היי כולם
אני עם תואר 1+2 בהוראה. עובדת בזה שנתיים.
נשואים שנה.
והמקצוע הזה לא טוב לי בכלל (הייתי במקומות הכי טובים שיש)
לא מסתדרת עם המערכת.
ומאוד מפחדת, שאלות גדולות של מה יהיה? במה אני אעבוד?
מה, תואר חדש? איך נסתדר.
4 שנים לימודים שוב ? איך? ומה אלמד בכלל.
בעלי אברך..
אשמח לשמוע מכם בעיקר מהנשים
א.במה את עובדת?
ב. טוב לך?
בנוסף האם שמעתם על מישהו שעשה הסבה מהוראה, ומה הוא למד. תודה !
למדתי הוראה פשוט כי זה מה שהיה לי ללמוד, אבל ידעתי שעמידה מול כיתה ואחריות על נפשות זה לא משהו שמתאים לי.
אז אחרי שכן ניסיתי קצת לחפש עבודה בהוראה והתייאשתי מהר, הלכתי ללמוד עריכת לשון (שאלה לימודי תעודה שמקבילים לתואר שני), ובזה אני עובדת עד היום (כעצמאית - לקח לי זמן לבסס את העסק).
אז מציעה לך לא ממש לעשות תואר חדש, אלא ללמוד משהו שהוא מעין המשך ללימודי הוראה, לפי נטיית לבך. אפשר תואר שני, אפשר תעודה, אפשר גם "סתם" לימודים של איזשהו מקצוע.
באמת לא כדאי להישאר במקום שלא טוב לך בו, במיוחד שמדובר בעבודה עם ילדים, שדורשת פניות נפשית ואחריות...
באומנות, בע"ח, תנועה ןכד' ואז לעבוד פרטני עם ילדים.
בתור עצמאי שמסתובב בקבוצות של עצמאים (ולמעשה הרוב זה עצמאיות) - כמות המורות לשעבר שהקימו עסק "ליד" הוראה היא פסיכית.
הן לא ילמדו שוב פעם, ומצד שני לא ישארו מורות, אז הן הולכות ומקימות עסק במשהו שלפעמים קשור (הרצאות/סדנאות/חוגים למינהם, יועצות למינהן שלמדו קורס ומעבירות אותו, ווטאבר) ולפעמים לא קשור.
מצד שני להקים עסק דורש גב כלכלי בשנים הראשונות וקצת קשה לעשות את זה אם את עם בעל אברך שאת צריכה לפרנס גם אותו.
ויש גם את האפשרות השניה
לכי לקחת בחינם קורס בפייתון או בJS באינטרנט. אם ילך לך טוב ומתאים לך, תוך שנתיים שלוש עם ידע מקצועי מתאים את יכולה להיות בהייטק. לפחות בחלק התחתון שלו. זה לא פשוט להתחיל להיכנס לשם אבל השמים הם הגבול אם את טובה בזה.
אם לא?
הפסדת כמה שעות.
אבל בגדול:
1. ראיתי רבים שהשנים הראשונות היו להם קשות ובהמשך 'נכנסו לזה' ונהיו מורים טובים מאוד.
2. ראיתי רבים שעשו חושבים ועברו מקצוע.
בהצלחה רבה
אפשר לנסות משהו קרוב, כמו הוראה לגיל הרך או גננת.
אני גננת וממש טוב לי
אני יודעת שזה נחשב הוראה אבל ממש ממליצה לנסות אין את התחושה של "בוס על הראש" ימים שאני באנרגה מלמדת יותר,ימים שפחות משחקים יותר, ממש קלילל.
יש גם הרבה סוגי גנים מיוחדים ואפשר לחפש מה שאוהבים _(מסורתי- שזה הרגיל כמו של פעם, זורם, אנתרופוסופי, גן יער
בנוסף עובדת עם בנות שירות שזה ממש קליללל
ממה נבע הקושי בהוראה?
יש להם מלא דברים על הראש... כנראה ה קשור לפיקוח... הפיקוח אצלנו ממש על הראש
ערכתי קצת את הניסוח...
ב"ה
אני מורה במקצועי עם כמעט 50 שנות ותק בכל הרמות של המקצוע החל בגן ילדים ועד מרצה ומדריך פדגוגי במכללה להכשרת מורים. עליך לבדוק איפה הבעיה, האם במשמעת של התלמידים, או בחוסר יכולת לעמוד מול כיתה או בגורמים חיצןניים כגון משפחה קשה או שכנים קשים וכד' שלא בהכרח שייכים אל מקצוע ההוראה. האם המנהל או המנהלת שלך מודעת לקושי שלך, האם היא ניסתה לעזור לך, מה מעמדך בקרב המורים, מה חושבים עליך ההורים, המקצוע שלנו אינו פשוט כלל ועיקר יחד עם זאת אין כמוהו מקצוע חשוב בעולם. בררי עם עצמך, עם בעלך, עם חברה טובה ,עם המנהל/ת את הבעיה .כאשר הבעיה תהיה ברורה אפשר לגשת לפיתרון
בהצלחה
חג כשר ושמח יעקב
אם זה לא נדבק בהתחלה, זה בדרך כלל גם לא ידבק בהמשך. חייבת ללכת ליעוץ תעסוקתי, ועל פי היעוץ, לקוות שהתחום המומלץ לך מוכר על ידי משרד הרווחה ולהיכנס לקורס הסבה בחינם. בהצלחה
מקסימום תעבדי במשהו שלא מצריך תואר. יש ב"ה לא מעט מקומות עבודה כאלה ,וחלק מהם עם תנאים טובים כמו של עבודה עם תואר, רק צריך להתפלל ולחפש היטב.
מקצוע רווחי ברמות, ולא חייבת ללמוד המון כדי להתחיל..
תחפשי אורטל קצובר היא מצויינת
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
