לאלפי הרוגים .

רק בזכות השם לא נהרג ולא נפצע אף אחד 

א. גם במדינה אחרת לא היו אלפי הרוגים, אם כמו במקרה שלנו הטילים כולם היו מכוונים למתקנים צבאיים ולא למרכזי אוכלוסייה. שים לב שהטילים היחידים שכן הגיעו ליעדם ולא יורטו - פגעו בבסיס צבאי.

ב. להגיד "רק בזכות ה'" אחרי שיש עשרות אלפי אנשים שעמלו עשרות שנים על התוצאה הזאת, מבחינת פיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך וקשרים דיפלומטיים עם מדינות האזור, החל מפיתוח החץ דרך פיתוח כיפת ברזל ועד לאחרון החיילים שכבר חצי שנה כמעט לא רואה בית כי יש לו משמרות פסיכיות סביב סוללות המיירטים,

זאת כפיות טובה גדולה בעייני.

בדיוק כמו שאחרי ניתוח מוצלח אתה תבוא לרופא ותגיד לו "תודה", ולא תגיד "רק בזכות ה'".

אין סתירה בין להודות ל-ה' על הטוב והחסד (ועל זה שיש לו שליחים נאמנים מלאי חוכמה, אומץ ותושיה) לבין להודות לאנשים שעוד לפני שאתה ואני נולדנו עבדו מסביב לשעון בשביל שיהיו לנו מערכות ההגנה המתקדמות בעולם.

רק מעיר לגבי ב'. אם אתה מבין שה' הוא זה שנתן לאותם אנשים את הכוחות שלהם, אז כן, אין אף בעיה להגיד שהכל בזכות ה' (אם כי באמת מדבריו לא נראה שלכך התכוון....).

אבל בסופו של דבר ה' נתן לאדם את ההזדמנות לבחור בטוב. זה כמו מישהו שבא להומלס, מביא לו כסף, בית, מסדר לו עבודה, מביא לו הזדמנות להתחיל מחדש את החיים, באופן שבלעדיו הוא היה נשאר הומלס. בסוף אפשר לומר שהכל בזכותו, וכל החיים אחרי זה של ההומלס, אף שההומלס זה שיצא מהמעגל הזה, וזה רק נתן לו דחיפה, בסופו של דבר הם בזכות אותו בן-אדם שעזר לו. מלבד העובדה שגם במערכות משוכללות, בסופו של דבר התוצאות לא כאלו טובות, רואים שיש ניסים מעבר לרגיל. נ.ב לא אמרתי שלא צריך להודות לאותם אנשים, רק אמרתי שהמשפט ש@כְקדם כתב הוא נכון

ובכ"ז הם מחליטים להישאר הומלסים מבחירה

אז אם לוקחים את הדוגמא שלך, זה דווקא מחזק את דעתו של @פשוט אני..

דיברתי על ציור שבו ההומלס לוקח את מה שנותנים לו. לא הבנתי מה ההוכחה במה שאמרת.

בוחרים שלא לקחת את הדברים הטובים שנותנים להם,

אז יש כנראה סיבה להעריך בעיקר את אלו שכן בוחרים להשתקם..

בסוף ההומלס הוא זה שבחר להשתקם, ולכן אפשר לומר שההומלס עשה, אבל מנגד הכל בזכות מי שנתן לו את האפשרות. זה בדיוק היה המשל

הוא כאילו משתמש בשחקנים שיש לו על המגרש

זה לא בעיה בשבילו

הנה תראה מה היה עם יוסף הצדיק

תשאל את האחים הם יגידו לך תמיד שנאנו אותו

תשאל את יוסף הוא יגיד לך הם שנאו אותי

תשאל את ה' הוא תיזמן את השנאה שלהם

כדי שיוסף ימכר, ואח"כ הוא תיזמן את אשת אדוניו

לחמוד אותו, (כדי שהוא יגיע לכלא, ואח"כ לפרעה, בתור פותר חלומות) 

עכשיו זה לא הפתעה גדולה שהיא חמדה אותו

ברור שהיא לא היתה צדיקה

יש לו על המגרש שחקנית שהיא רשעה ובוגדנית

הוא משתמש בתכונה הזאת שלה

כדי לשלוח את יוסף לבור

בערך שלושת רבעי מההשגחות (: ה' פשוט לא יוצר מכלום, אלא מהכלים שיש כבר על הלוח

ונגיד במגילת אסתר הכל ככה..

יש תפיסת השגחה כזאת.

