אבל מבחינת שינוי בהיקפים ראיתי שינוי בערך תוך חודש, אז מניחה שגם המשקל ככה.

מה שכן, קחי בחשבון שאם את עושה ספורט, במיוחד תרגילים של כוח - אז מסת שריר עולה והיא כבדה יותר משומן. ואז יכול להיות שלמרות שיש שינוי בהיקפים, ויש ירידה בשומן, לא תמיד יראו פער משמעותי על המשקל.

זה כמובן תלוי גם מה המשקל ההתחלתי

אני עושה אופניים בעיקר והליכות ארוכות

אני רוצה להגדיל את הגרעון הקלורי בעיקרון. קודם כל

מחלקים ספורט לשני סוגים (באופן כללי).

אירובי וכוח.

אירובי זה מה ששורף קלוריות

כוח זה מה שבונה שריר

כמובן שהאידיאל הוא לשלב ביניהם, כי הרבה פעילויות אירובי למשל, כדי להצליח לעשות אותן בעצימות גבוהה, הגוף צריך להיות חזק.

מצד שני, רק תרגילי כוח, בונים שריר, אבל כמעט לא שורפים קלוריות, ופחות עובדים על סיבולת לב - ריאה.

אופניים זה שילוב, יש כאן שריפת קלוריות גדולה, אבל גם עבודה חזקה על שרירי הרגליים.

הליכה זו פעילות אירובית, אבל בעצימות נמוכה. אז היא לא שורפת הרבה קלוריות. אם יוצאים להליכה, כדאי לשמור על קצב מהיר ואז מבחינת שריפת קלוריות זה יותר יעיל.

ריצה זו פעילות ששורפת המון קלוריות.

שחייה גם כן

כי זה ברחוב😅

אבל בסדר. מקווה שייצא משהו מזה.

בכל אופן נפשית זה עושה לי ממש טוב ב"ה ואני מרגישה גם יותר נמרצת

תודה ❤️

כתבתי רק כדי להסביר, אבל בוודאי שזה גם טוב ועוזר.

וספורט זה באמת מדהים מבחינת ההשפעה על הגוף והרגש. זו התרופה שלי לחרדות ודכדוך

אלופה❤️

יוצרים בעיקר מתזונה

ספורט יכול לעזור רק בקטנה

שזה עוזר כמובן 

אבל אני צריכה יותר מזה

וזה רק ספורט יכול לתת 

אם לפני 5 שנים שקלתי לצורך העניין 10 קילו פחות

ואני צורכת פחות אוכל, ודואגת לגרעון קלורי גם באמצעות ספורט.. למה שלא אראה שינוי במשקל?

אם מדובר באימונים שמפתחים שריר, שריר דחוס יותר ושוקל יותר משומן.

אם מדובר באימוני אירובי ותזונה קפדנית אז באמת כנראה תראי ירידה במשקל.

ועכשיו בגלל שאת עושה ספורט כן יהיו לך, את יכולה נניח לחזור להיות בהיקפים הישנים שלך ( או קרוב לזה, הגוף בכל זאת משתנה) אבל לשקול יותר.

זה שינוי *חיובי*, משקל זה לא חזות הכל... 

אני לא שם בכללל חח

זה רק לחזק את חילוף החומרים ולהזיז את עצמי קצת כדי לעזור לגרעון הקלורי

מקווה שאצליח

זה בונה מסת שריר, וגורם לגוף להיראות חטוב ואסוף. לא הכל זה המספר על המשקל

באופן כללי זה גם טוב כי אולי זה נראה רחוק אבל זה מה שגורם לעצם שתהיה עליה שכבת הגנה של שריר ואז בגיל מבוגר אם לא עלינו מבוגר נופל יש לו סיכוי לא לסבול משברים.

ועוד משהו לטובת אימוני כח - שריר שורף קלוריות גם במנוחה. זו בעצם השקעה פסיבית

אימוני כח הכוונה הרמת משקולות, אימוני כוח מול התנגדות של משקל הגוף וכו׳.

שאני די חטובה 😎 אפילו במשקל הנוכחי

ולא רוצה להוסיף שרירים.

איזור הבטן והאגן צריך כנראה חיטוב, בגלל הפאוץ' וכו,, אולי לזה אצטרך אימון כח ממוקד אבל אני יותר מעונינת פשוט לרדת קודם

יש דבר כזה בלי יותר שרירים ממה שיש לי? 🤭 

שכושר כשלעצמו לא מייצר ירידה במשקל.

