אור אדוםפרח לב הזהב
לא נעים לי לומר, אבל יש לי תחושה שמשהו לא כ"כ בסדר עם הבת שלי בת החמש וקצת. יש כל מיני סימנים, שאף אחד מהם לא ממש נורא:
-מכניסה כמעט כל דבר לפה! מסוגלת ללעוס פלסטלינה, או לקחת ביס מדבק סטיק, או לנשנש ווזלין... היא מתאפקת לא לעשות זאת בגלל שאסור! אבל עדיין מידי פעם....
- מרטיבה בלילה!!!!! אין לה בעיה רפואית- כי כשיש לה אינטרס היא שולטת בזה יפה מאוד!
- לאחרונה התחילה להרטיב מידי פעם ביום..
- יש לה קטע עם אנשים שהיא אוהבת(חברות שלי וכד')- היא ממש נמרחת עליהם בצורה מעיקה ומתעלקת, מה שגורם לי להרגשה מאוד לא נוחה. בעיקר בסיטואציות שיש אורחים וכשלרגע תשומת הלב לא מופנית אליה באופן ישיר היא מתחילה לקרצץ...
 
באופן כללי היא ילדה מתוקה, חכמה ומוכשרת ואני אוהבת אותה מאוד. אבל כל זה ועוד כמה מדליקים אצלי אור אדום
האם יש בסיס לחששות שלי?אם כן, מה עושים? למי פונים? ואיך מטפלים בלי לפשוט רגל?
אשמח לתגובה גם מיהודית-תודה
אבחון לקשיים בוויסות חושייוקטנה
אני חושבת שהטיפול הוא במסגרת קופת חולים בריפוי בעיסוק.
מהמעט שסיפרת, נשמע כמו קשיים בוויסות חושי (תת תחושתיות בטעם ובמגע).
יש המון מידע ברשת. מבקשים אבחון מרופא המשפחה (או רופא הילדים).
זה יופי של זמן לזהות ולטפל, כי יש קשר בין הקשיים הללו וליקויי למידה
הנה מאמר שמתאר מאפיינים שיכולים להיות לילדים עם קשיים בויסות חושי:
זה לא בשביל לאבחן, אלא רק בשביל לראות אם זה הכיוון.
באם הקושי הוא וויסות חושי או מעבר לכךשיטת אלבאום
את יכולה לפנות לשיטת אלבאום שהם מתמחים בכך.
ואומרת זאת כמאבחנת ומטפלת בשיטה.
טיפול דרך בעלי חייםראו כי טוב
אומנם אני לא אשת מקצוע, אך גם לי נראה שכדאי לבדוק את הנושא התחושתי, ודרך קופות החולים אפשר לקבל מגוון גדול של טיפולים שמאוד חווייתיים לילדים. מעבר לטיפול בריפוי בעיסוק שהוא השגרתי יותר, ניתן לאחר האיבחון לבקש אישור מהקופה לקבל גם טיפול דרך בעלי חיים שהוא נפלא לנושא התחושתי והרגשי, קופ"ח מממנת את רוב הטיפול וכדאי לנצל אפשרות זאת.
ועוד הערה אישית: לעיתים התנהגות ילדינו נראית לנו כקושי ובעיה שיש להם, כבעית התנהגות, אך בעצם אנו נדרשים לשנות גישה ולהבין שהם לא עושים זאת בכוונה, והדברים ניתנים לשינוי וטיפול אם נשכיל לאבחן את הצרכים הפיזיים והרגשיים המיוחדים להם. האמיני בה שיש בה רק טוב!
ברכה והצלחה!
אז מה לעשות - תכל'ס?אנונימי (פותח)
ללכת לרופא הילדים לספר את מה שכתבת ולקבל ממנו הפניה לאבחון של מרפאה בעיסוק (דרך הקופת חולים ונראה לי שזה בחינם או השתתפות סימלית) אחרי שיהיו תוצאות תקבלי טיפול דרך קופת חולים ואם תחליטי להוסיף על כך אז את יכולה להתעניין בכל ההמלצות הנ"ל...
חשוב מאוד ללכת לרופא הילדים ולטפל בהקדם כי בגיל הזה הדברים ברי תיקון.
הרבה נחת ובהצלחה.
קוראים לזה וויסות תחושתי....
דרך אגב הגננת של הילדה אמורה לעלות על זה ואפשר להתייעץ עם פסיכולוגית הגן.
לגבי שיטת אלבאוםעטרת אור
בני טופל בשיטה זו - [נהנה מאד בטיפולים. ולנו נוצר חור גדול בכיס.]
לדעתי זה דומה לטיפול רפואי אלטרנטיבי..
כל עוד ביקרנו אצל המטפל- ראינו איזה שהוא שיפור. לאחר תום הטיפולים
נגמר גם השיפור..
לעומת מרפאה בעיסוק [עם בן אחר] שהיה מאד אפקטיבי.
בכ"ז - כל מיני הטיפולים בעלי גירוי עמוק כמו רכיבה על סוסים- יעיל.
והכל שייך וכלול בתוך ריפוי בעיסוק.
בהצלחה
 
עטרת אורשיטת אלבאום
טענתך, מוכרת וידועה.
אך, לא רק ספציפית "לשיטת אלבאום" זה נכון למעשה, לכל גישה טיפולית.
הרעיון הוא וחובת ההורים- לבדוק ולהתעניין מה היא טובת הילד,
ואיזו גישה טיפולית תתן את המענה הראוי לילד.
האם לפני הטיפול נעשה אבחון מעמיק?
האם הגורמים השונים הבינו את מטרת הטיפול?
ועוד...
האבחון הוא א"ב לטיפול.

לא חלילה פסלתי שום גישה טיפולית אחרת.
העניין הוא שאת הצגת במקרה שלך היבט מאוד ספציפי של ויסות חושי.
וישנם ילדים ואפילו מבוגרים שזה מתאים להם ויש שלא.
ריפוי ועיסוק לרב נותן מענה נקודתי התפתחותי.
שיטת אלבאום משלבת בין מס' פרמטרים ולא רק את ההיבט ההתפתחותי.

באם יהיו עוד שאלות
אשמח לענות 
אפשר גם במסר אישי.

שבת שלום,
אורנה
"מאבחנת ומטפלת בשיטת אלבאום"



תודה על התשובה המעשיתפרח לב הזהב
אגב, הגננת לא אמרה לי כלום- חוץ מלהשאיר אותה שנה נוספת בגן....
אפשר לקבל הפניה בלי המלצה של הגננת?
בסופו של דברראו כי טוב
ההורים הם המנוע העיקרי.
לבן שלנו היינו צריכים לפנות לכמה אבחונים - גם לריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק ואבחון פסיכולוגי, והכל עשינו בלי קשר לגננת. כמובן שבמהלך האבחונים נתבקשנו להעביר לגננת טפסים למלא, אך מתייחסים בעיקר לדו"ח של ההורים ולאיבחון בשטח.
בהצלחה!
אכן , כןשיטת אלבאום
ניתן בהחלט לפנות לגורמים המקצועיים ללא המלצה ישירה של הגננת או פסיכולוגית הגן.
רצוי אפילו לברר דרך הקופות חולים יש לא מעט מכונים שיש להם הסדרים.
וכפי שראו כי טוב טענה, שהאיבחונים לוקחים בחשבון גם את דברי הגננת ויש לה חלק מאוד משמעותי בחיי הילד.
בכל זאת, אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שהגננת רואה את הילד ביום יום לא מעט שעות.
אבל ואבל גדול,,,! אין האבחון מסתמך רק על דבריה.

תנו לה יותר צומי חיובי ככה היא לא תנסה לקבל צומימרב14
בדרכים אחרות!1!!!!!1
 
 
חן חן לך!פרח לב הזהב
אנחנו פשוט הורים איומים שלא נותנים צומי לבת שלנו, וטוב שהגעת לספר לי מה אני צריכה לעשות.
באמת- תודה רבה!
לידיעתך- אין ילדה בעולם שמקבלת תשומת לב יותר מהילדה הזאת- היא הילדה הכי מדהימה שאני מכירה ואין יום שאני לא טורחת לספר לה על כך!
זו סתם נערה שנכנסה לפורום הזה יוקטנה
ככה זה באינטרנט - יש יצורים! אבל לא חייבים להתייחס אליהם ;) קחי רק את הטוב ותתעלמי מהרע  
מצטרפת לדברי יוקטנה.שיטת אלבאום
הפורום כערוץ תקשורת פתוח וחשוף לכלל הציבור
מאפשר לכל אדם להגיב באופן חופשי.
יש משמדבר מתוך אהבה , אמפטיה ,הזדהות, הכלה, הדדיות ורצון להאיר ולהעיר
ויש מי שמביא את דבריו מתוך שיפוטיות ופרקספקטיבה צרה מאוד.

ראי את הטוב ותתעלמי מהרע {כדברי יוקטנה}
קחי את העיקר ולא הטפל.


                  אורנה
"מאבחנת ומטפלת בשיטת אלבאום"


יא מתנשאות תכתבו שלט בכניסה אין כניסהאביהש
יא מתנשאות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אביהש
אז מה נערה נתנה עצה אז היא לא שווה אתן יכולות להתעלם אבל להגיב ככה
זה מגעיל
למה נעלבת שמעשימים אותך לא נורא תתגברי
יכול להיות שהיא צריכה משהו אחראבל לדעתי זו בעיה נפשית
ולא כל מי שיש לו תואר כמאבחנת של אין לי מושג מה תמיד יותר חכמה
ממישהו אחר שיש לו ניסיון חיים וכן יש נערות (למרות שזה נשמע מוזר)
שיש להן ניסיון חיים! אני לא מזלזלת במאבחנות (אמא שלי מאבחנת)
אבל תכבדו את מי שבסך הכל ניסתה לתת עצה גם אם
היא הכי מטופשת .
סליחה אם פגעתי במישהי אבל הייתי חיבת לכתוב את זה!
אני ממש מעריכה את הרצון שלך שלבת שלך יהיה טוב
 
בהצלחה בהכל
אביה
נ.ב
גם אני נערה חוצפנית שפרצה לפורום שלכן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
סליחה, לא התכוונתי לפגוע...מרב14
לא אני נסחתי את ההודעה...
אני לא יודעת מה המצב בבית שלכם, אבל יכול להיות שמסיבות שלא תלויות בכם (לדוג- אח קטן, בר מצווה וכד...) היא מרגישה קצת מוזנחת, ולכן היא מנסה למשוך צומי בדרכים שליליות.
אבל זה רק יכול להיות!
לא אמרתי שבטוח את לא נותנת לה צומי!! ובטח שלא באשמתך!!!
קיצר- סליחה שפגעתי
היא חיבת צומי בדחיפות !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אביהש
לא הבנתי איך לא הבנת את זה עדין היא צריכה צומי ואם לא נותנים לה אז היא תכפש בדרכים אחרות כגון אלו שהזכרת למעלה
 
בהצלחה
נ.ב
סורי שפרצתי לפורום אבל לא יכלתי שלא להגיב !
נראה לי שמישהו אחר כאן מחפש צומי P:יוקטנה
פשוט להתביישאנונימי (פותח)
פורום של חינוך והורות וככה מתייחסים לעצה (לא רעה לדעתי) של בחורה רק כי היא צעירה.
מתביישת.
ושימו לב-  מי מבקש סליחה???
 
אשרינו עם נוער כזה . איזה כיף שהן דור האימהות הבא
יש מה להיות אופטימי.
שביב מידע- את צודקת בתגובה שלךאמא מסורה
אבל נראה לי שההתנגדות לדברים נבעה מהצורה ההחלטית בה הם נכתבו, למשל שימוש במילה "חייבת", הרבה סימני קריאה בסוף המשפט- זה גורם מיד לאנטי ולתחושה שמישהו שלא מכיר אותי (ואח"כ התברר שגם צעיר ממני) מאשים אותי בדברים שלא היו ולא נבראו.
 
אם אותן תגובות היו נכתבות בצורה קצת שונה כמו: "תבדקי האם מבחינתה היא מקבלת פחות תשומת לב ממה שהיא צריכה ודרך ההתנהגות השלילית היא מקבלת אותה", זה נראה לי היה מתקבל בצורה הרבה יותר מבינה ואין לי ספק שזו היתה הכוונה שלהן.
 
ושימי לב- כתבתי את אותו רעיון שהן התכוונו, רק בצורה שיש לבדוק את הנושא ולא להתקיף את האם, כאילו זה מה שחסר לה ובגלל זה ההתנהגות הזאת.
האמא עצמה נפגעה מהתגובה הקשה, בלי לדעת שמודבר בנערה.
יקירתי-פרח לב הזהב
העניין הוא- שלא כל דבר אפשר לפתור בתשומת לב!
מה לעשות? לפעמים צריך איש מקצוע!!
אני בסך הכל שאלתי האם יש לי ממה לחשוש, וכדאי לפנות לאיש מקצוע, או שלא- ומדובר בהתנהגות נורמלית אצל ילדים!
לא ביקשתי עצות. ובוודאי שאי אפשר להסיק ממה שכתבתי שהילדה לא מקבלת מספיק תשומת לב.
אגב, קראתי את ההודעה בערך 20000 פעם כדי לבדוק איך אפשר להביןממה שכתבתי שחסר צומי- הרי מדובר בילדה שמקבלת ה-מ-ו-ן צומי!!!!
הבנתי את זה ממה שהילדה עושה-מרב14
מעשים לא שיגרתיים
גם ילד שלא הולך זה לא שיגרתייוקטנה
להבדיל אלף הבדלות. יש כל מיני עניינים. הכי קל להאשים את ההורים. רק לפני עשרים שנה היתה טענה רווחת בפי הרופאים, שאימהות קרות הן שגורמות לילדים להיות אוטיסטיים. קצת זהירות וצניעות לא יזיקו לאף אחד. 
לפעמים אנחנו משליכים מחיינו שלנו, על שאלות של אחרים... 
בדר"כ כשילת לא הולך זה בגלל שהוא לא יכול,מרב14
לא בגלל שהוא לא רוצה, אז זה לא קשור לצומי.
וגם- תמיד אנחנו משליכים מחיינו שלנו על שאלות של אחרים, כאילו, מאיפה ניקח תשובות אם לא מהחיים שלנו???
קושי בוויסות חושי הינו ממקור אורגנייוקטנה
זו לגמרי בעיה רפואית (נוירולוגית - שמקורה במח). בדומה לאוטיזם, אם כי היא חמורה הרבה פחות. 
מגבלות ממקור רפואי מתבטאות בצורות רבות, כאשר שיתוק היא רק אחת מאלפי בעיות אפשריות, למרבה הצער.
לפרש קושי בוויסות חושי כ"צומי", דומה לפירוש שיתוק כ"צומי" ואוטיזם כ"צומי".
מאיפה את יודעת שזה וויסות חושימרב14
אם לא מהחיים שלך?
 
עכשיו אני יודעת שדבר כזה לא חייב להיות צומי,
אבל זה הגיוני, ואני נפגשתי במקרים כאלה בחיים שלי.
וחוצמיזה-מרב14
גם יהודית אמרה שזה יכול להיות דרישה לצומי, אולי זה יותר ישכנע אותך שזה הגיוני.
ואני חוזרת ואומרת- לא מחייב!!!
טפשונת!בלה
קודם תלמדתי לכתוב בלי שגיאות כתיב לפני שאת מבקרת אנשים קצת יותר מבוגרים וחכמים ממך.
ואם היית כותבת בכבוד מתוך רצון לעזור אני בטוחה שהיא היתה חושבת על התגובה שלך.
תלמדתי=תלמדיבלה
הי הי, יש גם מבוגרים שכותבים עם שגיאות!!מרב14
חבל!ראו כי טוב
אני מזדהה מאוד עם "פרח לב הזהב".
גם בננו נתקל בקשיים, גם בתחום התחושתי, והיה לי מאוד קשה לחשוב שאולי זה מצביע עליי כאמא שלא מספיק נותנת צומי, כי כמו שאמרת, כך גם אצלנו - הילד החמוד הזה מקבל בלי גבול תשומת לב!!!
אך לאחר התייעצות עם אנשי מקצוע הבנו שזה לא שאנחנו לא מספיק נותנים, אלא שהוא צריך יותר.
זה צורך שלו ליותר תשומת לב שבא לידי ביטוי בצד התחושתי, כך שאני גם מזדהה עם "מרב 14", וגם אני מסכימה לכך כי אני מאמינה שלכל קושי יש סיבה רגשית, אך היא בהחלט לא תמיד בגללנו, אלא שאנחנו שם כדי לסייע בפייתרון.
ואם תסלחו לי - אני גם מסכימה עם "אביה ש" שאפשר ללמוד גם מנערה, ואולי דווקא ממנה אפשר ללמוד, כי לצעירים יש נטיה להבין יותר את הילדים שלנו.
כך שמכולם אפשר ללמוד, והכי חשוב לזכור -
הילדים שלנו צריכים אותנו, והקשיים שלהם לא באים להראות כמה אנחנו הורים גרועים אלא עד כמה אנחנו יכולים להיות טובים!
בהצלחה!!!
תודה! סוף סוף מישהו שלא מזלזל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אביהש
נראה לי,,,שיטת אלבאום
נראה לי שאף אחד לא בא לכאן חלילה כדי לזלזל בדעותיו ובתובנות של השני.
בלי הבדל גיל, מין ועוד,,, לא זאת הנקודה (כך, אני חושבת),
אני חושבת שמהדיון הזה ניתן ללמוד ולהבין שלעיתים אנו עלולים לפרש שלא נכון את הכתוב או לא כפי שרצו שנבין את המסר.
אנחנו חייבים להבין שלנאמר על דפי הפורום יש מסר אפילו כשהוא נכתב באופן לא רשמי וללא כל עיבוד לשוני.
הדברים שאנו כותבים בפורום יש השלכות בין אם שאנו מתכוונים לכך ובין שלא.
וכל אדם שקורא את הדברים צריך לדעת מה נכון לו ומה לא נכון לו.
אלו דברים הוא יקח מהפורום ואלו לא.

אף אחד לא בא להתנשא לשפוט ולהשמיט את דברי השני.
אך, כן אפשר לתת את הדעת ולברר למה הייתה כוונת "המשורר"

ואני חושבת שהנקודה הובהרה ופרח לב הזהב תדע מה לעשות.
אנחנו צריכים להבין שלפעמים אנשים באים להתייעץ בפורום כעזרה ראשונה (הפורום אינו בא במקום ייעוץ מקצועי,רפואי ועוד...) והם  או אנחנו נמצאים במצב טעון רגשית ואין זה הזמן לבוא בשיפוטיות ובביקורתיות לגבי מעשיהם ותגובותיהם.

בהצלחה רבה

אורנה
"מאבחנת ומטפלת בשיטת אלבאום"

אורנה צודקת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אביהש
מצטערת באמת לקחתי את זה למקומות לא נכונים
אני ממש מצטערת אם פגעתי במישהי
אני אשתדל לא לעשות זאת שוב !!!!!!!!!!!
 
 
בהצלחה בחיים 
אל תשכחו להיות בשמחה
אביה
 
גאה בך, אביהראו כי טוב
צריך תעצומות נפש לומר - אני מצטערת.
אשרייך!
שלום רב לך וסליחה על האיחור בתשובהיהודית פוגל
לדעתי כדאי לנסת ולפענח למה הילדה מגיבה. האם ההתנהגויות האלה הן סיבה או תוצאה. באם הן תוצאה, הרי שחייבים למצוא את הסיבה. אם הסיבה היא דרישה ליותר תשומ"ל, הייתי עובדת במקביל גם לחזק את הילדה כדי שלא תיהפך תלותית מידי בכמויות של תשומ"ל, לתשומ"ל אפשר להתמכר! בכל אופן חיוני לברר את הסיבה להתנהגויות האלה. אולי דחיה חברתית? אולי קנאה באח קטן? אולי חוותה יותר מידי כשלונות? אני מאחלת לך הצלחה.
חיפשתי וחיפשתי....פרח לב הזהב
לא מצאתי סיבה משמעותית. ז"א, היא כן מקנאה באחים שלה- אבל א. היא מבטאת זאת בדרכים אחרות ודי ברורות, וב. אני לא רואה איזשהו קשר ישיר בין התנהגות מסויימת ללידה של אח חדש למשל.
או כמו שכתבתי - היא אוהבת הרבה תשומת לב ותמיד דואגת להיות במרכז העיניינים, אבל אני מדברת על התנהגות שמתחילה בדיוק שנייה אחרי שתשומת הלב מופנית ממנה! אני יכולה לקבל התנהגות כזו אצל ילד בן 3 אבל ילדה בת חמש לא יכולה להסתדר 5 דקות ללא תשומת לב? אולי היא התמכרה כמו שכתבת...
בקיצור כמו שאמרתי אני לא רואה כאן קשר ישיר של סיבה ותוצאה.
אולי אם אני חושבת על זה שוב, נראה לי שהילדה חשופה להרבה ביקורת. אבל במקרה כזה אני בעצם צריכה לטפל בעצמי, לא?
בדרך כללאחותו
טיפול בילד כרוך תמיד בטיפול בהורה, כי ילדים מגיבים לסביבתם בדרך זו או אחרת . ולכן שינויים בדפוסי התנהגות או תגובה של ההורים תשפיע גם על הילד. זה לא בא להגיד עליך שום דבר רע אבל זו המציאות, לפעמים כואב לנו להגיד שיש לילד בעיה כי זה ברור שזה יצטרך לגרור שינוי דפוסי התנהגות שלנו, התנהגותינו לא צריכה להיות שלילית כדי לייצר דפוס שלילי אצל הילד היא פשוט לא תמיד מתאימה למצב הרגשי של הילד הספציפי הזה. לכן מה יזיק אם תבדקי באמת אם יש רגישות תחושתית כלשהיא? אם תדעי שלא אז לפחות זה יתן לך כיוון כלשהוא להמשיך ולבדוק,  אבל צריך לדעת שלפעמים זהו תהליך ארוך, אנו לא מחנכים ילד בלחיצת כפתור.
מאבקי "תשומי" קיימים לא רק עד גיל 5 , לעיתים הם נמשכים גם עד גיל 25 רק אז הביטויים שלהם שונים (לא סתם נכתב השיר "הילד בן 30 ...")
אגב, אני מכירה הרבה ילדים מעל גיל 5 שמרטיבים הרטבות לילה, בגיל 5 יש כ20% ילדים מרטיבים, ואת זה אמר לי נפרולוג ילדים מומחה במרפאת הרטבה!!!
אולי כדאי לגשת עם הילדה או בלעדיה לבירור מעמיק יותר , לא ודעת איזה כיוון להציע אבל תראי מה יש בסבבת מגוריך , כי זה צריך להיות גם לילדה נעים ונגיש.
יש לך הרבה שותפים ותהיי רגועה, לכל בית בו עולה מס' הילדים על מספר ההורים יש בד"כ ילד שקצת יותר קשה איתו, אופיו שונה מאחיו והוא מתיימר להיות מרכזי ובולט, בצורה טובה או שלילית. אז קחי נשימה עמוקה וטפלי בענייניה בסבלנות אבל בלי לוותר. הרבה שמחה!
 
לפרח לב הזהב-יתכן שזה אפילו מרדנות.אמנית מתחילה
ישלי אחות שבדיוק בגיל הזה היתה עושה כל מיני דברים כמו שתארת.
וואי...הרגתם ת'ילדה! (פורצת שלישית לפורומכם השקט)תודה ה'
זה בסדר! אני אכלתי מחקים וצבעים בכיתה ג' ככה....
ואני שונאת שמפסכלגים ילדים סתם!
שלום לאמא מודאגת (ובצדק)יעל -ND
לדעתי, קודם כל כדאי לך לבדוק את הילדה בקופת חולים אצל רופא מומחה להתפתחות הילד. היום יש מומחה כזה בכל קופה. אולי תצטרכי לבדוק אותה גם אצל הנוירולוג. 
אם הכל יהיה בסדר, עליך יהיה לפנות לייעוץ פסיכולוגי. לאחר יעוץ פסיכולוגי אפשר יהיה להתאים לילדה טיפול הומאופתי או לטפל בה בשיטות אחרות שכבר הוזכרו בשרשרת לפני.
אם כן תתברר סיבה אורגנית, אז גם הטיפול יהיה בהתאם - תלוי, מה הסיבה.
אני ממליצה לעשות לילדה גם בדיקות דם כלליות +דיפרנציאל+ביוכימיה - לראות, שאין חסכים תזונתיים. לפעמים תוספת של ויטמין מסוים פותרת בעית לעיסה כמו זו שתיארת. כדאי גם לבדוק אותה לתולעים ולטפל בבעיה במקרה וישנה.


כמרפאה בעיסוק אני יכולה לאמראנונימי (פותח)אחרונה
שזה אכן נשמע כמו קשיים בויסות חושי.
והרבה פעמים ככל שילד גדל יש ערבוב בנושא הויסות יחד עם התנהגות (כלומר שהקושי התחושתי הוא לא תמיד "פרופר" תחושה והילד רוכש הרגלים התנהגותיים על הרקע התחושתי)
 
קצת טיפים בגדול לתת תחושה בפה: לתת ללעוס דברים קשים, לשתות מעדן באמצעות קש, לנשוף דרך קש ולנסות להזיז משהו, לנפח בלון, כל דבר שיוצר התנגדות בתוך הפה ובעצם בכך "מעורר" את הפה, ומווסת את התחושה
 
הייתי מציעה לך לפנות לקופה להתחיל תהליך של אבחון בריפוי בעיסוק, בד"כ התורים מאוד ארוכים כך שאם את מתלבטת בכל מקרה כדאי להתחיל תהליך ומקסימום לבטל..
 
בהצלחה 
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך