עולים מדבריך הרבה כאב וחולשה... נשמע ממש לא פשוט וגם ממש הגיוני בהתאם לנסיבות ובכללי.

הזכרת לי פעם ניגון שלאחרונה ניכרתי בו. ניגון ששמעתי פעם מהרב מיכי יוספי על המילים בשה"ש - "אני ישנה וליבי ער קול דודי דופק פתחי לי"

נשמע שהאמירה שאתה אומר "אני לא רוצה" "זה לא מעניין אותי" היא חלק מתנועה פרדוקסאלית אצלך. "נוגע ולא נוגע" (ואני לא מתכוון לניק, למרות שהוא גם אחלה). אם זאת היתה אמירה פשוטה ללא פרדוקס, גם לא היית מתאייש, זה היה פשוט לא מעניין אותך ולא היית רואה צורל לשתף את זה.

מברך אותך בתקווה, גם אם היא קטנה.

שזה באמת לא מעניין אותי כשלעצמו. אבל מצד שני אני מתבאס לראות את החיים שלי פשוט חולפים בלי ששום דבר יזוז לאיזשהו מקום או מטרה. באסוש. ותודה.

עצם השיתוף מעיד על עניין מסויים, לא?

סימן שזה מעורר בך עניין כלשהו, לא?

כמו שאמרתי

הייתי רוצה ילדים

הייתי רוצה לרצות דברים

אבל אני עייף מדי בשביל כל החבילה.

תודה

וואלה הרבה פעמים נהנית לקרוא אותך

כתיבה אמיתית כנה, יש בך חכמה וידע, ורגש!!

עלה לי בקריאה שאולי הכתיבה שואפת לשלמות? ויש הרבה חרבושים והחיים מבולגנים, ואז מה, ואיך אפשר לעשות משהו כשאין את השלמות.. ואולי זה דוקא מקום טוב של כנות ופתיחות ובלי כל השלמות שאנחנו (כי מרגישה שזה משותף להרבה) מנסים להציג, וזה מאפשר קשר.  אולי ?

וברור שיש כאן יותר מזה כי זה כאב, ופיזי,

לא חושבת שכל הקטע הזה קל

מצטרפת לכל אנחה ואנחה,

לאחרונה כשאני נופלת לכל מיני מחשבות ותחושת אין יציאה

הדבר שמנסה לעזור לעצמי בתקופה הזאת, זה לא לערבב את השכל, ואת הידע והשליטה שלי בעצמי ועל עצמי בנושא הזה של זוגיות, וקצת ללכת כמו 'חסרת דעת', קצת 'לא אכפת לי', קצת - מה שתרצה ריבונו של עולם, קצת להוריד שאלטר במוח ולהיות...

יש בזה כמה רבדים.

יש מקום שבו אני אכן שואף לשלמות. ראיתי מספיק מערכות יחסים הרוסות, מספיק גירושים, מספיק טעויות, מספיק אנשים שסחבו איתם את כל הבעיות שלהם לתוך זוגיות כדי שהכל יתפוצץ. ואני לא רוצה לראות את זה קורה. קשה לי עם קשיים. יש לי עבר של פגיעה עצמית וזה תמיד משהו שמרחף ככה ברקע לכן ברגע שאני רואה קושי אני מתחפף. וכל־שכן לא מזמין אותו. להיות בקשר כשאני מושבת חצי מהזמן, זה קשה. להשקיע זמן בחיפושים, כשעם כל הצער שבדבר, אני קצת סוג ב'... זה הרבה מאמץ. (ולא שאני מרגיש סוג ב', פשוט ככה זה מבחינה אובייקטיבית, מבחינת שדכנים כרטיסים כו')

ומהצד של איפשור קשר: יש אנשים שדווקא מצב פגיע גורם להם להיפתח. היו על זה כמה דיונים לפני כמה זמן. יש כאלה שבמצבים פגיעים נטענים מקשר אנושי, חום, חיבוק, כו', כדי שיהיה להם כוח להתמודד עם הבדידות של העולם. אז אצלי זה הפוך. אני נטען מהלבד, ואינטרקציות בין־אישיות סוחטות את הסוללה. אז כשאני חזק ובריא, יש לי קצת יותר אומץ ומוטיבציה לצאת כמה צעדים מחוץ לבועה, ועדיין, זה לא ממש משהו שאני אוהב לעשות... וכשאני פגיע, אני נסגר לגמרי. וזה מתחבר לשאיפה לשלמות, שבתפיסה / אופי שלי, שלמות היא זאת שתוכל להוציא אותי מהבית.

