עוזרים לי שני דברים:

1. הכחשה😅 בכל פעם שעולה לי מחשבה על זה אני מחליפה במחשבה חיובית. מדמיינת אותו בריא ושלם וחמוד.

2. שחרור והבנה שאין לי שום דרך לשלוט על זה. בדיוק כמו שאין לי דרך לשלוט אם אהרג חלילה בתאונת דרכים או שעוד חודשיים יאבחנו לי סרטן חס וחלילה(שני תרחישים ממש לא כאלה לא סבירים) ככה גם אין לי איך לשלוט על מה שיהיה ולכן פשוט צריך להישאר אופטימיים ולדבוק בסטטיסטיקות שבסוף רוב התינוקות ב"ה בריאים.

וואי גמני הייתי ככה לפני הלידה השנייה

אפילו עשיתי עם בעלי שיחת צוואה והוא לא הבין מה אני רוצה ממנו ונבהל וניסה להרגיע

החששות לדעתי לגיטימיים, אצלי לפחות זה היה לי לגיטימי אחרי שחוויתי את זה פעם אחת והבנתי את גודל המעמד והנס

מה שחיזק אותי זה שבאמת מבחינה סטטיסטית ב"ה רוב ההריונות מסתיימים בידיים מלאות ובריאות לאם ולוולד. וגם יש מצב שהחרדות האלה הורמונליות..

תתפללי ותחשבי טוב ובעז"ה הכל יהיה בסדר ❤️❤️

חח צוואה זה באמת כבר וואו.

כיף להרגיש נורמלית ואגב אני בטוחה שחלק מזה הורמונלי.

תודה על מה שכתבת💜

לי עוסר במצבים האלה לנתב את הפחד לתפילה, על עצמי ועל עוד אנשים נוספים שזקוקים.

לתת מטבע לצדקה

וכך בזכות התפילה/הצדקה מבקשת מהשם שישמור וישלח רק ברכה והצלחה

עוזר לי גם להתבונן בנקודה שהשם הוא אבא שלי, מותר לי להתרפק עליו ולבקש ממנו רק טוב מתוק וגלוי.

ואהבתי את מה שכתבת בסוף, ככ צודקת. תודה💜

שכל פעם שבאה מחשבה שחורה אני הופכת אותה לבקשה ומבקשת מהשם שישמור עלי מזה

ממש באותו הרגע

כי אני לא מצליחה בכלל להגיע להתפלל מנחה🙈

את מדהימה דאת מצליחה להגיע לזה

וגם פתאום אני מבינה איזה נס עצום זה לידה וכמה זה דבר לא מובן מאליו.

ידעתי שהסיכוים לקיסרי גדולים בגלל קיסרי בעבר . קיסרי בעבר שהסתבך מאוד מאוד והייתי בסכנת חיים תקופה ואשפוז ממושך אח"כ . הלידה עכשיו התחילה עם ירידות בדופק. לקחתי דולה טובה עשיתי לה שטיפת מוח את עושה ה-כ-ל רק לא ניתוח. לא ניתוח. לא ניתוח. שיגעתי את בעלי בנושא הזה. וכמובן התפללתי. ברגע האמת הגענו לקיסרי חירום והדבר היחיד שאת חושבת עליו באותו רגע זה - שאת (אני) יצא בריאה והתינוקת בריאה. זהו. לא משנה איך תוציאו מצידי תקרעו אותי חלילה.

מבטיחה לך שתתחילי תהליך של לידה הפחד לא ישתק אותך כ"כ כמו עכשיו. תעשי לעצמיך מנטרה בראש מעכשיו "אני זורמת ובטוחה בבורא עולם שעושה את הטוב עבורי" ותזרמי עם זה.

חיבוק על התחושות וההרגשות יקרה, זה הכי מובן!!

בידיים מלאות ובקלות ממש 🫶🙏

כתבתי לי את המנטרה בפךאפון במקום נגיש ואני אסתכל עליה מידי פעם

ובכללי אני מעריצה שלך, רק שתדעי

יש את זה

מה שאפשר לעשות להגיד לעצמך שה' איתך והכל יהיה בסדר ולהתפלל הרבה יקרה

לידה = ליד ה

מאחלת לך שהכל יעבור בטוב בבריאות

במיוחד אחרי ששומעת סיפורים..

יותר בלחץ על הילד. שיצא בריא ושלם!

מה שעוזר לי זה לראות סטטיסטיקות

רק אחוז קטן קטן של הלידות מסתבך

אם ההריון תקין וטוב אין סיבה לדאגה

עם השנים הרפואה כל כך מתקדמת ששיעור לידות חי בישראל עולה מאוד.

ולגמרי לסמוך על ה'. בסוף הכל זה מלמעלה

ממש צודקת

התחברתי מאוד למה שכתבת

ככל שהלידה קרבה אני יותר מפחדת

לא מהלידה, בעז"ה יהיה בסדר ונעבור את זה בקלות

אני פשוט רוצה אותו בחוץ בבריאות.

רוצה כבר את הוודאות הזאת שהכל בסדר.

אני גם הייתי ככה..

אבל חשוב למצוא דרך קצת להירגע

להגיד לעצמנו שהכל בידי שמיים

ואלוקים הטוב ידאג לנו להכי טוב

שום דבר לא תלוי בי

ורק תפילות יכולות לעזור..

חשוב איכשהו לשחרר ולהירגע

כי לחץ באופן מדעי

יכול לתקוע את הלידה ולהקשות עליה להתקדם טוב

וגם בשביל החוויה האישית שלך

כ"כ חשוב שתהיה בטוב...

חוץ מזה,

ממליצה לקחת קורס הכנה ללידה

שיתן כלים לקראת ואז כבר יש לך קצת יותר תחושת שליטה..

אני עשיתי שעתיים בזום עם תימור נמדר

והכלים שלה נתנו לי גם שליטה על דברים אחרים למשל כמו זה..

להיעזר במנטרות, לשחרר וכו.

וקיבלתי החזר מהבית חולים...

בהריון האחרון התחברתי לרעיון ששום דבר לא מופיע סתם

ואם הגיע פחד או אתגר אחר הוא נועד להיות הזדמנות להתחזק ולהתגבר עליו ואז להשיג משהו אחר.. 

ממש התחברתי למה שכתבת.

הרגשתי שתוך כדי שאני קוראת אותך משהו נרגע בי

אז תודה💜

והסוף ממש חזק! לוקחת לי

כשכואב משהו בגוף, (נניח הבטן זה דוגמא טובה)  הנטייה הטבעית היא להתכווץ מכאב, ואז הכאב מחמיר יותר, זה מגיע מתוך צורך פנימי ומחשבה לשלוט בכאב, כשבאמת באמת אין לנו שליטה עליו, ודווקא לרוב ההרפיה מקלה על הכאב.

הפחד שלך ממש מובן וטבעי, אני חושבת שהמון נשים חוות אותו.. זה פחד מהלא נודע, פחד ממצב רפואי עדין שיכול חלילה להסתבך, ממש הגיוני לפחד מזה!

נראה לי שהעבודה כאן היא לעשות הפרדה, מה בשליטה שלי? מה לא בשליטה שלי?

בשליטה שלך זה תפילות, הכנה טובה ללידה..

מה לא בשליטה שלך?

מפתח החיים בידיו של הקב"ה, וממילא אין לנו שום יכולת לשלוט בזה,

אז אם מצליחים לשחרר את השליטה הזאת לגמרי ולהבין שאין לנו שום יכולת להשפיע עליו, זה יכול קצת להוריד מהמתח, שאנחנו בידיים של ה' גם במצב המפחיד של הלידה..

זה קשה ממש. אני לא באמת מצליחה ליישם את זה בחיים בפועל, אבל זה האידיאל..

ממש תודה על זה

עצם ההבנה שזה לא בשליטתי כבר מרגיעה משהו בתוכי. את ככ צודקת

רק שאני לא יודעת כמה אני אצליח לשחרר, אני כזאת פריקית של שליטה,🙄

אני תמיד מזכירה לעצמי שנולדתי אישה והללדת זה חלק בלתי נפרד מהתפקיד שלי בעולם שהקב'ה ברא בתוכי, לכן אני יכולה ללדת ואני מאמינה בגוף שלי שהוא נברא עבור זה ויש לו יכולת טבעית לשאת את התהליך בקלות.

את יכולה לכתוב לך מנטרות חיוביות ולשנן למשל, הגוף שלי חכם, יודע ומסוגל ללדת ולהישאר שלם.

הכאב לא מפחיד אותי ואני לא נלחמת בו, הוא כלי עבור הגוף ללדת את התינוק, לכאב הזה יש תפקיד, לפחד אין משמעות.

