עשינו, אבל יצא לי לפגוש את זה בעוד קשרים, בגלל זה אני שואלת ומתעניינת 

לשתף אותו איך היית רוצה/היה עושה לך טוב

לצורך העניין, לפעמים פגשתי בחורות שרצו יותר תקשורת ולפעמים פחות. הברירת מחדל היתה שעדיף מעט מידי מאשר יותר מידי.

ומדברים על זה. אז דייט ראשון שני זה חסר, ואז מדברים על זה. על הרצון/צורך שלך.

בהצלחה!

בהצלחה~

זה בסדר גמור ..

לפעמים אני פוגשת בנות שהן ממש חוששות להגיד  מה הן רוצות .

ובסוף מה? הן סתם מתאכזבות ,מתייבשות, אוכלות את הלב, שהמצב לא שונה עד שנמאס להן, והן עוצרות את הקשר ברגע כי נגמר להן הכוח

חבל להגיע לזה , תנסי לשקף מה את מאמינה, ומה נכון לך עוד לפני הדרמה.

תקשורת היא הבסיס לקשר.

מפריע לך?

דברי איתו על זה.

אבל..

כפי שכתבת, נפגשתם פעמיים, וכתבת שראית את זה בעוד קשרים.

אני חושבת שבתחילת קשר המחויבות נמוכה יותר, ופחות מקובל לדבר בין לבין.

ככל שהקשר מתקדם, אז גם רמת התקשורת עולה. נפגשת פעמיים, לא היה תקשורת בין לבין, בדייט הבא - דברי איתו על זה. תתווכי לו את הנתק שאת מרגישה.

וחוצמזה,

חשבת פעם ליצור קשר? כלומר שהיוזמה תבוא ממך ולא ממנו?

אם יש שיחה טובה אז אפשר להעלות את העניין הזה וגם להרגיש בנוח עם זה.

"טיפה עוזר לי שמדדברים יותר בטלפון/וואטסאפ בין פגישה לפגישה... מה אתה חושב על זה?"

אבל אני חושב שהרבה פעמים הגיוני שגם הבחור מרגיש לא בנוח עם השקט המוזר שבין פגישה לפגישה, ופשוט לא מעז לשבור אותו.

אין לו מושג איך זה יתקבל על ידך. והאמת שאני מניח שהוא גם לא לגמרי בטוח איך ומה לעשות כדי לשבור את השקט הזה בצורה שיש בה טקט וחן.

לכן אם תגידי לו את זה אני חושב אז אני חושב שאולי הוא יעשה את זה גם בשבילך כי אמרת, אבל לא פחות מזה הוא יעשה את זה כי הוא רוצה, והוא יבטא בזה את הרצון הטבעי והכנה שלו. פשוט המחסומים שלו יהיו קלים יותר למעבר, יהיה לו יותר ביטחון ויותר מוטיבציה לנסות לעבור אותם.

אבל זה דבר שיכול לחזור על עצמו המון גם בחיי הנישואין עצמם, ובעיניי חשוב להבין אותו.

איש יכול גם לא להחמיא כמו שאשתו רוצה, לא לקנות לה מתנות כמו שהיא היתה רוצה, ועוד ועוד. לא כי הוא לא אוהב אותה, אלא כי הוא בכלל לא חושב על זה ולא מבין שהיא רוצה את זה. בפניה עומדות כמה אפשרויות: להיפגע, ויווצר ריחוק / לנסות לרמוז לו, להיפגע שהוא לא מבין את הרמזים שלה, ויווצר עוד יותר ריחוק / להסביר לו במפורש מה ישמח אותה. האופציה השלישית לא קלה! כי כמו שאמרת, "מה זה שווה אם זה לא מגיע ממנו..." אבל בניגוד לסרטים, להרבה גברים (שלא פועלים לפי תסריט שנכתב בשבילם), ממש קשה לנחש מה הנשים שלהם רוצות, והם יהיו אסירי תודה אם יספרו להם. המאמץ שנדרש מהנשים בסיטואציה הזו הוא להתעלות על הרצון שזה "יבוא ממנו" בלי שום עזרה והסבר.

אתם לא נשואים כמובן, אבל הרעיון שאת יכולה פשוט לומר מה היה טוב לך והיית שמחה בו עדיין תקף. לא הייתי עושה את זה אחרי שתי פגישות, אבל אחרי קצת יותר, בשיחה כללית יותר על הקשר ואיך כל אחד חווה אותו בינתיים, אפשר גם לשתף שהיית שמחה ליותר תקשורת בין המפגשים, שזה גורם אצלך לתחושה של קשר נוכח ורציף יותר. (עשיתי כך במקרה דומה וזה לגמרי התקבל והצליח)

לא מבינים כי בעומק זה נובע מזה שאין להם ככ צורך להבין מצד עצמם. כי הבנה מסמלת- הוא אוהב אותי ומחובר אליי, והם מבחינתם כבר מחוברים. זאת פשוט האישה שלהם.

(כמובן שיש עוד גורמים)

פשוט תשלחי לו הודעה או שתתקשרי אליו שבא לך לדבר איתו, ותשאלי מתי מתאים..

זה דבר שיכול לחזק את האמון שלו בך, כי הוא ירגיש שאת בעניין.

מצד שני, בשלבים הללו לשים לב שזה מאוזן, לא יותר מדי הודעות וגם לא שיחות ארוכות כל יום..

וזה בסדר גמור לשתף ולשקף לו מה היה משמח אותה.

הוא רוצה להיות הגבר שלה וזה בסדר גמור לרצות את זה ממנו.

ובכלל בזוגיות, זה לא דבר טוב לצפות מבן הזוג שישתנה..

מי שרוצה שינוי, שיתחיל את השינוי בעצמו.

וכשיש אהבה, רוב הסיכויים שבן-הזוג גם יצטרף לשינוי בשמחה..

לא נראה לי כדאי לצפות מבנאדם שישתנה באופי שלו או דעות שלו...

הגיוני לצפות מבנאדם שישפר את דרכי התקשורת המשותפת.

בסופו של דבר התקשורת שיוצרים היא עניין משותף וזה שייך לשני הצדדים, ולכן צריך לבנות את זה ביחד וחלק מזה לתאם ציפיות בצורה הדדית.

נסי לחשוב כמה דברים היית רוצה לשנות בעצמך, וכמה זה תהליך ועבודה קשה..

מה שנקרא עבודת המידות..

גם אם מבחינה אובייקטיבית זה נראה שינויים פשוטים,

במציאות, הדפקטים טבועים בנו עמוק וזה ממש לא קל להשתנות בהם.

לשנות את עצמך בשביל מישהו אחר, זה הרבה יותר מורכב.

יש את תקופת האופוריה וההתאהבות (@חדשכאן),

שאז מרגישים רצון לשנות את כל מה שאתה חושב שיהיה טוב בשביל בן-הזוג.

ברוב המקרים, השינוי יתבטל לאחר שהאופוריה תרד.

מציע לא לפתח ציפיות בקשר לשינויים שנעשו בתקופת האופוריה.

יש שינויים שבן הזוג רוצה שיקרו, אבל האדם עצמו לא מאמין בזה.

הוא אולי יתחיל לעשות את השינוי למען בן הזוג,

אבל הסיכוי שהשינוי יחזיק מעמד שואף ל-0.

יש שינויים ששני בני הזוג מסכימים שרצוי לשנות.

אבל צריך לזכור שעדיין מדובר בעבודת המידות,

השינויים לא יקרו בבת-אחת, וצריך להיות מאד עדינים ורגישים בתהליך.

במקרה זה הסיכוי שהשינוי יצליח יותר גבוה,

אבל עדיין מומלץ לא לפתח הרבה מאד ציפיות..

(ככל שהציפיות והדרישות תהיינה יותר גבוהות, זה דווקא יוריד את הסיכוי.)

באופן כללי, כשמחליטים להתחתן,

זה צריך להיות מתוך נקודת הנחה שהוא לא ישתנה.

אי-אפשר לדעת מהיכן חוסר התקשורת שלו מגיע..

יכול להיות שיש לו חסמים ויכול להיות שהוא חסר מודעות בנושא.

בכ"א, לצפות שהוא יתחיל ליזום את זה, כשזה לא האופי שלו, חבל על המאמצים..

לדעתי, ככל שיש יותר ציפיות מבן-הזוג, יהיו גם יותר תסכולים..

תחליטי אם זה מה שאת מעוניינת בזוגיות שלך.

יש גם ספר של הרב יצחק מנדלבאום בשם "חוקי הזוגיות",

הוא כותב שם פרק שלם על הנושא הזה של ציפיות.

כדאי מאד לקרוא..

שום שינוי

ולהגיד שהיא רוצה להיפגש במקום מסוים זה שינוי?

על מה מדובר כאן?

אם לא מתאים לו לתקשר יותר, זה סיפור אחר. מה הבעיה לדבר על זה ולשקף את הרצון?

פשוט תשקפי לו את הרצון שלך

כדי להרגיע אותך ולצורך העניין, בגלל שכל אחת אחרת וטוב לה משהו אחר, אני הייתי מתחיל סולידי אבל בהחלט הייתי שמח אם הבחורה היתה אומרת שהיא רוצה יותר.

לפעמים זה רצון הדדי שלא מגיע מחוסר תקשורת.

בדר"כ אני הייתי מעלה את זה אחרי דייט שלישי. כלומר, מברר איך מבחינתה התקשורת ואם היתה רוצה אחרת.

אמורים ליצור אותה.

אם הבחור לא יוצר (מספיק) קשר בין פגישות, תגידי לו.

יש אנשים שלא חברותיים מספיק, יש שלא מודעים, יש שמרגישים לא בנח... מכל מיני סיבות בחור לא ייצור יותר מדי קשר. וחשוב לדבר על זה.

אני אישית, בחור שלא היה טוב בתקשורת, הורדתי, למרות שחוץ מזה, ממש הכל התאים. כי היה מעיק מדי כך.

איך את היית מתמודדת עם עודף תקשורת?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).