וואו, באיזו מציאות אנחנו נתונים. מי היה מאמין...
מציאות שאפילו בספרי וסרטי המד"ב לא היינו יכולים לחלום עליה
קודם קורונה
ובבת אחת העולם משתגע, משתנה
אי אפשר לראות אנשים אהובים, אי אפשר לצאת מהבית
הכל סגור וסוגר וחונק
אפילו משטחים מדבקים אומרים לנו
הרגשה שאין לאן לברוח וזה סוף העולם...
ואנחנו עוברים את זה
תודה להשם הטוב
ואז שמחת תורה.
והעולם שוב עצר מלכת.
אפילו לכתוב מה עברנו ומה אנחנו עוברים קשה וכואב ומדמם כ"כ.
אנו בתוך מציאות כ"כ מורכבת ולא פשוטה,
שרק ממשיכה להיות עוד יותר מורכבת ולא פשוטה עם המלחמה, החדשות, האירועים, המילואים, השברים, הנשברים, הכאבים, המצב כלכלי ובעצם הכל...
ובתוך המציאות הזו יש גם את פסח
וזמן של חג
משפחה
גם משפחתולוגיה
ובתוך המציאות הזו יש גם את הזוגיות שלנו.
שסופגת מכה ועוד מכה בתוך הספינה בה היא שטה,
בתוך הים הסוער של מציאות חיינו
שצריכה להתמודד עם אתגרים לא הגיוניים
פעם אחר פעם
שבר אחרי שבר
ובתוך כל הטלטלות הללו אני רוצה רגע לעצור ולכתוב על נקודת אור שקיימת אצל כל אחד ואחת מאיתנו
נקודה משמעותית שנקראית - החוזקות של כל אחד מאיתנו
ואיך שהן מגיעות לידי ביטוי בזוגיות שלנו ובחיים שלנו בכלל.
פעמים רבות יש שוני מאוד גדול בין בני הזוג, ובין החוזקות שיש בין בני הזוג.
בעוד לאחד יש חוזקה מסוימת, לשני אין אותה, או לפחות לא ברמה שיש לשני.
ואני שמה לב שהרבה פעמים המוח שלנו שם לנו מקלות בגלגלים ואומר לנו שבעצם אם אין לבעלי/לאשתי את הדבר הזה והזה
או אם בעלי/אשתי לא עשו את הדבר הזה והזה
או לא אמרו כך או כך
או לא הראו לי אהבה כך או כך
אז בעצם הם לא אוהבים.
אז בעצם לא אכפת להם.
לדוגמא, אם יש זוג שבו אצל האישה יש חוזקה מסוימת של יוזמה, היא יותר חזקה בלתכנן אירועים,
בלהרים הפקות, בלזכור ימי הולדת, בלשמח בימי נישואים, בליזום יציאות, שיחות, עומק, תקשורת, כיף והנאה לתוך הזוגיות -
והיא הצד שתמיד יוזם.
בעוד לבעלה פשוט אין את זה. זה לא הצד החזק שלו.
עד כאן נשמע בסדר,
הבעיה מתחילה כאשר מתגנב לתוך הלב הספק והגולה הזו בגרון מטפסת ואומרת לאותה אישה: זהו!!! עד כאן!!! נמאס לי!!!
רק אני עושה כאן הכל!
רק אני מרימה את כל הזוגיות הזו על הכתפיים שלי!
רק לי אכפת!
רק עליי הכל!
הכל הכל הכל
ואני לבד
לבד לבד לבד
ולא אכפת לו ממני בכלל!
כמה אפשר לצפות שיזום?!
והוא?! כלום!
ואם לא אזום אז לא יהיה פה כלום
מדבר סהרה, זה מה שיהיה פה
בלי שיחות, בלי תקשורת, בלי בילויים, בלי יציאות, בלי ביחד, כלום!!!
אז די! נשבר לי!!!
אני גם רוצה להרגיש שאכפת ממני
שחושבים עליי
שיוזמים
שמניעים
שפועלים
שיזיז כבר את עצמו!!!
ואותה אישה יקרה, שרק רוצה להרגיש מחוזרת ונאהבת,
שרק רוצה להרגיש שלא כל הנטל והעול עליה,
שרק רוצה להרגיש ביחד ולא לבד -
הרצון הזה שלה ושבה כ"כ טבעי ויקר ואהוב! כ"כ!
והוא כמובן קיים וצריך להקשיב לו ולראות איך גורמים לו להתממש.
אבל לפעמים הדרך לגרום לו להתממש עוברת דווקא בשימת זרקור נוסף על הצד השני רגע, למשל הצד של האיש - שגם לו יש בעצם חוזקות.
נכון, החוזקה של היוזמה כנראה פחותה אצלו וחזקה יותר אצלה.
אבל רגע, אם נתבונן לעומק - אילו חוזקות יש לו ובו?
מה החוזקות של בעלך?
מה החוזקות של אשתך?
אם למשל לבעל של אותה האישה בדוגמא יש חוזקה של ביצוע, שהיא מתכננת אבל הוא חזק בלבצע - הוא יקח את המפה שהיא שירטטה לטיול ובפועל ידאג להשכיר את המכונית ההיא, למלא בה דלק, לנהוג בה, לראות איך בתוך המסלול עצמו לא חסר להם כלום ואיך להוציא את עצמם מבעיה שצצה תוך כדי תנועה?
אולי יש לו חוזקה של לראות אותה ולהתעניין מה שלומה?
אולי יש לו חוזקה לתת לה לישון עוד שעה ולהיות עם הילדים, לבשל, לכבס ולדאוג לבית?
אולי יש לו חוזקה להיות כנה ולראות את הלב שלה וגם שלו ואפילו כשכואב לדבר את זה ולגעת בעומק?
אולי יש לו חוזקה שהוא עובד קשה ומפרנס כי כ"כ אכפת לו?
אולי יש לו חוזקה שהוא זורם עם היוזמות שלה ולא "כבד" אלא כל דבר מסכים, משתף פעולה, זורם?
אולי משהו אחר?
ובכל הדוגמאות הללו, כמו גם דוגמאות אחרות, הרבה חוזקות של הצד השני (במקרה של הדוגמא זה הבעל) מוארות כאן,
וכל זה על אף המצב הקשוח כ"כ בארץ שלנו:
אז יש לבעלי חוזקה של זרימה
אז יש לו חוזקה של עומק
אז יש לו חוזקה של ביצוע
אז יש לו חוזקה של התעניינות
אז יש לו חוזקה של כנות ואמת
אז יש לו חוזקה של התמדה ועבודה קשה
וכן הלאה
ואני חושבת שעבודה אישית גם שלנו על התפיסה בראש שלנו - שרואה את בעלי/אשתי כמו אותי ואת כל בני האדם כיצורים אנושיים ולא מושלמים, בעלי חוזקות וחולשות,
בעלי מקומות בהם הם חזקים יותר ומקומות בהם הם חזקים פחות,
אבל ממבט מאוד חומל, מאוד מבין
יכולה לעזור מאוד ולהניע את גלגל הקירבה המחודשת בזוגיות שלנו ב"ה.
כי תפיסה שאומרת למוח שיש כמו משוואה כזו שאם בעלי יוזם X Y = אכפת לו ממני והוא אוהב אותי
אבל אם הוא לא יוזם X Y אז בעצם הוא לא אוהב אותי בכלל!!! ולא אכפת לו ממני בכלל!!!
ורק אני זו שאכפת לה מהנישואים האלה!
ורק אני זו שכל הזמן יוזמת!
ורק אני זו שאוהבת!
ורק אני זו שפועלת!
ורק אני והכל עליי
ובעצם לא אכפת לו ממני בכלל!!!
ותפיסה כזו יכולה מאוד מאוד להרחיק אותנו. מהלב פנימה. ליצור חומה שם.
לגרום ללב לאט לאט להיאטם, להתרחק עוד קצת ועוד ועוד
ואז מגיעה השיגרה השוחקת
והמלחמה
וכל הטריגרים
וכל אינסוף הדברים המורכבים והקשים שאנו עוברים -
והזמן עובר
ועובר
ואז ההרגלים החדשים האלה של הלב שרחוק מוצאים להם אחיזה אפילו עוד יותר חזקה בלב שלנו ובמציאות שלנו.
וזהו. ככה סוחבים את החיים...
יום ועוד יום
וכדי להניע את הגלגל לשינוי חיובי
צריך להתאמץ, נכון
אפילו מאוד
ובעיקר בהתחלה
כשמתניעים את המנוע זה החלק הכי קשה
כל התחלה היא החלק היותר קשה
אבל אח"כ,
כאשר נתמיד דווקא בהרגל החדש והטוב והמיטיב - הוא הוא יהפך להרגל החדש שלנו!
וכל המציאות והשיגרה יהיו אחרים
ויהיה גם יותר קל
ובינתיים גם העבודה עצמה, על אף שהיא לא פשוטה, היא מאוד מאוד מתגמלת ורואים ממנה ב"ה את הפירות הכי מתוקים שיש!
אז לעבור לתפיסה יותר מקדמת,
שאומרת שאוקיי, יש לי חוזקה של יוזמה, נכון מאוד
אני חזקה בליזום
אולי יותר מבעלי
אבל היי, לבעלי יש חוזקות אחרות!
למשל יש לו חוזקה של ביצוע
של להראות אהבה ***בדרך שלו***
אבל הוא מראה!
ככה!
ככה הוא מראה לי
בכל הדברים ובכל המקומות שאם רק אפנה *אליהם* את הזרקור
ואם רק אראה *דרכם* שהוא כן אוהב אותי! שכן אכפת לו ממני! אפילו מאוד!
אזי הלב יתחיל להתרכך אט אט
ולהתקרב אט אט
ואו אז נוכל להתברך מהשוני שבינינו במקום להיות מאוימים מהשוני הזה
נוכל לקחת את המקומות בהם אנחנו שונים ולראות כיצד אנחנו יכולים להתברך ולהתקרב ולהתקדם דווקא מהשוני הזה!
לא ניבהל שאנחנו שונים, לא ניבהל שבעלי/אשתי לא חזק/ה כמוני בזה ובזה
אלא נוכל לראות את האהבה והאכפתיות בחוזקות שיש ולא בחולשות שאין בכל אחד מאיתנו
נוכל לזכור שכולנו לא מושלמים ולפעמים במה שאני חזקה בעלי פחות חזק אבל יש בהחלט דברים בהם דווקא בעלי חזק יותר ואני דווקא פחות!
(וכדאי לעצור רגע ולחשוב - במה את רואה חוזקה של בעלך שדווקא בה את אולי פחות חזקה?
ואיפה עוד את מצליחה לקבל ממנו בחיים מאז שהכרתם?
ועל מה את יכולה להוקיר לו תודה?
ובמה אתה רואה חוזקה של אשתך שדווקא בה אתה אולי פחות חזק?
ואיפה אתה מרגיש שקיבלת ממנה בכל חייכם המשותפים?
ועל מה אתה יכול להוקיר לה תודה?)
ונוכל לעבוד על התפיסות שלנו ולא להחליט במשוואה בראש שהובאה באותה הדוגמא למשל - שאם הוא לא יוזם = לא אכפת לו והוא לא אוהב, כי זה פשוט לא נכון!
אלא, זו פחות החוזקה שלו
ויש לו חוזקות אחרות
שדרכן ודווקא דרכן הוא מראה את האהבה והאכפתיות שלו
והתפקיד שלי זה לראות אותן
ולראות את זה
ולעבור מתפיסה שרק מחלישה אותי ולא מקדמת
לתפיסה מקדמת ומתגמלת שמראה לי עד כמה לבעלי כן אכפת ממני ואני מצליחה להנכיח זאת יותר ויותר
לראות זאת יותר ויותר
קודם במציאות
אח"כ בראש
אח"כ בלב
ורואה את כל מה שהוא כן חזק בו
ואת כל מה שהוא כן עושה
ומנסה
ומשתדל
ו... בנאדם. אנושי. בשר ודם.
בתוך מציאות של קלחת לא הגיונית בעליל שאנו נמצאים בה כבר תקופה ארוכה
וגם אני כמעט טובעת בתוך כל המציאות הזאת
אבל אני זוכרת לעצור רגע
לנשום ולקחת אוויר
ואני לוקחת את היד שלי ומושיטה לו אותה
ואני אומרת לו: אני רואה אותך
אני רואה את ההשתדלות שלך. אני רואה את הניסיונות שלך להראות לי שאתה אוהב.
ואני עובדת על לקבל את זה אליי ולתוכי.
אני עובדת על להאיר את החוזקות
ולהחשיך את החולשות
אני עובדת על להיות איתך ביחד
וביחד, שנינו כוח הרבה הרבה יותר חזק ❤
ואנחנו אחד עם השנייה
ולא אחד נגד השנייה
וזה שנינו כאן
מול הבעיה או הבעיות של העולם
מול המציאות החונקת והנוראית הזו
אבל אנחנו יחד!
ויחד ננצח!!!
