שאת נשמעת אישה מדהימה ותומכת❤️

וחיבוק ענק על המילואים הארוכים האלו

אני ממש איתך בדעה שלך, ולא יודעת מה לייעץ... כן הייתי משחררת, כמו שאת כבר עושה, ומבינה שזה דרך שלו להתמודד עם הדברים שהוא חווה. אולי אפשר להגביל את מספר החפיסות שאפשר לקנות בחודש, רק מבחינה כלכלית...

בהצלחה גדולה 

אני עצמי מעשנת ולא רק סיגריות.

ובכל מקרה כפיה אף פעם לא מועילה.

אפשר להגביל את זה מבחינה כלכלית:

אולי סיגריות יותר זולות, אולי לגלגל סיגריות לבד, אולי פחות קופסאות.

האם ידוע לך שגם חרדים מעשנים? 

לחסידי גור אסור להרים חבר על כתפיים בחתונה מטעמי צניעות, אבל מותר לעשן. 

חב"דניקים מעשנים. 

אנשים מעשנים.  

זה לא בריא, זה הרגל מגונה ולתת לזה לגיטימציה לא יעזור לפותחת..

כן מבינה את המקום הנפשי שלו אחרי שחזר מלחימה בעזה אבל זה לא הופך את זה לבסדר. 

ובטח לא בסביבת ילדים.

מה שכן

כנראה שבמקרה הספציפי של הפותחת

זה נכון לא ללחוץ על הנושא הזה בשלב הזה של החיים.

אגב, אבא שלי היה מעשן כבד כשהייתי תינוקת

ואמא שלי מספרת שמאוד סבלתי מזה.. ואחד מהאחים שלי גם.

לפותחת

חיבוק על ההתמודדות

ואת נשמעת אישה ממש טובה ומכילה

הייתי כן מדברת איתו על זה שלא יעשן ליד הילדים

ולדעתי

(מה לעשות שאני כותבת את דעתי ולא את דעתך)

זה בסדר לעשן.

ובשום מקום לא ציינת לגבי עישון ליד הילדים שזה ביג נו נו מבחינתי.  

יש מספיק הוכחות שעישון זה סכנת נפשות.

גם אנשים ובמיוחד ילדים שבסביבת המעשן נמצאים בסכנה. וחומרים מסוכנים לבריאות נצמדים גם לבגדים ותינוקות וילדים נושמים אותם כשהמעשן מרים ומחזיק אותם.

זה שחרדים מעשנים אפילו יותר נורא בעיני, כי הם יודעים על ונשמרתם, ואם הרבנים יצאו נגד יש סיכוי שיפסיקו

אבל בכל זאת צריך איזה נימוק...

ורוב הנימוקים היום הם נגד עישון, כי זה די מוכח שדבר לא בריא בעליל, ויש די הרבה אנשים שמעשנים בכיף עד לגיל מסוים ואח"כ מגלים שזה לא כיף בכלל.

וגם אם האדמו"ר מגור בעצמו מעשן, זה לא משנה את העובדות...

עדיין מעשנים את הילדים, כי חלקיקים נדבקים לא רק לבגדים של המעשן אלא גם לריאות שלו ונפלטים שוב בכל סביבה שבה הוא נמצא.

אז מבחינתך זה בסדר לעשן

ומבחינת מישהו אחר זה בסדר לנהוג על 160 קמ"ש

וההיא חושבת שזה בסדר לקיים יחסים לא מוגנים עם בני זוג מתחלפים.

כל אחד מסכן הרבה את עצמו ועל הדרך את מי שסביבו.

איך זה בסדר?

מבחינה בריאותית?

מבחינה התמכרותית?

זה אולי לא האסון הכי גדול

אהל זה לא הופך את זה למשהו שאין איתו בעיה 

זה שהם מקצינים בהלכות צניעות לא הופך לצודקים (ואולי אפילו להפך. לקיים אישות עם האישה רק פעמיים בחודש זה די סותר את מצוות עונה)

הוכחות מביאים ממחקרים.

את יכולה להגיד ולחשוב מה שאת רוצה

אבל זה לא יהפוך את זה לצודק

נראה לי שאת צריכה לפרק את זה לכמה רבדים:

1. העובדה שזה הפריקה שלו ללחצים. זה טוב שיש לו לאן לפרוק וחשוב ממש. יכול להיות שזה לא אידיאלי לפרוק באופן הזה ושוה לעודד אותו למצוא דרכים אחרות אבל כרגע אם זה מה שעוזר לו אז כדאי לאפשר ברמה מסוימת. אבל באמת שעם כל הצער (אני ממש איתך ביחס לסיגריות) זה צריך להיות החלטה שלו. גם אם בשבילך - זה דבר שהוא צריך לבחור להקריב בשבילך (בעיניי זה לא רע כשלעצמו) ולא לעשות מתוך תחושה שאת מכריחה אותו (שזה בעיניי הדבר הבעייתי)

2. העובדה שזה קשה לך זה ממש לגיטימי ומותר לסלוד ולשנוא סיגריות. כן הייתי מנסה להפריד את זה מהפרשנות *שלך* לזה שזה מראה על חוסר עמוד שדרה כי זה הופך את הסלידה מהסיגריות לסלידה מהאדם עצמו וזה לא נכון ולא כדאי.

אבל אפשר למצוא פתרונות - לעשן רק בחוץ, להחליף חולצה ולצחצח שיניים/לאכול מסטיק שחוזר וכו

3. הפן הכלכלי כמו שכתבו לך - לדבר על זה ולהגביל את הסכום.

4. הפרשנות שלך שזה חוסר עמוד שדרה, לא יודעת מה להגיד, אני מבינה מאיפה זה בא אבל זה לא תמיד נכון, וגם אם זה היה אז נראה לי בשביל שלמות הבית והזוגיות שלכם, לפחות כרגע תנסי להניח את זה בצד...

בכל אופן אפשר, במיוחד לגבי הנקודה הראשונה להתייעץ עם מוקדים למשפחות מגוייסים שחוזרים ואם אני לא טועה נותנים יעוץ איך להתמודד עם החזרה הביתה והשינוי שהמגוייס עבר.

וחשוב מאד לציין מה שאמרת שהוא עוד מעט אמור לחזור לשם זה משמעותי כי זה לא שהוא יתחיל עכשיו תהליך טיפולי לחודש. הוא תיכף חוזר ויצטרך להתמודד שוב עם לחצים גדולים.

לא שווה בשביל חודש שעכשיו הוא בבית להרעיש עולמות על זה, תנסו להפיק את המיטב מהתקופה הקצרה הזאת.

לגבי הערך נשמע שכדאי לעבוד על הסטיגמות חברתיות שגורמות לכך שזה מוריד לך, חבל לאתגר את הזוגיות בגלל תפיסה חברתית, בטח בשלב הזה בחיים ובתקופה הזאת.

לגבי הילדים, חודש לפה או לשם בחיים זה לא מה שישפיע על העתיד שלהם, אז הם יראו שיש התמודדות והחיים הם לא דבש, מותר שיהיה קשה. אבא שלהם מוסר את הנפש למען עמ"י, מה יותר מזה..

לגבי ההריון, תנסי לשמור על עצמך כמה שיותר. לאוורר, לכבס, להגיע להסכמות איפה ומתי..

אבל את חייבת להפריד בין שאר המחשבות לבין הצורך בשמירה על ההריון אחרת אם תשדרי לו שאת מבקשת התחשבות כי הוא לא מוערך מספיק בעינייך, זה רק יוריד לו את הביטחון ועלול ליצור אפקט הפוך של נחמה ושליטה על היסטואציה בעזרת עוד עישון.

לגבי השיקול הכלכלי שה' יהיה בעזרכם ויראה את מסירות הנפש של שניכם וישלח לכם שפע ברכה והצלחה.

מציעה להסתכל על הויתור וההוצאה הכלכלית הזו כשמירה על שלום בית ובריאות הנפש.

כמו שלא היית מורידה קופסת מטרנה מתינוק, לא חושבת שכרגע בשביל חודש זה מה שיחסוך לכם כלכלית לכל החיים ששווה לדבר על זה עכשיו.

בע"ה המלחמה תיגמר בניצחון מוחץ מתישהו, ובע"ה החיים אט אט יחזרו למסלולם ואז יהיה אפשר לחשוב על העתיד. אפשר גם להיעזר בגורם מקצועי כדי לתווך את כל הפערים ביניכם ברגישות ובצורה בונה ומקדמת.

בהצלחה!

ואשריכם על ההקרבה למען הכלל, גם במחירים אישים כאלה ואחרים ❤️

חשוב לי להדגיש- הוא לא מעשן לידי ולא ליד הילדים!!! זה ממש קו אדום מבחינתי, אין שום סיכוי!!

הפעמים היחידות שיש קצת ריח של סיגריה זה השבטים אליו חברים שמעשנים (הוא לא מעשן איתם, שוב, כי אני לא מרשה לו לעשן קרוב אלי..) וגם אז, הם מעשנים רק בחוץ. כך שאין ריח של סיגריות בבית.

הפחד שלי זה יותר על ההריון מהבחינה שפעם שמעתי שעישון יכול לפגוע באיכות הזרע, ובגלל שהוא עישן הרבה בתקופה שלפני הכניסה להריון אולי זה השפיע... וגם פחד לעתיד, כי רוצה עוד ילדים בעז"ה וחוששת שזה יכול לפגוע.

הזרע זה שיותר קשה להכנס להריון.

אם כבר הצלחת להיכנס להריון לא חושבת שזה אומר שהעובר פחות "איכותי" מכל עובר אחר. ואם חס וחלילה יהיה משהו במהלך ההריון אז זה לא קשור לעישון.

הכוונה היא רק שהזרע פחות טוב ולכן לא מפרה את הביצית.

ולגבי העתיד ממה שידוע לי (לא בטוחה שזה נכון אבל חושבת שכך שמעתי) אם מפסיקים את הפעילות הבעייתית הזרע חוזר להיות יותר איכותי. אז בעה מקוה שבזמן הרלוונטי כבר העישון והלחץ יהיו מאחוריכם

את בטוחה שהבעיה בזרע ולא בחשיפה של האם בהריון?

בכל מקרה אין כמעט פגמים בזרע שגורמים מומים אלא בד"כ זה פוגע ביכולת להכנס להריון ובתנועתיות אז נראה לי חבל לדאוג על העבר

אבל אם יש לך מידע מבוסס כלשהו אפשר לשתף אותו בעדינות , בלי לקפוץ עבורו למסקנות

אני מאמינה שהוא יפסיק מעצמו בהמשך,לפי מה שאת מתארת. אבל מתי שזה יגיע ממנו ולא מלחץ חיצוני, ולכן גם חבל לדאוג עכשיו על העתיד.

איך היית מרגישה אם הוא היה יושב עליך לעשות דיאטה? (סתם זורקת, אם לא רלוונטי תדמייני משהו שכן) גם לעודף משקל יש השפעה על היכולת להכנס להריון... אותי זה היה מעצבן בטירוף. גם כשהוא מזכיר לי לקחת ויטמינים שיש לזה קשר ישיר לעובר זה מעצבן אותי. והוא באמת בא ממקום טוב ואכפתי. אני יודעת

בחרת להביא איתי ילדים? קח אותי עם כל הבחירות שלי ותסמוך עלי.

לצורך העניין חיסון שעלת בסוף הריון היו זמנים שלקחתי רק בגלל העמדות שלו בנושא חיסונים.לא הייתי שלמה עם זה עד הסוף. אבל בגלל שזה העובר גם שלו אז לקחתי. אם הוא היה מנסה לשכנע או לדרוש דבר כזה אין סיכוי שהייתי עושה...

ושוב- אני מבינה אותך. זה התמודדות לא קלה לשחרר כזה דבר. אבל לדעתי זה הדבר הנכון

מה יהיה אחרי הלחימה זה אולי קורס הפסקת עישון אבל אין ספקשזה קשה מאוד

כמה שיותר לשחרר...

במיוחד אם הוא לא מעשן לידך וליד הילדים.

סיגריות זה לא באמת מפלצת כמו שעושים מזה, 

לא בריא כמו שהרבה דברים הם לא בריאים ואנחנו בכל זאת עושים/ אוכלים/ שותים אותם...

לי לא הפריע שבעלי מעשן גם לידי, רק אמרתי לו שכשיש הריון אז לא לעשן לידי...

בסוף הוא הפסיק לבד עוד לפני ההריון...

ועדיין מעשן מידי פעם עם חברים וזה סבבה לגמרי.

