😵‍💫

אין שום ניואנסים שצריכים לדעת?

ענייני רכוש, ילדים (בין אם בשעת הכתיבה חלקם בגירים וחלקם קטינים) ועוד

1. האם החוק מחייב עורך דין?

לא. אפשר לכתוב צוואה גם בלי עורך דין, הדרך הפשוטה והזולה ביותר היא לכתוב צוואה בכתב יד ואז אין צורך לא בעורך דין ולא בעדים.

2. האם כדאי להיעזר בעורך דין?

אני מניח שבמקרים מורכבים כדאי (למשל אדם שיש לו ילדים מיותר מאשה אחת), אבל לדעתי אין בכך צורך במצבים רגילים (אדם שהיה נשוי לאשה אחת כל חייו והיא האמא של כל ילדיו והוא האבא של כל ילדיה). כמובן יש כאלה שיעדיפו עורך דין בכל מצב, זכותם המלאה.

בגדול, כתבתי בצוואה את הדברים הבאים:

אחרי 120 וכו' כל רכושי יהפוך להיות רכושה של אשתי.

אם היא לא תהיה בחיים ביום פתיחת הצוואה, אז כל רכושי יתחלק בין הילדים (והוספתי שם איזה חישוב כך שאחד מהם יקבל יותר בהתאם למה שקיבלתי עבורו מהמדינה, אבל זה לא רלוונטי לרוב האנשים).

אם גם הם לא יהיו בחיים, האחים שלי יקבלו את רכושי. ואם גם הם לא, אז ילדיהם.

את הצוואה אני מתכוון להחליף באחת אחרת כאשר הילדים יתחילו להתחתן, כך שהיא תכלול שתי תוספות:

א. ילד שלא בחיים - ילדיו ואשתו יורשים את חלקו

ב. ילד שכבר קיבל ממני סכום כסף גדול (לחתונה, דירה וכו') - סכום זהה יחולק מתוך העיזבון לכל שאר האחים, ורק ביתרה שנשארה לאחר מכן תבוצע חלוקה שווה בשווה בין כל האחים.

פשוט, בסיסי, לקח לי חצי שעה לעשות הכל (וזה בערך הזמן שייקח ליורשים להבין את כתב היד שלי...).

את הפתיח העתקתי מהאינטרנט, יש עשרות צוואות לדוגמה שאפשר לקבל מהן השראה. 

למשל:

הואיל ואין אדם יודע יום פקודתו ומידת ימיו.

והואיל וברצוני לסדר שטר צוואה ולהביע בו את רצוני האחרון ואת הוראותיי על מה שייעשה ברכושי לאחר מותי.

לפיכך אני החתום מטה _________ בעל תעודת זהות מספר _______________ מרחוב ___________, בהיותי בדעה צלולה ושפוי בדעתי ומוכשר מכל הבחינות לכך על פי דת ישראל והחוק האזרחי, מצווה בזה ברצוני הטוב והגמור, בלב שלם וברצון מפורש, ללא כל אונס והכרח, את כל רכושי שיישאר לאחר מותי, כמפורט להלן:

שאם ח"ו תמות צעיר.

ואישתך תירש את כל כספך.

ותתחתן שנית ויהיו לה עוד ילדים, רכושך שלך

יהיה רכושה ובסופו של דבר יתחלק כרצונה אולי לא לטובתם המלאה של ילדך שלך?

( אלא סתם להתחיל ויכוח כללי רגיל של נשים נגד גברים ולהפך 😅 ), אעיר,

שיש הבדל בנושא זה בין גברים לנשים. 

אני מניח שאדם גרוש לא ירצה שהכסף שלו, ביום מן הימים, יגיע לילדיה של גרושתו מנישואיה השניים.

לעומת זאת אדם בריא שאוהב את אשתו, מקווה שאם חלילה הוא יילך לעולמו בטרם עת, היא תבנה את עצמה מחדש ותהיה מאושרת כל ימי חייה - כולל רצון לתמוך כלכלית במשפחתה החדשה.

ואגב, אם אתה 'סומך במאה אחוז' - אין שום צורך בצוואה. הצורך הוא כיוון שלמרות שכולם טובים וישרים, לא תמיד רואים את הדברים עין בעין.

א. חצי לילדים וחצי לבן הזוג, זה החוק. כלומר הוא לא יירש הכל.

ב. יש חשיבות גדולה לכתוב צוואה גם אם סומכים במאה אחוז.

אשה שמקבלת חצי בעלות על רכוש בעלה והחצי השני עובר לילדים קטינים - זה סיוט בירוקרטי. היא לא יכולה למכור את הבית או לשחרר קופות גמל או לקנות משהו גדול בלי לקבל אישור מהאפוטרופוס שזה נעשה לטובת הילדים, כי הרכוש שייך גם להם.

אם היא מוכרת את הבית וקונה אחד אחר, מכל סיבה שהיא, אז חוץ מזה שהיא תצטרך אישור של האפוטרופוס היא גם תצטרך לרשום את הבית החדש על שם הילדים כדי שמצבם לא יורע בעקבות הקנייה והמכירה.

סתם סיוט בירוקרטי שצוואה פשוטה יכולה לפתור, אם מורישים הכל לאשה ולא לילדים הקטינים.

בכל מקרה, היא תכתוב צוואה בהתאם במקרה כזה.

ואז בן הזוג מקבל חצי, ממה שנשאר אחרי שהוא קיבל את חלקו בתור שותף.

ממש ממש לא באתי לשכנע שהצוואה שאני עשיתי היא דוגמה ומופת!

היא מתאימה לי, לצרכים שלי, למשפחה שלי, לאמונות שלי.

אין לי שום עניין לשכנע מישהו שיכתוב בצורה דומה למה שאני כתבתי.

כן רציתי לעורר שיח על עצם החשיבות שבכתיבת צוואה.

בדיוק בשביל זה, יש צוואה ובגלל זה כדאי להתייעץ על כתיבתה, עם מישהו שמבין איך מנסחים זאת נכון, גם על פי ההלכה וגם על פי החוק.

(רמב"ם הלכות נחלות פרק א' הלכה ח)

אם אין צוואה הבעל לא יירש בשלמות.

וגם שם יקיימו את הצוואה ככתבה וכלשונה

בכל מקרה מדובר על עוד 15 שנה בערך במקרה הטוב 😝

כפי שכתבתי כאן, בעז''ה כשיתחילו חתונות אכתוב צוואה חדשה.

אין גבול למספר הצוואות שאפשר לכתוב, אפשר גם בכל שעה.

האחרונה היא הקובעת.

נראה לי שרוב הצוואות היום לא תקפות מבחינה הלכתית,

וזה עלול לגרום לגזל של היורשים לפי ההלכה.

למשל, אם אתה כותב שהמתנה היא לאחר מותך, אז זה לא תקף מבחינה הלכתית.

וכן אם השתמשת בלשון ירושה למישהו שאינו יורש.

וכדו'..

זה נושא שכדאי לבדוק אותו..

שו"ת הרשב"א, חלק ו', סימן רנ"ד.

בגדול, בלי להכנס כאן לכל החילוקים. בפרטים יש כמה וכמה חילוקים (וגם קצת מחלוקת בפוסקים), לכן כדאי להתייעץ עם מישהו שמבין.

(בגדול, אם כותבים שמישהו שלא אמור לרשת על פי התורה 'יירש" - זה מתנה על מה שכתוב בתורה ובטל. הדרך שהפוסקים מציעים, היא להגדיר את מה שרוצים לתת לאשה/לבנות וכד' כמתנה שעה אחת לפני המיתה)

כיוון כללי לגבי התחומים בהם אומרים ולא אומרים 'דינא דמלכותא', אפשר לראות במאמר הזה (אם כי המיקוד שלו אינו בירושות):

ב.ד. מעמדם ההלכתי של חוקי המדינה

לתת שעה אחת לפני המיטה זה כמו למכור את הקיבה לגוי ואז לאכול חמץ בפסח.

יש גבול כמה אפשר לצחוק על ההלכה.

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.kiryatmoshe.co.il/index2.php%3Fid%3D3611%26lang%3DHEB&ved=2ahUKEwj-t4Tg2rWFAxXRXvEDHZREAs0QFnoECD0QAQ&usg=AOvVaw1UBqRkFcG5t_aHsmjkaK5K

אבל אתה צודק שכדאי לכתוב לא כתבתי בגלל עצלנות,

מה שהכי קריטי לי בצוואה זה בעיקר איך הלוויה שלי תראה ואיך אני רוצה שינציחו אותי וגם כמה חובות כספיים וסגירת פינות עם אנשים(בקטע טוב)

לגבי כסף פחות מדאיג ומעסיק אותי כי ההורים של אשתי ממש עשירים ואני יודע שאת כל מה שנמנעו מלתת לה כשאני חי יתנו לה כעת.

עצוב מצד אחד ומרגיע מצד שני

זו כנראה הדרך היעילה וההלכתית ביותר לעשות זאת, 100 אחוז לבן/בת הזוג ולאחר מכן רבע לכל ילד.

על כל ילד שנולד צריך לחתום על צוואה חדשה, לקחת חצי יום חופש לכל ההורים.

הדיין התפלא שהגענו כל כך צעירים, הוא רגיל לבני שישים.

ואני מאוד מקווה שעשית...

בניגוד לצוואה, 100 אחוז מימוש.

בסופו של דבר מדובר בקטסטרופה גדולה, גם כלכלית, ולכן כדאי להיערך.

אלמנתו תקבל כמעט את אותו שכר שלו

ואם יש ילדים מתחת לגיל 18. את כל השכר שלו ממש.

אם היה בית על שמם,

הבית ישאר לה.

אם היתה משכנתא. היא תתבטל.

