איך אתם חוץ מזה? יש ביניכם שיח נעים, יש שיתוף פעולה בכל התחומים? באופן כללי, כשהיא חוזרת מאוחר גמורה, היא רואה אותך נותן יד בשלל משימות הבית?כשכן יש אישות, זה נעים לה ומשמח אותה?

היה סה"כ שיח טוב ואווירה טובה והיום המצב הזוגי לא משהו, אני טוען שחלק ממה שהביא למצב הזוגי הלא טוב הנוכחי הוא החיפוף שלה בנושא הטבילה.
לאורך שנים היא טוענת שהיא רוצה יחסי אישות בדיוק כמוני אבל הים אני כבר לא מאמין לה. זה מרגיש שזה פשוט לא חסר לה - היא בחיים לא יזמה בנושא הזה.
כשכן יש אישות היא אכן נהנית

כדאי מאוד לעבוד על הזוגיות, על שיח בשלל נושאים, על שיתוף פעולה בכלל ניהול הבית, על נעימות וחוויות משותפות. אם זה לא מספיק, כדאי מאוד ללכת לטיפול זוגי. אם פעם היה טוב משמעותי, אפשר בהחלט לחזור לשם.

בהצלחה רבה

זה שיש בעיות בזוגיות אני יודע ומטפל.

לגבי הטבילה אני סוג של רוצה לעשות הקדמת תרופה למכה - 
אני יודע שגם אם נהיה בקשר זוגי עמוק וטוב והכל יהיה שושנים, עדיין אם יהיה לה אירוע היא תדחה את הטבילה (ותצפה ממני להבין אותה), או אם יהיה יום חורפי היא לא תלך כדי לא להיות חולה. 

כשניסיתי להסביר לה בעדינות שסדרי העדיפויות שלה בענין לא נכונים היא הוציאה אותי הגבר המגעיל שרק דבר אחד מענין אותו ולא אכפת לו מהרצונות של אשתו

זו ההעדפה שלה. למה שתקבע לה אם זה נכון או לא?

זה יכול לגרום לה להרגיש שאתה רוצה את זה רק בשבילך. וזה אגב, אם כבר מדברים, ממש חמור.

האמת שלרגע אמרתי שאולי אני טועה אבל אז הזכרתי לעצמי שאני בנאדם דתי ושיש סיבה לכל הסיפור הזה של שמירת נידה ולמה אנחנו בכלל עושים את זה.
אם זה לא חמור לדחות טבילה אז אולי גם לא חמור לא לשמור וזהו.

דוגמא - היתה צריכה לטבול ביום רביעי, היה אירוע בחמישי אז לא טבלה ברביעי (כי שמרה על השיער ליום חמישי), חמישי יש אירוע וחוזרים מאוחר, שישי היא לא הולכת לטבול כי לא הולכת ברגל למקווה (10 דקות הליכה), כך שבמקרה הטוב תלך רק בשבת וגם אז לא הלכה כי כעסה עלי שלא הייתי רגיש ביום רביעי.

אז כן, סדרי העדיפויות שלה לא נכונים וככה אני רואה את זה

ולא אמרתי שזה כן חמור.

לדחות טבילה זה לא סוף העולם. יש אילוצים בעולם והמקווה מה לעשות לא תמיד פתוח (אגב יש מקוואות שנכנסים בהם לבד עם מפתח).

בסוף, נידה וטבילה עיקרן בזוגיות, בשלום בית.

אם זה לא בא ביחד, אני באמת לא מבינה איך זה שווה את זה.

עדיף לא לקיים את המצווה אם היא חוטאת למטרה, והיא לא מרגישה שאתה איתה בזה. גל העניין זה הביחד, ולא רק על הנייר.

כנראה משהו אחר מפריע לה, ואם לא תבינו ביחד מה מפריע, הגיוני שהמצב לא ייפתר.

וצודק... ככה אתה רואה את הדברים. היא כנראה רואה אותם אחרת, וזה כל העניין. יש פה משהו לפתוח, כל החכמה היא איך פותחים ובאיזה ראש מגיעים. ראש של "את לא בסדר את עושה משהו לא טוב וחמור" או ראש של "מה באמת מפריע לך, אני אנסה לעזור אני רוצה שיהיה לך טוב ושנהיה ביחד. זה מאוד חשוב לי הביחד שלנו, להיות איתך".

נכון שיש להם דברים לעבוד עליהם,

אבל אסור להשתמש בטבילה כנשק מול הבעל.

אם באמת המציאות כמו שהפותח מתאר, שזה מתרחש פעמים רבות ומשלל תירוצים - זה בהחלט לא בסדר. אם התירוץ הוא לא חד פעמי, אלא יכול כבר לשרוף את כל השבועיים - זה ממש לא אמור להיות כך.

חלק מהמחוייבות ההדדית בחיי נישואין, זה הקרבה הפיזית על כל משמעויותיה. המקווה פתוח מספיק, כדי שיהיה אפשר להתארגן בהתאם.

והנקודה שלי היא שטבילה זה לא ה-בעיה פה. הגיוני יותר שהיא תסמין לבעיה אחרת.

הרי תמיד יהיו פתרונות. והיא בוחרת בפתרונות אחרים שלא מתאימים לבעלה. יש כאן פער שצריך להבין ממה הוא נובע. ויש תקשורת שצריך ליצור. והעניין הוא לדעת ליצור שיח מכבד בלי ליצור שיחת נזיפה. 

זה בדיוק מה שכתבתי כאן:

אז כדאי לעבוד על הזוגיות באופן כללי - נשואים טריים

אבל את ממש לא הצגת זאת ככה. מדברייך היה נשמע, שהמצב שהוא תאר בפתיחה סטנדרטי. חשוב להדגיש שזה לא סטנדרטי ולא צריך להיות כך.

שאפשר וצריך לראות אותו מזוויות שונות, והוא לא כזה פשוט כמו שהרבה התייחסו אליו.

יכול להיות שזאת לא בעיה כללית בזוגיות אלא יחס למקווה. אלה דברים שחשוב לברר.

והיה לי חשוב להדגיש שיש הרבה נשים שקשה להן הטבילה, כי אם זה המצב-זה לא אישי נגד הבחור.

ואולי זה כן הזוגיות באופן כללי- אבל לדעתי כדאי קודם לשלול את האופציה הראשונה 

א. הלכתית יש בעיה מאוד גדולה לדחות טבילה במיוחד אם אין בן ובת!

ב.היא התחייבה לשמור נידה כהלכה ואישה שלא עושה ככה זה עילה לגירושין בלי כתובה אז ממש ממש לא הייתי ממעיטה בערך טבילה בזמנה

ובוא נגיד שלא משנה כמה הוא לא בסדר כל עוד הם נשואים והיא רוצה להמשיך לחיות איתו היא מחוייבת לטבול וכן אני מצטערת שזה לא ליברלי אבל זו ההלכה

החא חייבת לטבול לא רוצה להיות איתו שלא תהיה אבל זה שהוא צריך לעשות עבודה עם עצמו על כמה דברים כדי לגרום לה לרצות זה נכון!

זה שהיא עוברת על א ב של הלכה בסיסית זה חמור מאוד

בכל אחד מאיתנו יש משהו אנוכי, אצל פלוני אחוז אחד, אצל אלמוני 20 אחוז, אצל פלוני זה בא לידי ביטוי בתחום X אצל אלמוני בתחום Y,

ואצל אישתך האנוכיות מתבטאת במקום מאוד פרובלמטי.

וזה גם חמור מבחינה הילכתית כמו שכתבו כמה וכמה מן הכותבות כאן.

ישנן כמה דרכים להתמודד עם זה, 

אחת- לשקף - כשהיא שולחת לך רשימת קניות או כל מטלה אחרת לביצוע, תידחה, ותכתוב לה את התירוצים שלה בשיקוף (לא עושה קניות עם שיער רטוב, לא עושה קניות ביום חמישי, 

לא מוריד את הזבל בערב שבת, לא לוקח ילדים לגן/בית ספר ביום שיש X , וכו' וכו' , ועל תמיהות שלה בענין, לענות, אם שיער רטוב דוחה טבילה, אז הוא גם דוחה קניות,

אם ליל שבת דוחה טבילה, אז יום ראשון-שני-שלישי דוחה קניות בסופר, אם מקרה X דוחה טבילה, אז מקרה X דוטחה גם כל דבר אחר, וכו' וכו',

שניה - להיות גיבור - נניח שהיא צריכה לטבול ביום א', כשהיא תירצה להיות איתך אחרי שטבלה באיחור של כמה ימים, להסביר לה, "מי שלא רוצה אותי ביום א' (וביום ב-ג- וכו') אז אני לא רוצה אותה ביום ד'", ובקיצור מי שלא רוצה אותי, אני לא רוצה אותה, אני רוצה לשכב רק עם מי שרוצה אותי, לא עם מי שזה עול כל כך נורא בשבילה. כמה שתיהיה יותר גיבור בתחום הזה תגיע יותר רחוק.

ישנן עוד דרכים, אבל מקוצר הזמן,......

בכל מקרה- כדאי מאוד לטפל בבעיה, כי זה סוג זה בריחה, כמו שאנורקסיה היא מחלת נפש מאוד קשה, כי ברור לכל אחד שמי שלא רוצה את אחד היצרים/צרכים הכי בסיסיים של כל אדם, משהו בנפשו חולה באופן חמור, כך גם בקטע האינטימי. ואם נלך לקצה, אז מי שממש לא רוצה (גבר או אישה) יחסי אישות, זה על הרצף שבין אנורקסיה לאובדנות, וד"ל.

בהצלחה

אם הוא רוצה להיות חכם ולשקם את הזוגיות - הרבה פחות.

אם הוא רוצה להיות חכם ולשקם את הזוגיות - הרבה פחות.

שמצד אחד אתה אומר להיכנס למלחמה.

ומצד שני מסביר שזו מחלת נפש.

ככה מתמודדים עם חולי נפש? במלחמה?

כתבתי שבקצה זה בעיה נפשית, יש טווח נורמלי מאוד מאוד רחב.

לא כתבתי להיכנס למלחמה, חס וחלילה,

כתבתי לשקף - ומפני שלפעמים רק שיקוף מצליח לגרום לצד הטועה להפנים את טעותו. לי בכל מקרה זה תמיד עזר ששיקפו של התנהגויות לא ראויות שלי.

כתבתי להיות גיבור- בעל שאומר לאישתו, אני מעדיף לא לשכב איתך אם אין לך חשק, אם זה לא מתאים לך, או אם את עושה לי טובה,

זה בדיוק ההיפך ממלחמה. זה התחשבות עילאית, שמצריכה הרבה גבורה, ובדר"כ שכרה בצידה, בדיוק ההיפך ממלחמה.

לא טוב לראות את חצי הכוס הריקה, ובטח לא כאשר 99 אחוז מהכוס מלאה.

תחשבו על זה ......

זה עוזר במקרים בהם יש למשתקף יושרה פנימית מאד חזקה.

אשריך שיש לך יושרה פנימית חזקה, אבל אני לא בטוח שזו דרך שהיא תהיה יעילה לכולם.

'להקדים תרופה למכה'?

מה התרופה כאן לדעתך?

ניסית 'ללמד' אותה שהיא לא בסדר, לא הצליח.

מה מבחינתך הצעד הבא?

כי בעיני, התגובות שה @הסטורי

כתב לך מצוינות. סיכוי טוב שככל שהקשר ביניכם יהיה טוב יותר, יהיה יותר רצון לביחד, והבעיה אולי תצטמצם. וגם אם לא, בתקווה יהיו לך דרכים טובות יותר לתקשר איתה. כי נראה שמה שיש כרגע לא עובד כל כך טוב.

ואני אישית, לא רואה כאן איזו 'תרופה' של זבנג וגמרנו.

אבל כתבת הרבה יותר טוב מכל מה שיכולתי להעלות בדעתי

אני הקטן מצטרף

אמרת שבמצב נורמלי האישה רוצה לטבול בדיוק כמו שהבעל רוצה שתיטבול.

ואולי אתה מתכוון בעצם לכך ששניהם רוצים להיות אחד עם השני באותו מידה וזה אכן.

אבל לעצם הטבילה, ממש לא.

תחשוב ששני בני הזוג רוצים פיצה, אבל רק אחד כל פעם מתלבש מתארגן נוסע לפיצריה מחכה לפיצה לפעמים חוטף הערות לא נחמדות מהטבח חוזר את כל הדרך הבייתה עייף מת. פעם הבאה למי יתחשק יותר פיצה?

ולכן לדעתי הפותח יכול להשקיע גם בטכניות של הטבילה, אם אפשרי נגיד יקפיץ אותה עם הרכב ישר לפתח המקווה שלא תצטנן ואפשר למצוא עוד רעיונות יצירתיים

מה שתלוי בי וכל המסביב אני אדאג שהכל יהיה פיקס והיא יודעת את זה.

היא יודעת שביום של טבילה ארוחת הערב של הילדים, מקלחות והכל עלי (תכלס זה עלי גם ביום רגיל) והיא יכולה ללכת להתארגן בנחת ולעשות מה שהיא צריכה.

יש לה רכב ואני נשאר לשמור על הילדים אז הקטע של להקפיץ אותה למקווה לא ברור. 

היא יודעת שכשהיא תחזור תחכה לה אמבטיה חמה ופינוקים כמה שתרצה. 

היא יודעת שאני מבחינתי יקל עליה את החווייה כמה שאפשר ומצידי גם להזדהות איתה ולצאת החוצה עם שיער רטוב בעצמי.

ועדיין היא בוחרת להעדיף דברים אחרים על פני הדבר החשוב הזה

כשאתה אומר לה שמה שהיא עושה זה חמור.

זאת מצווה שאמורה לקרב אותכם, ואמירה כזאת בטח שמרחיקה עוד יותר. יש בה טון נוזף, שהיא לא בסדר, שהיא צריכה לעשות משהו והיא לא עושה אותו כמו שצריך.

אני מכירה כמה וכמה נשים שמצוות הטבילה נורא נורא קשה להן, כל העיסוק בזה מעורר בהן חלחלה (וזה ממש מצער...) והן פשוט סובלות רק מהמחשבה לעשות את זה.

ניסית לשאול פעם, בטון דואג ורוצה להבין, האם קשה לה הטבילה?

אם זה המצב, תברר מה ישמח אותה ויקל עליה בימים האלה שאתה יכול לעשות. שתהיה שותף פעיל גם אתה למצווה ולא רק שהיא תעשה ותלך.

 אמרתי לה שזה חמור בצורה עדינה מאוד (כמו שכתבתי).
מה שקשה לה בטבילה זה לא הטבילה עצמה אלא יציאה מהבית ביום חורפי, או אם זה בא על חשבון משהו אחר (שכנראה יותר חשוב מהטבילה וזה מה שמחרפן אותי)

קודם כל מסכימה שזה לא תקין וגם מבחינה הלכתית חמור. מסכימה גם שזה כנראה יושב על משהו עמוק יותר- אולי זוגי, אולי חוויה במקווה, אולי מתח נפשי ותצטרך לברר מה בדיוק

כי הכל נשמע מסביב לבעיה, זה הרי לא השיער אלא משהו יותר עמוק.

מאוד ממליצה להתייעץ עם מכון פועה או מדריך חתנים פתוח בנושא ומבין עניין שיעסור לך בדסקרטיות ובלי שתדע לטפל בסיבה לריחוק

פה יש הרגשה שהגבר תמיד טועה

והאישה צודקת.

לא המקום הנכון להתייעץ.

אני עוקבת כאן המון זמן, ותמיד זה מרגיש לנשים מותר הכל

ולבעל לא

וכל מילה שלו נבחנת במדויק.

זה לא תקין. והטענה שלך צודקת

רק עשה טובה,

לא פה.. לא יעזרו לך.

בלי שתשים לב יסובבו את הגלגל שאתה תהיה האשם.

ואתה לא!

בני זוג מקריבים אחד למען השני המון בנושא הזוגיות.

לא יודעת מה המצב בכללי בניכם אבל נשמע שזה סוג של הרגל בשבילה כבר לדחות…

וזה לא תקין.

תפנה לטיפול שפוי

למה פה בפורום אתה האשם.

במה הוא יכול לשנות, כי הוא זה שפנה...

ברור מהתגובות של כולם שהם מבינים שזה מצב לא תקין. ושההתנהגות שלה צריכה להשתנות כדי שהמצב שלהם ישתפר.

אבל מה לעשות שהיא לא ביקשה עצות אלא הוא.

ולהגיד לו "אתה צודק והיא עושה טועה" לא יקדם אותו בשום צורה.

להרגיש אשם.

אז כן הוא צודק

ומתגובה לתגובה שלו אני מבינה עד כמה הוא צודק.

כמובן שגם האישה ובטוח עובר עליה משהו.

אבל פה להתייעץ? ואו לא. בכלל לא.

יש לאשתך בראש סדר עדיפויות מסויים, אולי כך גדלה, אולי מסיבה אחרת, והיא מותחת את זה בגבול רחב,

נשמע שאינכם נשואים טריים, ואולי יחסה מראה ומתלווה על חוסר הצורך הקריטי שלה/ שיקוף של פערים שלך כלפיה

אמנם מבחינה עקרונית אסור לאשה להחליט על דעת עצמה בלבד שהיא דוחה טבילה,

וכל דחיה צריכה להיות מוסכמת על שניהם.

אחרת, היא נקראת אשה מורדת, ויש לזה השלכות..

העניין הוא האם להיות עקרוניסט מולה יקדם את המטרות שלך..

נראה לי שיש לכם דברים בסיסיים בזוגיות שכדאי לכם לעבוד עליהם,

ואני משער שאז היא כבר בעצמה תרצה לטבול ברגע שהיא תוכל (גם מבלי להציג לה את העקרון דלעיל).

יש אינטימיות? היא נהנית? היא נמנעת?

יכול להיות שבמקווה עצמו יש משהו שמאוד מפריע לה גורם לה להמנע עד כדי כך?

חושבת שאחד הדברים שמתגברים על הרצון ליחסי אישות הוא עייפות גדולה. חוסר ברזל/בי12/בעיה עם בלוטת התריס  יכולים לגרום לעייפות מתמדת, שכשמגיע הזמן לישון, אז לישון זו הכמיהה היחידה. מדברת מניסיון.

העניין הוא שאתה רוצה שהיא תרצה לטבול ולא שהיא תבין שהיא חייבת לטבול, ובדרך כלל גורמים לאשה לרצות באהבה.

אשה שאוהבת ורוצה ונהנית באישות- טובלת גם כששלג וקפוא וכשעיפה, הכל מתגמד, כן מספרה לא מספרה.

אז רק למקד את המטרה שלך.

אם באת סתם לפרוק ולא לשמוע אז ממש מבינה את התסכול שלך, זה מעליב ומעצבן.

☘

גם אני לא סובלת ללכת למקווה בימי שישי, שבתות וחגים. 

גם אני שונאת ללכת למקווה. שונאת את ההתארגנות למקווה. שונאת את העובדה שאני לא יכולה לטבול לבד מבלי שהבלנית תסתכל עליי. ותדבר איתי. במקרה היותר גרוע היא גם חוקרת פיזית ושואלת שאלות. לא רוצה שתיגע בי. לא רוצה לומר לה מתי התחלתי לספור. לא רוצה דקה לענות לה אמן על כל ברכה כשאני עומדת מולה ומתה מקור ובא לי רק לברוח.

אולי אם כל התהליך הזה היה לבד עם עצמי הייתי אוהבת את זה..

ולכל זה אין שום קשר לקשר שלי עם בעלי. אני נהנית כשאנחנו מותרים אבל היום הזה הוא כפרת עוונות בשבילי. 

למרות זאת לא מנעתי מעולם.. כי אני עושה את זה בשביל ה' ולא בשביל אף אחד אחר. הוא אמר, אני עושה. וכמו שאמרתי - כפרת עוונות. 

אבל,

אחרי תקופה עליתי על כמה טריקים שהקלו עליי. 

1. לחבר 2-3 חפיסות ברצף ככה שהטבילה תהיה פעם בחודשיים - שלוש 

2. לתכנן מתי לקבל את המחזור ואת יום הטבילה. לדוגמא, אני יודעת שאני מקבלת קבוע ביום ה4 לאחר הכדור האחרון, אז להסתכל בלוח שנה לראות מתי יצא המחזור אם אפסיק ביום X, מתי ההפסק (אצלי תמיד ההפסק ביום ה5 למחזור), ואז לחשב מתי הטבילה. אם צריך אפשר לקחת עוד כמה כדורים מחפיסה חדשה גם בלי לסיים אותה לגמרי. 

4. להתכונן יום לפני ליל הטבילה במה שאפשר כדי שלא יהיה עומס ביום הטבילה. 

5. פינוק עצמי ביום הטבילה. אני לדוגמא לא מבשלת, לא מנקה (משתדלת יום לפני שהבית כבר יהיה נקי ומסודר), מזמינה ארוחות מוולט ישר הביתה, בעלי עוזר לי בכל מה שאני צריכה במיוחד עם הילדים כשאני מתארגנת. 

אי אפשר למצוא מקווה אחר?

בחיים לא נגעה בי בלנית או דיברה איתי תוך כדי טבילה. המקווה אצלינו חם, לפעמים יותר מידי, אף פעם לא היה לי קר שם. הבלנית נכנסת כשאת כבר במים ויוצאת לפני שאת יוצאת מהמים. משהו במקווה שאת הולכת לא תקין.

פעם לא היה מקווה בישוב שלי והייתי נוסעת לישוב אחר לטבול והעדפתי לנסוע עוד 20 דק' נוספות לישוב יותר רחוק בשביל מקווה ובלניות יותר נחמדות. לא חייבים להסכים לכל דבר שהבלנית חושבת שהיא צריכה לעשות.

ולעניין הכותב, כדאי לשבת ולפתוח את הנושא כשאתם מותרים, לבדוק מה מקור הבעיה ולנסות לסייע לה כמה שיותר. בהצלחה

אצלינו היא מדברת איתך שניה וחצי

ואת עם מגבת בזמן הזה

והמקווה עטוף בווילות וכשאת נכנסת למים היא לא מסתכלת

רק כשאת בתוך המים היא פותחת את הווילון רואה שהשיער בפנים והולכת מייד

אם אצלכם לא ככה תדרשו את זה

או תפנו לאחראים במועצה שידאגו שזה יקרה

אני גרה באיזור חרדלי וחרדי וזה ככה

הייתי בכמה מקוואות שונים

ובחיים הבלנית לא נגעה בי

ולא שאלה אותי שאלות משום סוג

היא מסתובבת עד שאני בתוך המים ואז מסתכלת וכשאני יוצאת מושיטה את המגבת בלי להסתכל

וזה היה כמה בלניות שונות

ובכל זאת קשה לפעמים היום של המקווה,

אם יוצא בשישי או בימים שיש משהו.

אבל באמת מעולם לא ויתרתי עליו,

גם בגלל ההלכה ובעיקר כי אני כבר מחכה להיות עם בעלי.

ההרחקות קשות לשנינו

לא רק לו.

אם היא חוזרת בערב מאוחר מהעבודה ביום טבילה - שתצא יותר מוקדם

בהרבה מקוואות יש פינת התארגנות עם מייבש שיער

עם יום שישי אני מזדהה

אבל מעבר לפתרונות הפרקטיים אותם לפתור בנקל, נראה שמשהו אחר יושב עליה

או שתחושת הערך העצמי שלה ברצפה אם כל שיח על ליל טבילה מעלה בה קונוטציה של - אתה רוצה רק.. והיא מרגישה מוחפצת

או, שמשו בקשר ביניכם לא בטוח לה והיא נמנעת מתוך מחשבה שאתה רוצה רק.. שזה גם קשור לערך העצמי ולבטחון שלה בעצם,אבל זה כן יכול להיות תלוי באיזשהו אופן באיך אתם מתנהלים כשמותרים. הן בדיבור והן במעשה.וגם באיך כשאסורים

כי אם אצה מאוד מרוחק כשאסורים ולא מוצאים את עצמכם כזוג במקומות האלה,  ואז פתאום נהיה לבבי וחם - יכול להיראות בעיניה בעייתי

בכל אופן, לא הייתי נוקטת ב- חמור

אלא בגישה רכה.

אשתי, אני מתגעגע אליך

לא חייב לקיים את המצווה ישר (לפעמים לנשים קשה לעלות מ0 ל100 וצריך רגע צינון). אני רוצה להיות קרוב אלייך ולחבק אותך ולהרגיש אותך. לעזור לה עם זה.

ואם אין ברירה - טיפול

בגדול הקושי סביב הטבילה והרצון לדחות בצורה כ"כ קיצונית יכול לנבוע מכמה סיבות:

א. חוסר נעימות מעצם חוויית הטבילה (בלנית, מים קרים וכו').

ב. לחץ מכל ההכנות והמאמצים שזה דורש.

ג. הלחץ שיש מ"חובת" האישות אח"כ (מהתגובה שלה "רק על זה אתה חושב" אולי יש בכיוון הזה משהו).

ד. חוסר סיפוק והנאה מחיי האישות.

ה. המצב הזוגי בכללי לא טוב.

ו. סיבות יותר "חיצוניות"- גלולות והורמונים, עייפות מעומס בעבודה וכו'

כנראה שזה שילוב של כמה סיבות, אבל תנסה לחשוב מה העיקרית, על מה הקושי הזה יושב אצלה.

נשמע שסה"כ אתה בעל רגיש ואוהב, וקשה לדעת מפה אבל כנראה שגם היא אוהבת אותך, מקווה שבעזרת ה' תמצאו את הדרך להגיע לקרבה העמוקה ואוהבת שאתם רוצים. 

א. נראה שהבעיה שלה היא עם המקווה וכל הסובב לו אז צריך קודם כל למצוא דרכים שלהפוך את זה לכמה שפחות גרוע מבחינתה (אני חושב שליה נתנה פה הרבה עצות, ובטוח שקיימות עוד נשים ששונאות את המצווה הזאת ויש להן טריקים איך לעבור את היום הזה)ובד בבד לנסות להבהיר לה את החשיבות של הטבילה והזמן היתר בין אם זה עם המדריכה או רב שהיא מוכנה לקבל או יועץ זוגי תראו מה שמתאים לה.

אולי גם תגיד לה שאתה לא מעוניין בטבילה רק בשביל יחסי אישות אלא פשוט כי אתה רוצה אותה ואפילו תגיד לה תטבלי בזמן ומבחינתי לא להיות ביחד אפילו כל החודש.

ושאלה בנוגע לתספורת למה לא ללכת לספר אחרי הטבילה? כלומר יום אחרי

כי להגיד לך "מעניין אותך בראש רק יחסים" זה בעצם לבטל את דעתך.

כי גם אתה יכול להגיד "מעניין אותך רק השיער שלך. כמה שטחי" ולבטל אותה.

ואיך צומחים מזה? לא צומח מזה כלום. כי אתה נשאר בכעס ובעלבון וגם היא.

אצה באמת צודק בהרגשתך, אבל מה יעזור לך שאתה צודק?

תלך ותנופף מולה "70% היו לטובתי בפורום! תתטבלי!"

זה הרי לא יקרה נכון?

וזה גם לא יקרה אם תביא לה בהרצאה עך חשיבות טבילה בזמנה וגם על דיני מורדת.

זה יקרה, אם יוסכם ביניכם כלל חשוב מאוד- מה שחשוב לשני, חשוב גם בשבילי.

ולכן, בתור התחלה, היא תתחשב בך ותלך לטבול גם אם קר בחוץ, או גם אם זה בשישי.

ואתה תניח לה שלא תבטול במצב x מתוך הבנה שזה מה שחשוב לה.

חשוב להבין שהצדק האובייקטיבי לא משחק פה תפקיד.

מה שמשנה הוא שתהיו על מסלול של הבנה זה לזו.

הליכה לקראת השני.

פיוס בלב.

כי אלו הדברים הכי קריטיים גם בתקשורת וגם במיניות.

כפייה מתוך צדק אבסולוטי, או צדק בחסות הפורום, יביא רק לתוצאה הפוכה.

תן לה אהבה גם כשאתם אסורים, תן לה להרגיש שהיא חשובה לך, שאתה לא מעוניין רק ביחסים.

מבחינה הלכתית מותר לדחות בהסכמת שניהם, אבל מה שאתה מספר מראה על בעיה אחרת שיש פה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.