היא ילדה גדולה ומוזמנת להחליט בעצמה האם אני "ברמה שלה", למה שאחליט במקומה?

ואדרבה "אין אישה אלא ליופי" אם זכינו גם ליראת שמיים וגם לחן, מה טוב

חוץ מזה לדעתי אני מאוד יפה (יש שיתווכחו) וככה גם אימא שלי אומרת

אחרי שפגשתי מישהי כזאת וזה היה חוויה מטלטלת מדי

אבל אחר כך החלטתי שאני אדם בוגר ויכול להתמודד עם יופי של מישהי

אבל כן לפעמים יש מישהי שבתמונה נראית בסטייל מאד גבוה וזה קצת מרתיע כי זה משהו שצריך לתחזק, או מצפה ממך לפחות להחזיק ברמה גבוהה גם כן

א. כי יופי לא מזיז לי

ב. אין לי רגשי נחיתות לגבי איך שאני נראה

ג. זה רק יגרום לי לתהות האם גם הפנימיות שלה יפה ואז מהבחינה הזאת זה יסקרן אותי, כלומר,אם אגלה שהחיצוניות שלה זה הופעה של הפנימיות רק אז אולי יתחיל לזוז אצלי משו

לא מזיז=אין לי משיכה

אבל כמובן שמזיז במובן מסוים כאמור

המציאות הפוכה

כי לי גילו

שאני מציעה לבנים בנות יותר יפות

הם נרתעים, יותר חוששים, יותר חסרי ביטחון 

ושאני שואלת מה הסיפור הם משתפים .. מפחדים הרבה יותר מדחיה שלה.

זה קורה לגברים אולי לך לא אבל קורה 

לוקח להם יותר זמן להגיד כן..

ומן הסתם היית עם בנים הרבה יותר ממני 

חוץ מזה אני נזכרת שהייתי באירוע ודווקא שבאתי ללכת הביתה הבחור פנה, שאלתי אותו למה דווקא בסוף האירוע? (זה קצת עירער אותי)

והוא אמר לקח לי שעות לאזור אומץ.

מה אני אגיד לך.. באמת בחור זהב והוא באמת מאוד התלהב ממני .

גם ראיתי שהוא בא ואז מתבייש אז הולך לרקוד ואז בא שוב מתבייש 

זה היה חמוד 

בלי קשר למראה שלה.

אם היא יפה ומוצלחת, זה פשוט עושה את זה יותר קשה.

הוא אמר לי משהו על זה .. אני לא אביך את עצמי פה פאדיחות לחזור על זה 

וחברה של חברה יצאה איתו והיא אמרה לי שהוא לא ביישן וזה קטע..

אז תעשה אחד ועוד אחד

וכל אחד על פי סט הערכים שלו נבחן אם ההישג/יתרון מאיים אליו או לא.

שעבדת עליהם אתה יותר בטוח בהם. גם אם יש חסרונות, אתה יודע מה הם. אבל חיצוניות אתה לא יכול לשנות, וזה גם בעיקר חשוב בעיני האחר, ואתה לא יכול לדעת איך אחרים חושבים עליך, לכן זה דבר שאתה פחות בטוח בו.

לפחות ככה אני רואה את פני הדברים.

זה עניין פנימי. גם בנוגע למראה אדם יכול לעשות את העבודה הזאת, כמו כל עניין פנימי שאפשר לעבוד עליו.

משנה.

זה כמו בן-אדם שיכנס רק עם גופיה ויתיישב בסעודת שבת, ויחשוב בראש שהכל בסדר, והמציאות מסביבו זה לא כך.

במיוחד בדייטים זה לא רק אתה, אלא יש מישהי אחרת.

אבל לא מכך שישפטו אותי 

אדם יתלבש בצורה מותאמת לא בגלל שלא יחשבו עליו משהו אלא בגלל שהוא רוצה שאנשים ירגישו בנוח לידו והוא רוצה לשדר להם יחס מכבד

אדם שבטוח בעצמו בעניין כלשהו, יהיה אכפת לו מכך שהאווירה תהיה מותאמת בשביל הבחורה אבל הוא לא יחשוש מכך שהבחורה תשפוט אותו על כך. הוא בטוח בזה גם בלעדיה.

'בושה' זה רגש פנימי של התקטנות בפני האחר. אני לא אומר שתמיד זה צריך להיות נוכח וצריך לזה מידתיות, אבל לא לסלק את המידה הזאת לגמרי.

הקטנת העצמי היא גם מורידה את האחריות (אם אני קטן אז אין לי אחריות, למה שיצפו ממני?), ואת האחריות אסור להוריד.

תודה גדולה לך, נראה לי שדייקתי את זה יותר טוב בזכות הביקורת שלך

האם לא מתקטן אצלו משהו?

כשאדם מתבייש מעבירות שלו, לא מתקטן אצלו משהו?

ברגע שאדם רואה תכונה מאוד טובה אצלו חברו הוא מסיק מזה שזה שייך אליו בצורה כלשהי ולכן הוא מתבייש בכך שהוא עדיין לא באותה רמה (או קרוב לשם במידת מה).

למידת הבושה יש שני קצוות. 