בטח אתה מכיר, עיינתי לאחרונה באיש האמונה הבודד של הר' סלוביציק, אחרי שנים.. והיה מעניין מאד לקרוא על גאולתו של אדם ב'... 'ויפל..'' כמה נוכחות של בורא עולם דוקא בקשר הזה, בברית הזאת. ואז זה לא משנה מה תגיד כל שדכנית שבעולם, ואיפה היא מתייגת בפנקסהּ..

לדעתי שווה עיון.

ומסכימה שכמו שהצגת את זה, זה לא דרך שבה הייתי רוצה להתחיל קשר, דרך פגיעות, או מילוי צרכים... זה רק מתלווה..

אולי יותר הכוונה של כנות ופתיחות- של שחרור, הבנה שאני מכלול, שעם מה שיש היום נצעד..הלואי שזה קל.

וזה קשה רצח, איכשהו מרגיש שהתשובות נמצאות שם מעבר להרי החושך. ובורא עולם מעביר דרך.. הלואי שנזכה להרגיש תמיד את אהבתו.. ובאמת אין לי מושג כלום... כותבת את הלימוד שרוצה ללמוד בעצמי

יש היום תרופה ביולוגית מאוד יעילה

ניסית?

בדרך לשם

כל אחד והאתגר שלו

והעיקר לא לאבד את התקווה אף פעם

לא סתם אדם עובר נסיונות

וזה נשמע שהאתגר שלך קשוח

שאדם עובר נסיון שרוב האנשים לא , הוא שונה אך הוא בעיקר נבדל .

נבדל לפי התורה זה קדוש

יש לך הזדמנות להפוך את החיים שלך , באתגר לקדושים.

אדם שלא חווה נסיון או שבר בחיים שלו

לא מבין על מה אני כותבת.

יש לך הזדמנות להתרחב למקומות שלא חלמת בכלל להרגיש בהם לטוב ולרע , ולהכיר את עצמך הרבה יותר לעומק , ולהיות באמת מיוחד קדוש ובעל משמעות.

תצליח הרבה הערכה 

לפעמים רק כשמגיעה מישהי ספציפית נפתחים דברים.

דוגמא קטנה- אדם שרגיל לתת כחלק מטבעו ו/או כאידיאל ולא מחפש את התודה.

אבל כשבאה פתאום בחורה מסויימת והוא רואה עד כמה הנתינה שלו עושה לה טוב, והוא רואה את הרצון והצורך שלה להודות לו מעומק הלב ואת ההערכה שלה, דברים משתנים ונפתחים בתוכו. לא כי הוא היה לא בסדר לפני, אלא כי נפתח בו צד חדש עכשיו.

זה בסדר גמור להיות בתקופות כאלה, ולדעתי צריך לתת להם את הזמן.

ובתקופה כזאת לא להיכנס לאתרים.

לא לפנות לשדכנים.

לא ללכת לפו"פים.

לשחרר. להרפות.

כל עוד אתה לא בונה אצלך מאגר של כוח, כל עוד שאין לך את הרצון להכניס עוד מישהו לחיים שלך - אז אל תנסה.

אבל

אני לא חושבת שנכון לחכות להודעה חדשה, אלא להציב למצב הזה זמן. לא לחכות שיעבור לבד, אלא לעבוד כדי להעביר אותו, כדי שתגיע לדברים שאתה חולם עליהם.

החיים נבנים מתוך עבודה קשה, ולכן-

אחרי הזמן הזה - לדאוג לצאת מהמיטה.

וכמובן, במידת הצורך, לפנות לגורם מקצועי.

(והערה קטנה על פסוריאזיס: מכירה כמה גברים ונשים שסובלים מפסוריאזיס בצורה מאוד בולטת חיצונית, וכך הכירו את בני זוגם, וכך התחתנו. פסוריאזיס היא לא בהכרח מכשול לזוגיות.)

לשלוח הודעה בצ׳אט. בכיף.
תרגיש בנח בכל שלב. היום, עוד חודש. עוד חצי שנה.

אתה לא לבד. תמיד תזכור את זה.
 

אני לא יודע בן כמה אתה אז קצת קשה להבין את הפרופורציה אבל אני איתך.

יש לי חבר שיש לו פסוריאזיס, אמנם כנראה לא כמו שלך אבל יש לו...

אני לא יודע איך בנות ושדכנים מסתכלים על זה ואני חושב שבאמת אתה לא סוג ב'.

החיים לא פשוטים ומי שחושב שהם פשוטים חי באשליה.

