מקסימום את השני תאכלי מחר

או תשאירי לו..

אני רוצה גלידה שווה (טילון בטעמים מיוחדים, לא הרגיל🤷) ורק אמרתי לו שאם אין בטעמים מיוחדים שייקנה ארטיק שווה🤭🤭🤭

מסכן הבחור😅

אבל דווקא זה שכתבתי עכשיו גורם לי להיות על זה יותר ברוח טובה, אז בעז"ה הוא ייעבור את זה בשלום😍

לקנות שווארמה

לא היה שווארמה ולא חשב לעדכן שאין פשוט חזר בלי כלום

דמיינו את הסיטואציה אחרי שחזר - ייאמר לזכותו שהייתי מותק של אישה והתפשרתי על צלחת קורנפלקס וחלב..

ועכשיו ברצינות - מזה החשקים האלה ולמה יש אותם בכלל

????????

אני לא יודעת אם אני סתם מפונקת שפתאום באלי משהו או שזה באמת צורך אמיתי 

אבל זו דעתי, בטוחה שיהיו כאלו שיגידו שזה לגמרי מההריון.

יכולה להעיד על עצמי שאני אחת מזה לא

אמממ לא תופסת טרמפים

אחת שלא תנצל חצי עולם

ויותר מזה - אני חסכנית ברמות מטורפות

לכן זה חריג לי..

בתחושת החשק שיש לי אני מרגישה שאם לא אספק לעצמי את אותו מוצר שרוצה, משהו בי בפנים גומר אותי

ברמה של כאבי ראש

כאבי בטן

תחושה של שרירים שמתכווצות

הגוף שלי נכנס להתקף כזה עצמי ואני לא יכולה להפסיק לחשוב על המוצר הזה. לא יכולה.

בחול המועד בדרך לכותל עברתי ליד חנות ערבית בשוק של בורקסים, את לא מבינה התחלתי לבכות בפינה מהרצון לבורקס. דמעות שזולגות בגלל הדחף הפנימי למשהו שאני רוצה ולא יכולה להשיג

בקיצור,

אז קשה לי להגיד שזה טרמפ, אם כי מסכימה איתך שזה נשמע מגוחך פחד. מקווה ללמוד להתגבר

יש פעמים שמצליחה אבל יש פעמים שאתלבש גם באחת עשרה בלילה כדי לנסוע לתחנת דלק לקנות למשל קוביות קרח שנגמרו.. הזוי.

מה כן? יש לי את הטירוף הזה רק בהריון

באופן כללי בחיים זה ממש ממש לא קורה. בחיים לא.

גם בהריון, עד עכשיו לא היה לי את זה

זה משהו חדש מהחודש האחרון.. 

במקרה של הקרח

לרגע לא חשבתי להטריח את בעלי בשביל זה

התלבשתי כמו ילדה גדולה ונסעתי לבד

הוא באמת לא עובד אצלי ואין סיבה שיעשה את זה.. 

אולי יש כאלה שלא חוות את ההרגשה, אבל לא לשפוט את מי שמתארת את התחושה הזאת,

זה גם בככל לא כיף להרגיש דבילית וכ"כ תלויה במשהו חיצוני

והלוואי שלא היה את התקפי החשקים האלו.

אני מעדיפה צומות לא בהריון, מאשר לחוות את ההתקף הזה.

וזה לא רק חוסר יכולת של וויסות רגשות,

זה דחף שלא קיים לא בהריון נקודה.

וכשהדחף הזה קיים במקביל לקשיים אחרים זה בכלל בלתי נסבל.

למשל רצון לקוטג שעושה בחילות או דחף למרק עוף שעושה צרבות.

וכן גם אני חוויתי דחף לארטיק שווה בנסיעה באוטובוס שהיו שם בני נוער שאכלו ארטיק. וסבלתי קשה כל הנסיעה.

מיהרנו למשהו דחוף וגם הייתי בשרית באותו זמן, אז לא יכולתי לממש ואפילו שעברו 13 שנים מאז, מעולם לא חוויתי משהו מתקרב לזה לפני או אחרי הפעם הזאת.

יש חשקים, כמו שיש בשגרה

החשקים בהריון לא יותר נחשקים מלא בהריון

ההבדל הוא ביכולת וויסות רגשות

אישה הורמונלית כנראה מגיבה פחות טוב לחשק

או יותר נכון להיעדר מענה על הישק

לי היתה סכרת היריון ולא יכולתי לאכול לפי חשק.

אז הקפדתי.

אבל כל ההיריון חיכיתי לפלאפל כמו לא יודעת מה.

אכלתי להם את הראש שברגע שאני יולדת אני רוצה פיתה מלאה!

יום אחרי הלידה אחי המתוק בא שמח וטוב לבב עם מנת פלאפל גדושה.

ופשוט לא היה בא לי🙊 עם התינוק שיצא יצא גם החשק לפלאפל.

עד שיום אחד היה לי רצון לטחינה ברמות הזויות.

פשוט הרגשתי שאם אני לא יאכל עכשיו טחינה יקרה לי משהו.

התארחנו בדירה זרה וזה הגיע לרמה שדפקנו אצל השכנים לבקש טחינה.

זה לא קרה מאז אף פעם ברמה הזו.

אחכ חשבתי שאולי היה לי מחסור בסידן או חומר אחר שיש בטחינה.

אני חושבת שהרבה מזה זה תפיסת טרמפ.

אבל לא תמיד

גם כי יש לי חשקים מוזרים לפעמים (נגיד באחד ההיריונות רציתי פעם סוכריית מציצה, שזה משהו שאני לא סובלת ברגיל...) וגם כי באמת זה מביא לי חולשה איומה כזו, שאופיינית אצלי בהיריונות...

מזל שבעלי לא חושב שאני רק מנסה לתפוס טרמפ על ההיריון 🤭 (באמת בדרך כלל אני מאוד משתדלת לא להטריח אותו סתם ככה...)

עד שבהריון הרביעי הלכתי לסופר והרחתי גויאבה

ברגע אחד הרגשתי שאם אני לא טועמת גויאבה אני מתעלפת

פשוט חום קור בכל הגוף וסחרחורת

בעלי רץ למקררים להביא לי משקה שיש בו גם גויאבה ואחרי טעימה קטנה הכל עבר לי

מאז אני לא מזלזלת בחשק..

פשוט בודקת עם עצמי כל הזמן אם זה אמיתי

בדרך כלל עובר זמן והחשק עובר

ויצא ששמרתי חשק למגנום שבוע וחצי! עד שהתייאשתי...

סכרת הריון בשלושת ההריונות האחרונים.

הייתי מוגבלת מאד במה שמותר לי ובכמויות שמותר.

אבל ברגע שהיה ברור לי שאסור, וזה יכול לפגוע בעובר, אז זהו.

ברור שהיה לי קשה, ורציתי מאד מתוק, או אפילו סתם לאכול עוד כמה כפות אורז מלא כדי לשבוע ולא להישאר רעבה אחרי ארוחת הצהריים.

אז זה אומר שכל חשק חייב להתמלא?

יתכן שיש מקרים בודדים של חשקים אמיתיים, אבל אני חושבת שהם בודדים, כמו שכתוב לגבי מעוברת שהריחה ביום כיפור, לוחשים לה שהיום כיפור, ורק אם לא עוזר אז היא אוכלת.

תארו לעצמכם אישה שיש לה חשק למגנום או שווארמה ב11 בלילה.

והיא שולחת את בעלה לחפש לה

מה הייתה עושה אם זו היתה שבת, והדרך היחידה לקנות הייתה כרוכה בחילול שבת, זה באמת פיקוח נפש?

לכן רוב החשקים לדעתי הם טרמפ.

כמו שלכולם יש חשקים, גם לאישה בהריון יש, אבל יש לה את התירוץ של ההריון.

צריך לחשב היטב את הצעדים בעניין החשקים, ולא לטרטר את הבעל סתם ככה אם זה קשה לו.

אצלנו, לפחות, בעלי הוא זה שמציע ללכת לקנות לי כשאני אומרת שיש לי חשק למשהו, ובדרך כלל אני מנסה להניא אותו בהתחלה... (לא יותר מדי, כי באמת יש לי חשק וחולשה... 😛)

זה לא או חשק אמיתי או תירוץ,

אי אפשר להשוות חשק בהריון לחשק לא בהריון,

זה לא אותו עוצמה בכלל. זה לא אומר שזה פיקוח נפש, אבל גם לא מתקרב לחשק רגיל.