אם לידכם הוא לא מעשן את יכולה לנסות כמה שאפשר לגרום לו להיות איתכם הרבה... 

ובקטע הכלכלי לקנות גילגול הרבה יותר זול מקופסא

הנוכחי את צריכה להסתכל על זה כ- סיגריות זו התמודדות רגשית שלו כרגע. זה סוג של מפלט.

אם הוא עבר מילואים של כמה חודשים ונפרק את זה לגורמים כרגע, זה אומר שקרעו אותו מהשגרה שלו, מהעבודה, מהמיטה, מהאישה ומהילדים, לחזית שהוא לא היה מוכן אליה מראש ושיש לזה השלכות רגשיות חברתיות כאלה ואחרות. אחת מהן זה העישון

אני באופן אישי חושבת שלא כדאי לפתוח על זה חזית אם זה לא לידך או ליד הילדים והייתי מניחה לו

* גילוי נאות - אני בת להורים מעשנים. אף אחד מאיתנו לא מעשן.

הערכה? זה אצלך.

גם אני מתעבת סיגריות, אבל לא חושבת שזה יותר גרוע מלטחון שוקולדים או לאכול לא בריא.

את אותו תיעוב תרגישי אם הוא יאכל ציפס בפלאפליה?

לעשן זה גרוע. אני לא באה לייפות את זה !

אבל זה לא הכי גרוע ולא הדבר היחיד

ולכן זה טעות בעיני לשים על זה כל כך הרבה כובד

חינוך ילדים? זה בן הזוג שבחרת. בטוחה שיש עוד פרטים שבהם אתם לא מסכימים...  וזה בסדר. תהיו שלמים עם עצמכם והילדים יהיו בסדר עם זה

הם ילמדו ויבינו שבעיניך זה מוקצה ובעיניו זה אחרת ויעשו את הבחירה בעצמם. כמובן שרק בגיל שבו הם יהיו עצמאיים לקבל החלטות כאלה ברור שכל עוד הם ברשותכם אתם יכולים להחליט שאסור לעשן גם אם אבא מעשן

אני בת לאבא מעשן. רוב הילדים מתרחקים מסיגריות מאוד, אלה שלא- זה בגלל שהם מסתובבים בחברה כזו. לא בגלל הנירמול מהבית. זה כן אולי עוזר לי לנרמל כשבעלי מעשן פעם ב....

ריח? בהחלט אפשרי להסביר שהריח מאוד מפריע לך.  שאת מבקשת שלא יהיה ריח כשהוא בסביבתך וליד הילדים, זה מקשה עליו אבל זה אפשרי ואם הוא מוכן זה גם אוטומטית יגרום לו לעשן פחות כי זה מסרבל

כלכלית? זה כבר עניין טכני.כמו שתחליטי פתאום על שגרת טיפוח אחרת או לאכול יותר בריא או כל דבר אחר-צריך לשבת מול התקציב ולראות שעומדים בזה.

זה אמירה הרבה יותר לגיטימית להגיד לבן הזוג שלפי החישובים יחד אין לכם יותר מx כסף להוציא בחודש על הסיגריות ולתת לו חופש כאדם בוגר לבחור מה עושה עם זה (צמצום הוצאות/הכנסה נוספת/פחות סיגריות/להתחיל לגלגל

) מאשר לחבר הכל יחד ולנסות להחליט בשבילו מה נכון לעשות

ברור לי שזה מפריע לך. וזה קשה מאוד להפריד ביני לבין בן הזוג. וקשה לראות אדם שאוהבים שהוא עושה טעויות.

אבל התחתנת עם אדם בוגר חשוב להצליח לשחרר לתת לו את המרחב המקסימלי של עצמו בכל מקום שזה לא קשור באמת אליך, גם כשזו טעות איומה בעיניך....

בעלי מעשן הרבה

בעבר היו לנו הרבה מריבות ודיונים סביב הנושא עד שויתרתי, התעייפתי וראיתי שיש נושאים יותר חשובים להתעקש עליהם.

לגבי הילדים, יש לי ילד בן 18 שקצת מעשן, חושבת שזה יותר ענין חברתי מאשר דוגמא מבעלי.

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

בטח אם הכל עליה

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.

וויטמינים סופר סופר חשוב.

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

מה עושים שם אבל? מדברים?