לכל אחד יש דבר זה או אחר. זה או דפקט א' או דפקט ב'.

זה שאנשים לא מודים שיש להם דפקט... זה כבר דורש ענווה.

אתה יוצא לאן שהוא?

אבל לך תתחיל לשכנע אנשים...

ולא אני לא ממש יוצא

אין פשוט דברים שמעניינים אותי כל־כך

הכל בסדר ה' שומר עליך , תזכור את זה

גם אם זה נראה שאתה צריך לשכנע

מי שיפסול אותך יקבל את הנסיון שלו בהמשך.. אף אחד לא חף מכאב.

זה לא בקטע של מידה כנגד מידה , פשוט אדם שלא רוצה לגעת במשהו מקבל אותו הפוך על הפוך בהמשך.

אם תרצה התייחסות מפורטת, אני חושב שהיא תלוית גיל והיבטים אחרים בחיים

אם פעם אחרי פעם את פוסלת דייטים רק על סמך מראה, תעשי להם ולך טובה ותבקשי תמונה.

מראש אין להם סיכוי .

וזה לא להעלות סטנדרטים, זה לשנות/לדייק סטנדרטים.

כל אחד ומה שחשוב לו.

אין את הבחור המושלם, חיצונית אולי כן, אבל אין שלמות אצל אף אחד.

ופוסלת עוד לפני הדייט, 

בדייטים עצמם פחות מפריע לי אם משהו לא 100%

ותודה על התשובה🙏

יש מראה שהוא גבולי מבחינתך? אז תנסי?

אבל נשארת עם גזרה מצומצמת...

בסוף אם חשוב לי גובה מסוים אז 50% יורדים רק על זה...

ואני תוהה עם עצמי אם לא כדאי להתפשר על כאלו נמוכים יותר, למרות שרואה שבדייטים עצמם זה מפריע לי... (אני גבוהה יחסית)

מה שהחברות אומרות זה שטויות. איפה כתוב שאשה וגבר צריכים להיות באותה רמת יופי? 

זה תלוי בך. 

תחשבי טוב מה מתאים לך, מה חשוב לך, מי את.

יש הרבה זוגות שאחד נאה ביותר והשני ההיפך הגמור והם מסתדרים מצוין ואוהבים מאד. ונשואים מספרים שמתרגלים למראה בסוף כי זה כ"כ מתגמד לעומת האישיות.

הבעיה שאת מתארת היא של בעיה של רבים מאיתנו בדייטים.

אני חושבת שאפשר לחלק את זה לשניים- מראה חיצוני בדייטים ומראה חיצוני בתמונות. 

עם תמונות רצוי באמת לתת יותר צ'אנס כמו שההורים שלך אומרים... 

בדייטים זה כבר יותר תלוי עד כמה יש בעינייך פוטנציאל ששווה להמתין ולראות אם גם המראה יתחבב בסוף.

רק שואלת, כמה זמן לתת צ'אנס לראות שאני מתרגלת למראה החיצוני בדייטים?

ומפחדת שאראה שהבחור מתאים לי רק לא אוהבת איך שהוא נראה ואכנס לקונפליקט ולא אדע מה להחליט😏

בסוף זה משהו שמוטבע בי עמוק, לא רק רצון להרשים ו"מה יגידו" האנשים...

ותסתכלי פנימה מה באמת מפריע לך.

האמת שמאז שאני ילדה ממש קטנה הפריע לי מראה חיצוני, אמא שלי אמרה לי שכבר שהייתי ילדה בת 4 לא הסכמתי להיות חברה של ילדה שיש לה "פנים לא יפות"

כמובן זה עבר לי עם השנים, אבל עדיין בעל זה לכל החיים בעז"ה.

פשוט חושבת שזה שריטה/ טבע בסיסי שלי.

ואני רוצה להיות נשואה למישהו שאני נמשכת אליו, ומפחדת שאם אתחתן עם מישהו שלא אהיה שלימה ב100% איתו יהיה לי קשה להשלים עם זה אחרי הנישואין...

מקווה שאני מצליחה להתנסח ברור בכאלו שעות😅

ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. נניח שתמצאי את הבחור המושלם מבחינתך, מה תעשי עוד 10 שנים? 20? המראה משתנה. גם המראה שלך ישתנה אחרי לידות.

אף אחד לא אומר לך לסבול, אבל כן לדייק מה מפריע לך ולמצוא דרך להתגבר על זה.

מכיר אישית מישהי שעד היום לא מסוגל לצאת עם מישהו שהוא לא "חתיך" כלשונה. כבר מתקרבת היום ל40

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה