זה לא אומר עלייך .

זה שיש אנשים שחושבים שזה קשור אליהם זה חמוד ומתוק 

הכל מלמעלה.

יש הרבה מה להגיד בנושא אבל לפעמים זה לא משנה בכלל.

ברגש שלנו חווה דברים וכמו שהבחנת יפה, הרגש הוא רגש וזה לא משנה לו מה אמיתי ומה לו.

אולי גם הזמן הוא יכול לרפא במידת מה..

בתפילה שנזכה לרחמי שמיים, כל אחד צריך כאלה

צריך להתפלל שלא רק שיהיה להורים שלנו נחת מאיתנו

ושלא יהיה רק לסביבה שלנו נחת מאיתנו

אלא שגם לנו עצמינו יהיה נחת מאיתנו

תפילות תפילות תפילות

רק להתפלל לקב״ה שיתן לנו את ההרגשה הנכונה בזמן הנכון.

וגם להאמין, שאם הקב״ה שלח את המחשבה ואת ההרגשה הזאת, יכול להיות שצריך לתקן איזה משהו או לשפר את מעשינו. 

אין *שום* קשר בין כמה אדם הוא טוב, צדיק, בעל מידות - לבין הגיל שבו הוא מתחתן, ו\או המצב הזוגי שלו.

זוגיות זה דבר שונה מדברים אחרים שאנחנו מתמודדים איתם בחיים.

במתמטיקה, ברור לנו מי טוב יותר מאחר, ברור לנו שככל שנתרגל נצליח יותר.

באומנות, יש אנשים שיש להם כשרון, וכשאני יודעת שלא משנה כמה אתרגל, אני לא אצליח לעשות את מה שהם עושים.

יש משפט שמיוחס לאיינשטיין: "אי שפיות היא לעשות את אותו הדבר שוב ושוב, ולצפות לתוצאות שונות."

ולכן אני רוצה לשאול אותך:

מה את יכולה לעשות אחרת?

האם כשאת נכנסת לקשר, את אומרת לעצמך - אוף, זה בטח שוב פעם לא יעבוד, או שאת באמת מאמינה שיש לזה סיכוי?

אולי באמת יש משהו "לא בסדר" אצלך - וזה לא אומר שאת לא טובה, או לא ראויה לאהבה!!!

אני מאמינה שזוגיות היא שפה. לא לכולם בא באופן טבעי היכולות לתקשר עם אחרים. זה משהו שאפשר ללמוד ולהשתפר בו. אולי שווה להשקיע קצת זמן בלימוד זוגיות ותקשורת מקרבת.

בנוסף, האם את יכולה לדייק את עצמך בחיפוש - באיך שאת מציגה את עצמך? באיך ואיפה שאת מחפשת?

האם את מרגישה שהקשרים שלך ממצים את עצמם? שאת מצליחה להביא את עצמך לידי ביטוי, וגם להכיר את מי שמולך קצת לעומק?

לדעתי זה כיוון חשוב מאוד.

שצריך -להזכיר- לעצמנו שוב ושוב ושוב, כמו שמתפללים 3 פעמים ביום להזכיר לנו מי מנהל כאן הכל.


ההרגשה הלא נעימה שאת חווה כרגע,

תקרה ***גם** אחרי שתהיה לך אהבה וזוגיות. רק שכל פעם הסיבות וסוג האשמה ישתנה. 

זאת אומרת,  אם את חושבת שברגע שיש לך בן זוג ואת מתחתנת, זהו, אין יותר תחושה לא נעימות, זה כמובן לא נכון -בכלל-.