לכן זה לא פיקוח נפש ולא טרמפ,

זה חשק אמיתי ומייסר מאוד. ואם לבעל או לאנשים שקרובים לאשה שבהריון יש דרך להקל על הייסורים האלה, אז למה לא, גם אם זה כרוך ביציאה במיוחד לסופר, לקנות תרופה לאדם קרוב אלינו נצא בשמחה, נכון? לא רק במצב של פיקוח נפש.

אם אין דרך להקל אז לפחות להביע אמפטיה ולא זלזול.

כשילדתי בשבת סבלתי מכאבים איומים ואסור לי את המשכך כאבים שחילקו בבי"ח, ולא הבאנו איתנו משכך אחר, אז מיד במוצ"ש דבר ראשון בעלי טס בהול לסופר פארם לקנות לי משכך כאבים,

זה אומר שהכאבים היו טרמפ או תירוץ כי הוא לא חילל שבת על זה?

לא.

גם אצלי בהריונות התאבון קצת משתנה,אפשר לקרוא לזה חשק לפחמימות או למתוק, פחות בא לי אוכל בריא ומתחשק לי לפעמים שטויות שבשגרה לא הייתי אוכלת

אבל זה לא מתחיל בכלל להכנס למה שנשים מתארות פה. ולכן גם תמיד זלזלתי בזה

(ברור שאני אוכלת יותר פחמימות ומתוק וגם מרשה לעצמי אבל לא מתייחסת לזה כמשהו שאני חייבת לספק. ממש לא, תליתי את זה בעייפות ובבחילות)

תכלס גם פעם ראשונה שאני שומעת על זה,לא מכירה אף מישהי קרובה אלי שתארה לי כזה דבר.

שממש כל הגוף מגיב לחשק

אז נשמע שבאמת יש משהו כזה ובגלל שלא כל אחת חווה את זה או מכירה את זה אז אולי יש כאלה שמנפחות חשק רגיל כזה סתם של "בא לי" ובגלל ההריון נותנות לזה הרבה יותר משמעות אולי אפילו מחוסר מודעות. וזה הטרמפ 😉

מזכיר לי שכנה (תנחשו מאיזה עדה...) שדחפה לי צלחת קובה כי אסור שאישה בהריון תריח משהו ולא תטעם (סרבתי בנימוס, ובסוף בעלי אכל. למה שאני אהיה בשרית באמצע היום בגללה?!? חחחח)

עכשיו בגדול זה לא רע אני בעד שאישה תפנק את עצמה עם או בלי הריון! וגם שבעל יפנק את אשתו כמובן

אבל אולי כן חשוב להגדיר את הדברים נכון , קשה לי לחשוב על מילים שונות אבל לא יודעת...

(סופסוף אני מסוגלת להבין למה יש בכלל אמרה הלכתית שחשק כזה צריך למלא גם ביום כיפור או אחרי אכילת בשר וחשק למשהו חלבי)

וגם לפעמים לא הוגן לאדם חיצוני למשל בנזוג שבטוח שחובה למלא כל חשק אחרת האישה תשתגע...

ועברתי שלוש הריונות רגילים, אי אפשר להשוות הריון עם סכרת להריון רגיל ולחשקים שלו.

בהריון רגיל את יודעת שמותר לך הכל ומתוך כך את מתנהגת אחרת.

בהריון עם סכרת את יודעת שמדובר בבריאות ש"ח התינוק שלך וזה קו אדום נקודה.

לומר שלא בא לי? בא לי מאוד אבל מבינה שזו פשוט לא אופציה.

זה כמו שתשןוי שבאלך גלידה שווה אבל את בשרית לעומת שאת פרווה.. 

כאלה...

"אבל זה לא העוגיות שבדיוק רציתי! מה זאת אומרת לא היה? איך יכול להיות שלא היה??"

אבל הכי משגע אותו זה - "בא לי לאכול משהו ואני מרגישה שאני מקיאה עוד רגע אם לא אוכל, אבל אני לא יודעת מה אני רוצה לאכול!"

אין, באמת קשה להיות בעל לאישה בהיריון...

ואי זה היה שרשור קורעעע

🤣🤣🤣🤣

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