שאת נשמעת אישה מדהימה ותומכת❤️

וחיבוק ענק על המילואים הארוכים האלו

אני ממש איתך בדעה שלך, ולא יודעת מה לייעץ... כן הייתי משחררת, כמו שאת כבר עושה, ומבינה שזה דרך שלו להתמודד עם הדברים שהוא חווה. אולי אפשר להגביל את מספר החפיסות שאפשר לקנות בחודש, רק מבחינה כלכלית...

בהצלחה גדולה 

אני עצמי מעשנת ולא רק סיגריות.

ובכל מקרה כפיה אף פעם לא מועילה.

אפשר להגביל את זה מבחינה כלכלית:

אולי סיגריות יותר זולות, אולי לגלגל סיגריות לבד, אולי פחות קופסאות.

האם ידוע לך שגם חרדים מעשנים? 

לחסידי גור אסור להרים חבר על כתפיים בחתונה מטעמי צניעות, אבל מותר לעשן. 

חב"דניקים מעשנים. 

אנשים מעשנים.  

זה לא בריא, זה הרגל מגונה ולתת לזה לגיטימציה לא יעזור לפותחת..

כן מבינה את המקום הנפשי שלו אחרי שחזר מלחימה בעזה אבל זה לא הופך את זה לבסדר. 

ובטח לא בסביבת ילדים.

מה שכן

כנראה שבמקרה הספציפי של הפותחת

זה נכון לא ללחוץ על הנושא הזה בשלב הזה של החיים.

אגב, אבא שלי היה מעשן כבד כשהייתי תינוקת

ואמא שלי מספרת שמאוד סבלתי מזה.. ואחד מהאחים שלי גם.

לפותחת

חיבוק על ההתמודדות

ואת נשמעת אישה ממש טובה ומכילה

הייתי כן מדברת איתו על זה שלא יעשן ליד הילדים

ולדעתי

(מה לעשות שאני כותבת את דעתי ולא את דעתך)

זה בסדר לעשן.

ובשום מקום לא ציינת לגבי עישון ליד הילדים שזה ביג נו נו מבחינתי.  

יש מספיק הוכחות שעישון זה סכנת נפשות.

גם אנשים ובמיוחד ילדים שבסביבת המעשן נמצאים בסכנה. וחומרים מסוכנים לבריאות נצמדים גם לבגדים ותינוקות וילדים נושמים אותם כשהמעשן מרים ומחזיק אותם.

זה שחרדים מעשנים אפילו יותר נורא בעיני, כי הם יודעים על ונשמרתם, ואם הרבנים יצאו נגד יש סיכוי שיפסיקו

אבל בכל זאת צריך איזה נימוק...

ורוב הנימוקים היום הם נגד עישון, כי זה די מוכח שדבר לא בריא בעליל, ויש די הרבה אנשים שמעשנים בכיף עד לגיל מסוים ואח"כ מגלים שזה לא כיף בכלל.

וגם אם האדמו"ר מגור בעצמו מעשן, זה לא משנה את העובדות...

עדיין מעשנים את הילדים, כי חלקיקים נדבקים לא רק לבגדים של המעשן אלא גם לריאות שלו ונפלטים שוב בכל סביבה שבה הוא נמצא.

אז מבחינתך זה בסדר לעשן

ומבחינת מישהו אחר זה בסדר לנהוג על 160 קמ"ש

וההיא חושבת שזה בסדר לקיים יחסים לא מוגנים עם בני זוג מתחלפים.

כל אחד מסכן הרבה את עצמו ועל הדרך את מי שסביבו.

איך זה בסדר?

מבחינה בריאותית?

מבחינה התמכרותית?

זה אולי לא האסון הכי גדול

אהל זה לא הופך את זה למשהו שאין איתו בעיה 

זה שהם מקצינים בהלכות צניעות לא הופך לצודקים (ואולי אפילו להפך. לקיים אישות עם האישה רק פעמיים בחודש זה די סותר את מצוות עונה)

הוכחות מביאים ממחקרים.

את יכולה להגיד ולחשוב מה שאת רוצה

אבל זה לא יהפוך את זה לצודק

נראה לי שאת צריכה לפרק את זה לכמה רבדים:

1. העובדה שזה הפריקה שלו ללחצים. זה טוב שיש לו לאן לפרוק וחשוב ממש. יכול להיות שזה לא אידיאלי לפרוק באופן הזה ושוה לעודד אותו למצוא דרכים אחרות אבל כרגע אם זה מה שעוזר לו אז כדאי לאפשר ברמה מסוימת. אבל באמת שעם כל הצער (אני ממש איתך ביחס לסיגריות) זה צריך להיות החלטה שלו. גם אם בשבילך - זה דבר שהוא צריך לבחור להקריב בשבילך (בעיניי זה לא רע כשלעצמו) ולא לעשות מתוך תחושה שאת מכריחה אותו (שזה בעיניי הדבר הבעייתי)

2. העובדה שזה קשה לך זה ממש לגיטימי ומותר לסלוד ולשנוא סיגריות. כן הייתי מנסה להפריד את זה מהפרשנות *שלך* לזה שזה מראה על חוסר עמוד שדרה כי זה הופך את הסלידה מהסיגריות לסלידה מהאדם עצמו וזה לא נכון ולא כדאי.

אבל אפשר למצוא פתרונות - לעשן רק בחוץ, להחליף חולצה ולצחצח שיניים/לאכול מסטיק שחוזר וכו

3. הפן הכלכלי כמו שכתבו לך - לדבר על זה ולהגביל את הסכום.

4. הפרשנות שלך שזה חוסר עמוד שדרה, לא יודעת מה להגיד, אני מבינה מאיפה זה בא אבל זה לא תמיד נכון, וגם אם זה היה אז נראה לי בשביל שלמות הבית והזוגיות שלכם, לפחות כרגע תנסי להניח את זה בצד...

בכל אופן אפשר, במיוחד לגבי הנקודה הראשונה להתייעץ עם מוקדים למשפחות מגוייסים שחוזרים ואם אני לא טועה נותנים יעוץ איך להתמודד עם החזרה הביתה והשינוי שהמגוייס עבר.

וחשוב מאד לציין מה שאמרת שהוא עוד מעט אמור לחזור לשם זה משמעותי כי זה לא שהוא יתחיל עכשיו תהליך טיפולי לחודש. הוא תיכף חוזר ויצטרך להתמודד שוב עם לחצים גדולים.

לא שווה בשביל חודש שעכשיו הוא בבית להרעיש עולמות על זה, תנסו להפיק את המיטב מהתקופה הקצרה הזאת.

לגבי הערך נשמע שכדאי לעבוד על הסטיגמות חברתיות שגורמות לכך שזה מוריד לך, חבל לאתגר את הזוגיות בגלל תפיסה חברתית, בטח בשלב הזה בחיים ובתקופה הזאת.

לגבי הילדים, חודש לפה או לשם בחיים זה לא מה שישפיע על העתיד שלהם, אז הם יראו שיש התמודדות והחיים הם לא דבש, מותר שיהיה קשה. אבא שלהם מוסר את הנפש למען עמ"י, מה יותר מזה..

לגבי ההריון, תנסי לשמור על עצמך כמה שיותר. לאוורר, לכבס, להגיע להסכמות איפה ומתי..

אבל את חייבת להפריד בין שאר המחשבות לבין הצורך בשמירה על ההריון אחרת אם תשדרי לו שאת מבקשת התחשבות כי הוא לא מוערך מספיק בעינייך, זה רק יוריד לו את הביטחון ועלול ליצור אפקט הפוך של נחמה ושליטה על היסטואציה בעזרת עוד עישון.

לגבי השיקול הכלכלי שה' יהיה בעזרכם ויראה את מסירות הנפש של שניכם וישלח לכם שפע ברכה והצלחה.

מציעה להסתכל על הויתור וההוצאה הכלכלית הזו כשמירה על שלום בית ובריאות הנפש.

כמו שלא היית מורידה קופסת מטרנה מתינוק, לא חושבת שכרגע בשביל חודש זה מה שיחסוך לכם כלכלית לכל החיים ששווה לדבר על זה עכשיו.

בע"ה המלחמה תיגמר בניצחון מוחץ מתישהו, ובע"ה החיים אט אט יחזרו למסלולם ואז יהיה אפשר לחשוב על העתיד. אפשר גם להיעזר בגורם מקצועי כדי לתווך את כל הפערים ביניכם ברגישות ובצורה בונה ומקדמת.

בהצלחה!

ואשריכם על ההקרבה למען הכלל, גם במחירים אישים כאלה ואחרים ❤️

חשוב לי להדגיש- הוא לא מעשן לידי ולא ליד הילדים!!! זה ממש קו אדום מבחינתי, אין שום סיכוי!!

הפעמים היחידות שיש קצת ריח של סיגריה זה השבטים אליו חברים שמעשנים (הוא לא מעשן איתם, שוב, כי אני לא מרשה לו לעשן קרוב אלי..) וגם אז, הם מעשנים רק בחוץ. כך שאין ריח של סיגריות בבית.

הפחד שלי זה יותר על ההריון מהבחינה שפעם שמעתי שעישון יכול לפגוע באיכות הזרע, ובגלל שהוא עישן הרבה בתקופה שלפני הכניסה להריון אולי זה השפיע... וגם פחד לעתיד, כי רוצה עוד ילדים בעז"ה וחוששת שזה יכול לפגוע.

הזרע זה שיותר קשה להכנס להריון.

אם כבר הצלחת להיכנס להריון לא חושבת שזה אומר שהעובר פחות "איכותי" מכל עובר אחר. ואם חס וחלילה יהיה משהו במהלך ההריון אז זה לא קשור לעישון.

הכוונה היא רק שהזרע פחות טוב ולכן לא מפרה את הביצית.

ולגבי העתיד ממה שידוע לי (לא בטוחה שזה נכון אבל חושבת שכך שמעתי) אם מפסיקים את הפעילות הבעייתית הזרע חוזר להיות יותר איכותי. אז בעה מקוה שבזמן הרלוונטי כבר העישון והלחץ יהיו מאחוריכם

את בטוחה שהבעיה בזרע ולא בחשיפה של האם בהריון?

בכל מקרה אין כמעט פגמים בזרע שגורמים מומים אלא בד"כ זה פוגע ביכולת להכנס להריון ובתנועתיות אז נראה לי חבל לדאוג על העבר

אבל אם יש לך מידע מבוסס כלשהו אפשר לשתף אותו בעדינות , בלי לקפוץ עבורו למסקנות

אני מאמינה שהוא יפסיק מעצמו בהמשך,לפי מה שאת מתארת. אבל מתי שזה יגיע ממנו ולא מלחץ חיצוני, ולכן גם חבל לדאוג עכשיו על העתיד.

איך היית מרגישה אם הוא היה יושב עליך לעשות דיאטה? (סתם זורקת, אם לא רלוונטי תדמייני משהו שכן) גם לעודף משקל יש השפעה על היכולת להכנס להריון... אותי זה היה מעצבן בטירוף. גם כשהוא מזכיר לי לקחת ויטמינים שיש לזה קשר ישיר לעובר זה מעצבן אותי. והוא באמת בא ממקום טוב ואכפתי. אני יודעת

בחרת להביא איתי ילדים? קח אותי עם כל הבחירות שלי ותסמוך עלי.

לצורך העניין חיסון שעלת בסוף הריון היו זמנים שלקחתי רק בגלל העמדות שלו בנושא חיסונים.לא הייתי שלמה עם זה עד הסוף. אבל בגלל שזה העובר גם שלו אז לקחתי. אם הוא היה מנסה לשכנע או לדרוש דבר כזה אין סיכוי שהייתי עושה...

ושוב- אני מבינה אותך. זה התמודדות לא קלה לשחרר כזה דבר. אבל לדעתי זה הדבר הנכון

מה יהיה אחרי הלחימה זה אולי קורס הפסקת עישון אבל אין ספקשזה קשה מאוד

כמה שיותר לשחרר...

במיוחד אם הוא לא מעשן לידך וליד הילדים.

סיגריות זה לא באמת מפלצת כמו שעושים מזה, 

לא בריא כמו שהרבה דברים הם לא בריאים ואנחנו בכל זאת עושים/ אוכלים/ שותים אותם...

לי לא הפריע שבעלי מעשן גם לידי, רק אמרתי לו שכשיש הריון אז לא לעשן לידי...

בסוף הוא הפסיק לבד עוד לפני ההריון...

ועדיין מעשן מידי פעם עם חברים וזה סבבה לגמרי.

אם לידכם הוא לא מעשן את יכולה לנסות כמה שאפשר לגרום לו להיות איתכם הרבה... 

ובקטע הכלכלי לקנות גילגול הרבה יותר זול מקופסא

הנוכחי את צריכה להסתכל על זה כ- סיגריות זו התמודדות רגשית שלו כרגע. זה סוג של מפלט.

אם הוא עבר מילואים של כמה חודשים ונפרק את זה לגורמים כרגע, זה אומר שקרעו אותו מהשגרה שלו, מהעבודה, מהמיטה, מהאישה ומהילדים, לחזית שהוא לא היה מוכן אליה מראש ושיש לזה השלכות רגשיות חברתיות כאלה ואחרות. אחת מהן זה העישון

אני באופן אישי חושבת שלא כדאי לפתוח על זה חזית אם זה לא לידך או ליד הילדים והייתי מניחה לו

* גילוי נאות - אני בת להורים מעשנים. אף אחד מאיתנו לא מעשן.

הערכה? זה אצלך.

גם אני מתעבת סיגריות, אבל לא חושבת שזה יותר גרוע מלטחון שוקולדים או לאכול לא בריא.

את אותו תיעוב תרגישי אם הוא יאכל ציפס בפלאפליה?

לעשן זה גרוע. אני לא באה לייפות את זה !

אבל זה לא הכי גרוע ולא הדבר היחיד

ולכן זה טעות בעיני לשים על זה כל כך הרבה כובד

חינוך ילדים? זה בן הזוג שבחרת. בטוחה שיש עוד פרטים שבהם אתם לא מסכימים...  וזה בסדר. תהיו שלמים עם עצמכם והילדים יהיו בסדר עם זה

הם ילמדו ויבינו שבעיניך זה מוקצה ובעיניו זה אחרת ויעשו את הבחירה בעצמם. כמובן שרק בגיל שבו הם יהיו עצמאיים לקבל החלטות כאלה ברור שכל עוד הם ברשותכם אתם יכולים להחליט שאסור לעשן גם אם אבא מעשן

אני בת לאבא מעשן. רוב הילדים מתרחקים מסיגריות מאוד, אלה שלא- זה בגלל שהם מסתובבים בחברה כזו. לא בגלל הנירמול מהבית. זה כן אולי עוזר לי לנרמל כשבעלי מעשן פעם ב....

ריח? בהחלט אפשרי להסביר שהריח מאוד מפריע לך.  שאת מבקשת שלא יהיה ריח כשהוא בסביבתך וליד הילדים, זה מקשה עליו אבל זה אפשרי ואם הוא מוכן זה גם אוטומטית יגרום לו לעשן פחות כי זה מסרבל

כלכלית? זה כבר עניין טכני.כמו שתחליטי פתאום על שגרת טיפוח אחרת או לאכול יותר בריא או כל דבר אחר-צריך לשבת מול התקציב ולראות שעומדים בזה.

זה אמירה הרבה יותר לגיטימית להגיד לבן הזוג שלפי החישובים יחד אין לכם יותר מx כסף להוציא בחודש על הסיגריות ולתת לו חופש כאדם בוגר לבחור מה עושה עם זה (צמצום הוצאות/הכנסה נוספת/פחות סיגריות/להתחיל לגלגל

) מאשר לחבר הכל יחד ולנסות להחליט בשבילו מה נכון לעשות

ברור לי שזה מפריע לך. וזה קשה מאוד להפריד ביני לבין בן הזוג. וקשה לראות אדם שאוהבים שהוא עושה טעויות.

אבל התחתנת עם אדם בוגר חשוב להצליח לשחרר לתת לו את המרחב המקסימלי של עצמו בכל מקום שזה לא קשור באמת אליך, גם כשזו טעות איומה בעיניך....

בעלי מעשן הרבה

בעבר היו לנו הרבה מריבות ודיונים סביב הנושא עד שויתרתי, התעייפתי וראיתי שיש נושאים יותר חשובים להתעקש עליהם.

לגבי הילדים, יש לי ילד בן 18 שקצת מעשן, חושבת שזה יותר ענין חברתי מאשר דוגמא מבעלי.

תוכל לדייק מה אחוז הסיכוי - עבור מי שהבדיקות הרגילות (בלי ניפט) יצאו לה תקינות - לגלות דברים בבדיקה הרגילה, בלי אקסום, ששווה לדעת עליהם? ברשת ראיתי שזה בין 1 למאה לבין 1 למאתיים.

(אם אפשר, אז בחלוקה לדברים שיש טעם בהיערכות אליהם לעומת מה שיגרור הפסקת היריון...)

וכן, למי היית ממליץ לעשות אקסום? האם בעוד עשור או שניים הרוב כבר יעשה בגלל מימון למשל?