אחרי החתונה תגידי ״כשיהיה לי ילדים *אז* ארגיש שלמה עם עצמי״ (לדוגמא)
כשיהיו ילדים - ״דירה גדולה יותר יהיה נחמד , כשזה יקרה *אז* הכל יהיה טוב ורגוע (לדוגמא)
אחרי דירה גדולה ״אם רק אוכל להשיג עבודה במקצוע הזה, אז אהיה שמחה ומאושרת (לדוגמא)
 

אנשים מאושרים -באמת- ( שזה חלק קטן באוכלוסיה שאליו כולנו צריכים לשאוף)

 יודעים לשלב הכל ביחד
זאת אומרת, אוקי, כרגע אין אהבה, אבל אמורה להיות שגרה כלשהי, תחביבים, שיחות, לימודים, טיולים, סדרות, סרטים, ספרים, ספורט, עציצים, מתכונים, כלי נגינה, דגים, כלבים, חברים, משפחה.
(מספיק 4-3 מכל הרשימה כדי למלא שבוע)
 

זה לא משנה מה, אבל משהו שכן ממלא אותנו, מרגיע אותנו, נותן לנו סיפוק. להגיע למצב שבכל יום שקמים בבוקר, עושים דברים שבאמת נעימים לנו.

וכמובן -לא- לקחת את זה כמובן מאליו. להעריך את אותם דברים. להבין -באמת- את המשמעות שלהם בחיים שלנו, בשגרה שלנו.

תוך כדי, כמובן לחשוב איך אפשר להשתפר על מנת להתגבר על האתגר הנוכחי, במקרה שלך, לגבי מציאת בן זוג, 
לחשוב איך להיות בן אדם טוב יותר או כדי שהצד השני יהיה מעוניין יותר. ואם יש מה לעשות, אז לעשות ולשפר *מתוך רצון אמיתי שאנחנו מאמינים שהשינוי הזה יעשה -לנו- טוב לפני הכל.

אני למשל בתקופות לחץ לא נעימות, מתעקש לראות סדרות מצחיקות לפני השינה. אני נרדם עם זה כמו תינוק.

זה תמיד מכניס אותי לפרופורציה ומזכיר לי שהחיים ממשיכים והשגרה תחזור מהר מאוד אחרי הגל הקטן שאני חווה כרגע.

ועם כל זה לא עוזר,

אז פשוט תדמייני את ההרגשה שזכית במיליון דולר (הרגשה נעימה) ושבכל רגע, את יכול לסגור חתונה עם בחור ״בסדר״ שרק מחכה שתגידי לו ״כן״
אבל, החלטת בינתיים לקחת את הזמן ולבדוק משהו מאתגר יותר. כן, לחרטט את עצמנו מדי פעם עוזר. רק שצריך להאמין בחירטוט וזה קצת קשה יותר.

בהצלחה.

עשיתי מה שאמרת, הייתי בעבודה, קראתי, יצאתי עם חברות - להיות כל כולי בתקופה הזו ולמצוא את כל מה שטוב בה, אמרתי לעצמי שוב ושוב שזה לא הזמן כנראה, שיש סיבה להכול והקב"ה יודע בוודאי יותר טוב ממני.

אבל אז אתמול פתאום הבנתי שעוד חודשיים אני בת 27 וכל החברות שלי כבר נשואות עם לפחות שני ילדים ואני עדיין במקום שבו הייתי מלפני ארבע שנים. 

במציאת בן זוג יש צד שאינו בשליטה ולכן גם אם עושים הכל נכון לכאורה, זה לא מבטיח כלום, לכן לא כדאי לתלות את הרווקות בחוסר התנהלות נכונה, אפשר לחפש לשפר דברים מתוך העצמה אישית ולא מתוך ביקורת עצמית.

ואפשר וכדאי לקבל עזרה מקצועית.

בהצלחה!

בתור אחת שעד לפניי חודשיים אמרה על עצמה אותו דבר, ויכול להיות אפילו דברים חמורים מזה:

זה פשוט לא אנחנו. זה לא בשליטתינו.

הרי אנחנו עושים את ההשתדלות שלנו. שוב ושוב ושוב.

ומפה זה רק של ה' יתברך.

לכן אין שום בעיה בי, זה ה' מחליט שאני עדיין לא אתחתן.

לא כי אני גרועה, לא כי אני דפוקה.

אלא כי פשוט הוא החליט שזה לא הזמן שלי.

ונכון שזה מבאס, ונכון שזה מעצבן, ופשוט לא מובן לפעמים.

אבל מה יש לנו לעשות??

אנחנו טובים איך שאנחנו. כי ככה ה' ברא אותנו, וברור שאפשר תמיד לגדול ולהשתפר, אבל אנחנו בתור בני אדם טובים, כי ה' ברא אותנו. וה' תכנן את המסלול חיים שלנו, ולא אנחנו.

פשוט צריך למצוא את הכוחות להזכיר לעצמנו את זה.

שאנחנו טובים.

וגם אם לא התחתנתי, וחתכו אותי שוב ושוב, ואין לי הצעות, ולא יוצאת לדייטים.

אני עדיין טובה.

כי הטוב שלי לא נגמר בחתונה. כי אם כן- אחרי זה זה פשוט ימשיך ככה כל החיים.

אני לא טובה כי לא מצאתי עבודה כמו שצריך, וכמו כולם.

ואני לא טובה כי אני לא מצליחה להכנס להריון.

ואני לא טובה כי אני לא אמא כמו שחשבתי שאהיה.

יש דברים שהם פשוט לא בשלטתנו. והם לגמריי של ה'.

לא יודעת אם להגיד שאני "משליכה" הכל על ה'. אבל בתכלס- אני עושה את כל ההשתדלות שלי, ומפה- זה לגמריי שלו. וה' הוא טוב. אז מה שהוא עושה זה טוב, גם כשקשה לנו להבין ולראות את זה.

מקווה שהצלחתי אפילו טיפה לעזור. 

את לא אמורה למצוא בן זוג על מנת להבין את הערך שלך.

להפך, אם תביני את הערך שלך, תדעי לשדר את זה וזה יעזור לך למצוא מישהו שיעריך אותך.

אף פעם לא חשבתי קודם שאני פחות בגלל שאני עדיין לא נשואה, עד לפני כמה לילות ופתאום לא הבנתי מה? למה?

פתאום הבנתי שעוד רגע עוברת עוד שנה ואז עוד שנה ועוד שנה ומה? 

ויש גם אנשים פחות טובים שמתחתנים מהר.

בתחילת הקשר אנחנו מאוד שיפוטיים ומספיק מילה אחת לא במקום ונפסלנו.

אבל אחרי שמשהו מתפתח אנחנו מכבים את כל הרדארים ולא מזהים נורות אדומות.

כל אחד והחבילה שלו ומה שהוא אמור להתמודד איתו.

ואיך שאני מסתכלת על זה היום, אלוקים מזמן לי שיעור בקבלה ואהבה עצמית, בבטחון עצמי ואמונה, ככה לפני שאני נכנסת לקשר רציני כדי שאחר כך יהיה לי קל יותר. מקווה. כנראה זה עוד שיעור לעבור.

את טובה. מעצם קיומך. ואי אפשר לערער על זה.

עכשיו רק את צריכה באמת באמת להאמין בזה. וזה קשה מאוד, כשכל הסימנים החיצוניים ממשיכים להראות אחרת. כי אם היית טובה כנראה היית נשואה, זו המשוואה בראש… אבל אולי את טובה, אבל גם צריכה להבין שאת טובה כדי שיהיה לך אחר כך הרבה יותר טוב.

ואולי אני סתם משכנעת את עצמי 😝

לא חושבת שיש דרך להתמודד מול זה חוץ מלהיות עם זה להרגיש את זה ולמצוא מבפנים את התשובות...

האי רצון להיות עם ההרגשה הזאת, מראה בעיניי את החוסר הסכמה עם המשפטים האלו ... שזה כבר דבר גדול

לא חושבת שיש מישהו שיכול לתת תשובה שתספק,  (כמובן שהרגשתי כך לא פעם ולא פעמיים)

אלא להגיע לזה דרך בורא עולם.. והחיים והמציאות וחיבור לבפנוכו שבורא עולם שם בנו.. וגם מהסביבה שרואה נותנת פידבק זה גם למידה.. ואולי למידה פחות שכלית אלא יותר דרך תחושות..

קודם כל את כלפי עצמך, דבר שני הבורא, דבר שלישי אנשים שקרובים לך.

בודאי שהציפייה לבן זוג הכרחית וחשובה ובעז"ה תתממש בעתיד. אבל התפקיד שלך עכשיו זה להראות לעצמך כמה את אוהבת את עצמך

במילים, במחוות, בזמן איכות איתך. ובעז"ה יגיע הבעל הטוב ביותר בשבילך.

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).