שבעצם ה' משתמש בתכונות הקיימות

סתם לגבי מה שציירת שאשת פוטיפר הייתה מרשעת, חז"ל חולקים עליך ואומרים שהיא עשתה את זה לשם שמים, כיוון שראתה בכוכבים (או שחוזה בכוכבים אמר לה) שיהיה לה או לבתה בן מיוסף. בסופו של דבר זה היה מבתה, אסנת. (אמנם חטאה בכך שרצתה לעשות את זה תוך כדי שהיא נשואה. מנגד, יש בכך מסירות נפש גדולה, שהיא מוכנה להפסיד את העולם הבא שלה כדי להעמיד את השושלת המשיחית- משיח בן יוסף).

לגבי התכונות שה' משתמש בהן, רק מדייק את דבריך: כתוב ש: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", התכונה עצמה ה' לא מגלגל אותה, ה' מגלגל רק סיטואציות שיקרו. (אמנם ר' צדוק באיזה מקום משמע שחולק על כלל זה, ואכמ"ל).

מדרש תנחומא תזריע ה

ודי לחכימא ברמיזא

כשמדברים על השוואה בין מעשי האדם למעשי הבורא אז מעשי האדם נמצאים במדרגה יותר גבוהה. אבל בעומק עצם ההשוואה בין שני התחומים האלו לא נכונה, כי באמת זהו תחום אחד, הכל מעשי ה'. ובכללי, מה שאומר המדרש שמעשי האדם נאים יותר, הכוונה היא שהם נמצאים במצב יותר גבוה, אך בוודאי שמעשי ה' יותר נפלאים וגדולים. כמו ננס על גבי ענק, הננס נמצא במקום יותר גבוה, אך זה רק משום שהוא על גבי הענק. כל מה שהאדם יכול לעשות הוא לקחת משהו א-לוקי ולשכלל אותו, אך בלי הבריאה הא-לוהית, לא יכל היה לעשות כלום. וזה מחזק את מה שאמרתי. ה' בענוותנותו נתן לאדם את המחשבה שהוא זה שדאג ללחמו, כדי שלא יהיה "נהמא דכיסופא", אך זו אינה האמת. כמו יואב שנתן לדוד לסיים להילחם ביבוסים כדי שהעיר תיקרא על שמו, כיוון ש"מלאכה נקרית על שם גומרה", אך זה רק לפרוטוקול, בפועל ברור שיואב הוא זה שכבש את העיר. גם לעניינינו, ברור שה' פעל הכל, אולם ה' רצה שכלפי חוץ ייראה כאילו האדם הפועל, ולכן נתן לאדם לגמור את מלאכת ה', השאיר לו פינישים, כדי שזה ייקרה על שמו. (אצלנו זה עוד יותר, גם הפינישים הם בעצם מכוח ה', כיוון שה' נתן לנו את הכוחות והכלים לגמור את מלאכתו). זהו, הארכתי די.

שיש לו הרבה אנשים בכל מקום. אם האנשים האלה עוזרים לך - אז ברור שאתה מכיר להם טובה על העזרה שהם נתנו לך.

וברור גם שאתה מכיר בזה שמי שנתן להם את ההכשרה/כלים/התארגנות קהילתית - זה אלה שיזמו את הארגון ומנהלים אותו ואנשי הצוות הראשיים שם.

אז נכון ש"הכל בזכות ה' ", אבל:

א' - זה לא אומר שזה קרה בדרך שיש בה חריגה מדרך הטבע. רוב מה שה' עושה הוא עושה בעזרת השליחים שלו, וההתערבות שלו מאד נסתרת.

ב' - זה לא אומר שאין מה להכיר טובה לשליחים.

אני כן רואה הבדלים בין המשל לנמשל, ומאמין גם שיש השגחה פרטית, שכוללת איזושהי הכוונה ומעורבות של ה' בנעשה. אבל ככלל, אני חושב שצריך להיזהר מלבטל את המעשה של האדם.

הכנסת פה נקודות שבהחלט קשורות בקשר ישיר לדיון, אבל לא התייחסתי אליהן עד כה. (פחות דיברתי על הפן ה"פילוסופי" של העניין, של הסתירה בין הידיעה לבחירה, בין ההשגחה וניהול העולם לבחירה של האדם).

בסופו של דבר במבט האישי יש בחירה חופשית. אבל כשאתה מסתכל על המערכת כולה, על הניהול הגדול, אתה מבין שיש פה מנהל להכל שמסדר ודואג לכך שכל דבר יהיה במקומו. לכן כתוב: "לב מלכים ושרים ביד ה'". כיוון שהחלטותיהם נוגעות לכלל, אז בוודאי ששם ישנה השגחה גדולה שמכוונת את הדברים, ואין הדברים רק ע"פ החלטותיהם הפרטיות ומצב רוחם. וגם יש כאן שני רבדים אני חושב, המבט האנושי והמבט הא-לוהי. במבט האנושי, יש בחירה חופשית, והכל מתנהל לפי הבחירה. אבל במבט הא-לוהי, הכל מחושב ומתוכנן, גם הדברים שנראים עראיים ומקריים. כתבתי פה דברים שנראים לי, אבל באמת לא ברור לי הנושא, וצריך להעמיק בו כדי להבין את הדברים עד הסוף.

נ.ב. בכל אופן, אע"פ שכתבתי שאכן אין לבטל את המקום האנושי, אני לא חושב שיש בעיה לומר את המשפט ש"הכל בזכות ה'". כמו שבארגון חסד בטקס הוקרה אתה מודה למארגנים ואומר שהכל בזכותם, וזה גם לא שקר, כך גם לעניינינו. בסופו של דבר לולי ה' שום דבר פה לא היה, הוא ברא את המציאות, עם חוקי הטבע שלה, עם המערכות החכמות שלה. ולכן, כן, אני לא מבין מה הבעיה לומר שהכל בזכותו. נראה לי שכל מניעה מהתבטאות כזאת מגיעה בתת-מודע מגאווה וחוסר רצון להיות "אסיר תודה" לקב"ה. וזה בסדר, זו המטרה של ה' בבריאת העולם, שלא יהיה נהמא דכיסופא, וישנם אנשים שקשה להם להכיר בדבר הזה, כיוון שאז הם יצטרכו להתאמץ מאוד מאוד בלנסות לתת מה שאפשר לה', והאמת היא ש: "מה אשיב לך והכל שלך לך שמים אף ארץ לך". אבל זו האמת. עד כאן התבטאותי בדיון כאן (אא"כ תרצה שאגיב).

הם שומרים זה נכון.

אבל אם השם לא ישמור עיר, שווא שקד שומר.

בסופו של יום זה הכל הוא.

כי אותם שומרים בדיוק היה ב7 לאוקטובר, וגם שם היו חסדי השם גדולים

ספציפית מבחינת ההגנה מפני רקטות - גם אז היא הייתה מאוד מאוד מאוד מוצלחת.

אלפי טילים שנורו תוך שעות ספורות הובילו לכמות חד ספרתית של הרוגים, זה מטורף בכל קנה מידה (ובשונה מהטילים האיראניים - הם דווקא כן כוונו למרכזי אוכלוסייה).

ולגבי ההגנה היבשתית/אווירית, כולנו יודעים כמה היא לקתה בחסר.

בנוסף,

הפסוק שציטטת לא רק שאינו סותר כלל את מה שכתבתי, אלא שאם מבינים מי כתב אותו (אדם שיצא למלחמות בעצמו ולא קרא תהילים במקום להילחם) ובאיזו דת הוא האמין (דת שבה חתן יוצא מחופתו בשביל מלחמת מצווה), אז ההבנה שאין סתירה בין הודאה ל-ה' לבין החשיבות שבמעשי בני האדם רק מתחדדת (וממילא גם להם צריך להודות) 

דוד המלך עצמו שילב בין הדברים, ובזמנים שלא יצא למלחמות, או עסק בניהול הממלכה, היה לומד תורה, כותב מזמורי תהלים לה', מנגן לה'. גם מלחמתו הייתה נראית בהתאם, כולה דביקות ובטחון בה', כפי שמתואר במלחמתו בגליית שהוא בא בשם ה' א-לוקי ישראל. כל הזמן הוא היה בתודעה שכל הנצחונות שלו במלחמות הן בזכות ה', בזכות הסייעתא דשמיא המיוחדת שהוא קיבל מה'. לא סותר שהפעולה הא-לוקית עוברת דרכו, דרך הפעולות שלו והאסטרטגיה שלו (בוא נגיד שאדם רגיל לא יכול לנצח ארי ודוב לבדו). הרמב"ם במורה-נבוכים מביא בדרגת רוח הקודש במעשים את דוד ושמשון, שאע"פ שמדובר במעשים גשמיים, זה סוג של רוח הקודש, סיוע א-לוקי שחל במעשי האדם. אצל שמשון זה בולט ממש העניין הזה, שלולי עזרת ה' הוא לא היה מצליח לנצח, רק כשרוח ה' מתחילה לפעם בו הוא מצליח להרוג את הפלישתים, וכל הכוח שלו תלוי בכך שהוא נזיר א-לוקים.

מסביר במאות דוגמאות שרק על השם הוא סומך.

"אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט"

"כי לא בחרבם ירשו ארץ, וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם"

"כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני"

כן כן מדובר באותו דוד המלך שידיו מלאו בדם שכתב את הפסוקים החרדיים האלו

מבינים שאין שום סתירה, בין הצורך להתפלל/ללמוד וכיוצ"ב לבין הצורך לפעול בגשמיות.

וממילא אם יש צורך לפעול בגשמיות, אז להגיד "רק בזכות השם" זה לא נכון.

בזכות ה' ובזכות שלוחיו הטובים, החכמים והאמיצים.

 ולפי מה שאמרתי אין אף סתירה. מכירים תודה לחיילים כי בפועל הם עשו, אבל מבינים שבאמת הכל מאת ה', כי הוא זה שנתן להם את הכוחות וסייע בעדם (וגם בשעה של המלחמה עצמה לא יכלו לנצח לולי עזרת ה', ככה זה אצל עם ישראל). או אם אתה רוצה עוד פסוק מפורש שלא מתהילים: "...אל יתהלל הגיבור בגבורתו", או: "(יב) פֶּן־תֹּאכַ֖ל וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבָתִּ֥ים טֹבִ֛ים תִּבְנֶ֖ה וְיָשָֽׁבְתָּ...(יד) וְרָ֖ם לְבָבֶ֑ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֙ אֶת־ה֣' אֱ-לֹהֶ֔יךָ הַמּוֹצִיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים:....(יז) וְאָמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־הַחַ֥יִל הַזֶּֽה: (יח) וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת־ה֣' אֱ-לֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַעֲשׂ֣וֹת חָ֑יִל לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת־בְּרִית֛וֹ אֲשֶׁר־ נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה" (דברים פרק ח פסוק יב - יח (פרשת עקב). לכן, הכתבה שהבאת לא מביאה אף הוכחה לדבריך.

כן, אבל גם צריך להבין שזה לא משנה כמה גיבורים וחכמים השליחים בסוף לולא ה' אין הצלחה.

אנחנו נודה לשליחים גם כשאין הצלחה כי היתה להם כוונה טובה וכו'

יש שליחים כי ה' פועל איתנו דרך הטבע, דרך ניסים נסתרים.

אם ה' לא ישמור עיר, שווא שקד שומר.

כלומר אם ה' כן ישמור עיר, *לא* שווא שקד שומר.

הפסוק אומר בדיוק ההיפך ממה שהתכוונת. 

"אם ה' לא ישמור עיר- שווא שקד שומר"

אך אם ה' שומר על העיר לא שווא שקד השומר.

אדרבה אם אין צורך בשליחים בעולם הזה אזי שווא שקד השומר בין ה לא ישמור עיר ובין אם ישמור עיר -  אין לפעולות השומר אף משמעות.

רק אם נבין שדרך פעולתו של ה בעולם היא ע"י שליחים בעולם הזה שמנתבים את הסיוע השמיימי לכדי מערכות טכנולוגיות יקבל הפסוק משמעות.

אני מבין שכאנטיתזה לתפיסות חרדיות שתופסות שהכל בידי ה', וממילא שומטים ידיהם מלעשות השתדלות (שאגב, אלו תפיסות שמאוד דומות לתפיסות מוסלמיות: הכל מכתוב), אתה תופס, וביושר ובצדק, שאין זה כך, וה' ברא את בני האדם במציאות כדי שהם יפעלו ויעשו. אבל נראה לי שהאמת איננה צריכה להקצין כ"כ מאותה תפיסה מוטעית, ואפשר להבין את התפיסה שהצגתי כאן. אני חושב שהחרדים מדגישים מאוד את המקום הא-לוהי, ומבטלים את המקום האנושי (עיין כתבה כאן של הרב שרקי שהסביר את התפיסה המוסלמית: הרב אורי שרקי: הנאצים היו בעלי תורת הגזע, חמאס באים בשם הדת שכפי שאמרתי דומה מאוד לתפיסה זאת), התפיסה שאתה מציג מבליטה מאוד את המקום האנושי, אך מנגד קצת מעלימה את הא-לוה, והתפיסה שאני מציג באה להראות שהעולם והא-ל אלו לא דברים מנוגדים. בסופו של דבר העולם הוא עולמו של הקב"ה, ואין בעצם הבדל מהותי בינו לבין העולם. כמו שאומרים חז"ל שאדם לא מתקנא בבנו ובתלמידו, כך גם ההגדלה של המקום הא-לוהי אצלי לא מצמצמת את המקום האנושי, וכן הפוך, ההגדלה של המקום האנושי לא מצמצמת את הנוכחות הא-לוהית. מדובר על שני דברים שמשלימים זה את זה, ובאים תמיד ביחד.

אמרתי שזה גם וגם.

אחרי שיצאתי מניתוח בריא ושלם, לא התלבטתי אם להגיד הגומל או להודות לרופא. היה לי ברור שצריך גם וגם

כאילו אמרתי דברי כפירה..

עולם הפוך

איך ממשפט אחד שלי אתם עושים אקשן

יאללה לא צריך תמיד לחפור ..

מה יש להגיד פה ?

להגיד נכון מפחיד

או לי  לא מפחיד

וזהו חחח

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).