להתפלל שתעברי את הלידה בהצלחה מכל הבחינות, בקלות, במהירות ובלי סיבוכים.

נראה שהבנת את הרעיון, וגם לסנן סיפורי הפחדות על לידות של אחרות שהסתבכו כי תזכרי שאת לא הם ותאמיני בגוף שלך. תגיעי ללידה לא מפוחדת אלא עם ביטחון ותעשי מה שאת מרגישה שנכון לגוף שלך למשל אם אומרים לך תהיי במוניטור על המיטה ותחכי וצד שני את לזוז אז תגידי לצוות את זה.

שלא חשבתי על זה ככה אבל באמת הללדת זה חלק ממני.

זאת לא לידה ראשונה אבל חושבת שמפעם לפעם אני קולטת את גודל הנס והטירוף.

וחייבת לסנן! חייבתת

אבל ממש כדאי להפנות את הפחד הזה ולמנף אותו לתפילה. תפילה מתוך רגש עמוק ומכל הלב...זה עושה טוב וזה גם בהחלט יכול להיות יעיל...

רק כדי לחזק אותך, אני מכירה גם מעצמי וגם מחברות, שנקודות שהתפללנו עליהן באופן מוגדר לקראת הלידה - ממש נענו בצורה מושלמת! נניח לדוגמה, לפני אחת הלידות התפללתי וביקשתי שאהיה בחדר לידה לא יותר משעה וחצי, כי אז זה כבר מייאש אותי...והחמודה הזאת נולדה אחרי שעה ועשרים וחמש דקות בדיוק!

הלוואי שאראה בחוש את התפילות שלי מתקיימות.

אבל יש בזה גם משהו מלחיץ ולכן קשה לי קצת עם התפילה כי אני מרגישה שיש ככ הרבה דברים להתפלל עליהם ואולי אני מפספסת משהו? ואם ןלא אתפלל איך השפע ירד? ומאיפה מתחילים בכלל?

ואז אני לא מתפללת😔

עצת היצר הרע המופלא שלנו...את רוצה להתפלל ובסוף לא מתפללת.  מוכר...

אז הכי טוב זה להתחיל, כי כל ההתחלות קשות ואח"כ נפתח ונהיה יותר קל. תפילה על 2-3 נקודות קטנות זה גם נהדר. 

באחד ההריונות.. והאוירה שם היתה לי סיוט

צרחות..ונזכרתי במוניטור עם הצירים..ובקבלה למיון שעושים בדיקת שתן ובדיקת דם ולובשים חלק ועונים על שאלות טכניות..והכל תוך כדי צירים ..

ופשוט רק התפללתי

לא רוצה את כל זה

רוצה לכנס ישר לחדר לידה

בלי מוניטור בלי כלום

לשכב על המיטה ופשוט ללדת!!🫢

וכך היה בדיוק.😃

מבררים עם הרב מראש באיזה מצבים בהריון צריך לשבור את הצום, שלא תצטרכי להתעסק עם זה בצום אם חלילה לא תרגישי טוב..

אחרי שיודעים מתי צריך לצום ומתי צריך לא לצום- אז להתחיל לאכול טוב דברים שיזינו אותך לאורך זמן כמו שכתבו אחרות.

אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.

לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.

אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.

אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל. 

לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…

לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.

לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום. 

אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?

לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.

מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.

לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)

אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון

אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.

היא פסיכולוגית.

אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.

אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...

בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️

כן אנחנו נמצאים בהדרכת הורים, בינתיים לא מרגישה שזה מספיק עוזר.

מה שכן שמתי לב שכשמחמיאים לו זה ממש גורם לו להתנהג יותר יפה אז נשתדל יותר.

גם אני במצב דומה, בן שנה וחצי ואני מרגישה שהרבה יושב על רגשי ופחות על צורך ממשי של אוכל או שובע

אני מציעה שכשהוא נושך לעצור אותו ולהגיד לו לא! אסור לנשוך! אחרי מס פעמים מועטות- אני חושבת שהוא יפסיק לעשות את זה 

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

ממש תלוי על מי את נופלת

ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש

גלולות הורמונליות

תדעי אבל שזה לא פוגע בפוריות

זה נכון שלפעמים אחרי שמפסיקים יתכנו שיבושים

אבל זה לא מחייב בכלל