמעות ללהיות בעד משהו, אם לא עושים שום דבר בשביל שהוא יקרה.

אני חלילה לא שופט, באמת. אני רק אומר שזה פשוט לא מתאים לכל האנשים.
לגבי הביטוחחולת שוקולדאחרונה
אם מי שנותר הוא בן הזוג העובד אז הוא לא צריך להגדיל הכנסות, אולי לחפש עבודה שמסתדרת יותר עם השעות של הילדים, ואם מי שנותר לא עבד לפני זה או עבד קצת אז הוא כן יכול להגדיל הכנסות- כלומר- להגיע למשרה מלאה, במשרה מלאה אפילו של שכר מינימום+קצבאות+קרן יחד הוא מגיע להכנסה שהיתה לפני כן אם לא יותר (מדברת על כאלה שההכנסה שלהם מראש היתה נמוכה)
נכון, אני לא מספיק בעד זה, אני חושבת קודם כל על ההווה ואני בחיים לא אשים ילד במעון בשביל חיסכון ליום סגריר, יש גבול להשתדלות שאנחנו צריכים לעשות, כשאמרתי שאני בעד התכוונתי שאני לא מזלזלת בזה או לא רואה בזה עניין בכלל, אבל כן, גם לא מספיק בעד

ונכון, זה לא מתאים לכולם ואפילו לרוב לא, לי זה כן כי אין לי דרישות גבוהות בכסף ויש לי דרישות גבוהות בעבודה (כלומר- בלא לעבוד) בסוף זה בחירה של כל אחד לפי הצרכים והשיקולים שלו

אה, ואני בכלל לא אוהבת בית גדול, אוהבת את המרחב המצומצם שלי עם כמה שפחות שטח לתחזק
אם יש משכנתא אז חייביםעדיין טרייה
ביטוח חיים וגם ביטוח מבנה.
ו3000 לא כולל ארוננה זה כלום אנחנו משלמים 4000 כולל ארנונה על דירת 3 חדרים.
היא כתבה 3,000 *כולל* ארנונהפשוט אני..
לכן כתבתי שזו בטח דירה פצפונת, או דירה מאוד מרוחקת מאזורי העבודה, ומה שהכי סביר - שתי האפשרויות נכונות.
נכון אני מסכימה איתך הגבתי לה.עדיין טרייה
אדם עני? פרופורציות!!!חצילוש
אדם עני זו אם חד הורית ל3 ילדים שצריכה לשלם שכר דירה ולא מוצאת מי שיעסיק אותה ואין לה שום הכנסה חוץ מקצבה של ביטוח לאומי ואולי קצת מזונות. ממש הלכת רחוק!
מי אמר שהיא עניה?פשוט אני..
..והוא ישמיענו
כתבת-
"אבל זו לא תהיה רמת חיים של אדם סביר, אלא של אדם עני, על כל המשתמע מכך"
לא דיברתי עליה אישית, או שאולי לא עקבתי נכון אחרי השרשור...פשוט אני..
בכל מקרה, ברור שיש רמות לעוני.
רוב העניים בישראל הם זוגות נשואים ולא חד הוריים.
שאלת איפה כתבת שזה עוני.. ככה הבנתי אותךוהוא ישמיענו
אם כך אז גם אנחנו עניים (ממש לא ב"ה)חצילוש
אני סטודנטית ובעלי אברך. אני מכניסה קצת מעבודה מהבית והוא אברך ומדריך בישיבה תיכונית שעושה השכמות ופעילות ערב פעמיים בשבוע (אתה מבין מזה שההכנסה לא גדולה) נטו אנחנו מכניסים באיזור 5,000 פלוס מינוס ומחזיקים רכב (ברור לנו שאם היינו גרים בעיר לא היה מתאפשר להחזיק רכב, אבל בעיר היינו מסתדרים עם תחב"צ) . ב"ה לא חסר לנו כלום! אפילו מדי פעם יושבים בבית קפה וגם משאירים טיפ.
כמה ילדים יש לכם?פשוט אני..
ילדים זו שמחה, אין ספק.
ועל שמחות צריך לשלם...
בדרך...😉חצילוש
אבל בע"ה עד שיהיה יותר מילד אחד ההכנסה תהיה שונה.. אני סטודנטית אגב למקצוע ריאלי ומכניס (רציתי ללמוד פיזיקה, שלטווח הקצר זה פחות מכניס וצריך לפחות תואר שני והרבה תפילות כדי למצוא עבודה), כחלק ממערכת השיקולים שלנו לכך שבעלי יתקדם בתחום התורני (גם תעסוקתית) אז אני לא אומרת שזה לא שיקול, אבל הכל הכל צריך להיות בפרופורציות ומתוך מערכת שיקול זוגית שמקובלת על שני בני הזוג. אז יהיה הרבה זמן שבעלי לא ממש יכניס ואני אכניס משכורת אחת גדולה שהיא כמו 2 משכורות ממוצעות, ובעלי יכניס הרבה אור לבית ויפיץ את המתנה שה' נתן לו ולנו.
שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות פשוט אני..


תודה!חצילוש
"אם כך אז גם אנחנו עניים" - לא כתבתי על זוג בלי ילדיםפשוט אני..

התייחסתי למשפחה עם 5 נפשות, ולכן כלל לא דיברתי על משפחות כמו שלך.

 

אנחנו חיינו מ-3,500 ש"ח כשהיינו זוג + תינוק, ושרדתי כדי לספר

הבנתי. תודה שהסברת חצילוש
במשך 3 שנים הרווחנו ביחד 3,500 ש''חפשוט אני..
ועוד היה לנו ילד.

שנינו היינו סטודנטים, הלימודים של אשתי לא אפשרו לה לעבוד ואילו אני עבדתי במשרה חלקית, וברוך ה' זה לא גרם לנו לרצות לדחות את ההריון.

קיבלנו עזרה מההורים (לא בכסף, אבל כן הביאו לנו מלא אוכל אחרי שהיינו אצלם בשבתות, והם שילמו לנו על הלימודים וכו').

ברור לי שהיינו עניים באותה תקופה לפי כל קנה מידה, ועם זאת היינו מאושרים.

אני לא מבין למה אנשים נבהלים מהמילה ''עוני''.
מי שבחור לחיות כך מתוך ידיעה ברורה של המשמעות - אין עם זה כל בעיה.
כי הם לא מרגישים עוניחצילוש
עוני מתבטא בחוסר ממשי קריטי
עוני זה לא רק תחושהפשוט אני..
זה שילוב בין תחושה לבין מצב אוביקטיבי.

יש לי משפחה חרדית ענפה, רבים מהם חיים עם 6-8 ילדים, האבא אברך והאמא עובדת במקצוע שמכניס אולי 6,000 ש''ח בחודש.

הם מאושרים בחיים האלה, לא חסר להם כלום. באמת. הם חלילה לא מבקשים צדקה, והילדים באמת ילדים טובים ושמחים.

ועם זאת, משפחה של 10 נפשות שחיה על משכורת של 6,000 ש''ח פלוס כמה אלפי שקלים קצבאות, זו משפחה ענייה. כבר כתבתי כמה פעמים שזה לא רע להיות עני, אבל זאת בחירה שצריך להיכנס אליה מתוך מודעות למשמעות של זה.
נכון, הם עשירים לפי המשנה כי הם שמחים בחלקם, אבל בסופו של דבר עוני הוא שילוב בין אוביקטיביות לסוביקטיביות.
אז גם חיים של עושר זאת בחירה שצריך להיכנס אליהוהוא ישמיענו
מתוך מודעות למשמעות של זה..
ברורפשוט אני..

כתבתי למשל שאני ויתרתי על אלפיים ש"ח בחודש, בשביל לעבוד 10 דקות נסיעה מהבית ולא שעה ורבע (לא שאותם 2,000 ש"ח היו הופכים אותי לעשיר, כן?).

פשוט לי שלהיות עוד שעתיים וחצי בבית ביום, ביחד עם אשתי והילדים, שווים לי יותר מהכסף הזה.

 

אני ממש מודע למחיר שצריך לשלם על משכורת גבוהה, ואני מסכים שגם לזה יש מחיר.

עוני זה כשחסר לאדם מה שהוא צריךultracrepidam

מה שאתה מתאר הוא צמצום הוצאות, לא עוני.

 

עוני זה שאדם לא מסוגל לכלכל את עצמו ונמצא בחסר

להיות עני זאת בכלל מחמאהadvfb

יש סיבה טובה למה להבהל מזה..

אם יש משהו שעוזר לך, אתה נחשב עני? אולי.

אבל אתה לא חי כמו עני.

לקבל מאמא ואבא זה לא כמו לקבל מאדם ברחוב או מעמותה.

ואיך לדעתך ההורים שלי יכלו לעזור לי ולאחים שלי?פשוט אני..
ספוילר:
הם חסכו בשבילנו במשך עשרות שנים.