א. הרבה מאוד אנשים לא מצליחים לחסוך כשהם צעירים, כי השכר נמוך ביחס להוצאות. עם השנים השכר עולה ואז זה מסתדר. אלמנה שמקבלת קצבת שארים, לא תקבל שום עלייה בקצבה.

ב. לא כל השכר מבוטח. לפעמים החלק הלא מבוטח הוא רק 200 ש''ח נסיעות, ולפעמים זה אלפי שקלים (אחזקת רכב, פרמיות, בונוסים). כמובן החלק הלא מבוטל לא ייכלל בקצבה.

ג. בנוסף לשכר, המעסיק והעובד מפרישים לפנסיה ולפעמים גם לקרן השתלמות. אלה סכומים שבזכותם אפשר להזדקן בכבוד. קצבת שארים כמובן לא כוללת את זה.

ד. אם אחד מבני הזוג מת, האלמנה כמעט תמיד תצטרך להוריד את אחוזי המשרה שלה בצורה מאוד משמעותית, והשכר ייפגע בהתאם. כשאין עזרה בבית והכל נופל על אחד מבני הזוג, אי אפשר להמשיך לעבוד כמו קודם. הדברים נכונים וחמורים יותר דווקא כאשר ההורה שנמצא יותר עם הילדים הולך לעולמו. תאר לך אדם שרגיל לעבוד עד 18, וכך בנויה המשכורת שלו, ופתאום הוא צריך להוציא מהגנים עד השעה 16.00.

ה. היכולת לקחת הלוואה אם יש אירוע לא צפוי או כן צפוי (למשל חתונה של ילד) יורדת פלאים כאשר אחד מבני הזוג מת.

ו. נניח אדם מסוים לא מת בבת אחת מתאונת דרכים למשל, אלא חולה בסרטן וממשיך לחיות עוד 5 שנים. מן הסתם באותן 5 שנים השכר שלו יירד דרמטית, או שאולי הוא לגמרי יפסיק לעבוד. מה קורה לביטוח של הפנסיה במצב כזה? הרי הסכום נקבע לפי השכר בחודשים האחרונים לפני המוות*. כמובן אחרי שכבר מתגלה סרטן אי אפשר לעשות ביטוח חיים פרטי, זה מאוחר מדי...

תראה,

אם מישהו מרוויח 40 אלף ש''ח ועל כל הסכום יש לו ביטוח פנסיוני, אין לו ילדים קטנים ואשתו לא תצטרך להקטין אחוזי משרה, יש לו כבר נכסים רבים שצבר בחייו והילדים מסודרים כלכלית - אולי באמת אפשר לוותר.

אבל במצב של רוב האנשים, שאפילו עם שני הורים מפרנסים קשה לפעמים לסגור את החודש שלא לדבר על לחסוך מספיק לחתונות ודירות לילדים, וכאמור בגלל שהשכר הבסיסי בבית יירד כי הקצבה לא תמיד מכסה את כל הסכום והאלמנה צריכה להוריד אחוזי משרה... כן כדאי לשלם כמה עשרות שקלים בחודש בשביל לדעת שבמקרה הכי גרוע ח''ו הילדים אולי יהיו יתומים אבל לא יהיו עניים.

*אולי אני טועה ויש מנגנון שמונע מצב כזה? כלומר משמר את סכום הביטוח לפי מה שהיה לפני גילוי הסרטן? נשמע לי מתבקש אבל אני לא מכיר

לפחות בתקופה בה יש ילדים קטנים וטרם נצברו נכסים משמעותיים. 

כמובן ניקח בחשבון את ביטוח החיים למשכנתא אם יש.

לגבי מה שכתבת אם אדם חולה ויורדת ההכנסה שלו אז ירד ביטוח השארים- זו נשמעת בעיה גדולה. אם במקרה תמצא תשובה- אז תגיד, כי לא הגיוני לא לפעול כדי לפתור את זה. אני גם אנסה לברר אצל אנשים שמבינים בזה..

בעיקרון אם אדם באי כושר עבודה ויש לו כיסוי ביטוחי בקרן פנסיה - יקבל הפקדות מקרן הפנסיה/ביטוח על השכר לפני המחלה. אם איבד חלק מכושר העובודה - ולא עובד בכלל, כדאי וצריך להפקיד בעצמו את הכיסוי הביטוחי - של לפני המחלה. אם עובד חלק, המעסיק יפקיד חלק וקרן הפנסיה תפקיד את השאר.

בלי קשר, חשוב לשים לב לעניין שמירה על כיסויים ביטוחיים אם מישהו במשפחה חלה, כדי שלא יבטלו אם הפסקת תשלום. לדוגמא, פוליסת ביטוח חיים/בריאות קבוצתית של מקום העבודה וכעת אינו עובד שם יותר, עלולה להתבטל אך לרוב ניתן להשאיר אותה בתשלום עצמי ישירות מול החברה (המשכיות) וזה ממש כדאי כאשר אדם כבר חולה ולא יתקבל לביטוח אחר. לחברות הביטוח ממש כדאי שהכיסוי הביטוחי יתבטל...

כי מה שארשום בצוואה זה בכל מקרה לפי חוקי הירושה המקובלים

א. כמו שכתבתי למעלה,

אשה שמקבלת חצי בעלות על רכוש בעלה והחצי השני עובר לילדים קטינים - זה סיוט בירוקרטי. היא לא יכולה למכור את הבית או לשחרר קופות גמל או לקנות משהו גדול בלי לקבל אישור מהאפוטרופוס שזה נעשה לטובת הילדים, כי הרכוש שייך גם להם.

אם היא מוכרת את הבית וקונה אחד אחר, מכל סיבה שהיא, אז חוץ מזה שהיא תצטרך אישור של האפוטרופוס היא גם תצטרך לרשום את הבית החדש על שם הילדים כדי שמצבם לא יורע בעקבות הקנייה והמכירה.

סתם סיוט בירוקרטי שצוואה פשוטה יכולה לפתור, אם מורישים הכל לאשה ולא לילדים הקטינים.

כמובן על זה תקף גם על גבר שמקבל חצי מרכוש אשתו

ב. נניח הילד הבכור מתחתן ומקבל מההורים 100 אלף ש''ח במתנה.

לפי חוקי הירושה, אם ההורים או אחד מהם מתים אחרי זה, הרכוש מתחלק שווה בשווה בין כל הילדים - בלי התייחסות לכך שאחד מהם כבר קיבל מתנה יפה לחתונה והשאר לא. כשאנשים כותבים צוואה זה אחד הסעיפים הבסיסיים שמכניסים לשם - האחים שלא קיבלו מתנה יקבלו סכום זהה למה שקיבל האח, ורק את היתרה יחלקו ביניהם שווה בשווה.

סתם שתי דוגמאות שעלו לי עכשיו, אני לא איש מקצוע ומן הסתם יש עוד בעיות שהצוואה יכולה לפתור.

 בעצם רבע, כי לוקחים חצי ממה ששייך לשותף שנפטר 

לקנות לילדים אוכל וספרי לימוד וכו' ?

בהם היא לא תוכל לעשות שימוש בלי שהמדינה תתערב.

יהיה קשה למכור אותו, כן, אבל אפשר פשוט להשתמש בו עד שהוא ימות גם אם זה יקח עוד כמה שנים.

קופות גמל נפתחות במילא כשהנפטר גומר את הקריירה והכסף שם פשוט נזיל. אם יש ילדים, לא בעיה פשוט לאכול את  הכסף הזה עד שהוא נגמר (או לשמור להם לחתונה, לא מאוד משנה).

הבית זה יהיה אתגר קשוח. כן.

קופת הגמל תעביר חצי מהכסף לחשבונות על שם הילדים כי הם היורשים, ואז האמא לא תוכל להשתמש...

או דברים כאלה. לזה הכוונה כשאני מתכוון "לאכול אותו". אפשר לקנות בו ספרי לימוד / לשלם לישיבות תיכוניות / ווטאבר.

למשל אם הבעל מתחתן שוב שהילדים לא יקופחו. 

ואני ממש מקווה שאם חלילה לא אהיה כאן יותר, היא תתחתן שוב ותלד ילדים מתוקים ויהיו לה חיים מאושרים.

הילדים המתוקים האלה (שאני מקווה שלא יוולדו כי אני אהיה כאן עד 120) מבחינתי צריכים ליהנות מפרי עמלי לא פחות מילדיי שלי.

אני חושב שכך מרגישים רוב האנשים בנוגע לאלמנוּת, להבדיל ממצב של גירושין שאז ברור שלא רוצים שהילדים החדשים יירשו ביחד עם הילדים הקיימים.

עם הבעל החדש שלה.

ואחרי זה היא תמות. הוא יורש אותה ב100%

משמע ילדיך תלויים בטובת ליבו.

לא שאני חושב שעשית לא נכון.

עשית בסדר  אבל אתה/אישתך צריכים להסכים שאם אחד מכם הולך לעולמו.

שהצוואה הבאה שהוא שם. תהיה שונה מאשר 100% לבן/בת זוג.

לאן הרכוש הולך?

באופן אוטומטי לבעלי? להורים שלי? לילדים שלי?

הייתי רוצה שזה יילך לבעלי והוא יפעל בהם כראות עיניו - ככה זה בפועל או שהחוק שונה?

אולי גם את ה 115 האלה אני יכולה לחסוך 😏

הבעיה אצלנו היא שבעלי לא מוכן לדבר על זה, אני מאוד רוצה לכתוב אחת

גם בקטע שאם חלילה קורה משהו לשנינו (במציאות הבטחונית של היום לא קשה לי לדמיין את זה) - מה קורה עם הילד? ומה עם הרכוש?

הכל עובר אליו?

מי מחליט איפה הילד עובר לגור?

הבן שלי מתוקי מושלמי כולם ירצו אותו 🥰♥️🥰

הייתי שואלת לסיכום, איך רותמים את הבנזוג לתהליך הזה?

במידה ו2 ההורים רוצים לגדל זה להחלטת בית משפט

איך רותמים?? מסבירים שאם חלילה קורה משהו חלק מהכסף כלוא כנל הבית האוטו הכל עד שהילד מגיע לגיל של אפוטרופוס לעצמו

בלאגן שאף אחד לא רוצה

לרוב אלה בחורים שלמדו בה והמשיכו ללמוד באותו מקום כשהתחתנו, אבל אף אחד (למיטב ידיעתי) לא יאמר לך לא להתחיל ללמוד שם כנשוי...

בישיבה של בעלי (מרכז הרב) היה לפחות מישהו אחד שהגיע כנשוי. מניחה שיש עוד.

כמובן, המעבר הזה (שאולי יכלול גם מעבר דירה) צריך להיעשות בשיתוף וברצון אשתך.

אל תלך למסלול של ישיבה כל היום. עשה את זה בהדרגה בשיעור קבוע או עם חברותא. 

נסה ותראה ישועות

אנשים מבוגרים מדברים ביניהם,

חלקם גם נשואים,

שלא לדבר על זה שהשאלה הועלתה בפורום שאמור לעסוק בענייני נישואין,

וכאשר מישהו מציע לעשות שינוי משמעותי בחייו (וזה לא משנה אם השינוי הוא ללמוד בישיבה או לעשות הסבה להוראה או לעשות רילוקיישן לאיטליה) - הגיוני מאוד שחבריו לדיון ידברו על כך שגם אשתו צריכה להיות חלק מההחלטה.

אילו התשובה העניינית לדבריו הייתה העיקר, והתוכחה המאלפת טפל או לפחות שניה בסדר התשובה.

טענו בחיטים והשיב לו בשעורים.

אגב, מה עם תורת החיים?

אבל, כדי שלא תמצא את עצמך בעוד כמה שנים שוב עם אותה תחושה - כדאי שתדייק לעצמך מה אתה מחפש מבחינה מהותית ולפי זה תתמקד על המקום אותו אתה מחפש.

הרבה אנשים שלומדים בישיבות אחרות ואז אחרי החתונה עוברים מטעמי נוחות לירושלים ולהר המור..

יש שם בכללי המון אנשים מבוגרים, אז אנשים שכבר לא מוצאים את עצמם בישיבות שכולם צעירים מהם גם מגיעים להר המור..

אני יודעת שגם מגיעים לשם כל מיני אנשים לא ממש "הרהמורניקים" רק כדי ללמוד שם.

אולי יתאים לך גם

ולא נשאר כסף לטיפול

שניכם מעוניינים ללכת לטיפול יעוץ? 

באיזה הקשר?

האם יש אפשרויות אחרות מאשר יעוץ או טיפול פרונטלי

בהשאלה, או אפילו בקנייה - זה יהיה זול משמעותית כמובן.

אם יש ידע באנגלית אפשר לחפש לפעמים קורסים מלאים ביוטיוב בנושאים מגוונים, ואני מניח שגם בזה. האמת אולי כבר לא חייב אנגלית טובה כי הכתוביות של יוטיוב די טובות.

אני למשל מצאתי קורס מלא של cbt של תרפיסטית, כאשר כמובן יש לה נותני חסות כדי שהיא תוכל לספק בחינם. אני נוטה להאמין שגם בענייני זוגיות אפשר למצוא...

אלה לא דברחם כתחליף של ממש, אבל יכול להקל ולכוון קצת. לפתח מחשבות חדשות עד שירווח ויתאפשר לעשות מה שהכי יעזור

יש ים של חומר באינטרנט. זה לא כמו מטפל שיודע לראות את נקודות העיוורון שלך אבל זה לא רע בכלל.

קח את הנושא שקשה לך, לך תקרא קצת או תצא להליכה עם פודקסט בנושא או הרצאה או משהו. תיקח עוד חצי שעה לבד לסדר את המחשבות שלך. אם אתה נוסע לעבודה וזה לוקח זמן אפשר לנצל את הזמן הזה. 

לא כולם מסכימים ורוצים ללכת. זה דורש אחריות וענווה.

אם אתה אחרי מילואים אז יש החזרים. גם אם השתחררת מסדיר יכול להיות שאתה זכאי לתוכנית עמית, שיש 12 פגישות חינם.

ולפעמים נכון יותר לוותר קצת על דברים כדי לטפל בפן הזוגי

מסבסדים טיפול אצל אנשי מקצוע (טובים!) שעובדים איתם.

שווה לפנות אליהם.

מסובסד.

ואני רואה בטיפול השקעה לכל דבר.

כשאני ואנחנו בטוב אנחנו עושים הרבה יותר כסף.

לפעמים יש להם שיתופי פעולה זולים.

בעיר שאני נמצאת יש שיתוף פעולה כזה וטיפול עולה שם לשעה פחות ממאה שח.

והם ממש מעולים ומקצועים

של תקשורת נכונה וביריאה תתיעצו אחרכ עם הרב או הרבנית אם אתם סומכים על הדעה שלו

תנסה גם מטעם הידברות אם אתם בקטע.. אני פחות אוהבת את הארגון ..

תתקשר להתייעץ איתם יש שם מספר למטה .

אבל אף שיעור לא מחליף טיפול כשצריך טיפול.

אבל יש לפעמים ליווי

לפעמים בשיעור של הרב שמואל או הרב יגאל הם נותנים לפנות אליהם במקרים שצריך עזרה וזה המקרה פה

הם לא יכולים להחליף טיפול

להחליף טיטול

יש גם גברים שחווים אלימות.

יש אפשרות לפנות לעזרה.

ונניח שתדע שזה זה

מהם דרכי הפעולה שבשליטה שלך ואתה יכול לנקוט בהם כבר מעכשיו??

ההבדל זה בעיקר בתוצאות.

ההבדל בין אלימות של גבר לאלימות של אישה זה בעיקר היכולת והתוצאות. לא הרצון.

(זה מעבר לזה שנשים הרבה פעמים משתמשות בגברים אחרים כדי לפגוע, כמו הרצח בנחלאות השבוע שהוזמן על ידי האקסית).

אז האקסית שלו לא אשכנזית במיוחד.

הכרתי כל כל מיני עם סיומות "יץ' שהן פחד אלהים.

ברקוביץ'

איצקוביץ'

ישראלוביץ'

או ביץ'. אלה הכי מפחידות.

בכמה זה מדובר וכמה יאמינו לגבר כשהוא גבוה וחזק והיא נראית רונה וחמודה אבל מתעללת רגשית ואפילו פיזית.

וגם הבושה לדבר על זה.

לענ"ד הציפייה (המוסרית-הלכתית) לשתוק למרות החֲרָפוֹת ולהיות מהנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים שעליהם הכתוב אומר "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" גבוהה יותר ביחס לגבר לעומת האשה.

גם בדינמיקה הזוגית זה הרבה פעמים ככה. יש דברים לא נעימים שהאשה יכולה לומר לאיש וזה לא ייחשב חמור במיוחד, אך אם האיש יאמר את אותם הדברים כלפי אשתו - זה יוליד משבר נורא.

אני חושב שזה טבעי, אם כי לא אידאלי, כמובן, ואוחי משקף משהו שורשי בהבדלים בין איש ואשה והקשר בינם.

אבל 

1. יש גברים רגישים יותר שיקחו ללב. וגם אם הם לא יביעו את זה בפועל זה יובע בדרכים אחרות כמו ריחוק רגשי כדי להתגונן או אפילו חיפוש עצמם במקומות אחרים.

2. גם נשים צריכות לעשות עבודה רגשית לא להעליב. זה שהוא צריך להתגבר זה לא אומר שהיא בסדר. היא לא.

מהי אלימות רגשית ומילולית

בתור אחת שעבדה ועדיין עובדת על עצמה לשמור על הפה שלי כשאני כועסת.

זה פוגע מאוד לכל גבר

הוא לא צריך להיות "רגיש" בשביל זה
 

לנשים יש כוח במילים להפוך את הגבר שלהם לסמרטוט ואפס או להרים אותו.

וגבר ניזון מהערכה.

אין הקלות לא לגברים ולא לנשים

אין שום ציפייה מגבר לספוג

יש ציפייה מכל אחד לעבוד על עצמו.

הבעיה שזה הפך להיות בעיה של גברים. כי לרוב יש מודעות לזה

אבל נשים יכולות להיות הרבה יותר "אלימות" במילים מגברים, רק שאם זה קורה, מניחים שהיא עברה המון ובעלה הביא אותה לקצה לכן היא מתנהגת כך בשונה מאצל גבר

אלימות רגשית ומילולית יותר נפוצה בקרב נשים כלפי גברים. כי הצד המילולי/רגשי יותר מפותח אצל נשים לכן קל להן יותר להשתמש בו

(בדומה לכך שהצד הפיזי יותר מפותח אצל גברים ולכן הם נוטים יותר להשתמש בו- אלימות פיזית)

ואיך תדע אם אתה חווה את זה?

אתה מורגש מושפל על ידה?

היא מקטינה אותך?

מזלזלת בך?

וכו'

תמיד אני חושב שאצל כולם זה ככה

וזה בעיה שלי

איזו מין תקשורת תיבנה מזלזול?

גם אם יש חוסר הסכמה זלזול והקטנה הוא לא הדרך לפתור אותו.

אני לא אומרת שבחיים לא יצא לי לפגוע בבעלי (או לו בי) אבל זה אף פעם לא היה לגיטימי בעינינו, ותמיד מתנצלים ומתקנים מייד.

בסוף לשנינו יש מטרה משותפת שהבית הזה יהיה המקום הכי בטוח ונעים לשנינו ולילדים.

לזלזול /הקטנה אין מקום.. 

מצביע כנראה על כך שאתה עובר אלימות מסוג כלשהו...

אני חושבת שכדאי ללכת לטיפול אישי, גם כדי לאבחן במה מדובר וגם כדי לחזק את עצמך.

זה לא נחשבת אלימות אולי יותר מצוקה שלה, כי היא אלימה בגלל חוסר יחס, זלזול מצידך וכו

כשגבר מזלזל זה הכי ברור שזה מצד האופי שלו 

כזה שמעלה את האייקיו.

לא? 

זה גם מה שהיא אומרת לי.

אבל אני פשוט לא מצליח להבין אותה.

מרגיש שהיא הלכה רחוק מידי.

אישה לא אמורה לזלזל בבעלה

אלא להעריך ולכבד אותו

חשוב להתייעץ,ולא לסחוב לבד..

ממליצה ללכת לטיפול אישי או זוגי עם גורם מקצועי (עם הסמכה רצינית)

הנתונים הלא מוכרים של אלימות נשית במשפחה

האם הספר הצד השני של הכאב מסמן את שינוי תפיסה? | אבות למען צדק

זו אלימות.

היא יכולה יכולה להגיד מה מפריע לה גם בלי להפחיד

אם היא מקבלת התפרצויות זעם שבגללן אתה הולך על ביצים איתה, הכי חשוב זה שתיידע מישהו קרוב. רב. הכי טוב איש מקצוע. אל תצטער על הכסף זה לבנות את הבית. אבל אל תלך לרב שאומר לך להבליג ולשתוק אם הנפש שלך סובלת.

היא אמורה לגרום לאווירה נעימה ואם היא מפחידה אותך זה סימן ברור לאלימות

בסד

כל אלימות- גם אלימות פיזית וגם אלימות מילולית או כלכלית וכו יכולה להיות מכל צד.

יש גברים אלימיםצויש נשים אלימות.

לא כתבת מה אתה עובר אבל אם אתה מרגיש לא טוב ושאולי אתה עובר אלימות בהחלט כדאי לפנות לעזרה (מוקד לאלימות במשפחה/מטפל זוגי שייעץ לך איך לנהוג וכו.

אל תישאר עם זה לבד!!

אלימות במשפחה היא תופעה קשה ומסוכנת ויש לטפל בה. פנו למוקד 118 לקבלת סיוע.

תעשה את השאלון

במספר 1203 יש קו סיוע לגברים.

בקישור שצירפתי יש גם מספר לקו סיוע לגברים דתיים אם תעדיף.

מצטערת לשמוע על תחושותיך.

בהחלט קיימת אלימות במשפחה מצד נשים, ובהחלט מגיע לך לחיות בבית ללא אלימות.

תתחיל שם, תנסה להבין אם זו אלימות

אח"כ תפנה לעזרה מקצועית, גם אם זו לא אלימות

שתחיה במרחב נעים ולא מפחיד.

בהצלחה!

זה שהוא העדיף לנסוע על האופניים ולא איתה ברכב - זה קשור לאופניים או לזה שהוא היה באמצע משהו חשוב או לזה שהוא לא רוצה להיות עם אשתו?

כי ממה שאת מספרת, לא נשמע לי שזו האפשרות הראשונה ולכן אני לא מבין למה האופניים אשמים...

העובדה שהוא רוצה לנסוע עם הילדים - המוני אנשים עושים זאת, אם הוא רוכב בצורה בטוחה על שבילי אופניים, אז אני לא חושב שזה נורא. אם הוא רוכב על הכביש, אז לדעתי באמת לא שייך להיות עם ילד קטן שיכול להיפגע קשות מכל נגיעה של רכב אחר. 

גילוי נאות: אני רוכב קורקינט בעצמי כבר הרבה שנים. יש לי נסיון של אולי 6000 ק"מ על הכביש. כולל עם ילדים והקפצה למסגרות ומה שתרצי.

הראשון זה שהאוטו בעיקר אצלה. היא התרגלה לזה. אני לא יודע מה הדינמיקה בניהם אבל אני יכול לנחש שפשוט לא נעים לו "לבקש ממנה" כל פעם את האוטו. אז הוא קנה לעצמו רכב אחר ושם זה נגמר.

אם הם גרים ביישוב (ולא בעיר גדולה) אז אפשר ממש להבין את זה. בלי האוטו ממש תקועים עם האוטובוס של פעם בשעתיים במקרה הטוב או אם זה מקום גדול פעם בשעה. בהנחה שהם לא עשירים גדולים מדי אני יכול להבין את הפחד מלקנות רכב שני. במיוחד אם הוא נוסע יחסית מעט. אז אופניים חשמליות זה אחלה דבר.

ולגבי להישאר בבית עוד רבע שעה - אני כזה גם . במילא הנסיעה לוקחת חצי מהזמן שהיא לוקחת עם רכב שתקוע ברמזורים. תשאל את הבת שלי שאוהבת לעשות למכוניות שאני עוקף איתה ברמזור אדום "ננה בננה שוקולד בננה" בקול של ילדה בת שש.

נמאס לו לבקש ממנה את האוטו כל הזמן ולכן הוא קנה לעצמו "אוטו" בתקציב שלו?

אבל זה כלי מסוכן מאד.

מניסיון מר של תאונת דרכים (בעלי נדרס כשהוא עליהם).

אוי לנו כי חטאנו! שוד ושבר בחוצות הפורום!

​הנה כי כן, הגיעה השמועה המרעישה והמטלטלת את כל קירות הוול, כי הבחור החשוב והמופלג, עמוד התווך של השרשורים וראש ישיבת הניקים, החתן היקר למזל טוב ארעא דשעקלעד בלע"ז, אשר ישב בדד שנים רבות באוהלה של תורה ובאפליקציית "שליש גן עדן"-נלכד.

ואתם הרווקים זעקו זעקה גדולה ומרה כזעקת מרדכי היהודי למען לא תיכחד נפשכם בריתחא דהשכינה, "נמות ולא נתחתן!". די לנו במוסד השמד המלא מרעין בישין הרוצים להשמידנו בכל דור ודור על ידי הבאת איש ואישה ביחד כמעשה צבא השמד לישראוייל בטנקים! רצונו של הקודויש בורכו בהפרדה מוחלטת בין ז' לנ' ואסור בתכלית האיסור לבוא בקהל מוסד הנישואין תק' פרסה על תק' פרסה!

ואתה ארעא דשעקעלד, שהשם ירבה לכם מטל השמיים ומשמני הוולט ושהברכה והאהבה תשרה תדיר בינכם ושהמריבות לא יהיו תדיר שנאמר תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם.

​

אמן וגם לך ומשפחתך, תודה רבה
 

כרגיל, נהניתי לקרוא, הראיתי לארוסתי והיא נהנתה מאוד מדבריך

תמסור לה שכתוב באבחון הפסיכודיאגנוסטי שלי שאני נורמלי.

תוהה אם היא תשתכנע

זה בעיות כלכליות 😬
 

למרות שכאן לא מדברים על בעיות כלכליות ישירות אלא על קשיים נפשיים בעקבות בעיות כלכליות, אז אולי זה כן יתאים... 

וממילא זה נכתב בחצי הומור...

אם זה מייצר בעיות התנהגות, כעסים, מריבות בין בני הזוג, קמצנות מוגזמת על עצמך וכדומה, אז אולי כן שווה לשקול פניה לאיש מקצוע.

עם הכי הרבה משקעים, כמעט לכולנו, גם לאלה שגדלו עם הרבה כסף.

רוצה לשנות את זה, לך לטיפול.

זה יותר עניין של תפיסה והסתכלות מאשר של חומר.

יש כאלה שגדלו באושר עם מעט ויש כאלה שלהיפך.

המון אנשים לא מקבלים מההורים עזרה כלכלית. הרבה מהם בקשר מצויין עם ההורים כי הם מקבלים מהם דברים חשובים יותר מכסף. השאלה אם את הדברים החשובים לבניית אישיות טובה ומוסרית ושמחה כן קיבלת? כי אם ללכת לטיפול, הייתי הולכת על חסכים באהבה וקבלה, לא על חסכים בכסף. כדאי מאוד לחשוב בראש האם 'הורי לא נותנים לי כי לא אכפת להם ממני/לא אוהבים אותי, או ש- הורי היו רוצים לקנות לי כל מה שאני צריך. אבל לא יכולים.'

יש בתים שחוסר ממון יוצר בהם לחץ ודאגה רבה וזה עובר לילדים או שממש מחנכים אותם ללחץ הזה. ויש בתים שלמרות שאין כסף, זה לא משהו לדבר עליו. גודלים בהרגשה שיש לי כל מה שאני צריך. יש שמחה בבית.

אם גדלת בבית מהסוג הראשון צריך לעבוד על עצמך לא להעביר זאת לדור הבא. יש מקום לטיפול ויש מקום גם לעבודה עצמית, לבניית האמונה ולהשתדלות בצד המעשי.

ויש גם אנשים שירשו כסף אבל עכשיו אין להם הורים... אז מה עדיף?

לא יכלתי לצפות לתשובה טובה מזו.

היחס שלנו לכסף מאד חשוב בהרבה מאד מובנים,

ולכן צריך לבנות יחס נכון בעצמך וגם לחנך את הילדים שלך

ואין יכולת תמיכה מהההורים.

או שעצם הרעיון שיש כאלה הורים שתומכים ואצלך לא, גרם לך להצפה.

עוד נקודה 

האם היה חסר לכם משו בסיסי בבית?

יש משפחות שיש להם כסף, אין מחסור,אבל ההתנהלות היא חסכנית

 והדיבור בבית תמיד הוא על זה שאין ושהמדינה רשויות בסופר הכול יקר

איך זה היה אצלך?

מים קרים על נפש עייפה ב"ה