לרוב מפצים על הגרעון הקלורי באכילה פשוט

יש סיבות נהדרות לעשות כושר 

כמו להרגיש טוב, להיות בריאה יותר, חזקה יותר,

אבל ירידה במשקל כמטרה בנושא הזה,

זה מבאס 

כי את כנראה תעבדי קשה (ותבחרי במה ש'הכי שורף' ולא בהכרח במה שהכי מתאים לך/מהנה אותך) 

ותקבלי מעט אם בכלל

מה שיוצר לאורך זמן גם ייאוש ודחייה מהכושר

ואז הרחקה של האופציה שזה ייטמע כאורח חיים.

מהבריאות ודאי שלא, גם לא מכושר או מתזונה בריאה

אבל מלשלוט על המשקל אולי שווה לחשוב על זה..

לא מתוך ייאוש אלא מתוך הכרה במציאות

שרוב הנסיונות האלו מאד זמניים ונענים אחר כך בעליה מוגדלת במשקל.

מה שאת כותבת.

אני מכירה את האמירה הזו, ביחס לדיאטות כאסח למיניהן, או לכל מיני מהלכים קיצוניים כדי לרדת במשקל.

אבל דווקא הדרך הטובה והיעילה לרדת במשקל היא בהתמדה ובאימוץ של אורח חיים בריא.

לא קיצוני, פשוט שפוי.

שילוב פעילות גופנית כחלק מהחיים זה נהדר

לאכול בריא זה נהדר

זה לגמרי הרגלים שאפשר לאמץ, וזה בהחלט יכול לגרום לירידה במשקל ולשימור של המשקל לאורך זמן

דיאטות זה דיאטות.

בוודאי שיש פוגעניות יותר ויש פחות,

אבל תהליכים ממוקדי ירידה במשקל הם -

1. לא בהכרח בריאים

2. זמניים (סטטיסטיקות.. באזור ה-97% כשלון בטווח הארוך)

3. מייצרים באחוזים גבוהים עליה במשקל עם הזמן מנסיון לנסיון

(הנסיונות היותר קיצוניים כמובן גובים מחירים גבוהים יותר, נפשית ופיזית)

אימוץ אורח חיים בריא לא בהכרח יוביל לירידה במשקל.

פעילות גופנית, אכילה מזינה, שינה טובה, 

כל אלו דברים נהדרים ואפשריים להטמעה סבלנית,

אבל לא בהכרח מייצרים הרזיה.

(אפשרי שיקרה כתופעת לוואי, אבל לא בהכרח)

(וואו כמה פעמים אמרתי 'לא בהכרח')

(אבל זה נכון.)

דיאטה זה משהו זמני ולכן אחכ יעלו שוב במשקל!

לעומת זה אורח חיים בריא זה דרך חיים

אכילת אוכל בריא וכושר מורידים במשקל (או לחילופין הונים מסת שריר)

זה עובדה! זה כמו פיזיקה אי אפשר להוציא אנרגיה בלי חומר את מספקת לגוף שומנים שנשרפים במהלך הספורט אם את באורח חיים בריא אין לך הרבה קלוריות לשרוף באימון ולכן מה שישרף זה השומנים ומה שיבנה זה המסת שריר

גילוי נאות שאני כותבת ממקום של עובדות ומחקר - לא מתחושת בטן.

חוזרת שוב -

תזונה איכותית ופעילות גופנית הם פקטורים נהדרים לקידום בריאות,

לא בהכרח לירידה במשקל.

האמת שזה קצת מוזר בעיניי

יש לי אחים שהיו אוביס וירדו 30 קילו בערך כל אחד 

באמצעות שינוי אורח החיים - תזונה וספורט . והם שומרים. אחד מעל עשר שנים והשני קצת פחות. 

אני ירדתי לפני כמעט שנתיים בערך 10 קילו בגלל שינוי תזונה רפואי. בינתיים כשנתיים ככה, לא חושבת שאחזור אי פעם לאכול כמו בעבר או למשקל הקודם שלי.

דוגמה טובה לשינוי שלא היה ממוקד ירידה במשקל,

אלא נבע מתוך רצון להרגיש טוב יותר,

הסיבה לשינוי היתה רפואית -

הירידה במשקל היתה תופעת הלוואי.

אי אפשר לשים תופעת לוואי כמטרה..

כשמה כן היא - תופעה נלווית שיכולה לקרות או שלא.

קרוב ל-100% מנסיונות הדיאטה ייכשלו בטווח הארוך,

ו-2/3 מתוכם גם יחוו עליה מוגדלת במשקל עם הזמן.

שינוי אורח חיים בנוגע לספורט, תזונה, שינה ועוד

יהיו עם הרבה יותר סיכוי להיות ברי קיימא,

במידה והם יבואו מתוך רצון להרגיש טוב יותר, לחזק, להזין ולכבד את הגוף.

זה לא בגלל שמשקל זה לא חשוב או לא ראוי להיות כמטרה,

זה בגלל שדיאטה נכשלת בטווח הארוך בקרוב למאה אחוז מהמקרים כמו שכתבתי ממש בתחילת ההודעה.

לא עשיתי דיאטה בכוונה, אבל עשיתי ניתוח כנערה שאחריו ירדתי משהו כמו 10 קילו. ועם המשקל הזה נשארתי עד ההריון הראשון, מעל 10 שנים 

ואפילו לא הקפדתי על כלום. סתם הייתי רזה במתנת חינם חח

אבל את הבוסט אני חייבת לניתוח לדעתי 

שהבנת אותי

שינוי בתזונה כבר עשיתי אבל לא כדיאטה. חהוריד עוד אוכל זהכבר יהיה דיאטה, מה שאני לא מעונינת לעשות

אני מדברת על להוסיף כושר כדי להגביר את הגרעון הקלורי בין היתר, וכדי להיות יותר פעילה

זה שינוי אורח חיים. לא דיאטה.

אני גם נגד דיאטות אגב

הגבתי בקשר למה שכתבת על הניתוח,

שניתוח זו לא דיאטה, זה משהו אחר.

אומרת שוב..

פרקטית כושר לא מייצר גרעון קלורי,

כי אנחנו מפצים על זה באכילה 

(אאכ אנחנו בדיאטה ומרעיבים את עצמנו.. 

התוצאה של זה תהיה עליה מוגדלת במשקל עם הזמן ברוב מוחלט של המקרים)

הטמעת פעילות גופנית כאורח חיים יכולה להשפיע מדהים על דברים רבים,

ואולי בין השאר כתופעת לוואי לייצר ירידה משקלית אם יש צורך

כגורם מניע לאכילה טובה יותר, למצב רוח טוב יותר, לשינה טובה יותר ועוד

כשהמטרה היא ירידה במשקל לרוב זה יהיה מאכזב, זמני ומתיש.

אבל כותבת גם לך כמו שכתבתי ל @באורות 

זה לגמרי בסדר לא להתחבר לדברים,

סליחה אם נפלתי עליך בלי רצונך עם הדעות שלי

אני לא מפצה את עצמי באכילה על זה שעשיתי אימון.

אם אני רעבה אני אוכלת ואם לא אז לא 

בעצם מה שאת אומרת שהוא - שמי שעושה ספורט שלא תצפה לירידה במשקל..? זה סותר ממש. מלא אנשים ירדו ויורדים ככה

את מיייחסת בעצם את הירידה במשקל רק לאוכל??

שתיארתי שאפשריות כדבר שהטמעת הפעילות הגופנית מאפשרת,

במיוחד אם היא באה ממקום מחובר ונעים -

שיותר בא לי לדאוג לעצמי,

שמצב הרוח שלי משתפר,

שאני מתחילה לדאוג לעצמי יותר לאכילה

ואז מכלול הדברים הנפלאים האלו יכולים לגרום -

לבריאות טובה יותר, נפשית ופיזית, 

לתפקוד מערכות טוב יותר,

לתחושה טובה יותר,

ולפעמים גם לירידה במשקל במידה ויש צורך.

הגוף מפצה על החסר באכילה,

שוב - לא תיאוריה או דעה אישית שלי..

ולא,

לא 'מלא אנשים יורדים ככה'
מלא אנשים עושים דיאטה וכושר במקביל.

דיאטה, ובטח כזו קיצונית,

תיענה בשבירה ופיצוי - 

ממש כמו שקורה לרוב מוחלט של מי שעושה דיאטות.

כל כך הרבה בנות מתחילות את המלחמה ב-2-5 קילו,

ובכל דיאטה (שנשברת, כי זה מה שקורה לאורך זמן) - צוברות 'ריבית והצמדה'.

כל כך הרבה בנות אומרות -

מה רציתי מעצמי?../מה רצו ממני?..

הלוואי תני לי לחזור לנערה שהייתי, לאשה, לילדה,

לשלב הזה שהתחלתי להלחם בעצמי,

תני לי את הגוף ההוא ואני מרוצה עד השמים..

אבל זה כבר השתנה.

זה הגיוני מסיבות פיזיולוגיות ורגשיות גם יחד.

זה לא אומר שאי אפשר לעשות שינוי ולהיות בריאים יותר,

זה אומר שהדרך להיות בריאים יותר ולהרגיש טוב יותר לא עוברת דווקא דרך צמצום אכילה למטרת ירידה במשקל,

ושהדבר הזה לא עובד כבר הרבה מאד שנים.. ודוקא מקדם נזקים בריאותיים ונפשיים רבים.

אנחנו לא יודעים מה עובר על השני לפי מראה הגוף שלו,

ולרוב אנחנו פוגשים אנשים בנקודות זמן מסוימות ולא באמת יכולים לעקוב בפרק זמן מתמשך אחרי הדברים..

אני לא מדברת על אנשים ספציפיים או על נסיון אישי,

אלא על מחקר וססטיסטיקה כאמור

גם בשינוי מיטבי אפשר לראות, אם יש - ירידה במשקל, של בערך 5% ממשקל הגוף,

אחפש אחר כך נתון מדויק יותר - אבל זה בערך במצב האופטימאלי שיכול להישמר לאורך זמן.

אבל זה בסדר גם לחשוב אחרת או לא לאהוב מה שאמרתי

כי לא הבנתי את כוונתך.

כושר עצמו משחרר נוראדרנלין שגורם לשמחה כלומר את נהנת מהכושר ולכן גם רוצה להתמיד

ואם את דואגת גם לתזונה בריאה (לא דיאטה)

מה בדיוק הסיבה שתהיה לעלייה במשקל?

מה שרשמת נכון לבנות שעושות דיאטות כאסח יורדות מלאא עושות מהר כושר כדי לרדת ואז מפצות תגוף אחרי שנגמר

שאת עושה ספורט משתחרר במוח נוראדרלין שזה גורם למוח להיות פחות מושפע מהורמון לחץ קורטיזול

ואז כתוצאה מזה משתחררים אנדרופינים שאחראים על אושר וסיפוק 

מסת,שריר שורפת הכי הרבה קלוריות בגוף, זה כמו עסק מניב רווח חודשי בלי שנוגעים בו, רק שפה זה לא רווח אלא גרעון🙃

מה שאומר שהדרך הכי טובה לרזות היא לטפח מסת שריר שתשרוף יותר גם בלי שאת מתאמצת.

זה דבר ראשון. דבר שני, מה זה אומרת חטובה?

את לא תהיי שרירנית וגברית תוך רגע, זה ישאר נשי ויפה. זה ההבדל בין לנפח שריר ללחזק שריר בלי לנפח אותו. מאמנת טובה תוכל לעזור לך בתרגילים ייעודיים.

והדרך הטובה ביותר לרדת היא לאכול פחות, אז אם זה כדי להוריד כרסונת זו אחלה אופציה

שינוי ממש משמעותי

האמת אבל זה פחות במשקל יותר באיך הגוף נראה..

אני לא עולה כמעט על משקל זה לא מעניין אותי

ואני סובלת מדלקות חוזרות אז לא יכולה לעשות את זה ככ

אבל תודה

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני

אין לי עצות, רק הזדהות

אני מאוד מזדהה עם מה שאת כותבת כי גם אני נאלצתי לפתח הרגלי "ניהול עצמי" רק כבוגרת וזה מאוד לא פשוט.

אז כאן בעיניי הדבר הנכון הוא להתחיל מצעדים קטנים, קטנטנים, בוני אמון בינך לבין עצמך.

מה אני מתכוונת?

היום כשאת מחליטה לעשות משהו, זה לא ממש קורה.

נכון?

נניח את מחליטה לעשות משימה של העבודה ובפועל נמרחת ואת עושה את זה ברגע האחרון.

כלומר כשאת אומרת לעצמך "אני אעשה כך וכך, יש בך איסה קול, מודע או לא, שמגחך לעצמו ויודע שזה לא יקרה בזמן שקבעת לעצמך (אם בכלל קבעת וזה לא נשאר באוויר).

ולכן אני קוראת לזה "צעדים בוני אמון", את צריכה להאמין לעצמך שאת תצליחי להגשים את מה שאת מבטיחה לעצמך, וזה לא משנה אם את מבטיחה לעצמך לסדר את החדר או להתקשר לקולגה מהעבודה.

ההתחלה היא בצעדים ממש ממש קטנים.

את אומרת לעצמך "עוד 2 דקות אני אקום מהספה" ובאמת לקום מהספה.

לא אחרי חמש דקות אלא שתי דקות, כי זה מה שאת החלטת.

על כל ניצחון קטנטן כזה, תרימי לעצמך.

משימות גדולות פרקי למשימות קטנות, שימי לעצמך זמן לביצוע ותתלהבי מבפנים על כל צעד קטן שקבעת לעצמ לעשות ועשית.

במשימות "גדולות" שמורכבןת מהרבה משימות קטנות אבל אפשר לעשות הכול בפרק זמן קצר, אני אוהבת לשים לעצמי טיימר, על כל המשימה או חלקים ממנה.

זה עוזר לי להתמקד ולהתעודד שזה רק עוד איקס זמן

ואני מבטיחה לעצמי שאחרי הטיימר ניקח הפסקה (ובאמת לחזור מההפסקה למשימה הבאה! אבל זה לאט לאט אחרי הרבה צעדים בוני אמון)

ותהיי גאה בעצמך על הצלחות.

אם את רוצה עזרה מקצועית, בעיניי אימון אישי יכול להתאים פה מאוד.

אה ועוד משהו, שדי סותר את השרשור הזה אבל בכל זאת... תתנתקי מכל הפורומים, הרשתות החברתיות וכו', זה שואב ברמות.

גם לזה את יכולה לקבוע לעצמך דד ליין ולעמוד בו, נגיד עד יום שני ב14:00 להתנתק מהרשתות החברתיות, בערב יום כיפור ב16:00 להתנתק מפורומים, סתם דוגמה ללו"ז כזה.

רק כותבת שאני מצאתי פודקאסט שקצת התכתב עם זה, קוראים לו אנשי הקשב ..

ועוד משהו קטן, אני רואה את זה על עצמי כמו התמכרות, ואני יודעת שלהתנקות מהדופמין שזה מייצר לוקח לפחןת שבועיים, אני גם במאבק תמידי על זה , ומחפשת פתרון. מחזקת אותך!! ושתדעי שהאשמה זה חלק מהמעגל הזה ... בזבוז זמן, אשמה ,חוסר הצלחה

הדחיינות הזאת מתבטאת בעוד נושאים בחיים?

ושרשרת אליי בטעות?

מה שעזר לי -

להיות סלחנית כלפי עצמך. זו את כרגע, רגשי אשמה ויסורי מצפון על כל יום ויום לא מקדמים. מותר לפעמים להימרח ולהיות פחות יעילים. מותר לטעות ומותר להודות שאנחנו לא יודעים משהו. זו עבודה בשינוי החשיבה, אבל זה אפשרי.

למצוא מה הזמנים היעילים שלך. כשאת כן יעילה, באיזו שעה ביום זה קורה? אצלי זה ב10-15. אני מראש לא מתחילה לשבת על דברים קשים לפני וברגע שאני רואה שעברתי את שלב היעילות אני נותנת לעצמי הפסקה ארוכה. אחר כך לפעמים יש עוד זמן יעיל, אם נחים מספיק.

לכתוב על דף את המשימות שצריך לעשות היום ולהרים לעצמך על כל משימה שסיימת. גם אם היו 20 משימות וסיימת 5, זו הצלחה. לאט לאט תלמדי את עצמך לסיים יותר משימות וגם להיות ריאלית בכמות שאפשר להספיק ביום.

לזהות מתי הגלישה היא התחמקות ממשימה, לנשום עמוק ולהגיד לעצמך "אני מתחמקת מלהתקשר לשמוליק ולכן מוסחת" ולבצע את המשימה שהתחמקת ממנה. אפילו דבר קטן כמו לנסח טיוטה לבקשה משמוליק. העיקר להפסיק להתחמק

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כי בעלי שם.

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

אחי וגיסתי נקלטו בהזרעה ראשונה

הבעיה היתה לא ידועה אצלהם הכל היה תקין 😊 בקרוב אצלך שהשנה החדשה תביא לך הריון תקין 🙏

לא מכניסה את זה הביתה בשיגרה ולכן תקוע לי בראש שזה ממש ממש לא בריא

מכירה הרבה שבהריון לא מסתדרות עם מים ומיץ כן עובד להם. נכון שזה לא בריא אבל בהריון זורמים עם מה שהגוף דורש🙂

שתיתי כל יום 3 ליטר פטל,

ואחרי תקופה נהיו לי שיניים ורודות....

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).