האם ניפט בגירסה הלא-ממומנת משנה איכשהו את מפת ההמלצות שהיו יכולות להיות לך בנושא?

שוב תודה! עברתי מי שפיר רגיל, יצא תקין, וכעת ניצבת בפני עוד אחד, שוב בלי אקסום, אבל בזמנו לא היה ניפט.

קודם כל, השאלה על הפסקת היריון היא לא רפואית אלא אתית... יש כאלה שיפסיקו בגלל ממצא מסוים, ויש אחרים שלא יעלו בדעתם להפסיק בגלל הפגם הזה אבל על פגם חמור יותר הם כן היו מפסיקים, ויש כאלה שלא היו מפסיקים הריון בשום מצב.

לכן קשה לי לענות מבחינה סטטיסטית על משהו שהוא לא מדעי אלא אתי ומשתנה מאדם לאדם.

לעניין עצמו, ממה שאני מכיר יש סיכוי של בערך 1:150 (שזה בדיוק בין שתי האפשרויות שכתבת) למצוא ממצא בעייתי במי שפיר רגיל (צ'יפ גנטי, שבעצמו לא היה נחשב לרגיל לפני עשור אלא רק בתוספת תשלום של אלפי שקלים) כאשר כל בדיקות הסקר תקינות.

האם זה אומר ש-1:150 תפיל? ברור שלא, כי הסטטיסטיקה הזאת כוללת הרבה דברים שעליהם אף אחד לא יעלה בדעתו להפיל, ובאמת יש שם גם הרבה דברים שאין טעם להיערך אליהם מראש. אבל הרבה מקרים דווקא כן יגרמו להפסקת הריון אצל חלק מהמשפחות. כלומר הרבה מתוך אותם 1:150.

מהצד השני, יש דברים שבהחלט יכולים להציל את הילד אם נדע עליהם מראש, כמו תסמונות שקשורות בכרומוזומי המין שדורשות טיפול בגיל צעיר כדי להציל את הפריון של הילד, או בעיות שקשורות להתפתחות שכלית לקויה ואז הבדיקה תאפשר לתת את כל הטיפולים האפשריים כבר מגיל צעיר וכו'.

לגבי אקסום:

אם יש בעיה שרואים בבדיקות הסקר אבל הצ'יפ הגנטי חזר תקין, לפעמים באמת באקסום רואים את הבעיה. אם אין ממצא חריג ובכל זאת עושים אקסום, רק במקרים נדירים הוא יגלה משהו משמעותי שלא היו רואים בצ'יפ גנטי. בערך אחד למאה. יש כאלה שבשבילן אחד למאה שווה אלפי שקלים, וזו כמובן זכותן...

אני די בטוח שבעתיד כל הבדיקות יהיו של אקסום, כמו שבעבר צ'יפ גנטי היה רק פרטי אבל היום זה הסטנדרט. הבדיקות תמיד נהיות זולות ומהירות יותר, זו דרכו של המדע...

לגבי ניפט:

כפי שכבר כתבתי בעבר, הוא מעולה לבדיקת תסמונת דאון, חלש בבדיקת מספר תסמונות אחרות, וחסר סיכוי במציאת אלפי תסמונות אחרות.

לכן הוא לא יכול באמת להחליף בדיקת מי שפיר.

אבל אם מישהי רוצה לדעת רק לגבי תסמונת דאון, אז זו כן בדיקה מעולה שיכולה לחסוך בדיקת מי שפיר. או אם מתעורר חשד לתסמונת דאון ולא רוצים לחכות עד לשבוע שבו מותר לעשות מי שפיר, אז יש כאלה שפשוט עושות עכשיו כדי להירגע, ואז אחרי חודש עושות גם מי שפיר בשביל לבדוק את כל השאר.

ונכון, לא התכוונתי הפסקת היריון כמו לאפשרות שיש ממצאים שאין מה לעשות איתם (ואז כביכול חבל שהסתכנו ב-1:1400 הפלה מהדיקור)

לגבי האקסום - הכוונה שלך בערך אחד למאה אקסומים שנערכו כשהצ'יפ יצא תקין וגם שאר בדיקות הסקר תקינות? אז למעשה בשילוב הנתון על 1:150 ממצא משמעותי במי שפיר רגיל, יוצא שבקרב עושי האקסומים בלי משהו בעייתי לפני כן - יש סיכוי של 1:100 ל*שני* ממצאים? מרגישה שפספסתי משהו...

כי הנתון של אחד למאה מתייחס למי שבצ'יפ הגנטי לא מצאו משהו חריג.

כלומר מכל 100 נשים שעשו צ'יפ גנטי והוא חזר תקין, תהיה אחת שהאקסום כן ימצא דבר בעייתי אחד בעובר שלה, שהצ'יפ הגנטי פשוט לא היה מסוגל למצוא.

מי שתעשה אקסום בלי צ'יפ גנטי קודם, פשוט תקבל בבערך 1.7% מהמקרים תשובה חריגה אחת, שזה חיבור של מה שהצ'יפ היה מוצא לבד (בערך 0.7%) ומה שהאקסום מוצא אבל הצ'יפ לא יודע למצוא (1%).

אגב, לדעתי זה לא אפשרי לעשות אקסום בלי צ'יפ, אז זה תיאורתי בלבד...

ואז ראיתי שיש הפרדה קטנה, וזה לא שייך לאותו השרשור 🙈

אם ה-brca - זה גן? - יצא "תקין" על פי בדיקה ישנה מ-2010/2009 סיכוי שפשוט לא ידעו אז לבדוק מוטציה אחרת שיש בגן הזה?

כי גם לאמי ז"ל יצא תקין (2009) והבדיקה נערכה לאחר שנפטרה מסרטן שמקורו לא ידוע אבל סביר שסרטן נשי (הסטוריה עשירה במשפחה).

במצב כזה חוץ ממעקב עוד איזו בדיקה גנטית שווה, אם בכלל, לעשות?

תודה רבה!!!!

שנבדקתי מאז באינביטה לעוד 89 "גנים של סרטן" והכל תקין. אבל זה היה ב-2021 והתחום זז כל הזמן...

לדעתי מאז שנת 2021 לא הייתה מהפכה נוספת בתחום הבדיקות לגנים שמעלים סיכוי לסרטן, ולכן בדיקה בשנה הזאת מכסה אותך גם היום.

אם את עדיין מודאגת, את יכולה לקחת את הדוח המלא שלהם עם כל מה שהם בדקו, אל רופא או אחות גנטית, כדי לבדוק אם אולי בכל זאת יש משהו משמעותי שנכנס מאז.

בכל מקרה, את במצב הרבה יותר טוב לעומת מי שנבדק בפעם האחרונה בשנת 2009...

לא כל המוטציות הגנטיות בעולם תועדו ומופו, ולא תמיד אנחנו מבינים את המשמעות של כל מוטציה ומוטציה, ובטח שלא מבינים את המשמעות של שילוב בין מוטציות שונות (יש מיליארדי צירופים שונים ואנחנו לא יכולים לדעת על כל צירוף האם הוא מסוכן או לא וכו').

לכן, אם יש היסטוריה משפחתית וכל הבדיקות הגנטיות חוזרות תקינות, לצערי זה לא אומר שאת ''מוגנת'' אלא שהמדע פשוט עוד לא יודע מה גרם להיסטוריה הבעייתית הזאת.

ההשלכה המעשית היא שאת כן צריכה להקפיד על בדיקות סקר ומעקב רציף, יותר מאשה רגילה ללא היסטוריה משפחתית.

אבל זאת כבר המלצה רפואית שאני לא יכול לתת, אז פשוט תשאלי את הרופא שלך על זה

כי הבדיקה של brca מ-2009 לדעתי בדקה כל מה שאז היה ניתן לבדוק טכנית בגן הזה (כי נעשתה רק בעקבות הפטירה של אמי וההסטוריה המשפחתית... שערי צדק)

לא בדקו BRCA, הוא כמו הסיכוי שקרדיולוג לא יבדוק את הלב...

מוטציות בגן BRCA הן הגורם הגנטי הכי ידוע בעולם לסרטן, אין עוד אף מוטציות שנחקרות כל כך הרבה ומאומתות כל כך הרבה כמו בגן הזה...

אגב, דווקא אם היו מוצאים את המוטציה הסרטנית אצל אמא שלך ז''ל, ואז אצלך היו מגלים שהיא לא קיימת - זה כן היה מוריד דרמטית את הסיכון שלך, כי הסבירות שבמקרה את נושאת בנוסף משהו אחר לגמרי כבר הופך להיות נמוך כמו אצל כל אדם באוכלוסייה.

זה בעצם ההבדל בין True Negative, כלומר שלילי ודאי,

לבין Uninformative Negative, שזה שלילי לא אינפורמטיבי, כלומר פשוט לא מצאנו את מה שחיפשנו אבל זה לא באמת שולל את הבעיה.

בגן BRCA יש 3 מוטציות שכיחות אצל יהודים אשכנזים (בכוונה לא כותב בלשון נקבה, כי גברים יכולים להיות נשאים של המוטציה באותה המידה).

כשעושים סקר לאוכלוסיה הכללית, בדרך כלל בודקים רק את 3 המוטציות השכיחות.

אם יש סיבה טובה לחשוד שיש מוטציה במשפחה, אפשר לעשות ריצוף מלא של הגן ואז בודקים עוד אלפי מוטציות בגן הזה.

לפני כמעט 20 שנה, בשנת 2009, סביר להניח שבדקו רק את 3 השכיחות, פשוט כי בדיקה מקיפה עלתה אז המון כסף.

נקודה נוספת:

יש עוד גנים, פחות שכיחים, שיכולים לגרום לסוגי סרטן נשיים. כדאי לבקש מהרופא או אחות גנטית לבדוק ריצוף מלא של brca וכן את שאר הגנים שיכולים להסביר את המחלה המשפחתית

האם זה מספיק במידה ויש חולה ממדרגה שלישית?

חולי אחד במשפחה לא מעיד בהכרח על גן בעייתי, בטח כאשר זאת משפחה רחוקה.

זו דעתי האישית,

אבל הלכה למעשה זאת שאלה לאחות גנטית או רופא.

בנוסף לא כתבת מתי עשית את הבדיקה, אם היא נעשתה לפני שנים רבות אז כדאי לבדוק מה נוסף מאז לסל, בלי קשר לחולי שיש במשפחה

בדיוק אתמול העבירו לי את ההודעה הבאה:

חשש מתוצאות שגויות בבדיקות גנטיות לסרטן הנשים: מחקר מצא כי אחת מכל שש נשים שנבדקה לפני 2013 וקיבלה תוצאה שלילית, התגלתה כנשאית של מוטציה מסוכנת בבדיקה חוזרת בטכנולוגיה חדישה. מומחים ממליצים למי שנבדקה בעבר לשקול בדיקה עדכנית. (עכשיו 14)

'המיטב' | הכל במקום אחד! התחברו לערוץ: whatsapp.com/channel/0029VaBTMKzFMqrXfIx4wm2R לקבוצות: hametav.online

לא מצאתי מקורות מידע נוספים שיתמכו בידיעה הזאת. נבדקתי בערך ב2012 ויצאתי שלילית לBRCA. יש נשאות במשפחתי.

יש צירך להיבדק בשנית?

אם אני לא טועה,

הם מתכוונים שם בדיוק למה שכתבתי קודם בתגובה אחרת:

בעבר בדקו רק את 3 המוטציות השגויות, ואז עברו לבדוק את כל הגן וכך אפשר לגלות אלפי מוטציות נדירות.

כלומר זה לא שהייתה טעות, אלא שמאז הבדיקות התקדמו והתרחבו.

אם קיבלת אז תשובה שלילית, אז היא נכונה למה שבדקו אותך. אם את רוצה ודאות גבוהה יותר, אז צריכה להיבדק שוב.

אם את יודעת איזו מוטציה יש למשפחה שלך, וזאת אחת מ-3 השכיחות, אז את יכולה להיות רגועה - לך אין אותה.

יש לי תאומים זהים עם מום בלב (partial AVSD) שלא משפיע עליהם ביום יום ב"ה. הקרדיולוג הפנה אותנו לבדיקה גנטית עבורם. רציתי להבין מה הסיבה (הבנתי שמומים בלב הם דבר נפוץ אצל תאומים, אך הרופא טען שלא המום הזה), מה בודקים בעצם, מה מגלים ומה המטרה. זה חשוב לעתיד שלהם? זה חשוב עבורנו כהורים להריונות הבאים?

אבל זה לא משהו שאני יודע לענות עליו באופן ספציפי, כי מדובר במום ספציפי בלב שעד עכשיו לא שמעתי על קיומו.

בגדול, כאשר יש בעיה עם חשד למרכיב גנטי, אז רוצים לבדוק האם באמת הגנטיקה ''אשמה'', ואז לפעמים יודעים איך אפשר לפתור את זה, או איך לטפל, או איך למנוע הריונות נוספים עם הבעיה הזאת (pgd).

אבל כאמור אני לא יודע מה בדיוק הרופא מחפש בבדיקה כי אני לא מכיר את הבעיה הזאת... סליחה

ממה שאני מבינה, בבדיקת מי שפיר אפשר לגלות תסמונת דאון ותמונות נוספות שהסיכון אליהן עולה עם הגיל.

אבל אפשר לגלות עוד הרבה תסמונות אחרות שלא מושפעות מגיל האם.

ובעצם בשביל רוב הדברים, לא משנה הגיל.

למרות זאת המימון לבדיקה נעשית רק מגיל מסוים של האם, ולפני כן אפשר לעשות את הבדיקה בתשלום, אלא אם יש סיבה לקבל זכאות לבדיקה.

רציתי לדעת מה התסמונות שהסיכון אליהן עולה עם הגיל?

האם זה רק טריזומיות, או שיש דברים נוספים?

האם אלו תסמונות שאפשר לבדוק גם בבדיקת ניפט, או שיש להן סימנים חיצוניים שאפשר לגלות בבדיקות אחרות שעושים בהריון?

בעצם אני מנסה להבין עד כמה העניין של הגיל משמעותי בהחלטה אם לעשות את הבדיקה או לא. (חוץ מהעניין הכספי).

לקושי רפואי במשפחה של בעלי (בשביל אולי לעשות בררת עוברים) שבו מצאו גן נדיר שבמחקרים בשנים האחרונות קושר לבעיה הזו.

אחרי הרבה בדיקות גילו שהוא מגיע מהצד של אמא שלי בעלי, ולא אבא שלו, שבצד שלו יש את הבעיה. בקיצור המסקנה היא שאין מה לעשות ואכלנו אותה. (שאלתי אותך בפרטי בעבר על זה, מעדיפה לא לשתף באופן פומבי מה הבעיה).

כחלק מהברורים האלו עשינו שנינו בדיקת אקסום פרטית. אמרו שהיא תצליב, בנוסף לאותו גן, גם את כל המחלות הגנטיות המשותפות שעלולות לצוץ. העדכון לגבי התוצאות היחיד שקבלנו מהרופאה שלבעלי יש נשאות לגן ההוא (שכרגע הוא חסר משמעות) וכל השאר תקין. (וזה בנוסף לבדיקת סקר גנטית מומלצת לכל האוכלוסיה שעשינו קודם לכן ויצאה תקינה).

בנוגע להריונות עתידיים בעזרת ה', זה אומר שנבדקנו ולא יהיו שום מחלות גנטיות? אני מעריכה שזה לא שולל דברים כמו תסמונת דאון, אבל יהיו בדיקות גנטיות בעתיד שנוכל לחסוך? אני מודה שעייפתי מהנושא והכל נראה כמו מבוי סתום אחד גדול.

יש כרטיסים נטענים, אולי זה יפתור לך את הבעיה הפרקטית.

את מזמינה מחברת אשראי כרטיס לילדה, ומטעינה בכל פעם כמה שאת רוצה. היא לא יכולה להוציא יותר ממה שהטענת לה.

מן הסתם השאלה החינוכית הרבה יותר משמעותית, אבל אולי יעזור בכל זאת.

רעיון טוב ואבדוק את זה

לא חשבתי על זה

לא הייתי עושה עניין ממה שכבר קרה.

אם זה סכום ממש משמעותי תבקשי ביטול עסקה והחזרת מוצר.

אם זה רק עניין של חינוך הייתי משחררת את מה שהיה ומהדקת את הפיקוח להמשך.

כן הייתי מדברת איתה שהיא עשתה משהו שאת לא מרשה והפתח הזה קיים לצורך מסויים והיא לא השתמשה לפי הכללים ולכן האפשרות נסגרת.

לא הייתי מבקשת את הכסף חזרה ממנה או משהו כזה.

אין לי ניסיון עם משפחה מורכבת, זה בטח אתגר בפני עצמו.

בקשר למקה הספציפי, למתבגרת הזאת יש דמי כיס, עבודה קטנה או סכום כלשהו יכולה לרכוש לעצמה דברים שהיא רוצה גם אם את לא ממליצה?

אם לא חשוב למצוא דרך שיהיה לה.

אם היא רוצה משהו מתוק מסוים הרבה זמן שאת לא מאשרת בגלל המחיר, זה נורא מתסכל בגיל הזה, ובכלל, היא חצי מבוגרת חצי לא.

אולי תשקלי פיתרון כזה, ובמידה והיא רוכשת בלי רשותך, זה יבוא על חשבון דמי הכיס, לא כעונש נקמה, סיבה ותוצאה בקור רוח.

תודה ❣️

והקניה זה לא רק מבחינה כספית אלא כי זה נראה לי מוצר מיותר ולעומת זאת לה זה נראה משהו שחשוב לקנות

באמת חשבתי על להגיד לה להחזיר או שירד מכספים שלה אבל תמיד יש לי את הקושי מול זה שהאבא שלה קונה לה (בגדול קונה מה שהיא רוצה, בין אם היא צריכה ובין אם לא) ואני הרבה פעמים זאת שצריכה להגיד לא

זה גם לא מוצר יקר כל כך, זה יותר העניין החינוכי שלא מתאים לי שתקנה את זה, אז אני מרגישה חוסר נעימות כזאת להגיד לה שאני רוצה שה20 שח האלו של המוצר הזה יחזרו אלי (היא כמובן קנתה בסכום גדול יותר עוד כל מיני דברים אבל דווקא הקניה הזאת מכעיסה אותי)

לבקש ממנה שתחזיר מכספה את הכסף. זה מה שהייתי עושה עם הילדים שלי.

אבל לא בכעס, בקור רוח.

זאת לא התחשבנות קטנונית זה חינוך.

ובאמת מורכב הנושא של חינוך שונה בין אמא לאבא. עדיין לדעתי הייתי פועלת ככה.

זה לא עונש, זה סיבה ותוצאה ולקיחת אחריות.

יש כאן אמירה ברורה וחשובה-

אין לקנות בכסף של ההורים משהו מבלי רשותם

קנית? תשלמי.

בנחת, בנעימות, בגבול ברור.

ולא לעשות השוואות מול האבא. בסוף היא מבינה טוב מאד מי דואג לה ביומיום, מגדל אותה, מחנך אותה על אמת..

את יכולה כאילו לנטרל את הקטע הרגשי סביב המחיר, ולומר בצורה הכי פשוטה שהיא קנתה משהו שלא מקובל עליך, אז זה מהכסף שלה.

היא תגיד: נו אמא מה את עושה עסק על 20 ש''ח. ותוכלי לענות לה: אני באמת לא עושה עסק על 20 ש''ח, אני רוצה לחנך את הבת שלי שאני לא מוכנה שהיא תקנה בלי לקבל את רשותי.

אבל מצד שני, אם להבא הבעיה תיפתר בכרטיס נטען, או שאפשר לומר שזה פעם ראשונה,

לפעמים מספיק פשוט לומר להם: זה לא מקובל עלי שקונים מהכסף שלי פריט שבעיני הוא מיותר. (משהו ששמעתי מאיש חינוך ואימצתי, לא תמיד יש לנו באמת 'נשק' איך לגרום למתבגרים לשלם מחיר, ולפעמים עדיף/ מספיק פשוט לומר שזה לא בסדר / לא מקובל עלי)

מעבר לזה אני רוצה לומר לך שנשמע שהקמת משפחה נפלאה, וטוב לכם ב"ה!! ואולי באמת כדאי לך, בשביל עצמך ובשביל התחושה שלך סביב הנושא, למצוא יועצת מקצועית שתוכלי לפרוק אצלה להתייעץ ולקבל את התמיכה הזו.

ועוד משהו, לתת כרטיס אשראי למישהו, גם ילד שלך, זה בעיני מראה על רמת אמון גבוהה במיוחד. אז כנראה בסוף באמת יש לך את האמון בבת, ב"ה. ונקווה שלא יצטברו לך מקרים כאלו שיהרסו את האמון. אולי גם את זה אפשר לומר לה.

בקשר להתייעצויות, אולי יש איזה יועצת מתאימה שאפשר להתייעץ איתה? ואת הדברים הקטנים אפשר להתייעץ כאן

בשר לקניות עכשיו, מבינה שמה שבעיקר מתסכל אותך זה שהיא קנתה דברים שהיא יודעת בפירוש שזה לא לרוחך. נכון?

כאילו אם היא היתה קונה דברים קטנים שלא אכפת לך שיקנו, זה לא היה מכעיס אותך באותה רמה

ונראה לי אפשר לעשות שכל קניה באשראי מחייבת אישור של בעל הכרטיס, נראה לי שמשהו כזה יכול לעזור לך גם אם הכרטטיס בפועל אצלה, או לתת לה כרטיס נטען ולא אשראי רגיל

בת כמה היא?

זה קרה בעבר והבהרתי לה טוב שאני לא מוכנה שתקנה בלי לעדכן אותי קודם ולקבל את האישור שלי, אז הרבה זמן זה באמת לא קרה

וגם ספציפית זה שהיא ניצלה את זה לקנות את המוצר שאני לא רוצה לקנות

דווקא. אני הייתי מעדיפה להוציא להם אשראי נטען משלהם וזהו.

מכל מקום נאה שאת צריכה לדבר איתה ולהגדיר גבולות מחדש.

לגבי כל השאר שסיפרת - אני מכירה כמה משפחות משולבות, חלקן זה באמת כמו שסיפרת שהבעל קצת יותר מרוחק ובחלקן הוא ממש הפך להיות אבא שני.

אני חושבת שאם עד עכשיו לא הלכתם - כדאי ליוויי זוגי ולקבל הכוונה אם את מרגישה לא בנח או לפחות לעצמך שיהיה לך איפה לאוורר רגשות ולהגיד בנח מה שאת מרגישה ולעבד

חיבוק♥️

באמת מעולם לא הלכנו לטיפול זוגי

ב"ה הדברים אצלנו הולכים ממש טוב מכל הבחינות ואנחנו מדברים ומתקשרים אבל לא משנה מה הוא לעולם לא יהיה אבא שלהם. גם הם מרגישים ככה, כי יש להם אבא, אבל מבחינה חינוכית אף אחד מהם (לא האבא ולא בעלי) עושה כלום עם הילדים ואני מרגישה שרק אני צריכה להתמודד עם הכול לבד וזה ממש קשה (אני כן מתייעצת עם בעלי מידי פעם וזה לרוב עוזר או מכוון איתי אבל אני עדיין מרגישה שזה לא תמיד העזרה שאני צריכה או אפילו הפריקה והתחושה שמישהו איתך)

להעביר

האבא הביולוגי של הילדים הוא רק "מארח" בימים שלו

בעלך הוא לא האבא הביולוגי

ןאת נשארת באמצע בתפקיד גם האמא האוהבת אבל גם בתפקיד האמא המחנכת שהוא לא תמיד תפקיד נעים ונוח, בטח אם רק את במקום הזה

ובטח כשזה מתבגרת, שיכולה לעשות עליך מניפולציות בנושא (אבא מרשה לי, אני אלך לאבא, אני אבקש מאבא וכו)

ממליצה ממש למתוא מנחת הורים או יועצת שאת יכולה להגיע אליה למפגשים והתייעצות במקרה הצורך

חיבוק!

אבל בפשטות,

קנית על דעת עצמך - שלמי על זה מכספך. לא משתמשים בכסף של מישהו אחר ללא רשותו, גם אם זו אמא.

חוצמיזה, חיבוק גדול על ההתמודדות של ההורות לבד, נשמע מאתגר בודד שכזה 💔

שלי אהבו רק בקבוקי מאם, אבל זה ניסוי וטעיה למצוא את הבקבוק שעובד לתינוק

אם את שם, אין לו סיבה לזרום...

לחפש פטמה שדומה לשלך

ניסיתי לנסינו

נתתי לו לשחק עם זה כשרגוע

לא הבין את הקטע

ננסה בערב עם בעלי

תודה לכן

אם יש עוד טיפים אשמח ממש

בסוף מה שעובד זה להתמיד.

לנסות שוב ושוב ושוב. (לבדוק שאין לשון קשורה)

היו לי ילדים שעשו שביתות רעב כמה שעות

אבל בסוף כולם השתכנעו לאכול מבקבוק.

אני התמדתי במאמ, כולם הסתדרו

אם הוא יונק טוב?

נתמיד אבל יש לי דד ליין 🙈

יום ראשון הוא מתחיל מטפלת אני לא יכולה להביא אותו בלי שהוא לוקח בקבוק...

אל תילחצי מהדד-ליין

עם הבקבוק הזה הבת שלי יותר זרמה בבקבוקים.

קשה ממשבהצלחה

בסוף זה מגיע

כשהיא שעונה על הרגל שלי (הרגל מונחת על כיסא)ותוך כדי נדנוד שלי.

לאט לאט התרגלה ולא היה צריך לעשות פילאטיס בשביךל שתאכל.

וגם- להתמיד ולא להתייאש

(תנסי שבוע שכל יום בעלך מביא לו לאכול) ואם צריך א בהתחלה לעזור לו ולטפטף קצת על השפתיים והלשון שיבין שזה אוכל

מה שעזר אצלנו:

לא להיות באזור

לחמם את פטמת הבקבוק

להחזיק פריט עם ריח שלך (אני למשל הייתי נותנת בהתחלה חולצת פיגמה משומשת עם כל ריח החלב שנזל בלילה..)

וגם לנסות להחזיק את הבקבוק בכל מיני צורות ותנוחות, אצל ילדה אחת עזר למשל לתת בקבוק רק כשהיא על טרמפולינה לא כשמחזיקים בידיים

לתת לו בתנוחת הנקה, בעמידה תוך כדי תזוזה

עשיתי יום שהנקתי אותה רק אחרי שהיא אכלה 30-50 מ''ל מבקבוק. היה יום עם המון ידיים ומעט מאוד פעמים שהיא אכלה (מבקבוק והנקה אחד אחרי השני).

מה שעזר לה לקבל בקבוק היה שהחזקתי אותה עם הגב אלי, תוך כדי שאני עומדת וזזה. אחרי שהיא תפסה ונכנסה לאכילה התיישבתי. בקבוק של לנסינו כמובן. אבל רק כשהיא היתה כבר ממש רעבה היא הסכימה ואכלה ממנו.

אגב, למרות שידעתי בוודאות שהיא מקבלת בקבוק, ומאותו יום הקפדתי לתת לה לפחות פעם ביום בקבוק, היא עדיין לא הסכימה לקבל מהמטפלת... רק אחרי שהיא בנתה יחסים איתה היא הסכימה. הצד הרגשי היה מאוד משמעותי.

(וגם- כשהיו דלקת אוזניים או כאבי שיניים היא שוב לא הסכימה).

בהצלחה🫶🏼

מעניין אם היא פה בפרופיל אחר, קוראת ומוחמאת...

אישיות מיוחדת וקורעתתתתתתתת

מבאס לקרוא ואין יכולת להגיב חחח

לא הייתי כאן אז אבל מעניין לקרוא שרשורים ישנים

זה חדש הפיצ'ר הזה, לא?

כדי להתגעגע לניקיות ישנות שהאירו לנו פה, עכשיו יש את הפיצר החדש + שרשור

הייתה תקופה לפני כמה שנים שכל כמה זמן היה שרשורפלצת קורע מצחוק

ומשמעת עצמית

וואו זה היה קורעע

אם בענייני חמות עסקינן.. כלות קלילות או כבדות😉-לכאן!! - הריון ולידה

שרשור חדש בנוסח השם בשימוש כבר! פאדיחות בעלים נרדמים! - הריון ולידה

שרשור פדיחות - הריון ולידה

תעסוקה טובההה

מצא לי אותם ברגע חח

שימחת אותי 😂

אף פעם לא ראיתי שרשור עם ככ הרבה תגובות

בטח לכולם כבר יש סיפורים עדכניים

צריך שרשור חדש

כמה צחקתיייי

לדעתי היה שם מעל אלף הודעות.

חייב עוד אחד כזה!

מלאא

ותמיד הייתי הצעירה ופתאום אני מרגישה קשישה לידכן

ואז די הרבה זמן קוראת שקטה מידי פעם

וכשרציתי לחזור עם הניק ההוא לא זכרתי את הסיסמה וגם כבר חששתי שמזהים אותי

ואני לגמרי זוכרת את כל הניקיות שהוזכרו פה, וואי כמה הייתי מכורה לפורום אז

יותר מביאמבה

מאד לא מומלצת להגברת החלב. היא לא מרוקנת את השד עד הסוף ומאותת כך לגוף לייצר פחות חלב..

שאיבה לא דומה להנקה. הגוף צריך להתרגל לשאיבה כדי להתחיל להוציא חלב זה ממש נורמלי שבהתחלה כמעט לא יוצא

אגב 120 בשאיבה זה יפה מאוד

ממליצה לך להתייעץ עם יועצת הנקה היא תסביר לך באיזה תזמונים ובאיזה הדרגה לשאוב כדי שהשאיבה תהיה יותר אפקטיבית.

בקשר למשאבות אני לא מכירה ספציפית אבל אני יודעת שיש משאבות שממש פוגעות בחלב

כמה זמן שאיבה כל פעם?

רבע שעה בערך

ובטח החיקויים שלה

תנסי לשאוב עם משאבה ידנית, היא מרוקנת הכי טוב ויעיל

באמזון היא נמכרת בזול

100 שח

amazon.com/gp/product/B0CLF59ZKF/ref=ox_sc_act_title_1?smid=A2XZ7JICGUQ1CX&psc=1

יש כאלה שפשוט לא מצליחות לשאוב הרבה. הפעולה של השאיבה שונה מיניקה.

אני הייתי מאוד מתוסכלת עד שגיליתי את זה וויתרתי על שאיבות. אבל אני לא הצלחתי לשאוב גם עם משאבות טובות של בית חולים.

דווקא ביאמבה היתה הכי טובה מכל אלו שניסיתי

כמו צביעה לפי מספרים או הדבקת יהלומים.

זה תעסוקה נחמדה, אפשר לשמוע דברים מעניינים ברקע, קל מאוד לעשות ותוצאה יפה.

זו עוד דרך מבחינתי סתם להעביר את הזמן... לא כ"כ ניצול..

אני מהרגע שחוזרת לבית אחרי פיזורי הילדים אני מקדישה לסידור הבית- ניקיון, כביסות וכשיש צורך מעמידה איזשהוא סיר שיהיה לילדים כשחוזרים. ואז זהו נגמר הזמן וכבר צריכה לצאת לאסוף אותם...חחח

אני בד"כ עובדת, ככה שאת כל עבודות הבית יודעת גם להכניס בתוך הלו"ז של הצהרים-ערב. ברור שעכשיו כשאני בבית, אני עושה את זה בבקרים, אבל זה לא לוקח לי את כל הזמן... ועדיין אני נשארת עם כמב שעות טובות בבוקר של ריק.

אבל פחות מחפשת משהוא שימלא אןתי. מאד מקל עלי ועושה לי טוב כשהילדים חוזרים לבית והבית מסודר ויש אוכל מבושל טרי.

לא כתבתי אבל חוץ מזה אני כן הולכת לפילאטיס שבועי כי זה חשוב לגוף (סבתות עוזרות עם התינוק).

לישון!

ברצינות, לפחות חצי שעה- שעה, זה עושה פלאים אחכ כשהילדים חוזרים.

ועוד דברים- עשיתי לעצמי רשימה של דברים בבית שצריכים סדר\ ניקיון שאני לא מגיעה אליהם ביום יום, כשממש משעמם מכינה עוגות מיוחדות, מקשיבה לפודקאסטים, יוצאת לתפילה במקום מיוחד..

אני אוהבת לנצל את זה לפרויקטים שלא מגיעה אליהם בשגרה.

מיון תמונות ופיתוח אלבומים.

סידור עומק של פינות בבית שלא מגיעה אליהם בד"כ.

פילאטיס/ תרגילי ספורט דרך סרטונים מהבית.

לנסות מתכונים חדשים, ובכללי ארוחות יותר מושקעות.

כל יום לצאת מהבית לסיבוב קצר עם העגלה - סתם לנשום אויר ולראות עולם.

שיחות טלפון ומפגשים עם חברות / משפחה.

כמו שכתבו - לישון! משפיע מאוד על ההרגשה בהמשך היום.

לימוד - גם לימוד תורני, פשוט לפתוח ספר וללמוד. וגם העשרה אישית אם יש תחומים שמעניינים אותך.

עוד דבר, זה שיש יותר פניות וזמן להקדיש להתבוננות אישית, ולמחשבה על התקדמות של כל ילד. אני אוהבת לשבת עם מחברת ולכתוב באיזה תחומים הייתי רוצה להתקדם. מבחינת עבודת המידות, בריאות, פיתוח יצירתיות ותחביבים.. לכתוב נקודות קטנות שאני יכולה להכניס ביומיום כדי לקדם את זה, ולעקוב לאורך הזמן אחרי ההתקדמות.

כנ"ל לגבי הילדים - אוהבת לחשוב בזמן רגוע עם עצמי על כל ילד - אם יש נקודות של קושי שדורשות השקעה, איזה תחומים הוא מוכשר וכדאי לפתח.

בשגרה זה די נדחק ולא מצליחה להגיע לזה כמו שהייתי רוצה, וחופשת לידה זו הזדמנות פז בשביל זה. וזה ממש נותן סיפוק.

כמה ספרים אני אקרא,

אלבומים שאני רוצה מלא זמן לעשות

לקחת את הרכב ולנסוע, אם קרובים לים אז ללכת לשבת להסתכל קצת

בכללי פשוט לצאת, עכשיו ממש נעים, עדיין לא קר בבקרים

אפילו לגלגל בטלפון על ספסל בגינה עושה יותר טוב מהספה בבית.

וכמה זמן זה חלד שאת מיולי עוד לא חזרת לעבודה?

חשבתי שזה קצר יותר

3.5 חודשים.

אם היא ילדה בסוף יולי, יש לה חופשת לידה עד אמצע נובמבר.

ואפשר גם להאריך.

הולכת לכל מיני סדנאות שיש פה לנשים אחרי לידה

ניקיונות ובישולים

מפגשים עם חברות

קניות

בתכנון לסיים אלבומים דיגיטליים, עוד לא הגעתי לזה בינתיים

קצת קריאת ספרים בנחת הספורט אונליין בבית

תורים לרופאים! מלא כאלה שאין להם זמן ביום יום

ימי כיף עם הילדים, כל פעם ילד אחר

להתכונן לכך שגם אצלינו זה יקרה מוקדם..

גם לי התחיל בגיל מוקדם

כבר הכנתי אותה, אז היא דווקא ממש בסדר עם זה

התפתחות גופנית של בת 13 יש לה.

גם לגדולה יותר היה ככה וטיפלנו בהורמונים מעכבים.

אבל הילדה עכשיו לא רוצה שום רופא ולא משתפת פעולה.

היא כבר עם גוזיה, יש לה ממש.

יודעת שהיא תקבל מוקדם מחברות שלה (והלוואי ולא, וכמו הרוב)

את ידעת שהיא הולכת לקבל?

דיברת איתה לפני?

תיארתי לעצמי שהיא תקבל מוקדם כי גם אני קיבלתי מוקדם וכבר עשיתי לה הכנה

אני יכולה לשאול אותך כמה שאלות סביב עניין זה?

אני ממש בדילמה.

בת אחת אצלי בהתבגרות מוקדמת- קיבלה זריקות הורמונאליות לעצור הכל (עכשיו היא כבר נערה...)

ועכשיו הבת שלי בת 9 שנראית גדולה יותר בשל ההתפתחות הגופנית.

היא גם הכי גבוהה בכיתה, ונאמר לי עוד אצל הגדולה שלי, שאם לא נעצור עכשיו את ההתפתחות היא תהייה נמוכה ממש (שנתיים לאחר המחזור הגדילה פוסקת).

היא רואה בעצמה את השינויים, לא דיברתי איתה על מחזור עדיין, היא ילדה חרדתית ומטופלת, וחוששת להוסיף לה גם שדם עלול לצאת לה מהגוף מתישהוא.

דם זה באמת נשמע מפחיד ומלחיץ

אם מסבירים איזה שמח זה שרואים שאת גדלה ומתפתחת יפה

וב"ה הגוף שלנו מתחיל להתכונן להיות אמא וכו'

מסבירים את הפיזיולוגיה של הגוף, לא חייבים להסביר איך מתבצעת הפריה וכו'

אבל כן שאם אין הריון אז הרירית נושרת

וזה נושר בצורת דם שיוצא מאיבר מיוחד וכו'

ולספר לה כמה את מחכה שהיא תגיע לרגע הזה, זה שמח נורא

ואת כל זה מספרים לה כשיוצאים איתה לגלידה או ליציאה נחמדה אחרת

זה משנה את כל ההסתכלות על זה.....

יש את הספר בואי ביתי שמסביר בצורה מאד טובה, אפשר להעזר בו

חשוב מאד שהאמא תכין קודם בצורה טובה, נעימה ושמחה.

ואם זה ממשיך באופן הזה, כדאי ללכת לבדוק אצל רופאת מתבגרות.

מניחה שכבר חגגת איתה בצורה משמחת את הפיכתה לאישה, גם אם זה קרה בגיל צעיר יחסית🙂❤️

אבל ברור שברגע שהיא סיפרה לי חיבקתי אותה ואמרתי לה שזה מאוד משמח כי זה אומר שהיא בריאה ובוגרת.

(וכן, לי בתור ילדה החוויה היתה הפוכה לגמרי...)

וגם קראנו יחד בספר של מאור קפלן,

שממש פתח דיבור משמעותי וכייפי

(כמובן שעשיתי לפני זה הכנה, זה היה על גבי)

אני ממש בעד לחגוג!

ושמחנו וסיפרנו לאבא והתרגשנו מאד.....

באופן אישי אני לא קבלתי הכנה לפני.... ידעתי על זה מבת דודה.....

וגם כשקיבלתי ולאורך שנות נערותי/בחרותי אמא שלי - זה היה נושא לא מדובר.....

לכן אני התכוננתי הרבה לפני והתייעצתי עם חמותי וגיסותיי וחברות ופשוט למדתי איך לתקשר את זה הכי טוב שאפשר

ורציתי שזה יהיה להם כמתנה ולא כעול...

מקווה שהצלחתי בעז"ה...

תוך חודשיים שלושה מניחה שיסתדר

זה משהו חדש שהגוף עוד לא עשה. לפעמים לוקח קצת זמן הסתגלות

(מחזור ראשון המון פעמים הוא לא "רגיל". נגיד לפעמים זה ככ קצת דימום שלא מבינות שזה וסת)

היא רואה רק בניגוב ולא על פד

אני זוכרת שפעם השניה שקיבלתי היה רווח של איזה חודשיים נורא נבהלתי, ב"ה זה הסתדר. ההתחלה לא מאופסת...

אחר כך זה קצת בעייתי.

גם אצל הבת שלי היה ככה ולקח עד שנה שזה הסתדר. בהתחלה גם קיבלה פעם בחודשיים שלושה וגם היו ארוכים מאוד.

בשלב הזה ממש לא הייתי מרגילה למטרנה, בגיל שנה אפשר ממש להתבסס על מוצקים ולהפחית הנקות. אח"כ זה סתם גמילה ממטרנה וזה מרקיב את השיניים. אם יש לך קצת סבלנות הייתי לוקחת נשימה עמוקה, נוטלת בי פולן ומחכה חודשיים ואז נותנת לזה פשוט לגווע, בלי להשתמש בכלל במטרנה.

מסייגת שאם זה מוסיף קושי/ לחץ/ תסכול ממש לא הייתי משתגעת, זה רק אם זה בקלות ובא לך חיזוקים🙂. הכי חשוב שתהיי קשובה לעצמך בתהליך הזה.

בכל מקרה חשבתי בגיל שנה לעבור למטרנה אצל המטפלת, אמרתי לעצמי שאשאב עד גיל שנה וזהו.

ככה עשיתי גם עם שני הגדולים וזה היה לנו טוב (וגם הקל את הגמילה מההנקה, קיבלו בקבוק מטרנה לפני השינה ואחר כך הגמילה מהמטרנה הייתה הרבה יותר קלה מגמילה מהנקה כי פשוט דיללתי להם בהדרגה את הבקבוק עד שעברנו למים.)

מצד שני הקטן הנוכחי גם לא כל כך שותה את החלב אצל המטפלת, אז אולי באמת אפשר לוותר על התמ"ל בגיל שנה ופשוט לעבור למוצקים אצלה ושילוב של הנקה בבית עד שיגמר

לא משנה מה הפותחת תחליט, מטרנה לא מרקיבה את השיניים

הבן שלי לקח בקבוק מגיל 5 חודשים הבת שלי מגיל לידה ועד שנתיים ואני וכל אחיי (לא מעט) כנל ובטח עוד מלא אנשים שאני לא מכירה - כולנו לקחנו מטרנה והשיניים שלנו לא רקובות

בבקשה לא להגזים. יש הרבה יתרונות להנקה. ואולי יש חסרונות למטרנה שאני לא מכירה - רקבון בשיניים זה לא אחד מהם

מדברת מניסיון אצלי... שניים שלקחו מטרנה מגיל שנה היו צריכים טיפול רציני בשיניים בגיל מאד קטן, והרופאים אמרו שזה בגלל זה. ידוע שללכת לישון עם בקבוק גורם לעששת, זה לא כזה מוגזם.

ייתכן וגורם לעששת

אני בגלל העניין של הסוכר לא עליתי אף פעם לשלב 3 האמת אבל לא עודעת מה לגבי כל השאר

בעלי ינק והשיניים שלו זוועה😅 מלא טיפולים

הבנתי שזה גם גנטי העניין הזה. ומשנה גם מה נותנים מעבר ואם מצחצחים שיניים לפי מה שאני זוכרת

נראה לי בסוף הגנטיקה זה הכי משמעותי פה, למרות שאצלי ממש היה הבדל גדול בין אלו שלקחו בקבוק לעומת הבאים אחריהם שלא לקחו מטרנה בכלל (גם אצלי לא העליתי שלב בגלל הסוכר). נקווה שהגנים הטובים ישלטו😁😉.

שגם מטרנה וגם הנקה יכולים להרוס את השיניים

מי שהשיניים שלו רגישות ויונק/ שותה מטרנה עד גיל גדול יחסית יכול להירקב השיניים

מכירה גם יונקים וגם כאלה שלא שנרקבו להם השיניים בגיל כזה

אולי רק את מה שהוא מקבל אצל המטפלת

אבל כן בודקת שוב עוד חודש אם הוא כבר אוכל יותר ואפשר להוריד לו הנקות

אם את נהנית להניק אז אפשר להוסיף מטרנה בלי קשר ולהמשיך להניק ממה שיש

לי אישית חשוב להניק, פחות חשוב לי הנקה בלעדית.

ובגילאים האלו כבר פחות חשוב לי לא לשלב מטרנה.

בטח שלא מאבדת על להגביר חלב.

כן משמרת את ההנקה בכל הכח, אבל לא שואבת וכזה...

אצלנו סביב גיל שנה כבר נרדם עם בקבוק מים אצל המטפלת וינק רק בבית.

בין הנקה למוצקים.

ההנקה לא מספיקה והוא עובר לאט לאט למוצקים.

לא הייתי מכניסה בשלב הזה מטרנה. זה עלול לעצור ולעכב את המעבר למוצקים.

בלי קשר ליתרונות של הנקה.

נשמע מעבר מאוזן וטוב, חבל לקלקל עם המטרנה.

המצב הנוכחי לא מספיק אז צריך להשקיע במשהו- או להגביר חלב, או להוסיף תמ"ל או להשקיע בארוחות מוצקים.

יכול להיות שהפיתרון האידיאלי הוא להשקיע בארוחות מוצקים טובות ומזינות ולהשקיע בהאכלה שלו כדי שהוא באמת יהיה שבע ויקבל מה שהוא צריך מהאוכל.

כרגע זאת השקעה גדולה מדי בשבילי, אבל אני מרגישה שהילד יונק ולא שבע ובאמת אין מלא חלב.

אני אוסיף גם שמאז תחילת שנה הוא היה חולה המון ובמצבים האלה ההנקה היא ממש ברכה ומוצקים פחות באים בטוב.

(וגם בסיפור שהיה לנו עם הסבון אסלה, אז הנקתי אותו ואז הוא הקיא את הסבון. ואחר כך במרכז הרעלות אמרו שזה מעולה ובאמת ההמלצה היא לתת חלב כדי להרגיע. אוכל מוצק הייתי מפחדת לתת לו, אם לא היה יונק אז לא יודעת מה הייתי עושה אחרי שהוא בלע, אבל חלב אם זה מרגיש כמו ג'וקר, משהו שאף פעם לא יזיק לו)

כמעט כולכן כתבתן שעוד רגע הוא עובר להתבסס על מוצקים, אז התגברתי והכנתי מרק טחון עם עדשים והילד חיסל כמות מכובדת ממש!

אז אולי באמת זאת ההשקעה שאני צריכה להשקיע בה עכשיו.

יש לכן טיפים איך עושים את זה בקלות?

לי הכי נוח להושיב אותו כשאנחנו יושבים ולשים לו על המגש חתיכות שהוא אוכל לבד, החיסרון של השיטה הזאת זה גם הכמות שהוא אוכל וגם המגוון שאפשרי לו (הוא אוכל ככה דגים ועוף מהמרק, אבל נגיד חזה עוף, בשר, שעועית וחומוסים פחות ואז הרבה פעמים את החלבון הוא לא יכול לאכול).

אני צריכה לאזור כוחות ולסדר לי בלוז זמן להאכיל אותו בכפית אבל גם לזה צריכה רעיונות מה להאכיל אותו שיהיה מזין.

היינו אוכלים. לא הכנתי הרבה במיוחד. ואם כבר הכנת מרק - תכיני ליומיים לפחות ושימי במקרר

פסטה, קוסקוס, פתיתים, הייתי חותכת את העוף לחתיכות קטנות ונותנת

מה אתם כן אוכלים דאפשר לתת לו?

וכן, אני הייתי מאכילה בגיל הזה

בשבת באמת שיש סעודה ומגוון מאכלים תמיד יש מה לתת לו, ביום יום, אולי הבעיה מתחילה בזה שאני בעצמי לא אוכלתתמיד מסודר ומזין והילדים אוכלים בצהרון

אוכלים בצהרון אני פחות אוכלת

אבל בכל אופן את אולי יכולה להקפיא לו אוכל מסופש להמשך השבוע או להכין ולטחון/ לרסק

כמו שכתבו לך פה םירות טחונים. אפשר להוסיף טחינה/ אבוקדו

מרקים מכל הסוגים. גם עם קטניות.

פסטה לא לוקח הרבה זמן להכין וגם יכול להישמר לך

ביצה מרוסקת עם גבינה לבנה ולהאכיל אותו בכפית. גם ביצים אפשר להכין ולקרר. אפשר עם תוספת תפוא.

אפשר טונה עם ביצה מרוסקת גם

אפשר לעשות מרק זריז של ירקות "בסיסיים" לאמצע שבוע כמו גסר תפוא בצל וחלק לטחון וחלק להשאיר ככה ולתת לו עם קוסקוס

וכדאי שאמא תדאג גם לעצמה ♥️

הוא לא מצליח להרים?

לאכול איתכם זאת שיטה מצויינת. אפשר בין לבין להביא דברים קלי הכנה. למשל דייסה, מרק שנשאר, גבינה לבנה עם פרי, רסק תפוחים עם טחינה, טונה, כריך

שוב, תלוי מה אנחנו אוכלים באותו יום, אבל ביצה הוא לא אןכל טוב, חזה עוף, בשר, קציצות וקטניות הוא לא אוכל טוב.

אז יש חלבונים שכן, אבל זה לא תזונה שיכולה להחליף הנקה ככה

והוא אכל מצויין גם בלי שיניים חזה עוף, חתיכות של עוף אפוי (נגיד מכרעיים), טונה, דגים..

קיצור, המחסור בשיניים לא הפריע לו

חזה חתכתי קטן, כל השאר התמודדו יפה

נגיד ביצה זה ממש רך, לא צריך שיניים בכלל

הוא באמת יכול לאכול ככה כמויות.

מבחינת רעיונות:

• מרקים טחונים מכל הסוגים. אפשר להכין כמות לכמה ימים. אפשר גם מרק עוף, ואז יש לך חלבון.

• פירות- לבת שלי הייתי טוחנת בשייקר פרי עם קוואקר ומים. אפשר לשים גם טחינה/ שקדייה. זה התעסקות של כמה דקות בבוקר ויש לה פירות טריים.

אצל המטפלת הוא אוכל אוכל שאת מביאה?

אפשר אז לשלוח לו את הטחון, ואז המטפלת תתעסק עם להאכיל אותו, וזה יכול לחסוך לך שאיבות.

לביבות גבינה,קציצות טונה/טונה מהקופסא

את יכולה להכין כמות גדולה ולחלק לקופסאות קטנות ולהוציא כל פעם קצת

באופן טבעי זה כבר לא משביע הוא כנראה צריך יותר אוכל רגיל להרגע לשבוע

אז מטרנה גם לא תעזור

פשוט לתת אוכל

דגים

קטניות

הודו

אם אין כח אז בננה ,יוגורט ,טונה וכזה

לא כל יום חייב השקעות

כך עשיתי ויסתדר מה שאכלתי נתתי גם וגם הנקתי

אבל הנקה זה כבר לא העיקר

אני מבהירה שאני לא דיאטנית.

אבל מקצת הנקה פלוס לאכול איתכם מוצקים (ונגיד פירות מעוכים בין לבין)- לא אמור להיות לו יותר מדי חוסרים.

קחי בחשבון שבמטרנה אולי יש מה שצריך, אבל גם יש הרבה סוכר. בגיל פיצי אז כמובן שזה תחליף ראוי להנקה, אבל בגיל כמעט שנה, כשהוא כן אוכל מוצקים - סתם חבל.

וככל שיאכל מוצקים כך יתרגל.

אופציה שיכולה להקל- לא חייב לטחון בבלנדר במיוחד בשבילו. כל ירק מבושל או פרי רך אפשר למעוך עם מזלג על הצלחת ושיאכל ככה.

ובוודאי קטניות מבושלות אפשר למעוך (יותר קל לאכול חומוס מעוך מאשר חזה עוף אם הוא מתקשה עם זה)