בקצה אחד - המצב של האדם עצמו. 

בקצה שני - המצב שהאדם מצפה מעצמו להיות בו. 

המתח שנוצר מהמרחק בין שני הקצוות יוצר את מידת הבושה.

אז כדאי להשיג את מידת הבושה בצורה שתהיה חיובית ותגדיל את האדם?

שיהיה מודע למה שיש בו ומה שאין בו, בלי להגזים לאחד הצדדים.

ושיעסוק בלהגדיל את הציפיות. 

כך ממילא האדם מרגיש קטן, זה בא ממילא, לא באופן אקטיבי.

ואם נחזור רגע לשלב הקודם של הדיון - אז בזה בעצם סלקת את מידת ה'בושה'? - לקראת נישואין וזוגיות

אתה מקשר בין בושה לשיפוטיות.

זה קישור נכון כאשר מדובר בבושה מאנשים אחרים.

אבל עיקרה של הבושה של האדם היא בינו לבין עצמו, לא צריך שיפוטיות מהסביבה כדי להיות ביישן.

(עניין הבושה מורחב בספר "לעשות את עצמך" של הרב ליאור אנגלמן. משם לקחתי את ההשראה לדברי, ושם זה מפורט ומוסבר בצורה מעולה)

צריכה להיות להיות רק להגדיל את עצמנו, אני חושב שזה דווקא בעיקר נועד להקטין את עצמנו.

נגיד, הבושה לא ללכת ערום ברחובות, זו בושה שבאה להגביל את עצמנו.

הבושה שהיא מונעת מחטא, זו בושה שבאה להגביל.

כשאתה עובר לשלב של הגדלה, זו כבר יציאה מתחום הבושה, לדברים אחרים שיכולים לפעול יחד אבל זה כבר שתי מידות שונות.

לא הבנתי את החלק האחרון, בושה יכולה להיות בין האדם לעצמו, אבל פה אנחנו מדברים על נושא שהבושה היא כן בין אדם לחברו, ותלוי בשיפוטיות שגורמת יותר בושה כפי שהגמרא אומרת: "אינו דומה המתבייש בפני עצמו למתבייש בפני אחרים".

להפוך אותנו לטובים יותר ולכן צריך להשתמש בצורה מדודה ומדוייקת בכל מידה למען המטרה הזאת, להיות אנשים טובים יותר. לכך התכוונתי שאמרתי "להגדיל". אנשים גדולים או טובים יותר, נו שויין. זה ההקשר שאליו התכוונתי בכל אופן.

 אם אדם מתבייש מחברו בכך שאין בו מעלה שיש בו, זה דבר חיובי מאוד אך תלוי מאיפה זה מגיע. אם זה מגיע מכך שהוא קודם כל מסתכל על עצמו ועל משהו חושב על עצמו אז זה מעולה ומבורך. אם זה מגיע ממקום שהוא רוצה להראות חן בעיני הסביבה וזאת כל המוטיבציה שלו - גם בזה יש עניין מסויים (כדי לשמר סדר חברתי בעיקר) אך זאת לא מעלה גדולה בכלל.

מהסביבה: "יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם אמרו לו תלמידיו עד כאן אמר להם ולואי תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם".

התיקוני זוהר בבראשית כותב על 'בראשית' שזה 'ירא בשת' ומונה את זה כאחת ממדרגות ה'יראה'.

ולא צריך לצטט את הסוגיה בנדרים שאתה מכיר.

דווקא בבושה התנועה היא הפוכה, העולם משפיע עליו, כמו שהמהר"ל מגדיר בנתיב הבושה, האדם נהיה חומר לצורה.

אנחנו בני-אדם עם רצונות עזים וחזקים בפנים לבטא את עצמנו, אבל בסוף אנחנו חיים בעולם עם חוקי דרך ארץ, חוקים מדינתיים וחוקים תורניים. המידה והרגש שעוזר לנו לשמר את כל זה זו הבושה שפועלת מבחוץ עלינו, כמו צורה לחומר.

כמו שכתבתי, זו לא המידה היחידה בעולם, וצריך לדעת איך להשתמש בה בצורה שקולה.

אני מסכים שזה מידת פנימית שצריכה להתיישב בלב, אבל בסוף היא יותר נפעלת מאנשים ומקרים שקרו לנו, כמו חומר לצורה.

"יהי רצון שתהא מורא שמיים עליכם כמורא בשר ודם"

ריב"ז התפלל שיהיה להם מורא שמיים, מהקב"ה בעצמו, ולא מורא מבשר ודם. הוא רוצה שיהיה להם מורא שמיים לפחות כמו שיש להם מורא מבשר ודם.

מורא מבשר ודם זה לא מעלה גדולה, זה נטו כדי לשמר סדר חברתי בבחינת "הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו". (יכול להיות שריב"ז גם רמז למשנה ג' בפרק הראשון של מסכת אבות "ויהי מורא שמיים עליכם"

לא יודע אני מכיר את הסוגיה בנדרים אולי לא יודע את המקום, אתה יכול להביא.

אם יראה מבשר ודם עוזרת לאדם בעבודת ה', אז שישתמש בה. אבל אם אדם משתמש בה והוא חושב שהיא המעלה הנכספת זה ראוי לגנאי.

אני חוזר שוב להקשר של הדיון -

אני אמרתי "מה אכפת לבנאדם מהסביבה?" 

ענית לי בחזרה "אם כך, עקרת את מידת הבושה"

ועכשיו עונה לך שוב ואולי יותר מחדד - מידת הבושה האידיאלית היא אישית ולא חברתית. איש המעלה שרוצה לקנות את מידת הבושה צריך לדעת שהבושה זה בעיקר בינו לבין עצמו ובינו לקב"ה. בושה מבנאדם היא בבחינת "ולא הביישן למד", היא בושה שמשתקת את האדם. בושה אישית היא הפוכה - היא ממריצה את האדם לפעול ולהיות עניו וזריז.

חלק גדול מעבודת ה' של בנאדם זה גם לדעת לומר שהוא לא באידיאל והוא עכשיו במדרגה נמוכה. ורק אם הוא יגיד את זה יצליח לעלות. לכן אין באמירת הדברים הללו התכחשות לתחושות הטבעיות בעבודת ה'. התוכן הנ"ל רק באה לייצב את האידיאל. באמת ראוי להדגיש - צריך להודות יום יום לקב"ה על הבושה ה"לא-אידיאלית" שעוזרת לבנאדם לחיות בכך שהיא משמרת את הסדר החברתי. לא כולם צריכים להיות אנשי מעלה, וככה בנוי העולם.

לא התייחסתי למהר"ל כי לצערי לא למדתי את נתיב הבושה (בהחלט ראוי להתבייש על כך ;) ). במידה והמהר"ל מדבר על בושה מבשר ודם ועל המעלה בכך אז אשמח שתביא. במידה ואלמד את דברי המהר"ל בקרוב אוכל להתייחס אליהם.

אם משהו מרתיע אותי בתמונה , זה בחורה עם מבט רציני בלי שמץ של חיוך

שמעתי את המילה הזאת כמה פעמים ואף פעם לא הבנתי מה זה אומר

ומצאתי גם את זה:

בעבר היה ראשי תיבות של “פקידה צבאית”, וקיבל את המשמעות מהסטריאוטיפ של הפקידה הצבאית הממוצעת.

כיום פקצה זה ראשי תיבות של “פרחה קופצנית, צעקנית והיסטרית”. 

בתורה לא מוזכר יופיים של האבות לעומת של האמהות

הידע שלך היופי שלה

אני מספיק יפה בשביל שנינו

נותן לה בטחון בקשר

כיף לה להיות במרכז הקשר מהבחינה הזאת

יש סכנות בבן יפה

ככה היא לא דואגת שהמראה תהיה תפוסה

ובחורה אף פעם לא בטוחה שהיא יפה אז פשוט לא לעשות מזה סיפור..

אבל מהרושם שלי- אין לך מה להירתע כי בחורה שתתאים לך בכל מקרה תהיה כזאת שהיופי שלה בא עם המון פנימיות ופשטות ואתה לא תרגיש שזה מביא אותך לחיים של זוהר כמו שכתבת.

ההרגשה היא, שאנחנו צריכים לומר הלל,

אם היא הגיבה להודעה שלנו באיזה אתר/שדכן.

ולהדליק מנגל, אם היא דיברה איתנו בשיחה..

ולהתחיל לחלק בקלאוות אם היא קבעה איתנו פגישה.

ה' יעזור לנו מה יהיה

תענה תענה, לא תענה - מה קרה? בטח יש לה 3000 הודעות תוך יומיים מה כבר אפשר לצפות?

וככל שאני מכיר יותר

עוד יותר אין ציפיות

אבל זה כבר התווכחו איתי

כאן יש דעות שונות

כל מיני שרוצים להגיד

רק מה שנעים לשמוע ומנומס וכו'

ופוליטקלי קוררקט, שחושבים להרוויח איזה

נקודה בקרב הקוראות, ואולי מישהי תאהב

את מה שיכתבו אין לדעת

אם אני רואה כרטיס של בחורה שלא מוצא חן בעיניי אני לא מתעמק בו

ואיני מצפה מאף בחורה להתייחס אליי ברצינות תהומית בתור התחלה

אתה יודע לפני כמה זמן נסעתי ברכבת הקלה בירושלים, וישבה מולי בחורה מה־זה יפה, באמת משהו 1 ל־10K, בובה שלא תיאמן. ואז בא פקח ודפק לה דו"ח חבל על הזמן כי היא לא שילמה. מה שנקרא: "נו נו", סתם דמיונות.

חצי מהיופי בא עם הקשר, ואצטט בשם איזה ספר, שהשדכנים האפגנים אומרים, שהקול הוא חצי מהשידוך, ויש אומרים אף יותר.

וממילא כמעט כולנו "עלובי החיים", כל אחד ועניינו, מה אפוא כל הלחץ.

שאפשר לנסות להתעלם ממנו, אבל משהו יהיה פחות בטבעיות

איזה איכפתי אתה

כל הכבוד, זה גבר אמיתי

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