מי שלא חוסך לילדים שלו אבל חי בזכות החסכונות של הוריו, עושה לילדיו עוול.
יש עוד קרטריונים של צדק חוץ ממה שאתה מעלהadvfb

מי אמר שזה תפקיד של ההורים? אולי כן אולי לא...

יש נורמות אחרות מלבד הנורמה שאתה מעלה פה.

יש עוד שיקולים מעבר לחסכונות לילדים לזמן שהם סטודנטים.

כל עוד בנאדם יודע סדרי עדיפויות שלו ומחליט לעשות בכסף שלו על פיהם - לא חושב שהוא עשה עוול למישהו.

אתה גם יכול להשקיע את הכסף שלךוהוא ישמיענו
לתת לכסף שלך לעבוד בשבילך.

זה יכול להכניס הרבה מאוד, בטווח הארוך
אין הכי נמי - בשביל זה צריך לחסוךפשוט אני..


הכל יחסיadvfb

אם אתה מצליח לסגור את החודש ברמת חיים שאת רגיל אליה והיא מספקת אותך אתה לא עני.

אין נתונים אובייקטיבים לעוני. חשוב לדעת.

יפה! כ''כ צודקוהוא ישמיענו
כתבת ש 12,000חצילוש
בחודש זו רמת חיים של אדם עני, ולשם שרשרתי
אם חשוב לך רמת חיים מסויימת תלמדי מקצוע מכניסעדיין טרייה
ותעבדי בעבודה מכניסה.
אל תשבי ותחכי שיפול עלייך בעל עם הכנסה טובה שיסדר אותך בחיים.
לא רק עובד סוציאלי לא מרוויח המון יש מלא מקצועות שמקבלים בהם שכר מינימום אז את מחפשת רק משהו עם תואר בתחום מכניס? יש כל כך הרבה גורמים בחיים שלא קשורים להכנסה ויכולים להשפיע בצורה משמעותית על הכלכלה של המשפחה למשל מקום מגורים זול, בחירה להישאר עם הילדים בבית, לגור קרוב לעבודה בלי צורך ברכב החיים מורכבים מהמון גורמים מעבר להכנסה של אחד מבני הזוג.
שיקול כלכלי הוא חשובמפוצלשים

הרבה בתים מתפרקים על הרקע הזה.

 

בעצם הבעייה שלך היא שעו"ס לא מכניס הרבה. אבל אין לך בעייה אם הוא עו"ס ומסודר כלכלית. נכון?

 

אז זה נכון שאם זה חשוב לך, אז עדיף לרכז מאמצים בכיוון של מקצועות מכניסים יותר.

 

אבל קחי בחשבון שתמיד יהיו חריגים.

 

בתים מתפרקים על רקע כל דברוהוא ישמיענו
מה שאומר שהכסף הוא לא הגורם, הוא בסה''כ התפאורה. אז הוא יכול להיות גם תפאורה לבדיוק ההיפך
מעולהוהוא ישמיענו
שמח שחסכתי לך את הטורח לכתוב את זה מחדש
איך להפרד אחרי חודשיים בלי לפגוע?ארץ חדשה
הצילו 🙄
למה לפגוע?משה

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

 

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

לזכור שככול שאת ממשיכה זה יהיה יותר קשהראומה1

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.


תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

בפגישה? לא עדיף בטלפון?ארץ חדשה
עדיף בפגישה, שקטה רגועה בלי הוצאות כספיות גדולותראומה1אחרונה
ואפשר גם לשתף לפני שאת מתלבטת על כמה דברים לגביי מה שראית אצלו ושחשוב לך לדבר איתו על זה. זה יכין את השטח ...

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.


כנראה שעדיף בפגישהארץ השוקולד

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

אז כנראה שקצב גדילת השיערהמקורית

שלך איטי. לא אצל כולן זה ככה🤷

ואני לא מרגישה תחת זכוכית מגדלת בכלל. אני עושה את זה כבר יותר מ20 שנה כי ככה אני רוצה וטוב לי. חשובה *לי* הנראות שלי ושיערות בפנים זה חלק מזה. לא כי זה חשוב לבעלי

ובדיוק בגלל השורה האחרונה כתבתי לו שיוותר. כי אם הוא כגבר שם לב לזה,  זה יפריע לו גם בהמשך ולהעיר על לא שייך בעיניי

למהזית שמן ודבש

כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?

הקב"ה חוסך לך זמן על בנות לא רציניותintuscrepidam
זה פתרון קל. בכל זאת, כדאי לבדוק למהנחלת
אנא המתן לתגובות כאן. יש כאן תובנות ועצות טובותנחלת
בן כמה אתהadvfb

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

כיווניםיהודי שואף לטוב

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?


אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.


כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.


זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.


זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.


(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)


אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

נכון מאוד.נחלת
מזכיר לי אותיsubb16

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

אתה יכול לתת לי טלפון שלהם?זית שמן ודבשאחרונה

תודה

שיר חדשכולנו הביתה

אני ניק שהיה פעיל פה אבל מעדיף לא להחשף

חשבתי לשתף שיר שיצרתי לאחרונה עם AI

לדעתי זה יגע בעולמם של חברי הפורום

 

יום טוב

חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

במקרה קפץ לי השרשור ורוצה להגיבבארץ אהבתי

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

 

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).


 

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלת
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

יש לי דוד 1.98 ודודה שלי 1.65 בערך,Lavender

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

נכון, אבל לא בהכרח.נחלת

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

 

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

 

 

 

יכול להיות שגם אצלך זו איזו תסמונת גנטיתמרגול

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.


כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)


בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?


אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח


אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

אשכרהאחד האם שומע

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

אם אפשר לשאולשלומית.

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

את צודקתאחד האם שומע

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אבל אם גובה מאוד מאוד חשוב בעיניךמרגול

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.


אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

ברוראחד האם שומע

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

רק אם תתחתן עם מישהי גובהintuscrepidam
תהיה סבירות גבוהה יותר, לא וודאות, שהילדים שלך יהיו גבוהים. וזה תחת הנחה שכל הדורות לפניך גבוהים ככה שיש לכם נטייה להיות גבוהים.
מבחינה גנטיתלגיטימי?

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

 

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

 

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

כדי לאזן, לדעתי רוב האנשים לא חושבים שלהיות גבוהנוגע, לא נוגעאחרונה

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

תודה לכולם פה!!!נו, ההוא מהזה

לילה טוב לכולם!

ב"ה רק רוצה לעדכן שלפני כשבועיים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, ביום שלישי הצעתי לה והיום הייתה המסיבת אירוסין שלנו.

תודה לכל מי שעזר לי פה בעבר עם שאלות! הורדתם לי ממש את הלחץ והחרדות לפני הדייטים הראשונים!

אשריכם ישראל! בקרוב אצל כולם!

איזה יופי אין לי מושג מי אתה אבל מזל טוב!!!!!!!הפי

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

מזל טוב! שימחת כל כךזיויק
מזל טוב!Lavender

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

באמת היה קצר ב"ה, חודשיים עם הראשונה וזה הספיקנו, ההוא מהזה
יא מזל טוב! משמח! הרבה הצלחה !נפש חיה.
בשעה טובה! הרבה מזל טוב!יעל מהדרום
הרבה מזל טוב, אם אני מבין נכון מדובר בראשונה שלך?מתוך סקרנות

שיחקת אותה.

יפה.

אכן מדובר בראשונה ב"הנו, ההוא מהזה
8 פעמים "מזמור לתודה" ערב בוקר וצהריים.......נחלת
וואו! איזה כיף! מזל טוב!!!יהודי שואף לטוב
שתזכו לשמוח זה בזו וזו בזה ולהוסיף המון אור.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).


כל כך משמח! היו מאושרים יחד. המון המון נחת!נחלת
מזל טוב!זית שמן ודבשאחרונה
"החיים שלי יפים. יש לי עבודה. מה רע להיות לבד?"נחלת

 

 

זו הכותרת של טיפ באתר "השדכן". יש שם טיפים טובים.

מזכיר לי את התגובה של הבחורה שלא הרגישה צורך

להתחתן. אולי לא קשור, אבל ממליצה על טיפים;

שם וגם באתר של אלי גרון.

פגשתי מישהו.לגיטימי?

לא נדלקו אורות מיוחדים.

לא חשבתי שזה זה. 

לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.

עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.

משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?

עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.

וזה עדיין לא השתנה.

טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.

כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.

אבל לא רע. אפילו נחמד.

ועוד דייט.

ועוד אחד.

וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.

פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.

עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.

ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.

 

מה אני באה להגיד לכם?

לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.

כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים. 

האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.

 

מה עוד?

תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.

ובשולי הדברים,

אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.

ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..

 

מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.

(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).

מדהיםadvfb

איך שניכם יודעים להתנסח יפה בכתב

אולי יעניין אותך