אז אחרי שנים של:
1. חוסר טבילה מצד מי שהייתה אשתי (כדי לשמור מרחק מכל מגע).
2. שנה שלמה של ברוגז כמעט מוחלט מצידה.
3. שכיבה במיטה מצידה רוב היום, תוך הטלת כל עול הפרנסה והחובות עלי, וציפייה שאהיה "שותף" מלא בגידול הילדות בשעות הבודדות שהן לא במוסדות.
החלטתי סוף סוף למסד את הפרידה שהיא יצרה, היא בתגובה אמרה "תתכונן למלחמה".
בינתיים "הצליחה" בביה"ד הרבני לקבל מזונות זמניים בגובה יותר מחצי מהמשכורת שלי, למרות שהילדים אצלי כמעט חצי מהזמן, ולי נשאר בקושי לשכירות.
בלית ברירה, אשיב "מלחמה" שערה בצורה המנוגדת לאופיי.
אבל קשה לי, שהיא כביכול "ניצחה", וכביכול קבלה "הכשר" מביה"ד הרבני לנצלנות ולפרזיטיות שלה.


... תודה...